הגדרות, הגדרות    🔗

בגליונות קודמים של ‘פנטסיה 2000’ ניסו אחדים מקוראי הירחון (מוטי קצמן ואיתן קמיל) להגדיר את סִיפוֹרֶת־המדע (זהו, אגב, התרגום שנקבע על־ידי האקדמיה ללשון העברית למונח האנגלי Science־Fiction, ובו אשתמש, כיוון שהוא, לדעתי, מוצלח הרבה יותר מהתרגום המקובל ‘מדע בדיוני’, שהינו מגוחך וסותר את עצמו. (שהרי מדע, מעצם טבעו, אינו יכול להיות ‘בדיוני’). שניהם, לדעתי, שגו בכך שהתייחסו אל ספורת־המדע כאל ז’נר הומוגני, שכל הסיפורים הנכתבים במסגרתו הם בעלי אופי אחד ומטרה אחת.

כל ספור המכיל בתוכו רעיונות מדעיים הוא סִיפוֹרֶת־מדע. מובן שמסגרת זו משאירה בתוכה מקום רב לזרמים שונים. זרם אחד, שאפשר לכנותו ‘סיפורת־מדע כבדה’, ושדוגמאות בולטות לו הם איזק אסימוב וארתור ס. קלארק, מתייחס אל המדע כאל מטרה, הן על־ידי פיתוחם של רעיונות מדעיים קיימים כדי לתאר מדע וטכנולוגיה שעדיין אינם קיימים, והן על־ידי ניתוח השפעתם של אותם רעיונות מדעיים וטכנולוגיים על החברה בעתיד. זרם אחר, שאפשר לכנותו ‘סיפורת־מדע קלה’, מתייחס אל המדע כאמצעי ליצירת מצבים היפותטיים־דמיוניים, כדי להעביר באמצעים ספרותיים, מסר פסיכולוגי או פילוסופי לקורא. דוגמאות בולטות לזרם זה הם רוברט סילברברג והרלן אליסון.

עם זאת, ברור שאין לשייך לסיפורת־המדע סיפורים שאין בהם כל רעיון מדעי, כגון ‘המצלמה אינה משקרת’, או ‘זמן לא רב לפני הקץ’ (מאת לארי ניבן). כמו כן, ברור שאי־אפשר לכנות סרטים כגון ‘מלחמת הכוכבים’ או ‘מפגשים מהסוג השלישי’ בשם ‘סיפורת־מדע’, וכך גם לא סיפורים המבוססים על מדע לכאורה, אך למעשה סותרים, בלי שום הסבר הגיוני, את כל חוקי־הטבע הידועים, והסופר אינו טורח להשקיע מחשבה כדי לבדוק את ההגיון שבהם. דוגמה בולטת לסיפור מסוג זה הם שני חלקיו של הספור ‘משחקים מסוכנים באפס ג’י’.

איל מוזס, רחובות

בעקבות קריאת מכתבו של אייל מוזס ושל קוראים אחרים שכתבו באותו נושא, נזכרנו בהגדרה הבאה, המיוחסת לסופר המד"ב ג’ורג' היי. כשנשאל פעם היי כיצד היה מגדיר מהו מדע בדיוני, ענה: “מדע בדיוני הוא כל החומר המונח על אותם מדפים בספריות ובחנויות המסומנים בתווית ‘מדע בדיוני’.”

על ההגדרות למיניהן אפשר לכתוב מאמר שלם (והוא אפילו לא יהיה משעמם). אולי נעשה זאת פעם.

על ‘פלייר’ וקיטי־הוק    🔗

ברצוני להעיר על טעות שהשתרבבה לחוברת מס' 7. בעמוד 42, במאמר ‘יומנו של מתנחל בחלל’ כתוב: “האחים אורוויל וּווילבור רייט הצליחו להמריא למשך שניות ספורות במטוס רעוע עשוי מקלות וחוטי ברזל ושמו ‘קיטי הוק’…” ובכן, שמו של המטוס היה ‘פלייר’ (Flyer) והוא הוטס בקרבת כפר הדייגים ששמו קיטי הוק, והשוכן במזרח מדינת קארוליינה הצפונית בארה"ב.

אמנון סער, רמת־השרון

המאמר ‘יומנו של מתנחל חלל’ לקוח, כזכור, מתוך ספרו של פרדריק גולדן, אחד מעורכי השבועון ‘טיים’. כך שהשגיאה כולה שלו…

המנויים לא יקופחו    🔗

מכיוון שלצערי הרב (ואני מתאר לי שלצערם הרב של רבים אחרים) פסחתם על חודש אוגוסט וגליון מספר 8 יצא לאור בתחילת ספטמבר, ברצוני לשאול מה יעלה בגורלם של המנויים שחתמו על מינוי שנתי או חצי־שנתי. האם תקופת מינויים תוארך בחודש?

אגב, אני מכיר מספר קוראים נאמנים של ‘פנטסיה 2000’ אשר טיילו הקיץ בחו"ל ולכן לא השיגו את גליון יולי (מספר 7), ונאלצתי להעביר להם את העותק שלי (שהוא כבר מעוך ובלוי בשל כך). האם יש עוד אפשרות להשיג עותקים של גליון מס' 7?

יורם דרור, חולון

מובן מאליו שאין לנו כל כוונה לקפח את מנויי הירחון. המינוי הינו לפי מספר החוברות ולא לפי תאריכים (מינוי שנתי – 12 חוברות, חצי שנתי – 6 חוברות).

באשר לשאלה השניה – אפשר להזמין את גליון מס' 7 (ובעצם כל גליון ישן אחד של הירחון) על ידי פניה למערכת, בצרוף 35 ל“י עבור כל חוברת, וכן 10 ל”י כדמי משלוח.