כמעט כל המפרשים, כיהודים (ר' סעדיה גאון, התרגום הארמי, ראב"ע, רד"ק ועוד) כנוצרים (מן הוולגטא ואילך), גוזרים את המלה “עקרת” בתהלים קי"ג, ט' מלשון: עקר ועקרה (דברים ז', י"ד), אלא שקצתם תופסים “מושיבי עקרת הבית” לענין בפני עצמו ומפרשים: ה' מושיב (מכונן) את עקרת הבית, או: הוא מושיב את העקרת (על משקל עֲצֶרת) בַּבית, על דרך: מושיב יחידים ביתה (תהלים ס"ח, ז'), וקצתם מחברים זה עם “אם הבנים” שלאחריו ומפרשים: ה' מושיב (משיב, כלומר מהפך) עקרת הבית לאם הבנים שמחה. הפרוש הא' לא נתן להאמר כלל, לפי שלא מצאנו בשום מקום שהכתוב ישלים עם מצב העקרות: עקרה אין לה תקנה עד שתלד (עין ש"א ב', ה' וישעיה נ"ד, א'), אבל גם לפי הפרוש הבּ' קשה, מה ענין עקרה לבית, הרי היא מצוינת דוקא בזה שאינה משתתפת בבנין הבית; רס"ג אמנם מפרש: מהפך האשה (הבית) העקרה (בסמיכות התאר אל המתואר, על דרך: חלקי אבנים בש"א י"ז, מ' ועוד) לאם הבנים1, אבל גם פרוש זה אינו מתישב על הלב. רק מנחם בן סרוק, המחלק בס' המחברת שלו “עקר” לג' מחלקות: א) לעקור נטוע (קהלת ג', ב) עקר שרשוהי (דניאל ד', י"ב וכו'), ג) רני עקרה (ישעיה נ"ד, א'), מונה “עקרת הבית” ביחד עם “לעקור נטוע” (כנראה הוא מפרש: עקורת הבית, או את העקורה בבית). ר"י בן גנאח עוד מרחיק ללכת בספר השרשים שלו ערך “עקר” ותופס “לעקור” עם “עקר שרשוהי” לשרש אחד עם משמעיות מהופכות (כמו “שרש” הקרוב לו – ושרשך בתהלים נ"ב, ז'; לפי דעת ריב"ג הוא בא גם בקל במשמעות זו בשרשים בעמלק בשופטים ה', י"ד) ומפרש באמת עקרת הבית – שרש האומה, ויהיה לפ"ז “מושיבי” וכו' ו"אם הבנים" וכו' הכפלת הענין במלות שונות, פרוש המתישב על לשון הפסוק. הוא מפרש כך גם: לעקר (ויקרא כ"ה, מ"ז) ומביא דמיון לזה את عقر הערבי (לפי נוסחה אחת בנופו הערבי של הספר עפ"י תקונו של נייבואר, גם: عكر), שמשמעותו: שרשו ועקרו של דבר. לפי זה היו מכנים בעברית את עקר הדבר, בלשון זכר עֵקֶר, ובלשון נקבה עקרה (אפשר שעל שם דו המשמעות של מלה זו מוסיפים בכמה מקומות בתנ"כ הוספה לבאר משמעותה, עיין בראשית י"א, ל, שופטים י"ג, ב' וג', ישעיהו נ"ד, א' ואיוב כ"ד, כ"א, ורק במקום שאין לחשוש לטעות משמיטים הוספה זו), או: עקרת (גם בערבית מכנים את העקרה: عاقر, כלומר, המלים המורים על עִקר ועֲקרה הן גם בערבית קרובות).
אם נצרף להאמור, שבפתגם “עֲקרת הבית”, השגור עדין בפינו כבר השתמש רש"י (ראיה שכבר הביא אותה יל"ג, עין “לשוננו” חוברת ג' עמ' 324 הערת המערכת) ואת המדרשים שהביא מר ברגגרין (שם), המורים שהם פרשו “עקרת” מלשון “עִקר” (הפתגם בבן־סירא אינו מוכיח כלום, לפי שהמלה “עקרת” אינה מנוקדת שם), נבוא לידי המסקנה, שאין לנו לזוז מהמנהג להשתמש בעֲקרת
במשמעות “עִקר”.
-
כדאי אפשר להעיר, שראב"ע, הכותב בפרושו הרגיל לשמות א', א': “ואין בית בכל המקרא אשה”, נטה גם כאן בפרט זה מפירוש רס"ג ומפרש “הבית” בית ממש. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות