כבר החילותי לשלם את חובי להברון, והנה קפץ עלי רגזו של השטן בצורת מחלת אשתי וצריכה היתה לנסוע לאירופא להתרפא, וגם את הילד לקחה עִמדה.1 וסכום הכסף שבחפצי הטוב היה לשלם בעד נחלתי רץ לאירופא.

כשנה וחצי עָרַך הגלמוּדות שלי.

בזמן הזה נולדה למזל המושבה הכי צפונית “מתולה”.2 ובא לי רעיון: כפי שאני לבדי צריך להשתמש בהזדמנות זו. מבלי להוציא כספים מאחרים, לקחתי את חמורי וחבשתיו עם מעט בגדים וצרכי נסיעה ארוכה כזו, ונסעתי עד מתולה. אלי התלווה עוד צעיר יליד המושבה שלא ראה עוד את הארץ, ועל סמך זה שאני בקי בדרכים נספח לחברה עמדי.

לתור את הארץ אין דבר טוב מרכיבה על חמור לא שָׂכוּר. אתה חפשי לנסוע ולנוח כאוַת נפשך, ולהסתכל היטב היטב לכל מראה עינך. וכמה מין היופי בטיול כזה לכל רוחב ארצנו! מה רואים ומה יודעים בנסיעת חפזון דהאידנה שבמשך יום אחד אתה מגיע לבֵירות.

בדרך בִּקרתי את כל מקומות הישוב הקיים אז, ובכל מקום היו לי מכרים טובים. לאט לאט הגעתי עד צפת, שם מצאתי את חברי אפשטיין כבר בתור מנהל ומורה מכובד ובעל השפעה. את ראש פנה כמעט לא הכרתי: כבר עזבו את הגטו הידוע ויושבים להם בבתים הגונים כבני חורין, וכל רוכסי ההרים מסביב מכוסים גפנים מהמין המשובח מוסקט מלגה. האכרים מלאי תקוָה. אדמה רבה נקנתה, ופולמוס של נטיעת עצי פרי שונים על ידי פקידי הברון ועוזרים על עוזרים. רוכבי סוסים מבני המושבה נפגשו על כל שעל. גם בית חרושת לטוִיַת משי מסודר ועובד בעזרת ילדי המושבה. בקִצור, אחרי גלגולים שונים בא תור הזהב לראש פנה.

אחרי ראש פנה בִּקרתי את יסוד המעלה. את חברי מנוער אמיתי מצאתי שם הפעם בתור מתנחל בעל אחוזה ואב לבנים, וחפצי הנמרץ לבלות בטוב איזה ימים באותה יסוד שחיינו בה בחוסר כל ולטעום טעם הנוחיות. אך חוק היה שכל בני יהודה המבקרים את הגליל מחויבים לקבל קדחת. לַנתי לילה ביסוד ובבֹקר כבר הקדחת פקדתני, וברחתי תיכף למתולה, עם אש הקדחת הצורבת בעצמותי.

את מתולה מצאתי עוד בצביונה הקודם, כפר דרוזי. תִקנו קצת את בתי הדרוזים והושיבו יהודים בקרבם. ובכל זאת מורגש היה עד כמה המקום בריא. המתיַשבים, שאספום מסוג הפועלים מכל המושבות, הרגישו את עצמם נבראים מחדש. הילדים – תכלית הבריאות. טענות בפי התושבים כי כמה שלא יאכלו נדמה להם שהם עוד רעבים. עשינו חשבון שמתולה תשלם לנו בעד יסוד [המעלה], משמר הירדן, חדרה ועוד. זמן בִּקורי חל עוד טרם שהדרוזים התחילו לאיים על המושבה בכֹחם העשוי לבלי חת, ובפרט בחשבם שהצדק עמהם.3 זה היה בעצם פריחתה, ותקוות רבות תלו בה. וטרם שהספקתי לתהות על קנקנה היטב, שבה לי התקפה חזקה קדחתנית [של קדחת] ואִלצתני לברוח הביתה ליהודה.

למתולה באתי בדרך חיפא, עכו, מגדל כרמים,4 רמיה,5 פרדיה, מירון, עין זיתן, צפת. חזרה ממתולה עד ראשון, בחרתי לי דרך שבעתיד נבנו כל מושבות הגליל התחתון והעמק, אשר אז זה הכל היה פחות מחלום. הלכתי יחידי, ובכל הדרך אין איש שיפריע לי לחלום חלום העתיד: שעוד אזכה לעבור פעם אותו הדרך, זרוע מושבות יהודים.

נבואתי התקיימה, וכעת, אחרי הפסקה של יותר משלושים שנה,6 עברתי שוב כל אותם המקומות, ועוד מכיר כל שעל אדמה שעברתי אז עם חמורי: מנצרת נסעתי דרך העמק לבת שלמה.7 הכרתי את המשעול בנקיק הסלע שדרכו ירדתי מנצרת בכוָנה לחצות את העמק, ואז אמרו לי שפה מקום מושב של שודדים מפורסמים. כעת יושבים אחינו החלוצים תחת התאנים העתיקות, וסִדרו באותו מקום גופו קן של שלום ותקוה טובה. מה נעים היה לי להסתובב בכרמם, הנטוע על יד שביל זה שעברתי במסירות נפש מפני פחד תושבי המקום הידועים באכזריותם.

עלי להודות כמה מתוקה הנקמה, שזה האיש שפקידי הברון גֵרשוהו מראשון אחרי מהפכת אוסוויצקי, נקם מהם את נקמת העם ועל ידו נקנו כל האדמות הגליליות האלה8 – חלק בכסף הברון ותשעה חלקים בכספי העם על ידי הקק"ל.9 ככמהין ופטריות צצו מושבות, קרובות אחת על יד חברתה, ועוד השנה יתוַספו הרבה נקודות בעמק הזה אשר היה שָׁמֵם מאין יושב. אך שיירות גדולות לבד העזו לעבור דרך העמק הזה, מפני פחד השוד והרצח, שהיה דבר שכיח מאד בעמק יזרעאל. וכעת עלמות מתהלות יחידות בלילה ממושב למושב.

אמת שדם רב מאחינו “השומר” נשפך בהתחלת רכישת העמק, אבל שכנינו ראו ונוכחו סוף סוף שיש להם עסק עִם עם קשי עורף, אז הם פנו עורף לנו ושמו אל המדבר פניהם.



  1. נחמה פוחצ‘בסקי נסעה לרוסיה עם עשהאל בתרנ"ו (1896), והתגוררה אצל אחיה במשך למעלה משנה, ראו קטעים ממכתבים ששלח מיכל פוחצ’בסקי מראשון לציון אל נחמה ברוסיה בתרנ"ו (1896), נספח המכתבים.  ↩

  2. מטולה נוסדה ביזמת פקידות הברון בסיון תרנ"ו (1896). את האדמה, 12 אלף דונם, קנה אוסביצקי כבר ב־1894, ראו אהרנסון, שלבים, עמ‘ 73–72; מרגלית, מפעלו של הברון, עמ’ 474–472.  ↩

  3. הפלחים הדרוזים, שישבו על אדמה שהייתה שייכת לאפנדי לבנוני, עזבו אותה מיזמתם עוד בתחילת שנות התשעים. אחרי שרכש הברון את האדמה חזרו הדרוזים לכפרם, הרגישו מנושלים מאדמתם והתקיפו את המושבה ללא הפסק. מתיישבים נפצעו ואחד נהרג. ניסיונות להגן על המושבה, ולקבל חסות מהבֶּק המקומי לא צלחו. הרגיעה באה רק כשהדרוזים קיבלו פיצויים גבוהים מפקידות הברון, ראו אהרנסון, שלבים, עמ' 73–72.  ↩

  4. “מגדל כרמים” הוא הכפר מג'ד אל כרום.  ↩
  5. רמיה הוא הכפר ראמה.  ↩
  6. ראו מכתבים מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים: מכתבים מצפת, אדר תרפ“ד (1924), נספח המכתבים; מכתב מבית אלפא תרפ”ו (1926), שם.  ↩

  7. את המושבה בת שלמה הקים הברון ב־1889 כמושבת־בת של זכרון יעקב.  ↩

  8. פוחצ'בסקי מרמז כאן כנראה ליהושע חנקין, שמשפחתו עזבה את ראשון לציון בעקבות “מהפכת אוסביצקי”. כזכור חנקין היה מעורב בקניית אדמות הגליל התחתון.  ↩

  9. קק"ל נוסדה ב־1901 בידי ההסתדרות הציונית, כמכשיר להכנת ההתיישבות. תפקידה הראשון היה לרכוש קרקעות עבור העם היהודי שיימסרו בחכירה בלבד, ראו ביין, ההתיישבות, עמ' 16–15.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58626 יצירות מאת 3789 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!