קראתי:
בפרדסו של ד"ר עליאש עו"ד ובעל בעמיו שהוא לאומי וציוני וגם בין החרדים ייחשב, עובדים ערבים. המו"מ בינו ובין המרכז החקלאי נמשך, אמנם, כבר זמן רב – אך ללא תועלת, וכשבאו ופירסמו על משוגתו הזמין גם משטרה.
נזכרתי שוב באותו דוד יודיל הכפרי ורעיתו (יהודיה מנוסה ויודעת פרק בהלכות חיים). מנהג היה אז בכפרים ועיירות לקשור עז ליד סף ביתם של פושטי־הרגל והעז היתה גועה “מה מה”, וזה שימש סימן לכל התושבים, כי פלוני פשט את הרגל. בוקר אחד קם דוד יודיל הכפרי והנה ליד סף־ביתו קשורה עז וגועה “מה מה”. נתרגש מאוד ובבהלה ופחד רץ לפלג־גופו, היא הפלונית דבורה־יהודית, וזעקה מרה בפיו: “אוי ואבוי לנו, אסון קרה לנו, הרי העז ליד ביתנו! מה נעשה עתה? אנה נברח ואנה נשים את פנינו?” אבל החכמה “הפלונית” הרגיעה אותו ואמרה: “דויד־יודיל, אין דבר, הרי העז ממילא כבר גועה, תגעה לה עד שתתפקע ואנו נעשה את שלנו על אפם וחמתם של יריבינו”…
אכן, אין חדש.
חרצ"ה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות