87.jpg

צילום: אמנון יריב


 

א.    🔗

אֲנִי בְּחֹפֶשׁ,

בּוֹכֶה עַל חֹפֶשׁ.


וְקַיִץ אָרֹךְ נוֹטֵף

עַל חֲבֵרִים וְעַל עִיר

וְיָמִים מִתְהַפְּכִים בְּתוֹךְ שְׁנָתָם

חוֹלְפִים בִּיעָף.


עִם גַּל אֶחָד

זְרוּקָה

שֶׁאָבַד הַקֶּרֶשׁ הָאַחֲרוֹן

וְהָלְכָה הָאֳנִיָּה.


צָהֳרַיִם אֲחֵרִים יְפַנּוּ לָהּ מָקוֹם;

אֹפֶק אַחֵר, נְשׁוּק־חָלָל,

יֵאָגֵר בְּדָמָהּ הַצָּעִיר.


מִקְּצֵה מִגְדָּל

בַּת שְׁלֹמֹה נִשְׁקְפָה

אֶל הַמֶּרְחָב הַמְּרַצֵּד הַמְּתַעְתֵּעַ, שֶׁל הַגַּלִּים.

מִן הַמַּיִם שֶׁלִּפְנֵי הַשִּׁירָה

אוֹ אֶפְשָׁר מִמֵּי

הַשִּׁירָה עַצְמָם

אֲנִי שְׁלֹמֹה נִזְרַק אֶת בִּתִּי

אֶל הָאִי הַזֶּה

שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם

וְרַק יָמַי כֻּלָּם שְׁמוֹתָיו.


בָּעֶרֶב תֵּבְךְּ, עַד אֲשֶׁר יְרַוּוּ דִּמְעוֹתֶיהָ

אֶת הַמַּיִם הַשּׁוֹכְחִים

וְהַנִּזְכָּרִים.

בַּצָּהֳרַיִם תָּשׂוּחַ לְנַפְשָׁהּ עַל גַּג הָעוֹלָם,

גַּג הַשַּׁיִשׁ הַצָּחוֹר הַצּוֹנֵן

לְמַגַּע כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ הַיְּחֵפוֹת.


עִם שַׁחַר תַּשְׁקְ אֶת הַגִּנּוֹת

בְּצִנּוֹר, בְּזֶרֶם דַּק,

כְּסִילוֹן הַזֶּרַע הַחַם

שֶׁמַּתִּיזִים הַסַּיָּסִים בִּירוּשָׁלַיִם, בַּלַּיְלָה,

אֶל מוּל פְּנֵי הַעֹפֶל

וְהַחוֹמָה


כָּל הַיּוֹם בָּכִיתִי אָז

אָן אֵלֵךְ מֵרוּחִי

(אוֹ אֵלֶיהָ);

גַּם הָעֶרֶב הַהוֹמֶה

הָיָה מְבַשֵּׂר דָּבָר


מִמַּיִם רַבִּים וַעֲנָקִים,

מִתְּהוֹמוֹת אֹפֶל עֲנָקוֹת,

מִזֶּרֶם תֵּבֵל עֲנָק אָפֵל – –


מִטִּפָּה,

מֵחֶבְיוֹן נֵטֶף,


בִּתִּי פִּתְאֹם עַל מִגְדָּל.


שָׂרִים שֶׁל יָם קְרֵבִים וְרוֹחֲקִים.

שֶׁמֶשׁ עֲגֹל גּוֹאֶה וְנָגוֹז.

שׁוּב לוֹחֵךְ גַּל

אֶת הָאֶבֶן הָרְחָבָה, הַנּוֹצֶצֶת,

וְדָג גָּדוֹל, פְּעוּר־פֶּה, נִטָּשׁ עַל הָאֶבֶן

וּמְחַשֵּׁב לְהָקִיא מִקִּרְבּוֹ

אִישׁ.


מַטָּה מַטָּה יְסוֹדוֹת הָאֶבֶן

וְרַגְלֵי הָאִי לְמַטָּה עוֹד.

דְּמָמָה עָבָה זוֹרֶמֶת אָנָה,

עִם אֲרָיוֹת־תְּהוֹם תְּכֻלִּים וַאֲדֻמִּים


שָׁקוּף כֻּלּוֹ חַלּוֹן אָיֹם

בַּחֲדָרָיו תִּתְהַלָּךְ, עַל

מַעֲלוֹתָיו שַׂלְמָתָהּ תִּתְנוֹפֵף.


אֶת חַיֶּיהָ הַהוֹמִים, שְׁלֹמֹה, הָרוֹחֲפִים

לְךָ מִנֶּגֶד, אֵצֶל הַכְּתָלִים הַקְּרִירִים –

אֶת חַיֶּיךָ תֵּן עַתָּה בַּשִּׁיר

כִּי אֶל קִרְבָּם לֹא

אַתָּה תָּבוֹא.


יָמִים רַבִּים בַּיֹּפִי הַגָּמוּר,

בַּעֲבוּרִי.

בְּחַשְׁרַת־בָּרָד וּבַשָּׁרָב.

יָמִים עוֹד רַבִּים בִּתִּי


רַק יוֹנַת אֵלֶם צְחוֹרָה תֶּהֱמֶה לָךְ

אוֹ אֲנָפָה אֲפֹרָה תַּקְנִיאֵךְ

בְּקִנָּהּ הַמְּצַיֵּץ אֲשֶׁר בְּרַעֲפֵי

הַצָּרִיחַ הַמְּתֻיָּל.


בְּכָל הַחֵשֶׁק וּבְכָל הַחָכְמָה

מַיִם מַיִם כִּתַרְתִּי לָךְ

מִתְנַפְּצִים אֶל מִגְדָּל.

אֱלֹהֵי נִשְׁמָתִי פּוֹלַחַת הַזְּמַנִּים הָרְחוֹקִים,

אֱלֹהֵי הַוְּרָדִים בַּגָּן,

הוֹשִׁיעָה נָא


אֶת הַוֶּרֶד כְּדַאי לִגְזֹם בַּסְּתָו.

יֵשׁ לְעַצֵּב כְּמִין שֶׁלֶד, שֶׁצּוּרָתוֹ

גָּבִיעַ –

שַׁבָּת שָׁלוֹם,

יוֹם חֻפָּתִי הַרְחֵק


בַּת שְׁלֹמֹה בִּתִּי אֲהוּבַת

יָהּ

הִנֵּה אֲנִי מָשָׁל

וְאַתְּ חִידָה,

נֵצֵא אוּלַי קְצָת לְחֻפְשָׁה?

אוּלַי לַיָּם?


שָׁם סְפִינָה בְּהַרְחֵק נוֹרָא, הַאִם הִיא

קְרֵבָה לְכָאן?

אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקְעָהּ – יַאֲהִילוּ הַשְּׁחָקִים

לְעֵינַיִךְ הַמְּסֻנְוָרוֹת; אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ וְעַל פְּנֵי

כָּל הַמַּיִם וּלְאֹרֶךְ הַגּוּף הָרוֹעֵד בְּחַלּוֹן הַזָּהָב;

הַזָּהָב הַנּוֹטֵף מִיּוֹם גּוֹוֵעַ.


הַאִם הִיא קְרֵבָה לְכָאן?


סְפִינַת עֲלָמִים שָׁאוּלִים וְדָוִדִים; סְפִינַת

יְרוּשָׁלַיִם;

סְפִינַת הָאֱלֹהִים הַמִּתְהַלֵּךְ בַּגָּן

(הָאֱלֹהִים הַמַּמְתִּין לִי עֲדַיִן)–

כָּל הַצִּי הַיָּשָׁן וְהָאוֹבֵד

שֶׁלִּי –


חָלְפָה וְהִפְלִיגָה עַל פָּנַי.


תְּרָנִים שְׁלֹשָׁה,

דְּגָלִים שְׁנַיִם,

עֶלֶם אֶחָד מִשְׁתַּזֵּף

עֵרֹם עַל הַסִּפּוּן;

לַהֲקָה אַחַת שֶׁל שְׁחָפִים מִתְלַבֶּטֶת:

סְפִינַת הַחַיִּים הַמַּקְצִיפָה,

הַזּוֹרֶמֶת בָּאָרֶץ –

אוֹ מִגְדַּל הַנְּצָחִים,

כָּל סְגֻלַּת שְׁלֹמֹה.


יָרֵחַ לְבַדִּי עוֹלֶה מִיַּרְכְּתֵי שַׁחַק.

רוּחַ מְלוּחָה נָשְׁכָה אֶת הַחֲלוֹם.

בַּת שְׁלֹמֹה נָעֲלָה אֶת חַלּוֹן הַזָּהָב

הֵסִיטָה אֶת וִילוֹן הַזְּמַנִּים

וְנָמוֹגָה בַּחֲדָרֶיהָ

לִישֹׁן.


 

ב.    🔗

אֲנִי וְהִיא,

אֲנִי וְאַתָּה,

בְּמַסַּע אֲרֹךְ –

וְלֹא בִּזְהַב חָכְמָה

וּמְצוּלוֹת אֱלֹהַּ:


בַּחַמְרָה אֲדֻמָּה וּמְפַתָּה

כְּיַיִן;

בְּמִגְדָּל וּבְחוֹמָה

נִשְּׂאוּ כָּל הַלַּיְלָה

עַל גַּב חוֹרֵק

בֵּין מַדּוּחֵי טֵרָסוֹת כְּשׁוּפוֹת.


אַתָּה מַמְשִׁיךְ יָשָׁר מִכָּאן,

עוֹבֵר אֶת זִכְרוֹן

וְנוֹסֵעַ כְּאִלּוּ לְחוֹף דּוֹר.

שָׁם אַתָּה פּוֹנֶה

וְשָׁמָּה תִּשְׁאַל.


יֵשׁ אֶת בַּת שְׁלֹמֹה הַחֲדָשָׁה

וְיֵשׁ אֶת הַיְּשָׁנָה,


לְאֵיזוֹ מֵהֶן אַתָּה מִתְכַּוֵּן?


בַּדֶּרֶךְ תִּרְאֶה מִגְדַּל־

אַנְטֶנּוֹת, לְיַד רַמְזוֹר.

שָׁם תַּעֲצֹר

וּתְדַמְיֵן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת

בְּלִי עַמּוּדֵי חַשְׁמַל

וּבְלִי כְּבִישִׁים בִּכְלָל.


כְּבִישׁ מִלָּה מַעֲבִירָה

גַּעְגּוּעִים. יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר גַּם

שֶׁקֶט רַב.

דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בְּרַגְלֵי פְּרָדוֹת,

דִּילִיזַ’נְסִים אַבְטוֹמוֹבִּילִים

בְּקַו יָפוֹ–רִאשׁוֹן אוֹ יָפוֹ–

רֹאשׁ־פִּנָּה. אֶרֶץ נְשַׁמָּה לְלַטֵּף

עִם כָּל הַגּוּף.


דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה זֹאת

נִהְיְתָה כְּבִישׁ.


מַתְחִילָה וְנִגְמֶרֶת בֶּהָרִים.

בְּתוֹךְ שֶׁקֶט אֶחָד,

בְּהֶנֶף מִכְחוֹל אֶחָד,

רְחוֹב אֶחָד שֶׁל חֲלוֹם עַתִּיק מָתוּחַ

עַל מֵאָה שָׁנִים

וְשָׁלֹשׁ.

בַּכְּרָמִים וּבָרְפָתוֹת.


עֲזוּבָה קְסוּמָה וִירֻקָּה אַחַת.

קוֹלוֹת מֵאָה צִפֳּרִים

וְשָׁלֹשׁ יְשִׁישׁוֹת:


אַתָּה כּוֹתֵב בָּעִתּוֹן?

אַתָּה מֵהָרַדְיוֹ?


בְּתוֹךְ הָעֵמֶק אִישׁ מְצַיֵּר

לְנַפְשׁוֹ הוּא.

גַּם דֶּגֶל יָשָׁן מֵעַל הַמִּשְׁלָט

הֶעָזוּב, מִתְאַמֵּץ בְּעִקְּבוֹת הָרוּחַ

אֶל הָעֵמֶק וְהֶהָרִים,

אֲבָל קִיר הַבּוּנְקֶר הַמְּנֻקָּב

וְגַם עִנְיָן שֶׁל זִכְרוֹנוֹת

מַחֲזִיקִים חָזָק בַּאֲרִיגוֹ הַדַּק

וְהַמּוּתָשׁ.


תָּבוֹא לְפֹה עוֹד,

הָאָבִיב יָפֶה כָּאן כְּמוֹ בִּשְׁוֵיצַרְיָה,

וְתָבִיא גַּם

אֶת הַגְּבֶרֶת.


מִחוּץ לִטְוַח הָעַיִן הַמְּזֻיֶּנֶת,

בַּקֶּצֶב שֶׁלּוֹ יַתְחִיל

הַצִּיּוּר לִנְשֹׁם.

מַרְאוֹת חֲשֵׁכִים יָצוּפוּ:

שׁוּחוֹת. תַּחְמֹשֶׁת אֲזֵלָה. נֶפֶשׁ

עוֹזֶבֶת גּוּף מִתְמַסֵּר.

נְתִיבִים זוֹהֲרִים קוֹרְעִים

אֶת הַלַּיְלָה


בְּאֵר, לֹא יָם.

הַיָּם עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ –

הֵבִיא אוֹתָנוּ הֵנָּה.

הַיָּם נִצְחִי מִדַּי.


אֲבָל בְּאֵר קְטַנָּה נַעֲשֶׂה לָךְ

וְלַיְּלָדִים.

לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה,

לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת;

כְּמוֹ בְּאֵרָהּ־שֶׁל־מִרְיָם עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי,

לְהַשְׁקוֹת אֶת

עֵדֶר הָרְחֵלִים

וְאֶת רוּחָמָה הַמַּבְכִּירָה.


בְּאֵר חֲפָרוּהָ הוֹזִים וְקוֹדְחִים,

כָּרוּהָ יְהוֹשֻׁעַ־זֶלִיג שְׁוַרְצְמַן, שִׁפְרָה

אַיְזְנְשְׁטֵין, מוֹיְשֶׁה סִירְקוּס וְעוֹד,

בְּקַיִץ ה' אֲלָפִים תרמ"ט.


הַבְּאֵר שֶׁל בַּת שְׁלֹמֹה כְּבָר מְכֻסָּה

כִּמְעַט לְגַמְרֵי.

עֲלִי עֲלִי בְּאֵר

וְנִשְׁטֹף לָנוּ אֶת הָעֵינַיִם

וְאֶת הַנְּשָׁמָה.


בַּת שֶׁלִּי

בְּשֶׁבַע פָּנִים הַלַּיְלָה

בָּאת לִי


עָבִים כֵּהִים הוֹלְכִים מִקְּצֵה

שָׁמַיִם וְעַד קָצֶה


לֹא יָם, הוֹ דַּי

מִמֶּנּוּ כְּבָר, וּמִמְּדִינַת הַיָּם

שֶׁשְּׁמָהּ עוֹלָם –

חַרְקוֹב, אוֹדֶסָּה, גְּלִילוֹת רוֹמַנְיָה

הַהוֹזוֹת אֵצֶל הַנָּהָר –


סִמְטָאוֹת בָּתֵּי מִדְרָשׁ

וּבָתֵּי תֵּה,


וְאָנוּ הֲלֹא בָּאנוּ אַרְצָה

לְקוֹמֵם נַחֲלָה וָאֵם!


לֹא יָם וְכוֹכָבִים

כִּי אִם הָרִים עוֹטְרִים,

הָרֵי אֶפְרַיִם, רָמוֹת מְנַשֶּׁה,

עוֹטְרִים לָהּ

וּמְחַכִּים.


אֵי־אָן צְפִירַת רַכֶּבֶת

מַרְעִידָה מֵיתָר

(חֲרִיקַת שַׁעַר־

לְוִיִּים בִּירוּשָׁלַיִם,

בָּאֹזֶן הַפְּנִימִית?)


עוֹד חֲמִשִּׁים רֶגַע

וְהִיא בַּחַאן הַמְּשֻׂפָּם,

בַּחֲדֵרָה.


יוֹרֵד עוֹד לָעֵמֶק.

ג’וֹן דִיר מְתַלֵּם אֶת הַשֶּׁטַח.

פּוֹל סַיְמוֹן, וְאַחַר כָּךְ

“הָאֲבָנִים הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת”

בָּאָזְנִיּוֹת שֶׁל דְּרוֹר.


טַפְטָפוֹת גְּמִישׁוֹת

מְרַשְּׁתוֹת אֶת הַכֶּרֶם;

שָׁעוֹן שֶׁל מוֹטוֹרוֹלָה,

לֹא רָחוֹק מִן הַשּׁוֹמֵרָה הַהֲרוּסָה,

דּוֹאֵג לַגְּפָנִים.


רַק נַחַל תּוּת,

הוּא הַהוֹלֵךְ אִתִּי קָדִימָה.

נַחַל תּוּת וְנַחַל דָּלִיָּה,

כְּמוֹ תִּיכוֹנִיסְט וְתִיכוֹנִיסְטִית

לְבַדָּם בַּבֻּסְתָּן

בְּתוֹכְכֵי הַקַּיִץ.


בֵּין חַצְרוֹת הָאֶבֶן, בְּסִמְטַת בֵּית

הַכְּנֶסֶת שֶׁנֶּחֱלָם כְּבָר אַךְ עֲדַיִן

לֹא נֶחֱשַׂף,


רֵעִים מִתְאַמְּצִים קְצָת, מְבַקְּשִׁים

לְהַקְשִׁיב לְקוֹלֵךְ     בַּת

        רְחוֹקָה


הִנֵּה וְכָאן הָיְתָה הָרֶפֶת,

וּפֹה הַשֹּׁקֶת.

אֲנַחְנוּ מִתְּחִלָּה טָעַנּוּ

בְּאָזְנֵי הַפְּקִידוּת: לָמָּה כָּךְ

תָּרֵעוּ לָנוּ? הַבֵּט!

כַּמָּה קְטַנָּה הַשֹּׁקֶת!


קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: מִפָּרִיז הַקְּטַנָּה,

מִזִּכְרוֹן,

בָּא אַבְרָמוֹבִיץ' הָרַב,

וְהוּא עָשָׂה אֶת הַחֻפָּה.


הָיְתָה שָׁעָה מִחוּץ לַשָּׁעוֹן.

בְּתוֹךְ הַגַּג הָאָפֵל הָמוּ אַרְבַּע

הַיּוֹנִים הַלְּבָנוֹת – נִשְׁמוֹת הַסָּבִים

וְהַסָּבְתּוֹת בָּאוּ כֻּלָּן –

וְאָנוּ לֹא קְרָאנוּם…


דָאס אִיז דָאךְ אַן אַלְטֶע מַעֲשֶׂה –

הֲלֹא זֶה סִפּוּר עַתִּיק


אֶת מִי בְּעֶצֶם נָשָׂאתִי לְאִשָּׁה?

נוּ טוֹב. קֹדֶם כָּל צָרִיךְ לוֹמַר:

אֶת בַּת שְׁלֹמֹה…

כַּוָּנָתִי לָרֶפֶת, לַלּוּלִים,

לַכֶּרֶם;


לַגְּעִיָּה הָאֲרֻכָּה שֶׁל רוּחָמָה,

לַבָּצִיר הָרִאשׁוֹן, הֶחָמוּץ.


אַל תִּשְׁכַּח שֶׁהָיִינוּ כֻּלָּנוּ אֲרִיסִים,

מְשֻׁעְבָּדִים כַּחֲתָנִים מַמָּשׁ –

שֶׁל הַבָּרוֹן!

וְשֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב – אֵינֶנִּי מֵבִין עַל מָה

מִתְאוֹנְנִים הַצְּעִירִים –

שֶׁהָיָה קַל.

אֲנַחְנוּ קָדַחְנוּ וְרָקַדְנוּ.


צְעִירִים שֶׁל הַיּוֹם,

וְשֶׁל הַלַּיְלָה.


עָגִיל לְהִתְיַחֲדוּת,

לְהִתְחַבְּרוּת.


גַּפְרוּר שָׂרוּף בְּשׁוּלֵי שְׂפָתַיִם,

מַעְלָה מַטָּה מִתְגָּרֶה כָּחֹל

בְּהַהִיא בְּלָבָן


רָחֵל הָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמְבַכָּה,

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּשֶׁל מָה.

בְּשִׂמְלָתָהּ הָאֲרֻכָּה שֶׁשָּׁלְחוּ לָהּ

הוֹרֶיהָ מֵאוֹדֶסָּה,

דָּמְתָה בְּעֵינַי לַעֲנָנָה צְחוֹרָה

שֶׁבָּאָה מִן הַיָּם וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת נַפְשָׁהּ

לָשׁוּב אֶל הַשָּׁמַיִם.


אֲבָל אֲנִי דִּבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ

וְהִבְטַחְתִּיהָ הַבְטָחוֹת.

מִרְיָם הֵכִינָה כֻּפְתָּאוֹת כָּאֵלֶּה

שֶׁלֹּא טָעַמְתָּ מִיָּמֶיךָ

וְיַיִן הֲלֹא הָיָה לָנוּ בְּשֶׁפַע.


מִישֶׁהוּ חִלֵּל בַּחֲלִילוֹ

וְהָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, קוֹל

שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה –

קוֹל תַּן רָעֵב מְיַלֵּל

תַּחַת הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא

וְקוֹל גְּעִיַּת רוּחָמָה

הַמִּתְקַשָּׁה לְהַמְלִיט.


רַק לָאַחֲרוֹנָה

בָּנֹה בָּנִיתִי לִי

קוֹמָה שְׁנִיָּה. חִירָם,

הָעַרְבִי שֶׁלָּנוּ,

הָיָה הַקַּבְּלָן.

אֲנִי כְּבָר זָקַנְתִּי.

עַכְשָׁו הַבַּיִת, הַגִּנָּה, הַיְּלָדִים

שֶׁלֹּא רוֹאִים אַף פַּעַם –

כֻּלֻּהוּ מִן אַלְלָה.


וְכָאן, אִם יְבַקְּשׁוּ הַנְּכָדִים,

אֶבְנֶה מֵחָדָשׁ אֶת הַמִּלּוֹא


וְגַם אֶת הַמַּחְסָן.


– יִנּוֹן, אֵיפֹה קָבַרְתָּ אֶת גּוֹזַל

הַדְּרוֹר שֶׁמֵּת בַּבֹּקֶר?


– בַּדִּמְיוֹן…


מַחֲשָׁבָה עַל מָוֶת:

הַיָּם הַמְּרַצֵּד לֹא־הַרְחֵק

מֵצִיף סוֹף סוֹף

אֶת בִּקְעַת הָעֲצָמוֹת.


מַחֲשֶׁבֶת־תִּקְוָה:

כָּל יַמִּים וּנְהָרוֹת

גּוֹאִים לְטַהֵר הַחֲלוֹמוֹת

וְאֶת הַמְּצִיאוּת.


בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב

וְכֹה מִחוּצָה לוֹ

בֵּית הַכְּנֶסֶת שׁוֹקֵט בָּדָד.

זֶה הַבַּיִת לְזִכְרוֹן עוֹלָם

שֶׁהָיָה.


דֶּשֶׁא נָמוּךְ וְנֶפֶשׁ נְמוּכָה

כְּמַרְבָד לְפִתְחוֹ.

חַלּוֹנוֹת צָרִים וּגְבוֹהִים.


מִבַּעַד לַחַלּוֹנִים נִקָּיוֹן מַבְהִיק;

אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הַנּוֹצָה הָרוֹעֶדֶת

אֵצֶל נֵר הַתָּמִיד:

הַס. אֵין קוֹל.

רַק קֶשֶׁב רַב.


עַל הָאָרוֹן פָּרֹכֶת לְהַבְדִּיל

בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמֵּתִים.

רְקוּמַת כְּמִיהוֹת:

נוֹטַעַת וּמְנַעֶרֶת

אָדָם עַל מְקוֹמוֹ.


הֲפוֹקְדוֹת אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה

הַנְּשָׁמוֹת הַשְּׁקוּפוֹת

בַּחֲצוֹת לַיִל?


בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

תָּלוּי וְשַׁר,

אוֹ הוֹגֶה בְּתוֹצְאוֹת

הַחֲדִירָה הָאַחֲרוֹנָה.


הַחֹמֶר שֶׁלָּהּ

וְרוּחָהּ,


הָרוּחַ שֶׁלִּי,

וְגוּפִי.


נְסִיכָה בּוֹכִיָּה

וְהַיְּלָדִים

וּמְנַהֵל בַּנְק

מְטַפְּסִים עַל קֹהֶלֶת.


 

ג.    🔗

לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי,

לִהְיוֹת חָפְשִׁי,

פָּשׁוּט


בַּת שְׁלֹמֹה כְּבָר

בַּחוּרָה עַצְמָאִית.

הָיְתָה בִּשְׁבָא, בְּנֶפָּאל, בְּעֶצֶם

אֵיפֹה לֹא.


עֲדָשׁוֹת נוֹשְׁמוֹת עַל אִישׁוֹנִים חוּמִים.

שְׂפָתַיִם אַרְטִיק.

גּוּף גְּלִידַת מוֹנָקוֹ.


הִיא וְהַ“הוּא” הַתּוֹרָן שֶׁלָּהּ –

חֶמְדַּת רַגְלַיִם בְּאוֹר עֶרֶב,

כֶּתֶם זָהָב עַל צַוַּאר חָפְשִׁי.


לְרַגְלֶיהָ סַנְדָּלִים שֶׁל טֶבַע

מִקִּבּוּץ       גָּלֻיּוֹת.

בְּפָנֶיהָ אַף מְנֻמָּשׁ חָצוּף;

הַכֵּר נָא, הִנֵּה הִיא בּוֹכָה

וְצוֹחֶקֶת; הַכֵּר מַהֵר – מִי זֹאת –

          אוֹ עוּף!


בֵּינְתַיִם תֵּן לָהּ

רַק אֶת הַוִּיזָה

אוֹ תַּ’יִשְׁרָאקְוִיטְל

וְהִיא מְסֻדֶּרֶת.


פַּעַם הָיְתָה מַדְרִיכָה בַּחֶבְרָה

(לַהֲגָנַּת הַטֶּבַע),

הַיּוֹם הִיא קֻפָּאִית בַּסּוּפֶּר

אוֹ תַּחְקִירָנִית שֶׁהוֹלֶכֶת

עַל מַה שֶּׁבָּא לָהּ.


כְּמִיהוֹת מְיֻחָדוֹת?

כְּמִיהוֹת כְּמוּסוֹת?

בְּתוֹךְ מַחְבֶּרֶת, מִסּוֹף י"ב,

מָעְתָּקוֹת בְּטוּשׁ סָגֹל:


בְּתוֹךְ שְׁכוּנָה קְטַנָּה מוּצֶלֶת,

בַּיִת קָט עִם גַּג אָדֹם

כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי


וּבָעַמּוּד הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַיּוֹמָן

הָאַחֲרוֹן, הָרֵיק־כִּמְעַט (“אִישִׁי” וְשִׁרְבּוּט

פֶּרַח נוֹשֵׁר מִתּוֹךְ

לֵב־מְפֻלַּח־חִצִּים, עַל הָעֲטִיפָה):


לֹא נִפְרַח כְּבָר פַּעֲמַיִם וְהָרוּחַ עַל הַמַּיִם

יְפַזֵּר דְּמָמָה צוֹנֶנֶת עַל פָּנֵינוּ הַחִוְּרוֹת.


סוֹדִי! לֹא לִפְתֹּחַ!

גַּם אִם אֲנִי הוֹלֶכֶת –

לִקְבֹּר אִתִּי.


רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב

וְהָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא,

מִתּוֹךְ הֵיכַל הַזְּכוּת, הֵיכַל

אַהֲבַת חִנָּם,

דּוֹמְעִים אֶל תּוֹךְ הַתְּמוּרָה – –


שְׁלֹמֹה

נָסוֹג אֶל הָעֲרָפֶל


בָּא לָהּ צַו 8.

הִיא בִּמִלּוּאִים.

לְמָה אַתָּה צָרִיךְ אוֹתָהּ בִּכְלָל?


הִיא בְּעַזָּה,

בְּרִקּוּדֵי־עַם,

אוֹ בְּהַר הֶרְצְל.


הִיא עֲסוּקָה נוֹרָא כָּזֶה אֲבָל

מִזְּמַן כְּבָר לֹא מִתְעַסֶּקֶת

עִם כָּאֵלֶּה – –


הִיא בִּכְלָל בְּחוּ"ל

אוֹ עַל סְקֶטִים בְּגַן

פַּעֲמוֹן הַדְּרוֹר


אֲנִי עַל הַחוֹמָה מְהַדֵּק עוֹד

אֶת חוּט הַתִּקְוָה

אֶל זִיז־הָאֶבֶן

הַנִּרְעָד תַּחְתַּי.


אֵפֶר־אִם־אֶשְׁכָּחֲךָ כְּבָר הָפַךְ לְאָבָק

דַּק. הִנֵּה מִתְאַבֵּךְ, נִלְחָם עַל חַיַּי.


הִנֵּה עִצְּבוֹן הַמְּנַשֵּׁק – מִבַּעַד לַכֹּל –

וְהַנְּשׁוּקָה,

בְּרֶגַע כֹּה –


חֹשֶׁךְ בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה. אֲפֵלָה

בֶּחָצֵר.

אֱלֹהִים אַדִּירִים, הֱיֵה נוֹשֵׁק שׁוּב

אֶת הָעִיר, הַמִּדְבָּר, וְהַחֲלוֹם

הַמְּסֻיָּט הַזֶּה.


דָּנָה עִם הַחֶבְרֶ’ה

בְּסִכּוּיֵי הַשָּׁלוֹם.

הָעִיּוּן מִתְמַקֵּד

בְּמַחֲשׂוֹף הַחֻלְצָה.

שׁוּב מְמַהֶרֶת לְאַזְכָּרָה

אוֹ לְהַחֲזִיר אֶת דְּרוֹר

מִן הַגָּן:

הַאִם אֵין בְּכָל אֵלֶּה שִׁירָה?!


הִנֵּה הַצַּבָּר הַמִּתְמוֹגֵג בַּחוֹל, בַּחֹם;

הַמִּסְתַּדֵּר עֲסִיסִי וּמָתוֹק בְּעֶזְרַת

הַטַּפְטָפוֹת הַגְּאוֹנִיּוֹת –

וְהוּא אֲפִלּוּ לֹא צָמֵא!

בָּעֶרֶב אוּלַי אַף יִתְפַּיְּטוּ קוֹצָיו

זֶה לָזֶה: זִמְזוּם הַדְּבוֹרִים הָעֲמֵלוֹת –

כְּהֶמְיַת מִזְמוּז מֻצְלָח.


עַד בּוֹא חֶסֶד הַלַּיְלָה, עֵת

רוּחַ גְּדוֹלָה, מַשֶּׁהוּ־מַשֶּׁהוּ,

תַּחֲפֹף עַל הַכֹּל

וְתֵיטִיב אֶת מְנוּחַת הָעוֹבֵד…


הַקֶּטֶל בַּדְּרָכִים: כָּךְ וְכָךְ;

הַיּוֹם בַּבּוּרְסָה: בִּקּוּשִׁים רְגִילִים,

מְגַמָּה מְעֹרֶבֶת;


פְּסוּקוֹ שֶׁל יוֹם: הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי־

הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ –

וְאַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה?! (שְׁלֹמֹה,

כּוֹרֵעַ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, זְרוֹעוֹתָיו

פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיְמָה);


מָחָר יַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת נָאֶה.


רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב, עִם

שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַמֹּחִין,

אֵצֶל הַנַּחַל, בַּיַּעַר, בְּפִשּׁוּט –


בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:


אֵל אֱלֹהִים!

רַק זַכֵּנִי לִהְיוֹת יְהוּדִי


שַׁבָּת בְּקוֹל הַמּוּסִיקָה – בֹּקֶר טוֹב,

הַאֲזָנָה עֲרֵבָה: הַבֹּקֶר נַשְׁמִיעַ,

בַּצָּהֳרַיִם נַשְׁמִיעַ,


צְלִילִים לְנַפְשָׁם מְהַלְּכִים בֶּחָלָל - -


אָדָם מַאֲזִין מְעֻטָּף,

מַפְלִיג עָצֵב כְּמוֹ נִזְכָּר,

בֵּין סְפָרִים

אוֹ אֵצֶל חוֹפִים חֲבוּיִים

בְּמַעֲמַקֵּי חֹול – זְרוּעֵי

שְׁלָדִים וַחֲלוֹמוֹת.


מֵילָא… נִתְרַחַקְתִּי וְדַי.

עַל הַחַיִּים הֲלֹא

לְקַבֵּל אֶת עַצְמָם…


עִם יִנּוֹן בַּדֶּרֶךְ לַכֹּתֶל, בְּבֹקֶר הַשַּׁבָּת.

צְעִירִים מִתְאַרְגְּנִים יַחַד

בִּרְחוֹב שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

הַצֵּידָנִית, הַמַּנְגָל, הַוּוֹקְמֶן;

הַגּוּפִים הַשְּׁזוּפִים הַמִּתְיַשְּׁבִים בְּהָדוּק

בָּאוֹטוֹ הַסָּגֹל.


אֶתְנִיקְסִים קוֹרְעִים אֶת הַחוֹמוֹת,

        ןאֶת הַהִיסְטוֹרְיָה,

       אֶת מִסְלְעֵי הַבַּזֶּלֶת

הַמִּתְחַבְּרִים מִתַּחַת לָעִיר.


אַחֲרֵי כֵן

קוֹל דְּמָמָה.

אֶת הָאֲוִירִים שֶׁנִּתְפַּנּוּ

מְמַלֵּאת חֲרִישִׁית מוּסִיקָה לְטוּפָהּ

שַׁבַּתִית לְחַיֵּי עוֹלָמִים.


הַשַּׁבָּת הִיא בַּת

שְׁלֹמֹה

בְּמֵמַד הַזְּמַן;

אוֹקְיָנוֹס מָלוּחַ מִתְנַפֵּץ אֶל שְׁעָרֶיהָ.


בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִפִין – בִּלְשׁוֹן

בְּנֵי אָדָם –

הַחֶבְרֶ’ה נְבוֹכִים נִכְסָפִים –


אוּלַי הִיא הִיא הַגּוּלָה הַיּוֹשְׁבָה

בְּמֵצַר הַגָּרוֹן?

מְשַׁנֶּקֶת, מְצָרַחַת

וּמְחַכָּה עוֹד, הַשֵּׁד יוֹדֵעַ

לְמִי!


לֵיל־שַׁבָּת צָלוּל בִּרְחוֹבוֹת עִיר:

מִלּוֹת הַקִּדּוּשׁ וְקֶצֶב הַדִּיסְקוֹ

הוֹלְמִים בָּעִנְבָּל הֶעָדִין,

הָעוֹרֵג פִּתְאֹם לְפַעֲמוֹן הַגּוּף;


כְּשֶׁמֶּטֶר אֶחָד מֵעֵבֶר

לִרְשׁוּת־יָחִיד הֲזוּיָה זוֹ –

שֶׁנִּתְהַוְּתָה כְּמוֹ בֵּין עַמּוּדָיו הַמְּגֻלָּפִים

שֶׁל דְּבִיר שָׁכוּחַ בֵּין הָרִים –


מְנַעַנְעֵי בַּטּוּסִיק

וּמִתְנַדְנְדֵי בָּתֵּי־כְּנֶסֶת

גּוֹמְרִים עָלֶיהָ

וְנִרְדָּמִים.


שַׁבָּת בִּדְגַנְיָה

אוֹ בְּנַהֲלָל:


דְּקִירוֹת וְשֶׁנֶק־קַל בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר:

דִּמְעָה פְּנִימִית מִתְגַּבֶּשֶׁת, מִתְעַבָּה

בְּמַעֲמַקֵּי חָזֶה.


לְעֵת יָזוּעוּ אֲמִירֵי הַמֶּשֶׁק, אֲפֵלִים

עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הַמִּסְתַּגֵּל –


בַּשָּׁעָה הָעַתִּיקָה לְהָסֵב מְנֻגָּנִים

לִסְעוּדָה שְׁלִישִׁית –


סֹבִּי סֹבִּי מְנוֹרַת הַנְּשָׁמָה,

שְׁכוּחָה וּמְהַבְהֶבֶת

כְּפִי שֶׁאַתְּ


עֶרֶב רַד עַל בַּת שְׁלֹמֹה.

תִּקְרָא לִי אָשְׁרַת, תִּקְרָא לִי

עֲלִיסָה, אוֹ קֶרֶן


(קְרָא לִי שׁוּלַמִּית!)


אֲבָל דַּבֵּר אִתִּי,

וְלֹא עָלַי!


אֲנִי רוֹצָה לִזְכֹּר עוֹד,

וְלִבְכּוֹת קְצָת – מַה יֵּשׁ?

אַתָּה פֶּסֶל?

אוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי בֻּבָּה?


אֲנִי צְרִיכָה נוֹרָא לִזְכֹּר הַכֹּל,

לִפְנֵי שֶׁ


אוּכַל אֲפִלּוּ לִרְצוֹת

לִרְצוֹת אוֹתְךָ


(אֲנִי יוֹדֵעַ לְמִי הִיא בְּעֶצֶם,

כָּרֶגַע מִתְכַּוֶּנֶת:

לְאוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ

דְּמוּת הַגּוּף)


נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת

אוֹ לְפָחוֹת מַתְחִילָה לִרְצוֹת לִנְסֹעַ.

וּמַה שֶּׁמַּרְגִּיז: הֲכִי רָחוֹק שֶׁמַּצְלִיחָה הַמַּחֲשָׁבָה

לִדְחֹף אוֹתִי – זֶה אֵלֶיךָ…


בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי יַעֲרוֹת־עַד גּוֹאִים

וּנְמוֹגִים

מִבַּעַד לְחַלּוֹן רַכֶּבֶת מְשַׁקְשֶׁקֶת.

בְּתוֹךְ הַיַּעַר נַחַל מְפַכֶּה וְצִפֳּרִים הֲמוּמוֹת

עוֹצְרוֹת נְשִׁימָתָן:

עֵינַיִם יְהוּדִיּוֹת עֲצוּמוֹת – בְּתוֹךְ הַסְּבַךְ הַיָּרֹק –

רוֹאוֹת אֶת הָעִקָּר,

וּפֶה מְמַלְמֵל בְּעִקְבוֹת הַלֵּב הַמִּתְרוֹקֵן


וּמִתְמַלֵּא – –


וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁקַּמְתִּי – הַפַּרְדֵּסִים הַיְּשִׁישִׁים

בֵּין חֲרַכֵּי הַתְּרִיסוֹל

מַמְתִּינִים לְקַבְּלַן־הַגִּזּוּם (הַקַּרְקַע, סוֹף סוֹף,

אֻשְּׁרָה לִבְנִיָּה). וְהָלְאָה עוֹד, מִזְדַּקֵּר

מִן הָסִיטִי – הַשָּׁמַיְמָה –

מִגְדַּל־שָׁלוֹם

(שָׁם מִשִּׁלְשׁוֹם מְכִירַת

סוֹף הָעוֹנָה)


שׁוּב חָלַמְתִּי עַל יְעָרוֹת.

אֲבָל הַפַּעַם פַּרְטִיזָן אֶחָד, חֲשׂוּף־כְּתֵפַיִם

רְחָבוֹת,

עָמַד שָׁם, כְּשֶׁגַּבּוֹ אֵלַי,

וְהִמְתִּין לְנַעֲרָתוֹ

(זֹאת אֲנִי; כָּכָה זֶה בַּגֶּשְׁטַלְט

וְכָכָה בַּנְּשָׁמָה הָאֲבוּדָה שֶׁלִּי),

וְרָכַס אֶת מִכְנָסָיו לְאַחַר שֶׁרָחַץ בַּנָּהָר.


הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּמַּפָּה יְשָׁנָה

וּבְמֹחוֹ יְרוּיִים מִתְמוֹטְטִים

לְתוֹךְ שׁוּחוֹת שְׁחוֹרוֹת.

אֵין לִי כֹּחַ וְחֵשֶׁק לַחֲלֹם אֶת זֶה

אֲבָל עֻבְדָּה.


אֲנִי קְצָת כְּבֵדָה לְךָ מִדַּי?

מָה, בְּעֶצֶם, אַתָּה מַעְדִּיף?

וּמָה הִכְנַסְתָּ לִי אַתָּה בְּתוֹךְ הַסֶּנְדְוִיצִ’ים

שֶׁהֵכַנְתָּ לִי בָּעֶרֶב, לִפְנֵי הַטִּיּוּל שֶׁעָשִׂינוּ

בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל?


רַק תִּשְׁמַע אֶת חֲלוֹם־הַיַּעַר הָאַחֲרוֹן שֶׁלִּי

וְזֶהוּ, כִּי אֲנִי נוֹסַעַת לַיָּם:


עֵצִים וּבַחוּרִים וּמְדוּרָה וְלַיְלָה.

פָּנִים לְהָבִים מְזִינוֹת אֶת הָאֵשׁ

הָרְעֵבָה.


נְשִׁיקָה בַּיַּעַר אוּלַי

בְּעֶצֶם, תְּקוּפוֹת מִתְנַשְּׁקוֹת – –

וְרוּחַ קָרָה נוֹשֶׁבֶת מִן הַיָּם הַזּוֹעֵף לֹא־הַרְחֵק

וּמְעִיפָה אֶת הַדַּף, שֶׁהוּא מִין גְּוִיל מְקֻפָּל –


"וּבְאֶמְצַע הַמּוֹשָׁבָה נַחְפֹּר בְּאֵר

מַיִם־חַיִּים

לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ,

וּפָרוֹת נִרְכֹּשׁ מֵאֵת הַיִּשְׁמְעֵאלִים

וְנִשְׁתֶּה חָלָב"


מָה אַתָּה נִבְהָל? לֹא אַתָּה הִשְׁתַּגַּעְתָּ אֵיךְ

לְסַפֵּר לִי עַל הָאַבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁלְּךָ,

שֶׁהָיָה גִּימְנָזִיסְט חַלַפּוּץ

וְחוֹבֵב צִיּוֹן?

אָז הִנֵּה לְךָ, וְהִנֵּה הַקּוֹמְפַּקְט שֶׁל סַנְיוֹ

שֶׁקָּנָה לִי דְּרוֹר – נָכוֹן מַטְרִיף?


 

(כמו אפילוג)    🔗

מִי סִפֵּר לִי עַל הַהִיא

שֶׁנָּעֲלוּ אוֹתָהּ עַל אִי

בְּאֶמְצַע הָאוֹקְיָנוֹס


קְצָת מְנַמְנֶמֶת,

חוֹלֶמֶת

עַל יְרוּשָׁלַיִם – –


שָׁם אֲנִי אֲנִי,

עִם דְּרוֹר,

יְחֵפִים:


עַל אֵיזֶה גַּג, לְעֵת עֶרֶב,

שׁוֹלְחִים אֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְלַטֵּף

בֵּין מַחֲטֵי הָאֹרֶן הַמַּזְהִיבִים

וְאֵצֶל הַסְּלָעִים

הָאוֹסְפִים אוֹתָנוּ כֶּאֱסֹף

אוֹתוֹת חַיִּים – –


עֵרִים לִפְנוֹת בֹּקֶר.

כְּמוֹ שֶׁהָאַהֲבָה יוֹדַעַת,

מַבִּיט בָּנוּ שְׁלֹמֹה –

נוּגֶה וְהָדוּר כַּעֲנַף־וֶרֶד

בְּבֻסְתַּן־הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל זְמַנִּים

אֲשֶׁר לֹא הָיוּ עוֹד.


יָדָיו רוֹעֲדוֹת מְעַט

אַךְ מְבַקְּשׁוֹת לִפְרֹט, לְנַגֵּן,

עַל כָּל הַנְּפָשׁוֹת

וְעַל הַגּוּף הַסּוֹדִי;


עַל דְּכִי הַיָּם,

וְרִנַּת יַעֲרוֹת־הָעַד הָרְחוֹקִים,

וּגְעִיַּת רוּחָמָה –


הָעֲטוּפִים בְּקִפְלֵי נִגּוּן

אַפְלוּלִי וּמְטַהֵר אֶחָד:

לָשִׁיר אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת גַּלְמוּדָה אַחַת,

לְעֵת פְּנוֹת הַקַּיִץ וְהַשָּׁעָה הַזֹּאת –

דַּקּוֹת אֲחָדוֹת בְּטֶרֶם

יֵצְאוּ הַכּוֹכָבִים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58999 יצירות מאת 3832 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!