א. יוֹסֵף הֶחָכָם מִכֹּל חַכְמֵי מִצְרַיִם    🔗

וְרָחֵל, אֵשֶׁת יַעֲקֹב אָבִינוּ וִידִידוּת נַפְשׁוֹ, יָלְדָה לוֹ בִּדְמוּתָהּ בְּצַלְמָהּ בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף. וַיְהִי יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה כָּמוֹהָ, וְאָבִיו אֲהֵבוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָהַב אֶת אִמּוֹ תַּמָּתוֹ, אֲשֶׁר מֵתָה עָלָיו בִּימֵי נְעוּרֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר נִדְמֶה לְאִמּוֹ בִּיפִי תָאֳרוֹ, כֵּן נִמְשַׁל גַּם לְאָבִיו, בְּכָל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ, וּבְכָל הַחֲלִיפוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו. וַיֶּחְכַּם מְאֹד, וַיָּחַד חִידָה, וַיִּמְשֹׁל מָשָׁל, וַיָּבֶן בְּכָל חָזוֹן, וַיִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ. וַיְהִי כִּי אָהַב אוֹתוֹ אָבִיו עַל יָפְיוֹ וְעַל חָכְמָתוֹ, וַיְבַכֵּר אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל בָּנָיו, וַיַּעַשׂ לוֹ כְּתֹנֶת מֶשִׁי דַקָּה מְאֹד, אֲשֶׁר אִם לָבַשׁ אוֹתָהּ וְדָבְקָה עַל בְּשָׂרוֹ – וְנִרְאֲתָה מִתּוֹכָהּ קוֹמָתוֹ הַמְחֻטֶּבֶת בְּכָל יְפִי גִזְרָתָהּ. וְאִם פָּשַׁט אוֹתהּ – יִטְמְנֶהָ כֻּלָּהּ בְּכַף יָדוֹ. וַתְּהִי הַכְּתֹנֶת הַזֹּאת – לְמוֹקֵשׁ גַּם לְיוֹסֵף גַּם לְכָל בֵּית־יַעֲקֹב אָבִיו. כִּי גָבַהּ לֵב הַנַּעַר, וְאֶחָיו קִנְּאוּ בּוֹ. וַיַּחֲלֹם חֲלוֹם, כִּי הָאֲלֻמּוֹת אֲשֶׁר אֶחָיו מְאַלְּמִים בַּשָּׂדֶה תִּשְׁתַּחֲוֶינָה לַאֲלֻמָּתוֹ, וְכִי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד־עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. וַיֹּאמְרוּ אַחַד־עָשָׂר אֶחָיו בִּלְבָבָם – אֵין זֹאת כִּי מְנַשֵּׂא הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יוֹמָם לְהִתְנַשֵּׂא לְרֹאשׁ לָהֶם, עַל כֵּן יֶחֱזֶה לוֹ חֶזְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה. וַיִּשְׂטְמוּ אוֹתוֹ מַרְבִּית אֶחָיו מַשְׂטֵמָה רַבָּה מְאֹד. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּשְׁלָחֵהוּ אָבִיו שְׁכֶמָה, לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אֶחָיו, הָרוֹעִים שָׁם אֶת צֹאנָם. וַיִּפְקֹד יְיָ עָלָיו שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים, וַיְעוֹפְפוּ מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ, לְשָׁמְרוֹ בַּדֶּרֶךְ. אַךְ בְּקָרְבוֹ אֶל מְקוֹם הַמִּרְעֶה – נַעֲלוּ הַמַּלְאָכִים מֵעָלָיו, כִּי שׁוּמָה הָיְתָה מֵאֵת יְיָ לְהַסְגִּירוֹ בְּיַד אֶחָיו. וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֶחָיו, וַיֹּאמְרוּ לַהֲמִיתוֹ. וַיְּדַבֵּר רְאוּבֵן עַל לִבָּם – לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת לַאֲחִיהֶם לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ, וַיִּיעָצֵם לְהַשְׁלִיכוֹ הַבּוֹרָה, וַיַּעֲשׂוּ כֵן. וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים, וַיִּגְנְבוּהוּ מִן הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּהוּ לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים, הַהוֹלְכִים מִצְרַיְמָה. וַיָּשׁוּבוּ אֶחָיו אֶל הַבּוֹר, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, כִּי נִחֲמוּ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ. וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִים אֲשֶׁר הִפְשִׁיטוּ מֵעָלָיו, וַיִּטְבְּלוּהָ בְּדַם שְׂעִיר־עִזִּים, וַיְבִיאוּהָ אֶל אֲבִיהֶם. וַיִּקְרָא בְּמַּר נַפְשׁוֹ: כְּתֹנֶת בְּנִי הִיא, חַיָּה רָעָה אֲכָלַתְהוּ, וַיִּתְאַבֵּל עָלָיו יָמִים רַבִּים, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. וַיְיָ הֵעִיר רוּחַ צֶחָה מִצָּפוֹן, וַתָּבוֹא וַתַּשֵּׁב בַּשַּׂקִּים הַמְלֵאִים צֳרִי וָלֹט, הָעֲמוּסִים עַל גְּמַלֵּי הַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַתַּזֵּל אֶת בִּשְׁמֵיהֶם לְמַעַן הָשֵׁב מְעַט אֶת נֶפֶשׁ יוֹסֵף הַמִּתְמוֹגֶגֶת. וַתָּבוֹא הָאֹרְחָה מִצְרַיְמָה, וַיִּמְכְּרוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֶת יוֹסֵף לְפוֹטִיפַר, סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָחִים. וַיְהִי יְיָ אֶת יוֹסֵף, וַיִּתֵּן אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו, וַיְהִי עֵר וּמָהִיר בְּכָל דְּרָכָיו. וַיְהִי מִדֵּי תִתּוֹ אֶת הַכּוֹס עַל כַּף אֲדוֹנָיו – וַיִּמְתַּק, וַיֵּמַר, וַיֵּחַם, וַיֵּקַר מַשְׁקֶהָ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, כְּכֹל אַוַּת נֶפֶשׁ שׁוֹתֵהוּ. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵי שַׂר הַטַּבָּחִים, וַיִּקְרָאֵהוּ סַרְאַפִּיס, כְּשֵׁם אֱלֹהָיו. וַיִּפְקֹד אֶת יוֹסֵף עַל בֵּיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וַתָּבוֹא בִּרְכַּת יְיָ לְרַגְלָיו בְּבֵית פּוֹטִיפַר. וַיְהִי יוֹסֵף נוֹשֵׂא חֵן וָחֶסֶד גַּם בְּעֵינָיו גַּם בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו. וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ אֶת אֱלֹהִים וְאָדָם. וְהָיָה מִדֵּי עֲלוֹת עַל לִבּוֹ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כַּדָּת, וְנִרְאוּ אֵלָיו בְּחָזוֹן דְּמוּת פְּנֵי אָבִיו בַּהֲדַר שְׁבָחָהּ, וּפְנֵי אִמּוֹ בְּחֵן תֻּמַּת עֲלוּמֶיהָ, וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ מֵעָוֹן.

ב. יוֹסֵף וְאָסְנַת    🔗

וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הָיְתָה אִשְָׁה רָעָה, וַתָּסֶת גַּם אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וָאָדָם. וַיְמָאֵן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: אֵיכָכָה אֶעֱשֶׂה אֶת הָרָעָה וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים? וַתִּירָא הָאִשָּׁה, פֶּן תִּגָּלֶה רָעָתָהּ, וַתַּהֲפֹךְ אֶת יָדָהּ עָלָיו, וַתָּשֶׂם עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים, וַתַּכֵּהוּ בְּלָשׁוֹן לִפְנֵי אִישָׁהּ. וַיִּחַר אַף פּוֹטִיפַר בְּיוֹסֵף, וַיֹּאמֶר לַהֲמִיתוֹ. וַתָּבוֹא אֵלָיו אָסְנַת בִּתּוֹ, הַנָּאוָה וְהַשַּׁאֲנַנָּה, בַּסֵּתֶר וַתִּפֹּל עַל צַוָּארוֹ, וַתַּשְׁבִּיעֵהוּ – לְבִלְתִּי הַפֵּל מִשַּׂעֲרַת יוֹסֵף אַרְצָה. וַתַּגֶּד לוֹ, כִּי יוֹדַעַת הִיא אֶל נָכוֹן, כִּי יוֹסֵף הוּא הַצַּדִּיק, וְכִי דִבַּת שָׁוְא הוֹצִיאָה אִמָּהּ עָלָיו. וַיְהִי כִּי יָדַע פּוֹטִיפַר אֶת תֻּמַּת בִּתּוֹ, וַיֶּאֱמָן לָהּ, וְלֹא אָמַר עוֹד לְהָמִית אֶת יוֹסֵף, וַיִּקָּחֵהוּ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית־הַסֹּהַר. וַיַּרְא יְיָ אֶת יוֹסֵף, כִּי שָׁמַר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע, וַיּוֹסֶף יְיָ לָצֶקֶת עָלָיו חֵן, וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ עוֹד עַיִן לְרָעָה כָּל יְמֵי חַיָּיו. כִּי עַנְוַת צִדְקָתוֹ הָיְתָה לוֹ כְּשִׂרְיוֹן קַשְׂקַשִׂים, מִפְּנֵי חִצֵּי כָּל עַיִן עוֹיֶנֶת וְאוֹרֶבֶת. עַל־כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר יְכַסּוּ הַמַּיִם עַל הַדָּגִים, כֵּן הָיְתָה צִדְקַת יוֹסֵף – לְמִכְסֶה וּלְמַחְסֶה לוֹ מִפְּנֵי כָּל שָׂטָן וְכָל פֶּגַע־רָע. וַתִּקְרַב יְשׁוּעַת יוֹסֵף לָבוֹא בְּעוֹדוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וַיְהִי לְמוֹשֵׁל גַּם שָׁם. כִּי הַשֵּׂכֶל הַטּוֹב, אֲשֶׁר חֲנָנוֹ יְיָ נָתַן גַּם שָׁם אֶת שְׁמוֹ לְכָבוֹד. אַךְ לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וַיְהִי לְמוֹשֵׁל גַּם עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה. כִּי בָּא יוֹם, וּפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם חָלַם חֲלוֹם זָר מְאֹד, וּמִכָּל חֲכָמָיו וְחַרְטֻמָּיו אֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ. וַיִּגַּשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶל פַּרְעֹה וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי בְּבֵית־הַסֹּהַר אָסוּר נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל לִפְתֹּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ בִּהְיוֹת גַּם הוּא אָסוּר שָׁם. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹצִיאוּהוּ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים, וַיָּבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו, וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו, וַיִּפְתֹּר אוֹתָם. וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי הֶרְאָה אֱלֹהִים אֶת פַּרְעֹה בְּחֶזְיוֹן לַיְלָה, כִּי שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב בָּאוֹת עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיִּפְקַח אֶת עֵינָיו לִצְבֹּר בָּר רָב כְּחוֹל הַיָּם בְּבָתֵּי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם בְּטֶרֶם בּוֹא הַשָּׁנִים הָרָעוֹת הָהֵן, לְמַעַן הַצֵּל אֶת מִצְרַיִם וְאֶת כָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לָהּ מִסָּבִיב מֵרָעָב. וַיַּרְא פַּרְעֹה אֶת יוֹסֵף, כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ, לָדַעַת אֶת הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר תָּבֹאנָה. וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ לְאָדוֹן עַל בֵּיתוֹ, וּלְמוֹשֵׁל עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיֵּצֵא מֵאֵת פְּנֵי פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא – בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וְהִנֵּה גַבְרִיאֵל מוּעָף בִּיעָף נִרְאֶה אֵלָיו, וַיּוֹסֶף אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ – יְהוֹסֵף. וַיַּגַּע עַל פִּיו, וַיֹּאמֶר: רְאֵה לִמַּדְתִּי אוֹתְךָ הַיּוֹם אֶת לְשׁוֹנוֹת כָּל הַגּוֹיִים לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְאַרְצוֹתָם. וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבוֹאוּ שָׂרֵי מְלִיצֵי מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן עַם וָעָם, וַיְדַבֵּר אֶל אִישׁ וָאִישׁ בִּלְשׁוֹן עַמּוֹ, – שִׁבְעִים לָשׁוֹן. וַיְנַסֵּם הוּא, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עִבְרִית, וְלֹא יָדְעוּ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ דָבָר. וַתֵּרֶב חָכְמַת יוֹסֵף מֵחָכְמַת כָּל חַכְמֵי מִצְרַיִם. וַיְהִי בְּצֵאת יוֹסֵף בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה מֵאֵת פְּנֵי פַּרְעֹה, עוֹטֶה בִּגְדֵי שֵׁשׁ וּרְבִיד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וַתַּעֲלֶינָה בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנוֹת הַשָּׂרִים עַל הַחוֹמוֹת וְעַל הַגַּגּוֹת, וַתַּשְׁלֵכְנָה עָלָיו אֶת טַבְּעוֹתֵיהֶן, צְמִידֵיהֶן, וְנִזְמֵיהֶן, לְמַעַן הסֵב אֶת עֵינָיו אֲלֵיהֶן. וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּאָסְנַת בַּת פּוֹטִיפַר, הַנָּאוָה וְהַשַּׁאֲנַנָּה, אֲשֶׁר אֲהֵבַתְהוּ גַם הִיא. וַיִּתֵּן אוֹתָהּ פַּרְעֹה לוֹ לְאִשָּׁה. וַיָּשֶׁב לוֹ יְיָ אֶת גְּמוּלוֹ, עַל בְּלִי לֶכְתּוֹ בַּעֲצַת אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הָרָעָה, וַיִּתֶּן לוֹ אֶת בִּתָּה הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. וַתֵּלֶד לוֹ אָסְנַת שְׁנֵי בָּנִים – אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם. וּבְכָל זֹאת לֹא שָׁכַח גַּם בִּימֵי גְדוּלָתוֹ אֶת אָבִיו, אֲשֶׁר אָהַב כְּנַפְשׁוֹ. וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר לֻקַּח מֵעָלָיו – לֹא טָעַם עוֹד יַיִן וְשֵׁכָר. וְעֵינָיו הָיוּ אֶל עֲבוֹדָתוֹ כָּל הַיּוֹם, לֶאֱצֹר וְלֶאֱגֹּר אֶת כָּל מוֹתַר אֹכֶל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת,

לְפִקָּדוֹן וּלְמִשְׁמֶרֶת לִשְׁנֵי הָרָעָב. וַיְהִי בְּבוֹא הַשָּׁנִים הָרָעוֹת הָהֵן, אֲשֶׁר נִבָּא עֲלֵיהֶן יוֹסֵף, וַיְהִי מַעֲשֵׂהוּ לְמִחְיָה וְלִפְלֵטָה לְכָל עַם מִצְרַיִם וּלְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הֶחְיָה יוֹסֵף גַּם אֶת רוּחַ הַבָּאִים אֵלָיו לִשְׁבֹּר בָּר. כִּי בִּרְאוֹתוֹ בְּתוֹכָם אִישׁ לֵבָב וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ, וֶהֱבִיאַהוּ בִּבְרִית אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֲבִי אֲבוֹתָיו. וַיַּשְׁבֵּר בָּר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וַיְלַקֵּט בִּמְחִירוֹ אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וַיְבִיאֵם אֶל אוֹצַר אֲדֹנָיו, פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. וַיִּטְמֹן שְׁלֹשָׁה מַטְמֻנֵּי מִסְתָּרִים, אֲשֶׁר מְקוֹם הָאֶחָד מֵהֶם – לֹא יִוָּדַע עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר יִפְקֹד יְיָ אֶת עַמּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

ג. אֶת הַיַּיִן שָׁתוּ, אֶת הַכַּד הֶחֱזִירוּ    🔗

וּבְתוֹךְ הַבָּאִים לִשְׁבֹּר בָּר, בָּאוּ אֶל יוֹסֵף – גַּם אֶחָיו, בְּנֵי יַעֲקֹב. וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בִּלְתִּי בִּנְיָמִין לְבַדּוֹ. וַיַּכֵּר אוֹתָם כְּרֶגַע וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ עוֹד, מִפְּנֵי זְקָנוֹ, אֲשֶׁר לֹא הֵחֵל אַף לְצַמֵּחַ בְּעוֹדוֹ עִמָּם בְּבֵית אָבִיו. וַיַּרְא וְהִנֵּה אֵין בִּנְיָמִין אָחִיו, בֶּן אִמּוֹ, בְּתוֹכָם, וַיַּחֲשֹב מַחֲשָבוֹת – לְהַמְרִיצָם לְהָבִיא גַם אוֹתוֹ אֵלָיו. וַיְשַׁו אֶת נַפְשׁוֹ כִמְנַחֵשׁ, וַיִּקַּח אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר יִשְתֶה בּוֹ, וַיַּךְ בּוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ. וַיַּגֵּד לָהֶם אֶת שְׁמוֹתָם לְתוֹלְדוֹתָם, וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וַיּוֹסֵף וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי מְרַגְלִים הֵם. וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ, כִּי שְׁנֵים־עָשָׂר אַחִים, בְּנֵי אָב אֶחָד הֵם, וַאֲחִיהֶם הַקָּטֹן בְּבֵית אָבִיו, וְאֶחָד מֵהֶם אָבַד וְאֵינֶנּוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי רַק בְּזֹאת יִבָּחֲנוּ, כִּי אֵינָם מְרַגְלִים וְכִי כֵּנִים הֵם, – בְּבוֹא אֲחִיהֶם הַקָּטֹן עִמָּם, וְעַד בּוֹאוֹ – יֶאֱסֹר אֲחִיהֶם אֶחָד בְּבֵית הַמִּשְׁמָר. וַיְצַו אֶת עֲבָדָיו לֶאֱסֹר אֶת שִׁמְעוֹן. וַיִּרְאוּ לִנּגֹעַ בּוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְשִׁבְעִים הַגִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, וַיִּגְשׁוּ אֵלָיו לְתָפְשׂוֹ, וַיִּתֵּן קוֹל שְׁאָגָה – וַיִּפְּלוּ כֻּלָּם אַרְצָה. וַיְצַו יוֹסֵף אֶת מְנַשֶּׁה, בְּנוֹ הָעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, וַיִּגַּשׁ מְנַשֶּׁה וַיַּךְ אֶת שִׁמְעוֹן עַל שִׁכְמוֹ, וַיֶּחֱזַק עָלָיו, וַיִּתֵּן עָלָיו כַּבְלֵי בַּרְזֶל, וַיָּבֵא אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים. וְאֶת אֶחָיו שָׁלַח אַרְצָה יִשְׂרָאֶל, לְהָבִיא אֶת בִּנְיָמִין. וַיְהִי אַךְ יָצוֹא יָצָאוּ, וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ – לְהַאֲכִיל אֶת שִׁמְעוֹן מִמִּבְחַר מַעֲדַנָּיו וּלְהַשְׁקוֹתוֹ מִמֵּיטַב יֵינוֹ. וַיָּשׁוּבוּ אֶחָיו מִקֵּץ יָמִים מִבֵּית אֲבִיהֶם, וַיָּבִיאוּ אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין, וַיִּשְׂמַח יוֹסֵף לִקְרָאתָם. אַךְ אֶת שְׁמוֹ טֶרֶם יַגִּיד לָהֶם, וַיִּתְאַפֵּק וַיָּבוֹא הַחַדְרָה – וַיֵּבְךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו, הַדּוֹמֶה בְּתָאֳרוֹ וּבְכָל הֲלִיכוֹתָיו לְאִמּוֹ, הַתַּמָּה לְחֵן וּלְיוֹפִי. וַיֵּצֵא וַיַּעַשׂ לְכָל אֶחָיו מִשְׁתֶּה, וַיּוֹשֶׁב עַל יָדוֹ אֶת הַבְּכוֹר כִּבְכוֹרָתוֹ וְאֶת הַצָּעִיר כִּצְעִירָתוֹ. וַיָּרַח אֶת רֵיחַ הַגָּבִיעַ, וַיֹּאמֶר: שִׁשָּׁה אֵלֶּה הֵם בְּנֵי אֵם אַחַת, יֵשְׁבוּ נָא יַחַד. וְעַל דָּן וְנַפְתָּלִי אָמַר – בְּנֵי אֵם אַחַת, יֵשְׁבוּ נָא יַחַד. וְעַל גָּד וְאָשֵׁר אָמַר – כִּי הֵם בְּנֵי אֵם אַחַת, יֵשְׁבוּ נָא גַם הֵמָּה יַחַד. וַאֲנִי, – אֵין לִי אֵם, וּלְבִנְיָמִין אֵין אֵם, נֵשְׁבָה נָא שְׁנֵינוּ, אִישׁ עַל יַד אָחִיו. וַיֵּשְׁתְּ יַיִן בַּלַּיְלָה הַהוּא, אַחֲרֵי אַשֶׁר לֹא בָּא יַיִן אֶל פִּיו זֶה כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר גָּלָה מֵעַל שֻׁלְחַן אָבִיו. כִּי שָׂמַח לִבּוֹ מְאֹד – לִרְאוֹת אֶת כָּל אֶחָיו סְבִיבוֹתָיו. וַיְהִי בְּקוּם אֶחָיו לָשׁוּב אֶל בָּתֵּיהֶם וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ – לָשׂוּם קֵץ לְהִתְנַכָּרוֹ אֶל אֶחָיו, וַיְצַו לֵאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לָשׂוּם אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה בּוֹ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין וְלִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי צֵאתָם וּלְחַפֵּשׂ בִּכְלֵיהֶם, וַיַּעַשׂ כֵּן. וַיָּשֶׂם, וַיִּרְדֹּף, וַיְחַפֵּשׂ וַיִּמְצָא אֶת הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וַיָּשֶׁב אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף. וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת יְהוּדָה אָחִיו, וְהִנֵּה – עֵין יְמִינוֹ זוֹלֶגֶת דַּם וְשַׂעֲרוֹת חָזֵהוּ כִּי סָמְרוּ. וַתֵּצֶאנוּ הַשְּׂעָרוֹת וַתִּקְרַעְנָה אֶת בְּגָדָיו אֲשֶׁר עָלָיו, וַיִּירָא מְאֹד מִפְּנֵי אָחִיו, וּמִפְּנֵי חֲמַת כֹּחוֹ. וַיִבְעַט יוֹסֵף בַּעֲמוּד הַשַּׁיִשׁ, אֲשֶׁר נִשְׁעַן עָלָיו, וַיְפוֹצְצֵהוּ, וַיְהִי לַעֲרָמוֹת אַבְנֵי חָצָץ. לְמַעַן יֵדַע יְהוּדָה אֶת גְבוּרָתוֹ, וְהֵשִׁיב אֶת יָדוֹ מִמֶּנּוּ. וְלֹא שָׁת יְהוּדָה לֵב אֶל מַעֲשֵׂה יוֹסֵף, וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ לִשְׁלֹף אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ, וַתִּדְבַּק הַחֶרֶב אֶל נְדָנָהּ, וְלֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה. וַיִנָּחֵם יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אֵין זֹאת כִּי אִם כְּבוֹד יְיָ סוֹכֵךְ בְּעֻזּוֹ עַל מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֶחְדַּל מֵרֹגֶז. וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת, וַיָּשֶׂם לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אָבִיו הַזָּקֵן, בְּשׁוּבוֹ אֵלָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וּבִנְיָמִין, יֶלֶד זְקוּנָיו, אֵין אִתּוֹ. אָז לֹא יָכוֹל עוֹד יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, וַיִּתֵּן קוֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִקְרָא: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, הַעוֹד אָבִינוּ חָי? וַיִּבָּהֲלוּ אֶחָיו וַיֻּכּוּ בַּתִּמָּהוֹן, וַיִּהְיוּ כְּחוֹלְמִים. וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל צַוָּארָם, וַיִּשַּׁק לָהֶם, וַיֵּבְךְ עֲלֵיהֶם. וַיִּתֵּן בְּיָדָם מִכָּל טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁלַח אוֹתָם אַרְצָה כְּנַעַן, לְבַשֵׂר אֶת אֲבִיהֶם, כִּי עוֹדֶנּוּ חַי,וּלְהָבִיא אוֹתוֹ, וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בָּתֵּיהֶם, אֵלָיו מִצְרַיְמָה.

ד. גַּם יְיָ בִּכְבוֹדוֹ יָרַד מִצְרַיְמָה    🔗

בְּהָבֵא אֲחֵי יוֹסֵף אֶת הַשְּׁמוּעָה אֶל אֲבִיהֶם, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּפָג לִבּוֹ, וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם. וַיַּזְכִּירוּ לוֹ אֶת רֻבֵּי תוֹרָתוֹ אֲשֶׁר הוֹרָה לְיוֹסֵף בְּיוֹם שָׁלְחוֹ אוֹתוֹ אֶל אֶחָיו שְׁכֶמָה. אָז יָדַע כִּי נֶאֶמְנוּ דִבְרֵיהֶם, כִּי מִכֻּלָּם לֹא הָיָה אִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא בְּבֵיתוֹ, בְּהוֹרוֹתוֹ לְיוֹסֵף אֶת הַחֻקִּים הָהֵם, כִּי בִּשְׁכֶם הָיו. וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב הַזָּקֵן, וַיִּיקַר בְּעֵינָיו הָרֶגַע הַהוּא מִכָּל יְמֵי שְׁנוֹת חַיָּיו. וַיִּקְרָא: עַתָּה מָלְאוּ יְמֵי חַיַּי, כִּי הַמַּחְסוֹר אֲשֶׁר חָסַר לִי שָׁב אֵלָי. וְעַתָּה, – אֵלְכָה נָא וְאֶרְאֶה אֶת יוֹסֵף בְּנִי, וְאַחֲרֵי כֵן אָמוּתָה בְּשָׁלוֹם. וַיָּקָם וַיִּקַּח עִמּוֹ אֶת בָּנָיו, וְאֶת בְּנוֹתָיו, וְאֶת כָּל בָּתֵּיהֶם, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה. וַיְהִי בְּקָרְבוֹ אֶל גְּבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן, וַתֵּעוֹר רוּחַ אַחֶרֶת בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: הֵן הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל בְּנִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, אַךְ הַאֶזְכֶּה בְּעֵינַי, כִּי עוֹזֵב אֲנִי אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לְתִתָּהּ לְזַרְעִי? וַיָּבוֹא הָאֱלֹהִים אֵלָיו בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי יוֹרֵד גַּם הוּא עִמּוֹ בִּכְבוֹדוֹ מִצְרַיְמָה, וְהוּא יַעֲלֵהוּ מִשָּׁם גַּם עָלֹה. וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, כִּי כְּבוֹד אֱלֹהִים יוֹרֵד עִמּוֹ מִצְרַיְמָה, וַיִּשְׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה גשְׁנָה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָעַד יוֹסֵף לְשִׁבְתּוֹ, לְהָכִין שָׁם מִקְדָּשׁ מְעַט לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיו, אֲשֶׁר שָׁם יוֹרֶה חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו, לְבֵיתוֹ וּלְזַרְעוֹ. וְיוֹסֵף לֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ וְלֹא נָתַן לָאִישׁ מִן הָרַכָּבִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לֶאֶסֹר אֶת מֶרְכֶַבְתּוֹ, וַיַּאַסְרֶהָ הוּא בְּעֶצֶם יָדוֹ. וַיַּעַל לִקְרַאת אָבִיו, אַרְצָה גֹשֶׁן. וַיְהִי יַעֲקֹב קוֹרֵא אֶת “שְׁמַע” וְהִנֵּה בֶּן זְקוּנָיו, מַחְמַד עֵינָיו, נִרְאֶה אֵלָיו, וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ מְאֹד מְאֹד. וְיוֹסֵף נָפַל בַּהֲמוֹן רַחֲמָיו עַל צַוְּארֵי אָבִיו, וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֵּבְךְ. וַיְהִי הָרַאֲיוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר שָׁב הָאָב וְהַבֵּן לְהֵרָאוֹת אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, שִׁלּוּמִים לְכָל שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים אֲשֶׁר שָׂבְעוּ. וַיִּקְרָא יַעֲקֹב בַּהֲמוֹן לִבּוֹ: אָמוּתָה הַפַּעַם, אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ, בְּנִי, כִּי עוֹדְךָ חַײ. וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת אָבִיו אֶל הַמָּקוֹם הַשַּׁאֲנָן אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ. וַיְחִי עוֹד יַעֲקֹב שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶרֶץ גֹשֶׁן וַיִּהְיוּ לוֹ הַיָּמִים הָהֵם מֵיטַב כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי בְּכָל הַשָּׁנִים הָהֵן לֹא יָדַע עֶצֶב וָרֹגֶז. וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וְאֶת כָּל בָּנָיו בְּרָכָה רוֹמֵמָה וְנִמְלָצָה מְאֹד, וַיִּגְוָע וַיָּמָת שְׂבַע יָמִים, עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וַיַּעַל יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲבִיהֶם חָנוּט בָּאָרוֹן לִקְבֹּר אוֹתוֹ אֶל אֲבוֹתָיו בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעַ אֶת יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיַּעֲלוּ עִם יוֹסֵף כָּל זִקְנֵי שָׂרֵי פַּרְעֹה, גַּם רֶכֶב וּפָרָשִׁים, מַחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד. וּמַלְכֵי כְּנַעַן יָצְאוּ לִקְרַאת הַמַּחֲנֶה וַיָּסִירוּ אֶת כִּתְרֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם, וַיַּעֲטְרוּ בָּם אֶת אֲרוֹן יַעֲקֹב. וַיְהִי בְּשׁוּב יוֹסֵף מִקְּבוֹר אֶת אָבִיו מִצְרַיְמָה וַיְחִי עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת. וַיָּמָת בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים. וַיַּשְׁבַּע אֶת אֶחָיו – לַחֲנֹט אוֹתוֹ וּלְשׂוּמוֹ בְּאָרוֹן וּלְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוֹתָיו אַרְצָה כְּנָעַן, בְּיוֹם פְּקוֹד יְיָ אֶת עַמּוֹ. וַיִּהְיוּ יְמֵי יוֹסֵף מְעַטִּים מִימֵי כָּל אֶחָיו, עַל חַטַּאת שָׁמְעוֹ אֶת יְהוּדָה קוֹרֵא אֶת אָבִיו בְּאָזְנָיו “עַבְדְּךָ אָבִי” וְלֹא כִּהָה בּוֹ. עַל כֵּן הָיְתָה הָעֲרָבָה, אֲשֶׁר יִקְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחַג הַסֻּכּוֹת, עִם כַּפַּת הַתְּמָרִים, לְאוֹת זִכָּרוֹן לְיוֹסֵף. כִּי כִּנְבֹל הָעֲרָבָה, לִפְנֵי יֶתֶר שְׁלֹשֶׁת הַצְּמָחִים, הַבָּאִים עִמָּהּ בַּאֲגֻדָּת הֶחָג – כֵּן נָבַל יוֹסֵף וַיִּמַּל וַיָּמָת לִפְנֵי אֶחָיו, וּבְנֵי יוֹסֵף שָׂמוּ תַּבְנִית שׁוֹר עַל דִּגְלָם, לְאוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם, לֵאמֹר – כְּכֹל אֲשֶׁר יַחֲרֹשׁ הַשּׁוֹר בְּכֹחוֹ לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, כֵּן הִשְׂכִּיל יוֹסֵף אֲבִיהֶם, בְּחָכְמָתוֹ, וּבְכֹחַ לִבּוֹ, לְהַחֲיוֹת עַם־רַב. וַתִּרְבֶּינָה הַשָׁנִים וַתִּהְיֶינָה לְמֵאוֹת, וַיָּבוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר פָּקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ, וַיִּגְאָלֵם מִיַּד הַמִּצְרִים, אֲשֶׁר הֶעֱבִידוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפֶרֶךְ, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר מֵת יוֹסֵף. וַיִּזְכּוֹר לוֹ יְיָ אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר גָּמַל לְאָבִיו אַחֲרֵי מוֹתוֹ, כִּי בְּעֶצֶם יָדוֹ עָבַד אֶת עֲבוֹדַת קְבוּרָתוֹ. וַיִּתֵּן בְּלֵב מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, הַגָּדוֹל מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – לָשֵׂאת הוּא בְּעֶצֶם כְּבוֹדוֹ אֶת עַצְמוֹתָיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לְתִתָּהּ לִבְנֵי יִשְׁרָאֵל. וַיֵלֶךְ מֹשֶה אֶל שֶׂרַח, בַּת אָשֵׁר, בַּת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר נוֹתְרָה מִן הַדּוֹר אֲשֶׁר בָּא עִם יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, וַיִּשְׁאָלֶהָ לִמְקוֹם אֲרוֹן יוֹסֵף. וַתַּגֶּד לוֹ, כִּי הַמִּצְרִים, בְּדַעְתָּם כִּי בִּרְכַּת יְיָ בָּאָה לְרַגְלֵי יוֹסֵף בְּכָל אֲשֶׁר הוּא, – עָשׂוּ לוֹ אֲרוֹן בַּרְזֶל וַיּוֹרִידוּהוּ אֶל הַיְאוֹר, לְמַעַן אֲשֶׁר יְבָרֵךְ יְיָ אֶת מֵימָיו בִּגְלָלוֹ. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיִּתְיַצֵּב עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, וַיִּקְרָא: יוֹסֵף, יוֹסֵף, הִנֵּה גָאַל יְיָ אֶת עַמּוֹ מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם, וְעַתָּה – עֲלֵה נָא אֵלֵינוּ, וְהַעֲלִינוּ אֶת עַצְמוֹתֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לָתֶת לָנוּ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. וַיַּעַל הָאָרוֹן, וַיָּצָף, וַיָּשָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיִּקָּחֵהוּ. וַיִּנָּשֵׂא בְּכָל יְמֵי לֶכֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַל יַד אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים. וַיִּרְאוּ עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ וַיִּשְׁאֲלוּ: מַה לַאֲרוֹן עַצְמוֹת מֵת לְהִנָּשֵׂא עַל יַד אֲרוֹן הַבְּרִית אֲשֶׁר תּוֹרַת אֵל חַי בְּקִרְבּוֹ? וַיַּעֲנוּ לָהֶם וַיֹאמְרוּ: יַעַן כִּי הָיְתָה הַתּוֹרָה הַנְשׂוּאָה בַּאֲרוֹן הַזָּהָב הַזֶּה לְנִשְׁמַת חַיִּים בְּאַף הָאִישׁ הַנָּשׂוּא בַּאֲרוֹן הַבַּרְזֶּל הַזֶּה. וַיְהִי בְּמוֹת מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, לִפְנֵי בּוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, וַיְצַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִקְבֹּר אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף בִּשְׁכֶם. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: גָּנֹב גָּנְבוּ כַּד מָלֵא יַיִן מִן הַמַּרְתֵּף וַיִּשְׁתּוּהוּ, וַיִּקְרַב בַּעַל הַיַּיִן אֶל שׁוֹתָיו וַיֹּאמֶר: אֶת הַיַּיִן אֲשֶׁר בַּכַּד שְׁתִיתֶם, וְעַתָּה – הָשִׁיבוּ נָא אֶת הַכַּד הָרֵיק לִמְקוֹמוֹ. אַף יוֹסֵף גֻּנַּב מִשְּׁכֶם וַיִּפַּח אֶת נַפְשׁוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְעַתָּה יוּשַׁב נָא שְׁכֶמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצְאָה רוּחוֹ מִמֶּנּוּ. וַיִּקָּבֵר יוֹסֵף בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הָיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ, גַּם בִּהְיוֹתוֹ מוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. כִּי זָכַר לוֹ יְיָ אֶת אַהֲבָתוֹ לָאָרֶץ הַהִיא, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּל בָּהּ גַּם בְּאָזְנֵי בְּנֵי הַנֵּכָר כָּל יְמֵי חַיָּיו.