קבוצת “אחוה” יצרה את יגור, וחברים מוותיקי קבוצת “אחוה” הקימו את חבורת “מעבר”, ומחבורת “מעבר” צמחה גבעת־השלושה.
גבעת־השלושה הורתה ולידתה בחבלי הלבטים של כיבוש־עבודה. בימים ההם, ימי העליה השניה, נראוּ כגורם מפריע להכנסת פועלים יהודים לעבודה בפרדסים – המשגיחים היהודים, אלה “השועלים המחבלים”. כאשר קראנו להם אז.
מלחמה זו היא שהולידה את הרעיון, להשתחרר מאפוטרופסות המתווכים, להתארגן בקבוצה, שתקבל על עצמה מאת המעביד את ביצוע העבודה כולה, על תפקידי המשגיח שבתוכה. סילוק מרותו של המשגיח נראה אז כשלב המקרב אל ההגשמה את עקרון העבודה העברית, והרמת קרנה. כך צמח רעיון הקבלנות החקלאית, שהקיפה עיבוד חקלאי כולל. החל מהכשרת הקרקע ועד עבודת האריזה.
בתולדות השתרשותו של הפועל העברי בחקלאות היה זה נסיון נועז ומהפכני מאוד. ציבור הפועלים היה קטן, חבלי ההסתגלות לעבודה קשים ומרים, והעמידה בהתחרות עם הפועל הערבי, המושרש ובעל הנסיון בעבודה בפרדסים – לא היתה קלה כל עיקר.
נחמן סירקין הגה אז, את הרעיון לייסד בארץ ישוב חקלאי, משותף לפועלי־ציון באמריקה ובארץ־ישראל. האחרונים יבנו את הנקודה ויעבדו את הקרקע, והראשונים יבואו להתנחל עמהם יחדיו. הרעיון בצורתו זו לא נתגשם, אך כמה מתלמידי סירקין בארץ נאחזו בו, והחליטו להקדים להגשמתו הכשרה חקלאית.
כך נוצרה קבוצת “אחוה”, כקבוצה החקלאית הראשונה והגדולה שכללה למעלה ממאה חברים. מבחינה ארגונית היתה “אחוה” כעין “יכין” בזעיר־אנפין. כמה עשרות פרדסים במושבות יהודה ובמקוה ישראל עובדו ע"י חבריה.
לימים יסדו חברי “אחוה” את “יגור”, שנקראה “יגור־אחוה” עד הסתפחותה אל הקיבוץ המאוחד.
מיסדיה של קבוצת “אחוה” הם גם מיסדי חבורת “מעבר”. הבניה בעיר טרם החלה אז, בסוף ימי העליה השלישית, במלוא היקפה, ויצא הקול במחנה: חזרה אל המושבה, אל העבודה החקלאית. את חבורת “מעבר”, שהוקמה אז בפתח־תקוה, עברו מאות פועלים שהכשירו עצמם לעבודה חקלאית והתישבותית. הקמת “מעבר” גררה אחריה יסוד קבוצות רבות לעבודה במושבות, (“על המשמר”, “פלוגת הדרום” ברחובות). עד שהגענו אז ל־2000 פועלים בפתח־תקוה, שקיבלו עבודות רבות בקבלנות והנחילו נצחון לרעיון כיבוש העבודה.
ע"י איחוד חבורת “מעבר” ו"פלוגת עין חרוד" בקיבוץ המאוחד קם המשק “גבעת השלושה”. הח' אחוה (לפנים – יעקב פרוזנסקי) עלה על הגבעה ואמר: כאן תקום קבוצתנו, קבוצת אחוה. אולם נטע הרפז כינה את המקום “גבעת השלושה”, על שם שלושת החברים, מפועלי פתח תקוה, שמתו במלחמה העולמית, אחרי ענויים רבים, בבית הסוהר בדמשק: שטריפלר, מהרינג, וגרוליך, זכרונם לברכה.
תש"י (28.4.50)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות