בסקר שנערך לאחרונה בצרפת התברר שהסופר הפופולרי ביותר בקרב המבקרים וחובבי המד“ב המושבעים בצרפת הינו דווקא פיליפ ק. דיק שספריו עדיין לא זכו לראות אור בעברית. ובכל זאת מסתבר שאין בכך כדי לעשותו ל’ריווחי' ביותר מבין סופרי המד”ב. ספריו המתורגמים לצרפתית נמכרים ‘רק’ בכ־60,000 עותקים (!), בעוד שהסופרים הקלאסיים כגון וואן ווגט, אסימוב, קלארק, ריי ברדבורי, מגיעים לעתים לכדי מכירה של למעלה מ־ 200,000 עותקים. בהיקף מכירות צנוע יותר (שכל מוציא לאור של ספר בארץ מייחל לשכמותו…) של כ־ 40,000 עותקים לספר, מסתפק הרלן אליסון. עורכי הסקר מציינים כי ספרות המד“ב הצרפתית המקורית נמכרת בכמויות קטנות בהרבה, וזאת על אף הפופולריות הרבה בה היא זוכה. סופרי המד”ב הצרפתי הפופולריים ביותר הם בני הזוג נטלי ושארל הננברג שיצירותיהם תורגמו לשפות אחרות וזכו להצלחה בלתי מבוטלת גם מחוץ לגבולות צרפת, ואשר אותם נקווה לארח בעתיד הלא רחוק מעל דפי ‘פנטסיה 2000’.

*

ניסוי חדש ומעניין נערך עתה בארה“ב ותוצאותיו עשויים להשפיע ולשנות כליל את פניה של ספרות המד”ב. לאחרונה פורסם במקביל בארה“ב ובאנגליה ספר מד”ב חדש פרי עטם של ג’ים בארנס והארי האריסון. הספר הקרוי ‘סיפורו של כוכב’, מתאר את קורותיה של חבורה בראשותו של מפקד ואיש חלל אקסצנטרי אשר מחליט לפתח את תחביבו – הפעלת קטרים עתיקים –על פניו של כוכב שומם וקפוא בשם סבינוס. מובן שבאיחור קל מגלים בני החבורה כי הכוכב אינו כה שומם וקפוא כפי שנדמה היה. יתרה מזאת – הכוכב שורץ חיים ומפלצות שונות ומשונות.

*

החידוש המעניין בספר אנו בעלילתו הבאנאלית למדי אלא בעצם היות סיפור העלילה מלווה בשפע של ציורים צבעוניים ומרהיבי עין שאינם מותירים מקום לדמיונו של הקורא. והשאלה הנשאלת היא האם אנו עדים להופעת הסנונית הראשונה המסמנת תחילתו של עידן חדש בצורתם החיצונית של ספרי המד"ב או שמא לפנינו רק אופנה חולפת?

*

יותר מחצי שנה אחרי שפרסמנו כתבה על הסרט ‘פלישת חוטפי האדם’ גליון מס' 2, הגיע הסרט סוף־סוף אל בדי הקולנוע שלנו – וירד מהם בבושת־פנים אחרי שבועיים (שבוע בקולנוע תל־אביב ושבוע נוסף ב’דרייב־אין'). וחבל. אמנם הסרט רחוק מאוד מלהיחשב יצירת מופת קולנועית אבל הוא בהחלט ראוי לצפיה, ביחוד למי שאוהב מד"ב מתובל באֵימה. המאמצים שהושקעו באפקטים החזותיים מסמרי השיער בסצינות המתארות את התפתחותן של גופות־האדם מתוך הנבגים הפולשים הינם ראויים להערכה. עם זאת, כל מי שזוכר את הגירסה המקורית משנת 1956, התאכזב ונוכח לדעת שאין די בשלל צבעים ובכוכבים זוהרים כדי להתעלות על יצירתו של הבימאי דון סיגל, שהצליח אז, באיפוק, עם שחקנים אלמוניים ובצבעי שחור־לבן, להרשים יותר ולהדהים יותר. אגב, צופים חדי־עין החנו בוודאי בדון סיגל עצמו המופיע בסרטו החדש בתפקיד קצר כנהג מונית ‘מוחלף’, וכן בשחקן קווין מק־קרתי (שהופיע בתפקיד הראשי בגירסה הישנה), בתור הולך־הרגל המטורף המנסה להזהיר את העולם מפני השואה המתקרבת.

*

כל מי שיצא מאוכזב מצפיה בסרטו האחרון והספק־מד"ב של הסוכן האגדי 007, יוכל אולי למצוא נחמה אם יאמץ לעצמו את השקפתו של דירק מדינגס, שהיה ממונה על האפקטים המיוחדים בהם חזינו בסרט זה, ובתור שכזה, אפשר לומר כי היה בעל התפקיד המרכזי בסרט. אומר מדינגס: “אנשים רבים שואלים לא פעם מהי עלילת סרט זה או אחד מסרטי ג’יימס בונד, ולמשמע הדברים לא נותר לך אלא לגחך. צריך להיות ברור לכל כי לא הולכים לסרט ג’יימס בונד כדי לצפות בהתרחשות, בסיפור. הרי זוהי אותה עלילה מטורפת בכל אחד מן הסרטים ואין בה כדי להשיב על שאלת מהות החיים. לסרט בונד הולכים רק כדי למלא את הראש והעינים במראות־קסם”.

*

אחד הגיבורים הקלאסיים ובני האלמוות אותם העמידה ספרות המד“ב הוא, בלי ספק, לזארוס לונג, גיבורו של רוברט היינליין שקוראי העברית שבינינו עדיין לא זכו להכירו. היינליין, אשר בסדרת ספרים פרי עטו יצר את מה שמכונה סדרת ‘ספרי ההיסטוריה של העתיד,’ בחר להשתמש בכל אחד מספריו אלה באותה דמות, דמותו של לזארוס לונג. זהו איש שחי במשך אלפי שנים, למעשה – אדם בן־אלמוות, אשר ביקר בכל העולמות האפשריים וסייר בכל רחבי היקום. לדמותו של לזארוס לונג התוודע לראשונה קהל חובבי המד”ב בשנת 1941, עם הופעת ספרו של היינליין ‘ילדי מתושלח’. שלושים שנה מאוחר יותר שבה והופיעה דמותו של לזארוס לונג והופיעה בספר ‘זמן מספיק לאהבה’. האהדה העצומה שרוחשים חובבי המד"ב לדמות אגדית זו הביאה לידי כך שאימרות השפר שלו קובצו על ידי היינליין בספר הנושא את השם‘מיומניו של לזארוס לונג’ והנמכר עתה בהצלחה מרובה ברחבי ארצות־הברית. ומה אומר לנו, בין השאר לזארוס לונג?

“על יצורי אנוש לדעת להחליף חיתולים, לתכנן פלישה, לשחוט חזיר, לנווט ספינה, להקים בנין, לחבר סונטה, לערוך מאזָנים, לבנות קיר, לאחות עצם שבורה, לסעוד את הגוססים, לבצע הוראות, לשתף פעולה, לפעול לבד, לפתור משוואות, לנתח בעיה חדשה, לפזר דשנים, לתכנת מחשב, לבשל ארוחה ערבה לחיך, להלחם בצורה היעילה ביותר, למות באומץ לב, ההתמחות נועדה לחרקים.”

“כל מי שאינו מסוגל להתמודד עם מתמטיקה, אינו לגמרי אנושי. לכל היותר יש לראותו כתת־אנוש־הראוי־לרחמינו שלמד לנעול נעליים, להתקלח ולשמור על דירה מסודרת.”

“לעיתים נדירות (אם בכלל) מצליחים בני אנוש להעלות בחלומם את דמותו של אֵל עליון מהם. במרבית המקרים נחונו האֵלים במידות ובמוסר של ילד מפונק.”

*

על פי משאל מכון גאלופ שנערך לאחרונה בארה“ב מסתבר שתשעה אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת שם היו עדים, לדבריהם, לתופעת עב”מ. פירושו של דבר – 13 מיליון מקרים של ראיית עב“מ! מרבית המידע מרוכז ומעובד במכון לחקר העב”מ אשר באוונסטון במדינת אילינוי, שבראשו עומד האסטרונום אלן היינק (ראה תמונה), מי שהיה שנים רבות יועץ מיוחד לחיל האויר האמריקני.

אין פלא שבמצב עניינים שכזה, טען סופר המד“ב ריי ברדבורי כי “מזה שנים זקוקים אנו לפרסום מחקר חדש ומקיף בנושא עב”מים.” ואם כך הדבר בארה“ב, קל וחומר בישראל, שבה לא ראה אור מעולם חומר רציני בנושא מרתק זה. ובכן, מצב זה יבוא על תיקונו בקרוב – עם צאתו לאור אצלנו של הספר 'דו”ח עב“מ' מאת רלף וג’ודי בלום, אשר פרסומו עורר סערה בארה”ב. הספר כולל מידע רב ומעמיק ביותר על הנושא, כולל עדויותיהם של אנשים מהימנים כמו טייסים, טכנאי מכ"מ, אסטרונאוטים וקציני משטרה – ועם זאת כתוב בסגנון קולח המבטיח קריאה בנשימה עצורה.

*

גילית מקור אנרגיה חדש ומהפכני? המצאת מתקן לביטול כוח־המשיכה? פיתחת תיאוריה חדישה על טיסה במהירות הגדולה מזו של האור? סוף סוף לא תיאלץ עוד לשמור את עבודותיך על גליונות מצהיבים במעמקי המגרה או בכספת הסודית שבמעבדה אשר במרתפך. לאחרונה החל לראות אור כתב־עת מדעי חדש שנועד ממש לך! שמו ‘ספקולציות במדע ובטכנולוגיה’, ועורכו הראשי הינו ד"ר ו.מ. הוניג מהמכון הטכנולוגי של מערב־אוסטרליה השוכן בעיר פֶּרת אשר ביבשת הרחוקה.

אבל אם מצפים אתם שסוף סוף נוכל לקרוא מעל דפי כתב־העת את דעותיהם של מדענים מכובדים אודות צלחות מעופפות או טלפתיה למשל, הרי שהשמחה מוקדמת קמעה, בפנייתו של העורך לציבור אנשי המדע כלולה הסתייגות חד־משמעית: “לא תהיה כלל התייחסות למאמרים בנושאי עצמים מעופפים בלתי מזוהים, או תפישה על־חושית….”