רקע
דוד בדר

 

א.    🔗

הוא מנחם ב. בא ארצה והלך ישר לרחובות. אז, בראשית שנת 1907, היה עובד פעיל. מהבית ציוני כללי, בא ב"סמיכה" לרבנות. נכנס להיות חבר במפלגת “הפועל הצעיר” וכל מגמתו, כל שאיפתו להיות “עגלון”, ואחרי השתדלות וחיפושים השיג את מטרתו. מצא לו מקום באוּרוה והיה לעגלון. אחרי שמצא את המקום, השיג השאיפה, ובשמחה סיפר על אשרו להמשורר ד. ש. ולכבודו כתב המשורר את האידיליה “יובל העגלונים”.


 

ב.    🔗

הוא ש. בא ארצה מצ’רקאס בשנת 1908, חבר ל"פועלי ציון". נכנס אל “השומר” וכל שאיפתו היתה “סוסה”. היה אומר ברוסית (שפה אחרת לא ידע אז): “כאשר יתן לי אלקים, אגמור שנה ב”השומר" אחרי כן אקבל סוסה". ובאמת אחרי שנה חדל להיות שומר רגלי, וקיבל סוסה. השיג שאיפתו.


 

ג.    🔗

הוא ה. ה. בא בשנת 1909, פעיל בעסקנות בלתי מפלגתית, אז היתה ראשית העליה הגדולה מתימן. והוא שאף להתבולל ביניהם “לקחת – כך היה אומר – אנו צריכים מהם בנות לנשים: לא להיות משרתות באו הנה”. הוא השיג את השאיפה. אבל רק הוא היחידי!


 

ד.    🔗

היא ש. ד. באה בהתחלת העליה הרביעית, היא בת עירי מאוקראינה, באה דרך סיביריה, נכנסה לחבורת הפועלות אשר בארץ. מביתה היא נכדת רבי ליבילי דיין המנוח. כעת היא צריכה לעזוב את החבוּרה, ושאיפתה למצוא בית ולהיות שם משרתת, בלשון נקיה, עוזרת בבית עשירים. היה שטפון בעיירה. ושתי האלמנות, אמה בת רבי ליבילי דיין והסבתא אלמנת ר' ליבילי דיין נשארו בלי כלום. הבית נהרס, מחוייבת היא לעזור לאלמנות שלה. השיגה את מטרתה, השיגה את השאיפה. כבר שלחה שתי חבילות הביתה וכעת שולחת החבילה השלישית.


 

ה.    🔗

ב־1932 באה קבוצה קטנה לאחת המושבות אשר בהשרון, קבוצה בת 10 איש. “חוגים” קוראים הם לעצמם, כעת הם כבר 80 איש (מלבד ששה – מן העליה הטבעית), והם מבני הארץ, בני המושבות, וגם מחוץ לארץ. שאיפתם להשיג במושבה את העדר, פשוט, להיות רועים: אחד מהם, שגמר את חוק לימודיו בגימנסיה “הרצליה” וגם ב"ספרא" למד, נסע לגמור בגליל חכמת־"רועה". גם הם השיגו את המטרה, גם הם מאושרים. בהשכמה יוצאים הבחורים במקלות, בצפצופים ומזעיקים את הבהמות מהכפר.


 

ו.    🔗

ובשנת 1933, מעל במת כינוס אחד באולם של גדוד מגיני השפה אשר בתל־אביב ומעל במת ועידת ההסתדרות, שומע אני קול נבחרי פועלים שמקרוב באו, מקרוב נכנסו בשורות עבודה, “נוער ציוני” או “כללי” קוראים הם לעצמם וצועקים: איחוד כל כוחות עבודה אנו רוצים! מאה אחוז ויותר מזה “עבודה עברית” אנו רוצים! לעזוב את הגלות אנו רוצים, ועוד ועוד הם רוצים. הישיגו את המטרה? התתגשם שאיפתם?

תרצ"ד.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 61058 יצירות מאת 3979 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!