אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ, תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. וַתְּהִי רוּחוֹ נְדִיבָה, וְעֵינוֹ טוֹבָה מְאֹד, וְיָדוֹ פְּתוּחָה לְכָל נִקְשֶׁה וְרָעֵב. וַיַּרְא יְיָ אֶת אִיּוֹב וְהִנֵּה כָּל שְׂשׂוֹן לִבּוֹ – עֲשׂוֹת צְדָקָה, וַיְבָרֶךְ אֶת נִדְבַת יָדוֹ. וַיְהִי מִדֵּי קַחַת אִישׁ מָצוֹק מִיָּדוֹ פְּרוּטָה קְטַנָּה, וְצִוָּה יְיָ בָּהּ אֶת בִּרְכָּתוֹ. וְעָשָׂה בָּהּ הָאִישׁ חַיִל וְהִצְלִיחַ, וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לָקַחַת מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה. וַיְהִי אִיּוֹב כְּעֵץ רַעֲנָן, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ מַאֲכָל לָרָעֵב וּבְצִלּוֹ תֶּחְסֶה כָּל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה. כִּי בְּצִדְקָתוֹ הָרַבָּה הָיָה מָגֵן לְאַנְשֵׁי דוֹרוֹ הַחַטָּאִים. וְלֹא עָשָׂה לָהֶם יְיָ כַּחֲטָאֵיהֶם, בְּנָשְׂאוֹ אֶת פְּנֵי אִיּוֹב. וַיִּתֵּן לוֹ יְיָ הוֹן עָתָק, מִקְנֶה כָּבֵד וַעֲבֻדָּה רַבָּה. וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ וַיֶּעְשַׁר מְאֹד, וַיִּגְדַּל מִכָּל בְּנֵי־הַקֶּדֶם וַיֵּצֵא לוֹ שֵׁם בְּכָל הָאָרֶץ. וְגַם אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַךְ יְיָ בְּרֹב נִפְלְאוֹתָיו. וַיְהִי מִדֵּי הַעֲבִירוֹ אֶת צֶמֶד בְּקָרוֹ עַל חֶלְקַת שָׂדֵהוּ לַחֲרֹשׁ אֶת חֲרִישׁוֹ, וּבָא אַחֲרָיו הַחֲמוֹר וְהָאָתוֹן, וְאָכְלוּ אֶת הַשְּׂעוֹרָה אֲשֶׁר בָּשְׁלָה וַתִּגְמֹל. כִּי הִפְלִיא יְיָ עִמּוֹ, וַיְנוֹבֵב אֶת זַרְעוֹ, וַיַּבְשֵׁל אֶת קְצִירוֹ מִתַּחַת לַמַּחֲרֶשֶׁת. וּמִדֵּי פְּרוֹץ עֲדַת זְאֵבֵי עֶרֶב, וְיָצְאוּ אֶל הָעֵדֶר הָעַתּוּדִים וְהַתְּיָשִׁים וְהִתְמַרְמְרוּ אֲלֵיהֶם בַּחֲמַת כֹּחָם, וֶהֱמִיתוּם וּנְשָׂאוּם בְּקַרְנֵיהֶם לְעֵת עֶרֶב הָעִירָה. וַיָּחָן יְיָ אוֹתוֹ, וַיִּתֶּן לוֹ שִׁבְעָה בָּנִים, גִּבּוֹרֵי חַיִל, וְשָׁלֹשׁ בָּנוֹת, יְפוֹת תֹּאַר עַד לְהַפְלִיא. וַיִּגְדְּלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ אַף הֵם, וַיִּטַב
לָהֶם, וַיִּשְׂמְחוּ וַיְרַנְנוּ כָּל יְמֵיהֶם. וַיְהִי מִשְׁפַּט בְּנֵי אִיּוֹב לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, אִישׁ לַיּוֹם אִישׁ לַיּוֹם, לְכָל אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו, עַד מְלֹאת מִסְפַּר יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. וּבִמְלֹאת הַיָּמִים, יַשְׁכִּים אִיּוֹב וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כָּל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, כִּי אָמַר: מִי יוֹדֵעַ אוּלַי חָטְאוּ בָּנַי בִּלְבָבָם מֵרֹב כֹּל? כִּי יָרֵא הָיָה אִיּוֹב אֶת יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וּבְכָל מַעֲשָׂיו, וַיִּתֵּן יְיָ אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי רוֹאָיו וּבְעֵינֵי כָּל יוֹדְעֵי שְׁמוֹ. וְלֹא הָיָה אַף אֶחָד בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר צָרָה עֵינוֹ בִּשְׁלוֹם אִיּוֹב וּבִכְבוֹדוֹ, לְבַד מִן הָאֶחָד בִּצְבָא הַמָּרוֹם בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, אֲשֶׁר אָרַב לוֹ לָשִׁית מוֹקְשִׁים לְנַפְשׁוֹ, הֲלֹא הוּא – הַשָּׂטָן. וְהַשָּׂטָן, הוּא הַמַּלְאָךְ הָרָע, אֲשֶׁר זֶה הוּא כָּל מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ לָרֶדֶת וּלְהַתְעוֹת אֶת הָאָדָם לַחֲטוֹא, לְמַעַן יִמְצָא לוֹ תֹאֲנָה לְהַבְאִישׁ אֶת רוּחוֹ בְּעֵינֵי יְיָ וְלָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ. וּבַיָּמִים הָהֵם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר שָׂנֵא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה עִם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְלֹא זָכַר לָהֶם אֶת חַסְדֵּי יוֹסֵף אֲחִיהֶם, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָאָרֶץ מִן הָרָעָב וַיֹּאמֶר לְהַמְעִיטָם וּלְכַלּוֹתָם. וַיִּקְרָא לִשְׁלֹשֶׁת חֲכָמָיו, הֲלֹא הֵם יִתְרוֹ, בִּלְעָם וְאִיּוֹב. וַיִּוָּעֵץ עִמָּם מַה לַּעֲשׂוֹת לָעָם הַזֶּה, לְהַכְשִׁיל אֶת כֹּחוֹ וּלְעַנּוֹתוֹ. וַיִּיעַץ בִּלְעָם אֶת פַּרְעֹה – לִכְבֹּשׁ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. וְיִתְרוֹ שָׂם אֶת כָּל לִבּוֹ – לְסַכֵּל אֶת הָעֵצָה הָרָעָה הַזֹּאת. וְאִיּוֹב לֹא יָדַע מַה לַּעֲנוֹת, וַיַּחְרֵשׁ וְלֹא דִבֵּר דָּבָר, מִטּוֹב וְעַד רָע. וַיְהִי בְּבֹא כָּל בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל יְיָ, וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם, וַיַּגֵּד אֶת עֲווֹן אִיּוֹב. וַיָּשֶׂשׂ הַשָּׂטָן בְּהַוָּתוֹ, כִּי אָמַר: עַתָּה יַסְגִּיר יְיָ בְּיָדִי אֶת נֶפֶשׁ אִיּוֹב, וְהוֹרַדְתִּיהָ דוּמָה. אַךְ תִּקְוָתוֹ לֹא בָּאָה, כִּי אָמַר לוֹ יְיָ: הִנֵּה הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדְךָ, אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. וַתֵּצֶר מְאֹד לַשָּׂטָן, וַיִּפָּלֵא מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר, וַיְהִי בְּעֵינָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ: אֶת הֶחָבִית שְׁבֹר, אַךְ אֶת יֵינָהּ שְׁמֹר. וַיֵּצֵא מֵאֵת פְּנֵי יְיָ, וַיַּתֵּר אֶת יַד מִשְׁלַחַת מַלְאָכָיו הָרָעִים, אֲשֶׁר שָׂם יְיָ לְמִשְׁמַעְתּוֹ. וַיִּשְׁלַח אֶת גְּדוּדֵי שְׁבָא וְאֶת גְּדוּדֵי הַכַּשְׂדִים, וַיַּכּוּ אֶת רוֹעֵי אִיּוֹב לְפִי חֶרֶב, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְאֶת הָאֲתוֹנוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים נָהֲגוּ וַיֵּלְכוּ. וַיְמַלֵּא אֶת חָפְנָיו גַּחֲלֵי אֵשׁ, וַיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו, וַיָּעֹף וַיִּזְרֹק עַל עֶדְרֵי הַצֹּאן וְעַל הַנְּעָרִים וַיִּהְיוּ לַעֲרֵמַת אֵפֶר. וַיָּבוֹא אֶל הַחֶדֶר, אֲשֶׁר מִשָּׁם תָּבוֹא סוּפָה, וַיּוֹצֵא מֵאוֹצְרוֹתָיו רוּחַ, אֲשֶׁר לֹא שָׂם לָהּ כָּל מִשְׁקָל, וַתִּפַּח וַתָּגַח וַתִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנוֹת הַבַּיִת, אֲשֶׁר בְּנֵי אִיּוֹב אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים שָׁם, וַיַּפֵּל עֲלֵיהֶם וַיָּמוּתוּ. וְרָץ אַחַר רָץ בָּא לְהַגִּיד לְאִיּוֹב אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ. וּמִדֵּי כְּלוֹת מִפִּי כָּל רָץ בְּשׂוֹרָתוֹ הָרָעָה, וְנָפַל גַּם הוּא וּמֵת, עַד כִּי נָפְלוּ הָרָצִים אֶחָד־אֶחָד, מֵתִים לְנֶגֶד עֵינֵי אִיּוֹב. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיּוֹב אֶת דְּבַר בָּנָיו, וַיִּקְרַע אֶת מְעִילוֹ, וַיֵבְךְ בְּכִי גָדוֹל. בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב, וְלֹא הֶעְתִּיר אֶת דְּבָרָיו עַל יְיָ, וַיִּפֹּל אָרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיַּצְדֵק אֶת מִשְׁפַּט יְיָ וּמַעֲשֵׂהוּ עִמּוֹ. וַיַּרְא הַשָּׂטָן, כִּי עוֹד רוּחוֹ נְכוֹנָה בְּקִרְבּוֹ, וַיִּזְרֹק מִן הָאֵפֶר הַשָּׁמַיְמָה, וַיְהִי לִשְׁחִין פּוֹרֵחַ בְּעוֹר בְּשַׂר אִיּוֹב, מִכַּף רַגְלוֹ עַד קָדְקָדוֹ. וַתֵּמַר נֶפֶשׁ אִשְׁתּוֹ מְאֹד. וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁלֹחַ פִּיו בְּרָעָה, וְלִשְׁלֹחַ יָד בְּנַפְשׁוֹ, לְמַעַן שִׂים קֵץ לְעָנְיוֹ, לְאֶבְלוֹ וּלְכָל מַכְאוֹבָיו. וַיִּגְעַר בָּה וַיֹאמֶר לָהּ, כִּי נְבָלָה הִיא לְדַבֵּר כָּכָה. כִּי אִם לָקוֹחַ לָקְחוּ מִיַד יְיָ את הַטּוֹבָה, יֵשׁ לָהֶם לָקַחַת מִיָּדוֹ גַם אֶת הָרָעָה, מִבְּלִי הַלֵּן מְאוּמָה. וַיִּשְׁמֹר גַּם הַפַּעַם אֶת דַּרְכּוֹ מִחֲטֹא בִּלְשׁוֹנוֹ, וַיִּשָּׂא אֶת כְּאֵבוֹ מִבְּלִי תֵת תִּפְלָה לֵאלֹהִים. וּשְׁלֹשֶׁת חַכְמֵי הַקֶּדֶם, אֲשֶׁר הָיוּ בַּדּוֹר הַהוּא, הֲלֹא הֵמָּה אֶלִיפַז, בִּלְדַד וְצֹפַר, הָיוּ אוֹהֲבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְאוֹהֲבִים לְאִיּוֹב מִנְּעוּרֵיהֶם. וַיְהִי כִּי מָלְאוּ יְמֵי אַרְבַּעַת הָרֵעִים לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים, וַיָּשֶׂם אִישׁ אִישׁ עַל לִבּוֹ לְבַקֵּשׁ מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ. וַיְהִי בְּטֶרֶם הִפָּרְדָם, וַיִּכְרְתוּ בְּרִית וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ – לְבִלְתִּי שְׁכוֹחַ אֶת אַהֲבַת נְעוּרֵיהֶם כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וְכִי בְּבוֹא עַל אֶחָד מֵהֶם רָעָה, וְחָרַד אֵלָיו אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ לִתְמֹךְ בְּיָדוֹ וּלְדַבֵּר עַל לִבּוֹ. וַיִּקְחוּ לָהֶם אִישׁ אִישׁ לְשׁוֹן־זָהָב, וַיִּתְּנוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעַשׂ לָהֶם שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים, וַיָּחָק עַל כֶּתֶר כָּל אִישׁ אֶת דְּמוּת שְׁלֹשֶׁת אוֹהֲבָיו, לְמַעַן יַעֲנֹד אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת זֵכֶר אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ. וַיּשְּׁקוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וַיֵּלֵךְ אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם. וַיֵּאָחֵז אִיּוֹב בְּאֶרֶץ עוּץ, וֶאֱלִיפַז הָלַךְ תֵּימָנָה. וַיֵּשֶׁב שָׁם, וּבִלְדַד חָמַד אֶת אֶרֶץ שׁוּחַ לְשִׁבְתּוֹ, וְצֹפַר בָּחַר בְּעִיר נַעֲמָה. וַיֶּרֶב הַמֶּרְחָק כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל בֵּין אִישׁ לְאָחִיו. וַיְהִי בְּבוֹאָם אֶל אַרְצוֹתָם, וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּתִּים, וַיִּטְעוּ לָהֶם גַּנִּים. וַיִּטְעוּ בְּתוֹךְ הַגָּן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָה עֵצִים רַעֲנַנִּים, וַיִּקְרְאוּ עַל כָּל עֵץ אֶת שֵׁם אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת אוֹהֲבֵיהֶם. וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַתִּרְבֶּינָה הַשָּׁנִים, וַיָּבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים בַּיָּמִים וַיַּזְקִינוּ, אַךְ אֶת אוֹהֲבֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם לֹא שָׁכְחוּ. וַיְהִי מִשְׁפָּטָם לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אִישׁ אֶל גַּנּוֹ, וְלִפְקֹד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָעֵצִים, – לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם רֵעֵיהֶם אֲשֶׁר בַּמֶּרְחָק. וּבִרְאוֹתָם כִּי לֹא קָרָה לָהֶם דָּבָר, וְשָׁבוּ הַבָּיְתָה – שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב. כֹּה הָיָה מִשְׁפָּטָם כָּל הַיָּמִים. וַיְהִי מִמָּחֳרַת יוֹם פְּגוֹעַ הַשָּׂטָן בְּאִיּוֹב, וַיַּשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וַיִּרְאוּ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ, וְהִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר שֵׁם אִיּוֹב נִקְרָא עָלָיו, אָבַל נָבַל כֻּלּוֹ וַיִּבָּהֲלוּ מְאֹד. וַיְמַהֲרוּ אִישׁ אִישׁ אֶל חֲדַר מַשְׂכִּיתוֹ,
לְהִתְבּוֹנֵן אֶל דְּמוּת פְּנֵי אִיּוֹב אֲשֶׁר בַּכֶּתֶר, וְהִנֵּה – חָשַׁךְ תָּאֳרוֹ וּזְהַב צַלְמוֹ הוּעַם וַיִּשְׁנֶה. וַיֵּדְעוּ כִּי הָיְתָה יָד יְיָ בְּאִיּוֹב, וַיָּקוּמוּ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, וַיַּעַזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, וַיִּסְעוּ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ עַד בּוֹאָם אַרְצָה עוּץ. וַיְהִי כִּי יָדַע אִישׁ אֶת נֶפֶשׁ רֵעָיו כִּי תְמִימָה הִיא בְּאַהֲבָתָם, וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי שַׁעַר הָעִיר, עַד בֹּא שָׁמָּה כֻּלָּם. וַיִּוָּעֲדוּ שָׁם, וַיַּעֲבְרוּ שְׁלָשְׁתָּם דֶרֶךְ שַׁעַר אֶחָד הָעִירָה, וַיָּבוֹאוּ בֵּיתָה אִיּוֹב, לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ. וַיִּרְאוּ אֶת פְּנֵי אִיּוֹב וְהִנֵּה אֵין מְתֹם בּוֹ, וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִבְכּוּ. וַיִּרְאוּ כִּי גָדַל כְּאֵבוֹ מְאֹד, וְלֹא פָּצוּ אֶת פִּיהֶם לְדַבֵּר אֵלָיו דָּבָר, וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ דוּמָם, שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת.
אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ, וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ וַיַּעֲזֹב עָלָיו שִׂיחוֹ בְּמַר נַפְשׁוֹ, וַיִּתְאוֹנֵן בְּצַר רוּחוֹ עַל דַּרְכֵי יְיָ עִמּוֹ. וַיִּתְוַכְּחוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעָיו עִמּוֹ חֲלִיפוֹת, וַיִּתְחַזְּקוּ לְהוֹכִיחַ, כִּי כָּל דַּרְכֵי יְיָ מִשְׁפָּט הֵנָּה. אַךְ תַּחַת שַׁעֲשֵׁעַ בְּתַנְחֻמּוֹת אֶת נַפְשׁוֹ הַדּוֹאֶבֶת, הִתְמַלְּטוּ בְתוֹכַחְתָּם דְּבָרִים קָשִׁים וּשְׁנוּנִים, אֲשֶׁר הִכְאִיבוּ מְאֹד מְאֹד אֶת לִבּוֹ הַנִּכְאֶה. וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹכָם עֶלֶם עִבְרִי חֲכַם־לֵב, וַיּוֹכַח לְאִיּוֹב בְּלָשׁוֹן רַכָּה אֶת צִדְקַת יְיָ, וַיֵּט אִיּוֹב אֵלָיו אֹזֶן וַיֶּחְדַּל רֹגֶז. אָז נִגְלֶה כְּבוֹד יְיָ אֶל אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה, וַיּוֹרֵהוּ רַק אֶת קְצוֹת דְּרָכָיו, וַיְגַל אֶת עֵינָיו לְהַבִּיט נִפְלָאוֹת מֵהֶן. וַיֵּדַע אִיּוֹב כִּי קָצְרָה רוּחַ אֱנוֹשׁ מִכַּלְכֵּל בַּמִשְׁפָּט אֶת אָרְחוֹת יְיָ, וְאֶת דַּרְכֵי עֲלִילוֹתָיו. וַיֶּעְתַּר אֵלָיו, וַיְכַפֵּר לוֹ יְיָ אֶת חַטַּאת שְׂפָתָיו. אַךְ בִּשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַף יְיָ, כִּי לֹא יָדְעוּ נֶפֶשׁ נַעֲנֶה, וַיַּרְשִׁיעוּ אִישׁ נָקִי וְצַדִּיק אֲשֶׁר מַכְאוֹבָיו הִמְלִיטוּ מִפִּיו דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן. וַיִּתְפַּלֵּל אִיּוֹב אֶל יְיָ בַּעֲדָם, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלוֹ, וַיִּשָּׂא אֶת חַטַּאת שְׂפָתָם בְּנָשְׂאוֹ אֶת פְּנֵי אִיּוֹב. וַיְהִי בְּהִתְפַּלֵּל אִיּוֹב בְּעַד רֵעָיו אֲשֶׁר נִבְאֲשּׁוּ בּוֹ, וַיָּשָׁב יְיָ שְׁבוּתוֹ, וַיָּשָׁב לוֹ אֶת כָּל מַחֲמַדָּיו אֲשֶׁר לֻקְחוּ מִמֶּנּוּ, וַיּוֹסֶף אוֹתָם לְמִשְׁנֶה. וַיָּשֶׁב לוֹ אֶת שִׁבְעַת בָּנָיו וְאֶת שָׁלֹשׁ בְּנוֹתָיו, וַיָּקוּמוּ וַיִּחְיוּ לְפָנָיו. וַיְהִי כִּי הִגְדִּיל יְיָ אֶת יְפִי בְּנוֹתָיו פִּי שְׁנַיִם, וַיְחַדֶּשׁ אֲבִיהֶן אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן. וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה, כִּי פָּנֶיהָ אוֹרוּ כְּאוֹר יוֹם, וְלַשֵּׁנִית קָרָא קֶרֶן הַפּוּךְ,1 כִּי צַח רֵיחַ אַפָּהּ כְּרֵיחַ קְצִיעָה, וְלַשְּׁלִישִׁית קָרָא קֶרֶן הַפּוּךְ כִּי הָיְתָה אצַוֹר חֶמְדַת בְּנוֹת הַחֵן, כַּקֶּרֶן אֲשֶׁר יִתְּנוּ בָּהּ אֶת הַפּוּךְ, רֹאשׁ תַּמְרוּקֵי הָעֲלָמוֹת. וַיּוֹסֶף יְיָ גַּם אֶת מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם עַל שְׁנוֹת כָּל אִישׁ. וַיְחִי אִיּוֹב עוֹד מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מִלְּבַד שִׁבְעִים שָׁנָה אֲשֶׁר חַי לִפְנֵי בּוֹא שְׁנַת הָרָעָה. וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אִיּוֹב מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים.
-
כך במקור אבל לבת השניה של איוב קראו קציעה ולפי המקור יש לאיוב שתי בנות בשם קרן הפוך – הערת פב"י ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות