באביב זה [תר"ן, 1890) חגגנו חג חנוכת ביתנו. פחות משנה ישבנו בדירה שכורה, ובהִגמר הבנין הענקי, בנין המשק, עמד בלוך בדִבורו וחִלק ארבע דירות לארבעה פקידים נמוכים. קִבלתי דירה נאה בדיוטה העליונה, מעל ארוות הסוסים.
עם גמר הבנין התחילה תקופה חדשה בראשון לחקלאות ולנטיעות. אז היה עצם הפולמוס הידוע של נטיעת כרמי גפנים על כל אדמות ראשון.1 כל אכר ואכר קבל תקציב לנטוע את כל אדמתו גפנים.2 חוץ מזה נשארו עוד הרבה חלקות אדמה בראשון אשר בעליהם הקודמים הורחקו מהמושבה בחזקת היד אחרי מהפכת אוסביצקי, ואת כל האדמות האלה קִבלה עליה הפקידות בעצמה לשכלל ולנטוע.
לתכלית זו נקנו כעשרים זוגות פרדים ועגלות משא, הביאו מצרפת מחרשות עם מנז’ים לחריש עמוק,3 ומחרשה גדולה העובדת בכח לוקומוביל,4 ואדמות ראשון מתהפכות. כל העבודה הרבה הזאת נעשית לפי פקודות של מר ארמנס, צרפתי מלומד, אגרונום, מהמפורסמים בצרפת במקצוע משקי הגפן.
האפטרופסות הולכת ומתחזקת ומקבלת צורה קבועה. האורוָה הגדולה נבנתה עם הדירות לפקידים, שגם אני מצאתי שם את מדורי. בנין ענקי זה הכיל מחסנים למספוא מכל המינים. קנו כמה סוסי רכיבה בשביל מנהלי המשק, וסוסים אבירים למרכבת האלוף בלוך ולמרכבתו של הד“ר מזי”א, שנתן עזרה רפואית בכל מושבות הנדיב ביהודה, וסוסֵי חִלוּף על כל צרה שלא תבוא. מי שראה את ארוות הברון בימים ההם יכול לקבל מושג מארוות שלמה המלך בשעתו. כמה עגלונים, רכבים, וסַיסים! והנה גם גַמֶלֶת שלמה להוביל את חמרי הבנין של היקבים הגדולים. בכל הורגשה יד רחבה “על חשבון הברון”.
האחשדרפן [סוכן משק הבית] סֹבב לילה לילה בין בתי הפקידים ואוסף רשימות מכל הנחוץ ליום המחרת וכל מה שיעלה על דעתם. ומדי יום ביומו נסע ליפו על רכב מיוחד מהיר להמציא משם את כל מאוָיי לבם של הפקידים ונשותיהם, לרבות גם שפחותיהם. ובכל שעות היום, אם נזכרה הטַבחה ששכחה איזה פרפראות או קינוח סעודה אז יצא ליפו דחוף סַיָס רכוב על סוס להזכיר נשכחות להאחשדרפן.
-
פוחצ'בסקי משתמש באופן עקבי במילה “פולמוס” במקום המילה “בולמוס”. ↩
-
משה סמילנסקי מתאר את עבודתו של מיכל פוחצ‘בסקי בתקופה זו: “גנן־פקיד, הרוכב כל הימים על סוסו מכרם לכרם, ללמד את בני ישראל הלכות מעדר ומזמרה”, ראו סמילנסקי, בצל, עמ’ 167. ↩
-
“מחרשות עם מנז'ים” הן מחרשות כבדות לחריש עמוק (80 ס"מ), שתחילה נגררו על ידי 12–8 זוגות סוסים והחל בשנות התשעים פעלו באמצעות מנוע קיטור, ראו אביצור, החקלאות. אנו מודים ליהודית ברקאי בן־דור מיסוד המעלה על מידע זה. ↩
- לוקומוביל הוא מנוע קיטור נייח. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.