(מזכרונותיו של איש הגדוּד הארץ־ישראלי “הראשון ליהודה”)
בימים הראשונים של אדר תרע"ח (1918), כחדשיים וחצי לאחר כיבוש ירושלים וחלק מיהודה, נתוועדו אחדים מחברי המרכז של פועלי־ציון כמה חברים של המפלגה, חברי “השומר” ובוגרי הגימנסיה “הרצליה”, והניחו את היסוד להתנדבות לגדוד העברי הארצישראלי.
השמועה עשתה לה כנפים חיש מהר, וצעירים רבים מכל העדות והמעמדות, מהישוב הישן והחדש, התחילו מתווכחים ומתדיינים, מי לחיוב ומי לשלילה. הישוב העברי הקטן התפּלג לשני מחנות: פועלי־ציון, “השומר” אכרים ובני־אכרים מחוּגם של משה סמילנסקי וגולומב בפתח־תקוה, סופרים ובני־סופרים מסוגו של ש. בן־ציון ובניו, מורים ועסקנים – היו המחייבים ואף הראשונים להתנדבות, ורבים מראשי “הפועל הצעיר” – היו השוללים.
הדעות נתחדדו עוד יותר עם בוא השמועות מאמריקה על ארגוּן גדוד מתנדבים יהודים בהשתתפותם של י. בן־צבי וד. בן־גוריון, שעשוּ שם כגולים, ובאנגליה עצמה מחולל ז’בוטינסקי תנועה גדולה וגדוּדו רובו מפליטי־רוסיה, נמצא כבר בדרך לארץ־ישראל.
אמרו המחייבים: איכה נֵרָאֶה בעיני־הכובשים משחררי־הארץ מעול התורכים, האם כסוחרים וסרסורים, רודפי־בצע ורווחים שמלאכתם, מלאכת הכיבוש והגאולה נעשית על ידי אחרים? האם לא יבושו הצעירים בעם ובארץ, אם לא בנשק ביד יגאלו את ארצם, אם לא ייאספו אל דגל הצבא?
אמרו השוללים: שפיכת הדם אסורה, בכל צורה שהיא ואף לא בדרך של צבא כובש וגואל. ויש לשמור על הקיים, ואף חשש יש, שמא ירגזוּ התורכים שבחלק הארץ הבלתי־כבוּשה ויתאנו לבני־הישוב אשר שם.
ניצחוּ המחייבים. היה זה הכרח לתנועת התחיה והבנין, ההתלהבות גברה על ההגיון המחוּשב, ואף כמה מחברי “הפועל־הצעיר” הצטרפו למתנדבים. היה זה כבוד רב להופיע ברחובות הערים והמושבות ענוד בסרט “מתנדב בעם”. – לעבודה דרך גשר הנשק, דרך אהלי־המחנות בצבא.
ומאדר עד תמוז התנדבוּ ובאו למעלה מאלף בחור, הרבה יותר מכפי שהעלו במחשבה וברצון.
ומי לא יזכור את פגישת המחנות בתחנת לוּד, אלה מירושלים באוּ ואלה מתל־אביב והמושבות. שירה אדירה ונשגבה נשמעה ברמה, “עוד לא אבדה תקותנו” ו"תחזקנה ידי אחינו".
בנשיקות של שמחה ובברכות “שהחיינו” עלינו אל הקרונות.
ושם, במחנות הגדוּדים, היינו אחים לתקווה ולאמוּנה. הגדוּדים אשר נקבצו מאמריקה ומלונדון, בלב כוּלם פעמה רוח אחת, רוח ההתנדבות למען העם והארץ. הרבה העיקוּ על לבנו הדרכים והאופנים של נטילת־החלק על ידינוּ בכיבוּש הארץ, אך גם היסורים קיבלנו באהבה. ידענוּ, זאת היא המערכה, וכה נעמוד בה, נעמוד! –
ובאותם המחנות הוּנח היסוד ל"אחדות העבודה", שֵם אשר סימל את השאיפה לאחדות ולעבודה גם יחד, כיסודות של בנין, כאָשיות של תקומה.
והיה מי שאמר אז, אם רק לשם זה באה כל תנועת ההתנדבות ־ דיינו.
תש"ג.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות