א    🔗

"כְּעָכִים כְּ־עָ־כִי־ם…

קְנוּ, אַ־חִי־ם…

עוּגוֹת טְרִיוֹת,

לִילָדִים וְלִילָדוֹת…"

רַק הֵאִיר הַיוֹם. הָאֲנָשִׁים לֹא יָצְאוּ עֲדַיִן לַעֲבוֹדָתָם. הַיְלָדִים עוֹדָם שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. וּמִי הוּא הַמַּכְרִיז כָּךְ, בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת זוֹ, בּקוֹל דַּק וּמְסֻלְסָל וְצָלוּל כְּפַעֲמוֹן כֶּסֶף?

“כְּעָכִים, כְּ־עָ־כִי־ם…”

יֶלֶד.

קְטַן־קוֹמָה הוּא. שְׁחוֹר־עֵינַיִם. גּוּפוֹ צָנוּם וְרַגְלָיו דַּקּוֹת. בֶּן תֵּשַׁע, אוּלַי בֶּן עֶשֶׂר, לֹא יוֹתֵר.

– מִי אַתָּה, הַנַּעַר?

– אֲנִי שְׁמִי יְדִידְיָה, אָבִי עוֹבַדְיָה וְאָחִי סְעַדְיָה, אִמִּי פְדִידָה, וַאֲחוֹתִי יְדִידָה.

בְּחִיפָּזוֹן הוּא מֵשִׁיב, בַּחֲטִיפָה, כִּי אֵין לוֹ פְּנַאי.

“כְּעָכִים, כְּ־עָ־כִי־ם, לַחְמָנְיּוֹת טְרִיוֹת…”

– אַתָּה, יְדִידְיָה, אֲשֶׁר אָבִיו עוֹבַדְיָה וְאָחִיו סְעַדְיָה, אִמּוֹ פְדִידָה וַאֲחוֹתוֹ יְדִידָה – עַל מַה זֶּה וְלָמָּה הִשְׁכַּמְתָּ קוּם?

בְּתִמָּהוֹן נוֹעֵץ הוּא בְּךָ שְׁתֵּי עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת: כְּלוּם אֵינְךָ מֵבִין, בֶּן אָדָם? – הַפַּת בְּכֶסֶף, הַכְּסוּת בְּמָמוֹן וְהַדִּירָה בְּהוֹן. צְרִיכִים פַּרְנָסָה, כְּשֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחָה…

וְאָמְנָם, מִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה לוֹ לִידִידְיָה, עָלָיו וְעַל צַוָּארוֹ. כִּי לָאָב חֲסֵרָה עַיִן, לָאֵם עֲבוֹדָה אַיִן, הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה לוֹמֶדֶת בַּגַּן וְהָאָח גַּם הוּא קָטָן. וְהַכֹּל “רוֹצֶה” כֶּסֶף. וְהַכֶּסֶף מֵאַיִן? יְדִידְיָה מַכְרִיז שָׁעָה, מַכְרִיז שְׁעָתַיִם עַד שֶׁגְּרוֹנוֹ נִחָר – וּמָה יֵּשׁ לוֹ מִכָּל אֵלֶּה? זֶה קוֹנֶה צֶמֶד כְּעָכִים, אַחֵר קוֹנֶה לַחְמַנִיָּה וְדָי…

אָכֵן, לֹא תַסְפִּיק לוֹ לִידִידְיָה מְלַאכְתּוֹ הָאַחַת. וְהוּא נֶאֱלָץ לְחַפֵּשׂ אַחַר עֲבוֹדָה נוֹסֶפֶת, כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ. בִּימוֹת הַחֹרֶף הוּא מְחַלֵּק תֵּה וְקָפֶה בַּחֲנֻיּוֹת:

"תֵּה חַם. קָפֶה, קָפֶה.

לַבְּרִיאוּת יָפֶה, יָפֶה…"

וּבַקַּיִץ:

"גְּלִידָה, גְּלִידָה

בַּחֲצִי גְרוּשׁ יַא-גְּלִידָה…"

גְּלִידָה מוֹכֵר הוּא בַּקַּיִץ וְתֵה בַּחֹרֶף, מִן הַבֹּקֶר וְעַד הַעֶרֶב.

וְכַאֲשֶׁר הֶחֱשִׁיך הַיּוֹם, אַךְ הֹעֲלָה אוֹר בְּפַנָּסֵי הָרְחוֹב וִידִידְיָה עוֹנֵד לְצַוָּארוֹ אֶת הַתֶּלִי הָאָרֹךְ, מַשְׁעִין עָלָיו אֶת לוּחַ הָעֵץ הַגָדוֹל, וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.

לְאָן?

אֶל הַקּוֹלְנוֹעַ, כַּמּוּבָן. אֲבָל לֹא לַחֲזוֹת בְּסֶרֶט הוֹלֵךְ הוּא אֶלָּא לַעֲבוֹדָה:

“שׁוֹקוֹלַד, בִּיסְקְבִיט, גָזוֹז, שׁוֹקוֹלַד” – –

כָּך מַכְרִיז יְדִידְיָה בַּהַצָגָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַף בַּהַצָּגָה הַשְּׁנִיָּה, עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה.

מָתַי יָשֵׁן יְדִידְיָה? מָתַי יֹאכַל? הֵיכַן יָנוּחַ?

מֵעֲבֹודָה לַעֲבוֹדָה אָץ הוּא, מִלִּפְנוֹת בֹּקֶר עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אֵין הוּא מְשַׂחֵק עִם הַיְלָדִים, לֹא יִרְאֶה אָבִיו, לֹא יִרְאֶה אִמּוֹ. תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, עָמוּס הוּא וְטָרוּד, אָץ לַעֲבוֹדָתוֹ.

וְאוּלָם, יוֹם אֶחָד נֶעְלַם יְדִידְיָה פִּתְאֹם. בְּעֶצֶם שְעוֹת הָעֲבוֹדָה נֶעְלַם. עָבְרָה שָׁעָה, חָלְפוּ שְׁעָתַיִם, גַּם שָׁלשׁ שָׁעוֹת – וְהַיֶלֶד אֵינֶנּוּ.

מִי רָאָה אֶת יְדִידְיָה? לְאָן הָלַךְ? הֵיכָן נֶעְלַם?

אֵין יוֹדֵעַ.

יוֹשֵׁב לוֹ יְדִידְיָה אוֹתָהּ שָׁעָה עַל גַּג הַצְּרִיף הָרָעוּעַ שֶׁל אָבִיו, כֻּלּוֹ עֹנֶג וַהֲנָאָה.

בְּשֶׁל מָה אוֹרוּ כָּל־כָּךְ פָּנָיו שֶׁל יְדִידְיָה? אֶל מַה גּוֹחֵן הוּא בְּאַהֲבָה וּבְרֹךְ? מַה יֵּשׁ לוֹ שָׁם עַל הַגַּג? – חַיֵּיכֶם, אִם תְּנַחֲשׁוּ: גִּנָּה שָׁם, גִּנָה מַמָּשׁ.

ב    🔗

שְׁנֵי אַרְגָּזִים, שְׁלשָׁה פַּחִים, דְּלִי שָׁבוּר, סִיר נָקוּב, עָצִיץ מְבֻקָּע – גִּנָּה! הַיָּפָה בַּגִּנּוֹת, הַיְקָרָה בַּגִּנּוֹת, הַחֲמוּדָה בַּגִּנּוֹת. בְכַמָּה טֹרַח וְעָמָל עָלְתָה לוֹ גּנִָּתוֹ לִידִידְיָה. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם כֵּיצַד מַעֲלִים אֲדָמָה עַל הַגַּג בְּאֵין סֻלָּם, כֵּיצַד מַעֲלִים לְשָׁם זֶבֶל וּמַיִם לְהַשְׁקָאָה? אַךְ אַל דְּאָגָה! לְגִנָּתוֹ שֶׁל יְדִידְיָה לֹא יֶחְסַר דָּבָר. אֲדָמָה תְּחוּחָה, זֶבֶל דָּשֵׁן, מַיִם מְתוּקִים, זְרָעִים מְשֻׁבָּחִים וְכֵלִים נָאִים – כָּל אֵלֶּה יֵשׁ לַגִּנָּה אֲשֶׁר עַל הַגַּג.

בָּא יְדִידְיָה לְבֵית־הַמִּסְחָר הַגָּדוֹל לִכְלֵי עֲבוֹדָה:

– מַעְדֵּר אֲנִי רוֹצֶה, כָּזֶה, גָּדוֹל, עִם יָדִית חֲלָקָה, בְּבַקָּשָׁה.

הַחֶנְוָנִי נוֹעֵץ בַּקּוֹנֶה הַקָּטָן מַבָּט חַשְׁדָּנִי. יְדִידְיָה מֵבִין פֵּרוּשׁ מַבָּטוֹ שֶׁל הַחֶנְוָנִי וְהוּא מְמַהֵר לַעֲנוֹת:

– יֵשׁ לִי כֶּסֶף, בְּחַיַּי, אַל תְּפַחֵד.

וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר מֵסִיר הוּא מֵעַל צַוָּארוֹ תִּיק בַּד קָטָן וּבוֹ מַטְבְּעֹות לָרֹב.

– מִנַּיִן לְךָ כָּל הַכֶּסֶף הַזֶּה, יֶלֶד? – שׁוֹאֵל הַחֶנְוָנִי בְּעֵינַיִם בּוֹלְשׁוֹת.

וִידִידְיָה צוֹחֵק:

– בִּשְׁבִיל הִגִּנָּה, אָדוֹן. אִם אֲנִי מַרְוִיחַ גְּרוּשׁ – אֶתֵּן תֵּכֶף וּמִיָּד פְּרוּטָה בִּשְׁבִיל הַגִּנָּה, לְמַזָּל וְלִבְרָכָה. וּמַגְרֵפָה יֵשׁ? – מוֹסִיף הוּא וְשׁוֹאֵל. וּמַשְׁפֵּךְ? וְאוּלַי גַם מַכּוֹשׁ קָטָן וְחוּט־מְשִׁיחָה בִּשְׁבִיל לִקְשֹׁר אֶת הָאַפוּנָה הָרֵיחָנִית.

לְגִנָּתוֹ שֶׁל יְדִידְיָה לֹא יֶחְסַר דָּבָר. מַעְדֵּר וּמַגְרֵפָה, מַכּוֹשׁ וּמַשְׁפֵּךְ, חוּט־מְשִׁיכָה וִיתֵדוֹת וְצִנְצָנוֹת וּזְרָעִים וּרְשָׁתוֹת – כָּל אֵלֶּה עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים לְמוֹפֵת בְּפִנַּת הַגַּג, לְיַד הָאַרְגָּזִים וְהַפַּחִים הַצְּבוּעִים בְּצֶבַע יָרֹק.

אִמָּא אוֹמֶרֶת:

– כָּל הַטִּרְחָה הַזֹּאת לְמַעַן שְׁנֵי אַרְגָּזִים וּשְׁלֹשָׁה פַּחִים, דְלִי שָׁבוּר, סִיר נָקוּב וְעָצִיץ מְבֻקָּע? – בְּחַיַּי, נִכְנְסָה בּוֹ הָרוּחַ בִּידִידְיָה.

אַבָּא אוֹמֵר:

– קְטַנָּה הַגִּנָה מִן הַכֵּלִים.

וְידִידְיָה נֶהֱנֶה וְצוֹחֵק:

– קְטַנָּה? – הַיָּפָה בַּגִּנוֹת הִיא, הַחֲמוּדָה.

מַה יֶחֱשַׁק לִבּוֹ לְהָצִיץ בָּהּ בְּכָל עֵת! בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב וְסַל הַכְּעָכִים עַל זְרוֹעוֹ, יִתְאַוֶּה לִבּוֹ פִּתְאֹם לְטַפֵּס עַל הַגַּג, לִגְחֹן אֶל כָּל צֶמָח וְאֶל כָּל נֶבֶט, אֶל הֶעָלֶה הָרַךְ וְהַצִּיץ הֶחָדָשׁ וְהַשָּׂרִיג הַדַּק וְהַתַּרְמִיל הַיָּרֹק. פִּלְאֵי פְּלָאִים! רַק זֶרַע הָיָה, זֶרַע קָטָן, כֹּה פָּעוּט, וְעַכְשָׁו – עָלִים וְעֲנָפִים וּפְרָחִים. שֶׁלּוֹ, שֶׁל יְדִידְיָה, כָּל זֶה. רַק לוֹ לְבַדּוֹ. הוּא זָרַע. הוּא הִשְׁקָה. הוּא עָדַר. הוּא נִכֵּש.

