ראשית חכמה יראת יי.

(תהלות קיא יוד.)

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בִּמְרוֹמֵי הָרוּחַ,

בְּחֵיק סוּפַת תֵּימָן שֵׁן סֶלַע יִשָׂאֵנִי,

עָבִים בְּחַשְׁרַת חֲזִיזִים,

תַּחְתִּי בְרַעַם יִשְׂתָּעֲרוּ,

וְאוֹר עֵינַי סְחַרְחַר, מָלֵאתִי רְעָדָה,

וְכָל מַעֲיָנַי בָךְ אֶל עוֹלָם סֶלָה.

עֱזוּז נוֹרְאוֹתַיִךְ חֶשְׂפִּי־נָא לְבֶן תְּמוּתָה,

בְּרִיאָה אֵין חֵקֶר, אַתְּ בַּת אַל־מוּת!

אַתְּ יְלִידַת עֲנָקִים,

הֲיִי־לִי מַחֲזֶה שַׁדַי!

וְאַתָּה חֲזִיז הַסַעַר! לְבֶן־אָדָם תּוֹלַעָה,

הָרִיעַ בְּהָדָר הוֹד גְאוֹן אֱלֹהָיו סֶלָה,

הַס־! הַסְכֵּת תְּרוּעָתוֹ, אֵיךְ יְקַרְקַר סָלַע!

בַּעֲנוֹת גְבוּרָה הַסַעַר שֵׁם צְבָאוֹת יַצְרִיחַ,

הַמִכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים

חָרוּת בְּצִפּוֹרֶן הַבָּרָק:

“הֲתֵדְעוּ בְנֵי תֵבֵל, כִּי אֱלֹהִים בָּאָרֶץ?!” ­–

הֶרֶף נָא־נָאוֹר! הֵן יְדַעֲנוּךָ יָהּ סֶלָה.

"כַּסַעַר מִתְחוֹלֵל שָׁם עַל פְּנֵי הָרָקִיעַּ,

אֵין־מִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן יֶאתֶה וְיָרִיעַ,

כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ מִתְּהוֹמוֹת נֶחְבָּאִים,

כֵּן שִׁירַת הַמְשׁוֹרֵר תְּצַלְצֵל מֵחֶבְיוֹן לִבּוֹ,

וְיָעִיר רַחְשֵׁי־עֹז בְּקֶרֶב־אִישׁ נַעֲלָמִים בְּחֻבּוֹ,

הַשׁוֹכְבִים בְּלֵב עָמֹּק מִבַּעַד יְשֵׁנִים פְּלָאִים". ­–

שיללער.

בְּשִׁרָתוֹ: הַפֶּחָה לְבֵּית הַאבְּסְבּוּרְג.

השלך על יי יהבך. (תהלות נ"ה כ"ג.)

מֵעֵמֶק הַבָּכָא, מִמְקוֹם שְׁאִיָה,

עֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ, אוֹפֶל וּשְמָמָה, ­–

לוּ אֶמְצָא מַעֲגָל מֵאֶרֶץ־נְשִׁיָה,

הֶאָח, מָה אֱהִי מְאֻשָׁר עַל הָאֲדָמָה!

שָׁם גִבְעוֹת־עֲדָנִים, תַּאֲוַת עֵנָיִם,

נֶצַח יְרַקְרַק רֹאשָׁן בְּמוֹר וּלְבוֹנָה!

מִי יִתֵּן אֵבֶר, יַעַשׂ כְּנָפָיִם,­–

שָׁם אֶל הַגְבָעוֹת אָעוּף אֶשְׁכּוֹנָה.

נְעִים־זְמִירוֹת אֶשְׁמַע מִשִׂפְתֵי רְנָנוֹת,

יֶעֶרְבוּ לְנַפְשִׁי וְאֶמְצָא מָנוֹחַ,

וְרוּחַ צַח שְׂפָייִם יַשֵׁב מַעֲדַנוֹת,

צָרוּר בִּכְנָפָיו רֵיחַ נִיחוֹחַ.

פְּרִי־הָדָר אָבִּיט, יְנוֹצְצוּ בָרָמָה,

בְּמַשְׂכִּיוֹת צֶאֱלִים, בְּמַחֲשָׁךְ הָעֲפָאִים,

שׁוֹשַׁנֵי־עֵדֶן,­–יַפְרִיחוּ שָׁמָה,

הַסְתָו לֹא ישְׁלוֹל עֶדְיָם שְׁלַל צְבָעִים.

מַה טוֹב הִתְהַלֵךְ בְּגִבְעוֹת הַמְצָרִים,

בִּמְקוֹם הַחַרְסָה נֶצַח יוֹפִיעַ,

וְרוּחַ הַיוֹם עֲלֵי פִסְגַת הֲרָרִים,­–

מֵשִׁיב נֶפֶשׁ, צֳרִי־חַיִים יַצִיעַ!

אַךְ רַעַשׁ הַזֶרֶם סוֹאֵן בְּסָאוֹן,

בַּעֲיָם רוּחוֹ לְשָׂטָן לִי הַפָּעַם;

דָכְיָו יִתְגָאוּ, יֶהֱמוּ בְמַשָׁאוֹן,

הָה, נַפְשִׁי תִתְמוֹגָג בְּשׁוֹאָה וְזָעַם.

אֳנִי־שַׁיִט נוֹדֵד עֵינִי צֹפִיָה,

אַךְ אִי רַב־חוֹבֵל יוֹרֵד בָּטוּחַ.

קוּמִי רְדִי נַפְשִׁי! בְלִי פַחַד שְׁאִיָה,

תָּרְנוֹ הַחֲזִיקִי, חַיִים בָּרוּחַ

הַאֲמִינִי בָאֵל בְּרִדְתֵּךְ הַיָמָה,

עֵרָבוֹן לֹא יִתֵּן אֱלֹהִים חַיִים;

אַךְ פֶּלֶא יִשָׂאֵךְ מִנְאוֹת אֲדָמָה,

שָׁם לְאֶרֶץ פְּלָאִים, חֶמְדַת עֵינָיִם.­–

לא לחכמים לחם. (קהלת ט' י"א)

“קְחוּ תֵבֵל וּמְלוֹאָה, קָחוּהָ לָכֶם לְמָנָה!”

קָרָא לִבְנֵי אָדָם, אֱלֹהִים צְבָאוֹת מֵרָמָה,

"אֲחוּזַת עוֹלָם נְתַתִּיהָ, מוֹרָשָׁה נֶאֱמָנָה,

אֶפֶס כְּאַחִים תַּחֲלוֹקוּ, אַתֶּם בְּנֵי הָאֲדָמָה!"

אָז יָחִישׁוּ כֻלָהַם, אִישׁ אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ,

כַּקָטוֹן כַּגָדוֹל, גַם זָקֵן גַם נָעַר.

הָאִכָּר תְּנוּבוֹת שָׂדַי אִוָה לִסְגֻלָתוֹ,

הָעֶלֶם הַכַּרְמֶל, רֹבֶה־קַשָׁת הַיָעַר.

הַכְּנַעֲנִי מִלֵא אֲסָמָיו כָּל בִּרְכוֹת שָׁמָיִם, הַכֹּהֵן בָּחַר לוֹ יֵין־חָמַר, גֶפֶן פֹּרִיָה,

הַמֶלֶךְ סָגַר מַעֲבָּרָה, הֲלִיכוֹת דְרָכָיִם,

וַיֹאמַר: מִכָּל חֲפָצֶיךָ לִי הָעֲשִׂירִיָה.­–

אַחֲרֵי הֵחָלֵק הָאָרֶץ לִבְנֵי הָאָדָם, וַיִקְרַב הַמשֶׁל¹ וַיַאת מִמֶרְחָק דַרְכֵּהוּ,

הָה, לֹא נִשְׁאַר מְאוּמָה, כֻּלָם טוּבָם בְּיָדָם,

הַכֹּל בְּעָלָיו עִמוֹ, בַּאֲשֶׁר חָזוּ עֵינֵיהוּ

אַלְלַי לִי! הַאוֹתִי נָשִׁיתָ מִכָּל הַחַיִים?

אֲנִי בִנְךָ הַנֶאֱמָן, הֲלֹא אָצַלְתָּ לִי בְרָכָה?

כָּכָה הִתְיַפֵּחַ, וַיִפּוֹל אַרְצָה אַפָּיִם,

לִפְנֵי כֵס הָאָדוֹן בְּזַעֲקַת שֶׁבֶר וַאֲנָחָה

"אִם בְּאֶרֶץ הַחִזָיוֹן עַד עַתָּה אֵחַרְתָּ,­–

עָנָהוּ אֱלוֹהַ,­ – אַל תָּרִים בְּרִיב קוֹלֶךָ,

עֵת נִפְלְגָה הָאָרֶץ אַיֵה אֵפוֹא נִשְׁאַרְתָּ?"

< “אֲנִי,­ – אָמַר הַמשֵׁל, ­– הָיִיתִי אָמוֹן אֶצְלֶךָ.”­–

"בַּנְעִימוֹת הוֹד פָּנֶיךָ בַּת־עֵינִי צֹפִיָה,

לְקוֹל מַנְגִינוֹת שָׁמֶיךָ הֵן אָזְנִי קַשָׁבֶת;

סְלַח אֵלִי לְנַפְשִׁי, עוֹרֶגֶת הַתּוּשִׁיָה, ­–

שִׁכּוֹרֶת מִזִיו אוֹרְךָ, פֹּה עֲרוּמָה נִצָבֶת!"­

"מַה לַעֲשׂוֹת, ­– דִבֶּר אֵל,­ – הָאָרֶץ לֹא עוֹד

בְּיָדִי,

גַם קָצִיר גַם צַיִד, כֹּל מִשְׁלַח יָדָיִם.

אָמְנָה כִי תְאַוֶה נַפְשְׁךָ הִתְהַלֵךְ עִמָדִי,

בְּכָל עֵת בּוֹאֶךָ, יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי שָׁמָיִם".­–

מה טוב ומה נעים שׁבת אחים גם יחד. (תהלות קל"ג א')

ואח לצרה יולד (משלי י"ז י"ז)

אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר, מֶלֶךְ אַכְזָרִי מִיָמִים,

הִתְגַנֵב מֵרוֹז, חָגוּר חֶרֶב עַל מָתְנָיִם,

וַיְאַסְרוּהוּ שׁוֹמְרֵי הַמֶלֶךְ בִּנְחֻשְׁתָּיִם,

“מָה הַחֶרֶב הַזֹאת, דַבֵּר אִישׁ הַדָמִים!”

שְׁאָלָהוּ כָּכָה הָאַכְזָר בְּפָנִים נִזְעָמִים. ­–

“הַצְמִית עָרִיץ מִן הָאָרֶץ בָּאתִי אֵלֶיךָ!”

“עַל הָעֵץ תִּנָחֵם עַל רוֹעַ מַעֲלָלֶיךָ.”

נָכוֹן, ­– אָמַר מֵרוֹז,­ – לַמָוֶת הִנֵנִי,

לֹא אֶתְחַנֵן פָּנֶיךָ בְּעַד חַיִים חַיָיתִי;

אוּלָם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶךָ לְבַקֵשׁ שְׁאֵלָתִי,

רַק מוֹעֵד שְׁלשֶׁת יָמִים אָנָא עוֹד חַיֵינִי,

עַד תִּתִּי לְאִישׁ אֲחוֹתִי כַּתֵּר וַתִּרְצֵנִי;

זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי לְיָדְךָ יִתָּקֵעַ,

הֲמִיתֵהוּ אִם אֶבְרַח, תָּחְתֵּנִי יִוָקֵעַ ­–

וַיִצְחָק הַמֶלֶךְ עַל הַמְבַקֵשׁ תּוֹאֵנָה,

וַיֹאמֶר בְּתַרְמִית לְבָבוֹ, וַיַעֲבָר־הַזָעַם:

"שְׁלשֶׁת יָמִים אֶחְטָם אַפִּי אֵלֶיךָ הַפָּעַם;

אָכֵן דַע! אִם יַעֲבָר־הַמוֹעֵד לְךָ אֶתְּנָה,

טֶרֶם עָדַי תָּשׁוּבָה, עַד־לֹא תָבוֹא הֵנָה,

אֲזַי רֵעֲךָ יוּמָת, יֵרֵד שְׁאוֹל תַּחְתֶּךָ,

וְנִסְלַח לְךָ עֲוֹנֶךָ, מוֹתוֹ יְכֻפַּר בָּעֲדֶךָ."

וַיָבוֹא לְרֵעֵהוּ: הַמֶלֶךְ צִוָה בַחֲמָתוֹ,

אֶל גֵיא צַלְמָוֶת אֵרֵד, לְאֶרֶץ הַנְשִׁיָה,

עֵקֶב לָקַחַת נַפְשׁוֹ קַמְתִּי בִּצְדִיָה;

אַךְ יָמִים שְׁלשָׁה יְחַיֵינִי בְגֹדֶל חֶמְלָתוֹ,

עַד תִּתִּי אֲחוֹתִי לְאִישׁ נָתַן לִי דִבְרָתוֹ;

הֱיֵה־נָא עֲרֻבָּתִי לַמֶלֶךְ הַיוֹם גַם יוֹמַיִם,

עַד בּוֹאִי לִפְדוֹתְךָ מִזִאקִים וּנְחֻשְׁתָּיִם.

וַיִתְחַבְּקוּ הָרֵעִים בְּחִבּוּק יְדִידוּת־דְמָמָה,

וְהָאוֹהֵב הַנֶאֱמָן הִתְמַכֵּר בְּיַד הַמֶלֶךְ;

וַיִשָׂא מֵרוֹז רַגְלָיו, וַיִסַע וַיֵלֶךְ

וּבְטֶרֶם הַשַׁחַר הַשְׁלִישִׁי יַאֲדִים בָּרָמָה,

קִשֵׁר נֶפֶשׁ אֲחוֹתוֹ בְּנֶפֶשׁ אֲהוּבָתוֹ שָׁמָה,

וַיְמַהֵר חִישׁ לְבֵיתוֹ בִמְגִינַת נַפְשֵׁהוּ,

פֶּן יְאַחֵר הַמוֹעֵד הִגְבִּיל לִפְדוֹת רֵעֵהוּ.

אָז מִטְרוֹת־עֹז שׁוֹטְפִים מַיִם הַזֵדוֹנִים,

גַם נִכְבַּדֵי מַיִם מֵהַרְרֵי אֵל יִנְהָרוּ,

נָשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם, נְחָלִים יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ,

וַיֵתֵא בְּמִשְׁעַנְתּוֹ לַחוֹף נַהֲרֵי גֵאיוֹנִים,

מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁבְּרוּ הַמַעֲבָּרָה רַבַּת אוֹנִים,

מַיִם אַדִירִים בָּרַעַם נוֹרָא יִגָאוּן, אָשְׁיוֹת עֲמוּדֶיהָ יְקַרְקְרוּ, עָלֵימוֹ יִשָׂאוּן.

תּוֹעֶה בְיַרְכְּתֵי הַחוֹף יִתְהַלֵךְ בְּאֵין

יְשׁוּעָתָה,

הַרְחֵק יַבִּיט, יָתוּר מִכָּל עֵבֶר וּפִּנָה,

וַיִקְרָא בְקוֹל גְבוּרָה, וַיִשְׁאַל בְּנַאֲקַת תְּחִנָה,

אוּלַי אֳנִיָה מִמֶרְחָק תָּחִישׁ לוֹ עֶזְרָתָה,

תָּבִיאֶנוּ לְאֶרֶץ חֶמְדָה, לָהּ נַפְשׁוֹ כָלָתָה.­–

אֳנִי־שַׁיִט אִם יֵרָאֶה מֵעֵבֶר לַמָיִם,

וְהַנַחַל פָּרוּעַ נֶהֱפַּךְ לְיַם רְחַב יָדָיִם.

וַיִכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִשְׁפּוֹךְ שִׂיחַ־דְמָמָה,

וַיִפְרוֹשׂ כַּפָּיו לֵאלֹהִים שֹׁכְנִי שָׁמָיִם:

"אָנָא רַחוּם הַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן זֶרֶם הַמָיִם!

רָפָה הַיוֹם לַעֲרוֹב, הַשֶׁמֶשׁ שָׁם בָּרָמָה

כִּמְעַט יָבוֹא הָאֹהֶלָה, יָרוּץ אֹרַח הַיָמָה,

וַאֲנִי לָבוֹא הָעִירָה בַּל אֶפְרוֹץ פָּרֶץ,

אָז דוֹדִי הָה! יוּמָת, דָמוֹ יִשָׁפֵךְ לָאָרֶץ.

וַיֶרֶב זֶרֶם הַמַיִם, הָלוֹךְ וְגָדוֹל בְּמַשָׁאוֹן,

וְגַלִים עַל גַלִים כַּנְחָלִים יִשְׁטוֹפוּ,

וְעִתִּים עַל עִתִּים כְּמוֹ הֶגֶה יַחְלוֹפוּ,

אָז תְּאַלְצֵהוּ אֵימָתָה, תַּרְהִיבֵהוּ בְּגָאוֹן,

וַיִתְנַפֵּל תּוֹךְ הַשִׁבּוֹלֶת, שׁוֹטֶפֶת בְּסָאוֹן,

וַיַחַץ הַזֶרֶם בְּמַאֲמַצֵי אָרְבוֹת יָדֵיהוּ, וְהָאֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא יְחָנֶנוּ­ – וִירַחֲמֵהוּ.

וַיִצְלַח לְעֵבֶר הַשֵׁנִי, וְהוּא נֶחְפָּז לָלֶכֶת,

וַיְבָרֶךְ וַיוֹדֶה לֵאלֹהִים צוּר יְשׁוּעָתוֹ.

וְהִנֵה חַכֵּי אִישׁ גְדוּדִים יָגוֹדוּ לִקְרָאתוֹ,

מִמַאֲרַב חֹרֶשׁ מֵצַל, אֲפֵלָה שְׁאוֹל תּוֹמֶכֶת,

רֶצַח בִּימִינָם, בְּיָדָם חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת,

יָקוּמוּ לְשָׂטָן נֶגְדוֹ עַל אֵם דְרָכָיִם,

נוֹשְׂאִים כְּלֵי מָוֶת הַכּוֹתוֹ בֵין הַמִשְׁפְּתָיִם.

“מַה תַּחְפְּצוּ עֲשׂוֹת?” קָרָא, וּפָנָיו פְּנֵי

לְהָבִים,

"בְּיָדִי אֵין מְאוּמָה בִלְתִּי אִם נֶפֶשׁ חַיָיתִי,

“וְאוֹתָה אֲשַׁלֵם נִשְׁיִי לַמֶלֶךְ, עַל דִבְרָתִי!”

וַיִגְזוֹל הַחֶרֶב מֵאֶחָד בֶּעֱזוּז רְהָבִים: ­–

“רַחֲמוּ עַל רֵעִי רַחֵמוּ, הוֹי, בָּנִים שׁוֹבָבִים!”

וּשְׁלשָׁה מִנְהֶם הִפִּיל שׁוֹדְדִים, חֲלָלִים,

וְהַנוֹתָרִים הַיַעֲרָה חִישׁ נָסוּ נֶחְשָׁלִים.­–

וְהַחַרְסָה יְשַׁלַח שַׁלְהֶבֶת יָהּ מִמַעַל.

מִתְּשׁוּאוֹת עֲמַל־הַדֶרֶךְ כָּשְׁלוּ בִרְכָּיִם,

וַיֶחְלָשׁ וַיִצְמָא, עָיֵף בְּרִפְיוֹן יָדָיִם,

"אַתָּה הוֹשַׁעֲתָּנִי מֵחַרְצוּבוֹת בְּנֵי בְלִיַעַל,

וּמִשֶׁטֶף מַיִם רַבִּים חִלַצְתָּנִי וָאַעַל,

וּפֹּה מִמַחֲסוֹר הַמַיִם עֵת כִּי אֶפֹּלָה,

אַף רֵעִי אֲהוּבִי שָׁם הוֹי, יֵרֵד שְׁאוֹלָה!"

וְהִנֵה שָׁם מִקָרוֹב הֵקֵרוּ מַיִם חַיִים,

כְּלִבְנַת הַסַפִּיר זַכִּים גַם קָרִים תַּבַּעְנָה,

כִּשְׁאוֹן נוֹזְלִים חֶרֶשׁ אָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה,

וַיַרְא מֵחַלְמִישׁ־צוּר נוֹבֵעַ מַעְיְנוֹ־מָיִם,

כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ יְצַלְצְלוּ אָזְנָיִם,

וַיִשַׁח בְּלֵב שָׂמֵחַ, וַיִכְרַע בִּרְכֵּהוּ,

וַיֵשְׁתְּ וַיֶחִי וַיָשֶׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמֵיהוּ.

וְהַשֶׁמֶשׁ נִשְׁקָף בֵּין סַרְעֲפוֹת עֲצֵי הַיָעַר,

עֲלֵי יְרַקְרַק חָרוּץ, רִקְמַת מַצַע הַדְשָׁאִים,

צִלְלֵי פֹארוֹת הַשִׂיחִים יִשְׂתָּרְעוּ כִרְפָאִים;

וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עוֹלִים בַּמְסִלָה מִן הַשָׁעַר,

וּמִבְּלִי פְנוֹת אֲלֵיהֶם יַחְפֹּז לְדַרְכּוֹ כַסָעַר,

וַתִּקַח אָזְנוֹ כִּי נִדְבְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

“עַתָּה יוּמַת בְּשַׁעַר, עַל הָעֵץ יוֹקִיעֵהוּ”

וְהַפַּחַד יֵאֲבֶר־רֶגֶל, יַעַשׂ לָהּ כְּנָפָיִם,

לְקַל הַמֵרוּץ שָׂמַתְהוּ דְאָגָה בוֹ סוֹרָרֶת,

מִמֶרְחָק יַבְרִיקוּ רָאשֵׁי מִגְדְלֵי הַקָרֶת,

מִקַרְנֵי נֶשֶׁף אַדְמוֹנִי, בְּיִפְעַת אוֹר עַרְבָּיִם,

וַיִפְגְשֵׁהוּ אַלְמוֹדָד מֵאָבֵל מִצְרָיִם,

עַבְדוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, יָשָׁר לֶכֶת הַצְנֵעַ,

וַיַכֵּר אֲדוֹנָיו, וַיִבָּהֵל כִּמְתַעְתֵּעַ:

"שׁוּב! לֹא תוֹשַׁע רֵעֲךָ עוֹד בַּהֲלִיכוֹתֶיךָ,

שְׁמוֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁוֶה לוֹ גַם אָתָּה!

הֵן יִוָקַע בְּשַׁעַר, הַמָוְתָה גוֹרָלוֹ עָתָּה.

מֵעֵת עַד עֵת הוֹחִיל אֶל תְּשׁוּבָתֶךָ,

בְּנֶפֶשׁ יִחֵלָה לְבָבוֹ בָטוּחַ בִּבְרִיתֶךָ,

אֱמוּנָתוֹ בִבְרִית יְדִידוּת בְּחֻבּוֹ צוּר אֵיתָנִים,

לַעַג הָאַכְזָר לֹא יְנַתֵּק קֶשֶׁר נֶאֱמָנִים".

"אִם אָמְנָם הֶעֱבַרְתִּי מוֹעֵד שְׁלשֶׁת הַיָמִים,

אִם לֹא יָכֹלְתִּי לִפְדוֹתוֹ מִגֵיא צַלְמָוֶת,

עִמוֹ תֵחַד כְּבוֹדִי בְּבוֹר תַּחֲתִּית לָשָׁבֶת,

פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי הָאַכְזָר, אִישׁ הַדָמִים,

רֵעַ לָרֵעַ יִבְגוֹד, נֻתַּק בְּרִית־תָּמִים,­–

יִזְבַּח זִבְחֵי צֶדֶק, כְּקָרְבָּן נַעֲלֶה שְׁנֵינוּ,

וְיֵדַע כִּי הָאַחֲוָה בְּרִית קֹדֶשׁ בֵּינוֹתֵינוּ!"

וַיָבֹא הַשֶׁמֶשׁ, וְהוּא הַשַׁעֲרָה הִגִיעַ,

וַיַרְא הָעֵץ גָבֹהַ, הוּכַן שָׁם מַטְבֵּחַ,

וְהֶהָמוֹן מִשְׁתָּאֶה, סְבִיב נְפָשׁוֹת לוֹקֵחַ;

בְּחֶבֶל יִמָשֵׁךְ הָרֵעַ, רֶגַע שְׁאוֹל יַצִיעַ,

אָז בְּמַאֲמַצֵי כֹּחַ, הַנִצָבִים הִבְקִיעַ,

וַיִקְרָא לְמַלְאָךְ הַמַשְׁחִית: הֶרֶף! הָרְגֵנִי!

נַפְשִׁי תַחְתָּיו לַמָוֶת, וְהוּא עָרַב בַּעֲדֵנִי!

וְהֶהָמוֹן בְּתִמְהוֹן לֵבָב מַחְרִישׁ לָדַעַת,

וַיִתְחַבְּקוּ הָרֵעִים וַיִשְׁקוּ גַם שְׁנֵימוֹ,

מֵעֹצֶר גִילָה וְיָגוֹן בָּכוּ עַל צַוָארֵימוֹ.

וַיִבְכּוּ כָל רוֹאֶה־בָּם, כָּל־עַיִן דוֹמַעַת,

וַיֻגַד לַמֶלֶךְ, וּפְלִיאָה אָזְנוֹ שׁוֹמַעַת,

וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ, אַהֲבַת אָדָם תִּתְקְפֵהוּ,

וַיְצַו חִישׁ לַהֲבִיאָם לִפְנֵי כִסֵא כְבוֹדֵהוּ.

וַיִשְׁתּוֹמֵם הַמֶלֶךְ, בְּפָנָיו שִׂמְחָה וְאֵבֶל,

וַיִפְתַּח אֶת־פִּיהוּ וַיֹאמֶר בְּצוּף שְׂפָתָיִם:

"אֵמוּן לְבַבְכֶם יִמְשׁוֹךְ לְבָבִי שִׁבְעָתָיִם,

עַתָּה אֵדַע: הָאַחֲוָה אֵינֶנָה שָׁוְא וְהֶבֶל.

חָנוּנִי לָקַחַת בִּבְרִיתְכֶם אֲחֻזָה וְחֶבֶל!

בֵּין שְׁנֵיכֶם לְהִתְרוֹעֵעַ מְאֹד נַפְשִׁי מְבַקֶשֶׁת,

וַאֲנִי אֶהֱיֶה הַשְׁלִישִׁי בְאַהֲבָה מְשׁוּלֶשֶׁת.­" –

עשׁר שׁמור לבעליו לרעתו. (קהלת ה' יב')

שָׁם בְּגַפֵּי אַרְמוֹנוֹ, בִּמְרוֹם בָּמֳתֵי

הַטִירָה,

הִשְׁקִיף בְּטוּב לְבָבוֹ הַמוֹשֵׁל בְּקִרְיַת הַבִּירָה,

עַל פְּנֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ כַפְתּוֹר, בָּאִיִים רַבָּתִי.

“כָּל אֵלֶה סָרִים לְמִשְׁמַעֲתִּי, תֻּכּוּ לְרַגְלָיִם!”

כֵּן בְּגוֹדֶל לֵבָב דִבֶּר אֶל מֶלֶךְ מִצְרָיִם,

“הַגֵד כִּי מְאֻשָׁר אָנִי, מַה שָׁפְרָה נַחֲלָתִּי!”

"אָמְנָה חֶסֶד אֱלֹהִים מֵאָז חוֹפֵף עָלֶיךָ,

אַנְשֵׁי הַשֵׁם כָּמוֹךָ, לְפָנִים בְּנֵי גִילֶךָ,

כֻּלָמוֹ יִכְבְּשֵׁם עַתָּה שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ,

אוּלָם אֶחָד עוֹדֶנוּ חָי, נָקָם לָקַחַת,

לָכֵן לֹא אֲכַנְךָ צוֹלֵחַ בְּהַשְׂכֵּל וָנַחַת,

כָּל־עוֹד עֵין אוֹיְבְךָ פְּקוּחָה שָׁם לִקְרָאתֶךָ."­–

כִּמְעַט הֶגֶה יָצָא מִשִׂפְתֵי פִי הַמֶלֶךְ,

וַיָבוֹא צִיר מִנִינְוֵה, וַיִגַשׁ, וַיֵלֶךְ ­–

לִקְרַאת הֶעָרִיץ נִצָב כּוֹרֵעַ אַפָּיִם:

"הַעַל אָדוֹן לָאֵל זִבְחֵי שְׁלָמִים לְאַזְכָּרָה,

וַעֲלֵי־זַיִת מְשׁוּלָבִים לְנֵזֶר כְּלִיל תִּפְאָרָה,

יַכְתִּירוּ אֶת־רֹאשְׁךָ, הַגִבּוֹר, שִׁבְעָתָיִם!"

"שׂנְאֲךָ שָׁם נָפַל שָׁדוּד מֵחֲנִית וּבֶן־קֶשֶׁת.

לְהַקְרִיב בְּשֹרָה זֹאת שְׁלָחַנִי עָדֶיךָ לָגֶשֶׁת,

יְדִידְךָ זְרוּבָּבֶל, לִפְנֵי צְבָאֶיךָ יִתְנוֹסֵס."­–

וַיִקַח מִסֵפֶל שָׁחוֹר, לְחֶרְדַת עֵין שְׁנֵימוֹ­–

מִנִי מַחֲזֶה הַנוֹרָא הוֹ! רַעַד יֹאחֲזֶמוֹ­–

רֹאשׁ פַרְעוֹת הָאוֹיֵב, בְּדָמָיו עוֹד מִתְבֹּסֵס.­–

חָזוּת קָשָׁה זֹאת נֶפֶשׁ הַמֶלֶךְ הֶחְרִידָה:

“הֵן אַל תִּבְטַח בָּאֹשֶׁר, הַסְכֵּת, בְּךָ אָעִידָה,”

כֵּן עָנָהוּ, וּמַבָּט עֵינָיו בְּעֶצֶב תַּמְרוּרִים,­–

"זְכָר־נָא, עַל מִשְׁבְּרֵי יָם, בְּסוּפוֹת הוֹמִיוֹת,

שׂוֹחֶה זֶה יָמִים כַּבִּירִים, הַצָבָא בָּאֳנִיוֹת,

פֶּן יְצַלְלוּ כָעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִירִים."

עוֹדֶנוּ מְדַבֵּר, עַל לְשׁוֹנוֹ דֹבְבָה מִלָתוֹ, וּתְרוּעַת קוֹל הֵידָד כַּסַעַר בִּגְבוּרָתוֹ,

מִשִׂפְתֵי רְבָבוֹת יִשָׁמַע מִיַרְכְּתֵי­ הַיָמָה.

הָאֳנִיוֹת, כְּיַעַר תָּרְנֵיהֶן, שָׁבוּ בִתְרוּעָה,

מְבַשְׂרוֹת שָׁלָל רָב בְּמִצְהֲלוֹת גְבוּרָה וּתְשׁוּעָה,

נֹשְׂאוֹת מִזִמְרַת הָאָרֶץ, סְגֻלוֹת הָאֲדָמָה.

נִדְהָם, מִשְׁתָּאֶה נִצָב הַמֶלֶךְ הָאֹרֵחַ:

"עֵץ אָשְׁרְךָ כַּיוֹם בִּיפִי הֶאָבִיב פֹּרֵחַ,

וּבְכָל זֹאת תִּירָא, כִּי הָאשֶׁר יָפִיחַ כְּזָבִים.

גְדוּדֵי צִבְאוֹת כַּשְׂדִים, כֻּלָם מְלֻמְדֵי מִלְחָמָה,

הֵן יָגוֹרוּ עָלֶיךָ, קְרָבוֹת יַחְפְּצוּ שָׁמָה;

כַּפֶּשַׂע קְרוֹבִים לַחוֹף אֵלֶה אַנְשֵׁי רְהָבִים."

עוֹד דְבָרוֹ בְפִיהוּ, רִבֵץ עַל שְׂפָתָיִם,

וְהִנֵה מִנִי אֳנִיוֹת יִדוֹדוּן רִבֹּתָיִם,

מִמֶרְחָק קוֹל עֲנוֹת, “גְבוּרָה!” הוּחַל לִשְׁמוֹעַ:

"אֵל מִמְצוּקַת אוֹיֵב הִצִילָנוּ בַשָׁעַר,

צִבְאוֹת כַּשְׂדִים תְּפוּצֶנָה מִסֹעָד וָסָעַר,

שָׁלוֹם מִסָבִיב! הַלָחֶם יִתֹּם לִגְוֹעַ!"

וַיוֹסֶף לְהִשְׁתּוֹמֵם הַמֶלֶךְ הָאֹרֵחַ:

"הַאַף אֻמְנָם אֲכַנֶךָ, מְאֻשָׁר גַם צוֹלֵחַ!

אוּלָם, ­– כֵּן הוֹסִיף לְדַבֵּר,­ – בְּאָשְׁרְךָ שֻׁלַח רֶצַח,

מִקִנְאַת בְּנֵי־אֱלֹהִים אֶפְחַד, וְלִבָּתִי אֲמוּלָה;

הֵן שִׂמְחַת הַחַיִים תָּמִיד בְּעִצָבוֹן מְהוּלָה.

אֵי פֹה בֶן־אֲדָמָה יִקָרֵא מְאֻשָׁר לָנֶצַח?"

"כָּמוֹךָ כָּמוֹנִי שָׁלֵו וְרַעֲנָן הָיִיתִי,

בְּכָל מִשְׁלַח יָדִי רַק בִּרְכוֹת טוֹב חָזִיתִי,

אַךְ חֶסֶד אֵל יְסוֹבֵבֵנִי, חֶסֶד שָׁמָיִם;

וְאוּלָם בֵּן יַקִיר לִי, עָלָיו הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי,

לְקָחוֹ אֱלֹהִים וְאֵינֶנוּ, בַּר נְדָרָי וּלְבָבִי!

וְאֶל אָשְׁרִי הָה! שִׁלַמְתִּי נִשְׁיִי שִׁבְעָתָיִם."

"וְכֵן אִם תֹאבֶה הִשָׁמֵר מֵאָסוֹן וּפֶגַע,

חַל פְּנֵי אֱלֹהִים בַּחֶבְיוֹן עֻזוֹ, כִּמְעַט רֶגַע,

כִּי לְאָשְׁרְךָ גַם עִצְבוֹנְךָ יִשְׁלַח פִּי שְׁנָיִם.

לֹא הֵתַּם מֵעוֹלָם חַיָיו, גֶבֶר בַּלְאוּמִים,

אֲשֶׁר יֹאמַר עָלָיו, חֲבָלִים נָפְלוּ לוֹ בַנְעִימִים,

וְהָאֱלֹהִים יַשְׁפִּיעַ לוֹ תָמִיד בִּרְכוֹת שָׁמָיִם."

"וְאִם לֹא יִשְׁעֶה הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת לְךָ תְּחִנָה,

הַסְכֵּת עֲצַת אוֹהֲבֶךָ, לִדְבָרַי הַאֲזִינָה,

קְרָא אַתָּה לְאָסוֹן וְהָבֵא בְּבֵיתְךָ הָרָעָה;

הַיָקָר מִכָּל חֲפָצֶיךָ, כָּמֻס בַּאֲסָמֶיךָ,

בְּחַר לְךָ סְגֻלָה אַחַת מִכָּל אוֹצְרוֹתֶיךָ,

וְהַשְׁלִיכֵהוּ הַיָמָה לְכַפֵּר עָוֹן וּתְלָאָה!"­ –

וַיַעַן הַמֶלֶךְ רֵעֵהוּ, מָלֵא רֶתֶת וּפָחַד:

"מִכָּל סְגֻלוֹת הַחֶמְדָה בְאִי יֵאָצְרוּ יָחַד,

אַךְ זֹאת הַטַבַּעַת הִיא לְנַפְשִׁי סְגוּלָה

אוֹתָה אַקְדִישׁ לֵאלֹהִים, אֵלָיו אַקְרִיבֶהָ,

אוּלַי יְכַפֵּר אָשְׁרִי, יָחִיל טוּבִי תַּחְתֶּיהָ."

וַיַשְׁלֵךְ הַטַבַּעַת בְּמַעֲמַקֵי הַמְצוּלָה.

וּמִמָחֳרָת עֵת מִקָדִים הַשֶׁמֶשׁ הִתְגַלֵעַ,

וַיִצְעַד אִישׁ דַיָג, וְגִיל בְּפָנָיו הִשְׂתָּרֵעַ,

וַיִגַשׁ לִפְנֵי הַמֶלֶךְ וַיִפְתַּח שְׂפָתֵיהוּ:

"הִנֵה הַדַג הַזֶה בְמִכְמַרְתִּי לָכָדְתִּי,

כָּמוֹהוּ לֹא נִרְאָה בְרֶשֶׁת מִיוֹם נוֹלַדְתִּי,

וְעַתָּה אָדוֹנֵי הָאָרֶץ, לְךָ תְּשׁוּרָה אוֹבִילֵהוּ!"

וַיְהִי בְחַלֵק הַטַבָּח מֵעֵי הַדָגָה לִשְׁנָיִם,

וְהוּא נֶחְפָּז לַדְבִיר, נִדְהָם שִׁבְעָתָיִם,

וַיִקְרָא, מִשְׁתָּאֶה עַל אֲשֶׁר עֵינָיו תֶחְזֶינָה:

"הַבֵּט אָדוֹן! הַטַבַּעַת, בְּיָדְךָ רְאִיתִיהָ,

הֶאָח, כָּעֵת בְּקֵבַּת הַדָגָה מְצָאתִיהָ,

לְאָשְׁרְךָ אֵין קֵצֶה, כָּמוֹהוּ לֹא נִרְאָה עֲדֶנָה!"­ –

וַיִפֶן אֵלָיו הָאוֹרֵחַ, בְּחֻבּוֹ חַלְחָלָה:

"לָשֶׁבֶת בְּצֵל קוֹרָתְךָ עוֹד בַּל אוּכָלָה,

בֶּן־בְּרִיתִי לֹא תִהְיֶה, אַתָּה גֶבֶר טַלְטֵלָה!

הָאֱלֹהִים גָזַר אֹמֶר, כִּי אָסוֹן יִקְרֶךָ;

אָחִישָׁה מִפְלָט לִי פֶּן אָמוּת בְּגוֹרָלֶךָ". –

­וַיֹאמֶר, וַיַעַשׂ, וַיָשָׁב לְאַרְצוֹ סֶלָה.

חכמות נשׁים בנתה בּיתה ואולת בּידיה תחרפנו. (משלי י"ד¹ א')

לִפְנֵי פַרְדֵס מִשְׁכַּן־לְבָאִים,

לַחֲזוֹת מִשְׂחַק־לָחֶם פְּרָאִים,

יָשַׁב מֶלֶךְ עֻזִיָה.

מִיָמִין וּשְׂמֹאל הַפַּחוֹת וְהַסְגָנִים,

אַף סָבִיב עֲלֵי מַעֲקֶה עֲדָנִים,

נְשֵׁי הֶחָיִל כַּעֲטֶרֶת יְפֵהפִיָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קֹרֵץ בָּעֵינָיִם,

וְאֻרְוַת פְּרָאִים נִפְתְּחָה, רַחֲבַת יָדָיִם,

בְּמִצְעֲדֵי מַעֲדַנוֹת, מְפִיצֵי אֵימָתָה,

הָלִבִיא אָתָא.

עֵינָיו מְזָרֵי פָחַד,

מִכָּל עֵבֶר יָחַד,

שִׂפְתֵי לוֹעוֹ פָעָרוּ,

וְשַׂעֲרוֹת בְּשָׂרוֹ סָמָרוּ,

וְהָדָה בַלָאט הָרַגְלָיִם,

וַיִשְׁכַּב עֲלֵי בִרְכָּיִם.

וְהַמֶלֶךְ שׁוֹנֶה בִּקְרוֹץ הָעֵינָיִם,

אָז חִישׁ יִפָּתֵחַ,

שַׁעַר שֵׁנִי הַפָּעַם,

מִשָׁם צֹעֶה בֹרֵחַ

שֹׁבֵב מִמְעוֹנוֹ,

לַיִשׁ בָּזָעַם.

בִּרְאוֹתוֹ הַלָבִיא בַתְחִלָה,

וִַיְנהוֹם בַּהֲמוּלָה,

יַחְפּוֹץ זְנָבוֹ בְפַחַד וְאֵימָתָה,

כַּגַלְגָל בַּסוּפָתָה,

וַיִגְהַר לְשׁוֹנוֹ.

וַיְסוֹבֵב בְּמַעֲגָלָה,

הַלָבִיא בְחַלְחָלָה,

יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ,

וּבְנַהֲמַת לִבּוֹ יָנִיחַ,

כּוֹרֵעַ עַל הַבִּרְכָּיִם,

וְהַמֶלֶךְ שִׁלֵשׁ בִּקְרוֹץ הָעֵינָיִם,

וַיָקִיא הַבַּיִת כִּפְלַיִם,

בְּפַעַם אֶחָד נְמֵרִים שְׁנָיִם.

וְיִשְׁתַּקְשְׁקוּן בִּתְּשׁוּקַת מִלְחָמָה:

עֲלֵי הַנָמֵר שָׁמָה;

וְהוּא אָחַז אֹתָמוֹ בְכַף רַגְלֵהוּ,

וְהַלָבִיא בְּנַהַם הִתְעוֹדֵד מֵאֲדָמָה,

אָז הַסַעַר מִתְהַפֵּךְ לִדְמָמָה;

וּמִסָבִיב כְּמוֹ בַלְהוֹת־נְשִׁיָה,

בַּחֲמַת הָרֶצַח, בְּלַהֲבַת שְׁאִיָה,

הָאִיִים נוֹרָאִים יַחֲנוּ נֶגְדֵהוּ. ­–

אָז נָפְלָה מִמַעֲקֵה הָעֲלִיָה

מִטְפַּחַת אַחַת מִיַד יְפֵיפִיָה,

וַתֵּרֵד פְּלָאִים,

בְּבֵין הַפְּרָאִים.

וְאֶל הַשָׁלִישׁ אֵהוּד, בִּשְׂחוֹק שְׂפָתָיִם,

פָּנְתָה שֹוּלַמִית, אַיֶלֶת אֲהָבִים;

"אִם הָאַהֲבָה,­ – נִשְׁבַּעְתָּ לִי שִׁבְעָתָיִם, ­–

עַזָה בִּלְבָבְךָ, בּוֹעֶרֶת כַּלְהָבִים,

הָבָה! הָרֵם־נָא אֵלַי הַמִטְפַּחַת!"­ –

וְהַשָׁלִישׁ, כְּמַיִם בְּמוֹרָד מֻגָרִים פַּחַז,

רַד מַטָה עַד תַּחְתִּית אֲדָמָה,

בְּמִצְעֲדֵי רְהָבִים,

וּמִבֵּינוֹת לְחַיְתוֹ שׁוֹבָבִים,

הֵרִים הַמִטְפַּחַת בְּיָד רָמָה.­ –

כָּל אִישׁ כָּל אִשָׁה יַחְדָיו יִשְׁתָּאוּ,

וּבְתִמְהוֹן לֵבָב רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ,

בְּרוּחַ נָכוֹן הֵשִׁיב הַמִטְפַּחַת,

וְכֻלוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד וּתְהִלָה.

אַךְ בְּעֵין אֲהָבִים, כָּל נֶפֶשׁ לֹקַחַת,­ –

תַּבִּיעַ כָּל עוֹנֶג מְלֹא כַף נַחַת,­ –

קָרְבָה אֵלָיו שׁוּלַמִית בְּאֵין מִלָה;

וָהוּא הִשְׁלִיךְ לָהּ הַמִטְפַּחַת עֲלֵי אַפָּיִם;

“הַתּוֹדָה לֹא אֶחְפּוֹץ מִנִי שְׂפָתָיִם.”

וַיַעַזְבֶהָ כְּרֶגַע עַד הַיוֹם סֶלָה. ­–

חָזָק כַּסֶלַע, בַַּעֲלִיל לָאָרֶץ,

מֻצָק הַחֶרֶט מִקְשֶׁה מֵחֹמֶר,

הַיוֹֹם הַפַּעֲמוֹן עוֹד יִפְרָץ־פָּרֶץ!

נְעָרִים! עִמְדוּ הָכֵן בְּתִתִּי אֹמֶר!

   מַה נָעִים יְגִיעַ כַּפָּיִם,

   בּוֹ תִזַל זֵיעַת אַפָּיִם,

הַמַעֲשֵׂה יְהַלֵל אֶת־אֳמָן עוֹשֵׂהוּ;

אוּלָם הַבְּרָכָה מֵעָל תְּבוֹאֵהוּ.

אֶל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, נָכִינָה הַפָּעַם,

נָאוָה אֲרֶשֶׁת מֵישָׁרִים שִבְעָתָיִם;

אִם יִלָווּ דְבָרִים נְכֹחִים בְּטוּב טָעַם,

אָז תֵּקַל הָעֲבֹדָה וְתִזַל כַּמָיִם.

לָכֵן נַבִּיטָה נָא בְהַשְׂכֵּל וּמְזִימָה,

מַַה רָפֶה הָאֱנוֹשׁ, מֶה עַזָה חָכְמָתוֹ; –

לָאֳמָן נִבְעָר מִדַעַת, בּוּז וּכְלִימָה,

אֲשֶׁר לֹא יָבִין עֵת יְבַצַע פְּעוּלָתוֹ.

זֶה עֱדִי הַגֶבֶר, מוֹתַר בֶּן הָאֲדָמָה,

לָזֹאת לִתְּשׁוּרָה לוֹ נִתְּנָה הַתְּבוּנָה,

לְמַעַן יֵדַע בְּלִבּוֹ, יִרְחַשׁ בִּדְמָמָה,

אֶת־כָּל־אֲשֶׁר יִבְרָא, וְיָדָיו לוֹ אֱמוּנָה.

קְחוּ־נָא נְעָרִים! עֵץ יָבֵשׁ הַפָּעַם,

מִגֶזַע בְּרוֹשִׁים לְהַגְדִיל הַמְדוֹרָה,

בִּקְדוֹחַ לַבַּת אֵשׁ עֲצוּרָה בְזָעַם,

יְלַהֵט עָל עָל הַמוֹקֵד לַמוֹרָא.

  בַּשְׁלוּ הַנְחֹשֶת בְּקַלַחַת,

  חִישׁ הַבְּדִיל תְּנוּ לַמִרְקַחַת,

עַד יֵרַךְ הַקָשֶׁה יִזַל כְּמַיִם,

בַּכִּיוֹר הַגָדוֹל רְחַב־יָָדָיִם!

מַה מִתַּחַת לְאָרֶץ, עָמֹק בָּאֲדָמָה

הַיַד פּוֹעֶלֶת בְּעֶזְרַת אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת,

שָׁם בִּמְרוֹמֵי הַמִגְדָל, בְּגַפֵֵּּי הָרָמָה

יְתַנֶֶה הַפַּעֲמוֹן לְכָל אוֹזֶן קַשָׁבֶת.

עַד דוֹר אַחֲרוֹן צִלְצֵל קוֹלוֹ יְשׂחֵחַ,

יָעִיר כָּל לֵבָב, וִִיעֹֹרֵֵר כָּל קֶרֶב,

עִם דַכָּא קְשֵׁה־יוֹם יְֶאֱנֹק, יִתְיַפֵחַ,

לָעִיר רוֹמְמוֹת אֵל יִקְרָא בֹקֶר וְעֶרֶב.

מַה־תַּחַת הַשֶׁמֶשׁ, בְּעֵמֶק הַבָּכָא

תְּעוּדַת־הָאָדָם לִבְנֵֵי תְמוּתָה תַצִיעַ,

יוֹדִִיעַ הַפַּעֲמוֹן לָגִיל, לַאֲנָחָה,

בַּמֶרְחָק סָבִיב הֵד קוֹלוֹ יַשְׁמִיעַ. –

אֲבַעְבֻּעוֹת לְבֵֵנִים, נְעָרִים! יָפִיחוּ;

הַנְחשֶׁת וְהַבְּדִיל יִזְלוּ כַמָיִם,

אֵפֶר וּמֶלַח לַמֶרְקָחָה הַשְׁלִיכוּ,

הֵם הַמֶזֶג יָחִישׁוּ שִִִִׁבְעָתָיִם.

  גַם טֶרֶם הַמִמְסָךְ יָקִִִִִיא,

  מִקֶצֶף יִהְיֶה זַךְ וְנִָקִִִִִי.

אִם מֵחֶלְאַת סִיגִִִים יִטְהַר הַפָּעַם,

אֲזַי קוֹלוֹ בְּרָמָה אַדִיר כָּרָעַם.

כִּי בְצִלְצֵל הַגִילָה, גִילַת כִּפְלַיִם,

יְקַדֵם פְּנֵי הַיֶלֶד מֵרֶחֶם הוֹרָתוֹ,

עַל מְהַלְכוֹ הָרִאשׁוֹן בְּדֶרֶךְ הַחַיִים,

הֵחֵל בִּזְרֹעוֹת שֵׁנָה, בְּעֶרֶשׂ מְנוּחָתוֹ;

עוֹד בְּחֵיק הָעִתִּים לְפָנָיו נֶחְבָּאִים

גוֹרָלֵי הַחֶלֶד הַטוֹבִים וְהָרָעִים;

אַהֲבַת אִמוֹ עֲדִינָה, דַאֲגַת הוֹרָתוֹ,

תִּצוֹר כְּבָבַת עֵינָהּ, שַׁחֲרוּת חַיָתוֹ,

הָה! כְּחֵץ יָעוּף יַחֲלוֹפוּ הָרְגָעִים. –

הָעֶלֶם בְּגֹבַה לֵב יַעֲזוֹב רַעֲיָתוֹ,

לָצֵאת לַחַיִים יְרוֹמְמוּ עֶשְׁתּוֹֹנוֹתָיו,

יְמוֹדֵד הַתֵּבֵל בְּמִשְׁעֶנֶת הֲלִיכָתוֹ,

כַּנֵכָר, כַּגֵר יָשׁוּב לְבֵית אֲבוֹתָיו. –

מַה יְפִיָה, מַה נְעִימָה בַאֲבִיב נְעוּרֶיהָ,

כִּתְּמוּנַת הוֹד צֶלֶם מַלְאֲכֵי רָקִיעַ,

מִנִי בשֶׁת נְעוּרִים אָדְמוּ, לְחָיֶיהָ,

יֶחֱזֶה הָעֲלְמָה לִקְרָאתוֹ תֹפִיעַ.

הָה, פִּתְאוֹם תְּשׁוּקָה נַעֲלָמָה, נָכְרִיָה,

תּאֹחֵז לֵב הָעֶלֶם, הוֹלֵךְ מְתַעְתֵּעַ,

בָּבַת עֵינוֹ מְלֵאַת דֶמַע צֹפִיָה,

יִתְבּוֹדֵד, יָנוּס מֵחֶבְרַת הָרֵעַ,

בְּעִקְבוֹתֶיהָ יִתְהַלֵךְ בְּפָנִים נְעִימוֹת,

מְאֻשָׁר אִם “שָׁלוֹם” תַּעֲנֶה בְצוּף שְׂפָתָיִם,

צִיצִים וְשׁוֹשַׁנִים יְבַקֵשׁ בִּשְׂדֵי תְְרוּמוֹת,

לַעֲדוֹת נֶזֶר אַהֲבָתוֹ בַעֲדִי עֲדָיִים.

הוֹי תְּשׁוּקָה עֲדִינָה. הוֹי תּוֹחֶלֶת נְעִימָה!

אֱלֵי אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה חֶמְדַּת הַשָּׁנִים.

הָעַיִן תֶּחֱזֶה בְּתוֹךְ רָקִיעַ פְּנִימָה,

גַם הַלֵבָב יִרְוֶה אשֶׁר עִם עֲדָנִים;

הָה, לוּ תִהְיֶינָה נֶצַח רֲעֲנַנוּת,

אַתֵּנָה עִִתּוֹת אַהֲבָה, עִִתּוֹת שַׁאֲנַנוּת!

אֵיכָה אֲבַעְבֻּעוֹת יָזוֹקוּ בְרָמָה,

הֵן קְצֵה הַמַַטֶה אֶטְבֹּל קִרְבֵּהוּ,

אִם יִתְרָאֶה בַּחֲתֻלַת זְכוּכִית שָׁמָה,

אוֹת הוּא כִּי נָכוֹן לְמִמְסָךְ הִנֵֵהוּ.

  נְעָרִים הֱיוּ נְכוֹנִים בָּאַחַת,

  הַבְחִינוּ אֵת הַמִרְקַַַחַת,

הָרַךְ וְהַקָשֶׁה אִם יִתְחַבָּרוּ,

לְאוֹת טוֹבָה כִּי לַדֶבֶק יִכְשָׁרוּ. –

הַקָשֶֶּׁה עִם הָרַךְ עֵֵת כִּי יִכְשָׁרוּ,

הָעַז עִם הֶרָפֶה אִם יִתְחַבָּרוּ,

אֲזַַי צְמָדִים יַחַד יִתְּנוּ צִלְצֵל תָּמִים,

לָָכֵן בְּחוֹן נָא בְבָחֲרָךְ נֶפֶשׁ יְקָרָה,

אִם לִִבָּתָהּ לְלִִבְּךָ בֶּאֱמֶת נִִקְשָׁרָה,

הַמָשׂוֹשׂ כְּמוֹ רֶגַע וְנֹחַם יַאֲרִיךְ יָמִים.

בֵֵּין קְווֻצוֹת כַּלָה, חֵן חֵן תֹֹּפִיעַ,

יַכְתִּיר בַּנְעִימִים נֵזְְר פְּרָחֶיהָ,

עֵת בַַּמִגְדָל הַפַּעֲמוֹן יָרִיעַ,

וַַיִקְרָא הַקְרוּאִים לְיוֹם כְּלִילוּתֶיהָ,

אֲהָה, מוֹעֵד נָאוֶה, נְעִים־גִילַת הַחַיִים,

גַם אֲבִיב־חֶלֶד עִמְךָ יּובָל לַַקָבֶר,

בַּחֲגוּרַת מָתְנַיִם וּצְעִיף הָעֵינָיִם,

נִסַע יֶתֶר הָאשֶׁר, תִּקְוַת הַגָבֶר.

הַתְּשׁוּּּּּקָה חוֹלֶפֶת,

הָאַהֲבָה נִשְׁאֶרֶת,

הַנִצָה נֶחְשֶׂפֶת,

וּפִרְיָהּ שׁוֹמֶרֶת.

הָאִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ,

נֶהְדָף מִתְּעֹוּדָתוֹ,

יֵצֵא לַחַיִים,

בְּכָל־מִשְׁלַח יָדַיִם,

יִתְאַמֵץ אַף יְכוֹנֵן,

יִתְנַכֵּל, יִתְבּוֹנֵן

יַעֲפִיל גַם יִתְעָרֵב,

הָאשֶׁר לוֹ לְקָרֵב.

אָז יִנְהֲרוּ לוֹ כָּל בִּרְכוֹת שָׁמָיִם,

הַגְרָנוֹת יְשַׂגְשְׂגוּ אַחַת אַפָּיִם,

מְזָוָיו יִפְרוֹצוּ וּבֵיתוֹ – רְחַב־יָדָיִם.

הִנֵה שָׁם מִשְׂתָּרֶרֶת,

אֵשֶׁת חַיִל נֶאְדֶרֶת,

אֵם הַבָּנִים הַיְקָרָה,

לְמַרְבִּית בֵּיתָהּ תִּפְאָרָה,

שַׁלֶטֶת בַּתְּבוּנָה,

וְיָדֶיהָ לָהּ אֱמוּנָה,

מְלַמֶֶֶדֶת בְּנוֹתֶיהָ,

מֹוכַחַת בָּנֶיהָ,

וּמִבְּלִי עֲצַלְתַּיִם,

תַּעֲמוֹל בְּיָדָיִם,

וַתֵּרֶב חֵפֶץ כַּפֶּיהָ,

תַּחַת מִשְׁטַר שְׂעִיפֶּיהָ.

וּתְמַלֵא אֲסָמֶיהָ גִנְזַכֵּי הַמֶלֶךְ,

וּתְשַׁלַח יָדֶיהָ בַּכִּישׁוֹר, בַּפֶּלֶךְ,

וַתֶּאֱסוֹף בַּמֶלְתָּחָה, עֲרוּכָה, טְהוֹרָה,

צֶמֶר צַח מִשֶׁלֶג וּפִּשְׁתָּה צְחוֹרָה,

וּתְחַבֵּר לְטוֹב כְּלִילַת יוֹפִי אַפָּיִם,

בְּלִי רִפְיוֹן יָדָיִם. –

אֲדוֹנֵי הַבַּיִת יַשְׁקִיף מִמוֹשָׁבוֹ,

וְעֵינָיו יִצְהָלוּ וַיַעֲלוֹז לְבָבוֹ,

עַל אָהֳלוֹ פֹּרֵחַ, עַל נָוֵהוּ שַׁאֲנָן,

עַל אָשְׁרוֹ כִּי יָנוּב דָשֵׁן וְרַעֲנָן,

עַמוּדָיו כַּאֲרָזִים עָל עָל יֶחֱזָיוּ,

גוֹרֶן וְיֶקֶב בְּדָגָן וְתִירוֹשׁ יֶהֱמָיוּ,

אָסָמָיו מוּעָקִים מִבִּרְכוֹת שָׁמָיִם,

שְׂדֵי תְרוּמוֹת יָנוּעוּ כְּמִשְׁבְּרֵי מָיִם. –

אָז יִתְפָּאֵר בְּפִיהוּ, בְּגֵאוּת יָפֵחַ:

אָהֳלִי בַל יִצְעַן עַד בִלְתִּי יָרֵחַ,

אֶשְׂחַק לְכָל שׁוֹאָה, אַף אֶלְעַג לַקָרֶץ,

אָשְׁיוֹת בֵּיתִי נְכוֹנִים בְּמַעֲבֵה הָאָרֶץ.

אַךְ אַיֵה הַגֶבֶר בְּרִית עוֹלָם יָקִים,

אֶת תְּעוּדַת מְרוֹמִים, עִם פְּקוּדוֹת שְׁחָקִים?

וְהָאָסוֹן כְּסוּפָה יֶאתֶה לִפְרוֹץ פָּרֶץ. –

נְעֳרִים! הֵן עֵת לָצֶקֶת הֵחֵלָה.

עַל תְּמוּנַת הַמִמְסָךְ נָאווּ הַפְּצָמִים.

אַךְ טֶרֶם לְחֶרֶט יָבוֹא אֹהֶלָה,

הַעֲתִּירוּ בַעֲדוֹ אֲרֶשֶׁת בְּלֵב תָמִים.

  הֲדוֹפוּ פַּחַז הַמַגְרֵפָה!

  אֵל יִשְׁמוֹר הַבַּיִת מִשְׂרֵפָה!

תִּמְרוֹת עָשָׁן יִתְאַבְּכוּ הַפָּעַם,

וְַגַלֵי לַהֲבוֹת אֵש יִדוֹדוּן בְּזָעַם.

מְאַשֶׁרֶת הָאֵשׁ, בְּתַעֲַצוּמָה מְבֹרָכֶת,

תַחַת רֶסֶן אָדָם עֵת מִתְהַלָכֶת,

כָּל מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, בְּּפֹֹעַל כַּפָּיִם,

אַךְ יָדָהּ תְּכוֹנֵן, זֹאת מַתַּת שָׁמָיִם.

אוּלָם מָה אֲיֻמָה הַבַּת הַשָׁמָיִם,

עֵת תְּנַתֵּק כְּבָלֶיהָ, תָּסִיר נְחֻשְׁתָּיִם!

כְּאַוַת רוּחַ תַּאֲנָתָה, בְּקֶצֶף וְאֵיבָה,

תִּדְרוֹךְ, תִּשְׁתָּרֵר הַבַּת הַשׁוֹבֵבָה.

הוֹי, אִם צֹעָה חָפְשִׁי מִמוֹסֵרָה,

חֻקוֹת תֵּבֵל בְּאֵֵין מַעֲצוֹר תַּפְרִיעַ,

בְּקִרְיָה הוֹמִיָה שַׁלֶטֶת הַתַּבְעֵרָה,

בְּגבַה וְגָאוֹן עַד מָרוֹם תַּרְקִיעַ.

כִּי הָאֵיתָנִים, כָּל מֹסְדוֹת הָאָרֶץ,

יִשְׂטְמוּ עֲמַל אָדָם, יָבִיאוּ הַקָרֶץ.

מִנִבְלֵי שָׁמָיִם,

בְּרָכוֹת יָקֵרוּ,

מִטְרוֹת יְפַזֵרוּ,

וּמֵעַנְנֵי מָיִם,

רַעַם וּבְרָקִים,

יֵרָאוּ בַשְׁחָָקִים.

מֶה־קוֹל הֲמוּלָה מִמְרוֹמֵי שָׂעַר?!

– – – – סוֹעָה וָסָעַר!!

בַּדָם מְגוֹלָלָה,

חֲתֻלַת הָרָקִיעַ,

הוֹי, חַלְחָלָה,

הַשָׁאוֹן יָרִיעַ,

הָרַעַשׁ יְעוֹפֵף,

וְהַקִיטוֹר יְחוֹפֵף.

בֶּעֱזוּז עֶבְרָתָהּ תְּלַהֵט עַמוּד לֶהָבָה,

בַּחֻצוֹת, בַּשְְׁוָקִים, בְּחוֹמָה נִשְׂגָבָה.

וַתָּרָם חִִישׁ מַעֲלָה בַעְיָם הָרוּחַ,

רֻתְּחָה בְּחָפְזָה לָנוּס כַּסִיר נָפוּחַ,

רוּחוֹת יִתְלַהֲטוּּ, קוֹרוֹת יִתְפּוֹצָצוּן,

סִפִּים יְרוֹפְפוּ, חַלוֹנוֹת יִתְפַּלָצוּן,

אִמוֹת תִּתְעֶינָה, בְּנֵיהֶן יִבְכָּיוּן,

גַם חַיְתוֹ שָׂדַי בְּבֵין חֳרָבוֹת יֶהֱמָיוּן. –

וְיָאִיצוּן, וְַיצִיִלוּן, דְחוּפִים, מְבֹהָלִים,

כְּאור יוֹמָם הַלָיִל, וְיָנוּסוּ הַצְלָלִים,

מִיַד אֶל יַד כְּרַתּוּקוֹת מְשׁוּלָבוֹת,

יֵדֶא דְלִי־מַיִם מִבֵּינוֹת לֶהָבוֹת,

עַל בָּמֳתֵי מִבְצִָרִים, בְּגַפֵּי אַרְמוֹנִים,

יִשְׂאוּ מַיִם רַבִּים מִשְׁבְֵּרי גְאֵיוֹנִים.

בְּקוֹל עֲנוֹת הֲמוּלָה חִישׁ יָעוּף הַסָעַר,

הַמְבַקֵש לַהֲבַת־אֵשׁ בֵּין קִרְיָה וְשָׁעַר,

יָדָה אֹחֶזֶת אֶת־חַרְבוֹנֵי קָיִץ,

בַּמְגוּרָה, בַּגָדִישׁ עַד חוֹמָה וְחָיִץ,

וּכְמוֹ חָשְׁקָה נַפְשָׁה לְגַמֵא הָאֲדָמָה,

לָשִׁית הַ‏ַכֹּל בָּתָה עֲדֵי יֻכַּת שְׁאִיָה,

עֵת קַלַת הַמֵרוּץ תַּחְפּוֹז כַּצְבִיָה,

תִּתְאַבֵּךְ בְּגֵאוּת עֲנָק, תְּשַׂגְשֵׂג בָּרָמָה

אֵשׁ אוֹכֶלֶת! –

בְּלִי תוֹחֶלֶת,

יִזוֹר הָאָדָם מִיַד אֵל כִּי קָשָתָה,

יַשְׁקִִיף עַל קִנְיָנָיו בְּאֵין יְשׁוּעָתָה;

יְְשׂם, יִשְׁתָּאֶה, אֵיךְ נִהְיוּ לִשְׁמָמָה.

נֻצְתוּּ, נָבָקוּ,

מְקוֹמוֹת עֲדָנִים,

סוּפוֹת יִנְהָקוּ,

בְּחָרְבוֹת אֵיתָנִים,

וּבִנְקִיקֵי חֲרַכִּים,

תִּתְגוֹרֵר שְׁמָמָה,

וְעָבֵי מַחֲשַׁכִּים,

יַשְׁקִיפוּ מֵרָמָה.

אַחֲרֵי הַקֶבֶר –

אָבְדַן הוֹנוֹ,

וּבֵּית מְעוֹנוֹ –

יַבִּיט הַגֶבֶר,

מַעֲדַנוֹת יֵלֶךְ,

בְּמַטֵה־הַהֵלֶךְ. –

מִכָּל־שְׁלַל הָאֵשׁ, חָמְסָה בַּחֲרוֹן אַַפָּיִם.

נֶחָמָה אַחַת נִשְׁאֶרֶת בְּלִבֵּהוּ,

כִּי יִשָׂא אֶת מִכְסַת רָאשֵׁי אֲהוּבֵיהוּ,

וְהִנֵה אִישׁ לֹא נֶעֱדָר, כֻּלָם בַחַיִים. –

נְעָרִים! הַמִרְקָח בְּאֶרֶץ הִנֵהוּ,

הַחֶרֶט נִמְלָא בְלִי אָסוֹן וְרָעָה,

הֲיֵצֵא כָלִיל בִּיפִי הוֹד מַרְאֵהוּ,

וִישַׁלֵם לָאֳמָן הָעָמָל וְהַתְּלָאָה? –

  אוּלַי הַמִמְסָךְ יִשָׁחַת?

  הַתְּמוּנָה תִשָׁבֵר בְּאַחַת?

הָה! אוּלַי עֵת נַפְשֵׁנוּּ מְיַחֵלָה,

הַשׁוֹד וְהַשֶׁבֶר כְּבַר קָרָנוּ סֶלָה. –

אֱלֵי מַעֲמַקֵי אוֹפֶל, תּוךְ חֵיק הָאֲדָמָה,

נָשִׂים בְּנֶפֶשׁ יִחֵלָה עֲמַל־כַּפָּיִם,

כְּמוֹ הַזוֹרֵעַ יִזְרַע שָׁם בִּדְמָמָה,

וִיקַו לִקְצוֹר בְּרִנָה אַחַת אַפָָּיִם,

וְזַרְעוֹ לִבְרָכָָה בִרְצוֹן הַשָׁמָיִם.

זֶרַע אַחֵר עוֹד יָקָר מִכָּל תּוּשִׁיָה

נַטְמִין בָּאֵבֶל קֶרֶב חֵיק הָאֲדָמָה,

נְצַפֶּה, נוֹחִילָה מֵאֶרֶץ הַנְשִׁיָה,

יַפְרִיחַ, יְשַׂגְשֵׂג עוֹד לְתַכְלִית הָרָמָה. –

מִמִגְדַל הַצְרִיחַ

בְּאֵבֶל כָּבֵד וְשֶׁבֶר,

הַפַּעֲמוֹן יָפִיחַ

קוֹל עֲנוֹת הַקֶבֶר.

הֲלָמָיו בְּאֵבֶל יְלַווּ הַיוֹרֵד פְּלָאִים

עַל דַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹן לְאֶרֶץ רְפָאִים. –

אֲהָהּ! נְוַת בַּיִת זֹאת הַיְקָרָה, הַתְּמִימָה,

זֹֹֹֹֹאת אֵם הַבָּנִים, עֲטֶרֶת בֵּיתָה פְּנִימָה,

מֶלֶךְ בַּלָהוֹת בַּשְׁבִי הוֹלִיכֶהָ,

מִזְרֹֹֹעוֹת אִישָׁהּ אַלוּף נְעוּרֶיהָ,

מִקֶרֶב יְלָדֶיהָ, מַרְבִּית הַבָּיִת,

כִּפְּטוּרֵי צִיצִים, כִּשְׁתוּלֵי הַזָיִת,

פָּרְחוּ, הֵנֵצוּ מִבִּרְכוֹת שָׁדָיִם,

אָז חָזוּ עֵינֶיהָ בְּמִצְהֲלוֹת אַפָּיִם.

אֲהָה, מוֹסְרוֹת הַבַּיִת, לוֹֹיוֹת הָאֲגוּדָה,

נֻתְּקו, נִפְתָּחוּ עַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים;

כִּי בְּאֶרֶץ אַשְׁמַנִים תָּנוּחַ גַלְמוּדָה,

אֵם הַבַּיִת עֲטֶרֶת בַּעֲלָה מִיָמִים.

הֵן נְעִימוֹת מִשְׁטָרָהּ כַּיוֹם נֶעֱדֶרֶת,

עַל הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ בַּל עֵינֶיהָ צוֹפִיָה;

בְּתוֹךְ בֵּית הַיְתוֹמִים הָה, מִשְׂתָּרֶרֶת,

בְּלִי אַהֲבָה בְּלִי חֶמְלָה – אִשָׁה נָכְרִיָה.

עֲדֵי הַפַּעֲמוֹן יָקֵר בְּקוֹר הָרוּחַ

עֲבוֹדָה הַקָשָׁה הַנִיחוּ נְעָרִים!

כְּבֵין הָעֲפָאִים הַצִפֹּוֹר יָנוּחַ,

כֵּן לִבְּכֶם הֵטִיבוּ בְּשַׁלְוַת מֵישָׁרִים.

  בְּהִלוֹ כֹּכַב הָעַרְבָּיִם,

  חָפְשִׁי מִפֹּעַל כַּפָּיִם,

הַנַעַר כִּי יַקְשֵׁב הַנֶשֶׁף הִגִיעַ;

וְהָאֳמָן תָּמִיד יִיגָע לֹֹא יַרְגִיעַ.

עֲלֵז בְּלֵב שָׂמֵח יָחִישׁ פּעֳמֵיהוּ

אֶל אֹֹהֶל אַפַּדְנוֹ בָאֶרֶץ מְגוּרָיו

הַהֵלֶךְ בְּחוֹרְשָׁה מִמֶרְחָק דַרְכֵּהוּ,

וְנַפְשׁוֹ מְיַחֵלָה בְּחֻבּוֹ תְּמַהֵר אֲשוּרָיו.

אֵלִים וְעַתּוּדִים, אַף צֹֹֹנֶה לָאֲלָפִים,

רִבְבוֹת חֲשִׂיפֵי עִזִים גַם עֶדְרֵי אֲלָפִים,

כֻּלָם חִזְקֵי מֶצַח, מְרִיאִים מְסֻבָּלִים,

אֶל הַדָבְרָם הָלוֹךְ וְגָעֹֹֹֹֹה מְבֹהָלִים.

הִנֵה מְלֵאַת עֲמָרִים, אֲלֻמוֹת הַקָָמָה,

תְּנַהֵג בִּכְבֵדוּת הָעֲגָלָה שָׁמָה,

בִּצְבָעִים שׁוֹנִים תָּנוּחַ עֲלֵי אֲלֻמוֹת,

כֹּתֶרֶת הַשִׁבֳּלִים מִשְׂדֵי תְרוּמוֹת.

חֲבוּר הַקֹצְרִים בְּרִנָה מִכָּל אַפְסָיִם,

יְכַרְכֵּר, יְפַזֵז, בִּמְחוֹלַת הַמַחֲנָיִם,

בַּשְׁוָקִים וְחוּצוֹת דֻמִיָה שׂוֹרָרֶת,

שָׁם סְבִיבַת הָאָח עָלָיו אֵשׁ מְבֹעָרֶת,

גָרֵי הַבַּיִת נֶאֶסְפוּ גַם יָחַד,

וְשַׁעַר הָעִיר סֻגַר שַאֲנַן מִפָּחַד.

שַׂלְמַת שְׁחַרְחֹרֶת הֵן תִּלְבַּשׁ הָאֲדָמָה;

הָאֶזְרָח לֹא תַחֲרִיד חֶשְׁכַּת לֵיל אֲפֵלָה,

אַךְ לֵב בְּלִיַעַל תָּעִיר בְּבַלְהוֹת דְמָמָה;

כִּי עֵין הַחוֹק תִּצוֹר, לֹא תָנוּם סֶלָה. –

הוֹי חֻקָה קְדוֹשָׁה, הַבַּת הַשָׁמָיִם,

עִם מִשְׁטַר סְדָרִים בְּרוּכָה שִׁבְעָתָיִם!

בְּמַסֹרֶת הַבְּרִית בְּנֵי־אָדָם תִּקְשׁוֹרִי,

מִבְנֵה־הֶעָרִים תְּכוֹנְנִי אַף תִּצוֹרִי

פֶּרֶא לֻמָד שָׂדֶה, בּוֹדֵד בַּיֲעַר,

לָעִיר תִּקְרָאִי כַּזָקֵן כַּנָעַר,

לָשֶׁבֶת בָּאֳהָלִים מִשְׁכְּנוֹת בְּנֵי־אָדָם,

תְּלַמְדִים לֶקַח טוֹב, תִּתְּנִי טוּבָם בְּיָדָם,

רֶגֶשׁ קֹדֶשׁ רָקַמְתְּ בִּירִיעוֹת לְבָבוֹת:

אַהֲבָה עַזָה אֶל אֶרֶץ נַחֲלַת־אָבוֹת!

אַלְפֵי זְרוֹעוֹת חֲרוּצִים, רִבֲבוֹת יָדָיִם,

תַּעֲזוֹרְנָה אִשָׁה רְעוּתָהּ, בִּבְרִית תָּמִים,

אִם יִגְעוּ כֻלָהַם מִבְּלִי עֲצַלְתָּיִם,

אָז כֹּחוֹת הַגֶבֶר לִפְּעוּלָה קָמִים.

הָאֳמָן יִפְעַל, יַעֲמוֹל עִם נעָרָיו יָחַד,

חָפְשִׁי בְאֵין מַעֲצוֹר, בֶּטַח בְּאֵין מַפְרִיעַ;

הַכֹּל שָׂמֵחַ גַם שַׁלְאֲנָן מִפָּחַד,

תַּחַת צֵל הַחֻקָה יֶחְסֶה, יַרְגִיעַ. –

עֲבוֹדָה עֱדִי הָאֶזְרָח, פְּעוּלָה לִוְיָתוֹ,

בִּרְכוֹת טוֹב עֵקֶב עֲמַל יְגִיעַ כַּפָּיִם;

מִשְׁמַרְתּוֹ תְכַבֵּד הַמֶלֶךְ בְּגַאֲוָתוֹ,

וְאוֹתָנוּ יְכַבֵּּד רַק מַעֲשֵׂה יָדָיִם. –

שָׁלוֹם יָקָר וְתָמִים,

הו‎ֹי אַחֲוָה נְעִימָה!

שִׁכְנוּ כַבִּיר יָמִים

בָּעִיר הַזֹאת פְּנִימָה!

אָרוּר הַיוֹם וְאַל יִחַד בֵּין הַיָמִים,

בּוֹ חַרְצוּבוֹת גְדוּדִים, יֶאֱרוֹבוּ לָדָמִים,

פֹּה בְּעֵמֶק דוּמָם הוֹמִים שִׁבְעָתָיִם;

בּוֹ מִמַעַל הָרָקִיעַ

מִנִי אוֹדֶם הָעַרְבָּיִם

כִּזְהַב מוּפָז יוֹפִיעַ,

כָּעֵת מִמוֹקְדֵי הַכְּפָרִים וְהֶעָרִים

נוֹרָא יַצְהִיר, פֶּרֶא כְּמַהְפֵּכַת זָרִים! –

עַתָּה נְעָרִים! הַתְּמוּנָה שַׁבֵּרוּ,

הֵן מָלְאָה לְמַדַּי מְגַמַת תַּכְלִיתָהּ,

לְמַעַן לֵב וְעַיִן, אֵלֶיהָ יְשַׁבֵּרוּ,

יִשְׂמְחוּ בִּיפִי צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתָהּ.

  הֵנִיפוּ כַּשִּׁיל הֵנִיפוּ,

  וְאֶת־הָאַדֶּרֶת תַּקִּיפוּ!

אִם הַפַּעֲמוֹן יָקוּם מִנִּי רְגָבִים,

תִּשַׁבֵר הַתְּמוּנָה וּתְהִי שְׁבָבִים. –

הָאֳמָן יוּכַל שַׁבֵֵּר תְּמוּנָה בָרְחָבָה,

לְמוֹעֵד עֵת נְכוֹנָה, בִּתְבוּנוֹת כַּפַּיִם;

אוּלָם הוֹי! עֵת בְּנַהֲרֵי נַחֲלֵי לֶהָבָה

הַהֲמָסִים צוֹעִים חָפְשִׁי מִנְחֻשְׁתָּיִם!

בְּקוֹל רַעַם אַדִּיר בְּגַלְגַּל הָרוּחַ,

יֶהֶרְסוּ הַבַּיִת בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה,

וּכְמוֹ מִלוֹעַ שְׁאוֹל, קֶבֶר פָּתוּחַ,

יָקִיאוּ, לוֹהֲטִים, כִּלְיוֹן וּשְׁמָמָה.

אִם אֵיתָנֵי אֶרֶץ יִשְׁלְטוּ בְּלִי סְדָרִים,

אֲזַי לֹא יִכּוֹן צֶלֶם תַּבְנִית מֵישָׁרִים;

אִם עַמִּים כֻּלָּם חָפְשִׁי יִפְרְצוּ פָּרֶץ,

אֲזַי נִכְחַד קִימָתָם עִם שְׁלוֹם הָאָרֶץ.

אוֹי! אִם בְּחֵיק הֶעָרִים, קִרְיַת פֶּלֶךְ,

רֶשֶׁף הַקֶּשֶׁר לְאִטּוֹ עוּף יַגְבִּיהַּ,

בְּהַנְתֵּק הָעָם כֻּלּוֹ מוֹסְרוֹת הַמֶלֶךְ,

וְתוֹשִׁיעַ לוֹ יְמִינוֹ, אָיוֹם יַרְשִׁיעַ!

אֲזַי הַפַּעֲמוֹן בְּמוֹ רָמִים יִתְיַפֵּחַ,

מֶרֶד וּמַעַל בְּקוֹל פְּחָדִים יוֹדִיעַ,

נוֹעָד רַק לְשַׁלְוָה, אַךְ שָׁלוֹם הָפֵח,

כָּעֵת לִשׂד וְחָמָס הֵן יַהֲלוֹם, יָרִיעַ.

דְּרוֹר וָחֹפֶשׂ! בִּצְוָחָה יִשְׁמֵעַ,

הָאֶזְרָח הַשׂקֵט יְחַגֹּר הַחָרֶב,

בַּבַּיִת, בַּחוּץ יָגוֹדוּ לְהִתְרוֹעֵעַ

נְדוּדִים הָהּ! יָסוֹבּוּ כִזְאֵבֵי עָרֶב.

לִבְנוֹת יַעֲנָה נִדְמוּ נָשִׁים שַׁאֲנַנוֹת,

שְׁחוֹק וְקֶלֶס לָמוֹ שָׁמָה וּשְׁאִיָה,

בְּשִׁינֵי כְפִירִים יִתְהַלְכוּ מַעֲדַנוֹת,

לַחֲטֹף לְבַב הָאוֹיֵב בְּזָדוֹן וּצְדִיָה.

אֵין מֵזַח קֹדֶשׁ עוֹד, יוֹשֶׁר אַיֵּהוּ?

כָּל אֲגֻדוֹת צֶדֶק יִתְפַּתְּחוּ עֲלֵי אֲדָמָה,

הַיָּשָׁר יָנוּס וְהָרָשָׁע תַּחְתֵּיהוּ,

כָּל פֶּשַׁע וְחַטָאת יָשֹרוּ בְּיָד רָמָה. –

נוֹרָא הִתְגָרוֹת עִם כְּפִיר אֲרָיוֹת,

נוֹרָא שֵׁן נָמֵר, אַרְיֵה בַמִּסְתָּרִים;

אוּלָם הַנוֹרָא מִכָּל הַנוֹרָאוֹת –

בֶּן־אָדָם נִתְעֶה לַשָׁוְא בְּהַבְלֵי זָרִים.

אוֹי לַנוֹתְנִים אֱלֵי מֻכֶּה בְּסַנְוֵרִים

לַפִּיד הַחָפְשִׁית, מָאוֹר הָרָקִיעַ!

לֹא יִגַהּ לוֹ אַךְ יַבְעִיר עַשְׁתּוֹת אֲחֵרִים,

וַעֲיָרִים וַאֲרָצוֹת לֶעָפָר יַכְנִיעַ. –

הֶאָח, גִילָה נָתַן לִי אֵל צְבָאוֹת!

רְאוּ נְעָרִים! אֵיךְ כְּכֹכַב־הַשָמָיִם

יַזְהִיר הַפַּעֲמוֹן בִּנְּגֹהוֹת פְּלָאוֹת,

כָּחַרְצָן מִנִּי זָג, בָּהִיר פִּי שְׁנָים.

  מֵרֹאשׁוֹ עַד הַכּוֹתֶרֶת,

  כְּזוֹהַר הַשֶׁמֶשׁ לְתִפְאֶרֶת,

גַּם אוֹתִיּוֹת מְחֻקֶה עַל פָּנֵיהוּ,

יְאַשְּׁרוּ וִיהַלְּלוּ אֶת־אֳמָן יוֹצְרֵהוּ.

בּוֹאוּ־נָא הֲלוֹם, בּוֹאוּ־נָא כֻלְכֶם נְעָרִים!

כִּתְּרוּ הַכַּדּוּר בְּמַעֲגָּלָהּ בְּטוּב טַעַם,

לְפַּעֲמוֹן שֵׁם עוֹלָם נִקְרָא הַפָּעַם,

“לִוְיַת שָׁלוֹם” יְכֻנֶּה תָמִיד בַּשְׁעָרִים.

אֶל אַחֲוַת שְׁלוֹמִים, לִוְיַת בְּרִית תָּמִים

יֶאֱסֹף הָעֵדָה עַד אַחֲרִית הַיָּמִים.–

לְזֹאת בְּכָל־עֵת תִּהְיֶה מְגַמַת פָּנֵיהוּ,

לְזֹאת יְְצָרוּ הַיוֹצֵר אֳמָן עוֹשֵׂהוּ:

גָבֹהַ מֵהֲמוֹן הַחַיִים בַּשָׁפֶל

יֵדֶא בִמְרוֹמֵי אֹהֶל הָרָקִיעַ,

שָׁכֵן קָרוֹב לְרַעַם, בָּזָק וַעֲרָפֶל,

אֵצֶל כֹּכְבֵי שְׁחָקִים גְּבוּלוֹ יַרְקִיעַ.

עֵת קוֹלוֹ יַשְׁמִיע בְּגַפֵּי הָרָמָה,

כַּצִבְאוֹת כֹּכָבִים יְהַלְלוּ בִּרְנָנָה

אֶת צוּר עוֹשֵׂיהֶם בִּתְקוּפָתָם שָׁמָה,

וְיַכְתִּירוּ בִּמְרוּצָתָם חֲלִיפוֹת הַשָנָה.

רַק לְדִבְרֵי מֵישָׁרִים, לָעַד נֶאֱמָנִים,

יִתֵּן אֵיתָן פִּיהוּ מוֹצָא שְׁפָתֵיהוּ,

בִּתְעוּפַת פַּחַז, לִרְגָעִים מְזוּמָנִים,

יִגַע אֶת־הַזְמַן עִם מִטוֹת כַּנְפֵיהוּ.

לַתְּעוּדָה יִתֵּן לָשׁוֹן וּשְׂפָתָיִם;

גַּם בְּלִי לֵבָב, בְּלִי רֶגֶשׁ גִילָה וְאֵבֶל,

יְלַוֶה בִיעָף עַל פְּנֵי אֶרֶץ הַחַיִּים

מִשְׂחַק הֶחָלֶד, צְבָא־חֲלִיפוֹת הַתֵּבֵל.

וּכְקוֹל צִלְצֵל זֶה אַדִּיר יִשָׁמֵע,

וּבְעַד אַרְגִיעָהּ גָּוַע בָּאָזְנָיִם,

כֵּן יְחַוֶה דָעַת: כָּל הַיְקוּם גֹוֵע,

כִּי הַכֹּל הֶבֶל תַּחַת הַשָׁמָיִם.–

עַתָּה בְּמַאֲמַצֵי הָעֲבוֹתִים, נְעָרִים!

רוּמוּ הַפַּעֲמוֹן מִבּוֹר הָאָרֶץ,

עַל כַּנְפֵי רְנָנִים הוֹד קוֹלוֹ יָרִים,

בִּמְרוֹמֵי הָרוּחַ יִפְרֹץ פֶּרֶץ!

מִשְׁכוּ, מִשְׁכוּהוּ גָבֹהַּ,

הַפַעֲמוֹן יְרַחֵף, יִנוֹעַ,

גִילָה לַקִרְיָה הַזֹאת יוֹדִיעַ,

קוֹלוֹ הָרִאשׁוֹן שָׁלוֹם יַשְׁמִיעַ. –

הַבִּיטוּ שָׁמָה שִׂיא אַרְמוֹנֵי תַלְפִּיּוֹת,

נֹכַח יִתְרָאוּ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת,

  מִזְהַב קַרְנֵי הַחֶרֶס יַצְהִילוּ כְמוֹ־רָמִים!

מְקוֹם אַדִירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ,

בִּמְצוּלַת תְּהוֹם־רַבָּה בְּרֶגֶשׁ יִנְהָרוּ,

  בְּחַגְוֵי סְלָעִים יְקַרְקְרוּ, בֵּין פִּתְחֵי עוֹלָמִים!

הַאֲזִינוּ מַיִם רַבִּים הֶמְיַת שְׁאוֹן גַלֵיהֶם,

  זִרְמַת דָכְיָם תִּגוֹף בָּאַבְנֵי עֵיפָתָה!

אַרְצוֹת קֶדֶם וּמַעֲרָב יַפְרִידוּ מֵימֵיהֶם;

אַךְ הָאַהֲבָה תַעֲמוֹד לֹא תֵדַע אֵימָתָה.

לִבּוֹת נַעֲמָן וְתִרְצָה כִּתְאוֹמִים נִצְמְדוּ,

שְׁתֵּי נַפְשׁוֹת חֹבְרוֹת, בְּחֵשֶׁב אַהֲבָה יֵחָדוּ,

  בְּמַסֹרֶת־קֹדֶשׁ יַחְדָיו בָּאוּ בַסָתֶר,

תִּרְצָה רַבַּת־הָחֵן, יְפִיָה כַחֲבַצֶלֶת,

וְהוּא גִבּוֹר־צַיִד, מְקַפֵּץ כָּאַיֶלֶת

  עַל פִּסְגוֹת הָעֲרָבָה, בִּמְרוֹם הָרֵי בָתֶר.

אַךְ מֵחֲמַת אֲבוֹתָם, תַּכְלִית שִׂנְאָה שָׂנָאוּ,

  הָאֲהוּבִים יִתְפָּרְדוּ בְּאַהֲבָה נִסְתָּרָה,

רַחֲשִׁי לִבּוֹתָם מִבַּעַד קִרְבָּם חֻבָּאוּ,

  וּמֶגֶד פְּרִי אַהֲבָתָם מִתְהַפֵּךְ הָה! לְמָרָה.

שָׂם בִּמְרוֹמֵי הָעֹפֶל, עַל בָּמֳתֵי הַצְרִיחַ

סְבִיבוֹ יַם הַגָדוֹל קִצְפּוֹ כְסִיר יַרְתִּיחַ,

  בַּעְיָם רוּחוֹ יִסְתָּעַר מִנִבְכֵי מְצוּלָה,

תִּרְצָה יָשְׁבָה בָּדָד, גַלְמוּדָה, דוּמִיָּה,

אֶל מְעוֹנַת דוֹדָהּ לְעֵבֶר הַיָּם צוֹפִיָּה,

  רוּחָהּ בָּהּ יָשׁוּחַ גַּם לִבָּתָהּ אֲמוּלָה.

הָהּ! עַל־גַלֵי אֲבַדּוֹן, שִׂיאָם יַעֲלֶה שָׁמָים,

  אִי־נָתִיב, אִי־דֶרֶךְ, מִי יָשִׁית מַעְבָּרָה,

אֳנִי־שַׁיִט אִם יֵרְאֶה מֵחוֹף הַמָיִם;

  רַק הָאַהֲבָה תִמְצָא מַעֲגָל בַּיַם צָרָה.

הִיא בְּתֹהוּ־לֹא־דֶּרֶךְ, בֵּין נִבְכֵי הָאֲדָמָה

תָּסוֹל לָהּ נְתִיבָה, תִּתְהַלֵּךְ בְּיָד רָמָה,

  תּוֹרֶה חָכְמָה וָדַעַת אֶל כְּסִיל וָבָעַר.

חַיְתוֹ שָׂדָי נִכְנְעוּ בָאֲרֶשֶׁת שְׂפָתֶיהָ,

פְּרָאִים טוֹרְפֵי טֶרֶף תֻּכּו לְרַגְלֶיהָ,

  לַהֲדַר גְאוֹן עֻזָהּ יִשַׁחוּ זָקֵן וְנַעַר.

גַם בִּתְהוֹם אֲבַדוֹן, מְקוֹם לַמָוֶת תּוֹצָאוֹת,

  תָּהִין הָאַהֲבָה לָרֶדֶת שִׁבְעָתָיִם;

וַתְּפַלֵּט שָׁלָל מִיַד מֶלֶךְ בַּלָהוֹת –

מִקַרְקַע אַשְׁמַנִים אֶל אַרְצוֹת הַחַיִים.¹

גַם מִבֵּינוֹת לְגַלִים, בְּלֶב־מֵימֵי מַעֲמַקִים,

תַּגִיהַּ נֶפֶשׁ־יִחֵלָה, תָּאִיר לָהּ מַחֲשַׁכִּים,

  וּתְאַמֵץ רוּחַ נַעֲמָן, עוֹז תַּרְהִיבֵהוּ,

בִּנְטוֹת צִלְלֵי עֶרֶב, וְתִּשְׁקַע הַשָׁמֶשׁ,

עֲלֵי פֶּרֶץ הַמַיִם, מִפְלְשֵׁי שׁוֹאָה וְאָמֶשׁ,

  אָז יְפָרֵשׂ הַשׂוֹחֶה עִם אָָרְבוֹת יָדֵיהוּ.

שָׁם אֶל חוֹף הַשֵׂנִי, נִכְחוֹ שָׁת מְגַמָתוֹ,

  הִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶגֶד תּוֹךְ גֵיא צַלְמָוֶת,

וַיִשְׂחֶה לִזְבוּל חִשְׁקוֹ, לְאַרְמוֹן רַעְיָתוֹ,

  מִשָׁם נָגַה אוֹר, לוֹהֵט לַפִּיד שַׁלְהֶבֶת.–

אַחְרֵי תְשׁוּאוֹת תְּלָאָה, יָגְעָה נַפְשׁוֹ לְתַאֲבָה,

יִמְצָא שׁוּבָה וָנַחַת בֵּין זְרוֹעוֹת אַהֲבָה,

  וִישׂבֵב נַפְשׁוֹ לְמַדַי בְּעֹנֶג פִּי שְׁנָיִם,

שָׂכָר פְּרִי עֲבוֹדָתוֹ יֹאכַל בְּשׂבַע שְׂמָחוֹת,

יִשְׁכַּח נֵטֶל עֲמָלוֹ, וַיֶשִׁי כָּל־אֲנָחוֹת,

  כּוֹסוֹ יִשְׁתֶּה לָרְוָיָה בְמִצְהֲלוֹת אַפָּיִם.

כֵּן הִתְעַלְסוּ יַחַד בְּאַהֲבָה בִּלְתִּי סָרָה,

  עַד הַשַׁחַר יְעוֹרְרֶנוּ מֵחֲלוֹמוֹת עֲדָנִים,

אָז מֵחֵיק הָאַהֲבָה הִרְחִיק בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה,

  עֲלֵי מַצַע־גַלִים, עֶרֶשׂ מִשְׁבְּרֵי אֵיתָנִים.

וְכֵן שְׁלשִׁים יָמִים נָגוֹזוּ חִישׁ וְאֵינֵימוֹ,

כְּמַיִם גְנוּבִים יִמְתְּקוּ אַהֲבָתָם אֵלֵימוֹ,

  נַחֲלַת שָׁפְרָה בַנְעִימִים נָפְלָה לָהֶם לְמָנָה!

מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בַּקֹדֶשׁ, יְלִידֵי הָרָמָה,

קִנְאוּ מְאֻשָׁרִים אֵלֶּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

  עֲלֵי אַהֲבָתָם כְּגֶפֶן פּוֹרִיָה רַעֲנָנָה.–

אִם יִקָטֵף פְּרִי־תוֹאַר, מֶגֶד שָׁמַיִם,

  בְּיַרְכְּתֵי גֵּיא שְׁאוֹל, בְּעֶבְרֵי צוּקָה וּבַלָהָה,

מָה יִמְתַּק לְחֵיךְ יִטְעַם, יֶעֱרַב שִׁבְעָתַיִם,

  כִּי גִילָה תְשַׂגְשֵׂג כְּגֹדֶל עָמָל וּתְלָאָה.

יוֹמָם וְלַיְלָה יָמִירוּ, יְמֵי עֶדְנָה יַחֲלוֹפוּ,

נֶשֶׁף וְשַׁחַר יִסַבּוּ, רִגְעֵי־חֵן יִנְקוֹפִוּ,

  וּבְנֵי הָאַהֲבָה אֵלֶה לֹא חָזוּ הַפָּעַם,

כִּי הַשִׂיחִים בְּשַׁלֶכֶת סָרוּ עֱדִי הָעֲפָאִים,

כִּי מִצְפוֹן יֶאֹתֶה הַסְתָיו מֵאֶרֶץ רְפָאִים,

  בַּעְיָם רוּחַ סְעָרָה, בַּחֲרוֹן אַף וְזָעַם,

יָשִׂישׂוּ אֱלֵי גִיל עֵת עֵינֵימוֹ יֶחְזָיוּן,

  הַיּוֹם הָלוֹךְ וְחָסוֹר, לְלַיְלָה אֹמֶר יַבִּיעַ,

וְנֶשֶׁף חִשְׁקָם יִגְדַל, בּוֹ דֶשֶׁן יִרְוָיוּן,

  וּבְכֵן רָחַשׁ לִבָּם לָאֵל שֹׁכְנְי רָקִיעַ.–

הַחֶרֶס אָתָא הַיָמָה, חַכְלִילִי עֵינָיִם,

וִיכַס בִּזְהַב יִפְעָתוֹ כֹל תַּחַת הַשָׁמָיִם,

  וְהָעַלְמָה הַנָאוָה שָׁם מִמִגְדַל הַצוּרִים

בְּעֵינַיִם כָּלוֹת נִצְבֶת, בְּנֶפֶשׁ יִחֵלָה,

צוֹפִיָה הֲלִיכוֹת שֶׁמֶשׁ בְּבֹאוֹ הָאֹהֶלָה,

  בִּמְעוֹנָה לֹא עָבוֹת, בְּיַרְכְּתֵי שְׁמֵי סַפִּירִים.

שַׁלְאֲנָן יִשְׁקוֹט הַיָם, בְֶּטַח אֶרֶץ הַנֶשִׁיָה,

  גַלָיו לְאִטָם יִדֹדוּן בְּמֶרְחֲבֵי רְאִי מִוּצָקִים,

הָרוּחַ צָרוּר כְּנָפָיו, סָבִיב תֻּצַע דֻמִיָה,

  מִמַעַל אֵין בַּהֶרֶת בְּלִבְנַת פְּנֵי שְׁחָקִים.

וַיַּעֲלוֹז לְבַב הַיָפָה, מְאֹד צָהֲלוּ פָנֶיהָ,

עַל שַׁלְוַת הַמַיִם, הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיהָ,

  וַתֹּאמֶר לְמָעוֹז הַיָּם בְּצוּף שִׁפְתֵי אֲהָבִים:

"יָפְיָפִיתָ נֶאְדָר בָּעוֹז, נוֹרָא הוֹדֶךְ,

כָּל הָאָדָם כֹּזֵב אִם: “כֹּזֵב” יְכַנֶךְ,

הַנוֹתֵן בְּךְ דוֹפִי הוּא יָפִיחַ כְּזָבִים,

אַךְ שָׁוְא בְנֵי־אָדָם, שֶׁקֶר שׁוֹכְנֵי הָאֲדָמָה

  אַכְזָר לֵב אָבוֹת אֲשֶׁר בְּרַחֲמִים יִתְיַמָרוּ,

רַק בְּקִרְבְּךָ חֶמְלָה, וַחֲנִינָה בְךְ נַעֲלָמָה,

חָזִיתָ מַכְאֹבִי וְרַחֲמֶיךְ חִישׁ נִכְמָרוּ." –

"מִבֵּינוֹת לְקִירוֹת סְלָעִים, בְּחוֹמָה נִשְׂגָבָה,

אָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת גַלְמוּדָה, מִבַּעַד נֱעֶצָבָה,

  שַׁחֲרוּת עֲלוּמַי תִבּוֹל, כַּחֲלוֹם עָפוּ יְמוֹתָי,

אַתָּה תְנַהֵג עַל גַבְנוּנֵי מִשְׁבְּרֵי שְׁאִיָה,

מִבְּלִי מַעֲבָּרָה, בְּאֶפֶס תֹּרֶן, בְּאֵין אֳנִיָה,

  דוֹדִי שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי, שׁוֹכֵב בֵּין זְרוֹעוֹתָי.

אַתָּה אָיוֹם אַתָּה בְמַעֲמַקֵי גַלֶיךְ,

  בְּהִתְגָעַשׁ פֶּרֶץ דָכְיָם בְּהֶמְיַת מַשָׁאוֹן,

רַק הָאַהֲבָה הֶאָח! מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךְ,

  וְעַל בְָּמוֹתֶיךְ יִדְרוֹךְ גֶבֶר בְּחַיִל וְגָאוֹן." –

הַלַיִל כִּסָה הַיָם, עָלָיו צִלְלֵי אוֹפֶל,

וְהִיא עָלְתָה לַמָרוֹם, רֹאשׁ הֵיכַל הָעֹפֶל,

  לְהַעֲלוֹת לַפִּיד אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה שְָמָיְמָה,

הָאִיר מְסִלַת תֹּהוּ, מַעֲגַל אֱשׁוּן עֵיפָתָה,

לַנְחוֹת דוֹדָהּ מַעֲדַנוֹת, בְּאֶפֶס אֵימָתָה,

  הַשָׂם בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָׁכָה פְעָמָיו הַמָיְמָה,

אָז סַעֲרוֹת תִֵּימָן מִמֶרְחָק יִתְאַנָפוּ,

  יִתְקַדְרוּ פְנֵי הַיָם, שְׁאוֹל וַאֲבַדֹה יַצִיעַ,

מַזָרוֹת־עָל יוּעָמוּ, נְגֹהוֹת הוֹד נֶאֱסָפוּ,

  נְשִׂיאִים בְּחַשְׁרַת מַיִם יְמַלְאוּן הָרָקִיעַ.

בְּמֶרְחֲבֵי תְהוֹם רַבָּה, לֵיל חשֶׁךְ הִשְׂתָּרֵעַ,

גֶשֶָם שׁוֹטֵף מֵעָל כְּנַחַל פְּלָגָיו נוֹבֵעַ,

  עֲבִים נוֹרָאִים בַּהֲרַת מִטְרוֹת עֹז יִרְבִָּיוּן,

כְּחִצֵי שַׁדַי בְּגַלְגָל בְּרָקִים יִתְהַלָכוּ,

חֲצָצֵי רַעַם וּבָזָק בֶּעֱזוּזָם יִתְאַבְָּכוּ,

  מֵחֶבְיוֹן נִקְרוֹת כֵּפִים הָרוּחוֹת יֶאֱתָיוּן,

הַגַלִים יְפַשְׂקוּ לוֹעָם בָּחֳרִי וָקָצֶף,

  וַיִתְרוֹצְצוּ יַחְדָיו בִּמְצוּלַת תַּחְתִּיָה,

וְהַיָם יִפְעַר פִיהוּ, שְׁפָתָיו מְלֵאוֹת קֶצֶף,

  כְּקֶבֶר פָּתוּחַ גְרוֹנוֹ, שַׁעַר אֶרֶץ הַנְשִׁיָה. –

“אוֹי! אוֹיָה לִי!” צָעֲקָה הַנַעֲרָה בְתַאֲנִיָה,

"אָנָא אֵלִי: חָנֵנִי, רַחֵם עָלַי עֲנִיָה! –

  מָה הֶעְתַּרְתִּי בְּחָפְזִי. חַלּוֹתִי רְצוֹן שְָמָיִם,

גַם אָמְנָה יַקְשֵב הַנוֹתֵן בַּיָם צִירִים,

אִם יָהִין עַתָּה לִשְׁחוֹת בְּמַיִם אַדִירִים,

  אַלְלַי לִי, לֹא יָשׁוּב עוֹד לְאֶרֶץ הַחַיִים!

כָּל צִפָּרֵי פְרָאִים, עַל־פְּנֵי מַיִם יִתְחַמָקוּן,

  בִּתְעוּפַת חִפָּזוֹן כְּעֵת לְקִנָם יעוֹפְפוּ,

כָּל אֳנִיוֹת אֵבֶה, לְתִגְרַת סַעַר יִשְׂחָקוּן,

  דוחוּ לְחוֹף יַמִים לִשְׂפַת שְׁאִיָה נִסְחָפוּ."

"הָה! נָכוֹן בָּטוּחַ יֵרֵד לְגַלֵי הַמָוֶת,

לֹא יִפְחָד לֹא יֵחָת מִבַּלְהוֹת צַלְמָוֶת,

  כִּי בְתַעֲצוּמוֹת עֻזָהּ הָאַהֲבָה תְאַלְצֵהוּ,

אַחַת נִשְׁבַּע בְּקָדְשׁוֹ, אִם תְּכַזֵב אַהֲבָתוֹ, –

לְנֶצַח לֹא יַעַזְבֵנִי, בְּחַיִים חַייָתוֹ –

  רַק הַמָוְתָה תַּפְרִיד מִנַפְשׁוֹ נַפְשֵהוּ.

אֲבוֹי! מִדֵי דַבְּרִי, שֹׁד שׁוֹטֵף יְבַלְעֵנוּ,

  וַיֵאָבֵק עִמָדוֹ בְּאַכְזְרִיוּת – אַף סְעָרָה,

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, בְּחֶרְמוֹ יִלְכְּדֶנוּ,

  גַלִים זוֹעֲפִים יִדְחָפוּהוּ לְאֶרֶץ צְרָה."

"אוֹי לְךְ יַם בּוֹגֵד! מָלֵא תְאוּנִים וּרְמִיָה,

שֶׁקֶט שָׁלַוְתָּ בְּזָדוֹן לְחָטְפֵהִוּ בְבוֹר שְׁאִיָה,

  כִּרְאִי־מוּצָק נִמְשַׁלְתָּ, צֶדֶק לָטוּ פָנֶיךְ:

נַחֲלֵי בְלִיַעַל בְּעָקְבָה שַׁלְאֲנָן נִטָיוּ

וַיִתְנַכְּלוּ לְמָשְׁכוֹ, אִם רַק לְפָנָיו יִשְׁלָיוּ

  עַד שַׁקַמְתָּ עָלָיו בִּכְלֵי זַעַם הֲמוֹנֶיךְ.

וְהִנֵּה עַתָּה בְתֹכֵכִי זִרְמַת נַהֲרוֹתַיִךְ,

  בְּאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב, אָזְלַת יַד יְשׁוּעָתָה,

שָׁפַכְתָּ עָלָיו חֲרוֹנְךְ בֶּעֱזוּז נוֹרְאוֹתַיִךְ

  הֶרְאֵיתָ עוֹז אַפֶּךְ וְעֶבְרָתְךָ כִּי קָשָׁתָה."

וַיִסְתָּעֲרוּ הָרוּחוֹת בִּנְשִׁיאִים גְאֵיוֹנִים,

וְיִתְגָעֲשׁוּן וְיִרְעֲשׁוּן הַמַיִם הַזֵדוֹנִים,

  כְּהַרְרֵי־אֵל נֶעֶרְמוּ, נִצְבוּ גִבְעוֹת־עוֹלָם;

אֳנִיוֹת רָמוֹת תְּבַקַעֲנָה, הָה יֻכְּתוּ שְׁאִיָה,

וְיָנוּסוּן וְיִדְחָקוּן אֱלֵי סַלְעֵי תַחְתִּיָה,

  תְּשׁוּאוֹת מַיִם רַבִּים יַשְׁמִיעוּ הוֹד קוֹלָם.

מִמְרוֹמֵי הַצְרִיחַ הַשַׁלְהֶבֶת כָּבָתָה,

  מְאִירַת נְתִיבַת־תֹּהוּ, בָּהּ הַמָוְתָה מְסֻתָּרֶת;

חֲשֵׁכָה אֲיוּמָה שַׁלָטֶת, מְפִיצָה רַק אֵימָתָה,

גַם בְּגְדוֹתֵי הַיָם בַּלָהָה אַךְ שׁוֹרָרֶת. –

וַתּוֹסֶף וַתִּתְחַנֵן לִיוֹצֵר הַשָׁמָיִם, –

לְצַוֹת: “הָס” לְרוּחַ, “דֹמוּ”! לְגַלֵי הַמַיִם,

  הַשְׁקֵט זַעַף דָכְיָם, הֶמְיַת זַעֲמָם הַשְׁבִּיחַ,

וַתִּדוֹר אַלְפֵי נְדָבוֹת לְהוֹבִיל שַי לַמוֹרָא,

שׁוֹר מַקְרִין מַפְרִיס לַמָעוֹז יַם הַנוֹרָא,

  בְּהִמָלֵט דוֹדָהּ מִצְרָה וְדַרְכּוֹ יַצְלִיחַ.

וַתִּקְרָא אֶרְאֶלִי שַׁחַק, שְׂרָפִים עֶלְיוֹנִים,

  וַתַּשְׁבִּיעַ מַלְאֲכֵי רָעִים, רוּחוֹת הָאֲדָמָה,

לְהַצִיל נֶפֶשׁ אֲהוּבָהּ הַשׂוֹחֶה בְאֵין אוֹנִים,

  לַהֲבִיאוּ הַיַבֶָּשֶׁת מִמְקוֹם צוּקָה וּשְׁמָמָה.

"שְׁמַע קוֹלִי מִמָרוֹם, הַקְשֵׁב נָא שַׁוְעָתִי,

יוֹצֵר תֵּבֵל וּמְלוֹאָה, אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי! –

  הָנוֹתֵן בְּיָם דֶרֶךְ, בְּמַיִם עַזִים נְתִיבָה,

הַמְשַׁלֵחַ תְּשׁוּעָה לְיוֹרְדִי הִיָם בָּאֳנִיוֹת,

עֵת יִתְרוֹמְמוּ גַלָיו בְּסוּפוֹת הוֹמִיוֹת,

  גַם לְדוֹדִי בְמָצוֹק עַתָּה נָא הַטִיבָה!

שְׁלַח אֵלָיו יֶשַׁע, מִקֹדֶשׁ לוֹ עֶזְרָתָה,

  הַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן גַלִים עַד נָפֶשׁ אֲפָפוּהוּ,

אֵתָיוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים לְעתּוֹת בַּצְרָתָה,

  מִקְבְרוֹת מִשְׁבְּרֵי יָם אָנָא הֲלוֹם שָׁאוּהוּ!"

הַקוֹלוֹת יֶחְדָלוּן וַיֶחְשׁוּ גַלִים וּסְעָרָה,

וַיַאת הֵילֵל־בֶּן־שַׁחַר בְּמוֹצָאֵי נְהָרָה,

  כֹּכְבֵי בֹקֶר יַזְהִירוּ בְשׁוּלֵי שְׁמֵי עֲרָבוֹת,

שַׁאֲנָן יִשְׁקוֹט הַיָם, שָׁלֵו בְּעַרְשׁוֹ בָטוּחַ,

פְלָגָיו בְּנַחַת יִנְהָרוּ, יִצְחֲקוּ בָרוּחַ,

  וְרוּחַ צַח חֲרִישִית יֵדֶא בַבֹּקֶר־לֹא־עָבוֹת. –

מִבְּלִי שְָאוֹן וְרַעַשׁ הַגַלִים לְאַט יִסָעוּן,

  עַל סַלְעֵי מַרְגוֹעַ הֵן פְּנֵיהֶם יַצְהִילוּ,

כְּמֵי מְנוּחוֹת יִזְרוֹמוּ, מַעֲדַנוֹת יִשְׁתַּעֲשְׁעוּן,

  וְאֶל גְדוֹתֵי הַיָם – גוּפַת גֶבֶר יוֹבִילוּ.–

הִנֵה זֶה דוֹדָה! שְָמַר מוֹצָא שְׂפָתָים,

אָתָא מֵרִבְבוֹת גַלִים בְּלִי נִשְׁמַת חַיִים,

  בְּעַד אַרְגִיעָה עֵינָהּ רָאֲתָה וַתַּכִּירֵהוּ,

יְלֵיל לֹא הִשְׁמִיעָה, רַק פָּנֶיהָ יֶחְוָרוּ,

עֵינֶיהָ לֹא דָמָעוּ, אַךְ מִבַּעַד חֲמַרְמָרוּ,

  בְּשָׁרָהּ עָלֶיהָ יִכְאַב, לִבָּהּ, הַשֶׁפֶק יְבוֹאֵהוּ,

בְּמַעֲמַקֵי תְּהוֹם רַבָּה הִשְׁקִיפָה לֹא־רֻחָמָה,

  גַם לִפְנוֹת שְׁחָקִים שָׁלְחָה מַבָּט עֵינֶיהָ,

וַתְּבַקֵשׁ לְכָל רוּחַ אֵי לְרוּחָהּ נֶחָמָה,

  וְאֵשׁ זָרָה הֶאֱדִימָה אֶת־לִבְנַת לְחָיֶיהָ. –

"הֵן נַפְשִׁי יוֹדַעַת עָצְמַת רְצוֹן שָׁמָיִם,

אַדִיר אָיוֹם וְנוֹרָא מִשְׁפַּט אֱלֹהִים חַיִים,

  מַה קִצִי כִּי אֲיַחֵל, קִוְתָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה?

בַּאֲבִיב־חֶלְדִי עַתָּה מַעֲגַל דַרְכִּי כִלִיתִי,

וּתְהִי זאת נֶחְמָתִי כִּי מְאֻשֶׁרֶת הָיִיתִי,

  חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַנְעִימִים – חֶבֶל הָאַהֲבָה. –

הוֹי, אַהֲבָה נֶאֱמָנָה, הוֹי, נְפָשׁוֹת לֹקַחַת!

  אַתְּ מְנָת חֶלְקִי, עָלַיִךְ הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי,

שָׂמֵחַ אֵרֵד שְׁאוֹלָה, בְּרוּחַ נָכוֹן לְשַׁחַת,

  לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחֵךְ אֲשְׁכָּר אַקְרִיב לִבְבִי!" –

וַתִּתְנַפֵּל מִבָּמֳתֵי הַמִגְדָל, מְרַחֶפֶת,

וְשִׂמְלָתָהּ אַחֲרֶיהָ בָּרוּחַ מְעוֹפֶפֶת,

  לִמְצוּלַת תְּהוֹם־רַבָּה. אֶל מְעוֹנַת צַלְמָוֶת. –

הַנֶאֶהָבִים וְהַנְעִימִים בְּחַיֵיהֶם נִצְמָדוּ,

יִתְאַחֲדוּ בַקְבוּרָה, בְּמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ,

  הָאַהֲבָה בַת־אַל־מוּת עַזָה הִיא מִמָוֶת. –

גַם בָּאַשְׁמַנִים, בִּמְחוֹלַת גַלֵי הַמָיִם,

  יִתְעַנְגוּ בְאַהֲבָתָם, יִתְעַלְסוּ בְלֵב תָּמִים;

וְהַיָם שָׁמֵחַ בִּשְׁלָלו. בִּשְׁלַל – כִּפְלַיִם,

יִלְפֵת אָרְחוֹת דַרְכּוֹ, הֲלִיכוֹת עוֹלָמִים. –

(Elegie über den Tod Eines Jünglings.)

וצדיק באמונתו יחיה.

(חבקוק ב' ד')

תַּאֲנִיַת צָרָה כְמוֹ בְטֶרֶם הִתְחוֹלֵל סָעַר,

תִּשָמַע מִבֵּית מַרְזֵחַ, מְעוֹנַת שְׁאִיָה,

צִלְצְלֵי אֵבֶל כָּבֵד מִמְרוֹמֵי הַשָׁעַר,

עֶלֶם אֶחָד נוֹשְׂאִים, יוּבַל לְאֶרֶץ הַנְשִׁיָה.

עֶלֶם אֶחָד אֲהָהּ! טֶרֶם יְבֻכַּר לַקָבֶר,

עוֹדֶנוּ בְאִבּוֹ נִקְטָף, בַּאֲבִיב יְמֵי חֶלְדֵהוּ,

עוֹרְקָיו יִפְעֲמוּ בַנֹעַר, מְלֵאִים תִּקְוָה וְשָׁבֶר,

שַׁלְהֶבֶת־יָהּ יוֹקֶדֶת תּוֹךְ בָּבַת עֵינֵיהוּ.

בֵּן, חֶדְוַת הוֹרָתוֹ, שְׂשׂוֹן־יוֹלַדְתּוֹ בַחַיִים, –

הָהּ, זֹאת תָּעִיד יִלְלָתָהּ, אַנְחוֹת־אֵם אֲבֵלָה –

הוֹי אָחִי! נֶפֶש חִשְׁקִי תַּחַת הַשָׁמָיִם!

הָבָה! כָּל־הַנִקְרָא אָדָם לְכוּ אַחֲרָיו סֶלָה! –

הֲעוֹד תִּתְאַבְּכוּ בְגֵאוּת, אַלוֹנִים כִּרְאִי מוּצָקִים,

מְשַׂחֲקִים לְרוּחוֹת, מַלְעִיגִים לָרְעָמִים אַדִירִים?

וְאַתֵּמָה הָרִים גַבְנוּנִים, זְרוֹעוֹת שְׁחָקִים,

וְאַתֵּמָה שָׁמַיִם, בָּכֶם מַזָרוֹת מַזְהִירִים?

הֲעוֹד יִרְהַב אִישׁ־שֵׂיבָה עֲלוֹת בְּמַעַלְלֵי גְאֵיוֹנִים,

כְּמוֹ עַל מִשְׁבְּרֵי יָם לְגַפֵּי מְרוֹמֵי הַתּוּשִׁיָה?

הֲעוֹד יַאֲבֵר בְּכַנְפֵי גְבוּרוֹתָיו, מַלְאֲכוֹת אוֹנִים,

לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנוֹן שְׁמוֹ גִבּוֹר רַב־עֲלִילִיָה?

אִם הַתּוֹלַעַת תָּמוֹץ הַנִצָה פֹּרַחַת:

מִי פֶתִי יַאֲמִין כִּי בַל יִשָׁחַת לָנֶצַח? –

מִי יְקַו בַּשָׁמַיִם מֵעָל, בָאָרֶץ מִתַּחַת,

רַק לִרְאוֹת טוֹב – אִם בָּעֶלֶם מָוֶת וָרֶצַח? –

בְּגִילַת וְרַנֵן הַנְעוּרִים, יְמֵי שְׁנוֹתָיו רָקָדוּ,

בִּלְבוּשׁ שׁוֹשַׁנֵי עֲדָנִים מַעֲדַנוֹת נָדָדוּ,

וְהַתֵּבֵל, הַתֵּבֵל מָתְקָה לְחִכּוֹ פִי שְׁנָיִם. –

בִּידִידוּת וַאֲהָבִים, קֶסֶם חֵן עַל פָּנֵימוֹ,

יִרְמְזוּן לוֹ הָעֲתִידוֹת, בִּנְעִימוֹת מַבָּט עֵינֵימוֹ,

בִּזְהַב מוּפָז יַשְׁקֵף אֵלָיו עֵדֶן הַחַיִים;

עֵת עֵין אֵם שַׁכּוּלָה, בְּאֵבֶל תִּדְמַע דָמוֹעַ,

תַּחְתָּיו פָּעֳרָה שְׁאוֹל פִּיהָ בְשָׂרוֹ לִבְלוֹעַ,

וְעָלָיו נֻתְּקָה תִקְוַת חַיָיתוֹ שִׁבְעָתָיִם,

שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִסְחוּ מִמַבָּט עֵינֵיהוּ,

מֵהֶגְיוֹן הַקֶבֶר פָּחַד עוֹד אָז לְבָבֵהוּ. –

הָהּ, לְיוֹרְדֵי דוּמָה מָתְקוּ רִגְבֵי הַחַיִים!

דוּמִיָה בַמָעוֹן הַצַר, חֲרִישִׁית בְּפִי שַׁחַת,

בְּחֵיק תַּרְדֵמַת עוֹלָם יִשְׁנוּ יוֹרְדֵי הַקָבֶר;

הוֹי אָחִי! שֶׁקֶט וְשַׁאֲנַן בְּדֻמִיָה נִצַחַת

יִשְׁבְּתוּ עֶשְׁתּנוֹתֶיךָ, כָּל כִּסְלָה וָשָׁבֶר;

עֵת הַחֶרֶס מֵעַל גַבֵּי קִבְרְךָ יוֹפִיעַ,

אַתָּה בַל תָּחוּשׁ עוֹד כִּידוֹדֵי רְשָׁפֵהוּ;

עֵת הָרוּחַ בִּכְנָפָיו אֶת־פְּרָחָיו יָנִיעַ,

אַתָּה בַל תִּשְׁמַע עוֹד צְקוֹן לַחֲשֵׁיהוּ;

בְּקַרְנֵי הָאַהֲבָה עַפְעַפֶּיךָ לֹא יָפוֹזוּ,

בַּל עוֹד תְּחַבֵּק רַעֲיָתְךָ, זֹאת נַחַל עֲדָנֶיךָ,

עֵת דִמְעוֹת עֵינֵינוּ כְמִשְׁבְּרֵי מַיִם יַחְפוֹזוּ, –

לָנֶצַח, לָנֶצַח סֻגְרוּ שְׁמוּרוֹת עֵינֶיךָ.

אָכֵן אַשְׁרֶיךָ! מַה עָרְבָה לְעֵינֶיךָ הַתְּנוּמָה!

כָּל שׁוֹכְנֵי בִמְעוֹנַת צָרָה, שַׁאֲנַן יִשְׁלָיוּן;

עִם הַגִילָה יִגְוְעוּ פֹה גַם צָרָה וּמְהוּמָה,

בְּמַפַּח נֶפֶשׁ אַף יָגוֹן וַאֲנָחָה יִכְלָיוּן.

אִם בְּשׁוֹט לָשוֹן חַרְצוּבוֹת רֶשַׁע יִתְהַלָכוּ,

הָרִשְׁעָה תָקִיא לַעֲנָה, הַחַטָאת רֹאש פְּתָנִים,

מְקַנְאִים הֵן יָגוֹדוּ, עָלֶיךָ יִתְאַבָּכוּ,

נִפְתָּל מִתְקַדֵשׁ הוֹי! יַקְדִשְׁךָ לָאַשְׁמַנִים,

בְּנֵי בְלִיַעַל תַּחַת מַסְוֶה קֹדְשׁ יִתְרָאוּ,

בִּמְעִיל צְדָקָה וָחֶסֶד, אוֹר לַחֹשֶׁךְ שָׂמִים,

עִם אֲנָשִׁים בְּנֵי תְמוּתָה כְמוֹ בְכַּדוּר יִשְׁתַּעֲשָׁעוּ,

וְכֵן מִנִי שְׁנוֹת קֶדֶם עַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

עָלֶיךָ יְנַחֵשׁ הָאֹשֶׁר בְּקֶסֶם הָרְמִיָה,

לָתוּר אַחֲרֵי־עוֹגְבָיו מִסָבִיב, שְׁתוּם הָעָיִן,

פַּעַם יָרִים גֶבֶר עַל כִּסֵא הַתּוּשִׁיָה,

פַּעַם לְאַשְׁפַּתּוֹת יַשְׁפִּילֵהוּ וִיהִי לְאָיִן;

אַשְׁרֶיךָ! אַשְׁרֵי בְאָהָלְךָ, מְעוֹנַת צָרָה!

אֵת שְׂחוֹק־הַתּוּגָה פֹה, הֶמְיַת שְׁאוֹן הַחָלֶד,

אֵת מִשְׁבְּרֵי יַם הָאֹשֶׁר, בַּעְיָם רוּחַ סְעָרָה,

אֵת מִשְׂחַק־תַּעֲלוּלִים, שַׁעֲשׁוּעֵי הוֹלְלוֹת יָלֶד,

אֵת תְּשׁוּאוֹת חֲרוּצִים, הוֹזִים שׁוֹכְבִים בַּעֲצַלְתָּיִם,

אֵת מַרְגֵעָה וְשַׁלְוָה, מַלְאֲכוֹת פֶּרֶךְ יִרְבָּיוּן,

אֵת שֵׁדִים וְשְׂעִירִים יְמַלְאוּן פְּנֵי הַשָׁמָיִם,

אָחִי! כֻּלָם נֶצַח עֵינֶיךָ בַל יֶחֱזָיוּן. –

לֶךְ־לְךָ בְּשָׁלוֹם, אַתָּה נֶאֱמַן נַפְשֵׁינוּ סֶלָה!

בִּרְכוֹתֵינוּ יְיַשְׁנוּךָ כְּגָמוּל בְּעֶרֶשׂ עֲדָנִים,

הֵרָדֵם נָא שַׁלְאֲנָן בַּקֶבֶר מְעָרַת אֲפֵלָה,

הֵרָדֵם שַׁלְאֲנָן עַד נָשׁוּב הִתְרָאֶה פָנִים!

עַד עַל־גִבְעוֹת אֵלֶה, מְלֵאוֹת גְוִיוֹת בְּנֵי־תְמוּתָה,

בְּשׁוֹפָר גָדוֹל יִתָּקַע, בַּשׁוֹפַר הַתְּחִיָה,

עַד בְּרִיחֵי מָוְתָה יִשָׁבְרוּ מִדֶלֶת כְּרוּתָה,

וְרוּחַ אֱלֹהִים יְעוֹרֵר יְשֵׁינֵי אַדְמַת הַנְשִׁיָה, –

עַד מִנִשְׁמַת אֱלוֹהַ, מוֹלִיד שְׁחָקִים וַאֲדָמָה,

הַקְבָרִים יָחִילוּ, יֵשְׁבוּ עַל הָאָבְנָיִם,

עַד מִגַעֲרָתוֹ, מַזָרוֹת יֶעֶשְׁנוּ בְרָמָה,

שְׁאוֹל וַאֲבַדֹה יָקִיאוּ שְׁלָלָם חֲמֹרָתָיִם. –

לֹא בָעוֹלָמִים כַּאֲשֶׁר הַחֲכָמִים יַחֲלֹמוּ,

אַף־לֹא בְפַרְדֵס עֵדֶן, הֶהָמוֹן שָׁם שָׂם מְעוֹנָה, –

לֹא בַשָׁמַים כַּאֲשֶׁר הַמֹשְׁלִים יָרוֹמוּ, –

אוּלָם בִּצְרוֹר הַחַיִים נַשִׂיגְךָ עַל נְכוֹנָה.

הַאֶמֶת הַדָבָר, יְשַׂמַח הַהֵלֶךְ בָּאָרֶץ,

כִּי יֶשְׁנוֹ הִגָיוֹן עוֹד מֵעֵבֶר לַקָבֶר?

כִּי הַצְדָקָה תִדְרוֹךְ עַל כִּלָיוֹן וָקָרֶץ?

כִּי אֵינֶנוּ רְעוּת רוּחַ, חֶזְיוֹן חוֹבֵר חָבֶר? – –

הֵן כָּל שְׂפוּנֵי הַחִידוֹת לְךָ נִבְעוּ אַפָּיִם!

אֱמֶת יִמְצֶה רוּחֲךָ וִישׁוֹבֵב בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת,

אֱמֶת בָּרָה כַחַמָה, בְּרִבְבוֹת אַלְפֵי קְרָנָיִם,

נְסוּכָה מִכּוֹס בְּיַד אֲדֹנָי, נְסוּכָה בְצַחְצָחוֹת. –

סְעוּ לוֹבְשֵׁי שְׁחוֹרִים, נוֹשְׂאֵי הַמִטָה בְדוּמִיָה!

גַם־זֶה הֵכִינוּ טֶבַח עַל־שִׁלְחַן בְּכוֹר מָוֶת!

הַסוּ, דוֹמוּ מְקוֹנְנִים, חִדְלוּ הַרְבּוֹת תַּאֲנִיָה!

עִפְּרוּ בֶעָפָר עַל גָדִישׁ שׁוֹכְנִי צַלְמָוֶת!

אֵיפֹה גֶבֶר בָחַן עֵצוֹת אֵל הַנִסְתָּרוֹת?

אַיֵה עֵין חוֹדֶרֶת בַּתְהוֹם, בְּתֹהוּ־לֹא־דֶרֶךְ?

קָדוֹשׁ! קָדוֹשׁ! קָדוֹשׁ! אַתָּה אֱלֹהֵי הַקְבָרוֹת!

נְכַבֶּדְךָ בִּרְעָדָה, בְּיִרְאָה נִכְרְעָה לְךָ בֶּרֶךְ!

הֶעָפָר כַּאֲשֶׁר הָיָה יָשּוּב אֱלֵי הָאֲדָמָה,

וְהָרוּחַ יֵדֶא מִבֵּיתוֹ, מִשְׁכַּן הַקָרֶץ!

גַם הָרוּחַ יַשֵׁב עֲפָרוֹ לְכָל עֵבֶר שָׁמָה,

אֱמוּנָתוֹ עַד, כִּימֵי הַשָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. –

(Die Ideale.)

בכל־עת אוהב הָרֵעַ.

(משלי י"ז י"ז.)

לָמָה תַעַזְבִינִי כְאִשָׁה בוֹגֶדֶת

עִם תְּשׁוּאוֹת כָּל חֶזְיוֹנֵי יִקְרוֹתָיִךְ?

מִנִי תִפָּרֵדִי, הַרְחֵק נוֹדֶדֶת

בַּהֲמוֹן שְׂמָחוֹת וַאֲנָחוֹת אֲשֶׁר בְּרַגְלָיִךְ?

בַּמֶה תִתְרַצִי כִי תְאַחְרִי, בּוֹרַחַת!

הוֹי, עֵת הַזָהָב, אַתְּ חֶמְדַת הַיָמִים!?

אַךְ לַשָׁוְא! גַלַיִךְ יִדוֹדוּן פַּחַז

אֶל־יַם הַנֵצַח, בַּתְּהוֹמוֹת עוֹלָמִים.

הֵן יוּעַם הַשֶׁמֶשׁ, מָאוֹר הַחַיִים,

עֲלֵי מְסִלַת שַׁחֲרוּתִי יָהֵל, יוֹפִיעַ,

מַשְׂכִּיוֹת לֵב נָמַסוּ כְקֶצֶף מָיִם,

אָז בָּמוֹ לִבָּתִי תְּשׁוֹבֵב, תַּרְגִיעַ.

חָלְפָה הָלְכָה לָהּ אֱמוּנָתִי הַיְקָרָה,

אֹמֶן בַּיְצוּרִים, יְלִידֵי חֲלוֹם הַלָיִל,

הָיְתָה לַזְמַן לְשָׁלָל, לְעִתּוֹת בַּצָרָה,

אָז בְּהוֹד אֵל נִשְׁקָפָה בְעָצְמָה וָחָיִל.

כְּמוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים, נָבִיא הַשָׁמָיִם,

חִבֵּק יֶלֶד מֵת, וַיִגְהַר עָלֵיהוּ,

עֲדֵי יִפַּח בְּאַפָּיו רֶגֶשׁ נִשְׁמַת חַיִים,

וַיָחָם בְּשָׂרוֹ, וַתָּשָׁב רוּחֵהוּ.

כֵּן חִבַּקְתִּי הַטֶבַע בְּעוֹז אַהֲבָתִי

בִּזְרוֹעַי נְטוּיוֹת גַם בְּנֶפֶשׁ יִחֵלָה,

בְּלִבִּי דִבַּקְתִּיהָ בִּנְאוּם מְלִיצָתִי,

וָאֶפַּח בָּהּ חַיִים וַתֶּהִי סֶלָה.

הִנֵה מֵעֱזוּז הָאֵשׁ, לַהֲבוֹת תְּשׁוּקָתִי,

הַדוּמִיָה מָצְאָה מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ,

נְשִׁיקוֹת הָאַהֲבָה הֵשִׁיבָה רַעֲיָתִי,

צְלִיל לִבָּתִי יִשָׁמַע בְּכִלְיוֹתֶיהָ.

כָּל־עֵץ וְשׁוֹשָׁן יִפְרְחוּ לִי שִׁבְעָתָיִם,

אַשְׁדוֹת הַבְּדֹלַח זְמִירוֹת לִי יָשִׁירוּ,

גַם אַבְנֵי הַשָׂדֶה יָחוּשׁוּ חַיִים,

מֵהֵד חַיָיתִי יְעוֹרְרוּ גַם יָעִירוּ. –

בְמֵצַר לִבָּתִי הָהּ! תְשׁוּקָה נִפְלָאָה,

הָגוּת־עוֹז בְּרֶגֶשׁ תִּפְרוֹץ לְכָל אַפְסָיִם,

לָצֵאת לַחֶלֶד, תֵּבֵל הַנַהֲלָאָה,

לִפְּעֻלוֹת אָדָם גַם בִּדְבַר שְׂפָתָיִם.

מַה גָדְלָה הַתֵּבֵל וַתִּיף בְּחֶלְיָתָהּ

עֵת בְּחֶבְיוֹן פִּרְחָהּ הַנִצָה נַעֲלָמָה;

אוּלָם מַה דַלָה, מַה קָטְנָה יִפְעָתָהּ,

עֵת חָנְטָה פַגֶיהָ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

צוֹלֵחַ בְּרַב־אוֹנִים יֵדֶא בְלִי הֲפוּגָה, –

הֶגְיוֹנֵי חֲלוֹמוֹ יַעֲשׂוּ לוֹ כְנָפָיִם, –

חָפְשִׁי מִדְאָגָה, מִמֶתֶג הַתּוּגָה,

מְכַרְכֵּר הַנַעַר עַל מַעְגְלֵי הַחַיִים.

עַד כֹּכְבֵי רָקִיעַ בִּמְרוֹמֵי שְׁחָקִים

יַאֲבֵר כַּנֶשֶׁר בִּתְעוּפַת הִגָיוֹן;

הֵן לֹא יַעַצְרוּהוּ רוּם וּמֶרְחַקִים,

מְקוֹם יִתְעוֹפֵף עַל אֶבְרוֹת הַחִזָיוֹן.

הִנוֹ קַל הַמֵרוּץ כְּאַחַד הַצְבָיִים,

אֵין שָׂטָן אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחַ תַּאֲוָתוֹ,

הַבֵּט, אֵיךְ לִפְנֵי מִרְכֶּבֶת הַחַיִים

מְכַרְכְּרִים בַּמָחוֹל הָאוֹרְחִים לְחֶבְרָתוֹ!

הָאַהֲבָה עִם מַשְׂכֹּרֶת מֶגֶד עֲדָנִים,

הָאֹשֶׁר עִם לִוְיַת זָהָב וַעֲטָרָה,

הַכָּבוֹד עִם כֶּתֶר כֹּכְבֵי נַעֲמָנִים,

הָאֱמֶת בִּבְרַק יִפְעַת שֶׁמֶשׁ תִּפְאָרָה!

אַךְ עַל אֵם הַדֶרֶךְ אָחוֹר נָסוֹגוּ,

הָלוֹךְ וְחָסוֹר אָבְדוּ וַיִתְפָּרָדוּ,

צַעֲדֵי הֲלִיכוֹתָם כְּמוֹ שַׁבְּלוּל נָמוֹגוּ,

אִישׁ אַחַר רֵעֵהוּ בֶגֶד בָּגָדוּ.

קַל הַמֵרוּץ הָאֹשֶׁר נָס רִאשׁוֹנָה,

הַצְמֵאָה לֹא שָׁכְכָה מִמְקוֹר הַדָעַת,

עַנְנֵי הַשֶׂפֶק, חֶשְׁכַּת אֲפֵלָה מְעוֹנָה,

יָלוּטוּ אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁמֶשׁ מֵיפָעֲת.

כֶּתֶר הַכָּבוֹד נֶאְדָרִי בַקֹדֶשׁ,

חָזִיתִי מְחֻלָל עַל מֵצַח אִישׁ בַּעַר,

הָהּ! עִם הֶאָבִיב, קֹצֶר יְמֵי הַחֹדֶשׁ,

עָפָה עֵת־אַהֲבָה כַסוּפָה וָסַעַר!

נֶעֱזָב נִשְׁאַרְתִּי מֵאוֹהֵב וָרֵעַ,

עַל דַרְכִּי־לֹא־סְלוּלָה תִשְׁלוֹט דוּמִיָה;

אוּלָם בְּרַק אֶחָד מִצְעָר אוֹר זוֹרֵעַ,

הַתִּקְוָה שׁוֹלַחַת עַל מְסִלַת שְׁאִיָה.

מִי אֵיפוֹ מִכָּל תְּשׁוּאוֹת אֲחֻזַת מְרֵעִים

יָחִיל דוּמָם, לִימִינִי יַחְפּוֹץ שָׁבֶת?

מִי יְנַחְמֵנִי מֵעֶצֶב, בִּתְמִים דֵעִים,

וָהוּא יַלְוֵנִי לְבֵית חֶשְׁכַּת צַלְמָוֶת?

אַךְ אַתְּ יְדִידוּת, אַתְּ יְלִידַת הַשָׁמָיִם!

לָךְ רִפְאוּת תְּעָלָה לְכָל מַחֲלָה וּפָגַע,

חֵלֶק כְּחֵלֶק תִּשְׂאִי נֵטֶל הַחַיִים,

בְּחָרְפִי בִּקַשְׁתִּיךְ – וְהִנֵה מְצָתִיךְ רָגַע. –

וְאַתְּ רְעוּתָהּ אֲשֶׁר רֵעָה לָהּ בִּלְבַב תָּמִים,

כָּמוֹהָ סַעֲרַת הַנֶפֶשׁ תְּלַחֲשִׁי דוּמָה,

יְגִיעַת־כַּפָּיִם! – לֹא תִיגְעִי עוֹלָמִים,

תִּבְרְאִי לְאִטֵךְ אַךְ לֹא תֶהֶרְסִי מְאוּמָה.

הֵן לְמִבְנֵה־נְצָחִים תַּחַת הַשָׁמַיִם

גַרְגִיר אַחַר גַרְגִיר נוֹשְׂאוֹת כַּפָּיִךְ,

אַךְ מִסֵפֶר הַנוֹשֶׁה, רְחַב־יָדַיִם,

רְגָעִים, יָמִים וְשָׁנִים תִּמְחִי בְיָדָיִךְ.

(Der ¹/// )

במפלא ממך בל תדרוש

ובמכוסה ממך בל תחקור

(בן סירא ג' י"ח)

"מִי יָהִין, רֹאשׁ שָׁלִישׁים אוֹ גִבּוֹר מִלְחָמָה,

לִשְׂחוֹת בְּמַיִם עַזִים, לוֹעַ מְצוּלַת תַּחְתִּיָה?

גָבִיעַ זָהָב יָקָר אַשְׁלִיכָה הַיָמָה,

הַשִׁבֹּלֶת לְבַלְעֶנוּ כִמְעַט פָעֲרָה פִיהָ.

מִי זֶה יָשִׁיב הַגָבִיעַ וִירִימֵהוּ,

אֵלָיו לְמַשְׂאֵת יִנָתֵן, אֲחֻזָתוֹ הִנֵהוּ."

כֹּה דִבֵּר הַמֶלֶךְ, וַיַשְׁלֵךְ מֵרֹאשׁ הַסְלָעִים, –

אָיוֹם תָּלוּל בְּמוֹרָד עַל עֶבְרֵי פִי פָחַת,

בִּרְאִי הַיָם תָּלוּי, בְּיַרְכְּתֵי אֶרֶץ רְפָאִים, –

אֶת־גָבִיעַ הַזָהָב תּוֹךְ הַשִׁבֹּלֶת מִתָּחַת;

"מִי זֶה גִבּוֹר, אָשׁוּב שְׁאָלָה, אַמִיץ רוּחַ,

לִשְׂחוֹת בְּמַעֲמַקֵי הַיָם לָרֶדֶת שָׁם בָּטוּחַ?"

הַשָׂרִים וְהַגִבּוֹרִים, יַכְתִּירוּ בְמַעֲגָלָה,

חֶן־דְבָרָיו הִקְשִׁיבוּ אַךְ נֶאֶלְמוּ דֻמִיָה,

עֵינֵימוֹ בְיַם פֶּרֶא חָזוּ בְחִיל וְחַלְחָלָה,

וְלֹא אָבוּ הַבֶּצַע מִיַם צַלְמוֹן וּשְׁאִיָה,

וְהַמֶלֶךְ שִׁלֵשׁ קְרֹאת לְכָל שָׂרָיו הַנִצָבִים:

“אֵין אֶחָד יָהִין לָרֶדֶת בְּתַעֲצוּמוֹת רְהָבִים?” –

אוּלָם מַחֲשִׁים כֻּלָם, דוּמָם כְּבַתְּחִלָה, –

וְהִנֵה עֶלֶם יְפֵה־תֹאַר אַף גִבּוֹר מִלְחָמָה,

אָתָא מִבֵּינוֹת לַשָׂרִים, – לִבָּתָם אֲמוּלָה, –

וַיִפְתַּח הָאֵזוֹר, וַיָסַר אֲדַרְתוֹ שָׁמָה.

וְכָל אִישׁ וְאִשָׁה מִסָבִיב כְּכַדוּר יִצְנְפוּהוּ,

אֶת־הָעֶלֶם הַנֶחְמָד, בְּתִמְהוֹן לֵבָב רָאוּהוּ.

וּבְצַעֲדוֹ שָׁם בְּמוֹרַד הַסֶלַע מִתַּחַת,

הִשְׁקִיף בְּלוֹעַ הַצוּלָה, מַעֲמַקֵי תוֹר שְׁאִיָה,

הַמַיִם, נִבְלָעוּ חִישׁ בִּמְצוּלַת הַשַׁחַת,

תַּקִיא זִרְמַת הַשִׁבֹּלֶת בְּמִנְהֲרוֹת תַּחְתִּיָה,

כְּקוֹל שַׁדַי בַּגַלְגַל בַּעְיָם רוּחַ סוּפָתָה,

יִנְדֹפוּ בְקֶצֶף מֵחֵיק חֶשְׁכַּת־עֵיפָתָה.

וַיִגְעַשׁ, וַיִרְעַשׁ, וַיֶהֱמֶה וַיַרְתִּיחַ,

כְּמוֹ מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ, עֵת יַחַד יִמְהָלוּ,

עַד לֶב־הַשָׁמַיִם גַלְגַל הַזֶרֶם יָגִיחַ,

וּתְהוֹם עַל תְּהוֹם יְרוֹצֵץ, עָלָיו יִתְגַלְגָלוּ.

אַךְ הַשִׁבֹּלֶת בְּתָקְפָהּ עוֹדֶנָהּ עֹמֶדֶת,

כְּמוֹ יַחְפֹּץ הַתְּהוֹם עוֹד מִשְׁנֵהוּ לָלֶדֶת.

אוּלָם כִּמְעַט קָט, הַסַעַר יָקוּם לִדְמָמָה,

מִתּוֹךְ לִבְנַת הַקֶצֶף, מִכְסֵה־אֶרֶץ רְפָאִים,

נִקְרַת נְתִיבַת שְׁחַרְחֹרֶת בְּחַגְוֵי סַלְעֵי־שְׁמָמָה,

בְּלִי מָעֳמָד בְּלִי קֵצֶה תִהֲלַךְ וַתֵּרֵד פְּלָאִים.

מִשְׁבְּרֵי הַיָם כֻּלָמוֹ בְאֶרֶץ הַנַהֲלָאָה,

בְזֶרֶם הַמְצוּלָה יִמָשְׁכוּ, בִמְעוֹן בַּלָהָה.

עַתָּה טֶרֶם גַלְגַל הַזֶרֶם יִתְגַלֵעַ,

הִתְפַּלֵל הָעֶלֶם לָאֵל וַיַפְקִיד רוּחֵהוּ,

פִּתְאֹם–צַעֲקַת תִּמָהוֹן מִסָבִיב תִּשָׁמֵעַ,

זִרְמַת הַשִׁבֹּלֶת בַּעְיָם רוּחָהּ תִּתְקְפֵהוּ,

הַשׁוֹחֶה הַגִבּוֹר סָפוּן תּוֹךְ קִבְרוֹת הַמָיִם,

הַיָם סָגַר בַּעֲדוֹ, וְהוּא – נֶעֱלָם מֵעֵינָיִם.

דֻמִיָה עֲמוּקָה שׂוֹרֶרֶת בִּמְצוּלַת הַמָיִם,

רַק בְּמַעֲמַקֵי תַחְתִּיָה תֶהֱמֶה הַמַכְשֵׁלָה,

וּבְרֶתֶת יַשָׁמַע מִכָּל פֶּה וּשְׂפָתָיִם:

“עֶלֶם אַמִיץ רוּחַ, שׁוּט בַּיַם צָרָה סֶלָה!”

וְהָרַעַשׁ הָלוֹךְ וְגָדוֹל בְּתִגְרַת־אַף וָזָעַם,

וּבְתַאֲוַת־נֶפֶשׁ הוֹחִילוּ עַד בֹּשׁ הַפָּעַם.

גַם כִּי תַשְׁלִיךְ הָעֲטֶרֶת בַּתְהוֹם הַקָרֶץ,

וַתּאֹמֶר: מִי לְיָדִי יָבִיא הָעֲטָרָה,

צָנוֹף יִצְנוֹף בְּהוֹדָהּ, מָלוֹךְ יִמְלוֹךְ בָּאָרֶץ!

אוֹ־אָז לֹא אֶתְאַו אֶל מַשְׂכֹּרֶת הַיְקָרָה.

אֵת כָּמֻס בַּמִסְתָּר, שְׂפוּנֵי עֵמֶק שְׁמָמָה,

לֹא יְסַפֵּר אָדָם וָחַי, אֲשֶׁר בְּאַפּוֹ נְשָׁמָה.

הֵן צִיִים אַדִירִים בְּגַלְגַל הַמַיִם נִלְכָּדוּ,

וַיִהְיוּ לְבָרוֹת שָׁמָה בִמְצוּלַת תַּחְתִּיָה,

רַק תָּרְנָם נִשְׁאָרוּ, כְּרַפְסֹדוֹת יִתְפָּרָדוּ,

וְהָאֳנִיוֹת וּמְלוֹאָן הָטְבְּעוּ בְּקִבְרוֹת הַנְשִׁיָה.

וּכְהֶמְיַת רַעַשׁ סוּפָה הָלוֹךְ וְגָדוֹל בְּסָאוֹן,

יִשָׁמַע מִמֶרְחָק הָלוֹךְ וְקָרוֹב בְּמַשָׁאוֹן.

וַיִגְעַשׁ – וַיִרְעַשׁ – וַיֶהֱמֶה – וַיַרְתִּיחַ, –

כְּמוֹ מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ עֵת יַחַד יִמְהָלוּ,

עַד לֶב־הַשָׁמַיִם גַלְגַל הַזֶרֶם יָגִיחַ,

וּתְהוֹם עַל תְּהוֹם יְרוֹצֵץ, עָלָיו יִתְגַלְגָלוּ,

כְּקוֹל שַׁדַי בַּגַלְגַל, בַּעְיָם רוּחַ סוּפָתָה,

יִנְדֹפוּ בַקֶצֶף מֵחֵיק חֶשְׁכַּת עֵיפָתָה.

וְהִנֵה מִתְּהוֹם הַמְצוּלָה, חֵיק חֲשֵׁכָה נוֹרָאָה,

תְּרוֹמֵם תַּבְנִית גֶבֶר, נֶפֶשׁ חַיָה עֲיֵפָה,

זְרוֹעַ וְעוֹרֶף יִתְאַבְּכוּ מִגֵיא צוּקָה וּתְלָאָה,

וַיְפָרֵשׂ לִשְׁחוֹת בְּכֹחַ מִמְקוֹם מַדְחֵפָה,

וְהִנֵה בָא, – בִּשְׂמֹאלוֹ, נְטוּיָה מוּל הַשָׁמָיִם,

הֵנִיף הַגָבִיעַ הַלָז בְּמִצְהֲלוֹת אַפָּיִם.

וַיָשָׁב רוּחוֹ – וַיִדוֹם – וַיַרְגִיעַ –,

וַיְבָרֵךְ אוֹר יְקָרוֹת, אוֹר נגַהּ הַשָׁמָיִם.

וּבְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה כָל אִישׁ לְרֵעֵהוּ יָרִיעַ:

"חַי, עוֹדֶנוּ חָי, לֹא נִגָרַז מֵאֶרֶץ הַחַיִים!

וּמִקִבְרוֹת הַזֶרֶם יְעַלְעוּ דָם לְעֻמָתוֹ,

הִצִיל הַגְוִיָה, וַיִפְדֶה חַיֵי נִשְׁמָתוֹ."

הִנֵה בָא! בְּרִנַת גִילָה כִתְּרוּהוּ מַחְנָיִם,

וַיִפּוֹל לְרַגְלֵי הַמֶלֶךְ בְּשַׁלְוַת דֻמִיָה,

וַיוֹשֶׁט לוֹ הַגָבִיעַ כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיִם,

וְהַמֶלֶךְ קֹרֵץ בְּעֵינָיו אֶל־בִּתּוֹ יְפֵהפִיָה,

וַתְּמַלֵא בַיַיִן חָמַר מְלוֹא הַגָבִיעַ;

וַיִפֶן הָעֶלֶם לַמֶלֶךְ, וְאֹמֶר הִבִּיעַ:

"הַמֶלֶךְ לְעוֹלָם יֶחִי! מַה יִשְׂמַח בְּגִילָה

כָּל רוֹאֶה אוֹר יְקָרוֹת פֹּה עֲלֵי הָאֲדָמָה!

אוּלָם אָיוֹם מִתַּחַת בַּיַם נוֹרָא עֲלִילָה.

אַל יְנַסֶה בֶן־אָדָם אֱלֹהִים שׁוֹכְנֵי רָמָה,

אַל יָעוֹז אֱנוֹשׁ לַחֲזוֹת אֵת כָּמֻס מֵעֵינָיִם,

לַחְשׂף פְּנֵי הַלוֹט, שְׂפֻנֵי טְמוּנֵי הַמָיִם."

"שָׁם טֻבַּעְתִּי מָטָה חִישׁ כַּבָּרָק מְעוֹפֵף,

אָז מֵחַגְוֵי הַסְלָעִים זֶרֶם שֶׁטֶף מָיִם

חָמַק עָבַר לְנֶגְדִי, וּבְסָאוֹן רֹאשִׁי יְחוֹפֵף;

וּבְחֶזְקַת הַיָד אֲפָפוּנִי פַלְגֵי נַהֲרַיִם,

כַּכַדוּר בְּמַעֲגָלָה, כַּגַלְגָל בַּסוּפָתָה,

הָיִיתִי כַגֶבֶר אֵין אֱיָל בְּאֵין יְשׁוּעָתָה."

"וַיַרְאֵנִי יָהּ, – אֵלָיו שִׁוַעֲתִּי בְּמַחֲשַׁכִּים.

מִן הַמֵצַר קָרָאתִיו, מִגֵיא חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, –

סְעִיף צוּר חֲלָמִישׁ שָׁמָה יְרוֹמֵם מִמַעֲמַקִים,

אֲחַזְתִּיו בְּחָפְזִי וְאִמָלֵט מִשַׁעֲרֵי מָוֶת.

גַם הַגָבִיעַ תָּלוּי עָלָיו עֵינִי צוֹפִיָה,

כִּי עַתָּה נָפַל מַטָה עַד קַרְקַע תַּחְתִּיָה.

"שָׁם קִצְבֵי הָרִים תַּחְתֵּנִי עֵינַי יֶחְזָיוּן,

בַּחֲשֵׁכָה נוֹרָאָה כְמוֹ אֹפֶל עֵיפָתָה,

גַם לְאוֹזֶן שׁוֹמַעַת כְּמוֹ יְשֵׁינֵי עָפָר יִשְׁלָיוּן,

הָעַיִן רוֹאָה בַשְׁפֵלָה בְרַעַד וְאֵימָתָה.

נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב כָּל שְׂעִירֵי הַנְשִׁיָה,

יִשְׁרְצוּ סָבִיב לְמַדַי בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיָה."

"חָשַׁךְ מִשְׁחוֹר תֹּאַר חַיְתוֹ מַיִם זֵדוֹנִים,

עוֹבְרֵי אָרְחוֹת יַמִים יָגוֹדוּ הַפָּעַם,

הַתַּנִין הַנוֹרָא, אָיוֹם בְּתַעֲצוּמוֹת אוֹנִים,

מֵפִיץ שׁוֹאָה סְבִיבוֹ, בַּלְהוֹת תֹּפֶת וָזָעַם.

בְּשִׁינֵי מְזָרֵי אֵימָה, בְּרַעַשׁ וְרוֹגֶז יָגִיחַ,

מִנַחֲלֵי הַבַּתוֹת – לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ. –"

"שָׁם גוּפָתִי תְלוּיָה – וַאֲנִי אֵדַע מִתַּחַת,

הַרְחֵק מִיֶשַׁע אָדָם, הָלְאָה מֵאוֹהֵב וָרֵעַ,

בֵּינוֹת לַפְּרָאִים יִרְחַשׁ רִגְשַׁת רוּחַ אַחַת –

בַּבְּדִידָה נוֹרָאָה אֲנִי לְבַדִי כִמְתַעְתֵּעַ.

עָמֹק, עָמֹק מְקוֹם אָזְנִי לֹא שָׁמְעָה מְאוּמָה,

בְּתֹהוּ יְלֵיל יְשִׁימוֹן בִּמְעוּף צוּקָה וּמְהוּמָה."

"כָּכָה, זַמוֹתִי בְחֻבִּי עֵת שַׂרְעֲפַּי נִטָיוּ,

פִּתְאוֹם תַּנִינִים נוֹרָאִים, מוֹשְׁלֵי הַמָיִם.

לוֹעָם נֶגְדִי יִפְעָרוּ, לְבַלְעֵנִי יֶהֱמָיוּ,

חִישׁ נָטַשְׁתִּי סְעִיף הַסֶלַע בְּרִפְיוֹן יָדָיִם;

וְגַלְגַל הַזֶרֶם אֲחָזַנִי בְנַחֲלֵי בְלִיַעַל,

וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – וְיַעֲלֵנִי אַךְ מַעַל."

הַמֶלֶךְ הִשְׁתּוֹמֵם בְּדַבְּרוֹ, מַחֲרִישׁ לָדַעַת,

וַיֹאמֶר: "לְךָ הַגָבִיעַ לְאוֹת הַתִּפְאֶרֶת,

גַם בִּגְלָלְךָ יִעַדְתִּי גַם זוּ הַטַבַּעַת,

מְעֻלֶפֶת סַפִּירִים בְאַבְנֵי חֵפֶץ נֶאֱדֶרֶת,

תַּרְהִיב עוֹד נַפְשְׁךָ רֶדֶת עַד קַרְקַע תַּחְתִּיָה,

וַהֲשִׁיבֵנִי דְבַר־מַה שָׁם עֵינְךָ צֹפִיָה." –

וַתִּשְׁמַע בַּת הַמֶלֶךְ, וְלִבָּתָהּ אֲמוּלָה מְאֹד,

וַתִּתְחַנֵן, וַתְּפַלֵל בְּנוֹפֶת נִיב שְׂפָתָיִם:

"רַב לְךָ אָבִי יַקִיר! לִבְּךָ אַל תַּקְשִׁיחַ עוֹד,

מִכֻּלָם הִגְבִּיר חֲיָלִים, הִפְלִיא שִׁבְעָתָיִם,

אִם אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחֲךָ לַחֲקוֹר תַּעֲלוּמוֹת מָטָה,

יַכְלִימוּ הַגִבּוֹרִים אֶת־הָעֶלֶם עָתָּה." –

אָז יֹאחַז הַמֶלֶךְ אֵת הַגָבִיעַ פַּחַז,

וַיַשְׁלִיכֵהוּ שֵׁנִית בְּמַיִם הַזֵדוֹנִים:

"אִם תָּשִׁיב תַּעֲלֶה הַגָבִיעַ מִתַּחַת,

אֲגַדֶלְךָ לְשַׂר וְשׁוֹעַ מִכֻּלָם עֲשֶׂרֶת מוֹנִים.

וְעוֹד הַיוֹם תְּחַבֵּק אֵשֶׁת בְּרִיתְךָ, נֶפֶשׁ עֲדִינָה,

תִּתְחַנֵן בַּעַדְךָ עַד־כֹּה בְרַחֲמִים וַחֲנִינָה." –

וְנֶפֶשׁ הָעֶלֶם לָבְשָׁה תַעֲצוּמוֹת שָׁמָיִם,

עֵינָיו יָרוֹבוּ רֶשֶׁף כְּבִרְקֵי־הוֹד בָּרָמָה,

וַיַרְא יְפַת הַתֹּאַר כִּי הֶאֱדִימָה אַפָּיִם,

וַיַרְא פָנֶיהָ יֶחְוָרוּ – וַתִּמוֹט לָאֲדָמָה;

לָצוּד נֶפֶשׁ יְקָרָה, בְּסֵתֶר לְבָבוֹ יוֹשָבֶת,

יָרַד תַּחְתִּית שְׁאוֹלָה, לַחַיִים אוֹ לַמָוֶת.

הֵן תָּשׁוֹבְנָה תְּשׁוּאוֹת גַלְגַל זֶרֶם הַמָיִם,

הַסָאוֹן סוֹאֵן בְּרַעַשׁ וִיבַשֵׂר בְּקוֹל הָרָעַם;

וְיַשְׁפִּיל כָּל אָדָם, סְחַרְחַר מַבָּט הָעֵינָיִם,

מִשְׁבְּרֵי הַיָם יִדֹדוּן יִדֹדוּן הַפָּעַם.

יִתְגָעֲשׁוּ בְמוֹ־רָמִים, יִתְגָעֲשׁוּ לְבּוֹר תַּחְתִּיָה,

וְאֵין אֶחָד יַעֲלֶה הָעֶלֶם מֵאֶרֶץ הַנְשִׁיָה. –

(Hoffnung.)

ובטחת כי־יש תקוה.

(איוב יא י"ח.)

הִנֵה רַבִּים יֶהְגוּ גַם יַחְלְמוּ הֶבֶל,

מִיָמִים עֲתִידִים בַּבְרָכָה יֶאְתָיוּ;

הַשֵׂג אֹשֶׁר רָב, זֹה מַטְרַת הַתֵּבֵל,

יִרְחֲשׁוּ, יִגָעוּ, יִרְדְפוּ אַף יֶהֱמָיוּ.

הַחֶלֶד יִזְקַן אַף יְחַדֶשׁ נְעוּרֵיהוּ,

וְהַגֶבֶר יְקַו תָּמִיד לַכְבִּיר אָשְׁרֵהוּ.

הַתִּקְוָה תַנְחֵהוּ מִבֶּטֶן לְחַיִים,

תְּרַחֵף בִּיעָף סָבִיב לְיֶלֶד מְשַׁעֲשֵׁעַ,

תְּנַחֵשׁ הַנַעַר בְּקֶסֶם הָעֵינָיִם,

גַם לֹא תִקָבֵר עִם יָשִׁישׁ גוֵֹעַ;

כִּי עֵת נַפְשׁוֹ תֵדֶא, זְבוּלָהּ בֹּחֶלֶת,

עוֹד בְּיַרְכְּתֵי קֶבֶר יִטַע – הַתּוֹחֶלֶת.

לֹא בְחַנְפֵי כָזָב לְשׁוֹנָהּ מְדַבֶּרֶת,

אֵינֶנָהּ רוּחַ עִוְעִים, לְהֶבֶל דָמָה,

בַּלֵבָב מִבַּעַד בְּרֶגֶשׁ מְבַשֶׂרֶת:

לְקֵץ תַּכְלִית נִבְחָרָה הִנְנוּ עֲלֵי אֲדָמָה,

וּמַה בְקֶרֶב אִישׁ קוֹל פְּנִימָה יַבִּיעַ,

לֹא יַשְׁלֶה הַנֶפֶשׁ, כִּי אֱמֶת יוֹדִיעַ. –

בור כרה ויחפרהו

ויפול בשחת יפעל.

(תהלות ז ט"ז)

צַדִיק תָּמִים הָיָה הָעֶבֶד רֶבַע,

יָרֵא-אֱלֹהִים, יָשָׁר לֶכֶת הַצְנֵעַ,

בְּתֻמַת לְבָבוֹ שֵׁרֵת גְבִרְתּוֹ אֱלִישֶׁבַע,

אֵשֶׁת הַפֶּחָה מִקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

מַה-נָאוָה רוּחָהּ, מַה נָעֲמוּ מַעֲשֶׂיהָ;

וְאִם רוּחַ זָדוֹן יַחֲלוֹף עַל פָּנֶיהָ,

וַתְּצַו רֶדֶת שְׁאוֹל, בַּתְּהוֹם נוֹרָא לָבוֹא,

גַם-אָז יְמַלֵא פִקוּדָהּ בְּשִׂמְחַת לְבָבוֹ.­–

מֵעֲלוֹת הַשַׁחַר בְּיַרְכְּתֵי הַשָׁמָיִם,

עַד רָפָה הַיוֹם וְהִגִיעַ הַלָיִל,

הִנוֹ סָר לְמִשְׁמַעֲתָּהּ בְּנִקְיוֹן כַּפָּיִם,

אַךְ שָׁמֹר פִּקוּדֶיהָ הִגְבִּיר חָיִל;­–

וּבְאָמְרָה אֵלָיו: הִנָפֵשׁ אַרְגִיעָה!

אָז בָּבַת עֵינוֹ דֶמַע הִבִּיעָה,

וְזָמַם בִּלְבָבוֹ, כִּי חַטָאת מָנוֹחַ,

אִם תַּחַת עוֹל סִבֳּלוֹ לֹא יֵלֵךְ שְׁחוֹחַ.

וְכֵן מֵהֲמוֹן עֲבָדִים, עָלֶיהָ נִצָבִים,

הַגְבִירָה שָׂמְתְהוּ לִבְחִיר-הַסְגֻלָה;

וְעֵת שִׂפְתוֹתֶיהָ דֹבְבוֹת בְּיִפְעַת אֲהָבִים,

יִשְׁמַע רַב צִדְקָתוֹ לְשֵׁם וְלִתְהִלָה.

לֹא כָעֶבֶד מוּזָר נֶחְשַׁב בְּעֵינֶיהָ,

אַךְ כַבֵּן אֲהָבַתּוּ, כְּיוֹנֵק שָׁדֶיהָ;

תָּמִיד עֵינָה תְּלוּיָה בְמִצְהֲלוֹת אַפָּיִם

עֲלֵי צֶלֶם מַרְאֵהוּ בִיפִי-עֵינָיִם

וַיִחַר אַף כָּזְבִּי גִבּוֹר הַצַיִד,

כְּרֹאשׁ פְּתָנִים בְּחֻבּוֹ קִנְאָה וּמַשְׂטֵמָה,

לְבַלְעֶנוּ חִישׁ, כְּעַל הַפְּגָרִים הָעַיִט,

מִנִי אָז חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ הַשׁוֹמֵמָה;

וַיִקְרַב אֶל-הַפֶּחָה פַּחַז בְּתָרְמָה,­–

עֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה, בְּזָדוֹן וְעָרְמָה,­–

בְּשׁוּבָם הַבַּיְתָה מִצֵידָם בַּיָעַר,

לָעִיר בְּלִבּוֹ רוּחַ קִנְאָה ­– וַיָעַר.

“מַה-מְאֻשָׁר אֲדוֹנִי, פֶּחָה יָקָר וְשׁוֹעַ!­”

פָּתַח אֶת-פִּיהוּ בַתְּאֻנִים וּרְמִיָה,

"הַשֶׂפֶק לֹא יָעֹז שְׁנָתְךָ לִפְרוֹעַ,

נָוְךָ מִשֹׁד קִנְאָה לֹא יֻכַּת שְׁאִיָה;

אִשָׁה יִרְאַת אֲדֹנָי נָפְלָה לְךָ לְמָנָה,

שׁוֹמֶרֶת בְּרִית אִשָׁהּ בְּרוּחַ נֶאֱמָנָה.

לְהָפֵר אֶת-בְּרִיתָהּ, בְּרִית אַלוּף נְעוּרֶיהָ,

לֹא יָזִיד מַדִיחַ גֶשֶׁת עָדֶיהָ."­–

עֵין הַפֶּחָה קָדְרָה, רְגָזָה מְעֻלֶפֶת:

"מַה-תֹאמַר וּמַה-תְדַבֵּר דִבְרֵי רוּחַ?

הֲאֶבְטַח בְּצִדְקַת אִשָׁה, לַשָׁוְא נֶחְרֶפֶת,

כְּגַלֵי יָם נָעָה, כְּמוֹץ תִּדְפֶנוּ רוּחַ?

חָנֵף עַל נְקַלָה הֵן יָצוּד נֶאֱהָבָה;

אַךְ בִּמְקוֹם אֵיתָן אֱמוּנָתִי נִצָבָה.

לְאֵשֶׁת הַפֶּחָה מִקָדִשׁ בַּרְנֵעַ,

לֹא יִגַשׁ­–כֵּן אֲצַפֶּה­–מְנַסֶה פוֹשֶׁעַ!"

וַיֹאמֶר הַצַיִד: "כֵּנִים הַדְבָרִים.

רַק בִּזָיוֹן וְקֶצֶף נָאווּ פִי שְׁנָיִם

לְעֶבֶד מִבֶּטֶן, קְלוֹן אִוֶלֶת יָרִים,

עֵת-כִּי-יֶעֱרַב לְבָבוֹ בְחֶלְקַת שְׂפָתָיִם

לָגֶשֶׁת אֶל-גְבִרְתּוֹ אֵשֶׁת אֲדוֹנֵיהוּ,

וּמַאֲוַיֵי פֶשַׁע קִנְנוּ בְנַפְשֵׁהוּ."­–

“מַה?” קָרָא הַפֶּחָה בְתִגְרַת נְקָמָה,

“הֲכִי תְדַבֵּר מֵאָדָם וְחַי עֲלֵי הָאֲדָמָה?”­–

"כֵּן הוּא! מָה אִתָּנוּ כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ,

וּמֵעֵינֵי אֲדוֹנִי נֶעֱלָם בְּמִסְתָּרִים?

וְיַעַן נַפְשְׁךָ תֹאבֶה לְבַל יִתְגַלֵעַ,

לָכֵן תַּחַת לְשׁוֹנִי אֶכַחֵד הַדְבָרִים."­–

“אֱמוֹר! מוֹת תָּמוּת אִם עוֹד תֶּחְשֶׁה הַפָּעַם!”

קָרָא הַפֶּחָה אָיוֹם בְּרוֹגֶז וְזָעַם;

“מִי אֶל-אֱלִישֶׁבֶע יָרִים עֶשְׁתֹּונוֹתָיו?”­–

כֵּן, הוּא אַדְמוֹנִי בְתַלְתַּלֵי קְוֻוצוֹתָיו."

“אָמְנָה לֹא יֶחְסַר יוֹפִי אֶל מַרְאֵהוּ,”

כֵּן הוֹסִיף לְדַבֵּר בִּזְדוֹן-תַּרְמִית לִבּוֹ,

מִדֵי דַבְּרוֹ, הַפֶּחָה חִיל יֹאחְזֵהוּ,

גַם קוֹר וָחוֹם חֲלִיפוֹת יִתְהַפְּכוּ בְּחֻבּוֹ.

"הֲכִי אֳדוֹנִי מֵאָז אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ,

אֵיךְ עֵינוֹ תָמִיד בְּעֵינָהּ תִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ?

אֶל מִצְוֹת אֲדוֹנִי הֵן לֹא יִפֶן לְתַאֲבָה,

רַק אֶצְלָהּ נִצָב אָסוּר בָּאזִיקֵי אַהֲבָה?"

"הַבֵּט-נָא אָדוֹן אֶל דִבְרֵי אִגְרָתוֹ,

כְּתוּבִים בְּאֵשׁ אַהֲבָה, אֵינֶנָה מְסֻתֶּרֶת,

וַיֶעְתַּר אֵלֶיהָ לְנוֹכַח אַהֲבָתוֹ,

זֶה עֶבֶד בְּלִיַעַל, נֶפֶשׁ סוֹרָרֶת.

אַךְ אֵשֶׁת בְּרִיתְךָ, מַחְזֶקֶת בְּתֻּמָתָהּ,

כִּסְתָה מִמְךָ זֹאת בְּחֶמְלַת לִבָּתָהּ;

וַאֲנִי אֶנָחֵם עַל דַבְּרִי הַפָּעַם,

כִּי, אָדוֹן, מַה תִרְהֶה בְרֶתֶת וָזָעַם?"

וַיִסַע הַפֶּחָה בָחֳרִי-אַף וַעֲצֶבֶת,

אֶל יַעַר צוֹמֵחַ צֶאֱלִים וְאַלוֹנִים,

שָׁם אוּר הַכִּבְשָׁן בְּתַנוּר אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת,

יִצְרוֹף בַּעֲלִיל הַבַּרְזֶל עֲשֶׂרֶת מוֹנִים.

שָׁמָה עֲבָדָיו מִבֹּקֶר וְעַד עַרְבָּיִם,

עֵצִים יַשִׂיקוּ בְלִי רִפְיוֹן יָדָיִם

יִגְאוּ בְנֵי-רֶשֶׁף, נָשַׁף הַמַפּוּחַ,

כְּמוֹ אֲבָנִים יָזוֹקוּ בְּגַלְגַל לְכָל רוּחַ.

עֱזוּז הַשַׁלְהֶבֶת בְּתַעֲצוּמוֹת הַמָיִם,

פֹּה יִתְלַכְּדוּ, יִתְאַחְדוּ עוֹלָמִים;

מֵעֱזוּז הַזֶרֶם אוֹפַן הָרֵחָיִם,

מִתְהַפֵּךְ, מִתְגוֹלֵל זֶה כַבִּיר יָמִים.

יוֹמָם וְלַיִל יִשָׁמַע הוֹלֶם-פָּעַם,

הַכֵּילַפּוֹת יִשְׁתַּקְשְׁקוּן כְּפַּעַם בְּפַעַם,

מִמַּכָּה בִלְתִּי סָרָה לְעוֹשֵׂי הַמְלָאכָה,

יֵרַךְ הַבַּרְזֶל יוּשַׁת לַמֶרְקָחָה.

וַיִקְרוֹץ לִשְׁנַיִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֵהוּ,

וַיְצַו לָמוֹ וַיִגְזוֹר בַּאֲרֶשֶׁת שְׂפָתוֹ:

"רִאשׁוֹן אָדָם זֶה הֵנָה אֶשְׁלָחֵהוּ,

שָׁאֹל יִשְׁאַל אֶתְכֶם בְּעֶצֶם תֻּמָתוֹ:

הֲכִי עֲשִׂיתֶם מִשְׁמֶרֶת מִצְוַת אֲדוֹנֵנוּ?

בִּשְׁאוֹל לַבַּת-אֵשׁ שָׁמָה תַשְׁלִיכֶנוּ.

לְעָפָר וְאֵפֶר יְהִי, בְּעַצְמוֹתָיו רֶצַח,

וְעֵינוֹ לֹא תְשׁוּרֶנוּ עוֹד עוֹד לָנֶצַח." ­–

וַתָּגֵל רוּחַ אֵלֶה הָאַכְזָרִים,

אַכְזָרִיוּת-אַף מֵאָז עַל לִבָּם חֲרוּשָׁה;

בְּשִׂמְחַת עוֹלָם שָׁמְעוּ אֵלֶה הַדְבָרִים.

כִּי לִבָּם כַּבַּרְזֶל, בְּשָׂרָם כַּנְחוּשָׁה.

עַל-יַד הַמַפּוּחַ חַיִל הִגְבִּירוּ,

בֶּטֶן הַכִּבְשָׁן בְּיֶתֶר-עֹז הִבְעִירוּ,

נְכוֹנִים נִצָבִים, הִתְעַתְּדוּ לַטָבַח,

הַגֵשׁ קָרְבַּן-אִשֶׁה, הַקְרֵב הַזָבַח.

וְכָּזְבִּי לְרֵעֵהוּ הַתָּם הִתְרוֹעֵעַ,

וַיֹאמֶר אֵלָיו בְּחֶלְקַת לָשׁוֹן רְמִיָה:

"הָחִישָׁה פְעָמֶיךָ, אַל תַּעֲמוֹד רֵעַ!

אֲדוֹנִי אֵלֶיךָ דְבַר-סֵתֶר וְתּוּשִׁיָה." ­–

וַיְצַו הַשָׂר: "רֶבַע! שַׁנֵס מָתְנַיִם,

אֵל-אוּר הַבַּרְזֶל רוּץ פַּחַז כַּמַיִם,

הַסָרִים לְמִשְׁמַעֲתִּי שָׁם תִּשְׁאֶלֵימוֹ:

אִם שָׁמְרוּ כַאֲשֶׁר צִוִיתִי אֵלֵימוֹ?" ­–

וַיַעַן הָעֶבֶד: “דְבָרְךָ אֲקַיֵמָה!”

וַיִשָׂא אֶת-רַגְלָיו חוּצָה לָלֶכֶת.

וַיַעֲמוֹד פִּתְאֹם כְּמֵקִיץ מִתַּרְדֵמָה:

“אוּלַי גַם הִיא תְצַוֵנִי לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת?”

וַיִקְרַב וַיַעֲמוֹד לִפְנֵי הַגְבָרֶת:

"לְכִּבְשָׁן נִשְׁלַחְתִּי מִמְרוֹמֵי הַקָרֶת;

דְבַר-מַה לַעֲשׂוֹת צָוִי-נָא בַחֲסָדָיִךְ,

כִּי רוּחִי וּבְשָׂרִי תֻּכּוּ לְרַגְלָיִךְ "

וַתַּעַן גְבִרְתּוֹ מִקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ,

בְּקוֹל-עָרֵב וְנָעִים, כְּנֹפֶת צוּף שְׂפָתָיִם:

"לָאֵל, יֵעָתֵר אֵלַי כִּי אֲשַׁוֵעַ,

הַיוֹם אֲשַׁלֵם נְדָרָי, אַחַת אַפָּיִם.

בְּנִי נָפַל לְמִשְׁכָּב לִפְנֵי יֶרַח יָמִים,

וָאֶדֵר: כִּי יָקוּם, עָלַי זִבְחֵי שְׁלָמִים.

לָכֵן הַעַל תּוֹדָה שָׁם בְּהַר הַקֹדֶשׁ,

וְהַעֲתִּיר בַּעֲדִי לַאֲדֹנָי בְּיֹום הַחֹדֶשׁ."

וּבְשִׂמְחַת לֵבָב מִלֵא אַרֶשֶׁת הַגְבֶרֶת,

וַיְמַהֵר לְדַרְכּוֹ וַיִשָׂא רַגְלֵיהוּ.

וְהוּא עוֹד לֹא הִרְחִיק מִמִגְרְשֵׁי הַקֶרֶת,

שָׁם אֵצֶל הַנָהָר, שׁוֹטֵף דָכְיֵהוּ,

וַיִשְׁמַע נַאֲקַת אָדָם מִתְיַפֵּחַ:

פַּלְטָה נַפְשִׁי פַחַז, גֶבֶר אוֹרֵחַ!

מִלוֹעַ הַזֶרֶם, לְעִתּוֹת בַּצָרָתָה!

וַיָצָל בַּמְצוּלָה הָהּ, בְּאֵין יְשׁוּעָתָה.

כְּשָׁמְעוֹ קוֹל הָאִישׁ מִמְצוּלָה מְשַׁוֵעַ,

וַיַכֵּר אֶת-אוֹיְבוֹ, זִמְרִי אִישׁ מֶרִי.

תּוֹרַת הָאָדָם זֶה כַבִּיר פּוֹרֵעַ,

שִׂנְאָתוֹ הִכְּתָה שֹׁרֶשׂ וְתַּעַשׂ פֶּרִי.

לֹא תִקֹם וְלֹא תִטֹר! כָּתוּב בַּתּוֹרָה,

כֵּן תּוֹכַח לוֹ בְחֻבּוֹ רוּחוֹ הַטְהוֹרָה,

וַיִתְנַפֵּל כְּרֶגַע בְּפֶּרֶץ הַמָיִם,

וַיַעֲלֵהוּ חִישׁ וַיָשָׁב לוֹ חַיִים.

כִּמְעַט פָּתַח הָאִישׁ בְּבַת עֵינֵיהוּ,

וַיֹאמֶר: "בֹּשְתִּי, נִכְלַמְתִּי לְפָנֶיךָ,

וַאֲדֹנָי אֱלֹהִים, הַמְשַׁלֵם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ,

ייֵטִיב עִמְךָ וִישַׁלֵם מַשְׂכֻּרְתֶּךָ."­–

עוֹדָם הֵמָה מְדַבְּרִים שָׁמָה גַם יָחַד,

וְאֵשֶׁת הָאִישׁ בָּאָה בְרֶתֶת וּפָחַד,

וּכְבָר אֶת-כָּל-נַעֲשָׂה שָׁמְעָה בְאָזְנֶיהָ,

וַתּוֹדֶה הַמָצִיל בְּדִמְעוֹת עֵינֶיהָ. ­–

וַיִסֹב רֶבַע דֶרֶךְ יְרוּשָׁלָיִם.

וַעֲלֵי הַר-צִיוֹן, עַל מִזְבַּח הַקֹדֶשׁ,

הֶעֱלָה, כְּמִשְׁפָּט כָּתוּב, עַתּוּדִים שְׁנָיִם,

אֵלִים בְּנֵי-בָשָׁן אָז בַּיוֹם הַחֹדֶשׁ,

וַיֶעֱתַּר בְּעַד גְבִרְתּוֹ מִקִירוֹת לְבָבוֹ,

וַיִקוֹד לָאֵל, עָלָיו הִשְׁלִיךְ יְהָבוֹ.

וּבְלֵב נָכוֹן מִהֵר לֶכֶת דַרְכֵּהוּ,

שָׁם לְמִשְׂרְפוֹת הַבַּרְזֶל כְּמִצְוַת אֲדוֹנֵיהוּ.­–

כַּאֲשֶׁר עֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן עֵינוֹ רָאָתָה,

וַיַרְא הָעֲבָדִים נִצָבִים מְיֻזָנִים,

וַיִקְרָא: "הֲאִם כַּמִשְׁפָּט נִהְיָתָה

מִצְוַת הַפֶּחָה, עֲבָדִים נֶאֱמָנִים!?"

וַיַעֲנוּהוּ כֻלָם בִּלְזוּת שְׂפָתָיִם,

וְעַל לוֹעַ הַתַּנוּר יִרְזְמוּן בְּיָדָיִם:

הִנֵה הוּא נֶחְבָּא, צָפוּן.לְעוֹלָמִים,

הַפֶּחָה יְהַלֵל עֲבָדָיו בִּלְבַב-תָּמִים."

הָשִׁיב מַעֲנֶה לְשׁוֹלְחָיו, דָבָר לַאֲדוֹנֵיהוּ,

שָׁב בְּחָפְזוֹ לָרוּץ כַּמַיִם נֻגָרִים.

כִּרְאוֹתוֹ אֲדוֹנָיו מִמֶרְחָק דַרְכֵּהוּ,

לֹא הֶאֱמִין אִם עֵינָיו חָזוּ מֵישָׁרִים:

“הוֹי אִישׁ דַכָּא! מֵאַיִן בָּאתָ עָתָּה?”

“מֵאוּר הַבַּרְזֶל” ­– "לֹא-כֵן, כּוֹזֵב אָתָּה!

אוֹ-אָז בַּמֵרוּץ אֵחַרְתָּ בַּקָרֶת?" ­–

"אֲדוֹנִי, עַד אִם מִלֵאתִי נְאֻם הַגְבָרֶת "

"וַאֲנִי בְּטֶרֶם הַיוֹם מֵעַל פָּנֶיךָ

לַדֶרֶךְ יָצָאתִי, אָדוֹן שָׂאֵנִי!

אָז שָׁאַלְתִּי אֶת-פִּי אֵשֶׁת חֵיקֶךָ,

הִיא גְבֶרֶת רוֹמֵמָה, אִם מַה תְצַוֵנִי?

הַעַל זֶבַח תּוֹדָה, צִוְתָה הַגְבִירָה,

שָׁם בְּהַר הַקֹדֶשׁ חַסְדֵי אֵל הַזְכִּירָה,

בְּנִי נָפַל לְמִשְׁכָּב לִפְנֵי יֶרַח יָמִים,

וְעַתָּה הֶחְלִימֵהוּ יוֹצֵר עוֹלָמִים."

הַשָׂר מִשְׁתּוֹמֵם מַחֲרִישׁ לָדַעַת,

וַיִתְחַלְחַל מְאֹד וּפָנָיו יֶחְוָרוּ:

"מַה בְאוּר הַבַּרְזֶל אָזְנְךָ שׁוֹמַעַת,

דַבֵּר, מָה עֲבָדַי לְךָ לַעֲנוֹת מָהָרוּ?"

אֲדוֹנִי, לֹא הֲבִינֹתִי אֲרֶשֶׁת שׁפָתַיִם;

אֶל הַתַּנוּר בִּשְׂחוֹק קָרְצוּ בָעֵינָיִם:

הִנֵה הוּא נֶחְבָּא, צָפוּן לְעוֹלָמִים,

הַפֶּחָה יְהַלֵל עֲבָדָיו בִּלְבַב-תָּמִים."­–

“וְכָּזְבִּי?” שְׁאָלָהוּ חִישׁ הַשׁוֹעַ כָּכָה,

וַיָפָג רוּחוֹ, לְבָבוֹ, אֲחָזוֹ שָׂעַר,

"לֹא פָגַשׁ שָׁמָה בַדֶרֶךְ אוֹתָכָה?

הֵן אָנֹכִי שִׁלַחְתִּיהוּ אֶל הַיָעַר."­–

"לֹא בַיַעַר וְשָׂדֶה עֵינַי אוֹתוֹ רָאוּ,

אַף עִקְבוֹת כָּזְבִּי מֵאָז לֹא נוֹדָעוּ,

"עַתָּה, כֵּן הַפֶּחָה בְרֶתֶת הִבִּיעַ,

“אֶחֱזֶה: יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּרָקִיעַ!”

וַיִקַח בְּטוּב לֵבָב, בְּחֶסֶד וַחֲנִינָה,

זְרוֹעַ עַבְדוֹ, יָשָׁר לֶכֶת הַצְנֵעַ,

וַיְבִיאֵהוּ לִפְנֵי הַגְבֶרֶת הָעֲדִינָה,

שֶׁמֶץ עַד-הֵנָה לֹא לָהּ יִתְגַלֵעַ:

"הַיֶלֶד הַזֶה כְּמַלְאַךְ-אֵל אֲרֹמְמֶנְהוּ,

רוּחַ חֲסָדַיִךְ אַל-נָא תִּקְחִי מֶנְהוּ!

זַמוֹתִי בְרָע הוּא, כִּלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן,

וַאֲדוֹנָי עִמוֹ, בְּצֵל שַׁדַי יִתְלוֹנָן."

גם בשׁחוק יכאב לב

ואחרית השמחה תוגתי

(משלי י"ד י"ג)

שׁוּלַמִית! הַגִידִי-נָא-לִי הֵדָבָר,

הַמוֹשֵׁךְ גֵו לַגְוִיָה כְגַלְגַל לְרוּחַ.

הַגִידִי-נָא לִי שׁוּלַמִית, הַקֶסֶם,

הַלוֹחֵץ בְּחָזְקָה הָרוּחַ לָרוּחַ?

הִנֵה, מוֹרֶה מַזָרוֹת בָּרָקִיעַ

לְעוֹפֵף בְּמַעֲגָלָה סָבִיב הַצְפִירָה,

כְּמוֹ יְלָדִים קְטַנִים רוֹקְדִים סָבִיב אִמָם,

לְתָּאֵר חוּגִים צְבָעִים סָבִיב הַגְבִירָה.

כָּל כֹּכְבֵי רָקִיעַ יִשְׁתּוּ בַּצָמָא,

מְטַר-קַרְנֵי עֲרִיפֶיהָ בִּזְהַב פַּרְוָיִם,

יִשְׁתּוּ מֵאֵשׁ כּוֹסָהּ שִׁקוּי עִם עֲדָנִים,

כַּעֲצָמוֹת מִנִי מוֹחַ יִרְוְיוּן חַיִים.

אַבְקַת-שֶׁמֶשׁ תֵּחַד עִם רֵעוּתֶיהָ,

בְּאַחֲוָה וְרֵיעוּת כְּקוֹלוֹת בְּעֵרֶךְ תָּמִים,

בִּשְׁמֵי הַשָׁמַיִם תִּמְשׁוֹל הָאַהֲבָה,

חֻקוֹת תֵּבֵל תַּעֲמוֹדְנָה בָהּ לְעוֹלָמִים.

הָגוֹ אֶת-זִכְרָהּ מִמְכוֹן הַתּוֹלָדוֹת ­–

הַחֶלֶד יֻכַּת לָעִייִם נוֹרָאִים,

הָאֲדָמוֹת תָּשׁוֹבְנָה לְתֹהוּ וּבֹהוּ,

בְּכוּ נְבוֹנֵי יוֹשְׁבֵיהֶן עַל רִדְתָּן פְּלָאִים!

הָגוֹ בַת-אֱלֹהִים מִלַהֲקַת הָרוּחוֹת,

יִקָפְאוּ כֻלָם כְּבַמָוֶת הַגְוִיָה;

מִבְּלִי אַהֲבָה לֹא יָשׁוּב עוֹד הֶאָבִיב,

בִּלְעָדָהּ אֵי נֶפֶשׁ וְרוּחַ יְהַלְלוּיָה!

וּמַה-זֶה, עֵת שׁוּלַמִית תִּשָׁקֵנִי,

שַׁלְהֶבֶת יָהּ יִיצַק עַל לֶחִי בְּנַחַת,

וַיְצַו לַלְבָבִי: חוּשָׁה תְעוּפָתֶךָ!

דָמִי יַרְתִּיחַ כְּבָאֵשׁ הַקַדַחָת.

עוֹרְקֵי כֻּלָהַם חֻקָם יַעֲבוֹרוּן,

תְּהוֹמוֹת דָמִי עַל כָּל גְדוֹתָן תֵּצֶאנָה,

הַגְוִיָה שׁוֹקֵקָה אֶל קִרְבַת רְעוּתָה,

נְפָשׁוֹת בְּמוֹקֵד אֶחָד חֹברוֹת תַּעֲלֶינָה

כּמוֹ הָרוּחַ הַגָדוֹל בְּעֹצֶם יָדוֹ,

שָׁם בַּבְּרִיאָה הַמֵתָה יִרְדֶה לְתַאֲבָה.

כָּכָה תִמְשׁוֹל פֹּה בָעוֹלָם הַקָטָן,

בִּלְבַב יֶאֱרוֹג רַחֲשֵׁי-טוֹב ­– הָאַהֲבָה.

הִנֵה שׁוּלַמִית! גִילָה צָנֹף תִּצְנוֹף

עַצֶבֶת מַמְאֶרֶת בִּלְבַב בְּעָלֶיהָ,

בֵּין שְׁדֵי הַתּוֹחֶלֶת יָלִין הַנוֹאָשׁ,

וַתְּחַמֵם הַשֶׂפֶק בְּשַׁלְהֶבֶת רְשָׁפֶיהָ.

עֶדְנָה תָּחוֹן, תְּרַחֵם מָגִינַת לֵב,

כְּאֵב עָצוּר בְּלֵיל סֵתֶר לוֹ עָבִים,

וְאַחֲרֵי הִמְלִיטָה בָּנֶיהָ הַיְקָרִים,

תַּזְהִיר עֵין הַחֶרֶס בְּיִפְעַת עֵין אֲהָבִים.

הֲלֹא יִמְשׁוֹל גַם בְּמֶמְשְׁלוֹת-אָסוֹן וּתְלָאָה

רוּחַ קֶשֶׁר-אַמִיץ, רוּחַ בְּרִית תָּמִים?

הִנֵה אַחֲרֵי שְׁאוֹל חַטָאָה עוֹגֶבֶת,

וַתַּרְאֶה לַשְׁחָקִים פָּנִים נִזְעָמִים.

הֵן עֵקֶב עַוְלָתָה נְחָשִׁים יֶאֱרוֹגוּ

בּשֶׁת וְנֶחָמָה, תּוֹאֲמֵי צְבִיָה.

עֵקֶב הַגְדוּלָה עִם כַּנְפֵי הַנֶשֶׁר

יִתְחָרֵשׁ הָאָסוֹן וְיֶאֱרוֹב בִּצְדִיָה.

הַשֶׁבֶר מֵאָז בְּגָאוֹן יְשַׁעֲשֵׁעַ,

בָּאֹשֶׁר תִּדְבַּר הַקִנְאָה הַזֵדוֹנָה,

אֶל אָחִיהָ, מָוֶת תְּמַהֵר לָלֶכֶת

בְּיָדַיִם פְּרוּשׂוּת אֲחוֹתוֹ הָאֲבִיוֹנָה.

בְּכַנְפֵי הָאַהֲבָה יָחִישׁוּ הָעֲתִידוֹת,

אֶל זְרוֹעוֹת יָמִים עָבָרוּ לְעוֹלָמִים,

הַזְמַן מְעוֹפֵף יְבַקֵשׁ בְּחֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ,

אֶת-כַּלָתוֹ, בַּת-נֶצַח, כַּבִּיר יָמִים.

אָז,­– כֵּן שָׁמְעָה אָזְנִי שֶׁמֶץ וַתָּבֶן, ­–

אָז יָבוֹא יוֹם יַשִׂיג הַזְמַן כַּלָתוֹ;

מוֹקֵד-עוֹלָם יִהְיֶה לַפִּיד חֲתוּנָתָם,

הַזְמַן כִּי יְאָרֵשׂ בַּת-נֶצַח רַעֲיָתוֹ.

אֲזַי הֵילֵל-שַׁחַר, חַכְלִילִי עֵינָיִם,

שׁוּלַמִית, יַאֲדִים גַם פְּנֵי אַהֲבָתֵנוּ,

יַאַרְכוּ יָמֶיהָ כְּלִיל כְּלִילַת-עֲדָנִים,

שׁוּלַמִית, שׁוּלַמִית, נָגִילָה שְׁנֵינוּ! ­–

תשׁלח רוחך יבראון

ותחדשׁ פני האדמה.

(תהלות ק"ד ל')

בָּרוּךְ בֹאֶךָ עֶלֶם יְפֵה-תֹאַר,

מְשׂוֹשׂ-הַתּוֹלָדָה! חֶמְדַת הַשָׁנִים!

בָּרוּךְ אַתָּה בַטֶנֶא הַפְּרָחִים,

עַל שַׁדְמוֹת חֶמֶד, עַל כַּרְמֵי עֲדָנִים!

הֶאָח! הֶאָח! הֵן שַׁבְתָּ עָדֵינוּ,

יָפְיָפִיתָ דוֹד צַח בְּאוֹר פָּנֶיךָ,

מַה יָגֶל-לִבֵּנוּ בְרוּחַ חֲדָשָׁה,

לַהְלוֹךְ לִקְרָאתְךָ בְאֹרַח עֲדָנֶיךָ. ­–

הֲזָכוֹר תִּזְכּוֹר עוֹד עַלְמָתִי יְפִיָה?

אָנָא אַל תִּשְׁכָּחֶהָ עוֹלָמִים!

שָׁם רַעֲיָתִי מִנִי-אָז אֲהָבַתְנִי,

וְלִבָּהּ עֲדֶנָה עוֹד עִמִי תָמִים.

פֶּרַח שׁוֹשַׁנִים לַעֲדִי הַיָפָה,

שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ ­– וַתִּרְצֵנִי.

עַתָּה בָאתִי עוֹד לְבַקֵשׁ הַפַּעַם,

וְאָתָּה? אַתָּה לֹא תִכְלָא מִמֶנִי.

בָּרוּךְ בֹּאֶךָ עֶלֶם יְפֵה-תֹאַר,

מְשׂוֹשׂ-הַתּוֹלָדָה, חֶמְדַת הַשָׁנִים!

בָּרוּךְ אַתָּה בַטֶנֶא הַפְּרָחִים,

עַל שַׁדְמוֹת חֶמֶד, עַל כַּרְמֵי עֲדָנִים!

ומליצה חדות לו.

(חבקוק ב' ו')

בִּנְאוֹת הָעֵמֶק, מְלֹא-רֹעִים מִסָבִיב,

נִרְאֲתָה לְעֵין רֹאִי, בְּכָל תְּשׁוּבַת הַשָׁנָה,

בְּרָן צִפּוֹר הַזָמִיר, מְבַשֵׂר הֶאָבִיב,

עַלְמָה אַחַת יְפִיָה, בָּרָה כַלְבָנָה.

לֹא נוֹלְדָה בְעֵמֶק, בַּשְׁפֵלָה מִתַּחַת,

אֵי-מִזֶה בָאָה אֵין מֵבִין יוֹדֵעַ,

אוּלָם עִקְבוֹתֶיהָ נֶעְלְמוּ פַחַז,

עֵת הִפָּרְדָה וַתֶּחְדַל הִתְרוֹעֵעַ

אשֶׁר מִסָבִיב לָהּ תָּקֵר קִרְבָתָהּ,

תַּרְחִיב כָּל-לֵבָב וַתְּשׁוֹבֵב כָּל רוּחַ.

אוּלָם שִׂיא הֲדָרָהּ וְחִין עֶרֶךְ יִקְרָתָהּ,

הִרְחִיקוּ הָהּ! דוֹדֶיהָ בְּאֵמוּן רוּחַ.

פְּרִי-תֹּאַר וְשׁוֹשַׁנִים אִתָּהּ הֵבִיאָה,

בֻּכְּרוּ בִשְׂדֵה אַחֵר, בֵּין נִטְעֵי נַעֲמָנִים,

מקוֹם הַחַרְסָה בִבְרַק זָהֳרָהּ צוֹפִיָה,

בְּנָפַת מְאֻשָׁרָה, בְּקֶרֶב אֶרֶץ עֲדָנִים.

וַתְּחַלֵק לְכָל אִישׁ מַשְאַת מַדְהֵבָה,

לָזֶה פְרִי הָדָר, לָזֶה פִרְחֵי שׁוֹשָׁנִים,

מִנַעַר עוּל-יָמִים גַם עַד אִישׁ-שֵׂיבָה,

כֻּלָם שָׁבוּ לְבֵיתָם בְּמֶגֶד מַעֲדַנִים.

הַקְרוּאִים יָקְרוּ לָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִים;

אַךְ צֶמֶד מְאַהֲבִים יִקְרַב בִּרְנָנָה,

לָמוֹ הֵטִיבָה מָנָה אַחַת אַפָּיִם,

צְרוֹר שׁוֹשַׁנִים הָעוֹלוֹת עַל כֻּלָנָה.­–

טובה ארוחת ירק ואהבה-שׁם.

(משלי טו' יז')

שָׁם עֲלֵי הַמַבּוּעַ יָשַׁב הָעֶלֶם,

פְּרָחִים לְכֹּתֶרֶת יָדָיו יֶאֱרוֹגוּ,

פֶּתַע שֻׁדָדוּ עֵינָיו תִּצְפֶּינָה,

בִּמְחוֹלַת גַלִים יָנוּעוּ, יָחוֹגוּ.

כָּכָה שְׁנוֹת עֲלוּמַי כָּכָה יָעוּפוּ,

כַּאֲפִיקֵי הַמַבּוּעַ בְּסָאוֹן יִזוֹלוּן,

וְכֵן יְמֵי חָרְפִי כַשֶׁלֶג יֶחְוָרוּ,

כְּפִרְחֵי הַכֹּתֶרֶת רֶגַע יִבּוֹלוּן.

אַל-נָא תִּשְׁאֲלוּ, מָה-אֲמוּלָה לִבָּתִי,

בְּעֵת הַזָמִיר חֶמְדַת כָּל הַיְצוּרִים!

כָּל בְּנֵי-תֵבֶל יִצְהָלוּ אַף יְשַׂבֵּרוּ,

בְּהַגִיעַ הֶאָבִיב וִיחַדֵשׁ הַנְעוּרִים.

בְּרָן יַחַד אַלְפֵי קוֹלוֹת הַתּוֹלָדָה,

אֶת הֵילֵל בֶּן-שַׁחַר לָעִיר יָקִיצוּ,

בְּמַעֲמַקֵי לְבָבִי קוֹל בּוֹכִים יִשָׁמַע,

רַק נֵטֶל הַתּוּגָה בְּחֻבִּי יַרְבִּיצוּ.

מַה-תִּסְכּוֹן לִי, מַה-תּוֹסִיף הַגִילָה,

יוֹשִׁיט לִי הֶאָבִיב לְמִצְעַר הַיָמִים?

אַחַת הִיא רַעֲיָתִי, אַךְ אוֹתָהּ אֲבַקֵשׁ,

קְרוֹבָה אֵלַי, גַם רְחוֹקָה עוֹלָמִים,

אֶזְרוֹעִי אֶפְרוֹשָׂה בְּנֶפֶשׁ יִחֵלָה,

אֶל תְּמוּנַת הַצֶלֶם, לְמוּלִי תוֹפִיעַ,

הָה! נִשְׂגָבָה, מֵהַשֵׂג רוֹמֵמָה,

וְלִבִּי יִשְׂתָּעַר, עוֹד לֹא יַרְגִיעַ.

בֹּאִי-הֲלֹם רַעֲיָתִי, יְפֵהפִיָה עֲדִינָה!

עִזְבִי-נָא הָעֹפֶל, רַהַב מְנוּחָיְכִי,

הִנֵה פִרְחֵי עֲדָנִים, יַלְדֵי הֶאָבִיב,

בְּחֵיקֵךְ אֶטְעֵמוֹ, אֱזְרֶה עָלָיְכִי.

הָס! מִכְּנַף הַשָׁרוֹן זְמִירוֹת יִשָׁמַע,

וּמֵימֵי הַמַבּוּעַ זַכִּים נִטָיוּ,

סֻכָּה קְטַנָה הִיא מָעוֹן רְחַב-יָדַיִם,

עֵת אֲהוּבִים צְמָדִים תּוֹכָהּ יְשְׁלָיוּ. ­–

מה-יפית ומה-נעמת אהבה בתענוגים

(שיר ז' ז')

הַיַעַר יִתְגָעַשׁ,

הָעֲנָנִים נוֹסָעִים,

וְעַלְמָה יוֹשֶׁבֶת

בַּחוֹף עֲלֵי-דְשָׁאִים.

הַגַלִים יֶהֱמָיוּן בְּעָצְמָה וְחָיִל,

וַתְּיַבֵּב הַחוּצָה תוֹךְ חֶשְׁכַּת הַלָיִל,

בַּת-עֵינָה בּוֹכִיָה וְתִדְמַע אַפָּיִם:

"לִבָּתִי הָהּ! אֲמוּלָה,

הַתֵּבֵל נֶעֱזָבָה,

הַתַּאֲוָה חוֹנֶפֶת,

הַתִּקְוָה נִכְזְבָה.

קְחָה נֶפֶשׁ בִּתְּךָ, אֵל רוֹכֵב בָּרָמָה!

רַבָּת שָׂבְעָה לָהּ אֶת-אָשְׁרַת הָאֲדָמָה,

חֲבָלִים לִי בַנְעִימִים, אַהֲבָה וָחַיִים!"

לַשָׁוְא פַלְגֵי דְמָעוֹת,

יִזוֹלוּן מִתַּחַת,

לֹא תָעִיר תַאֲנִיָה

כָּל יוֹרְדֵי בַשַׁחַת!

אַךְ מַה יְנַחְמֵךְ, יְרַפֵּא תַּחֲלוּאָיְכִי,

עֵת חָלְפָה הָאַהֲבָה, חֶמְדַת חַיָיְכִי,

שָׁאֲלִי-נָא וְאֶתֵּנָה מִשׁוֹכֵן בְּמוֹ-רָמִים!

יִזְלוּ פַלְגֵי דְמָעוֹת,

לְשָׁוְא יִזְלוּ מִתָּחַת!

לֹא תָעִיר תַאֲנִיָה

אֶת-יוֹרֵד בַּשַׁחַת!

אַשְׁרֵי נֶפֶשׁ, מָלֵאתִי עִצָבוֹן וְאֵבֶל,

עֵת-חָלְפָה הָאַהֲבָה, חֶמְדַת הַתֵּבֵל,

אִם מְצוּקוֹת הָאַהֲבָה בְקִרְבָּהּ לְעוֹלָמִים –

הַחָכְמָה תְחַיֵֹה בְּעָלֵיהַ.

(קֹהֶלֶת ז' י"ב)

בְּהִתְעַשֵׂק עִם אֲהוּבוֹ, בּוֹ נַפְשוֹ נָקָטָה,

נָס הָאֹשֶר אֶל הַחָכְמָה שָׂרָתִי;

כָּל גִנְזֵי אֲסָמַי אֶפְתַּח לָךְ מֵעָתָּה,

הֱיִי לִי כָעֵת יְדִידַת-נַפְשִי, רַעֲיָתִי!"

הֵן כָּל טוּב הָאָרֶץ, בִּרְכוֹת שָמָיִם,

תַּתִּי לוֹ לְמָנָה, וּכְאָב לוֹ הִנֵנִי,

וְעוֹדֶנוּ צָמֵא לְהוֹן אַחַת אַפָּיִם,

עוֹד “כִּילַי בּוֹצֵעַ” עוֹד יִקְרָאֵנִי!"

"בּוֹאִי-נָא אֲחוֹתִי, נִכְרְתָה בְרִית הַפָּעַם!

תַּחַת נֵטֶל עֲבוֹדָתֵךְ תִשְתּוֹחָחִי!

בְּחֵיקֵךְ אֱזָרֵם לְמַדַי, אַתְּ טוֹבַת טָעַם!

יֵש לִי רַב לִשְנֵינוּ, גִילִי וּשְׂמָחִי!"

וַתִּצְחַק הַחָכְמָה לְעֻמַת דְבָרֵיהוּ,

וּמָחֲתָה הַיָזַע מֵעֲלֵי הַמֶצַח:

"שָׁם יָרוּץ יְדִידְךָ לָקַחַת נַפְשֵהוּ,

קְרָא לוֹ לְשָלוֹם, וַאֲנִי לֹא חֲפַצְתִּיךְ נֶצַח." –

—————————&———————–

לֹא יָדַע אֶנוֹשׁ עֶרְכָּה וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.

(איוב כ"ח י"ג.)

עוֹד בַּאֲבִיב חַיָיתִי

שַׂמְתִּי לַדֶרֶךְ פְּעָמָי,

חֲמוּדוֹת נְעוּרֵי שִׂמְחָתִי,

עָזַבְתִּי בְּשַחְרוּת יָמָי.

נַחֲלָה וָהוֹן עִמָדִי,

הִשְלַכְתִּי בְעוֹז אֱמוּנָתִי

מַטֵה הַגוֹלָה בְיָדִי,

רַגְלִי בָעוֹז נָשָׂאתִי. –

כִּי תִתְקְפֵנִי תֹחֶלֶת,

וּשְׂפַת אֱמוּנָה מְסֻתָּרֶת:

"שָׁוֵה, רַגְלְךָ כָאַיֶלֶת,

בְּדֶרֶךְ מַעֲלֵה הַחָרֶס." –

"לְשַׁעֲרֵי זְהַב פַּרְוָיִם,

תֵּאתֶה וְתִּצְעַד פְּנִימָה,

שָׁם בִּנְעִימוֹת שָׁמָיִם,

תִּשְׂבַּע מִיָמִים יְמִימָה."

חָלְפוּ עֲרָבִים וּבְקָרִים;

מַרְגוֹעַ לֹא מָצָאתִי,

תָּמִיד כָּמֻס בְּמִסְתָּרִים,

מַה אֲבַקֵשׁ בִּשְאֵלָתִי. –

לְשִׂטְנָה יַעַמְדוּ הֲרָרִים,

פְּעָמַי עָצְרוּ נַהֲרַיִם,

שַׁתִּי מְסִילוֹת בְּמִנְהָרִים,

מַעֲבָּרָה, בְּזֶרֶם מָיִם

לִשְׂפַת הַנָהָר בָּאתִי,

קֵדְמָה זִרְמַת דָכְיֵהוּ –

בֶּטַח בְּעוֹז יְשוּעָתִי,

נָפַלְתִּי תוֹךְ חֵיקֵהוּ.

לִתְּהוֹם רְחַב יָדָיִם,

תְּשׁוּאוֹת גַלָיו סְחָפוּנִי,

הַרְחֵק מְאֹד שִׁבְעָתָיִם.

מִמְחוֹז חֶפְצִי נְתָנוּנִי. –

אַיֵה נְתִיבָה שָמָה? –

הָהּ, מֵעָל הַשָׁמָיִם

יְמָאֲנוּ נְגוֹעַ בָּאֲדָמָה,

וְאֵי-פֹה צְרוֹר הַחַיִים?! –

————————–&————————

לַמְנַצֵח… עַל עֲלָמוֹת שִיר… יְסוֹדָתוֹ בְּהֲרָרֵי קֹדֶש.

(תהלות מז' א'; פז' א')

אֶשֶׁד מִטְרוֹת עֻזוֹ מֵחַגְוֵי סְלָעִים יְרוֹצֵץ –

בִּשְׁאוֹן הָרַעַם יָשִׂים לַדֶרֶךְ פְּעָמֵהוּ,

לַחֲרָבוֹת יְקַרְקֵר הָרִים, גְבָעוֹת כְּנֵבֶל יְפוֹצֵץ,

שִׁבְּרוּ אֵלָה וְאַלוֹן, יַחַד תֻּכּוּ לְרַגְלֵהוּ;

מַחֲרִישׁ, מִשְׁתָּאֶה, מִתְעַנֵג בְּחֶרְדַת-עֲדָנִים,

הַהֵלֶךְ כִּי יַקְשֵׁב, עֵת אָזְנוֹ שׁוֹמַעַת,

הַמַיִם יֶהֱמָיוּן מִצוּר סַלְעֵי אֵיתָנִים,

אַךְ זִרְמַת תּוֹצְאוֹתָם אֵינֶנָהּ מוּדַעַת:

כָּכָה מִשְׁבְּרֵי הַזִמְרָה בֶּעֱזוּזָם יֶהֱמָיוּ,

מִנִי מַעְיְנוֹ-סְתָרִים, שְׂפֻנֵי קֹדֶשׁ, יֶאֱתָיוּ.

עֵת יֶאֱרַח לְחֶבְרָה בִבְנֵי אֵלִים בָּרָמָה, -

הָאוֹרְגִים שָׁם לְאִטָם תִּקְוַת חוּט חַיָיתוֹ, -

מִי יֵדַע פֶּשֶׁר מִקְסַם הַמֹשֵׁל עֲלֵי אֲדָמָה,

מִי יִתְיַצֵב נֶגֶד צִלְצֵל נְעִים-זִמְרָתוֹ?

כְּמוֹ בְּמַטֵה-אֱלֹהִים בְּיַד צִירָיו הַנֶאֱמָנִים,

יִרְדֶה בְלֵבָב יִרְחַשׁ, בְּרוּחַ, אֱמֶת יַבִּיַע;

יַשְׁפִּילֵהוּ שְׁאוֹל תַּחְתִּית, לָאֶרֶץ אַשְׁמָנִים,

וִירוֹמְמֶנְהוּ לַעֲרָבוֹת, עַד שְׁחָקִים יַרְקִיעַ.

יַרְאֵהוּ שְׂחוֹק שַׁעֲשׁוּעִים וּדְבַר-אֱמֶת וּמְזִמָה,

עַל סֻלָם הִגָיוֹן, מַשְׂכִּיוֹת הָגוּת-פְּנִימָה.

וְּכְמוֹ לְפֶתַע פִּתְאֹם עֵת שׁוֹד יָשׁוּד מִשַׁדַי,

בְּמִצְעֲדֵי עֲנָקִים יַהְלֹךְ לְאָדָם קָרוּץ מֵחֹמֶר,

בְּמִשְׁלַחַת עֶבְרָה וָזַעַם יְבוֹאֵהוּ לְמַדַי,

מִסוֹד כָּמוּס בָּעֲרָבוֹת לְהַכּוֹתוֹ גָזַר אֹמֶר: -

וַיִשַׁח אָדָם וַיִשְׁפַּל אִישׁ רַב מַעֲלָלִים,

לִפְנֵי גֵר-הַתֵּבֵל, מִנֵכַר אַדְמַת זָרָה;

שָׁבְתוּ תְשׁוּאוֹת גִילָה, יַחַד רִנְנַת הֲבָלִים,

תִּגְרַת יַד אֵל זוֹעֵם יַכִּיר לְעִתּוֹת בַּצָרָה.

לִפְנֵי דֶגֶל הָאֱמֶת, נֵס גְבוּרַת-תּוּשִׁיָה,

שָׂטֵי כָזָב יִכְנָעוּ, וְתֹאבַד דֶרֶךְ רְמִיָה: -

כֵּן מִסֵבֶל הַהֶבֶל, מִתְלָאוֹת הַחַיִים,

עֵת קוֹל זִמְרָה בִתְעוּפַת אֶבְרָתוֹ יָרִיעַ,

יִתְרוֹמֵם הַגֶבֶר עַל בָּמֳתֵי הַשָמָיִם,

וַיִצְעַד בְּמֶרְחֲבֵי עָל, מוֹשַׁב קֹדֶשׁ יַצִיַע;

בָּאֵלִים יִתְרוֹעֵעַ, בִּבְנֵי אֱלֹהִים בָּרָמָה,

חָדְלָה חֶמְַדת-בְּשָׂרִים, תַּאֲוָה רָחֲקָה מֶנְהוּ,

שָׁבְתָה הָאֲבִיוֹנָה, נֶאֶלְמוּ תְשׁוּקוֹת אֲדָמָה,

כָּל מִפְגָע כָּל אָסוֹן בִּיעָף לֹא יַעַצְרֶנְהוּ;

כָּל צִיוּנֵי תוּגָה, עֲלֵי פָנָיו יִשְׂתָּרֵעוּ,

מִקֶסֶם מִמְשַׁל הַשִׁיר כֻּלָם יִכָּנֵעוּ. –

וּכְמוֹ בְרֹב יָמִים, אַחֲרֵי תֹחֶלֶת מְמֻשָׁכָה,

כַּבִּיר הִרְחִיק נְדֹד, בִּמְגִינַת-לֵב יָשֹׁחַ,

בֵּן שׁוֹבֵב יָשׁוּב בַּדִמְעוֹת נֹחַם וַאֲנָחָה,

מִתְרַפֵּק עַל לֶב-הוֹרָתוֹ מֶרְיוֹ לִסְלוֹחַ;

כֵּן תָּשִׁיב הַפָּלִיט, לְאָהֳלֵי הַנְעוּרִים,

שָׁם מִתְהַלֵךְ לְתֻמוֹ, אָשְׁרַת חֶלְדוֹ רַעֲנָנָה,

מִנִי אַדְמַת נָכְרִיָה, מֶרְחֲקֵי מְקוֹם-תַּמְרוּרִים,

שָׁמָה בְשׁוּבָה וָנַחַת תוֹבִילֶנוּ הָרְנָנָה,

בִּזְרוֹעוֹת הַטֶבַע עַל מֵי-מְנוּחוֹת תַּנְחֵהוּ,

תָּסִיר רַחֲשֵׁי מַדוּחִים, בְּעַשְׁתּוֹת קֹדֶשׁ תְּחַמְמֵהוּ. –

——————–&———————–

מוֹדָעָת בְּכָל אֶרֶץ אַשְׁכְּנָז כִּי מִכָּל שִׁירֵי הַמְשׁוֹרֵר הַנִשְׂגָב “שִילֶלער” הַמֹלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי הַשִיר, יֶתֶר שֵׂאת וְיֶתֶר עַז אֶל “שִׁיר הַפַּעֲמוֹן” הַזֶה אֲשֶר אֲנֹכִי נוֹתֵן לְפָנֵיךָ הַיוֹם, קוֹרֵא נָעִים! כָּל אִישׁ בֵּין שֶהוּא בֶּן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶּן בְּרִית יִמְצָא בּוֹ צִלְצְלֵי נוֹעָם וְרִגְשֵׁי חֵן מִבַּעַד אֲשֶר מִבֵּין שוּרוֹתָיו יַצְהִירוּ, וְלָכֵן שְׁמוֹ הַנָאוֹת לוֹ יִהְיֶה “שִׁיר הֶחָיִים” יַעַן עִתּוֹתֵי בֶּן-אָדָם אֲשֶׁר הוּא חָי עֲלֵי הָאֲדָמָה עַד שׁוּבוֹ לְאַרְצוֹת הֶחָיִים הִנֵה הִנָם בְּיָד לְשׁוֹן הַפַּעֲמוֹן. –

בַּשִיר הַמַדָעִי הַכּוֹלֵל הַזֶה¹ הֶרְאָה הַמֵלִיץ הָאָדִיר הַזֶה לְעֵינֵי כֹּל אֶת עוֹצֶם תָכְנִית רוּחַ הַמְשׁוֹרֵר². –

כָּל אִיש מֵבִין יוֹדֵעַ כִּי אֵין בְּכָל שָׂפָה וְלָשוֹן, שִׁיר, קָטָן כְּכַף אִיש, כְּזֶה, הַפּוֹתֵחַ שַׁעַר זִמְרָה לְכָל רוּחַ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ אֶת כָּל הַמוֹצְאוֹת אוֹתוֹ מְעֶרֶשׂ הַיַלְדוּת עַד עֶרֶשׂ הַזִקְנָה. –

וְעַתָה עָמוֹד נָא עִמָדִי, קוֹרֵא נָעִים, וְהוֹרֵתִיךָ בַּדֶרֶךְ אֲשֶר תֵלֵךְ; דָע כִּי יֵשׁ שֵׁש תְמוּנוֹת בַּשִׁיר הַזֶה:

1.  אַהֲבָת הַנְעוּרִים³.

2.  נְוָת הַבָּיִת⁴.

3.  אֲחַר הַשְׂרֵפָה⁵.

4.  הַקְבוּרָה⁶.

5.  שִׁיבַת הַקוֹצְרִים⁷.

6.  שְׁלוֹם הָעִיר⁸.

וְהִנֵה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַדַעַת ולְהַבְדִיל בַּשִׁיר הַנוֹכֲחִי, אִמְרָת הָעֲבוֹדָה⁹ שֶׁל הָאָמָּן עַל רִבְדָת עֲבוֹדַת נִתוּךְ הַפַּעֲמוֹן, מִן הֶגְיוֹנֵי-לֵב¹⁰ אֲשֶר יַעֲלֶה הָאָמָּן מִן הַעֲבוֹדָה הַלֵזוּ, כִּי נִתוּךְ הַפַּעֲמוֹן הוּא סִבָּה לְאֲמִרַת הָעֲבוֹדָה, וְצִלְצַל קוֹלוֹ לְהֶגְיוֹן לֵב¹¹

וְזֹאת לַדַעַת: אִם יִרְצֶה אִישׁ לְהַתִּיךְ פַּעֲמוֹן, אַז יַחְפּוֹר בּוֹר עָמוֹק¹² בְּמַעֲבֶה הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָבוֹא בּוֹ הַתַבְנִית¹³ אֲשֶׁר תִפָּרֵד לִשְׁנֵי חֲלָקִים

1.  הָחַרְצָן אוֹ הַתַבְנִית הַפְּנִימִית¹⁴

2.  הַמְעִיל אוֹ הַתַבְנִית הָחִיצוֹנִית¹⁵ וּבֵינֵיהֶם מָקוֹם חָלוּל שֶׁשָׁמָה תִזָל הַמַתֶּכֶת בְּחֶרֶט הַפַּעֲמוֹן.

וְעַתָה מַתְחִיל הַמְשׁוֹרֵר בְּחָרוּז: חָזָק כַּסֶלָע עַד מֵעַל תְבוֹאֵהוּ. אִמְרַת הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הָאָמָּן אֶל הַנְעָרִים הִיא בְּקוֹצֶר מֶלֶץ, מְעַט הַכָּמוּת וְרָב הָאֵיכוּת. אֱלֵיהַ יִלְוֶה הֶגְיוֹן-לֵב הָרִאשוֹן: אֶל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה עַד גִידָיו לוֹ אֱמוּנָה, אֲשֶר יַצְדִיק אֶת נַפְשוֹ עִם רַבֵּי עֶשְתוֹנוֹתָיו¹⁶.

הֶחָרוּז הַזֶה הוּשַׂם בְּפִי הָאָמָּן בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים לֹא נִשְׂגָבִים כְּיָאוּת לוֹ, בְּשֶׁגַם בָּחֲרוּזִים הַבָּאִים יֵדֵא הָאָמָּן בִּיעָף עַל כַּנְפֵי עֶשְׁתוּת נִשׂגָבִים מְאוֹד כְּפִי מַסָת הָעִנְיָן אֲשֶר עֲלָיו יְכוֹנָנוּ מוֹרָשֵי לְבָבוֹ. –

קְחוּ נָא עַד רְחָב יֵהוֹם, לְהָכִין אִמְרַת הַעֲבוֹדָה הַשֵנִית צָרִיךְ לַדַעַת, כִּי אֵצֶל הַבּוֹר אֲשֶר הַתַבְנִית בּוֹ, יִמַצֵא אוּר הַכִּבְשָׁן¹⁷ וְדִמְיוֹנוֹ כְּתָנוּר הָאוֹפֶה אֲשֶר יִמַצֵא בְּתוֹכוֹ הַמַתֶּכֶת לְהַתִיךְ, וּמְאַחֲרֵי הַתָנוּר הַזֶה נַעֲשֶׂה אֲרוּבַּת הֶעָשָׁן¹⁸ בּוֹ הָאֵש בּוֹעֵר, וּפִי הַאֲרוּבָּה יִסָכֵר לְמַעַן הַלְהָבָה הָעֲצוּרָה אֲשֶר אֵין לַהּ מוֹצָא לַחוּץ תְהַלֵךְ עַל פִּי הָחוֹר¹⁹ אֶל הַתָנוּר. וְכֵן יוּתַךְ בַּתָנוּר אוֹבַל-הַפַּעֲמוֹן²⁰ מֻרְכָּב מִנְחוֹשֶת וּבְדִיל. וְיַעַן כִּי הַבְּדִיל נָמֵס בִּזְמָן מִצְעָר לָכֵן הוּשְלך בַּבּוֹר, עֵת הַנְחוֹשֶת נַמֵס מִכְּבָר. וּלְמַעַן יוּתַךְ הַמַתֶכֶת וְתִיזָל לְעֵת נְכוֹנָה, יִתָכֵן לְהַמְצִיא הַמִמְסַךְ²¹ עַל נָכוֹן. –

אַחֲרֵי אִמְרַת – הָאָמָּן הוֹסִיף אֶל חִקְרֵי לִבּוֹ הָרִאשוֹנִים לֵאמֹר: מָה מִתָחָת לָאָרֶץ עַד הֵד קוֹלוֹ יַשְמִיעַ. הֶגְיוֹן-לֵב הַזֶה עוֹדֶנוּ שוֹפֵט בִּכְלָל כְּרִאשוֹן, וְיוֹדִיעַ כִּי יִתָכֵן לְכָל אִיש טֶרֶם יַעֲשֶׂה כֹּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לַשִׂים תַכְלִית הַדָבָר לְנֶגֶד עֵינָיו, וְיָשִׁית הַדָבָר הַזֶה עַל הַפַּעֲמוֹן, הַמְלָוֶה בְּצִלְצְלֵי קוֹלוֹ חֲלִיפוֹת הֶחָיִים, וְאֵין כֹּל חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמַצֵא בּוֹ רְצוֹן הַשָמָיִם. – אִי לַזֹאת יַדְבֵּק הַפַּעֲמוֹן עוֹלָם הַגַשְׁמִי עִם עוֹלָם הָרוּחָנִי וד"ל. –

הָאָמָּן מְצַוֶה אִמְרַת-הָעֲבוֹדָה הַשְלִישִית בְּאָמְרוֹ: אֲבַעֲבּוּעוֹת לְבָנִים עַד אָדִיר כַּרָעָם, כִּי בְּעֵת נִתְכָה, הַמַתֶּכֶת עַל נָכוֹן, יֵרָאֶה עַל פָּנֵיהַ כְּקֶצֶף לָבָן, וְאַז יוּשְלַךְ אֶל תוֹכָה מִתְכוּנַת מֶלָח הָאֵפֶר²² לְמַעַן יָחִיש הַמֶזֶג²³ גַם בְּעֵת הָהִתוּךְ צָרִיךְ לְנַקוֹתָה מְהַקֶצֶף שְׁתֵי פְּעָמִים.– וּדְבָרָיו יַנְחוּהוּ עַל הַמַעֲכֵרָה… אֶל הֶגְיוֹן לִבּוֹ הַמַתְחִיל: כִּי בְּצִלְצְלֵי הַגִילָה עַד עִתוֹת שַׁאֲנָנוּת. בַּשִׁיר הַזֶה יְתָאֵר הַיַלְדוּת וְהַשַׁחֲרוּת גַם אַהֲבָת-נְעוּרִים הָרִאשׁוֹנָה, בִּרְאִי מוּצָק לְפָנֵינוּ. – הַמְשׁוֹרֵר יְצַיֵיר לַנוּ עֵת הָאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנה בְּיֶתֶר שֵׂאת מִדֵי עָבְרוֹ חִישׁ מְעֵת הַיַלְדוּת, בְּהַרְאוֹתוֹ לַנוּ הָעֶלֶם אֲשֶר יְסוֹעָר בְּמֶרְחָבֵי תֵבֶל נֶהֱדָף מִתְעוּדַת שָׁמָיִם. אוּלַם מְעֶזוּז עָצְמָת הָאַהֲבָה יָשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתוֹ. – בְמַחֲצִית הַשִׁיר הָרִאשׁוֹנָה יִתֵן לַנוּ דְמוּת חִבּוּר-הַמִשְׁפָּחָה²⁴, וְלָכֵן הֶרְאָה לַנוּ הָאַהֲבָה בְּחִין יָפְיָה הַמְיַסֶדֶת הָחֶבְרָה הַלֵזוּ. וְקוֹשְׁרוֹת הַנְפָשׁוֹת אִָשה אֶל רְעוּתָה. אַחֲרֵי כֵן יִסוֹב הָאָמָּן אֶל הַנְעָרִים בְּאִמְרַת הָעֲבוֹדָה הַרְבִיעִית: אֵיכָה אֲבַעֲבּוּעוֹת עַד לְדֶבֶק יִכְשָׁרוּ, כִּי בִשְׁתָיִם יִוָדָע אִם הַמִרְקָח לְמִמְסַךְ טוֹב, אִם שֶשֶת הָחֲגֹרִים²⁵ אֲשֶׁר יָכוֹל לְפַתְחָם אוֹ לְסָגְרָם, בְּצִפּוּי מוּפָז²⁶ יִתְרָאוּ, וְגַם אִם יִטְבּוֹל קְצֵה מִשְׁעַנְתוֹ בַּמַתֶּכֶת וַיוֹצִיאֶנוּ, וַיֵרָאֶה עַל פָּנָיו כְּמוֹ בְּחֲתוּלַת זְכוּכִית. וּבְכֵן מְצָוֶה לִנְעָרָיו לִבְחוֹן הַמִמְסַךְ, וְהַבְּחִינָה הִיא אִם יִקָח אֶת הַמַתֶּכֶת אֶל צוּר חָלָל חָם, וּבְעֵת הַקֹר יִשָבֵר. –

וַיוֹסֵף הָאָמָּן לְדַבֵּר: הַקָשֶׁה עִם הָרַךְ עַד לִפְרוֹץ פֶּרֶץ. הַצִיוּר הַזֶה, שְׁלוֹם הַבָּיִת, יוֹצֵא מְפוֹרָשׁ מֵהַצִיוּר הָרִאשׁוֹן, "אֲהָבָה הָרִאשׁוֹנה חֶמְדַת הַשָׁנִים, וּבוֹ יְצַיֵיר כְּהָחָכָם מִכָּל אָדָם אֶת אֵשֶׁת הָחָיִל. –

הָאָמָּן מְצַוֶה אֲמִרַת-הָעֲבוֹדָה הָחֲמִישִׁית: נְעָרִים הֵן-עֵת עַד יְדָדוּן בְּזַעַם. כִּי אִם יֵש לְשַבֵּר פְּצָמִים²⁷ לֹא גְדוֹלִים וְלֹא קְטָנִים, אַז רָאוּי לְהַתִיךְ, חוֹר הַמֶזֶג²⁸ יִפָּתָח, וְהַמַתֶכֶת יִירֶה בְּצִנוֹר אֶל חֶרֶט הַפַּעֲמוֹן, וְיַעַן כִּי גַּלֵי לְהָבוֹת אֵש שֶל הַמַתָּכוֹת הַזוֹרְמִים בְּבֵית הַפַּעֲמוֹן יוּכְלוּן לְהַבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה, אִי לַזֹאת יַעֲתִיר הָאָמָּן: אֵל יִשְמוֹר הַבָּיִת מִשְׂרֵפָה! –

מְאָשֶרֶת הָאֵש עַד כֻּלָּם בַּחָיִים, יְסוֹד הָאֵש אִם יֵלֵךְ שוֹבָב בִּשְרִירוּת לִבּוֹ, מֵבִיא רָעָה לָעוֹלָם! יָשִׁיר שׁוֹטֵף הִיא וּמַשְׁחִית. טִבְעוֹ הוּא תָמִיד לְהַשְׁחִית וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְקוּם, אַךְ הַבֶּן-אָדָם, בַּאֲשֶׁר הוּא מֶלֶךְ כָּל הָאֵתָנִים יַדְבֵּר אוֹתוֹ תַחְתָיו וְיַכֶּה לְרַגְלָיו. כִּי הָאֵתָנִים²⁹ הֵם תָמִיד מִתְנַגְדִים לָאֶנוֹשׁ הַלוֹחֵם אִתָם לְעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר יִמְשׁוֹל בָּהֶם בְּכֹחַ בַּחָיִל וּבְרוּחַ³⁰… הָרוּחַ³¹ הַנוֹעָד לְהַחֲיוֹת וֹלְסַבֵּב מִין הָאָדָם בִּידִידוּת, יִגְעָשׁ יִרְעָשׁ וְיִתְהַפֵּךְ כְּסוּפָה בַּעֲיָם רוּחוֹ בְּסוּעָה וַסָעָר לְרַצֵץ אוֹתוֹ, - מַשָׁב רַעֲנָן יִזְרְמוּ בִּרְכּוֹת טוּב עֲלֵי הָאֲדָמָה, אוּלַם גַם הַבָּרָק יַבְרִיק מִבִּטְנָם וְיִשְׂרוֹף וְיַבְעִיר לְהָבוֹת שְׁאִיָה כָּל אֲשֶׁר תַחַת רַגְלָיו. – הָאֵש יֹאחָז בְּלִי חָשַׂךְ בְּחָזְקָה כָּל אֲשֶׂר תִמְצָא יָדוֹ עֶצֶם הַנִבְעַר אוֹ הַנִתָךְ, אַז הַפַּעֲמוֹן יַפְחֵד אוֹתָנוּ מִמְנוּחַת הֶחָיִים בְּהֲמוֹן הַלְמוּת לְשׁוֹנוֹ מְאֵין הֲפוּגוֹת.

נְעָרִים הַמִרְקָח עַד קַרְנוֹ סָתָר. אִמְרַת הָעֲבוֹדָה הַשִׁשִׁית שֶׁל הָאָמָּן היא כִּי בְּשֶׁגַם הָחֶרֶט נִמְלָא עַל נְכוֹנָה, אוּלַם עוֹד לִבּוֹ לֹא שָׂמֵחַ, וּבְתִקְוָה וַפָחָד מְרָחֵף אוּלַי מִקְרֶה רָע יִקְרֶה לַתְמוֹנָה הָהִיא, וּמָה נָעִים וּמָה יָפֶה יִלְוֶה אֵלָיו דַאֲגָת הָאָמָּן אֶת הֶגְיוֹן לֵב שֶאַחֲרָיו; אֶל מַעֲמָקֵי אוֹפֶל עַד אִשָה נָכְרִיָה, יָעַן הַכֹּל אִבֵּד האדם מֵעָצְמַת הַשַלְהֶבֶת, אַךְ לֹא רָאשֵי אֲהוּבָיו, כְּאָמוּר בְּהֶגְיוֹן-לֵב הָאֲחָרוֹן. – אוּלַם גַם עֲלֵיהֶם לֹא סָמוּךְ לִבּוֹ, וְעַתָה יְאַבֵּד אֶת סְגֻלָתוֹ, הִיא עֲטֶרֶת הַבָּיִת. – וּבַזֹאת הָאָמָּן יִזְכּוֹר אֲשֶׁר הַמַתֶּכֶת הַנִתֶכֶת תוֹךְ הָאֲדָמָה תִתְרָאֶה בְּתוֹאָר אָחֵר, גַם הַזֶרָע יִפְקוֹד אִישׁ-הָאֲדָמָה בַָּאֶרץ, לְמַעַן יִצְמָח מֵחָדָשׁ, אִי לַזֹאת יָפִיחַ הַפַּעֲמוֹן, בְּמוֹת אֵם-הַבָּנִים אֵשֶת חָיִל – תִוָדָע כְּמוּבָא לְמַעְלָה – קוֹל עֶנוּת הִיגְיוֹן נֶפֶשׁ. –

עַתָה מָחָל הָאָמָּן אִמְרַת-הָעֲבוֹדָה הַשְׁבִיעִית לֵאמֹר: עֲדֵי הַפַּעֲמוֹן עַד לֹא יַרְגִיעַ. פֹּה יְצַוֶה הָאָמָּן אֶת עֲבָדָיו כִּי יִשְׁבְּתוּ מֵהָעֲבוֹדָה וְיִנְפְשׁוּ עַד יְקָר הַפַּעֲמוֹן. וְהִנֵה מוּשַׂג מְנוּחַת הַנֶפֶשׁ³² שֶׁל הַנְעָרִים מַשְׁוֶה הַמְשׁוֹרֵר אֶל מְנוּחַת עוֹלָם שֶל אֵשֶת-הָחָיִל, כִּי הִיא עַבְדָה תָמִיד בְּלִי מָנוֹחַ, וְעַתָה תַרְגִיעַ גַם הִיא לַעַד, וְַגם עֲבוֹדַת הַפַּעֲמוֹן תִשְבּוֹת. וְצִלְצְלֵי הַפַּעֲמוֹן הַמְלָוִים אֵם הַבָּנִים עַל דֶרֶךְ בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי. הֵם גַם הֵמָה יִקְרְאוּ אֶת הָעוֹבֵד לַנוּחַ מֵעֲבוֹדַת הָיוֹם. – וּמָה מְאֹד יִדְמוּ הֶחָיִים עִם הָעֲבוֹדָה, מְנוּחַתַ חֲמוֹתָה עִם מַרְגוֹעַ בַּנֶשֶף.

אַחֲרֵי כֵן הֵחֵל הֶגְיוֹן לִבּוֹ, אֲשֶׁר יְנַהֵל אוֹתוֹ בְּאַרְצוֹת הֶחָיִים, וְכַאֲשֶר הֵחֵל לְמַעֲלָה מִן הַיֶלֶד בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם אִמוֹ, כֵּן יַתְחִיל עַתָה מִמַעֲמָד הָאֱנוֹשִי הַטִבְעִי בַּיָמִים מִקֶדֶם, וְהִיא עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, וְאַחֲרֵי כֵן יֵרָאֶה – כְּמוֹ לְמַעֲלָה אַחְדוּת הַמִינִים (זָכָר וּנְקֵבָה) – אַחְדוּת אֲנָשִׁים שׁוֹנִים בָּעִיר תַחַת חוּקִים מְאוּשָרִים. וּבְכֵן יֵאָמֵר: עַלוּ בְּלֵב עַד כְּמַהֲפֵּכַת זָרִים. –

וְהִנֵה בְּזָכְרוֹ הַמִלְחָמָה תוֹךְ הֶגְיוֹן לֵב הַזֶה, יִרְמוֹז עַל רֶגַע-חָיִים הֶחָדָש³³ אֲשֶׁר יִקְשְׁרֵהוּ עִם אִמְרַת-הָעֲבוֹדָה הַשְׁמִינִית: עַתָה נְעָרִים עַד וַתְהִי שְבָבִים. – הַמְלָאכָה הַזֹאת הִיא סֵמֶל³⁴ שֶׁל הַקֶשֶׁר הָאָמִיץ הַמִתְהַפֵּךְ בַּמְדִינָה³⁵ כַּאֲשֶׁר יִרְמוֹז עֲלָיו זִכְרוֹן הַלֶחֶם בַּשִׁיר שֶׁלְפָנָיו, וּבְכֵן יַתְחִיל: הָאָמָּן יוּכָל עַד לְעָפָר יַכְנִיעַ. – בַּשִׁיר הַזֶה יִרְמוֹז הַמְשׁוֹרֵר עַל עֵת מְרִידָת צַרְפָת³⁶ בְּנַאֲמוֹ נֶאוּם: “דְרוֹר וָחוֹפֶשׁ”³⁷ וּבְאָמְרוֹ: “לִבְנוֹת יַעֲנָה נִדְמוּ נָשִׁים שַׁאֲנָנוֹת, שְׂחוֹק וַקֶלֶס לַמוֹ שַׁמָה וּשְׁאִיָה”, יִרְמוֹז עַל הַנָשִים הַמוֹכְרוֹת דָגִים בְּפָּארִיז הַבִּירָה, כְּנוֹדָע לְיוֹדְעֵי בִּינָה לְעִתִים.

וְעַתָה יוֹסֵף הָאָמָּן לְדַבֵּר אִמְרַת-הָעֲבוֹדָה הַתְשִיעִית וְאָמָר: הֶאַח גִילָה עַד אָמָּן יוֹצְרֵהוּ. כָּל אִיש מֵבִין יוֹדֵעַ, אֵיךְ הַתְמוּנָה³⁸ תֵרָאֶה לְעֵין רוֹאִי בְּיֶתֶר שֵׂאת; אִם בַּתְחִלָה תֵרָאֶה בְּמִכְסֶה הַלוֹט עַל פָּנֵיהַ, וְאַחַר כַּךְ יוּסָר מִמֶנָה. –

וְהִנֵה הָאָמָּן עִם הַנְעָרִים יַחְנְכוּ הַפַּעֲמוֹן בּאְמָרְוֹ: בֹּאוּ נָא הָלוֹם עֵת תַחַת שָׁמָיִם, בְּסוֹף הַשִׁיר הַנִשְׂגָב הַזֶה תַעֲלֶה נֶפֶשׁ הַמְשׁוֹרֵר מְעֵמֶק הַבָּכָא הַזֶה עַד תַאֲוֹת גִבְעוֹת עוֹלָם, וְיַרְקִיעַ הֶגְיוֹנֵי לְבָבוֹ עַל חֲיֵי הַבֶּן-אָדָם אֶל אַל-מוּת הַנֶפֶשׁ אֲשֶׁר אֵין לַהּ חֲלִיפוֹת הַזְמָן בַּאֲשֶׁר לְכָל הַיָקוּם, כִּי הַכָּל הֶבֶל תַחַת הַשָמָיִם.

וְקִנְצֵי לְמִלִין יָשִׁית בְּאָמְרוֹ אִמְרַת הָעֲבוֹדָה הָעֲשִׂירִית וְגַם הִיא הָאַחֲרוֹנָה: עַתָה בְּמַאֲמָצֵי עַד סוֹף דַבְּרוֹ: קוֹלוֹ הָרִאשׁוֹן שָׁלוֹם יַשְׁמִיעַ, אֲשֶׁר יִרְמוֹז בְּקוֹל עֲנוֹת: “שָלוֹם” וְגַם בְשִׁירוֹ “אֶל הָאַחֲוָה” עַל הָעֵת הַנוֹרָאָה, אֲשֶׁר בָּה כָּל אַרְצוֹת אַשְׁכְּנָז כְּעַל מַלְקוֹשׁ יְיַחֵלוּ לַשִׂים קֵץ לַמִלְחָמָה עִם צַרְפָת וַיְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילָם וְשַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָם. כַּאֲשֶׁר בְּיָמִים לֹא כַּבִּירִים יִשְׁאָל הַמְשׁוֹרֵר הַזֶה בְּשִׁיר³⁹

כַּדְבָרִים הָאֵלֶה:

אַיֵה יִפָּתַח לְשָׁלוֹם הַשַׁעַר?

אֵיפֹה מָנוֹס לַחוֹפֶשׁ לְזָקֵן וְנַעַר?

מְאַת הַשָׁנָה נִפְרְדָה בְסַעַר לָנֶצַח,

וְהַמֵאָה הַחֲדָשָׁה תִּפָּתַח הָהּ! בְּרֶצַח…

וּבְכֵן אָשִׂים קִנְצֵי לְמִלִין גַם אָנִי בְּקָרְאִי: לְמַעַן אָחָי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָלוֹם! בר

&&&&&&&&&&&&&&&&&

תָם.