תשעב אָמַר רַ' חַגַּי בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: הָרִאשׁוֹנִים חָרְשׁוּ וְזָרְעוּ, נִכְּשׁוּ, כִּסְּחוּ, עָדְרוּ, קָצְרוּ, עִמְּרוּ, דָּשׁוּ, זָרוּ, בָּרְרוּ, טָחֲנוּ, הִרְקִידוּ, לָשׁוּ, קִטְּפוּ וְאָפוּ – וְאָנוּ אֵין לָנוּ פֶּה לֶאֱכֹל (ירושלמי שקלים ה, א).
הָרִאשׁוֹנִים – החכמים הקדמונים.
חָרְשׁוּ וגו’ – ומדמה את עולם התורה לעבודת השדה ולהכנת לחם.
נִכְּשׁוּ – תלשו עשבים רעים מן השדה.
כִּסְחוּ – קצצו את הקוצים.
עִמְּרוּ – ערמו את התבואה לעומרים.
בָּרְרוּ – הפרידו את החיטה הפגומה מן הטובה.
הִרְקִידוּ – ניפו בנפה.
קִטְּפוּ – חתכו את הבצק לכיכרות.
וְאָנוּ אֵין לָנוּ וגו’ – איננו יודעים כיצד ליהנות מכל העושר הזה (בשל פחיתותנו בלימוד התורה בהשוואה אליהם).
*
תשעג אָמַר רַ' זֵירָא אָמַר רָבָא בַּר זִימוֹנָא: אִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי מַלְאָכִים – אָנוּ בְּנֵי אֲנָשִׁים, וְאִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי אֲנָשִׁים – אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, וְלֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וְשֶׁל ר' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, אֶלָּא כְּשְׁאַר חֲמוֹרִים (שבת קיב ע"ב).
רִאשׁוֹנִים – החכמים שקדמו לנו.
וְלֹא כַּחֲמוֹרוֹ וגו’ – בהמות נבונות שהתנהגותן מופתית (ראו לעיל, קטעים סז ו–רפג).
*
תשעד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְאָנוּ כִּמְלוֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית.
רִאשוֹנִים – רַ' עֲקִיבָא; אַחֲרוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רִאשׁוֹנִים – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ; אַחֲרוֹנִים – רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּרִבִּי.
“וְאָנוּ כִּמְלוֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית” – אָמַר אַבַּיֵּי: וְאָנוּ כְּסִכָּה בְּכֹתֶל לִגְמָרָא. אָמַר רָבָא: וְאָנוּ כְּאֶצְבַּע בְּשַׁעֲוָה לִסְבָרָא. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְאָנוּ כְּאֶצְבַּע בְּבוֹר לְשִׁכְחָה (עירובין נג ע"א).
לִבָּם – רוחב ידיעותיהם וחוכמתם.
רִאשׁוֹנִים, אַחֲרוֹנִים – חכמים שקדמו לנו בהרבה או במעט.
פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל – שבמקדש (שהיה רחב עשרים אמה), כלומר: דעתם היתה רחבה.
הֵיכָל – שבמקדש (שהיה רוחבו עשר אמות).
סִדְקִית – זעירה.
בְּרִבִּי – הוא ר' הושעיא בן ר' חמא.
כְּסִכָּה וגו’ – לימוד המשנה (הוא ה“גמרא”) קשה עלינו כתקיעת סיכה בכותל מוצק.
כְּאֶצְבַּע בְּשַׁעֲוָה וגו’ – הבנת ההיגיון שבתורה (היא ה“סברא”) קשה עלינו כתקיעת אצבע לתוך שעווה מוקשה.
כְּאֶצְבַּע בְּבוֹר וגו’ – אנו שוכחים את תורתנו במהירות גדולה, כאצבע שמכניסים לבור מים ומוציאים ואין ניכר בבור דבר.
*
תשעה וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: טוֹבָה צִפָּרְנָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָם שֶׁל אַחֲרוֹנִים. אָמַר לוֹ רֵישׁ לָקִישׁ: אַדְּרַבָּה, אַחֲרוֹנִים טוֹבִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת הֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: בִּירָה תּוֹכִיחַ, שֶׁחָזְרָה לָרִאשׁוֹנִים וְלֹא חָזְרָה לָאַחֲרוֹנִים.
שָׁאֲלוּ אֶת רַ' אֶלְעָזָר: רִאשׁוֹנִים גְדוֹלִים, אוֹ אַחֲרוֹנִים גְדוֹלִים? אָמַר לָהֶם: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּבִּירָה; יֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ אָמַר לָהֶם: עֵדֵיכֶם בִּירָה (יומא ט ע"ב).
טוֹבָה – עדיפה.
רִאשׁוֹנִים – חכמי הבית השני.
אַחֲרוֹנִים – חז"ל.
שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת – שלטון רומי.
בִּירָה תּוֹכִיחַ – המקדש (המכונה “בירה”, ארמון מפואר וגדול) יעיד על יתרונם של הראשונים, שהם זכו שייבנה מחדש בזמנם.
תְּנוּ עֵינֵיכֶם – הביטו.
עֵדֵיכֶם בִּירָה – המקדש יעיד.
*
תשעו רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אָמַר עַל רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא: כְּשֵׁם שֶׁבֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּבֵין חֻלֵּי חֻלִּין, כָּךְ בֵּין דּוֹרֵנוּ וּבֵין דּוֹרוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי (ירושלמי גיטין ו, ז).
כְּשֵׁם שֶׁבֵּין – כמו ההבדל שבין.
*
תשעז אָמַר לוֹ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי: מִפְּנֵי מָה הָרִאשׁוֹנִים נַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים וְאָנוּ אֵין נִסִּים נַעֲשִׂים לָנוּ? אִם מִשׁוּם תּוֹרָה – הֲרֵי בְּיָמָיו שֶׁל רַב יְהוּדָה הָיוּ הַכֹּל שׁוֹנִים בִּ“נְזִיקִין”, וְאָנוּ שׁוֹנִים שִׁשָּׁה סְדָרִים, וּכְשֶׁהָיָה מַגִיעַ רַב יְהוּדָה לָ“עֳקָצִין” הָיָה אוֹמֵר: הֲוָיוֹת שֶׁל רַב וּשְׁמוּאֵל אֲנִי רוֹאֶה כָּאן; וְאָנוּ שׁוֹנִים בָּ“עֳקָצִין” שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה פָּנִים. וְאִלּוּ רַב יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה חוֹלֵץ נַעֲלוֹ אַחַת – יָרְדוּ גְשָׁמִים, וְאָנוּ כַּמָּה אָנוּ מְצַעֲרִים עַצְמֵנוּ וְכַמָּה אָנוּ צוֹוְחִים – וְאֵין מַשְׁגִיחַ בָּנוּ!
אָמַר לוֹ: הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְאָנוּ אֵין אָנוּ מוֹסְרִים אֶת נַפְשֵׁנוּ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵׁם (ברכות כ ע"א).
הָרִאשׁוֹנִים – חכמי הדורות שקדמו לנו.
מִשּׁוּם תּוֹרָה – משום שלמדו תורה הרבה.
נְזִיקִין – אחד משישה סדרי משנה (בלבד).
עֳקָצִין – מסכת במשנה שענייניה קשים להבנה.
הֲוָיוֹת שֶׁל רַב וּשְׁמוּאֵל – דיונים מורכבים ומסובכים הראויים ללומדים ברמתם של רב ושמואל.
אָנוּ שׁוֹנִים וגו’ – ואילו אנו מפרשים את העניין באופני לימוד רבים.
חוֹלֵץ נַעֲלוֹ אַחַת – כהכנה לתפילה של בקשת גשמים בשעת בצורת.
מְצַעֲרִים עַצְמֵנוּ – בצום.
צוֹוְחִים וגו’ – קוראים בתפילה (ולא נענים).
*
תשעח אַבָּא שָׁאוּל אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַ' טַרְפוֹן מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַ' טַרְפוֹן אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַ' מֵאִיר מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַ' מֵאִיר אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַבִּי אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַ' חִיָּא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַ' חִיָּא אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַב יְהוּדָה אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְאַדָּא דַיָּלָא שֶׁל פּוּמְבְּדִיתָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וּפוּשְׁתִיבָנָא שֶׁל פּוּמְבְּדִיתָא מַגִּיעַ לוֹ לְאַדָּא דַיָּלָא עַד מָתְנָיו, וְהַכֹּל מַגִיעִים לוֹ לְפוּשְׁתִיבָנָא עַד חֶצְיוֹ (נידה כד ע“ב–כה ע”א).
אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ – גבוה מכל בני דורו.
דַּיָּלָא – הדייל, משרתם של חכמים.
פּוּשְׁתִיבָנָא – שומר (העיר).
*
תשעט אָמַר רַ' זֵירָא: אֶמֶשׁ נִרְאָה לִי רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא. אָמַרְתִּי לוֹ: אֵצֶל מִי אַתָּה תָקוּעַ? אָמַר לִי: אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן. – וְרַ' יוֹחָנָן אֵצֶל מִי? – אֵצֶל רַ' יַנַּאי. – וְרַ' יַנַּאי אֵצֶל מִי? – אֵצֶל רַ' חֲנִינָא. – וְרַ' חֲנִינָא אֵצֶל מִי? – אֵצֶל רַ' חִיָּא. אָמַרְתִּי לוֹ: וְרַ' יוֹחָנָן אֵצֶל רַ' חַיָא לֹא? אָמַר לִי: בִּמְקוֹם זִקּוּקִין שֶׁל אֵשׁ וְלַפִּידִים שֶׁל אֵשׁ – מִי מַכְנִיס בַּר נַפָּח לְשָׁם? (בבא מציעא פה ע"ב).
נִרְאָה לִי – בחלום.
אֵצֶל מִי וגו’ – ליד מי אתה יושב (בעולם של מעלה)?
אֵצֶל רַ' חִיָּא לֹא? – האין ר' יוחנן ראוי שישב ליד ר' חיא?
זִקּוּקִין שֶׁל אֵשׁ וגו’ – המקום שבו נלמדת התורה במרץ ובעוצמה נראה כאפוף אש.
בַּר נַפָּח – בנו של נפח, כינוי לר' יוחנן (ואין צורך בנפח נוסף במקום שיש אש).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.