תשסה חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס – בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה; רַ' יְהוֹשֵׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ; רַ' יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד; רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל – יְרֵא חֵטְא; רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ – כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.
הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מָאזְנַיִם וְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מָאזְנַיִם וְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס אַף הוּא עִמָּהֶם, וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם (אבות ב, ח).
בּוֹר סוּד – בור מים שדופנותיו צופו בטיח ועל כן אין המים נבלעים בהם (והוא סמל לאדם שאינו שוכח דבר ממה שלמד).
אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ – מקור של גאווה לאמו.
חָסִיד – מי שפועל לפנים משורת הדין.
יְרֵא חֵטְא – המתרחק מעבירה.
מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר – תורתו שופעת ומתרחבת כמעיין העולה על גדותיו עוד ועוד.
מַכְרִיעַ – ומשקלו (בתורה) של ר' אליעזר גדול ממשקל החכמים כולם.
מִשְּׁמוֹ – של רבן יוחנן בן זכאי (ומביא מסורת אחרת בעניין).
*
תשסו וּלְנֶגְדּוֹ הָיָה רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹנֶה שִׁבְחָם שֶׁל חֲכָמִים: שֶׁל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁל רַ' עֲקִיבָא וְשֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְשֶׁל רַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְשֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְלִילִי.
לְרַ' טַרְפוֹן קָרָא לוֹ: גַּל אֲבָנִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: גַּל שֶׁל אֲגוֹזִים – כֵּיוָן שֶׁנּוֹטֵל אָדָם אֶחָד מֵהֶם כֻּלָּם מִתְקַשְׁקְשִׁים וּבָאִים זֶה עַל זֶה. כָּךְ הָיָה רַ' טַרְפוֹן דּוֹמֶה: בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: שְׁנֵה לִי – מֵבִיא לוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִלְפָנָיו, הָיָה יוֹצֵא מָלֵא בְּרָכָה וְטוּב.
לְרַ' עֲקִיבָא קָרָא לוֹ: אוֹצָר בָּלוּס. לְמָה רַ' עֲקִיבָא דוֹמֶה? לְפוֹעֵל שֶׁנָּטַל קֻפָּתוֹ וְיָצָא לַשָּׂדֶה. מָצָא חִטִּים – מַנִּיחַ בָּהּ, מָצָא שְׂעוֹרִים – מַנִּיחַ בָּהּ, כֻּסְּמִין – מַנִּיחַ בָּהּ, פּוֹלִין – מַנִּיחַ בָּהּ, עֲדָשִׁים – מַנִּיחַ בָּהּ; כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ מְבָרֵר חִטִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, שְׂעוֹרִים בִּפְנֵי עַצְמָן, כֻּסְּמִין בִּפְנֵי עַצְמָן, פּוֹלִין בִּפְנֵי עַצְמָן, עֲדָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. כָּךְ עָשָׂה רַ' עֲקִיבָא וְעָשָׂה כָּל הַתּוֹרָה טַבָּעוֹת טַבָּעוֹת.
לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה קָרָא לוֹ: קֻפָּה שֶׁל רוֹכְלִין. וּלְמָה רַ' אֶלְעָזָר דּוֹמֶה? לְרוֹכֵל שֶׁנָּטַל קֻפָּתוֹ וְנִכְנַס לִמְדִינָה וּבָאוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לוֹ: שֶׁמֶן טוֹב יֵשׁ עִמְּךָ? פּוֹלְיָטוֹן יֵשׁ עִמְּךָ? אֲפַרְסְמוֹן יֵשׁ עִמְּךָ? – וּמוֹצְאִים הַכֹּל עִמּוֹ; כָּךְ הָיָה רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: בִּזְמַן שֶׁתַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס אֶצְלוֹ, שְׁאֵלוֹ בְּמִקְרָא – אוֹמֵר לוֹ, בְּמִדְרָשׁ – אוֹמֵר לוֹ, בַּהֲלָכוֹת – אוֹמֵר לוֹ, בְּאַגָּדוֹת – אוֹמֵר לוֹ, כֵּוָן שֶׁיָּצָא מִלְּפָנָיו הוּא מָלֵא טוּב וּבְרָכָה.
וּלְרַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קָרָא לוֹ קֻפָּה שֶׁל הֲלָכוֹת.
וּלְרַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי קָרָא לוֹ: מְלַקֵּט יָפֶה בְּלֹא גַסּוּת הָרוּחַ, שֶׁאָחַז בָּהּ בְּמִדַּת חֲכָמִים מֵהַר סִינַי וְהָיָה מְשַׁנֵּן בָּהּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. (אדר“נ נו”א יח).
לְנֶגְדּוֹ – לעומת רבן יוחנן בן זכאי (ראו בקטע הקודם) מנה רבי את שבח מוריו.
גַּל – ערימה.
נוֹטֵל – לוקח.
מִתְקַשְׁקְשִׁים – מתגלגלים.
שְׁנֵה לִי – למד אותי משנה.
אוֹצָר בָּלוּס – מחסן ובו מינים ממינים שונים.
קֻפָּתוֹ – סלו.
כֻּסְּמִין, פּוֹלִין – מיני דגן ומספוא.
מְבָרֵר וגו’ – ממיין מה שאסף ומפריד בין זן לזן.
וְעָשָׂה כָּל הַתּוֹרָה וגו’ – מיין מחדש את כל הידע שנצבר עד זמנו לפי כללים מוצקים, הקשורים זה בזה כטבעות.
קֻפָּה שֶׁל רוֹכְלִין – סל שהרוכל מסתובב עמו.
מְדִינָה – עיר.
פּוֹלְיָטוֹן, אֲפַרְסְמוֹן – ממיני הבשמים.
קֻפָּה שֶׁל הֲלָכוֹת – סל מלא ידע בהלכות.
מְלַקֵּט וגו’ – אוסף בקפידה מסורות רבות מכל בני האדם, מבלי להתגאות עליהם.
שֶׁאָחַז בָּהּ – שנהג במידת הענווה.
מֵהַר סִינַי – מידה טובה שנלמדה מן העובדה שהתורה ניתנה על הר סיני, הר נמוך ועניו.
מְשַׁנֵּן בָּהּ – חוזר עליה ומלמדה לאחרים.
*
תשסז אִיסִי בֶּן יְהוּדָה הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָם שֶׁל חֲכָמִים: רַ' מֵאִיר – חָכָם וְסוֹפֵר. רַ' יְהוּדָה – חָכָם לִכְשֶׁיִּרְצֶה. רַ' טַרְפוֹן – גַּל שֶׁל אֱגוֹזִים. רַ' יִשְׁמָעֵאל – חֲנוּת מְזֻיֶּנֶת. רַ' עֲקִיבָא – אוֹצָר בָּלוּס. רַ' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי – קֻפַּת הָרוֹכְלִים. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה – קֻפָּה שֶׁל בְּשָׂמִים. מִשְׁנַת רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – קַב וְנָקִי. רַ' יוֹסֵי – נִמּוּקוֹ עִמּוֹ. רַ' שִׁמְעוֹן – טוֹחֵן הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִמְעָא, וּמָה שֶׁמּוֹצִיא אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא סֻבִּין. וְכֵן אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן לְתַלְמִידָיו: בָּנַי, שְׁנוּ מִדּוֹתַי, שֶׁמִּדּוֹתַי תְּרוּמוֹת מִתְּרוּמוֹת מִדּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא (גיטין סז ע"א).
סוֹפֵר – כותב ספרי תורה.
לִכְשֶׁיִּרְצֶה – בכל זמן שירצה לדבר, תתגלה חוכמתו.
גַּל שֶׁל אֱגוֹזִים – ראו בקטע הקודם.
מְזֻיֶּנֶת – מצוידת בכל המצרכים.
אוֹצָר בָּלוּס – ראו בקטע הקודם.
קְפַּת הָרוֹכְלִים – ראו שם.
קַב וְנָקִי – מועט אך מדויק ומבורר היטב.
נִמּוּקוֹ עִמּוֹ – יכול תמיד לנמק את פסיקת ההלכה שלו.
מוֹצִיא קִמְעָא – שוכח מעט ממה שלמד.
סֻבִּין – קליפת התבואה, דברים לא חשובים.
שְׁנוּ מִדּוֹתַי – למדו את דרכי הלימוד שלי.
שֶׁמִּדּוֹתַי תְּרוּמוֹת וגו’ – הן המובחרות שבמידות המובחרות של ר' עקיבא.
*
תשסח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אַשְׁרֶיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ!
אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ (ירושלמי חגיגה ג, י).
יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ – אחד מצאצאיך.
אֵין הַדּוֹר יָתוֹם – ויש מנהיג לדור.
שָׁרוּי – מצוי.
*
תשסט בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה (בכורות נח ע"א).
דּוֹמִים עָלַי וגו’ – נחשבים בעיני כדבר חסר ערך.
הַקֵּרֵחַ – ר' עקיבא.
*
תשע מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּלְמִידִים וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידִים קוֹרִין אוֹתוֹ רַבִּי, נִשְׁתַּכְּחוּ תַּלְמִידָיו – קוֹרִין אוֹתוֹ רַבָּן, נִשְׁתַּכְּחוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ – קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ (תוספתא עדיות ג, ד).
תַּלְמִידִים וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידִים – האומרים תורה בשמו.
נִשְׁתַּכְּחוּ תַּלְמִידָיו – אך תורתו עדיין מהלכת ברבים בזכות גדולתו.
רַבָּן – כגון רבן יוחנן בן זכאי או רבן גמליאל.
אֵלּוּ וְאֵלּוּ – תלמידיו וגם תלמידי תלמידיו.
בִּשְׁמוֹ – בלא תואר (כגון הלל, שמאי או ניתאי הארבלי), וכך נקראו ראשוני החכמים.
*
תשעא רַבִּי וְרַ' נָתָן – סוֹף מִשְׁנָה. רַב אָשֵׁי וְרָבִינָא – סוֹף הוֹרָאָה (בבא מציעא פו ע"א).
רַבִּי – יהודה הנשיא.
רַ' נָתָן – חכם בן דורו.
סוֹף מִשְׁנָה – דור חותמי המשנה.
סוֹף הוֹרָאָה – מי שסיימו את תקופת לימוד התלמוד (הבבלי) והוראתו, וחתמו ספר זה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.