וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאת עַל

הַבָתִּים אֲשֶר אַתֶּם שָם

(שמות י"ב י"ג).

וָאֶרְאֵך מִתְבסֶסֶת בְדָמָיִך

וָאֹמַר לָך בְדָמַיִך חֲיִי

(יחזקאל ט"ז ו').

 

I.    🔗

ויהי בימי פרעה מלך מצרים

ויעבדוהו ישראל בעבור קשה

וזרע בית יעקב ענו בסבלותים

ובפרך העבידם זה הרשע.

 

II.    🔗

וירם ישראל נהי וצוחה

באזני אלהים אלהי אבותיהם

מהעבודה הקשה אנחו אנחה

שפלה לב אלהים מושיעהם.

 

III.    🔗

אז שלח אל בני הם מכה ומהמה

למען אשר ישלחו את בני ישראל

אכן כל אלה לא הועילו מאמה

וישורן טרם מהארץ הגאל.

 

IV.    🔗

אז שלח על זרע חם מכה אחת

שמפניה כלם חלו ורהו

כי שלח אליהם מלאך השחת

קטוף בכורי מצרים האדון צוהו.

 

V.    🔗

אולם אל שר הקטב מוסר האות

כי על כל בית שיושבו איש עבר

אשר הדם יראה על כל המזוזות

אל יפגע לרעה ואל יביא השבר.

 

VI.    🔗

כן ישראל תכר אך בזה הדם

בדמי לבבך אשר במו נגאלת

דמך ישפּכו בני יפת גם בני חם

ועל ידי הדם גם מכליון נצלת.

 

VII.    🔗

דם לא תאכלו בן צונו האל

דם הוא הנפש אמרו הביע

דם זה הוא חיתך עמי ישראל

דם תולד בדם לקבר תגיע.

 

VIII.    🔗

דמך עברי הוא ישפך כמים

דמך ישראל ישתה ימצה

דמך בת־עמי זה יזוב נחלים

דמך ישרון לעלה וקרבן ירצה.

 

IX.    🔗

הרם נא נהי וקינה ובכה בכה

מדוע זה ולמה יזוב זה הדם

קרא נא לנהי וגם אנחה נחה

על אלה הנהרות שיצופו שם.

 

X.    🔗

שמה שמה בזאת הארץ מרוקה

שמה שמה בזו ארץ רומניה

תבואך כל צרה פגע ומועקה

שם XX ¹ תאניה ואניה.

 

XI    🔗

העיפי XX² עניה

זכרי נא ימות עולם ימים עברו

שמה גם שמה בארץ הישפניה

שם עורקיך קרצו שארך גזרו.

 

XII.    🔗

קרא ישראל מעל ספר התולדה

הביטה וראה את דברי ימי עולם

אז פלצות תאחזיך חיל ורעדה

אזי משמים תעמוד כשיש וכגולם.

 

XIII.    🔗

שמה תחזה הרבה מלים איומות

אשר למראהן יסמרו שערותיך

מלים מה נוראות וכדם אדומות

שם תביט למדי צלמי תמונתיך.

 

XIV.    🔗

תראה בעינים את מסעי הצלב

תחזה לפנים את גזרות שנות ת"ח ות"ט

הוי אז דם עם ישראל כמים זב

ומהרבה נשארת ישראל אך מעט.

 

XV.    🔗

השקיפה נא פה הביטה נא גם שם

תחזה עלילה הנוראה אי־חדשה

את אלה המלים נקראו עלילת דם

על לבך ישראל בדם היא חרתה.

 

XVI.    🔗

אם עבדים באדוניהם מרדו

ותהי אתה ישראל השה לעלה

עליך ישראל כלם נעדו

וחרב כליון על צוארך תולה.

 

XVII.    🔗

כאשר נושאי הצלב קנאו קנאה

לכבוד משיחם לכבוד זה מושיעם

ועל מאמיני הקורן נשאו שנאה

לגרשהו מהארץ לבם הניעם.

 

XVIII.    🔗

אזי עלה יעקב על המזבח

ויהי אך הוא הקרבן השה לעלה

ובעד ישראל העמד המטבח

וקטבך ישראל הה דרך סולה.

 

XIX.    🔗

כל מקרה כל פגע עמל מתלאה

בתבל ארצה דרך כי יסולו

אז על עם ישורן תפתח הרעה

ועל מזבח כליון עמי יפולו.