– מַה מְּחִיר הַיְרָקוֹת הַיוֹם בְּגַנְּךָ? – מְלַגְלְגִים יַלְדֵי הַשְּכֵנִים.

וְידִידְיָה שׁוֹתֵק וּמְחַיֵּךְ?

– עָלָה מְלָפְפוֹן בְּגַנְּךָ, – אוֹמֶרֶת הָאֵם – גַּם עַגְבָנִיּוֹת שְׁתַּיִם יֵשׁ, טֹל וֶאֱכֹל. יָרָק מִן הַשִּׂיחַ – יָפֶה לַמֹּחַ.

וִידִידְיָה מְסָרֵב. לֹא וָלֹא! הוּא לֹא יִקְטֹף הַפְּרִי מִגַּנּוֹ.

בַּעֲמַל כַּפַּיִם זָרַע, בְּזֵעַת אַפַּיִם הִשְׁקָה. וְעַתָּה יָקוּם הוּא עַצְמוֹ וִיחַבֵּל בְּגַנּוֹ? – חָס וְשָׁלוֹם! הוּא לֹא יִקְטֹף מִפְּרִי הַגַן שֶׁלּוֹ…

וְקָטַף אַף עַל פִּי כֵן.

ג    🔗

הַדָּבָר הָיָה בְּשַׁבָּת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת. שְׁעַת מְנוּחָה הָיְתָה. יוֹשֵׁב לוֹ יְדִידְיָה בְּגִנָּתוֹ – וְנֶהֱנֶה. רוּחַ־יָם נוֹשֶׁבֶת, מְנִיעָה אֶת עֲלֵי הָ"רֵיחָן" הֵנָּה וָהֵנָּה. זְבוּב מְטַיֵּל עַל גַּבֵּי הַמְּלָפְפוֹן הַיָרֹק. שְׁתֵּי הָעַגְבָנִיּוֹת הָאַדְמוֹנִיּוֹת מְחַיְכוֹת מִתּוֹךְ הַיֶּרֶק. וּמִן הַבַּיִת הַסָּמוּךְ עוֹלֶה קוֹלוֹ שֶׁל הֶ"חָכָם" הַקוֹרֵא לִפְנֵי יְלָדָיו. הוּא קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה בְּקוֹל נִגּוּן עָרֵב לָאֹזֶן:

"כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לְעִירוֹ שֶׁל מַעֲמָד וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. – – הַקְּרוֹבִים הָיוּ מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגְרוֹת וְצִמּוּקִים וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ, וְהֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁהֵם מַגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם – הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם, וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת שֶׁבִּירוֹשָלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם: “אַחֵינוּ, אַנְשֵׁי מָקוֹם פְּלוֹנִי, בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם” – –

עָרֵב קוֹלוֹ שֶׁל הֶ"חָכָם". וְהַנְּעִימָה עוֹלָה וְפוֹשֶׁטֶת וּמְשְׁתַּפֶּכֶת בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם.

“וְהָיָה הַכּוֹרֵם יוֹרֵד אֶל כַּרְמוֹ, וְהָיָה הַגַּנַּן יוֹרֵד אֶל גַנּוֹ וּבְיָדוֹ הַטֶּנֶא, וְגָחַן וְהִבִּיט: הֲיִמָּצְאוּ לוֹ בִּכּוֹרִים?” – –

פָּחַד וְרָחַב לִבּוֹ שֶׁל יְדִידְיָה. בִּכּוּרִים מִפְּרִי הַגַּן, מִפְּרִי גַנּוֹ. הַאִם לֹא הוּא הַכּוֹרֵם? לֹא הוּא הַקּוֹטֵף, הַבּוֹצֵר? הוּא רוֹאֶה עַצְמוֹ וְרֹאשׁוֹ עֲטוּר פְּרָחִים. הַטֶּנֶא עַל כְּתֵפָיו מָלֵא יְרָקוֹת וּפֵרוֹת מִבִּכּוּרֵי גַנּוֹ. וְהוּא צוֹעֵד בְּתַהֲלוּכַת הַחוֹגְגִים לְירוּשָׁלַיִם וּלְהַר־הַבַּיִת.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יְדִידְיָה שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים, אַף בַּלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר לֹא יָצָא לָעֲבוֹדָה. פַּעַם רִאשׁוֹנָה הָיְתָה זוֹ, שֶׁנֶּעְדַּר מִן הָרְחוֹב יוֹם תָּמִים.

הֵיכָן הוּא, יְדִידְיָה?

מִגְרָשׁ רְחַב יָדַיִם. שְׁעָרִים עֲטוּרֵי־יָרָק וּפְרָחִים. דְּגָלִים מִתְנַפְנְפִים וַעֲלֵיהֶם מְצֻיָּרִים שִׁבְעַת הַמִּינִים: הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה, הַתָּמָר וְהַתְּאֵנָה, הַגֶּפֶן וְהַזַּיִת וְהָרִמּוֹן. בָּמָה נִשֵּׂאת בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ, עֲטוּרָה יֶרֶק וּפְרָחִים כֻּלָּהּ וְקֻפְסָה גְּדוֹלָה שֶׁל הַקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל בְּמֶרְכָּזָהּ. שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל יְלָדִים צוֹעֲדִים, לְבוּשֵׁי לְבָנִים וְעֲטוּרֵי פְּרָחִים וְעַל כִּתְפֵיהֶם סַלְסִלּוֹת מְלֵאוֹת יְרָקוֹת וּפֵרוֹת. וְעֲגָלוֹת מְקֻשָּׁטוֹת יָרָק מְשָׂרְכוֹת דַּרְכָּן בְּנַחַת. שִׂמְחָה וְחַג.

הַס! תְּקִיעַת הַחַצוֹצְרָה. תְּרוּעָה רִאשׁוֹנָה וּתְרוּעָה שְׁנִיָּה. עַתָּה מוּנָפִים הַסַּלִים, יָם שֶׁל סַלִּים.

"הִנֵּה הֵבֵאנוּ

מֵרֵאשִׁית פְּרִי אַדְמָתֵנוּ,

מִנְחַת קֹדֶש

לִגְאֻלַּת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל" – –

קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת עוֹלִים הַיְלָדִים עַל הַבָּמָה, מִשְׁלַחַת מִכָּל בֵּית־סֵפֶר, מִכָּל שְׁכוּנָה, מִכָּל כְּפָר. אַרְבָּעָה אוֹ שִׁשָּה וְגַם שְׁמוֹנָה לְמִשְׁלַחַת, יְלָדִים וִילָדוֹת, בִּידֵיהֶם סַלִּים וְסַלְסִלּוֹת עֲמוּסֵי פֵּרוֹת וִירָקוֹת, בְּפִיהֶם שִׁירַת חַג וְרַגְלֵיהֶם מְפַזְּזוֹת.

וּבְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה – הַבִּיטוּ וּרְאוּ: מִי שָׁם עַל הַבָּמָה לְמַעְלָה, נִשָּׂא מִכֹּל? יֶלֶד יָחִיד וּבוֹדֵד, קְטַן־קוֹמָה הוּא, שְׁחוֹר־עֵינַיִם. גּוּפוֹ צָנוּם וְרַגְלָיו דַּקּוֹת.

יְדִידְיָה…

מֵנִיף יְדִידְיָה אֶת לוּחַ הָעֵץ שֶׁלוֹ לְמִמְכַּר מַמְתַּקִּים בַּקּוֹלְנוֹעַ, הַמְקֻשָּׁט יֶרֶק, וְעָלָיו הַמְּלָפְפוֹן הָאֶחָד וּשְׁתֵּי הָעַגְבָנִיּוֹת מִבִּכּוּרֵי גַנּוֹ, מֵנִיף הוּא וְקוֹרֵא בְּרֶגֶשׁ:

"הִנֵּה הֵבֵאתִי

מֵרֵאשִׁית פְּרִי גַנִּי

מִנְחַת קֹדֶשׁ

לִגְאֻלַּת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל…"