בדבר הצורך במלאכות מומחים שונים לארץ־ישראל אינן יכולות להיות שתי דעות. ארץ־ישראל בכללה היא שדה לא נחקר בהרבה מקצועות. וגם ההצעות של בני המקצוע היושבים בא"י תהיינה צריכות לאישור וחיזוק ממומחי חוץ ידועי שם, אם לא תמיד לטובת הדבר עצמו, תהיינה צריכות להרגעת דעת הקהל.

והנה משלחת מומחים לעניני ההתישבות היא היותר מרכבה, כי שדה עבודתה אינו מרוכז בשטח אחד אלא מפוזר בהרבה שטחים; והגורמים הרבים, שעליה להביא בחשבון, הנעלמים שבהם מרובים על הגלויים. ושאלות, שהנעלמים שבהן כה מרובים כמו במקרה שלפנינו, אינן ניתנות להפתר אפילו ע"י המומחים היותר גדולים.

המומחה היותר גדול שיבוא לא"י לאיזו חדשים במטרה לקבע שיטת התישבות לא יוכל לתת לנו שום דבר חיובי, באשר עבודה זו דורשת שנים. הגיאולוג שיבא לחקר את שכבות האדמה, החימאי שיבא לבדק את הפוספטים כמה אחוזים חומצת הפוספור הם מכילים ומהי דרגת הנמיסות שלו, הבנאי והאדריכל שיחפצו לקבע שיטה בבנינים, המהנדס שיחפץ לסדר את ההשקאה – כל המומחים האלה יכולים בתקופת שנים קצרה לכלות את עבודתם ולתת לנו מסקנות ברורות. כשיגדילו את חבר העובדים שלהם ימהרו לגמר את עבודתם, באשר בכל עת ובכל זמן יכולים לעשות את הבחינות החימיות, למדד את חוזק שטף המים, לבדק את טיב החמרים הטובים ולעמוד על צורת הבניה הנהוגה בא"י לבנינים ולהשוותם אל החמרים, אל צורת הבניה שבארצות דומות באקלימן לא"י. אחרת היא החקלאות, שהיא אינה דבר מכני אלא אורגני וא"א להחיש את צעדי החקירה שלה. כל נסיון – תקופתו שנה, וא"א לקצרו כשם שא"א להחיש גידול הטבעות השנתיות שבגזע העץ; וא"א להוציא גם מסקנות על סמך נסיון של שנה אחת.

שיטת ההתישבות כרוכה במהירות התפתחות עבודת־האדמה וכל הענפים התלויים בה. אחרת תהיה שיטת ההתישבות, אם אפשר יהיה להשקות רק מאה אלף דונם, ואחרת תהיה אם אפשר יהיה להשקות מליונים כפי התכנית של מומחים שונים; אחרת תהיה אם יהיה פוספט בארץ להשבחת האדמות המדלדלות או שצריך להביאו מהחוץ; אם אפשר יהיה להשביח את גזעי המקנה הרע שבארץ או שצריך להביא גזעים אחרים; אם אותם מיני הגידולים שיתאימו לטבע הארץ יתאימו גם לטבע תכונתנו ואם יהיו להם מהלכים בשוק; אם נצטרך לחנך את כל החומר האנושי לחקלאות, אז נוכל להעביר בכמות גדולה עובדי אדמה מלידה. וכל זמן שאין השאלות האלה נפתרות אין לקבע שיטות התישבות.

אין נוהגים להביא רופא גדול למדידת החום או לבדוק את דם החולה. עבודות כאלה נעשות על ידי רופאים רגילים. ואין המומחה היותר גדול יכול לקבוע דיגנוזה ולרפא את החולה, אם אין לפניו המדידות והבדיקות הקודמות האלה.

כל הנסיונות שיש לנו בארץ יכלים להיות להועיל לנו כשבאים אנו לבנות עוד מושבות אחדות; אבל ערכם כאין וכאפס, כשאנו מתכוננים לגשת לעבודה גדולה ורחבת־ידים. הנסיונות האלה ערכם גדול כנקודת־מוצא ידועה. אין לנו, אם נשתמש במשל הנזכר, אפילו מדידת־החום הראשונה. ובדיקת הדם הראשונה. ההבדל בין המומחים שבא"י ובין לא מומחים, הוא שהראשונים יודעים שאינם יודעים ודורשים שתעשינה בלי דיחוי החקירות המוקדמות. ו"המעשיים" חושבים שהכל גלוי וידוע להם, כאילו דבר לא נתחדש במדע ובחברה מיום שנתיסדה המושבה הראשונה בארץ־ישראל.

מה יעשה המומחה להתישבות בלי מפה אגרונומית הגונה, בלי מדידות השטחים, בלי חקירה גמורה ע"ד משקעי המים באזורי הארץ השונים, והעיקר – מבלי לדעת איזו שטחים יעברו בעתיד הקרוב לרשותנו ומה טיבם של השטחים האלה.

עלינו קודם כל לגשת למדידת השטחים, לסידור מפה אגרונומית, לסידור מפה “פוליטית” – אם אפשר לכנותה ככה, שע"פ נוכל לדעת מתי ואיזו שטחים יעברו לרשותנו בכדי לבנות משק־עם בשיטה ולא נקודות מקריות לחקר את כוחות המים, את שכבות הפוספטים, לבחן את חמרי הבנין. כל החקירות המוקדמות הללו, כשתתנה מסקנות מסוימות תהיינה לעינים לחבר המומחים בשאלות ההתישבות, והן תהיינה להם לקו ולמשקלת כמו מדידת החום ובדיקת הדם לרופא.

אני מציע איפוא לסדר משלחת חבר המומחים בסדר כזה:

א. חבר מומחים לשאלת ההשקאה.

ב. לחקירות גיאולוגיות שיש להן ערך שמושי לעבודת האדמה.

ג. לסידור מכוני חשמל.

ד. לשאלת הבנינים.

המומחים האלה צריכים ללכת בלי דחוי לא"י ובעזרת המומחים שבארץ יעבדו תכנית עבודה. לא יהיה צורך שהם ישארו בארץ כל הזמן שהחקירות תמשכנה, אלא יהיה די, אם יקבעו את שיטת העבודה, את נקודת המוצא. העבודה עצמה תוכל להעשות על ידי מומחים ממדרגה שניה או ע"י המומחים שבארץ בעזרת עוזרים שיבאו מהחוץ.

באותו הזמן תסודר גם ה"מפה הפוליטית" וה"מפה האגרונומית" ע"י המחלקה לרכישת קרקעות וע"י המחלקה להתישבות ולחקלאות הנמצאות ליד ועד הצירים והמשרד הא"י. עבודות כאלה – שהן כמו מדידות חום רגילות – אינן זקוקות למומחים מן החוץ. ואם יש בא"י אנשי־מעשה כאלה שלא הגיעו למדרגה כזו לדעת כי בימים האלה אין מרפאים בלי מדידות ובדיקת דם קודמות יש רק להצטער כי במשך שלשים שנות עבודה בישוב לא למדו אפילו אלפא ביתא כזאת. המנהיגים הציונים אינם צריכים להביא בחשבון דעות כאלה.

כשכל עבודות החקירה האלה תגמרנה, ובמשך שנה יכלות הן להגמר, אם יעבדו בהתאמצות הכחות, יבאו אח"כ המומחים להתישבות. אז עליהם יהיה לפתר שאלות, שגם בהן יהיו הנעלמים עוד מרובים, אבל יהיו גם הרבה גלויים. אז תתחיל החקירה בשדה אחר. צריך יהיה לברא רשת של תחנות נסיון, משתלות, גני התאקלמות, מכוני גדוּל למקנה. על המומחים מהחוץ יהיה לקבוע את השיטה בכל המוסדים הללו, והעבודה תוכל להמשך גם ע"י מומחים צעירים משלנו.

תשרי תר"ף