קא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה לוֹקָה סִימָן רָע לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַעֲבָדָיו וְהִנִּיחַ פָּנָס לִפְנֵיהֶם. כָּעַס עֲלֵיהֶם וְאָמַר לְעַבְדּוֹ: טֹל פָּנָס מִפְּנֵיהֶם וְהוֹשִׁיבֵם בַּחשֶׁךְ. שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁמְּאוֹרוֹת לוֹקִים סִימָן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמָּדִים בְּמַכּוֹתֵיהֶם; מָשָׁל לְסוֹפֵר שֶׁבָּא לְבֵית הַסֵּפֶר וּרְצוּעָה בְּיָדוֹ, מִי דּוֹאֵג? מִי שֶׁרָגִיל לִלְקוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא דּוֹאֵג.
וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין מִתְיָרְאִים מִכָּל אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה” (ירמיה י, ב) – הַגּוֹיִם יֵחַתּוּ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל יֵחַתּוּ (סוכה כט ע"א).
בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה לוֹקָה – בשעת ליקוי חמה.
טֹל – קח, סלק.
מְאוֹרוֹת – השמש או הירח.
שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – עם ישראל (והפך את דבריו, כדי לא לומר דבר רע על העם).
מְלֻמָּדִים בְּמַכּוֹתֵיהֶם – רגילים ללקות ולסבול.
סוֹפֵר – מורה.
מָקוֹם – הקב"ה.
“יֵחַתּוּ” – יפחדו.
*
קב “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים… כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ” (בראשית טו, ה) – אָמַר אַבְרָהָם לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמַזָּל שֶׁלִּי וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ – אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל (נדרים לב ע"א).
“וַיּוֹצֵא” וגו’ – הקב"ה את אברהם.
מַזָּל – מערכת הכוכבים הקובעת את גורלו של האדם.
אִצְטַגְנִינוּת – אסטרולוגיה.
אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל – אין למזלות כל השפעה על עם ישראל (וראו בקטע הבא).
*
קג אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. בִּימֵי יִרְמְיָהוּ בִּקְשׁוּ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה” (ירמיה י, ב) – כְּבָר אַבְרָהָם אֲבִיכֶם בִּקֵּשׁ לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ וְלֹא הִנַּחְתִּי לוֹ, שֶׁאָמַר אַבְרָהָם: “הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זֶרַע” (בראשית טו, ג) – הַמַּזָּל דּוֹחֲקֵנִי וְאוֹמֵר לִי: אַבְרָם, אֵין אַתָּה מוֹלִיד. מִיָּד “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה” (שם שם, ה) – הֶרְאָה לוֹ שְׁקָקִין שֶל שָׁמַיִם וְאָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, נָבִיא אַתָּה וְאֵין אַתָּה אַסְטְרוֹלוֹגוֹס. בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמְרוּ: הֶעֱלָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ, זֶה שֶׁאָמַר לוֹ: “הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים” (שם) – אֵין הַבָּטָה אֶלָּא מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל מִי שֶׁהוּא נָתוּן לְמַטָּה מִן הַכּוֹכָבִים הוּא מִתְיָרֵא מֵהֶם, אַבָל אַתָּה שֶׁאַּתָּה נָתוּן לְמַעְלָה מֵהֶם, הָרֵם רֹאשׁ עֲלֵיהֶם (בר"ר מד, יב; תנחומא חיי שרה, ו).
אֵין מַזָל וגו’ – ראו בקטע הקודם.
לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זו – לקבל עליהם את תורת הכוכבים והמזלות.
“תַּחָתּוּ” – תפחדו.
דּוֹחֲקֵנִי – מייאש אותי.
שְׁקָקִין – שווקים קטנים, כינוי לכל מרחב השמים.
לְמַעְלָה – מעל.
הָרֵם רֹאשׁ – הבט בהם בלא מורא.
*
קד מַעֲשֶׂה הָיָה בְּרַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן שֶהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שַׁעַר שֶׁל טְבֶרְיָה וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִים. רָאוּ שָׁם שְׁנֵי יְהוּדִים יוֹצְאִים לִמְלַאכְתָּם. אָמְרוּ אוֹתָם שְׁנֵי אַסְטְרוֹלוֹגִים: אוֹתָם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים יוֹצְאִים וְאֵינָם נִכְנָסִים, אֶלָּא הַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָם. שָׁמְעוּ רַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן. מָה עָשׂוּ? יָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה לֵידַע אִם נִכְנָסִים אוֹתָם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לִמְלַאכְתָּם – וְנִכְנְסוּ, וְרָאוּ אוֹתָם רַ' יַנַּאי וְרַ' יוֹחָנָן. אָמְרוּ לָאַסְטְרוֹלוֹגִים: לֹא אֲמַרְתֶּם שֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְאֵינָם נִכְנָסִים, שֶׁהַנָּחָשׁ שׂוֹרְפָם? אָמְרוּ לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לָהֶם: הֲרֵי יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם וְנִכְנְסוּ בְּשָׁלוֹם! הָיוּ הָאַסְטְרוֹלוֹגִים מַבִּיטִים בָּהֶם, אָמְרוּ לָהֶם: מָה עֲשִׂיתֶם בַּיּוֹם הַזֶּה? אָמְרוּ לָהֶם: לֹא עָשִׂינוּ דָּבָר, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ לְמוּדִים לַעֲשׂוֹת: קָרִינוּ אֶת שְׁמַע וְהִתְפַּלַּלְנוּ. אָמְרוּ לָהֶם: יְהוּדִים אַתֶּם? אֵין דִּבְרֵי הָאַסְטְרוֹלוֹגִים מִתְקַיְּמִים בָּכֶם, שֶׁאַתֶּם יְהוּדִים. הֱוֵי “כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ” (דברים יח, יד) (תנחומא שופטים, י).
יוֹצְאִים וגו’ – יוצאים מן העיר אך לא מגיעים למקום עבודתם.
שׂוֹרְפָם – מכיש אותם.
לְמוּדִים – רגילים.
קָרִינוּ וגו’ – קריאת שמע.
הֱוֵי – לפיכך.
“וְאַתָּה לֹא כֵן” וגו’ – כי לעם ישראל יש נביאים המגלים לו את העתיד.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.