משנפלה הלירה האנגלית וכשלה הלירה הא"יית ולא הוסיפה קום, החל הלחם לעלות, לא במשקל חלילה, אלא במחיר. האשה המספקת לי את לחמי, מביאה אתה בכל פעם בשורה חדשה: לחם תוצרת (“תוצרת”, כלומר תוצרת הארץ) כבר עלה מ־9 מיל ל־10, כי גם “המאפיה של הברון” (כלומר, הטחנות הגדולות) העלתה את המחיר.
ומשהחל מחיר הלחם לעלות החל השכר לרדת. כי השכר ניתן לא בלחם אלא בלירה, ויש משבר בעולם, משבר בארץ, משבר במוסדות. בקצרה – יגון ואנחה מכל עבר.
יש רק פינה עליזה אחת – העתון. משבא זה לידי – אורו עיני. הנה הוקם קולנוע חדש, והנה – מחודש. כאן רקדנית פּלונית ושם אלמונית. זמר בא ומנגן יוצא (וקיימא לן – לא בגפו, כי את הוצאות הנסיעה, והישיבה, והאולם, והקבלן ודאי שילם בעין יפה). והרי סלון ליופי וסלון לריקודים – לא יחסר דבר. ואלו הישועות והנחמות לעתיד לבוא! עליה־רבתי. בלתי מוגבלת: פסנתרנים, כנרים, זמרים, אשפים, כוכב אחר כוכב עולה, כל צבא השמים.
כי דמדומים אצלנו, דמדומים.
תש"א.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות