תשפ אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וָאֶקַח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת, לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים” (זכריה יא, ז)? “נֹעַם” – אֵלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה; “חֹבְלִים” – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּחַבְּלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה.
“וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ” (שם ד, ג), “אֵלֶה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר” (שם שם, יד) – “יִצְהָר” – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹחִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּשֶׁמֶן זָיִת; “זֵיתִים” – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּרוּרִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כַּזַּיִת (סנהדרין כד ע"א).
“חֹבְלִים” – מתקוטטים ופוגעים זה בזה בלשון קשה בשעת הלימוד.
שֶׁמֶן זַיִת – שהוא נעים וחלק.
זַיִת – שפריו מר.
*
תשפא מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִים? לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה.
רַ' יוֹחָנָן אָמַר: לְפִי שֶׁאֵינָם בְּנֵי מְקוֹמָם, שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיוֹת: בְּעִירִי – שְׁמִי; לֹא בְּעִירִי – שִׂמְלָתִי (שבת קמה ע"ב).
מְצֻיָּנִים – מהודרים בבגדיהם.
אֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה – ולכן הם מתגאים בלבושם ולא בידיעותיהם.
אֵינָם בְּנֵי מְקוֹמָם – נמצאים מחוץ לארץ ישראל, שהיא מקומם הטבעי.
אוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת וגו’ – פתגם עממי שפירושו: במקום מגורי שמי הטוב מכבד אותי, אך במקום אחר, שבו אין מכירים אותי, עושה זאת לבושי המכובד.
*
תשפב “הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל” (ישעיה כז, ו) – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁעוֹשִׂים צִיצִים וּפְרָחִים לַתּוֹרָה (שבת קמה ע"ב).
שֶׁעוֹשִׂים צִיצִים וּפְרָחִים – מקשטים ומייפים את התורה בדרשותיהם.
*
תשפג עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְפוּמְבְּדִיתָא. הֵבִיאוּ לְפָנָיו כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּמָרִים. אָמַר לָהֶם: כַּמָּה כָּאֵלוּ בְּזוּז? אָמְרוּ לוֹ: שָׁלוֹשׁ. אָמַר: מְלוֹא הַטֶּנֶא דְּבַשׁ בְּזוּז בְּבָבֶל – וְהַבָּבְלִיִּים אֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה?! בַּלַּיְלָה צִעֲרוּהוּ. אָמַר: מְלוֹא הַטֶּנֶא סַכִּינִים בְּזוּז בְּבָבֶל – וְהַבָּבְלִיִּים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה! (פסחים פח ע"א).
עֻלָּא – חכם מארץ ישראל (שהגיע לבבל).
כַּלְכָּלָה – סלסילה.
בְּזוּז – אפשר לקנות בזוז (והוא סכום נמוך).
דְּבַשׁ – תמרים.
צִעֲרוּהוּ – התמרים, וחש בבטנו מעודף האכילה.
סַכִּינִים – התמרים החותכים כביכול במעי האדם.
*
תשפד מַהוּ “בָּבֶל”? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּלוּלָה בְּמִקְרָא, בְּלוּלָה בְּמִשְׁנָה, בְּלוּלָה בְּתַלְמוּד.
“בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם” (איכה ג, ו) – אָמַר רַ' יִרְמְיָה: זֶה תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל (סנהדרין כד ע"א).
בְּלוּלָה – מעורבת, שיש בתורתה מכל תחומי הלימוד גם יחד.
תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל – שהוא עמוק וחשוך וקשה להבנה.
*
תשפה אָמַר רַ' יִרְמְיָה: בָּבְלִיִּים טִפְּשִׁים! מִשׁוּם שֶׁיּוֹשְׁבִים בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ אוֹמְרִים שְׁמוּעוֹת חֲשֵׁכוֹת (מנחות נב ע"א).
רַ' יִרְמְיָה – ראו עוד בקטע הבא.
מְקוֹם חֹשֶׁךְ – מקום נמוך, שהאור בו מועט.
שְׁמוּעוֹת חֲשֵׁכוֹת – הלכות קשות להבנה.
*
תשפו “וּלְצִיוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ” (תהלים פז, ה) – אָמַר רַ' מְיָשָׁא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֶחָד הַנּוֹלָד בָּהּ וְאֶחָד הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתָהּ. אָמַר אַבַּיֵּי: וְאֶחָד מִשֶׁלָּהֶם גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם מִשֶׁלָּנוּ. אָמַר רָבָא: וְאֶחָד מִשֶׁלָּנוּ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה לְשָׁם גָדוֹל כִּשְׁנַיִם מִשֶׁלָּהֶם, שֶׁהֲרֵי רַ' יִרְמְיָה כְּשֶׁהָיָה כָּאן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָה שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמִים – וּכְשֶׁעָלָה לְשָׁם הָיָה קוֹרֵא לָנוּ “בָּבְלִיִּים טִפְּשִׁים”! (כתובות עה ע"א).
“וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר” וגו’ – הפסוק נדרש כאומר כי גם ילידי ארץ ישראל וגם המצפים לראותה נקראים בניה של הארץ.
מִשֶׁלָּהֶם – מחכמי ארץ ישראל.
מִשֶׁלָנוּ – חכמי בבל.
בָּבְלִיִּים טִפְשִׁים – ראו בקטע הקודם.
*
תשפז רַ' זֵירָא כְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָשַׁב מֵאָה תַעֲנִיוֹת, שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל, כְּדֵי שֶׁלֹא יַטְרִידֵהוּ (בבא מציעא פה ע"א).
כְּשֶׁעָלָה – מבבל.
יַטְרִידֵהוּ – יבלבלהו (ויפריע לו להבין את תלמודה השונה, והפשוט יחסית, של ארץ ישראל).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות