א.    🔗

הוא מנחם ב. בא ארצה והלך ישר לרחובות. אז, בראשית שנת 1907, היה עובד פעיל. מהבית ציוני כללי, בא ב"סמיכה" לרבנות. נכנס להיות חבר במפלגת “הפועל הצעיר” וכל מגמתו, כל שאיפתו להיות “עגלון”, ואחרי השתדלות וחיפושים השיג את מטרתו. מצא לו מקום באוּרוה והיה לעגלון. אחרי שמצא את המקום, השיג השאיפה, ובשמחה סיפר על אשרו להמשורר ד. ש. ולכבודו כתב המשורר את האידיליה “יובל העגלונים”.

ב.    🔗

הוא ש. בא ארצה מצ’רקאס בשנת 1908, חבר ל"פועלי ציון". נכנס אל “השומר” וכל שאיפתו היתה “סוסה”. היה אומר ברוסית (שפה אחרת לא ידע אז): “כאשר יתן לי אלקים, אגמור שנה ב”השומר" אחרי כן אקבל סוסה". ובאמת אחרי שנה חדל להיות שומר רגלי, וקיבל סוסה. השיג שאיפתו.

ג.    🔗

הוא ה. ה. בא בשנת 1909, פעיל בעסקנות בלתי מפלגתית, אז היתה ראשית העליה הגדולה מתימן. והוא שאף להתבולל ביניהם “לקחת – כך היה אומר – אנו צריכים מהם בנות לנשים: לא להיות משרתות באו הנה”. הוא השיג את השאיפה. אבל רק הוא היחידי!

ד.    🔗

היא ש. ד. באה בהתחלת העליה הרביעית, היא בת עירי מאוקראינה, באה דרך סיביריה, נכנסה לחבורת הפועלות אשר בארץ. מביתה היא נכדת רבי ליבילי דיין המנוח. כעת היא צריכה לעזוב את החבוּרה, ושאיפתה למצוא בית ולהיות שם משרתת, בלשון נקיה, עוזרת בבית עשירים. היה שטפון בעיירה. ושתי האלמנות, אמה בת רבי ליבילי דיין והסבתא אלמנת ר' ליבילי דיין נשארו בלי כלום. הבית נהרס, מחוייבת היא לעזור לאלמנות שלה. השיגה את מטרתה, השיגה את השאיפה. כבר שלחה שתי חבילות הביתה וכעת שולחת החבילה השלישית.

ה.    🔗

ב־1932 באה קבוצה קטנה לאחת המושבות אשר בהשרון, קבוצה בת 10 איש. “חוגים” קוראים הם לעצמם, כעת הם כבר 80 איש (מלבד ששה – מן העליה הטבעית), והם מבני הארץ, בני המושבות, וגם מחוץ לארץ. שאיפתם להשיג במושבה את העדר, פשוט, להיות רועים: אחד מהם, שגמר את חוק לימודיו בגימנסיה “הרצליה” וגם ב"ספרא" למד, נסע לגמור בגליל חכמת־"רועה". גם הם השיגו את המטרה, גם הם מאושרים. בהשכמה יוצאים הבחורים במקלות, בצפצופים ומזעיקים את הבהמות מהכפר.

ו.    🔗

ובשנת 1933, מעל במת כינוס אחד באולם של גדוד מגיני השפה אשר בתל־אביב ומעל במת ועידת ההסתדרות, שומע אני קול נבחרי פועלים שמקרוב באו, מקרוב נכנסו בשורות עבודה, “נוער ציוני” או “כללי” קוראים הם לעצמם וצועקים: איחוד כל כוחות עבודה אנו רוצים! מאה אחוז ויותר מזה “עבודה עברית” אנו רוצים! לעזוב את הגלות אנו רוצים, ועוד ועוד הם רוצים. הישיגו את המטרה? התתגשם שאיפתם?

תרצ"ד.