א כֵּלִים שֶׁעָשָׂה נֹחַ 🔗
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הֵחֵל הָאָדָם לַחֲטוֹא – אֵרַר יְיָ אֶת הָאֲדָמָה, וַתַּצְמַח קוֹץ וְדַרְדַּר. וַיֹּאכַל הָאָדָם אֶת פִּרְיָהּ בְּעִצָּבוֹן כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אָבְדָה עֵצָה מִמֶּנּוּ לְהַסִּיעַ בִּידֵי בָּשָׂר אֶת הַשָּׁמִיר וְאֶת הַשַּׁיִת הָרָב אֲשֶׁר עָלָה. וַיֹּאכַל וַיָּמָץ אֶת כָּל חֵלֶב הָאָרֶץ, מִבְּלִי הַשְׁאֵר עוֹד כָּל מִחְיָה לַזֶּרַע הָרַךְ אֲשֶׁר זָרְעוּ יָדָיו. וּבְבוֹא הַקּוֹצֵר לִקְטֹף אֶת מְלִילוֹתָיו, וְהִתְנַגְּפוּ כַּפָּיו בַּחוֹחִים הָרַבִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶן. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים לְיוֹם בְּרוֹא הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וַיִּוָּלֶד לְלֶמֶךְ, בֵּן מְתוּשֶׁלַח, בֵּן. וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיֶּחֱזַק, וַיְהִי לְגִּבּוֹר חַיִל. וַיֵּלֶךְ אֶל תּוּבַל קַיִן, רֹאשׁ כָּל חוֹרְשֵׁי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו. וַיְהִי גַּם הוּא לְחָרָשׁ, נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, פּוֹעֵל בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ, בַּפַּטִישׁ וּבַמַּקָּבוֹת. אַךְ תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה תּוּבַל קַיִן אֲבִי כָּל חָרַשׁ מַשְׁחִית יוֹצֵר חֶרֶב וַחֲנִית, וְכָל כְּלֵי זַעַם וָמָוֶת, שָׂם הַנַּעַר אֶת לִבּוֹ לְהָכִין – כְּלֵי חֵפֶץ לָאָדָם, לְכַלּוֹת אֶת הַחוֹחִים וְאֶת הַחֲרוּלִים מִן הַשָּׂדוֹת וּמִן הַכְּרָמִים. וַיְהִי הוּא רֹאשׁ כָּל לוֹטְשֵׁי אֵת, מַגָּל, חֶרְמֵשׁ וּמַחֲרֶשֶׁת. וַיְהִי בִּמְלֹאת יְמֵי מִלּוּאָיו, וַיֵּצֵא לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדַת נַחֲלַת אָבִיו בַּכֵּלִים הָאֵלֶּה. וַיַּעֲבֵר עַל פְּנֵי חֶלְקַת שָׂדֵהוּ אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה,
וַתְּשַׁדֵּד אֶת כָּל אַדְמָתָהּ וַתִּתֹּשׁ מִמֶּנָּה נָתוֹשׁ וְאַבֵּד אֶת כָּל קוֹץ וְאֶת כָּל חוֹחַ לְמִינֵהוּ, עַד בְּלִי הַשְׁאֵר לָהֶם כָּל שֹׁרֶשֹ. וַיִּצְלַח זַרְעוֹ מְאֹד, כִּי הַדֶשֶׁן הָרַב אֲשֶׁר הָיָה עַד הָעֵת הַהִיא מַאֲכֹלֶת לְקוֹץ מַכְאִיב הָיָה לְמִן הַיּוֹם הַהוּא לְמִחְיָּה לַדָּגָן, הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר. וְכַאֲשֶׁר בָּשַׁל הַקָּצִיר וְהַבָּצִיר, וַיֵּצֵא הַנַּעַר בַּמַּגָּל וּבַמַּזְמֵרָה וַיִּקְצֹר וַיִּבְצֹר וְלֹא יָדַע עוֹד כָּל עָמָל וּמַכְאוֹב. וַיָּדָּשׁ אֶת דִּישׁוֹ בַּמּוֹרִיגִים וּבַחֲרִיצֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ. וַיְלַמֵּד גַּם אֶת יְדֵי כָּל אַנְשֵׁי דוֹרוֹ לִלְטֹשׁ לָהֶם כְּלֵי חָרִישׁ וְקָצִיר וְדַיִשׁ, וְכָל כְּלֵי מַעֲשֶׂה לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. וַיֶאֱהָבוּהוּ כָּל יוֹדְעֵי מַעֲשֵׂיהוּ, וַיְבָרְכוּהוּ, וַיִּקְרְאוּ אֶת שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָה יְיָ. וַיַּהֲפֹךְ נֹחַ בְּצִדְקָתוֹ וּבְכִשְׁרוֹן מַעֲשֵׂהוּ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.
וַיַּרְא נֹחַ אֶת נַעֲמָה, אֲחוֹת תּוּבַל קַיִן אֲדוֹנָיו, וְהִנֵּה טוֹבַת מַרְאֶה וְטוֹבַת שֵׂכֶל הִיא וְכָל דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וַיִּקָּחֶהָ לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיְבִיאֶהָ אֶל אָהֳלוֹ אֲשֶׁר נָטָה לוֹ. וַיִּקְרָא הָעָם אֶל אֹהֶל נֹחַ וְנַעֲמָה אֹהֶל יְשָׁרִים. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: לְאִישׁ כָּזֶה יִקָּרֵא נֹחַ, כִּי כָּל דְּרָכָיו נַחַת לְקָטֹן וְגָדוֹל. כִּי גַם כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לְמִיּוֹם חֲטוֹא הָאָדָם נָתְנָה כָּתֵף סוֹרֶרֶת, וַתַּגְדֵּל עָקֵב וַתִּשָּׂא קֶרֶן לִבְעֹט וְלִנְגֹּחַ. גַּם הַבְּהֵמָה הַסּוֹרֵרָה הַזֹּאת הָשְׁלְמָה לְנֹחַ וּלְדוֹרוֹ וַתָּשָׁב לָסוּר אֶל מִשְׁמַעַת הָאָדָם, וַתָּבֵא אֶת צַוָּארָהּ בְּעֻלּוֹ, וַתַּחֲרֹשׁ אֶת חֲרִישׁוֹ. וַיָּנַח לְאָדָם מֵעֲמָלוֹ וּמִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עָבַד עַד הָעֵת הַהִיא.
ב. זוּגוֹת מֵאֹנֶס 🔗
וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת נֹחַ וַיַּשְׁחִיתוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ, וַיִּהְיוּ רָעִים וַחֲטָאִים לַיְיָ מְאֹד. וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי עֵינֵיהֶם וְאַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם כָּל הַיּוֹם וַיַּקְשִׁיחוּ אֶת לִבָּם מִן הַחֶסֶד וּמִן הָרַחֲמִים. וַיְדַכְּאוּ אֶת הֶעָנִי בַּשַּׁעַר, וַיִּגְזְלוּ, וַיַּעַשְׁקוּ, וַיָּרֹצּוּ וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. וְגַם בֶּהֱמַת הַשָּׂדֶה שָׁכְחָה גַם הִיא אֶת תֻּמָּתָהּ, וַתַּשְׁחֵת דַּרְכָּהּ וַתִּתְהוֹלֵל וַתִּשְׁתּוֹלֵל מְאֹד, וַתְּהִי כָּל הָאָרֶץ לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים. וַיְהִי נֹחַ לְבַדּוֹ אִישׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וַיַּגֵּד לוֹ, כִּי מֵבִיא הוּא מַבּוּל, לֵאמֹר: – שֶׁטֶף מַיִם רַבִּים לְשַׁחֵת אֶת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵי רוֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. וַיְצַוֶּהוּ לַעֲשׂוֹת תֵּבַת עֵץ גְּדוֹלָה מְאֹד, וְלָבוֹא אֵלֶיהָ, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּנְשֵׁיהֶם, וְלֶאֱסֹף אֶל תּוֹכָהּ מִכָּל הָחַי, זָכָר וּנְקֵבָה, לָשׂוּם לָהֶם שְׁאֵרִית וּפְלֵטָה. וַיַּעַשׂ נֹחַ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ יְיָ, וַיָּקָם וַיִּטַּע אֲרָזִים, וַיַּשְׁקְ אוֹתָם יוֹם יוֹם, עַד אֲשֶׁר גָּדְלוּ וַיִּגְּבְּהוּ מְאֹד וַיָּקָץ אוֹתָם מִקֵּץ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וַיְנַסֵּר אוֹתָם לְלוּחוֹת עֵץ. וַיִּשְׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים אוֹתוֹ: מַה זֹּאת הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה? וַיֹּאמֶר לָהֶם: הִנֵּה יְיָ מֵבִיא מַבּוּל עַל הָאָרֶץ בְּחַטְאוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, וַיְצַוֵּנִי יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת. וַיֵּהָפֵךְ לֵב הָאֲנָשִׁים לִשְׂנֹא אוֹתוֹ שִׂנְאָה גְדוֹלָה, וְלֹא זָכְרוּ עוֹד אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת לָהֶם וַיְמָרִרוּהוּ וַיְִּשְׂטְמוּהוּ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל לִמְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, אֲבִי לֶמֶךְ, אֲבִי נֹחַ, וַיִּבָּקְעוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם וַיָּחֵלוּ לְהַצִּיף אֶת מֵימֵיהֶם עַל פֶּרֶץ הַמַּיִם לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ. וַתִּכָּוֶינָה כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם, כִּי הָיוּ הַמַּים רוֹתְחִים מִמּוֹקְדֵי שְׁאוֹל אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל פְּנֵיהֶם, בַּעֲלוֹתָם מִתַּחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ, וַתִּמְעַדְנָה רַגְלֵי הַגִּבּוֹרִים וַיִּדַּחוּ וַיִּפֹּלוּ. וַתִּפָּתַחְנָה אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַיָּחֶל נֹחַ לָבֹא הוּא וּבֵיתוֹ אֶל הַתֵּבָה. וַיִּגְּשׁוּ הָעָרִיצִים לַהֲפֹךְ אֶת הַתֵּבָה, וְלִשְׁלוֹחַ יָד בְּנֶפֶשׁ נֹחַ. גַּם עֵין פְּרִיצֵי חַיּוֹת אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם הָיְתָה רָעָה גַם הִיא בְּנֹחַ, וַיִּגְשׁוּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּלָה וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּיהֶם וַתִּשָּׁבַרְנָה. וַיְמַן אֱלֹהִים הֲמוֹן אֲרָיוֹת וַיָּבֹאוּ וַיַּכְתִּירוּ אֶת הַתֵּיבָה, וְלֹא נָתְנוּ לְאוֹיְבָיו לִנְגֹעַ בַּתֵּבָה וּבְיוֹשְׁבֶיהָ לָרָעָה. וַיִּכָּלְמוּ הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים וְהַחַיּוֹת הָרָעוֹת, וַיֵּחַתּוּ וַיִּסֹּגוּ אָחוֹר. וַיֵּאָסְפוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה, נַפְשׁוֹת הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה, הָעוֹף וְהרֶמֶשׂ אֲשֶׁר אֶת דַּרְכָּם לֹא הִשְׁחִיתוּ. וַתָּבֹאנָה גַם הָרוּחוֹת שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וַתָּחֵשְׁנָה לָהֶם מִפְלָט אֶל הַתֵּבָה. וַיָּבֹא גַם הַשֶּׁקֶר, בְּתוֹךְ הַבָּאִים, וַיִּתְיַצֵּב נֹחַ בְּפָנָיו וַיֹּאמֶר: לֹא תָבֹא הֵנָּה בִּלְתִּי אִם אֵשֶׁת בְּרִיתְךָ אִתָּךְ. וַיַּרְא הַשֶּׁקֶר, כִּי אָבַד מִמֶּנּוּ מָנוֹס כָּל עוֹד אֲשֶׁר בְּגַפּוֹ הוּא, וַיֵּלֶךְ אֶל הַנְּבָלָה, אֲשֶׁר אָהַב אוֹתָהּ מְאֹד, וַיְּדַבֵּר עַל לִבָּה לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה. וַתֵּרֶא הַנְּבָלָה כִּי נֶחְפַּז הַשֶּׁקֶר, וְכִי מִתְאַמֵּץ הוּא לִפְגֹעַ בָּהּ לְמַהֵר לָבוֹא עִמָּהּ בַּבְּרִית. וַתַּרְחֵב גַּם הִיא אֶת נַפְשָׁהּ כִּשְׁאוֹל, וַתֹּאמֶר לוֹ: בְּאַחַת תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם, בְּתִתְּךָ לִי אֶת כָּל אֲשֶׁר תִּיגַע לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס, לָבוֹא אֶל קִרְבִּי וּלְמַלֵּא אֶת בִּטְנִי.
וַיֵּאוֹת הַשֶּׁקֶר לַנְּבָלָה, וַיִשָּׂא אֶת פָּנֶיהָ גַם לַדָּבָר הַזֶּה, בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ כְּנַפְשׁוֹ. וַיְאָרֵשׂ לוֹ הַשֶּׁקֶר אֶת הַנְּבָלָה לְעוֹלָם, וַיְהִי זֶה מִשְׁפַּט בֵּיתָם כָּל הַיָּמִים, כִּי אֶת קְצִיר הַשֶּׁקֶר תֹּאכַל הַנְּבָלָה בְּכָל פֶּה. וַיְהִי בְּשׁוּב הַשֶּׁקֶר אֶל נֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ הַנְּבָלָה עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹד לְנֹחַ פִּתְחוֹן פֶּה לִסְגֹּר בִּפְנֵיהֶם אֶת הַתֵּבָה, וַיָּבוֹאוּ גַם הֵמָּה אֵלֶיהָ וַיִּמָּלֵטוּ. וַיָּבוֹא גַם הָרְאֵם וַיֹּאמֶר לְהֵאָסֵף שָׁמָּה, וַתִּקְטַן הַתֵּבָה וַתֵּצַר מֵהָכִיל אוֹתוֹ בִּמְלוֹא גָדְלוֹ וַיָּבוֹאוּ אֵלֶיהָ רַק גּוּרָיו הַקְּטַנִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא אֶל הַתֵּבָה, וַיְיָ הֶעֱלָה יוֹמָם עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶת מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר דְּמוּת טְלֵה חָלָב לָהּ וּשְׁמָהּ כִּימָה, וַיַּתֵּר אֶת מַעֲדַנּוֹתֶיהָ וַיּוֹצֵא שְׁנֵי כּוֹכָבִים מִמֶּנָּה. וַיָּחֵלּוּ הַשָּׁמַיִם לְהַמְטִיר דֶּרֶךְ מְקוֹם שְּׁנֵי הַכּוֹכָבִים הָהֵם, אֶת כָּל הֲמוֹן הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ. וַיִּרְבּוֹ הַמַּיִם מְאֹד. וַיְמַהֵר נֹחַ וַיִּקְשֹׁר בְּקֶרֶן הַתֵּבָה אֶת הָרְאֵם, אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל לָבֹא אֶל תּוֹכָהּ מִפְּנֵי גָדְלוֹ, וַיִּסְגֹּר אֶת דְּלָתֶיהָ בַּעֲדוֹ. וְעוֹג מִבְּנֵי הָעֲנָקִים, אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרֵי כֵן עַל אֶרֶץ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר גָּבַהּ בְּקוֹמָתוֹ עַל פְּנֵי מֵי הַמַבּוּל, הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמָּיִם עַל יַד הַתֵּבָה.
ג. נֹחַ יָדַע אֶת נֶפֶשׁ הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה 🔗
וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד, וַתָּרָם הַתֵּבָה מֵעַל קַרְקַע הָאָרֶץ, וַתֵּלֶךְ וַתָּשָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְאַף כִּי מְקוֹם מוֹשַׁב נֹחַ וּבֵיתוֹ הָיָה רְחַב יָדַיִם מְאֹד וּמָלֵא אוֹרָה, כִּי שָׁם בְּסִפּוּן הַתֵּבָה, עַל פִּי יְיָ, אֲבָנִים יְקָרוֹת לְהָאִיר אֶת הַבַּיִת, וַהֲמוֹן צִפֳּרִים טְהוֹרוֹת שׁוֹכֵן עִמּוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּצִלְצְלֵי תְּרוּעוֹתֵיהֶן. בְּכָל זֹאת הָיָה עֲמָלוֹ רַב מְאֹד, כִּי לֹא רָאָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו כָּל יְמֵי הַמַּבּוּל. כִּי שׁוֹקֵד הָיָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, לְהַגִּישׁ אֹכֶל לְכָל הַחַיָּה וּלְכָל הַבְּהֵמָה לְכָל הָרֶמֶשׁ וּלְכָל הָעוֹף אֲשֶׁר אִתּוֹ. כִּי לֹא עֵת הָאֹכֶל אֲשֶׁר לַמִּין הַזֶּה, הִיא עֵת הָאֹכֶל לַמִּין הָאַחֵר. עַל כֵּן קָרָא יְיָ לְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, כִּי לָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה, צַדִּיק יִקָּרֵא. וְהַבָּאִים אַחֲרָיו קָרְאוּ לוֹ “לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם” עַל חָכְמָתוֹ לָדַעַת לְהִתְהַלֵּךְ עִם נֶפֶשׁ כָל חַיָּה וּבְהֵמָה וּלְכַלְכֵּל כָּל מַחְסוֹרֵיהֶן בְּהַשְׂכֵּל, בַּעֲנָוָה וּבְאֹרֶךְ רוּחַ, כִּי רַב מְאֹד הָיָה הָרֹגֶז וְהַמַּכְאוֹב אֲשֶׁר שָׂבַע צַדִּיק זֶה מִיַּד פְּרִיצֵי הַחַיָּה וְהָעוֹף אֲשֶׁר לֹא לָקְחוּ מוּסָר וְלֹא הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכָּם, גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאוּ אֶת כָּל הַיְקוּם כִּי אָבַד בְּרִשְׁעָתוֹ. וְהַכֶּלֶב וְהָעוֹרֵב לֹא הִפִּילוּ מִדַּרְכָּם הַנִּשְׁחָתָה, אַף אַחֲרֵי הִמָּלְטָם אֶל הַתֵּבָה. וַיָּעַז הָעוֹרֵב אֶת פָּנָיו, וַיְדַבֵּר אֶל נֹחַ עַזּוֹת כְּדַבֵּר אֶל אִישׁ אֲשֶׁר אַחֲרֵי עֵינָיו הָלַךְ לִבּוֹ, וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ. מִלְּבַד עוֹף אֶחָד אֲשֶׁר חָסָה עֵינוֹ עַל נֹחַ וְעַל עֲמַל נַפְשׁוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וְנֹחַ שׁוֹכֵב עָיֵף וְיָגֵעַ, וְשׁוֹאֵל אֶת הָעוֹף הַזֶּה: מַדּוּעַ לֹא תִשְׁאַל מִמֶּנִּי אֹכֶל לְנַפְשְׁךָ? וַיַּעַן הָעוֹף, וַיּאֹמֶר: אֶת יְגִיעֲךָ וְאֶת עֲמַל נַפְשְׁךָ רָאִיתִי, וָאֹמַר: אַל נָא אֱהִי לָטֹרַח עָלֶיךָ אַף אֲנִי. וַיְבָרֶךְ נֹחַ אוֹתוֹ וַיֹּאמֵר, עַד עוֹלָם יִהְיוּ יְמֵי חַיֶּיךָ וּמָוֶת לֹא תֵדָע. וַיְהִי לוֹ כֵן, כִּי מִדֵּי הִמָּלֵא אֶלֶף שָׁנִים לִימֵי חַיָּיו תִּמָּרֵט נוֹצָתוֹ, וְשָׁבָה נוֹצָה אֲחֶרֶת לִצְמֹחַ תַּחְתֶּיהָ מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ וְהִתְחַדְּשׁוּ נְעוּרָיו כְּיוֹם הִוָּלְדוֹ. עַל כֵּן יִקָּרֵא לָעוֹף הַזֶּה חוֹל, כִּי כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם יַּרְבֶּה יָמִים. לֹא כֵן הֵשִׁיבוּ יֶתֶר גָּרֵי הַתֵּבָה לְנֹחַ כִּגְמוּל יָדָיו, וְכַחֶסֶד אֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם. וַיַּכֵּהוּ הָאַרְיֵה וַיִּשְׁבֹּר אֶת רַגְלוֹ. וַיָּחָל נֹחַ וַיְהִי גוֹנֵחַ דָּם מִגְּרוֹנוֹ מִפְּנֵי הַצִּנָּה.
וַיְהִי מִקֵּץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם – יִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם הָלוֹךְ וְחָסוֹר וַתֶּחְדַּל הַתֵּבָה לַהֲלֹךְ הָלוֹךְ וָלֶכֶת וַתַּעֲמֹד וַתָּנַח עַל הָרֵי אֲרָרָט. וַיְשַׁלַּח נֹחַ אֶת הָעוֹרֵב, וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב מִבְּלִי הִוָּדַע לְנֹחַ דָּבָר עַל אוֹדוֹת יְבשֶׁת הָאָרֶץ. וַיַּרְא נֹחַ, כִּי מִפִּי הָעוֹרֵב לֹא יַצִּיל דָּבָר, וַיְשַׁלַּח פַּעֲמַיִם אֶת הַיּוֹנָה אֲשֶׁר אִתּוֹ תָמִיד. וַתָּשָׁב בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית וַעֲלֵי זַיִת בְּפִיהָ לֵאמֹר: קַלּוּ הַמַּיִם הַזֵּידֹנִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהָאוֹרָה יָצְאָה מֵאֵת פְּנֵי יְיָ לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ, כִּי מִפְּרִי הַזַּיִת הֲלֹא יָמֹצּוּ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר. וַיִּקְרָא הָעָם לְמִן הָעֵת הַהִיא לָעוֹרֵב הַשָּׁחוֹר – מַלְאַךְ הַחֹשֶׁךְ, וְלַיּוֹנָה הַצַּחָה, הַטְּהוֹרָה קָרְאוּ – הַמַּלְאָךְ הַמֵּבִיא אֶת הָאוֹרָה.
ד. הַשָּׂטָן מַעֲרִים עַל נֹחַ 🔗
וַיֵצֵא נֹחַ וְכָל אֲשֶׁר אִתּוֹ מִן הַתֵּבָה, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ, וַיַּעַל עוֹלוֹת וַיְבָרֶךְ אֶת יְיָ עַל אֲשֶׁר הוֹצִיא מִמַּסְגֵּר נַפְשׁוֹ. וַיִּתְפַּלֵּל עַל שֶׁטֶף מַיִם רַבִּים, כִּי לֹא יַגִּיעוּ עוֹד אֵלָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי־הָאָדָם. וַיִּזְכֹּר נֹחַ אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּימֵי נְעוּרָיו לָאֲדָמָה וּלְעוֹבְדֶיהָ בַּהֲכִינוֹ לָהֶם כְּלֵי הֶחָרִישׁ וְהַקָּצִיר. וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו שֵׁנִית אֶל הָאֲדָמָה, וַיִּטַע כֶּרֶם. וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו, וַתִּתֵּן הַגֶּפֶן אֶת פִּרְיָהּ בְּיוֹם נִטְעָהּ. וַיִּבְצֹר נֹחַ אֶת הַכֶּרֶם, וַיֵּשְׁתְּ אֶת יֵינוֹ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא. וַיַּרְא הַשָּׂטָן כִּי כֵן, וַתֵּצַר עֵינוֹ הָרָעָה וַיִּתַּמֵּם וַיֹּאמֶר אֶל נֹחַ: יְהִי נָא חֶלְקִי עִמָּךְ, וְהָיָה הַיַּיִן אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה הָאָדָם בַּמִּדָּה וּבַמְּשׂוּרָה יִהְיֶה לָךְ, וַאֲשֶׁר יִשְׁתֶּה יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה וְהָיָה לִי, וַיִּשְׁמַע נֹחַ וַיֵּאוֹת לוֹ בְּתָם לְבָבוֹ. וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי נֹחַ וַיִּזְבַּח כֶּבֶשׂ אֶחָד, אַרְיֵה אֶחָד, קוֹף אֶחָד, וַחֲזִיר אֶחָד, – וַיַּז מִדָּמָם עַל הַגֶּפֶן וְעַל הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ. וַיְהִי הַדָּבָר לְאוֹת, כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּנַע מִשְּׁתוֹת יַיִן, וְהָיָה אִישׁ תָּם כְּכֶבֶשׂ תָּמִים. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה רַק דֵּי חֻקּוֹ – יֶאֱמַץ לִבּוֹ כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְשָׂרָה, כִּי מֵחֵלֶק נֹחַ הוּא שׁוֹתֶה. אַךְ אִם יַרְבֶּה לְהָגִיחַ מִן הַיַּיִן אֶל פִּיו – וְחָדַל מִהְיוֹת אָדָם, וְהָיָה כְּקוֹף, הַשָּׂם אֶת נַפְשׁוֹ לְלַעַג וּלְבוּז בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו, כִּי מֵחֵלֶק הַשָּׂטָן הוּא שׁוֹתֶה. וְכִי יִשְׁתַּכֵּר מֵרֹב סָבְאוֹ וְהוֹסִיף עוֹד חֶרְפָּה עַל חֶרְפָּתוֹ, כִּי יִדְמֶה לַחֲזִיר הַסּוֹפֵק בְּקִיאוֹ וּמִתְגָּאֵל וּמִתְגּוֹלֵל בְּטִיט חוּצוֹת וְהָיָה לְגֹעַל נֶפֶשׁ. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּשְׁכַּח נֹחַ וַיֵּשְׁתְּ יוֹתֵר מִכְּדֵי חֻקּוֹ – וַיַּעַבְרֵהוּ הַיַּיִן וַיִּשְׁכַּר וַיִּפֹּל עָרֹם בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ. וּלְנֹחַ בֵּן לֹא חָכָם, אֲשֶׁר לֹא הֵטִיב אֶת דַּרְכּוֹ גַם בְּעוֹד הֱיוֹתוֹ עִם אָבִיו בַּתֵּבָה, וּשְׁמוֹ חָם. וַיְמַלֵּא חָם אֶת פִּיו צְחוֹק, וַיְמַהֵר אֶל שֵׁם וְיֶפֶת אֶחָיו, וַיַּגֵּד לָהֶם אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו,
וַיָּשֶׂם אֶת אָבִיו הַצַּדִּיק לִשְׂחוֹק. וַיִּפְּלוּ מְאֹד פְּנֵי אֶחָיו, בְּשָׁמְעָם כִּי נִקְלָה כְּבוֹד אֲבִיהֶם בְּעֵינֵי הַבֵּן הַמֵּבִישׁ. וַיִּקְחוּ אֶת הַשִּׁמְלָה, וַיֵּלְכוּ אֲחוֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֶת אֲבִיהֶם בַּלָּט, וְאֶת עֵינֵיהֶם הֵסַבּוּ לְבִלְתִּי רְאוֹת אֶת מַעֲרוּמָיו. וַיְהִי כִּי הֵקִיץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֻגַּד לוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ חָם בְּנוֹ, וְאֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ שֵׁם וְיֶּפֶת בָּנָיו. וַיָּאֹר אֶת חָם, כִּי יִהְיֶה הוּא וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, עַבְדֵי עֲבָדִים לְאֶחָיו הַטּוֹבִים מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי יַד יְיָ בְּחָם, וַיִּשָּׁחֵת מַרְאֵהוּ וַתַּאֲדֵמְנָה עֵינָיו אֲשֶׁר רָאוּ אֶת קְלוֹן אָבִיו, וּשְׂפָתָיו אֲשֶׁר הִגִּידוּ אֶת דְּבַר הַקָּלוֹן נַעֲווּ וַתֵּעָקַשְׁנָה וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ הִתְחָרֵךְ כַּחוּטִים בַּהֲרִיחָם אֵשׁ, וְכָל עוֹרוֹ חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר וְגַם לְמִשְׁפְּחוֹת הַכּוּשִׁים יוֹצְאֵי יֶרֶךְ כּוּשׁ בְּנוֹ הָיָה כֵּן. וְאֶת שֵׁם וְיֶפֶת בֵּרַךְ נֹחַ, וַיְהִי יֶפֶת לְאָב וּלְמוֹרֶה לְכָל אַנְשֵׁי טַעַם יוֹדְעֵי חֵן, וְשֵׁם הָיָה לְאָב וּלְכֹהֵן, מוֹרֵה דַעַת אֱלֹהֵי אֱמֶת וְתוֹרַת חֶסֶד צֶדֶק מִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים לְכָל חֲסִידֵי דוֹרוֹתָיו וְגַם לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אֲבוֹתֵינוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות