רקע
אלמוני/ת
מתוך ראיון עם מינוס ולונאקיס
אלמוני/ת
תרגום: אלמוני/ת (מלא ידוע)
בתוך: קשת – חוברת ב: שנה ראשונה, חורף 1959

…דרכי בבימוי המחזה – גם עצם רצוני לביים את “ליזיסטראטה” בכלל – נובעים מכך שראיתי לפני בעליל מה משמעותו של מחזה זה באמת ואיך צריך למסור את המשמעות הזאת לקהל בן־זמננו. ראִיה זו היא פועל־יוצא משנים של לימוד והוראה בתחום התיאטרון בכלל, ובתחום התיאטרון היווני הקלאסי בפרט.

…וכאן אנו מגיעים אל דאדלי פ’יטס. נדמה לי שאילו היו התרגום שלו וההצגה שלנו חותרים כל הזמן באותה מגמה כי אז היתה הצלחתנו גדולה הרבה יותר. האמת היא שלא כך היה הדבר. ה"ראִיה" שלו אמריקאית הרבה מכּפי צרכּי. בלי הרף הוא מותח קו של הקבלה בין המלחמה הפּלופּונזית של אריסטופאנס למלחמת־האזרחים האמריקאית. האתונאים שלו מדברים יאנקית, הספּרטאים שלו ממשכים בדיבּורם כאנשי־הדרום של ארה"ב. השורות המצחיקות של הנשים הן אצלו מצחיקות באמת, אך על פי המסורת של מסיבות־קוקטייל. דבר נהדר, אולי, אבל מהרס את האווירה היחוּמה, טבוּלת־השמש שבּה יכול מחזה זה לחיות באמת – ולהשאיר רושם בלתי־נשכח. אף־על־פי שהוא מקפיד מאד על הנאמנות לאריסטופאנס, תמונה־תמונה, פסוק־פסוק, שורה־שורה, לפעמים אפילו מלה־מלה, הרי לפעמים הוא סוטה ממנו בנקודות שלדעתי הן עיקר־שבּעיקר למחזה.

חובה עלי להזכיר גם שהמחזות היוונים העתיקים הגיעו לידינו במצב נורא והבּלשנים נחלקים בדעותיהם לא רק בדבר פירושה של כל מלה אלא לפרקים גם על טיבה של כל מלה, ועל הכל – בשאלה מי אומר מה. כאן שוב לעתים קרובות למדי גירסתי שונה שינוי גמור מזו של ד. פ’יטס. את כל מבנהו של המחזה הוא תופס בדרך שונה משלי. אצלו העלילה מתרחשת בארבעה מקומות שונים באתונה, ואילו אני מעמיד רק מערכת אחת של תפאורות. הוא משמיט שורות שהן הכרחיות בעיני, מכניס נפשות שבעיני הן מיותרות, וכו' וכו'.

…ההצגות בלונדון ובאוקספורד הצליחו בה־במידה שהיו עוזרי שותפים אתי בראִיה הזאת. המוזיקה היתה שירי־עם יוונים חדשים שאני עצמי בחרתים. התפאורות והמלבושים – הצד הקשה מכּל – היו רווּיים אותה ראִיה מהוללת, משום שהצייר המזהיר ג’ורג’יאדיס לא די שהוא עצמו יווני אלא שהוא גם ידיד קרוב מזה שנים. מדברים היינו אותה לשון בפועל־ממש. אשר לשחקנים, כאן זכינו למידות שונות של הצלחה וכשלון. “אש־הבּשרים של לוֹרקה, ארציוּתו ועזוּזו של מיוּזיקל אמריקאי בתוספת שנינות חכמנית וסיגנוּן נוסח־קאבּוּקי, וכל זה שקוּי שמשה של יוון”, כפי שתיאר פיטר ברוּק, כמדומה, את המתכּוֹן – היה זה מזג יוצא־דופן יותר מדי בשביל שחקנים אנגלים, ועל הכל – ים־תיכוני יותר מדי.


קשת ב 6ג ראיון עם מינוס.png

ג’ורג’יאדיס: תפאורה להצגת “ליזיסטראטה” ב"הבימה"

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 59837 יצירות מאת 3881 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!