(Der 1/// )
במפלא ממך בל תדרוש
ובמכוסה ממך בל תחקור
(בן סירא ג' י"ח)
"מִי יָהִין, רֹאשׁ שָׁלִישׁים אוֹ גִבּוֹר מִלְחָמָה,
לִשְׂחוֹת בְּמַיִם עַזִים, לוֹעַ מְצוּלַת תַּחְתִּיָה?
גָבִיעַ זָהָב יָקָר אַשְׁלִיכָה הַיָמָה,
הַשִׁבֹּלֶת לְבַלְעֶנוּ כִמְעַט פָעֲרָה פִיהָ.
מִי זֶה יָשִׁיב הַגָבִיעַ וִירִימֵהוּ,
אֵלָיו לְמַשְׂאֵת יִנָתֵן, אֲחֻזָתוֹ הִנֵהוּ."
כֹּה דִבֵּר הַמֶלֶךְ, וַיַשְׁלֵךְ מֵרֹאשׁ הַסְלָעִים, –
אָיוֹם תָּלוּל בְּמוֹרָד עַל עֶבְרֵי פִי פָחַת,
בִּרְאִי הַיָם תָּלוּי, בְּיַרְכְּתֵי אֶרֶץ רְפָאִים, –
אֶת־גָבִיעַ הַזָהָב תּוֹךְ הַשִׁבֹּלֶת מִתָּחַת;
"מִי זֶה גִבּוֹר, אָשׁוּב שְׁאָלָה, אַמִיץ רוּחַ,
לִשְׂחוֹת בְּמַעֲמַקֵי הַיָם לָרֶדֶת שָׁם בָּטוּחַ?"
הַשָׂרִים וְהַגִבּוֹרִים, יַכְתִּירוּ בְמַעֲגָלָה,
חֶן־דְבָרָיו הִקְשִׁיבוּ אַךְ נֶאֶלְמוּ דֻמִיָה,
עֵינֵימוֹ בְיַם פֶּרֶא חָזוּ בְחִיל וְחַלְחָלָה,
וְלֹא אָבוּ הַבֶּצַע מִיַם צַלְמוֹן וּשְׁאִיָה,
וְהַמֶלֶךְ שִׁלֵשׁ קְרֹאת לְכָל שָׂרָיו הַנִצָבִים:
“אֵין אֶחָד יָהִין לָרֶדֶת בְּתַעֲצוּמוֹת רְהָבִים?” –
אוּלָם מַחֲשִׁים כֻּלָם, דוּמָם כְּבַתְּחִלָה, –
וְהִנֵה עֶלֶם יְפֵה־תֹאַר אַף גִבּוֹר מִלְחָמָה,
אָתָא מִבֵּינוֹת לַשָׂרִים, – לִבָּתָם אֲמוּלָה, –
וַיִפְתַּח הָאֵזוֹר, וַיָסַר אֲדַרְתוֹ שָׁמָה.
וְכָל אִישׁ וְאִשָׁה מִסָבִיב כְּכַדוּר יִצְנְפוּהוּ,
אֶת־הָעֶלֶם הַנֶחְמָד, בְּתִמְהוֹן לֵבָב רָאוּהוּ.
וּבְצַעֲדוֹ שָׁם בְּמוֹרַד הַסֶלַע מִתַּחַת,
הִשְׁקִיף בְּלוֹעַ הַצוּלָה, מַעֲמַקֵי תוֹר שְׁאִיָה,
הַמַיִם, נִבְלָעוּ חִישׁ בִּמְצוּלַת הַשַׁחַת,
תַּקִיא זִרְמַת הַשִׁבֹּלֶת בְּמִנְהֲרוֹת תַּחְתִּיָה,
כְּקוֹל שַׁדַי בַּגַלְגַל בַּעְיָם רוּחַ סוּפָתָה,
יִנְדֹפוּ בְקֶצֶף מֵחֵיק חֶשְׁכַּת־עֵיפָתָה.
וַיִגְעַשׁ, וַיִרְעַשׁ, וַיֶהֱמֶה וַיַרְתִּיחַ,
כְּמוֹ מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ, עֵת יַחַד יִמְהָלוּ,
עַד לֶב־הַשָׁמַיִם גַלְגַל הַזֶרֶם יָגִיחַ,
וּתְהוֹם עַל תְּהוֹם יְרוֹצֵץ, עָלָיו יִתְגַלְגָלוּ.
אַךְ הַשִׁבֹּלֶת בְּתָקְפָהּ עוֹדֶנָהּ עֹמֶדֶת,
כְּמוֹ יַחְפֹּץ הַתְּהוֹם עוֹד מִשְׁנֵהוּ לָלֶדֶת.
אוּלָם כִּמְעַט קָט, הַסַעַר יָקוּם לִדְמָמָה,
מִתּוֹךְ לִבְנַת הַקֶצֶף, מִכְסֵה־אֶרֶץ רְפָאִים,
נִקְרַת נְתִיבַת שְׁחַרְחֹרֶת בְּחַגְוֵי סַלְעֵי־שְׁמָמָה,
בְּלִי מָעֳמָד בְּלִי קֵצֶה תִהֲלַךְ וַתֵּרֵד פְּלָאִים.
מִשְׁבְּרֵי הַיָם כֻּלָמוֹ בְאֶרֶץ הַנַהֲלָאָה,
בְזֶרֶם הַמְצוּלָה יִמָשְׁכוּ, בִמְעוֹן בַּלָהָה.
עַתָּה טֶרֶם גַלְגַל הַזֶרֶם יִתְגַלֵעַ,
הִתְפַּלֵל הָעֶלֶם לָאֵל וַיַפְקִיד רוּחֵהוּ,
פִּתְאֹם–צַעֲקַת תִּמָהוֹן מִסָבִיב תִּשָׁמֵעַ,
זִרְמַת הַשִׁבֹּלֶת בַּעְיָם רוּחָהּ תִּתְקְפֵהוּ,
הַשׁוֹחֶה הַגִבּוֹר סָפוּן תּוֹךְ קִבְרוֹת הַמָיִם,
הַיָם סָגַר בַּעֲדוֹ, וְהוּא – נֶעֱלָם מֵעֵינָיִם.
דֻמִיָה עֲמוּקָה שׂוֹרֶרֶת בִּמְצוּלַת הַמָיִם,
רַק בְּמַעֲמַקֵי תַחְתִּיָה תֶהֱמֶה הַמַכְשֵׁלָה,
וּבְרֶתֶת יַשָׁמַע מִכָּל פֶּה וּשְׂפָתָיִם:
“עֶלֶם אַמִיץ רוּחַ, שׁוּט בַּיַם צָרָה סֶלָה!”
וְהָרַעַשׁ הָלוֹךְ וְגָדוֹל בְּתִגְרַת־אַף וָזָעַם,
וּבְתַאֲוַת־נֶפֶשׁ הוֹחִילוּ עַד בֹּשׁ הַפָּעַם.
גַם כִּי תַשְׁלִיךְ הָעֲטֶרֶת בַּתְהוֹם הַקָרֶץ,
וַתּאֹמֶר: מִי לְיָדִי יָבִיא הָעֲטָרָה,
צָנוֹף יִצְנוֹף בְּהוֹדָהּ, מָלוֹךְ יִמְלוֹךְ בָּאָרֶץ!
אוֹ־אָז לֹא אֶתְאַו אֶל מַשְׂכֹּרֶת הַיְקָרָה.
אֵת כָּמֻס בַּמִסְתָּר, שְׂפוּנֵי עֵמֶק שְׁמָמָה,
לֹא יְסַפֵּר אָדָם וָחַי, אֲשֶׁר בְּאַפּוֹ נְשָׁמָה.
הֵן צִיִים אַדִירִים בְּגַלְגַל הַמַיִם נִלְכָּדוּ,
וַיִהְיוּ לְבָרוֹת שָׁמָה בִמְצוּלַת תַּחְתִּיָה,
רַק תָּרְנָם נִשְׁאָרוּ, כְּרַפְסֹדוֹת יִתְפָּרָדוּ,
וְהָאֳנִיוֹת וּמְלוֹאָן הָטְבְּעוּ בְּקִבְרוֹת הַנְשִׁיָה.
וּכְהֶמְיַת רַעַשׁ סוּפָה הָלוֹךְ וְגָדוֹל בְּסָאוֹן,
יִשָׁמַע מִמֶרְחָק הָלוֹךְ וְקָרוֹב בְּמַשָׁאוֹן.
וַיִגְעַשׁ – וַיִרְעַשׁ – וַיֶהֱמֶה – וַיַרְתִּיחַ, –
כְּמוֹ מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ עֵת יַחַד יִמְהָלוּ,
עַד לֶב־הַשָׁמַיִם גַלְגַל הַזֶרֶם יָגִיחַ,
וּתְהוֹם עַל תְּהוֹם יְרוֹצֵץ, עָלָיו יִתְגַלְגָלוּ,
כְּקוֹל שַׁדַי בַּגַלְגַל, בַּעְיָם רוּחַ סוּפָתָה,
יִנְדֹפוּ בַקֶצֶף מֵחֵיק חֶשְׁכַּת עֵיפָתָה.
וְהִנֵה מִתְּהוֹם הַמְצוּלָה, חֵיק חֲשֵׁכָה נוֹרָאָה,
תְּרוֹמֵם תַּבְנִית גֶבֶר, נֶפֶשׁ חַיָה עֲיֵפָה,
זְרוֹעַ וְעוֹרֶף יִתְאַבְּכוּ מִגֵיא צוּקָה וּתְלָאָה,
וַיְפָרֵשׂ לִשְׁחוֹת בְּכֹחַ מִמְקוֹם מַדְחֵפָה,
וְהִנֵה בָא, – בִּשְׂמֹאלוֹ, נְטוּיָה מוּל הַשָׁמָיִם,
הֵנִיף הַגָבִיעַ הַלָז בְּמִצְהֲלוֹת אַפָּיִם.
וַיָשָׁב רוּחוֹ – וַיִדוֹם – וַיַרְגִיעַ –,
וַיְבָרֵךְ אוֹר יְקָרוֹת, אוֹר נגַהּ הַשָׁמָיִם.
וּבְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה כָל אִישׁ לְרֵעֵהוּ יָרִיעַ:
"חַי, עוֹדֶנוּ חָי, לֹא נִגָרַז מֵאֶרֶץ הַחַיִים!
וּמִקִבְרוֹת הַזֶרֶם יְעַלְעוּ דָם לְעֻמָתוֹ,
הִצִיל הַגְוִיָה, וַיִפְדֶה חַיֵי נִשְׁמָתוֹ."
הִנֵה בָא! בְּרִנַת גִילָה כִתְּרוּהוּ מַחְנָיִם,
וַיִפּוֹל לְרַגְלֵי הַמֶלֶךְ בְּשַׁלְוַת דֻמִיָה,
וַיוֹשֶׁט לוֹ הַגָבִיעַ כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיִם,
וְהַמֶלֶךְ קֹרֵץ בְּעֵינָיו אֶל־בִּתּוֹ יְפֵהפִיָה,
וַתְּמַלֵא בַיַיִן חָמַר מְלוֹא הַגָבִיעַ;
וַיִפֶן הָעֶלֶם לַמֶלֶךְ, וְאֹמֶר הִבִּיעַ:
"הַמֶלֶךְ לְעוֹלָם יֶחִי! מַה יִשְׂמַח בְּגִילָה
כָּל רוֹאֶה אוֹר יְקָרוֹת פֹּה עֲלֵי הָאֲדָמָה!
אוּלָם אָיוֹם מִתַּחַת בַּיַם נוֹרָא עֲלִילָה.
אַל יְנַסֶה בֶן־אָדָם אֱלֹהִים שׁוֹכְנֵי רָמָה,
אַל יָעוֹז אֱנוֹשׁ לַחֲזוֹת אֵת כָּמֻס מֵעֵינָיִם,
לַחְשׂף פְּנֵי הַלוֹט, שְׂפֻנֵי טְמוּנֵי הַמָיִם."
"שָׁם טֻבַּעְתִּי מָטָה חִישׁ כַּבָּרָק מְעוֹפֵף,
אָז מֵחַגְוֵי הַסְלָעִים זֶרֶם שֶׁטֶף מָיִם
חָמַק עָבַר לְנֶגְדִי, וּבְסָאוֹן רֹאשִׁי יְחוֹפֵף;
וּבְחֶזְקַת הַיָד אֲפָפוּנִי פַלְגֵי נַהֲרַיִם,
כַּכַדוּר בְּמַעֲגָלָה, כַּגַלְגָל בַּסוּפָתָה,
הָיִיתִי כַגֶבֶר אֵין אֱיָל בְּאֵין יְשׁוּעָתָה."
"וַיַרְאֵנִי יָהּ, – אֵלָיו שִׁוַעֲתִּי בְּמַחֲשַׁכִּים.
מִן הַמֵצַר קָרָאתִיו, מִגֵיא חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, –
סְעִיף צוּר חֲלָמִישׁ שָׁמָה יְרוֹמֵם מִמַעֲמַקִים,
אֲחַזְתִּיו בְּחָפְזִי וְאִמָלֵט מִשַׁעֲרֵי מָוֶת.
גַם הַגָבִיעַ תָּלוּי עָלָיו עֵינִי צוֹפִיָה,
כִּי עַתָּה נָפַל מַטָה עַד קַרְקַע תַּחְתִּיָה.
"שָׁם קִצְבֵי הָרִים תַּחְתֵּנִי עֵינַי יֶחְזָיוּן,
בַּחֲשֵׁכָה נוֹרָאָה כְמוֹ אֹפֶל עֵיפָתָה,
גַם לְאוֹזֶן שׁוֹמַעַת כְּמוֹ יְשֵׁינֵי עָפָר יִשְׁלָיוּן,
הָעַיִן רוֹאָה בַשְׁפֵלָה בְרַעַד וְאֵימָתָה.
נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב כָּל שְׂעִירֵי הַנְשִׁיָה,
יִשְׁרְצוּ סָבִיב לְמַדַי בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיָה."
"חָשַׁךְ מִשְׁחוֹר תֹּאַר חַיְתוֹ מַיִם זֵדוֹנִים,
עוֹבְרֵי אָרְחוֹת יַמִים יָגוֹדוּ הַפָּעַם,
הַתַּנִין הַנוֹרָא, אָיוֹם בְּתַעֲצוּמוֹת אוֹנִים,
מֵפִיץ שׁוֹאָה סְבִיבוֹ, בַּלְהוֹת תֹּפֶת וָזָעַם.
בְּשִׁינֵי מְזָרֵי אֵימָה, בְּרַעַשׁ וְרוֹגֶז יָגִיחַ,
מִנַחֲלֵי הַבַּתוֹת – לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ. –"
"שָׁם גוּפָתִי תְלוּיָה – וַאֲנִי אֵדַע מִתַּחַת,
הַרְחֵק מִיֶשַׁע אָדָם, הָלְאָה מֵאוֹהֵב וָרֵעַ,
בֵּינוֹת לַפְּרָאִים יִרְחַשׁ רִגְשַׁת רוּחַ אַחַת –
בַּבְּדִידָה נוֹרָאָה אֲנִי לְבַדִי כִמְתַעְתֵּעַ.
עָמֹק, עָמֹק מְקוֹם אָזְנִי לֹא שָׁמְעָה מְאוּמָה,
בְּתֹהוּ יְלֵיל יְשִׁימוֹן בִּמְעוּף צוּקָה וּמְהוּמָה."
"כָּכָה, זַמוֹתִי בְחֻבִּי עֵת שַׂרְעֲפַּי נִטָיוּ,
פִּתְאוֹם תַּנִינִים נוֹרָאִים, מוֹשְׁלֵי הַמָיִם.
לוֹעָם נֶגְדִי יִפְעָרוּ, לְבַלְעֵנִי יֶהֱמָיוּ,
חִישׁ נָטַשְׁתִּי סְעִיף הַסֶלַע בְּרִפְיוֹן יָדָיִם;
וְגַלְגַל הַזֶרֶם אֲחָזַנִי בְנַחֲלֵי בְלִיַעַל,
וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – וְיַעֲלֵנִי אַךְ מַעַל."
הַמֶלֶךְ הִשְׁתּוֹמֵם בְּדַבְּרוֹ, מַחֲרִישׁ לָדַעַת,
וַיֹאמֶר: "לְךָ הַגָבִיעַ לְאוֹת הַתִּפְאֶרֶת,
גַם בִּגְלָלְךָ יִעַדְתִּי גַם זוּ הַטַבַּעַת,
מְעֻלֶפֶת סַפִּירִים בְאַבְנֵי חֵפֶץ נֶאֱדֶרֶת,
תַּרְהִיב עוֹד נַפְשְׁךָ רֶדֶת עַד קַרְקַע תַּחְתִּיָה,
וַהֲשִׁיבֵנִי דְבַר־מַה שָׁם עֵינְךָ צֹפִיָה." –
וַתִּשְׁמַע בַּת הַמֶלֶךְ, וְלִבָּתָהּ אֲמוּלָה מְאֹד,
וַתִּתְחַנֵן, וַתְּפַלֵל בְּנוֹפֶת נִיב שְׂפָתָיִם:
"רַב לְךָ אָבִי יַקִיר! לִבְּךָ אַל תַּקְשִׁיחַ עוֹד,
מִכֻּלָם הִגְבִּיר חֲיָלִים, הִפְלִיא שִׁבְעָתָיִם,
אִם אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחֲךָ לַחֲקוֹר תַּעֲלוּמוֹת מָטָה,
יַכְלִימוּ הַגִבּוֹרִים אֶת־הָעֶלֶם עָתָּה." –
אָז יֹאחַז הַמֶלֶךְ אֵת הַגָבִיעַ פַּחַז,
וַיַשְׁלִיכֵהוּ שֵׁנִית בְּמַיִם הַזֵדוֹנִים:
"אִם תָּשִׁיב תַּעֲלֶה הַגָבִיעַ מִתַּחַת,
אֲגַדֶלְךָ לְשַׂר וְשׁוֹעַ מִכֻּלָם עֲשֶׂרֶת מוֹנִים.
וְעוֹד הַיוֹם תְּחַבֵּק אֵשֶׁת בְּרִיתְךָ, נֶפֶשׁ עֲדִינָה,
תִּתְחַנֵן בַּעַדְךָ עַד־כֹּה בְרַחֲמִים וַחֲנִינָה." –
וְנֶפֶשׁ הָעֶלֶם לָבְשָׁה תַעֲצוּמוֹת שָׁמָיִם,
עֵינָיו יָרוֹבוּ רֶשֶׁף כְּבִרְקֵי־הוֹד בָּרָמָה,
וַיַרְא יְפַת הַתֹּאַר כִּי הֶאֱדִימָה אַפָּיִם,
וַיַרְא פָנֶיהָ יֶחְוָרוּ – וַתִּמוֹט לָאֲדָמָה;
לָצוּד נֶפֶשׁ יְקָרָה, בְּסֵתֶר לְבָבוֹ יוֹשָבֶת,
יָרַד תַּחְתִּית שְׁאוֹלָה, לַחַיִים אוֹ לַמָוֶת.
הֵן תָּשׁוֹבְנָה תְּשׁוּאוֹת גַלְגַל זֶרֶם הַמָיִם,
הַסָאוֹן סוֹאֵן בְּרַעַשׁ וִיבַשֵׂר בְּקוֹל הָרָעַם;
וְיַשְׁפִּיל כָּל אָדָם, סְחַרְחַר מַבָּט הָעֵינָיִם,
מִשְׁבְּרֵי הַיָם יִדֹדוּן יִדֹדוּן הַפָּעַם.
יִתְגָעֲשׁוּ בְמוֹ־רָמִים, יִתְגָעֲשׁוּ לְבּוֹר תַּחְתִּיָה,
וְאֵין אֶחָד יַעֲלֶה הָעֶלֶם מֵאֶרֶץ הַנְשִׁיָה. –
- אותיות לא ברורות. פב"י ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות