בספרית היברו יוניון קולג' שבסינסינטי נמצא כתב יד המכיל נביאים אחרונים1 וכתובים, והוא רשום עכשו כמס' 12 בקטלוג העברי של כתה"י. ד"ר בלנם בדק את המסורה הקטנה שבכת"י זה ומצא בה כמה פעמים את השם “רוטי”, ופעם אחת “ר' משה אלרוטי”. נושא השם הזה לא זוהה (HUCA, כרך ח’–ט', עמ' 251–252).
המקומות שבהם נזכר אל־רוטי הם כנראה מועטים מאד. לי ידועים אלה:
“ומפי ר' משה רוטי נשמע הטעם כי כל משקל חזק פרושו רגיל אדם לעשות אותו דבר” – כן כתוב לפי הודעתו של נויבואר (JQR, 1890, עמ' 325) בכתב יד פארמה (דה רוסי, מס' 396, ב) של החבור "שערי הנקוד וכו' " לר' משה הנקדן במקום המקביל להוצאת פרנסדורף (1847) עמ' 4, שורה 8.
פורגס, (ZfhB, 1907, עמ' 57–55), מצא פעם את השם “ר' משה” ופעם שניה “ר' משה רוטי” בכתב יד אנונימי על ענייני דקדוק, שלפי דעתו של פורגס נכתב במאה ה־14 והוא “לקוח בעיקרו מ”חבור הקונים" של ר' שמשון הנקדן (השמשוני)" בהשמטות ובהוספות.
בשני המקומות הללו נקרא השם “רוטי” בלי הברת הידוע הערבית “אל”.
מכאן אפשר לקבוע את זמנו של ר' משה רוטי. אם נדייק בדברי ר' משה הנקדן, “ומפי ר' משה רוטי נשמע” נסיק, שהיה ר' משה רוטי בן זמנו של ר"מ הנקדן, כנראה קשיש ממנו. מקובל הוא לחשוב שר"מ הנקדן פעל במחצית הראשונה של המאה ה־13 – ואם כן חי ר"מ רוטי בתחילת המאה ההיא. נראה איפוא שהיה ר"מ רוטי מדקדק ידוע בזמנו, שנשכח בדורות הבאים – אולי מפני שאבדו כתביו. דבר זה נראה כמאשר את ההשערות שהובעו במאמרו הנ"ל של ד"ר בלנק (עמ' 233 ו־246) בדבר זמנו של כתב יד המקרא.
אבל יש גם ראיות לסתור וצריך להעיר שבס' השהם לר' משה בן יצחק מאינגלטירא לא נזכר השם רוטי. בספר Histoire litéraire de la France כרך כ"ז (1877) אומר נויבואר (עמ' 486): “הוא (מחבר ס' השהם) מזכיר את משה רוטי”. העובדא שבס' השהם ובס' דרכי הנקוד נזכר בשוה השם רוטי משמשת לו אחת ההוכחות ששני החבורים יצאו מתחת יד חכם אחד. קולינס שפרסם חלק מס' השהם כותב בהקדמה למהדורתו (לונדון, 1882, עמ' VI) על מחבר ס' השהם: “הוא ידע על ר' משה רוטי”. כן כתב גם יעקבס ב־The Jews of Angevin England (1893, עמ' 252). גם פורגס כותב (בקובץ הנ"ל, עמ' 57, הע' 6): “הוא (כלומר ר' משה רוטי) נזכר גם בס' השהם”, והשוה JQR 2, 325.
אולם במקום הזה חזר בו נויבואר מהודעתו ב־Histoire שר"מ רוטי נזכר בס' השהם, אלא שלא הדגיש את חזרתו די הצורך, וזה גרם לטעותו של פורגס. דברי קולין (שבעקבותיו כתב יעקבס) אינם אלא תרגום דברי נויבואר ב־Histoire. הכל סומך איפוא על נויבואר, אבל הוא אינו יכול לשמש עד להזכרתו של רוטי בס' השהם, אלא אדרבה הוא מעיד על אי־הזכרתו. גם ל' דוקס, אשר פרסם לראשונה את הקדמת ס' השהם ב־.Ltbl. d. Or (1844, עמ' 518), ואח"כ קטעים רבים מגוף הספר ב־Jewish Chronicle (לונדון, 1849), כתב ברשימת האנשים הנזכרים בספר: “משה רוסי (Rosi). את השם הזה מצאתי נזכר רק פעם אחת” (עמ' 360). את רוטי לא הזכיר כלל. ושטיינשניידר במכתב אל הרכבי משנת 1870 כותב: ר' משה בן יצחק מוסר דברים בשם ר' משה רוסי, שדוקס מעתיק Rosi אבל צריך להיות רוּסי (הכרמל 1875, עמ' 33). ראה גם.H. B (1882, עמ' 122) בהודעת שט' על מהדורת קולין הנזכרת שבשורה האחרונה נדפס שם “Sal Roti” וצריך למחוק “Sal” וכן צ"ל שם: S.VI במקום הנדפס: S. VI2). גם אבר. עפשטיין במאמרו"Das talmudische Lexikon".J .W.G .M 1895, עמ' 511) כותב: “אולי הוא (כוונתו לר' משה מקיוב) הוא ר' משה רוסי, שמחבר ס' השהם מזכירו”.
מכל זה מתברר שבס' השהם נזכר ר' משה רוסי, ולא ר' משה רוטי2
- במקור: “אחרוניק” – הערת פב"י. ↩︎
-
“רוסי” בס' השהם לא יוכל להתפרש “מארץ רוסיא”, כי אז היה צריך לומר “מרוסיא” או לפחות “הרוסי” – ועוד, שמחבר ס' השהם כותב שם המדינה הזאת “רושיאה” בשין. בקטעים מס' השהם שפרסם דוקס בג’ואיש כרוניקל הביא את ערך “יבם” (עמ' 330 ב') ובו כתוב: “אמר לי הר' יצא (כן! *) מסרנגוב, כי בלשון תירס הוא רושיאה קו' ליבום בעילה”. הגירסה היא בטוחה, כי כך היא גם אצל נויבואר (1866,Allg. Z. d. Fud עמ' 260א) שהעתיק מכתב היד (ראה הרכבי Die Fuden u. d. Slawischen Sprachen, עמ' 62). ראה גם צונץ Rilus, עמ' 73 הערה g. מהבאתו של הרכבי את המלים האלה בהכרמל" שם משמע שגם בכת"י פירקוביץ של ס' השהם – כתוב “רושיאה”. מכאן שקריאתו של דוקס היתה נכונה. – ועוד נראה מכאן, שמחבר ס' השהם קורא לארץ רוסיה בשם “תירס”, והרי כנוי זה נמצא גם ביוסיפון ואת זאת צריך להוסיף להשינויים בדברי קראוס Jewish Studies in Memory of G. A. Kohut, ניו יורק 1935, עמ' 411.
*במהד' בנימין קלאר, הו' מקי"נ, ירושלים תש"ו עמ' 142: ה"ר יצח[ק]. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות