בראשית – ביהודה ובגליל ובירושלים – היו העולים מרוסיה, ה“מוסקובים”. שיעורם היה ניכר בשלוש העליות הראשונות, וכשהגיעו החלוצים מפולין מצאו את ה“רוסים” מחזיקים בכל – מההסתדרות ועד לתיאטרון. כך חשו הייקים כלפי הפולנים. כך כל עלייה העלייות שקדמו לה, הם המקופחים וקודמיהם האדונים. כך לאחר קום המדינה, ניצולי השואה באירופה כלפי כל “הוותיקים”. כך החל ב“מרבד הקסמים” מתימן ועליית בבל והעלייה הגדולה ממרוקו – האשכנזים למעלה והמזרחיים למטה.
מתוך הרגל דבקים הכל בדימויים הישנים בלי לחוש איך נסגר מעגל מאה השנים ונפתח מחדש: העולים החדשים הם ה“מוסקובים”, והממסד הקולט – שר השיכון דוד לוי, שר הקליטה יצחק פרץ, גזבר הסוכנות מאיר שיטרית, שר הפנים אריה דרעי, שר התחבורה משה קצב, אפילו מנכ"ל “אמנות לעם” יצחק קינן – עולי מרוקו. כך גם המשורר ארז ביטון, שהערותיו בעניין הספארי של כותבי “פוליטיקה”, שנערך בעיקבות החוברת המוזרה על העיירה אופקים, קלעו מאוד למטרה.
את סיפור העלייה מרוסיה כדאי לראות גם מזווית זו, של “דפוקי” האתמול, העומדים היום בראש הממסד הקולט. זה לא כל סיפורה של ישראל – אבל זה חינו וכל הדרו.
19.1.1990
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.