תיאורים של עולמות זרים ומוזרים, ושל צורות חיים לא־ארציות, היוו מאז ומתמיד קווים מאפיינים של המד"ב ה’קלאסי'. הסיפור שלפנינו מצטיין בתאורים כאלה, ועל אף ‘בדיונותם’ הם נשמעים אמינים לחלוטין.

יוסף הדס (מהנדס במקצועו, וזכור לנו מ’מישחקים מסוכנים באפס ג’י – חלק ב' – גליון מס' 5 רואה בסיפור זה בסיס אפשרי לספר שבו יהווה הסיפור את אחת האפיזודות. ואולי גם לסרט אנימציה.

* * *

 

א    🔗

עד כאן עלון פרסומת התיירות

איור: א. מנור

ארווין קורד הניח את העלון על השולחן ופסע החוצה מחדרו אל הדשא העמוק והאדום. בשביעות רצון השתרע על השכבנוח החדיש שצבעיו העזים התמזגו היטב בנוף. הוא סובב את הכפתור וכיוון את הזעזועים הרכים של השכבנוח לריטוט עדין ונעים ששחררו עד מהרה ממתיחות הנחיתה וההטרדות במכס. במתחו את רגליו שקעו אלה עד למעלה מקרסוליו לתוך הדשא הצמרי והמוזר. הוא נשא עיניו והתבונן בהנאה בספינתו הפרטית שחלפה באותה עת מעליו במסלול הקפה איטי. היתה זו חללית חדישה ויפיפיה שאת ערכה התקשו רבים לאמוד. היא שימשה אותו היטב בעסקיו הרבים. “כשעוסקים בסחר בין־כוכבי,” היה נוהג לומר, “חייבים בכלי תעבורה מהיר ונוח. התחבורה הציבורית איטית ומסורבלת ומבזבזים זמן רב מדי על סידורי הגישה לנמלי הזניקה והנחיתה”. הוא לא נהג לפרש מדוע היתה חשובה לו מהירותה של החללית, אך הכל קבלו זאת כמובן מאליו.

ארווין קורד התפרסם בתקופה מסוימת בחייו כספק זריז של סחורות נדירות, מחצבים ומוצרים מבוקשים מכוכבים רחוקים, אותם ידע להציע בכל מקום בו הורגש בחסרונם. המפליא מכל היה שאספקתו הגיעה תמיד מוקדם יותר ובכמויות גדולות יותר מכפי שהיה מסוגל לכך כל ספק אחר. אלא שלא היו אלה עיסוקיו היחידים, והילכו עליו אגדות רבות שמעטים ידעו מהי מידת מהימנותן. ידידיו ומעריציו היו רבים אך לא חסרו לו גם שונאים ומקנאים. קשריו המסועפים עם ממשלות ואישים רבי מעלה פתחו בפניו דלתות רבות וטרקלינים בהם התקבל בכבוד ויקר השמור רק ליחידי סגולה. כבוד מיוחד רחשו לו גם בצי הגלקטי בו שירת וביצע מעללים מסמרי שיער לפני שנים רבות.

הוא התבונן שוב, בחיבה, בחללית הארוכה והאצילית שחגה בעצלתיים במסלולה הנמוך. “היא בנויה כהלכה,” הגה, והעלה בדמיונו את כל אותם מצבים קשים מהם יצא וידו על העליונה. מחלפי מהירות הזמן הענקיים שהוצמדו לירכתיה המעודנים והמעוצבים בחן של הספינה היו מגושמים במשהו והפחיתו מיופיה הנדיר; אך מביני דבר טענו שדווקא המחלפים המגודלים הם שהוסיפו לווית־חן ותחושה של עוצמה כבירה לצללית דקת הגיזרה. העובדה שהספינה דמתה יותר לחללית מירוצים מאשר לספינת משאות מקובלת אף היא שרתה היטב את מטרותיו; ועל אף מימדיה הענקיים, בחוגה בגובה ההקפה, יכלו רק מומחים להעריך את הקיבול העצום של גווה הדק של ספינת השעשועים.

קריאות חדווה והתפעלות משכו את תשומת ליבו והוא היפנה פניו אל קבוצת תיירים שהגיעה לחוות הנופש. הם התרגשו מהכל. מהצבעים המוזרים, מן המתקנים המשוכללים ומן השלווה הטמירה של העמק החכלילי. העמק האדמוני שבין הגבעות נראה כאבן פטדה ענקית המשובצת בין הגבעות התכולות והצהובות כטבעת מעשה אמן. הנופשים הסתערו על בני גל־עין שהתגלגלו בעצלתיים בחצר הרחבה, צווחו וצפו בתמיהה וחדווה חסרת מעצורים בגלגלים הצמריים שפרוותיהם סומרות, בכל צבעי הקשת: כחולים, ירוקים, סגולים, צהובים ואדומים. חלקם של היצורים העגולים היה בגוון אחיד וחלקם מנומר ומפוספס בהרכבי גוונים נפלאים. אחד היצורים התגלגל באיטיות לעברו של קורד ונעצר לפניו. היצור נטה על צידו, פרש פלג מגופו העגלגל למעין מניפה והתיישב עליה כשהוא זוקף לעבר קורד את פניו הגדולים. אלא שלא היו אלה פנים במובן המקובל אלא משטח קמור ועגול סביב־סביב, כחצי כדור פחוס העשוי מקשה אחת שלמה. על פני המשטח האחיד והמחוספס מעט כמתכת מרוקעת או כזכוכית מפוצלת לא נמצא כל אבר שהוא, כל קמט או סימן המעיד על קיומו של חוטם, לוע או כל פתח המשמש לתיפקוד מקובל. וכדי להוסיף על ההפתעה, לא יכול היה קורד לדַמוֹת את פניו של היצור אלא לראי נאמן. הוא ראה בהם את בבואתו הוא, בדיוק באותה תנוחה כפי שהיה שרוע בה על השכבנוח – כשפני בבואתו נשואים למעלה ומתבוננים אל החללית שלו עצמו המתרחקת לעבר האופק. וזה היה המוזר שבדבר. אילו היתה זו בבואתו האמיתית, היה צריך לראות את עצמו כשהוא רכון אל היצור ולא מביט למעלה.

הוא נשא עיניו לכיוון החללית אך היא כבר לא היתה שם. היא נעלמה מעבר לאופק לפני דקות רבות. הוא חזר והתבונן ביצור. החללית היתה עדיין שם, על מסך עינו הגדולה, נעה סמוך לאופק, ונעלמה.

“הוא מתאר לפניך את אשר ארע לך ברגעים האחרונים וברצונו שתדע כי שם לב אליך ואל מעשיך,” שמע קול צעיר מאחוריו. נער כבן 14 הגיח לידו כשהוא מלטף בידו יצור קטן וירקרק שהתחכך ברגליו.

“גל־עין מתבטא באמצעות חוש הראיה בלבד,” הוסיף, “הבחנתי שהנך תוהה, אדוני, והייתי חייב להסביר,” אמר בחיוך תמים.

“תודה לך, נערי, על ההסבר,” אמר קורד והתבונן בתשומת־לב ביצור.

“שמי טימי. אדוני חדש פה, לא כן?” ארשת פניו העידה שברצונו להתקרב לאורח. ''תהנה מאוד מהעיניים הנהדרות האלה. אני אוהב אותם כל כך." הוא חבט בחיבה ביצור הקטן שלידו.

“ספר לי עליהם, טימי,” ביקש קורד כשעיניו מהבהבות בסקרנות ובהתלהבות.

“ובכן,” אמר הנער בשמחה, “גלי־עין הם יצורים חביבים ואינטליגנטים מאוד. אני מכיר אותם היטב כי גדלתי עימם כל חיי. אבי הוא בעל חוות הנופש והוא סומך עלי עד שהסכים להפקיד בידי את כל הטיפול בהם,” אמר בגאווה בלתי מוסתרת.

“יש לנו בחווה 18 גלי־עין מתורבתים, 8 בוגרים ועשרה גורים. זה הקטן הינו בן שלושה חדשים בלבד והוא כבר מסוגל לתאר מזיכרונו מראות באורך של חמש דקות ויותר. הבוגרים מסוגלים לזכור ולשחזר ארועים במשך שעה ויותר. הבט בעין הענקית המשתרעת על מחצית גופו. היא מורכבת ממאות אלפים של תאים זעירים המסוגלים לראות, לקלוט וגם להקרין בו־זמנית מראות בשלל צבעים. קבוצות התאים הסמוכים זה לזה מתחלקים ביניהם בשלושת התפקידים כאשר חלק מהם רואה, חלק אחר קולט עבור הזכרון והחלק הנותר מקרין מתוך הזיכרון.”

“כמו טלוויזיה צבעונית,” פלט קורד בהתלהבות.

“יותר מטלוויזיה,” התגאה הנער. “טלוויזיה יכולה רק להקרין ואילו גל־עין גם קולט וזוכר את שהוא רואה וגם מקרינו שוב לפי רצונו. הוא אינו יכול להביע את עצמו בכל דרך אחרת כיוון שאינו שומע ואינו מסוגל להפיק קולות. על כן פיתח את כל התקשורת על ידי האור בלבד. הוא גם מסוגל לשנות את התמונה שהוא מקרין בכל רגע ולתאר מצבים שונים כרצונו.”

“וכיצד הוא מבין אותנו, בני האדם?”

“הוא מסוגל להבין אותנו היטב בתנאי שהוא רואה את הדברים. יש לו תחושה והבנה והוא מסיק מתוך הבעות פנים, תנועות ומצבים. ככל שהוא בוגר יותר ונסיונו רב, הוא מכיר יותר את רצוננו לפי התנהגותנו. מבחינה זו הוא מזכיר כלבים וחיות שעשועים על פני הארץ, אך הוא הרבה יותר נבון מהם. האינטליגנציה שלו דומה לשלנו אם כי היא שונה ממנה בגלל תכונותיו השונות. יש לו נפש ורגש בעזרתם הוא מבין היטב את תחושותינו. בגלל מגבלתם להבין באמצעות מראות בלבד הם מתארים רגשות ומחשבות מופשטות באמצעות סדרות תמונות הקרובות ביותר לרעיון שברצונם למסור. כושר ההמחשה שלהם כה מפותח שלעיתים דרך ההצגה שלהם טובה יותר מהמילים שאנו משתמשים בהן בכבדות.”

“איך יתארו למשל שעומד לרדת גשם?”

“הם יראו מזג אויר מעונן כשהכל עדיין יבש ואחר יחליפו את התמונה למצב של גשם. אם הרמז אינו מספיק יתנו פרט נוסף כמו מראה של שעון שהמתורבתים שבהם כבר מכירים את משמעותו. אם הגשם צפוי בעוד חמש דקות, לדוגמה, ינוע מחוג השעון על קשת המתארת חמש דקות. האנשים המורגלים לגל־עין פיתחו להם הבנה טובה לשפתם החסרה. אני עצמי פיתחתי לי שפת תנועות עם ידידי העגולים והם מבינים מצוין.”

“נפלא,” אמר קורד ושקע בהרהורים. הוא הגה ביתרונות העצומים שהיצורים יכולים להעניק לבני האדם, וחזר והאזין לנער.

“הם מצוינים גם בחשיבה מתימטית. בעיקר לאחר שקלטו את סימני הכתב. בעזרת המסך הטבעי לתצוגה הם מפתחים ומציגים לפניך משוואות ותהליכים מסובכים וכן התמרות מורכבות של צורות גיאומטריות.”

הנער פתח בסדרה של תנועות ועל המסך הופיע ריבוע מדויק. הוא הרים שלוש אצבעות וסימן תנועה אופקית והריבוע הפך למלבן שבסיסו גדול פי שלושה מגובהו. לתנועת קשת הגיב גל־עין במלבן עקום על שפת מעגל.

“הרי זה יותר מאשר מחשב משוכלל – חשיבה עצמית, הצגה חזותית ופעולה מיידית ללא תוכניות וללא לוח מקשים,” קטע קורד את דבריו בהתלהבות גוברת.

"יש לנו סרטי הדרכה המשמשים ללימוד אותיות, מספרים, מילים וכל ידע אחר. גל־עין לומד מהר מאוד. אני נעזר בהם בבית הספר. אם אני לוקח עימי גל־עין מתורבת אין לי צורך בספרים ומחברות. הוא זוכר הכל ומקרין לי את השיעורים שוב ושוב.''

קורד הפסיקו בלהיטות. “האם ניסו להעביר את גל־עין לחיות בכוכבים אחרים? התועלת שבהם עצומה!”

“כן, ניסו, אך תמיד נכשלו. גל־עין אינו מסוגל לחיות במקום אחר. הוא חדל מלהתקיים לאחר מספר שעות,” אמר טימי בצער. “הם זקוקים להרכב המיוחד של המינרלים והמלחים שבמזונם וגם לאטמוספירה המיוחדת של קרימסון. לא ניתן לסגלם להרכב אחר של האויר כפי שאנו מסוגלים בעזרת הגלולות שאנו בולעים מדי יום. הן אינן משפיעות עליהם כלל. אבל מדוע לא תשתעשע מעט עם היצורים החמודים. ראה!” הנער ליטף בחיבה את הפרווה הכחולה של היצור הבוגר. היצור התנדנד קלות בביטוי של הנאה סביב רגלו היחידה שצורתה כבסיס שולחן מורחב בתחתיתו. מסך העין הענק זרח בשפע של צבעים שהתחלפו במהירות לצורות נעימות רבות ומורכבות.

סימפוניה של צבעים נשפכה על פני המסך הטבעי ושינתה ללא הרף את צורותיה וגווניה כיצירת אמנות־תנועה. תחילה הופיע אשד פסים בכל צבעי הקשת אשר התנועע כגלי הים ובקצב הרמוני המשתנה לסרוגין. גלים רכים ואיטיים ואחריהם חפוזים וסוערים, מתפרצים לשיאים חדים וחוזרים לריטוט קל ושקט. רצועות הגוונים צמצמו את רוחבן והתרבו ואחר התרחבו עד מאוד ודחקו את חברותיהן לשיפולי המסך עד שנעלמו. הן התערבבו זו בזו ללא כל סדר ושיטה, אך במיזוגים הרמוניים וצרופים אסתטיים נפלאים. דומה היה שזהו מחול טמיר ופלאי. פסי הצבעים המרהיבים התפתלו והסתבכו זה בזה ויצרו מדי רגע תמונות חדשות ושונות זו מזו בססגוניותן. קבוצת אורחים שחלפה לידם עצרה לצפות בחוויה בקריאות התפעלות נרעשות. גם קורד לא יכול היה להתאפק ונגע בגל־עין בליטוף חיבה. היצור התנודד שוב, ככל הנראה בהתרגשות רבה, והגביר את קצב מחול המסך.

“הוא יצא עוד מעט מגידרו,” אמר הנער. “הוא עושה זאת כביטוי לאהבתו ולשביעות רצונו. זו הדרך בה הם מביעים את חיבתם, והם רגישים מאוד לחיבה. הם נסערים ומתרגשים בשלל צבעים כאשר הם מגלים שהם רצויים.” רצועות הצבע הסתחררו במהירות והתפתלו במעגלים, בשמיניות ובאליפסות שהשתלבו אלה באלה כשגוונים חדשים נוספים ומתחלפים ללא הפוגה. פתילים ארוכים ודקים נשזרו מרצועות הגוונים, נכרכו כעניבות והתייצבו כאלומות, התמוטטו בערבוביה ונרקמו שוב כרקמת אמנות נהדרת. הפתילים נתחדדו לחיצים ארוכים שהתרוצצו על המסך כברקים. אחר התכווצו לנקודות זעירות וריצדו ככוכבים מצובעים, התפזרו לטבעות ולדיסקיות עגולות ונשפכו כמפל מרנין של מטבעות צבעוניות. עד מהרה הצטרפה התמונה לתשבץ נפלא, ריבועים ריבועים התקבצו לפסיפס שהתרחב וגדל לשטיח מכושף המחליף צבעים וצורות ללא הרף. לבסוף נראה שהיצור התעייף מן המאמץ. הצבעים דעכו והתנועה רפתה. מסך העין שקט והפך לרקע אחיד בגוון כחול בהיר ורך.

“זהו צבע המנוחה שלו,” הסביר טימי.

קורד שלף מכיסו לוח מצג שטוח ורשם עליו בעט חשמלית מוזהבת.

“מי אתה? היש לך שם?”

על המסך הופיעה מיד תמונתו של גל־עין עצמו בפרוותו הכחולה ועל רקע נוף הכוכב הבהבו אותיות: אני כחול־מהיר מכוכב קרימסון.

“מדוע מהיר?” רשם קורד בתמהון.

היצור החביב נטה על צידו בכופפו את עמוד רגלו היחידה עד שהחגורה הטבעית שהקיפה את גופו העגול כחישוק ניצבה שטוחה אל פני הדשא האדום. מראהו היה כעת כצמיג שעיר וכחול המנופח קמעה מצדדיו. מעברו האחר של מסך העין הזדקרה רגלו כסרן אופקי של גלגל. החדקים הגמישים שהיו עד כה צמודים לגופו, בהיקפו, בין חגורת הצמיג לבין מסך העין, התארכו מעט וקצותיהם נפרשו כעלי פרח. הם שמשו כידיים זעירות שאיזנו ותמכו את הצמיג הניצב. קצות החדקים נעו ודחקו בקצב כמשוטים או כרגליים קטנות והצמיג החל להתגלגל. תחילה באיטיות ואחר במהירות הולכת וגדלה, כשהחדקים דוחפים ומאיצים זה אחר זה לסרוגין. המראה הזכיר ספינת נהרות עתיקה שהונעה בגלגל משוטים. תוך כדי גלגולו אסף כחול מהיר את רגלו היחידה כשהיא מתקצרת באורכה ומתרחבת עד כמעט לקוטרו של הצמיג כדי להיות טבור עגול בצידו של הגלגל. תשעת החדקים המשיכו לדחוף קדימה והגלגל הסתחרר, צבר מהירות ושעט כסופה על פני שדה הארגמן.

כשהגיע לפאת השדה המרוחקת נטה על צידו, תאר קשת רחבה וחזר בדהרה לעבר החבורה מבלי להאיט אף במעט. מהירותו היתה בלי ספק מרשימה אך עדיין נכונה לצופים הפתעה כיוון שטרם גילה את מלוא יכולתו. בהיותו קרוב כמאתיים מטרים לחבורה, הבחינו בטבורו המתכווץ בקוטרו ומתארך שוב לצורת סרן אופקי לקרקע. השינוי נעשה בבת אחת וכתוצאה ניתר כחול מהיר מייד קדימה, במשנה מהירות. היצור הסתער לעבר החבורה כחץ שלוח עד שכולם נרתעו בבהלה וניסו לסור מדרכו בחיפזון, אלא שלא היה צורך בכך. בהגיעו כדי שלושים מטרים מהם הצטמקה שוב רגלו הגמישה לטבור שטוח. שולי הטבור התרחבו ונמתחו הצידה בקוטרו הגדול של הצמיג לכעין קופסת שימורים עגולה הפתוחה מצידה האחד. מהירותו נבלמה כמעט לגמרי והוא התגלגל לעברם עד כדי כחמישה מטרים מהם. אז נטה מעט על צידו, החל בתפנית, פרש שוב הצידה את רגלו כשהיא נטויה ומזדקרת בשיפוע קל לפני הקרקע.

כחול מהיר פרץ שוב בדהרה כרוח סערה כשהוא מתאר מעגל רחב סביב לחבורה כסביבון ענק המתגלגל על צידו. כשהשלים מספר הקפות פרש את טבורו שוב לצורת פרח, או גביע, האט והשתמש גם בחדקיו לבלימה מוחלטת ועצר לידם כשהוא נוטה על צידו ונשען על כף רגלו הרחבה. הוא הרים את פניו ונצנץ בצבעיו בחן רב.

עד שהספיקה החבורה להחליף דעות ורשמים על ההצגה המרשימה חלפו דקות ארוכות של התרגשות בלתי מסוייגת. לכשנרגעו לבסוף גילה טימי ידענות ופתח בהסבר מדעי על מרוצתו של כחול־מהיר.

"גל־עין משנה את מהירותו בדרך פיסיקלית מחוכמת שפיתח באופן טבעי. גופו המסתובב אוגר אנרגיית־סיבוב. כאשר פלג גופו הגמיש מאוד נפרש בשוליים גדל יותר מומנט האינרציה. מכיוון שהתנע הזויתי של הגלגל אינו משתנה פוחתת המהירות ביחס הפוך לגידול מומנט האינרציה. באוספו את מסת גופו אל המרכז עולה שוב המהירות במידה המפליאה כפי שנוכחתם לראות. הדבר דומה לרקדנית בלט הסבה על חרטום נעלה כשידיה פרושות לצדדים. כשתוריד ידיה יתכנס גופה קרוב למרכז הסיבוב ומהירותה תגבר עד שתסתחרר כסביבון מהיר.

לגל־עין גם מערכת שווי משקל ג’ירוסקופית מופלאה ורגישה ביותר. למרות דהירתו המהירה וסיחרורו הוא חש בכל רגע את מצבו כלפי הקרקע ואינו מאבד מיציבותו כלל. שפת העין מקיפה גם חלק מגופו העגול, כך שהוא מסוגל לראות גם את אשר מלפניו למרות שעיקר עינו פונה לצד אחד. אין לו אברים המאפשרים לו פניה לצדדים ממסלול מרוצתו, אך הטבע דאג גם לכך. סוליית הצמיג עשויה שרירים קשים וגמישים. כאשר יחפוץ לפנות שמאלה או ימינה, ירפה מעט את השרירים באחד הצדדים של הסוליה. אז נוטה מעט היצור המסתובב על צידו והטיה זו גורמת לפעולה נקיפה (פרצסיה) על ה’סביבון' החי, והוא פונה ימינה או שמאלה כרצונו."

 

ב    🔗

ארווין קורד היה מהנדס חלליות מצליח וטייס מעולה בטרם פרש מהשרות בגיל צעיר. הוא אהב את טיסות החלל יותר מכל ופרישתו נבעה בעיקר מן הצורך לעשות את הדברים לפי דרכו הוא. השגרה והמסלולים הקבועים שהטיל עליו השרות בצי דכאו את רוחו ההרפתקנית. לא פעם ננזף קשות על הפרותיהן של תקנות הבטיחות ולרוב בגלל שימוש מסוכן במחלפי שטף הזמן. השינויים במהירות הזמן שעשה לעתים קרובות במידה מופרזת, אומנם קיצרו את משך הטיסה בימים רבים מהמתוכנן אך רק הודות לכשרונותיו וזריזותו לא נסתיימו מסעותיו באסון. הרפתקאותיו שיבשו לא פעם את יומני הזמן של הצי. בטיסותיו על גבולות הזמן הנודע היה הזמן מתקצר עד כדי כך שמחשבי מרכז הבקרה של הצי לא היו מסוגלים למודדו ולרשמו בדייקנות. היומנים הראו לעתים קרובות פרקי זמן ארוכים שנעלמו מן המרחב ורק לאחר חקירות מסובכות וארוכות נתגלה שהן נרשמו לזכות צוות חלליתו של קורד. לא היה רע בכך שהצוות זכה לפרקי זמן מן המרחב החופשי ואשר נוצלו לחופשות ארוכות יותר. הדבר רק עורר את קנאתם של צוותי הספינות האחרות והגדיל את הערצתו של קורד על ידי אנשיו. התקנות גם לא אסרו על איש לזכות בזמן חופשי ממרחב ההפקר, אך הטרדות באיתור הזמן החסר ורישומן גרמו לא מעט כאבי ראש לפקידי מפקדת הצי.

באחת מטיסותיו הארוכות לקצהו המרוחק של המרחב התעקש קורד לבדוק רעיון שנבע מתופעה מוזרה שהתגלתה לו באקראי באחת מטיסותיו הקודמות. הוא הבחין פעם שכאשר מחלפי הזמן מואצים קרוב לגבול העליון של תחום הזמן הנודע, מתרחב תחום הזמן כאשר גורמים לעליית אנרגיית המחלפים על חשבון צמצום מהירותה של החללית. התמרה זו לא נוסתה על ידי איש מעולם, מן החשש שבקרבת הגבול מתקצר שטף הזמן עד כדי כך שהמחשבים אינם מסוגלים למדוד ולחשב בדייקנות את השיעורים הזעירים.

ההתמרה פעלה כהלכה ומחלפי הזמן שאבו אנרגיה מספקת מן המהירות שפחתה. החללית הגיעה עד גבול הזמן הישן והחלה לחלוף על פניו, כשקורד מתמרן בעדינות מרובה. למעשה הם לא חצו את קו הגבול כי כזה כלל לא נמצא שם – הוא התרחק ונידחה במידה בלתי ידועה. קורר המשיך והתרחק מבלי לדעת כיצד ומתי ייתקל בגבול החדש. לא היה כל צורך להמשיך ולהסתכן, כיוון שכבר נוכח לדעת שהגבול הנודע ניתן להזזה ולשינוי ואת המחקר בעניין זה היה עליו לתת בידי מומחים. אך יצרו ההרפתקני לא נתן לו מנוח והמשיך להתקדם לעבר הנעלם. זעזוע קשה שחלף בספינה עצרו מלהמשיך. מבט חטוף בלוח הבקרה גילה שנתקל בשדה סחף אינסופי. הוא הבין שהזעזוע נוצר בעת שחלף על פני הגבול החדש. כוחו של הסחף עלה בהתמדה גם באותו חלקיק שניה שנדרש לו להפוך את כיוון שאיבת האנרגיה למחלפים. מחלפי הזמן הואצו לאחור אך לא היה ביכולתם של כל מאגרי האנרגיה להתגבר על כוח הסחף החדש. הם הספיקו בדיוק כדי לשמור על הספינה מלהיסחף הלאה. קורד נוכח שאיבד את השליטה על החללית. האיזון בכוחות היה עדין להפליא. הוא יכול היה למנוע את הסחיפה אל האינסוף תוך שימוש בכל מאגרי האנרגיה אך לא היה בכוחו לתמרן ולחזור אל תוך התחום. מסלול החללית התייצב על קו הגבול, שעליו נגזר עליהם לנוע לעד, שכן מצידו האחד התקצרו מימדי הזמן לאפס ואילו מעברו השני התפרש מימד הזמן שוב לעבר האינסוף. תוך זמן קצר, ידע, תאזל האנרגיה ואז לא יוכל עוד לאזן את הסחף. אילו היה מאגר האנרגיה שלו בלתי נדלה, היה יכול אמנם לנוע לעד על קו הגבול, אך לא היתה בכך כל נחמה. מה טעם לנוע לנצח במקום בו הזמן הפך לאפס? הוא גם לא ידע מתי תאזל האנרגיה ויתחיל להיסחף. גם לא היתה לשאלה מתי כל משמעות. מימד הזמן היה חסר מידה.

כשהגיע למסקנה שאין לו מה להפסיד עלה במוחו רעיון נועז, הגם שלא ידע את תוצאותיו. הוא החליט להפקיר את המחלפים ולצבור על חשבונם תגובה נגדית ומהירות שתחזירם אל תחום הזמן הנודע.

ניתוק מחלפי מהירות הזמן עלה בחייהם של שלושה מתנדבים. מחלפי הזמן לא תוכננו שיהיה אפשר להשליכם במהלך הטיסה. לא היה מנוס מלשלוח אנשים שיזחלו בתוך כן התמיכה של כל מחלף כדי להניח שם מטען נפץ, לאטום את פתח הכן ולמנוע פירצה לחלל. המתנדבים שנחשפו לקרינה העזה של המחלפים ידעו שלא יחזרו אל הספינה כדי לא לנגֵע בזיהום המסוכן את יתר אנשי הצוות.

כשנעלמו המחלפים באינסוף, קיבלו בהקלה את החבטה ששילחה את ספינתם למסלול היקפי רחב בתוך תחום הזמן הנודע. הם המשיכו להתקיים, אלא שספק אם היתה לקיום זה תכלית כלשהי. מרוחקים מכל נתיבי הצי נעו כעת בקירבה יתרה לגבול המסוכן ממנו נחלצו. לא היה בכוחה של הספינה להתרחק מן הגבול ללא המחלפים ובודאי שלא לחזור לנתיבים הסואנים במסלולי פיתול הזמן. לא היה להם כל מושג היכן חדרו לחלל כאשר נזרקו ממסלול הקפה על גבול הזמן. כל אשר נותר לצוות לעשות היה רק לנווט בזהירות באיזור הספר ולהימנע מלהיתקל במפרצים ששיסעו את גבול הזמן וחדרו לתוכו. חודשים רבים חלפו כשהחללית מנסרת בחלל הריק ללא תקווה. במנועי האטום לא השתמשו להנעת המסע כדי לא לדלדלם. הם שמרו את האנרגיה להיגוי וכדי להחזיק את רמת הקיום של הצוות בלבד.

המזל האיר להם פנים כאשר חלפה בדרכם חללית מחקר בודדה. ימים רבים נגררו רתומים אליה עד שזו סיימה את משימתה. כשחזרו לבסוף לנוע לכיוון בסיס הצי ארכה דרכם פי שלוש מהרגיל. לא היה בכוחה של חללית המחקר לשאת את ספינת הצי הענקית במהירות השיוט הרגילה. עלובים, כשספינתם רצוצה ופגועה, נכנסו למסלול הנחיתה של הבסיס. החללית עוררה פרצי צחוק בצורתה המוזרה ללא מחלפי הזמן.

קורד קורקע למשך שנה וכשחזר לטוס נמנעו ממנו סמכויותיו הרבות כמפקד חללית־צי בכירה. ההקלה בדינו נעשתה כיוון שהיתה להרפתקתו נקודת זכות חשובה. הוא הוכיח שניתן לחצות את גבול הזמן הנודע ושיש לצייד את הספינות במחלפים כפולים ונתיקים. בעוד מפקירים מערכת מחלפים אחת תאפשר המערכת האחרת להבטיח את הדרך חזרה. אלא שפריצת הגבול הנודע עדיין עוררה שאלות רבות. אפשר לחזור מן הגבול עצמו ואף מעט מעבר ממנו אך מה מעבר לגבול ממש – איש לא ידע. חקירה בסוגיה מסוג זה היתה מוטלת בלי ספק על קורד במסגרת תפקידו בשרות הצי, אך המשימה לא נמסרה לו. מפקדת הצי נקעה נפשה מהרפתקאותיו. המשימות שהוטלו עליו מעתה היו ברובן שגרתיות ולאחר מספר חודשי שעמום פרש מהשרות.

בקסמו האישי הרב הצליח קורד לשכנע איש עסקים לבנות חללית חדישה ובעלת תכונות משופרות מחלליות התובלה המקובלות. הוא ניצח על כל שלבי התכנון. נסיונו הרב ורעיונותיו יוצאי הדופן הביאו לתוצאה מרשימה. הספינה היתה מסוגלת להעביר מטענים גדולים פי שניים מהמקובל ובמהירות של ספינות הצי המשוכללות. טווח פיתול הזמן היה גם הוא גדול משל ספינות מסחריות ונתן בידיו את הכושר להגיע לכוכבים מרוחקים ביותר. השניים יסדו חברת תובלה שהעבירה מטענים יקרי מציאות לכל מקום שנדרש, במהירות, בכמות ובזמן שלא היו להם כל מתחרים. העסקים פרחו והשניים צברו ממון רב. אלא שטבעו ההרפתקני של קורד שוב לא נתן לו מנוח. הוא מכר לשותפו את חלקו בעסקי התובלה והשקיע מרבית הונו לתכנון ובניה של חללית חדשה. זו עלתה על קודמתה הן בקיבולה והן בביצועיה. עיצובה נעשה בידי מיטב המומחים והיא הרהיבה את עיני הכל במראה המירוצים שלה ועוצמתה הכבירה. קורד לא התפתה להשתמש בספינתו לעסקים יותר מן הדרוש לממן את מסעותיו המרתקים. הוא הירבה לארח בה את ידידיו ולבלות בנעימים בין כוכבים מוזרים ורחוקים.

לכוכב קרימסון הגיע לחופשה קצרה בהמלצת ידיד נלהב.

 

ג    🔗

את שעות הערב הקדיש קורד ללימוד יסודי של חיי תושבי קרימסון ותולדותיהם. כחול־מהיר סיפק לו את כל הידיעות שביקש. היצור התגלה כפיקח, בעל זיכרון מופלא ומלא יֶדַע. בהתרווחו בנוחיות על השכבנוח התבונן בעניין במסך עינו הצבעוני של כחול־מהיר, שגולל לפניו את תולדות הכוכב מזמן התגלותו, לפני כ־30 שנה.

המתיישבים הראשונים מבני אנוש שהגיעו לקרימסון סבלו מקשיי התאקלמות. רבים מתו ממחלות מוזרות שהיו אופייניות לכוכב זה בלבד ואשר פשרן לא היה ידוע.

האטמוספירה של קרימסון היתה נוחה למדי. היה באויר חמצן בכמות הדרושה לנשימה תקינה. גזים נוספים שהיו באויר לא גרמו להפרעות, כיוון שהיו קלושים וגרמו רק אי נוחות קלה. החלוצים האמינו שההסתגלות לאטמוספירה היא רק עניין של זמן קצר. ואומנם, לאחר שהייה של כשלושה ימים הרגישו כולם שנשימתם תקינה לחלוטין והרגשת אי הנוחות והכבדות נעלמו. גם ללחץ האויר הגבוה הסתגלו במהירות והתהלכו על הכוכב ללא חליפות מגן. רק לאחר שבועות מספר הופיעו סימני המחלה המוזרה. גופם החל לתפוח ועורם קיבל גוון כחלחל. תוך מספר ימים נוספים צבה הגוף והתנפח כדי כפליים מגודלו הטבעי וגוון העור הפך לכחול אפל. ניתוח שלאחר המוות גילה סימנים דומים לחנק כשהסיבה העיקרית היתה התרחבות עצומה של הלב וכלי הדם. מכיוון שהצמחיה בכוכב היתה עשירה במינרלים שנספגו בהם במידה מרובה, האמינו שהגורם למחלה נמצא במזון. הפירות שנמצאו בשפע דמו בטעמם לפירות טרופיים; עסיסיים ומתוקים מאוד, אלא שנילוותה לטעמם גם מליחות ומרירות מועטה אשר לדעת רבים שיפרה את הטעם המתוק מדי של הפרי. כשגדל מספר הקורבנות חזרו אל המזון שהביאו מן הארץ, אלא שתפיחת הגוף לא פסקה. המסקנה היתה שהאויר הוא שאינו טוב לנשימה. התברר שהגזים הקלושים הם שמשפיעים על התרחבות כלי הדם. למשך חמש שנים ננטש הכוכב עד שנתגלה הגזיליון. בליעת גלולה אחת ביום גרמה לפירוקם של הגזים המסוכנים שבאויר ופליטתם עם הזיעה. משלחות נוספות חזרו לבקר בכוכב ולתקופת מה נראה היה שבעיית הקיום נפתרה. אלא שהנשימה לא היתה הבעייה היחידה.

ההשערות הראשונות בדבר המזון הבלתי מתאים אומתו לאחר שנתגלו שוב מקרי התנפחות. השפעת הרכב המזון השונה היתה איטית והיא נתנה תוצאותיה רק לאחר מספר חודשים. שוב נתרוקן הכוכב מיושביו עד שנוצרה גלולה חדשה ומשופרת. מזה כחמש־עשרה שנים הוא מאוכלס במספר הולך וגדל של אנשי הארץ. הבעיה היחידה היא התלות בגלולה היומית שאספקתה העיקרית באה מכוכב דלתה־וי המשופע בחומרים הדרושים להכנתה. לפני כשנתיים חל שיבוש בייצור הגלולה ובמשך מספר הימים של מחסור בגלולות החיים תבע שוב קרימסון את קורבנותיו. רבים מהנפגעים ששרדו בחיים נותרו נכים אומללים לכל חייהם. גופו של אדם שהחל לתפוח לא יחזור לעולם לממדיו הרגילים אף אם יחזור ויטול מן הגלולה. על המסך ראה קורד דמויות אומללים אלו שגופם עבה ועגלגל ובעל גוון כחלחל.

בעוד קורד עוקב בתשומת לב אחר הקרנתו של כחול־מהיר, קרב אליו טימי בלווית אביו, ג’יימס דורין. נראה שהנער חש באישיותו המיוחדת של קורד וביקש את חברתו, כפי שחשו אנשים רבים אחרים שהעריצו את קורד. יחסו של קורד היה הדדי וגם הוא הגה חיבה אל הנער הנבון והמפותח. בין השלושה התפתחה שיחה ערה על צורתם המיוחדת של בני קרימסון. דורין האב, שנהנה מן השיחה עם קורד, לא אחר מלהביע את דעתו שצורתם של בני הכוכב הינה טיבעית לא פחות מזו של יצורים בכוכבים אחרים.

"בוודאי שמת לב שעל פני הארץ נגזרו כל בעלי החיים מצורת יסוד בראשיתית אחידה. צורה זו נשמרה בכל היצורים על אף התמורות שחלו בהם במשך מיליוני שנים. לכולם גוף שאליו מחובר באמצעות צואר, הראש המכיל תמיד זוג עיניים, חוטם אחד, זוג אוזניים ולוע. מלבד אצל חרקים וזוחלים מסויימים, תהיינה תמיד ארבע גפיים ושארית כלשהי של זנב. למרות שאותו יצור בראשיתי עבר תהליכי שינוי צורה רבים ושונים, נשמרה תמיד החלוקה הכמותית של אברים עיקריים. לא תמצא בעל חיים שיש לו רק אוזן אחת, או שלוש עיניים וכדומה, מלבד במקרים ספורים יוצאי דופן. הסברה היא שכל אותם יוצאי דופן, חרקים וזוחלים, אינם אלא נגזרים מיצור בראשיתי שונה.

“גם לקרימסון היה יצור בסיסי אחד אשר התפתח לצורות חיים שונות. גל־עין הוא דגם של חי יבשתי שכל מערכותיו נתונות בתוככי גופו העגלגל ככדור פחוס. אין לו ראש ולא צואר. עינו היחידה משתרעת על פני כמחצית שטח גופו, בצידו הפחוס, ויש לה תכונות קליטה ושידור מראות וכן ראיה סטריאוסקופית. תנועתו על פני האדמה נעשית באמצעות החגורה דמוית הצמיג השרירי המקיפה את גופו. באזור שבין החגורה לבין עינו המופלאה קבועים תשעה איברים המזכירים את חידקו של הפיל. אלה משמשים גם כגפיים לתנועה וגם כלועות וכלי נשימה. החדקים הם חלולים ומחוברים למערכות הגוף השונות. ארבעה משמשים לנשימה ולטיהור גזים, שניים לקליטת מזון והשלושה הנותרים להפרשות. חדק נוסף, עבה ומגודל, משמש בסיס לתנוחה הדומה לישיבה וגם לאיזון גופו ושינוי מהירות תנועתו. החדקים הגמישים מסתיימים בכעין עלי כותרת שריריים מאוד המסוגלים להתארך ולהתקצר וכך גם להפתח כפרח או להיסגר כניצן מחודד. קצהו של הניצן הסגור מתקשה בשעת סכנה כקרן חדה המזדקרת כחנית ומשמשת כנשק מסוכן. המעניין שתהליך האבולוציה של קרימסון דומה במידה רבה לזה שעל פני הארץ, לאחר שנקבעו בשניהם צורות החיים הבסיסיות. כשם שבארץ הפכו הגפיים לכנפיים אצל העופות ולסנפירים אצל הדגים, כך בקרימסון הסתגלו החדקים למצבי תעופה ושחייה מיוחדים אם כי שונים מהמוכר לנו על פני הארץ.”

עם שחר, כאשר צבעם הסגול של שמי הלילה התחלף בזוהר הוורוד של הזריחה, יצאה קבוצת נופשים לסיור כשג’ימס דורין משמש להם כמדריך ומלווה. רובם היו רדומים לאחר שבילו את מרבית הלילה בצפיה ברקיע המוזר. הלילה בקרימסון אף פעם אינו אפל לחלוטין. אחת משתי השמשות שלו מאירה תמיד באופן חלקי את צידו האפל, ומכיוון שהיא מרוחקת למדי שוררת לרוב אפלולית סגולה ורכה המציינת את הלילה. קשה להירדם כאשר נתקלים לראשונה בלילה המיוחד של קרימסון.

האורחים התרווחו בנוחיות במסוע השקוף המאפשר שדה ראייה נרחב לכל העברים. מסועי התיור תוכננו בקפידה לתרום להנאתם של הנופשים ובשעה שיצא המסוע בריחוף מהיר אל רחבי הערבה לא נשמע רחש המנועים אלא בלחישה רכה. ההתרגשות וקריאות ההתלהבות לא פסקו כל הדרך, כל אימת שנתחלפו הצבעים והגוונים של האדמה, הסלעים, הצמחים ובעלי החיים שניקרו להם בדרכם.

הנופים הקסומים בהרכבי צבע מכל גווני הקשת נראו יותר ויותר מוזרים ומכושפים ככל שהעמיקו לעבר ההרים. כשהגיעו לקניון עמוק שקירותיו הסגולים הזדקפו מעל תהום רחבה, שילב דורין את הנעת הניתור והמסוע נתלה באויר, מעל הקניון, כחרגול ענק. מתחת נראה אשד מים ענק ונפלא שמימיו האדומים ניתזו בשצף אל קרקעית סלע זהובה ויצרו בריכה עגולה שקוטרה כמאה מטרים. בתוך הבריכה הבחינו ביצורים מוארכים שדמותם לא היתה ברורה מפאת גובהם הרב מעל המים. רודין, אשר חזה את בקשתם, הנמיך אט־אט את המסוע שבו נהג. כשהתקרבו הבחינו שחיות המים היו מעין דגים דמויי טורפדו שאורכם כמטר עד שניים. הדגים השתעשעו במשחק הדומה לתופסת כשהם מתרוצצים בבריכה לא בשחיה כפי שעושים זאת הדגים על כדור הארץ, אלא בזניקות מהירות בזו אחר זו. לשעשוע של יצורי המים היו כנראה כללים ידועים, שכן בכל פעם שהיה אחד מהם נתפס על ידי רודפו היה הנתפס מתייצב אנכית בתוך המים ומנתר באויר באמצעות סילון מים שפרץ מזנבו והעלהו לגובה של כמה מטרים. כפי הנראה נועד הניתור לתת זמן בידי חבריו לפתוח בזניקות מהירות ולהתרחק ממנו כיוון שהנרדף הפך עתה לרודף. כאשר היה הרודף מתקרב לאחד מחבריו היה הלה מזנק לפתע באויר בכיוון בלתי צפוי, בכוונה להטעות את רודפו ולהתחמק מפניו.

עוד הם מתבוננים בשעשועי המים, הסב רודין את תשומת לבם של הצופים לגוף אדום שנראה צונח במהירות מאחד הכוכים במרומי הצוק שמעליהם. לגוף המוזר היתה צורה כשל פצצת חומר נפץ עתיקה מהסוג שהיה מושלך ממטוסי דלק נוזלי בתקופת מלחמות העולם על פני כדור הארץ. ראשו של הגוף היה מעוגל בקצהו ובו היתה קבועה עין רחבה בדומה לזו של גל־עין. בקצהו האחורי של הגוף הסגלגל והמוארך השתרבב זנב סנפירים אשר שיווה לו את מראה הפצצה העתיקה. היה זה ללא ספק יצור חי אשר צנח למטה במהירות שלהערכת הצופים היתה רבה ממהירות צניחה חופשית. לא היה הסבר מניח את הדעת לצניחתו המהירה אלא אם היתה ליצור הנעה עצמית כלשהי. היצור עט בקו ישר לעבר המים והצופים ציפו לראותו צולל למעמקים בחבטה אדירה. אך לא כך היה. בקרבת המים נפרש בבת אחת זנב הסנפירים למטריה רחבה שבלמה את נפילתו. על פניה של המטריה הפרושה יכלו להבחין בפסים ססגוניים מצבעים שונים. מתוך סיבובם של הצבעים יכלו לראות שהיצור הסתחרר בנפילתו סביב עצמו כסביבון ענק ותנועה זו היא אשר העניקה לו את הדחף שהניע אותו במהירות למטה, מהר יותר מנפילה חופשית.

בהטייה מעודנת למצב כמעט אופקי המשיך היצור במסלולו לעבר אחד מיצורי המים. בחלקיק שניה היה הדג המוזר לכוד במעין זרועות שהשתרבבו מגופו של הצנחן, שלא היה אלא עוף דורס ענק. טרפו היה חסר אונים בשעה שפרפר ונישא באיטיות אך בהתמדה כלפי מעלה, מסתחרר בזרועותיו של הסביבון המעופף. המסוק החי התרומם עד לגובה הצוק, שם נעלם בתנועה אלכסונית לתוך אחד הכוכים ששימש לו קן מבטחים.

“תנועתם של יצורי המים והעופות בכוכב קרימסון שונה. לחלוטין,” הסביר ג’יימס. "יצורי המים דומים ליצורי היבשה מלבד שגופם התארך לצורה זרמית. העין הסטראוסקופית נשארה במקומה ופונה קדימה לכוון שחייתו. כזכור, עינו של גל־עין פונה הצידה מכיוון גילגולו ודבר זה מצביע שגם על פני כוכב זה התפתחו יצורי היבשה מיצורי המים. הראיה הצדה אינה טבעית ורק לאחר הסתגלות עינו של גל־עין והתפתחותה כך שיוכל לראות קדימה דרך שולי העין המסתובבים, ניתן היה לצפות שתהיה לו אפשרות קיום. לתשעת החרקים של יצור המים צורה של סנפירים רחבים ואילו החדק הראשי משמש כאבר תנועה עיקרי. כנפות החדק חופפות וסוגרות זו על זו כשהן יוצרות חרוט מוארך שפתחו הרחב פונה לאחור. כיווץ מהיר של החרוט גורם לדחיית המים שבתוכו בסילון חזק ומהיר והדג המוזר ניתר קדימה בדומה לטיל. כשהכנפות נפרדות ונפתחות שוב חודרים המים וממלאים את החרוט מסביב מבלי להפריע לתנועתו של הדג. כיווץ נוסף והחרוט נאטם מסביב ומתיז סילון נוסף וחוזר חלילה.

“המעניינים ביותר הם העופות. צורת מעופם דומה לזו של ההליקופטר העתיק. חדק הבסיס נפרש לכנפיים רחבות ודקות כעין מניפה עגולה מרהיבה בססגוניותה ובשלל צבעיה. חמש הכנפות נוטות בשיפוע קל ויוצרות את זווית ההתקפה של להבי המניפה. לצורך מעופו חייב העוף להסתובב במהירות כדי ליצור את כוח העילוי. תשעת החדקים התפתחו לסנפירים אנכיים, שטוחים וגמישים. בשעת המראתו מנתר העוף לאוויר בדחיפה חזקה של זנבו, עליו הוא ניצב. מיד עם הינתקו מן האדמה מתנפנפים הסנפירים בתנועה היקפית מהירה וגורמים לו לסיבוב מהיר על ציר עצמו. מניפת המדחף שבזנב נפרשת ובסיבובה יוצרת את העילוי הדרוש. לאחר שהתרומם מסוגל העוף להתהפך על גבו כדי שעינו תפנה לעבר הקרקע ותחפש טרף. לאחר שהתהפך די לו להפוך את זווית כנפות המדחף כדי להמשיך ולהינשא באוויר. אם לא יהפוך את כיוון זווית המדחף הוא יגביר את מהירות צניחתו למטה כפי שראינו שעשה בזמן שעט על טרפו. כדי להפחית מהתנגדות האוויר ולהגדיל את מהירות צניחתו עוד יותר מכנס העוף גם את זנבו.”

הדרך נמשכה מן הקניון על פני קרקע סלעית כחולה שיצרה מישור רחב שהסתיים לרגלי רכס הרים מבותר ומצולק. חורשת עצים ננסיים וצהובים שהגיעה עד לקירות הסלע הארגמני התאימה לחניית מנוחה ולסעודה.

בעוד המלווים עורכים את המזון התפזרה הקבוצה לעברים כדי לסקור ולבחון מקרוב את הצמחים המיוחדים שמילאו את השטח. קבוצה קטנה בחרה להתרחק לעבר חגווי הסלע משם ביצבצו פרחי ענק לבנים שלא ראו כמותם. קורד והנער טימי בחרו לשבת בצילו של עץ צהוב כשכחול־מהיר שהתלווה אליהם משעשעם במראות שהפיק ממסך עינו. קורד שהגה בראשו תכנית נפלאה, התעניין לדעת עוד על חייהם של בני גל־עין. כחול־מהיר הקרין ברצון כל שידע בבהירות ובפרטי פרטים. צורת הִתְרַבּוּתם של בני קרימסון היתה מיוחדת ומסקרנת. יצורי קרימסון אינם נבדלים לזכרים ונקבות ומינם אחיד; אלא שההפרייה נעשית בכל זאת בשניים. לצורך כך הם נצמדים זה לזה בפי פתח חדק הבסיס על ידי פעולת שאיבה הנוצרת בחלל החדקים. במצב זה הם נשארים ללא תנועה במשך כשעתיים. היניקה בחללי החזקים גורמת לנוזלים הורמונליים לפעפע מהדפנות הפנימיות, להתערב אלה באלה עד שהנוזלים יוצרים את גרעין העובר: שני עוברים למעשה – אחד לכל יצור. לאחר שהופרו שני היצורים הם ניתקים איש מרעהו ובשניהם מתחיל ההריון הנמשך כארבעה חודשים. בתקופת ההריון נשארים בני הזוג באופן זמני זה בקרבת זה לצורך הגנה הדדית וציד משותף. העובר גדל בחלל החדק הראשי עד ללידתו. בתחילה אין התינוק מסוגל לדאוג לעצמו והוא נזקק להורהו בכל. את רוב זמנו הוא מבלה בחלל החדק ממנו הוא יורד ויוצא רק לקבלת מזונו. מיד לאחר גמר הזנתו או בשעת סכנה הוא חוזר ונדחק חזרה לחלל החדק הנשאר רחב לאחר הלידה, שם הוא מוגן היטב מכל צד. בהדרגה לומר התינוק למצוא את מזונו ולנוע על פני הקרקע, וככל שמתארכים הימים הוא נזקק פחות ופחות לחסותו ולהגנתו של חלל החדק החמים. כאשר עומד הצעיר ברשות עצמו הוא נפרד מהורהו ומחפש את קרבת בני גילו. זהו גם הרגע בו מנתקים ההורים את יחסי ההגנה ושיתוף הפעולה כזוג.

היצורים נוהגים להתקבץ לקבוצות של כשלושים פריטים, כולם מגיל דומה וכך הם נדים וצדים על פני הערבות. חלקן של הקבוצות צעירות מאוד וחלקן קשישות. הקבוצות אינן מתערבות זו בזו ואינן מסייעות אחת לשניה. קבוצה קשישה עלולה להכחד בשלמותה תוך מספר ימים או אפילו שעות אם נתקלה בטורפים חזקים וצעירים. זוהי הדרך בה בחר הטבע לאזן את האוכלוסיה.

למרות שפעולת ההפריה ההדדית אינה אלא פעולה טכנית בלבד, כיוון שכל צד מכיל את נוזלי ההתרבות להן הוא זקוק, וישנם מקרים בודדים שהיצור מפרה את עצמו כשאינו מוצא לו בן־זוג, יש להפרייה הזוגית חשיבות בשיבוח הגזע ושמירתו. כל אחד מהעוברים זוכה לתכונות תורשתיות וגֶנִים משני הוריו כך שלכל דור חדש יש תכונות מעורבות מדורות קודמים.

תוחלת החיים של גל־עין היא כשלושים שנה בלבד (שנת קרימסון שווה לכחמשה עשר חודשים בארץ). הם לא יצרו תרבות מפותחת למרות האינטליגנציה הגבוהה שלהם. הם פשוט לא נזקקו לכך, הואיל ותנאי האקלים נוחים רוב ימות השנה, ולכן אינם זקוקים לבתים לצורך מחסה. גם לטכנולוגיה לא נזקקו למרות שהחומרים והמתכות על פני הכוכב נמצאים בשפע רב. עיקר חייהם הוא ציד וחוויות אמנות שהם יוצרים בקבוצותיהם באמצעות עינים הרב־גונית. יש טוענים שהתרבות לא התפתחה בגלל התבדלות היצורים לקבוצות שאינן מנהלות מגע ביניהן ואינן יוצרות מסורת העוברת מדור לדור.

זעקה שנשמעה מעבר קירות הסלע הפסיקה את ההתבוננות בכחול־מהיר. אנשי הקבוצה שיצאה לחזות מקרוב בפרחים הלבנים חדרו ונכנסו לתוך גיא קטן שפתחו פנה לעבר החורשה. קורד ראה יצור חדש, מנומר בצבעי אדום־זהוב־שחור כשהוא מתקדם באיטיות ברחבה הקטנה שנוצרה בפתח הגיא בו נמצאו האנשים. לאנשים לא היה כל מוצא שכן מצידו הרחוק היה הגיא חסום בקירות זקופים ואילו הפתח והרחבה שלפני הגיא היו צרים מכדי לעקוף את היצור הבלתי מוכר. ואכן היה היצור מבהיל ומפחיד. צורתו דמתה מעט לגל־עין אלא שגופו היה קטן יותר. לעומת זאת היה חדק הבסיס שלו גדול ועבה וממנו התפלגו פלגי בשר עבים כקורות. היצור התקדם כשהוא מניף בזה אחר זה את פלגי בסיסו שהתפתלו כשורשיו של עץ ענק, שִילְחם קדימה ונאחז בקרקע כדי לגרור אחריהם את גופו ושורשיו האחרים.

“זהו השורשן! הוא מסוכן,” פלט טימי.

ואמנם, לעומת חדקי הגוף הקטנים אצל גל־עין, היו חדקיו של השורשן מגודלים ועבים מאוד והזדקרו קדימה באיום כשכפותיהם סגורות כחוד החנית. התקדמותו היתה איטית אך לאנשים שבגיא לא היה כל מוצא והם היו אחוזי בהלה. ג’יימס נופף בידו לפני מסך עינו של כחול־מהיר שישב וגבו אל המתרחש. הוא לא יכול היה לראות את השורשן וללא חוש שמיעה גם לא הסבו הזעקות את תשומת ליבו. היו להם סימנים מוסכמים בשפת התנועות. כחול־מהיר נטה על צידו, הסתובב וראה את המתרחש. חדקיו דחפו בקרקע הקשה והוא זינק לעבר הגיא. בשעטו במהירות קדימה לא התגלגל ישירות לעבר השורשן כפי שאולי ניתן היה לצפות. תחילה סטה בקשת רחבה ימינה בשדה הפתוח וצבר מהירות. אחר היטה את גופו לשמאל והסתער לעבר השורשן באיגוף גדול מימינו. רק לאחר שחלף מרחק ניכר מעבר לגוש השורשים החל בהקפה רחבה שנסתיימה במעגל שלם. השורשן הופרד מן האנשים שבגיא והיה סגור במעגל דמיוני שתאר כחול־מהיר במרוצתו על פני הקרקע הסלעית. המעגל הלך וקטן, הלך והצטמצם כשמהירותו אינה פוחתת. להיפך, בגלל שקוטר המעגל הלך והצטמק נעשו ההקפות יותר מהירות עד שנדמה היה שכחול־מהיר נמצא בכל רגע בכל מקום על פני המעגל. הוא הפך להיות קו עגול וסגור אחד כחומה החוסמת את דרכו של השורשן מכל העברים. הוא דמה למטבע מתגלגלת על הרצפה במהירות כשהיא נוטה מעט על צידה וחגה במעגלים הולכים וצרים.

לכשהצטמק קוטר המעגל לכדי כשלושה מטרים פשט כחול־מהיר לפתע את חדק בסיסו כאילו היה זה סרן מוצק שעליו סובב הגלגל. הוא זינק במשנה מהירות והחדק העבה והנוקשה כקורה פגע וחבט ומיעך בשורשן מכל עבריו סביב־סביב. החדק הסב במהירות לא רק חבט ופגע בשורשן אלא גם מרט את עורו ומשך את גופו כלפי מטה כשם שגלילי הפלדה במכונת דפוס מותחים את רצועת הנייר.

תוך מספר שניות היה גופו של השורשן שחוק ומרוט כשקרעי עור ובשר מדלדלים ממנו. השורשן ניסה להתנגד בהניפו את חדקיו החדים שכוּוְנו לפגוע באויבו. הוא נעץ אותם שוב ושוב בחידקו ובגופו של כחול־מהיר אלא שמאומה לא היה יכול להינעץ בגוף הסובב במהירות כה רבה. חדקיו של השורשן ניתזו לאחור בחוזקה או שהחליקו על פני גופו של כחול־מהיר מבלי לגרום לו כל נזק. השורשן איבד את שיווי משקלו והתמוטט אך גם אז לא הונח לו.

מעגל המלכודת הצטמק עוד והסרן התפתל כקרס סביב השורשן אשר כעת היטלטל והסתחרר לכל העברים כשהוא מהווה גוש ממועך בליבו של המעגל. שורשיו הענקיים התרוממו וחבטו באוויר ללא הבחנה ויותר מאשר הועילו גרמו לשורשן לאבד לחלוטין את שארית כוחו. המאבק והעייפות נתנו לבסוף אותותיהם גם בכחול־מהיר. סיבוביו פחתו וחדקיו המהירים לא עמד להם עוד הכוח להמשיך ולהאיץ את מרוץ הגלגל. הסיבובים פחתו לתנועה איטית וכחול־מהיר הירפה מאחיזתו, פרש את חידקו למניפה והגיע לעצירה שלמה. הוא היפנה את עינו הגדולה והתבונן בגוש חסר הצורה שעדיין פרפר על הארץ. הוא הניף שניים מחדקיו הסגורים כחוד חנית ונעצם במכת מוות בגופו של השורשן. כשאויבו מתבוסס בדמו על הקרקע קרע מבשרו נתחים זעירים אשר נשאבו מיד לתוך חדקי המזון. הניצולים קרבו אל כחול מהיר ברגשות מעורבים של תודה ואימה.

שיטת הציד המקורית שהצילה את נפשם הותירה אותם מלאי זוועה ופלצות. היצור החביב והמשעשע שהכירו עד כה נתגלה בדמות אכזרית וחדשה לחלוטין בשעה שרכן על טרפו ושאב ממנו קרעי בשר זבי דם סמיך ועכור שמראהו כעין שוקולד.

טימי התקרב ליצור שחזר להיות פראי כחבריו החופשיים. ליטוף מרגיע ואיתות נעים באצבעותיו לפני מסך עינו השיבו לכחול־מהיר את שלוותו והחזירוהו לתרבות. באי רצון עזב את טרפו וחזר בגילגול איטי לעבר המטיילים שליד המסוע.

כשחזרו בערב לחוות הנופש לא היה צורך לספר לאלה שלא הצטרפו לסיור את מעלליו וגבורתו. הם יכלו לחזות במו עיניהם בריקוד מעגל הצייד על מסך עינו של כחול־מהיר. מחול המוות האלים לא הותיר גם את המציג בשלוות נפש. הוא חש שוב בסערת הקרב וגופו ריטט בתזזית ככל שהריקוד נסער ומעגל המוות נסגר על טרפו.

 

ד    🔗

כשהזניק קורד את ספינתו אל החלל נמצא בכיסו חופן של גלולות הגזיליון. המחלפים הענקיים נשאוהו בקשת רחבה לעבר קבוצת כוכבי דלתה־וי. לאחר שהשיג בכסף רב כמות הגונה של חומרי גלם המשיך במסע ישיר לעבר הרקול־8. ידידו ד"ר ג’רלנד ספיין כבר המתין לו במעבדתו.

“לא חסכת באנרגיה כדי ליצור עמי קשר. מדלתה־וי לכאן. זהו מרחק לא מבוטל עבור מערכות קשר אפילו כשלך,” ניפנה אליו ספיין בהביטו בקורד בהערצה.

“יש לי משימה מיוחדת עבורך ורציתי להבטיח שתהיה פנוי כאשר אגיע.”

קורד הסביר באריכות את פעולת גלולת הגזיליון ככל אשר ידע והבהיר את חפצו.

“אם תצליח להפיק גלולה שפעולתה הפוכה ותקנה לגל־עין כושר קיום באטמוספירה ובתנאים שלנו, נרכוש לנו גזע נדיר ומיוחד אשר יהיה לא רק ידיד לאדם אלא גם יביא תועלת ושעשועים לאין שיעור. הנה לך חומר גלם למחקריך,” אמר בהצביעו על הארגזים שהובאו והונחו בפתח הבית.

לא חלפו ימים רבים וספינתו של קורד הופיעה שוב בשמי קרימסון. ד"ר ספיין נוכח לדעת שסגולותיו של גל־עין, כפי שתוארו בפניו על ידי ידידו קורד, לא היה בהן מן ההגזמה. גלולות הגאזין החדשות שהכין היו שמורות עמו לבדיקת השפעתן על יצורי גל־עין. והנסיון עלה יפה. לא שקורד לא בטח בידידו ספיין. הלה לא הכזיבו מעולם. אלא שתוצאות הניסוי לא היו אלא בגדר הימור עם הטבע. היצורים שבלעו את הגלולות שוכנו בחללית למספר רב של ימים באטמוספירה הארצית וככל שארכו הימים ולא חל שינוי בהתנהגותם חשו האנשים בבטחון גובר. הגיע הרגע שקורד, אשר נקשר לכחול־מהיר, החל לשכנע את טימי לוותר על היצור הנבון כדי שיעבור סדרת ניסויי התאמה כאיש צוות בספינה. טימי התקשה להיפרד מידידו אך ויתר לבסוף בתנאי שגם הוא ילווה למסע הראשון של כחול־מהיר.

ואכן, כחול־מהיר הסתגל היטב לחיים בספינה. הוא למד במהירות ומקץ זמן לא רב הכיר את מרביתן של מערכות הבקרה. קורד ניסהו בהתמודדות עם המחשבים והופתע לא מעט מיכולתו. רק במהירות לא יכול היה להתחרות עם קרביה האלקטרוניים של המכונה, ערכו עלה כשלמד להקיש בעדינות על המנענעים בעזרת חדקיו. מוחו של כחול־מהיר העלה קושיות שאיש לא נתן דעתו אליהן לפניו ושילובן במהירותו של המוח האלקטרוני העלה את כושרה של החללית בדרכים רבות. לא שגל־עין עלה על האדם באינטליגנציה אלא שמוחו היה מותאם לראיה ולהרכבה של צורות מסובכות. בעיקר היה כוחו רב בניווט במסלולים שחסכו בזמן ואנרגיה וקיצרו את המסע בימים רבים. כחול־מהיר היה לאחד מאנשי הצוות כשהוא עושה את מלאכתם של שלושה אנשי בקרה בעת ובעונה אחת. זמנם של האנשים שהתפנה נתמלא בשעשועי עין למכביר.

כנוסע צעיר לא היווה טימי כל מטרד לאנשי הצוות למעֵט שאלותיו הסקרניות שתבעו לדעת הכל. לא חלף זמן רב ואף הוא היה לאחד מהצוות שסייע במלאכות הקלות. הידידות בין קורד לבין הנער העמיקה והלכה כשכחול־מהיר יוצר את חולית הקשר האמיץ שביניהם.

החללית העמיסה מטען לִיתְיוּם יקר שנועד לאספקה ללקוח ושתמורתו היתה דרושה למימון צרכי הספינה עצמה ולחידוש מאגרי האנרגיה שלה שהחלו להידלדל. העבודה ארכה מספר ימים על כוכב מכרות מרוחק כשהצוות הפנוי מהעבודה נהנה גם מחופשה קצרה. זמן קצר לאחר הזניקה כבו לפתע האורות בחדר הבקרה ותוך דקות ספורות יצאה החללית משליטתם של אנשיה. כשחזרו האורות נוכח קורד לדעת שהמערכות אינן מגיבות לדרישותיו והן נעולות על טיסה בכיוון בלתי ידוע. ממערכת הקשר בקע קול עמוק ותקיף שהביע את רצונו בקור רוח.

“הספינה בשליטתנו. הישארו במקומותיכם עד שתקבלו הוראות נוספות.”

“מי אתם ומה רצונכם?” קרא קורד בזעם אין אונים המשתלט עליו. הוא ניחש בחרדה שהזרים חדרו והסתתרו בספינתו בשעה שהיו עסוקים בהטענת הליתיום.

“תדע בבוא העת. בינתיים הישארו במקומותיכם,” חזר הקול בקשיחות.

ההסבר היחידי שיכול היה קורד להעלות בדעתו היה שאחד מאנשיו התרועע בזמן חופשתו עם זרים ובהיותו שתוי התרברב ופטפט בגלותו את מהותו של המטען היקר שהעמיסו בחללית. מטען מסוג זה היה רב בערכו עד כדי למשוך הרפתקנים לסכן נפשם עבורו. בלי לבדוק ידע קורד שפתחי חדר הבקרה נעולים על אנשי המשמרת שבתוכו. כשנפתחה הדלת לאחר שעה קלה ניצבו בה שני אנשים חמושים, שניכר על אחד מהם שהינו המנהיג.

התקפות פירטים בחלל היו נדירות אך בהחלט קיימות. הדבר היה נוגד את טבעו של האדם אילולא נמצאו קבוצות אנשים מרי־נפש שהפרו כל חוק. אלה התקבצו סביב מנהיג נועז שמומחיותו בהנעת חלל ושהתמצא בתפעול מערכות הניווט. לרוב היה מנהיג כזה טייס חלל לשעבר אשר סרח והודח מתפקידו – תכונה אנושית אף היא. התקפותיהם נערכו על ספינות שהובילו מטענים יקרים ועוררו ציפיות לרווחים מהירים וקלים. ספינות השודדים היו מצוידות בציוד ציתות משוכלל ממנו שאבו ידיעות על תנועת חלליות ותוכן מטעניהם. שיחק מזלם עם ספינתו של קורד כאשר איש הצוות של ספינת השעשועים פיטפט וגילה את סוג המטען שהובילה הספינה התמימה למראה. קורד המנוסה נקט בכל אמצעי הזהירות ולולא המקרה ביש המזל לא יכול היה איש לדעת על תכולתה של ספינת המירוץ האצילית. לאחר פירוק מטעני הספינות, מעטים היו הניצולים ששרדו מהן, הואיל ונוסעיהן היו בדרך כלל נידונים לחיסול. המצב הפעם היה שונה מעט. לרווחתם של אנשי הצוות ולחדוותו של מנהיג הכנופיה היתה ספינתו של קורד, מלבד מטענה, אוצר בלום בפני עצמה. דקות מעטות לאחר שנלכדה כבר ידע השודד והכיר בסגולותיה המיוחדות וטרם החליט אם יזדקק לאנשיה כדי להפעילה. הוא שיער שבעליה וטייסה של הספינה אינו טייס תובלה רגיל ובדעתו היה להפיק ממנו ידיעות ואוצרות נוספים.

“מה זה?” שאל בהצביעו על היצור מכוכב קרימסון שכמוהו טרם ראה מימיו. בחדר הבקרה נמצאו בשעת כיבושו, קורד, טימי, כחול־מהיר ושלושה אנשי צוות. טימי קפץ ממקומו למשמע השאלה וקרא בעלבון:

“הוא שלי ואל תשאל מה זה. שאל מי זה.”

“יהא כך, נער. מי זה?”

קורד נגע בידו של טימי כדי להרגיעו וענה במקומו.

“זהו מין יצור שעשועים. הוא חברותי ונענה ליחס של חיבה. אין צורך לפגוע בו כי אינו מזיק לחלוטין.”

“ומה ביכולתו לעשות? הראה לי את שעשועיו!”

קורד, אשר כבר למד והכיר את שפת התנועות, הרגיע את גל־עין ועוררו בחיבה להצגת המראות. הפולש התבונן בו בתחילה כבדרך אגב ואחר בעניין גדל והולך. קורד קיווה שכחול־מהיר יטה את תשומת לבם של השניים החמושים ויוכל להסתער עליהם כשיסיחו דעתם ממנו. אך אלה היו זהירים ולמודי נסיון. גל־עין ניצב ביניהם כך שאפילו מבלי להסב מבטם ממנו יכלו להשגיח בבטחון על השבויים.

“מעניין מאוד,” אמר מנהיג השודדים בתאוות בצע. “לחיות כאלה יש ערך רב אם מציעים אותן למכירה. עוד נבדוק עניין זה. כעת צאו כולכם מהחדר, לאט ובזהירות.”

תחת משמר ואיום נשק הם הובלו לאורך המסדרון ונכלאו באולם המועדון הרחב יחד עם יתר אנשי הצוות. נאסר עליהם לשוחח איש עם רעהו ולאחר שעה ארוכה של שתיקה גברו המועקה והחששות לגורלם. קורד וטימי אשר גם הם לא יכלו לשוחח ביניהם מצאו עד מהרה תחבולה. הם ישבו זה ליד זה מול כחול־מהיר כשגבו פונה לעבר השומרים. בתנועות מאומנות שלחו זה לזה סימנים אשר כחול־מהיר הציג על מסך עינו והעביר בין קורד לטימי לסרוגין. הוא עצמו הבין היטב את המצב בו היו נתונים והוסיף רעיונות משלו בנסיונותיהם למצוא תחבולת היחלצות. קורד נקרא לחקירה אל מנהיג הכנופיה שלא נתנה לשודד כל ידיעות נוספות על החללית. הוא ניסה להרוויח זמן בתשובות מעורפלות, אך ידע שעליו לפעול בהקדם בניסיון היחלצות בטרם יושלכו כולם אל החלל. כשנואש ממנו השודד הוחזר לאולם הכלא ובמקומו הובאו לפניו כחול־מהיר וטימי. היו לכחול־מהיר סיכויים טובים משלהם להצילם ועל כן היה עליו לרכוש את אמונם של הפולשים בתמימותה של חיית שעשועים. טימי הראה למנהיג את שפת התנועות ולאחר זמן קצר כשנוכח לדעת שהוא שולט היטב ביצור אשר שיתף פעולה שילח את הנער חזרה לאולם הכלא. בחדר הבקרה נותרו רק המנהיג ושניים מאנשיו שהשתעשעו מדי פעם עם היצור החביב.

כחול־מהיר שקל אפשרויות פעולה וחישב את סיכוייו בזהירות. הכל היה נתון כעת בידיו. הוא יכול היה לתקוף את המנהיג בהפתעה ולהורגו בחדקיו החדים ששמר על רפיונם כל העת כדי שיראו כבלתי מסוכנים. יתכן ויצליח להפתיע ולחסל עוד שודד או שניים בחדר בהסתמך על כך שלא הכירו את תכונות הלחימה שלו ולא נזהרו מפניו. לכן שמר כל העת על תדמיתו החביבה של חיית שעשועים בלתי מזיקה. חיסולו של המנהיג, חשב, יתכן ויערער את בטחונם של יתר אנשיו ויותירם ללא רוח לחימה אך הוא לא בטח בכך. גם לא ראה כל דרך כיצד יוכל להשתלט על יתר השודדים החמושים שנמצאו בכל רחבי הספינה. והיתה בעיה לחלץ את השבויים באולם המועדון מבלי לסכן שייפגעו מנשקם של שומריהם. לבסוף החליט להשתלט על חדר הבקרה למרות שהיו לו קשיים בהפעלת הציוד שהותאם ליצורי אנוש. גם לא היתה לו עדיין מושג כיצד יוציא ממקומם את הפולשים ששמרו על תאי הכוח של הספינה והיה ביכולתם להוציא את מערכותיה מכלל פעולה בכל רגע שייחפצו.

כחול־מהיר ניצב לפני המנהיג והמתין לשעת כושר אשר באה כאשר אחד מעוזריו ניגש אליו עם נתוני הטיסה לצורך התייעצות. המסך הצבעוני פרץ וקילח לפתע, כאילו בשמחה לקראתם, בשטף של חזיונות מרהיבים, והשניים לא עצרו עצמם מלהתבונן ולהתפעל בהנאה גלויה. השודד השלישי שבחדר התקרב אף הוא להתבונן במראות ואז פעל כחול־מהיר במבצע חלק ומהיר ועקוב מדם. חדקיו הגמישים הזדקרו והתארכו כהרף עין. קצותיהם נתקשו והתחדדו כקרני קרנף וננעצו בגופותיהם של השלושה בבת אחת, שוב ושוב, כשמספר חדקים פועלים יחד ונוגחים את הפולשים למוות. לא היה כל מאבק כמעט. תוך מספר שניות נותרו גופותיהם מוטלות ללא רוח חיים כשפצעים רחבים ומכוערים קרועים בהם, פצעים פעורים ומרוטשים וזבי דם.המקום נראה כבית מטבחיים. הוא משך את גופתו של המנהיג ממושב הפיקוד של קורד וטיפס במקומו עד שמצא לעצמו תנוחה מעוררת גיחוך. הכורסא המשופעת במנופי הבקרה לא נועדה ליצורים שאינם מבני אנוש והיצור המגואל בדם עמל קשות עד שהצליח לתמרן במושב הפיקוד ולהסיט את מנופי הבקרה ולחצני התקשורת. מכשירי הקשר הציגו בפניו את הקושי הרב ביותר בגלל הלחצנים הזעירים שנועדו לאצבעות אדם ואילו לחדקיו המסורבלים היו למשימה כמעט בלתי אפשרית. מסך עינו הבהב לבסוף בגווני סיפוק כאשר החלה מערכת הקשר לפעול.

באולם בו רוכזו השבויים ביחד ניצבו שני שומרים ליד הפתח, חמושים במלוא נשקם כשמרחק בטחון מפריד ביניהם לבין הכלואים. הם היו עצבניים מעט אך פקחו עיניהם והשגיחו בכל תנועה באולם. בחזית האולם היה קבוע מסך תצוגה גדול ששימש למופעי בידור במועדון וגם כמצג לתקשורת־רואי ממנו הוקרנו הודעות לצוותים. אקרנים כאלה היו מפוזרים בחלקיה השונים של החללית כשהם קשורים למרכז הבקרה. האקרן במועדון שהיה עד כה כבוי הואר לפתע וכל הנוכחים יכלו לראות בו את הנעשה בחדר הבקרה. ההפתעה היתה שלמה והשומרים בהו בתמונה במבוכה וחרדה. על מושב הפיקוד ראו גבר מגודל במדי סיור המשמר הגלקטי, כשהבעת סמכות נוקשה נסוכה על פניו. קבוצת שוטרים במדי המשמר מילאה את החדר כשנשקם שלוף ומכסה את מנהיג השודדים ושני עוזריו. חיש קל ניראו אלה כשהם מפורקים מנישקם ומובלים החוצה מחדר הבקרה תחת השגחתם של שני אנשי המשמר. צהלת השמחה של השבויים נקטעה בקשקוש המתכתי בנשקם של השומרים שהיו אחוזי בהלה ונואשים. קורד עצמו הופתע לא פחות מהופעתו המפתיעה של המשמר הגלקטי בראשותו של מפקדם הקשוח והמוכר היטב. למרביתם של הנוסעים הקבועים בחלל, כל שכן למפירי חוק.

בחדר הבקרה הופעלו המצלמות הסוקרות את המסדרונות ועל האקרן הופיעה כעת קבוצת אנשי משמר חמושים כשהם סוקרים בקפדנות כל תא שבדרכם. הם צעדו בנוקשות והתקרבו לאולם המועדון. תהיה אשר תהיה סיבת הופעתם והדרך אשר הצליחו לחדור לחללית הכבושה, קורד החליט לפעול מיד ופנה אל שומריו בביטחון.

“שמעו! אין לכם כל סיכוי נגד משמר החלל שיכנס לכאן בכל רגע. הניחו את הנשק ומנעו גם שפיכות דמים חסרת תועלת. הצילו את עצמכם.” השומרים זקפו נשקם בפחד ובהיסוס. הם ידעו שלא יהיה להם סיכוי בעוד רגע כאשר יכנס המשמר, אך גם לא היה להם הרבה להפסיד. לרגע השתעשעו ברעיון לקחת בני ערובה ולהימלט עימם לספינתם. הם זרקו מבט מהסס נוסף מבעד לצוהר הספינה שם נראתה חלליתם שלהם הנעה במסלול מקביל. כאילו בתשובה למחשבותיהם התחלפה התצוגה על האקרן שלפניהם. המצלמות סקרו כעת את ספינת משמר הסיור בחוץ כשתותחי האנרגיה שלה נעולים על ספינת השודדים. ללא אומר מסרו את נשקם בידיו של קורד ואנשיו.

נותרו עוד שניים מאנשי הכנופיה שאת מקומם המדויק בחללית לא ידעו. קורד שיער שהם הופקדו לשמור על חדרי הכוח והמנועים וביכולתם היה לנתק שוב את אספקת האנרגיה אילו ידעו שהספינה יצאה משליטתם של הפולשים. קורד ואנשיו יצאו בנשק דרוך לעבר תאי האנרגיה. הפליא אותו שלא פגשו בדרכם את אנשי המשמר שהיו עתידים לפני רגע לפרוץ למועדון בו היו כלואים.

כשחלפו על פני אקרן תקשורת נוסף במסדרון ראה הסבר שהניח את דעתו. הוא נוכח בסיפוק שמשמר החלל פעל ביעילות. הם הקדימו את קורד ואנשיו וצעדו כעת לעבר תאי הכוח. קורד שיער שכאשר נוכחו אנשי המשמר שבחדר הבקרה בעזרת מצלמות הרואי שבמועדון שהנצורים השתחררו משוביהם, שינו את הוראותיהם למשמר שבמסדרון ושילחוהו לחדר הכוח שבו ראו במצלמותיהם את אחרוני הפולשים. קורד בטח בעליונות משמר החלל ונשאר לעקוב אחר הפעולה מעל האקרן. אנשי המשמר סגרו על חדר הכוח וחסמו את המעבר. ליד האקרן תהו האנשים כיצד יצליחו להוציא את שני השודדים מן החדר. האקרן היבהב ואז ראו את השניים יוצאים מהפתח כשידיהם ריקות. הם התבוננו סביבם בפחד ובבהכנעה ממתינים לאנשי המשמר שיאסרום. קורד תמה מדוע משתהים אנשי המשמר בפעולתם. תמהונו גבר כאשר לא הבחין בהם כלל למרות שרגע לפני כן חסמו את פתח חדר הכוח. מבוכתם של שני הפושעים לא היתה פחותה משל קורד ואנשיו.

לאחר שיצאו ללא נשקם לא הבינו מה צורך ראו אנשי המשמר להסתתר מפניהם. “אל תירו!” צעקו בפחד, ''השלכנו את הנשק ואנו נכנעים," עיניהם המשיכו לחפש את אנשי המשמר שעדיין היו נסתרים מעיניהם.

קורד פרץ בדהרה לאורך המסדרון כשאנשיו המופתעים שועטים אחריו. רק לאחר שהשניים היו אסורים וכבולים היטב הירשה לעצמו לפרוץ בצחוק אדיר.

“ההצגה היתה כה מושלמת,” הסביר, “שגם אני הולכתי שולל. הייתי צריך להבין מיד שמשמר החלל לא היה אלא תעלול אופטי מוצלח של כחול־מהיר. כמעט שאחרנו את המועד כאשר בטחנו שהמשמר יאסור את השניים בפתח חדר הכוח. המשמר לא היה קיים כלל. גם כחול־מהיר הבין ברגע האחרון שהגזים בהקרנת תמונה נאמנה מדי למציאות שאינה קיימת. ההקרנה האחרונה היתה דרושה כדי שהשניים ישוכנעו שהמשמר נמצא בפתחם אך היא הטעתה גם אותנו. כחול־מהיר רמז לנו על המצב כאשר הקרין תמונה אמיתית של מצלמות הרואי, בה נראו שני הפושעים נבוכים מהעלמם של אנשי המשמר…”

“וכל ההקרנה המזוייפת,” התפרץ לדבריו טימי, “נובעת מגורל עיוור. לפני מספר ימים צפינו יחד בסרט על אנשי המשמר מתוך ספריית ההקלטות… והוא שמר את הדמויות בזכרונו…”