תשפח  רַ' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ: מָה מָקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם: בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תְּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלוֹהַי, שֶׁלֹא יֶאֱרַע דְּבַר תְּקָלָה עַל יָדִי וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי, וְלֹא אֹמַר עַל טָמֵא – טָהוֹר וְעַל טָהוֹר – טָמֵא, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם.

בִּיצִיאָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהַי, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שָׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים – אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים; אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים – אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר; אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים – אֲנִי רָץ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת (ברכות כח ע"ב).

מָה מָקוֹם וגו’ – מה טעמה של תפילה זו?

תֶּאֱרַע תְּקָלָה – אם אטעה בענייני הלכה.

חֶלְקִי – גורלי (הטוב).

וְיִשְׂמְחוּ בִּי חֲבֵרַי – וישמחו לאידי (אם אכשל) ובכך יביאו חטא על עצמם.

יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת – בטלנים היושבים בחוסר מעש בפינות הרחוב.

דְּבָרִים בְּטֵלִים – דיבורים חסרי ערך.

שָׂכָר – בעולם הבא.

בְּאֵר שַׁחַת – כנראה כינוי לגיהינום.

*

תשפט כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים מִבֵּית רַב נִשְׁתַּיְּרוּ אֶצְלוֹ אֶלֶף וּמָאתַיִם תַּלְמִידִים; וּמִבֵּית רַב הוּנָא – נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת; מִבֵּית רַבָּה וְרַב יוֹסֶף – אַרְבַּע מֵאוֹת, וְקָרְאוּ לְעַצְמָם יְתוֹמִים; וּכְשֶׁנִּפְטְרוּ מִבֵּית אַבַּיֵּי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבֵּית רַב פַּפָּא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבֵּית רַב אָשֵׁי) – נִשְׁתַּיְּרוּ מָאתַיִם, וְקָרְאוּ לְעַצְמָם יְתוֹמִים שֶׁבִּיתוֹמִים (כתובות קו ע"א).

כְּשֶׁנִּפְטְרוּ – כשנפרדו מבית המדרש של רב וחזרו אל בתיהם, לחוג שם את החגים.

נִשְׁתַּיְּרוּ – נותרו (בביתו דרך קבע מספר גדול של תלמידים אחרים).

יְתוֹמִים – בגלל מספרם הקטן יחסית.

*

תשצ כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים מִבֵּית רַב אַמִּי אָמְרוּ לוֹ כָּךְ:

וּפְעָמֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין (ברכות יז ע"א).

נִפְטְרוּ – נפרדו והלכו לביתם.

עוֹלָמְךָ וגו’ – תזכה לשפע חומרי עוד בחייך.

וְאַחֲרִיתְךָ – ולאחר מותך (תזכה).

תִּקְוָתְךָ – האמונה בשכר בעולם הבא תפעם לנצח בקרב כל צאצאיך.

יַרְחִישׁ רְנָנוֹת – יביע דברי שירה.

יַיְשִׁירוּ נֶגְדְךָ – יביטו קדימה בלא מורא.

כִּלְיוֹתֶיךָ – מושב החוכמה שבגוף.

פְּעָמֶיךָ – רגליך.

עַתִּיק יוֹמִין – הוא הקב"ה (דניאל ז, יג).

*

תשצא כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים מִבֵּית רַב חִסְדָּא אָמְרוּ לוֹ כָּךְ:

“אַלוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים” (תהלים קמד, יד) – אַלּוּפֵינוּ בְּתוֹרָה וּמְסֻבָּלִים בְּמִצְווֹת.

“אֵין פֶּרֶץ” (שם) – שֶׁלֹא תְהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי.

“וְאֵין יוֹצֵאת” (שם) – שֶׁלֹא תְהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה אֲחִיתֹפֶל.

“וְאֵין צְוָחָה” (שם) – שֶׁלֹא תְהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה גַחֲזִי.

“בִּרְחֹבֹתֵינוּ” (שם) – שֶׁלֹא יְהֵא לָנוּ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, שֶׁמַּקְדִּים תַּבְשִׁילוֹ בְּרַבִּים (ברכות יז ע"א).

נִפְטְרוּ – ראו בקטע הקודם.

“אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים” – והפסוק נדרש כעוסק במורינו (המאלפים אותנו לקח) העמוסים במצוות.

סִיעָתוֹ – חבורתנו, קבוצת הלומדים.

דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי – שהרג בכוהני נוב (שמואל א כב, ט–כג).

אֲחִיתֹפֶל – שיעץ עצות כנגד דויד (שמואל ב טז, כא–כג).

גַּחֲזִי – שחמד ממון ונצטרע (מלכים ב ה, כ–כז).

מַקְדִיחַ תַּבְשִׁילוֹ בְּרַבִּים – מקלקל בפומבי את מאכלו, כלומר יוצא לתרבות רעה (ובכתבי יד של התלמוד נזכר כאן מפורשות ישו הנוצרי).