לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים חַי בָּאָרֶץ רַצְעָן עָנִי, וְלוֹ שְׁלֹשָׁה בָּנִים קְטַנִּים – פַּאוּל, פִּיטֶר וּפִּינִי. בְּבִקְתָּתוֹ הָעֲלוּבָה שֶׁל הָרַצְעָן לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל מָה שֶׁמָּצוּי בְּבָתִּים אֲחֵרִים. שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים יָשְׁנוּ יַחְדָּו בְּמִּטָּה אַחַת פְּשׁוּטָה, עַל מַצָּע שֶׁל קַשׁ, וְהִתְכַּסּוּ בִּשְׂמִיכָה בְּלוּיָה וּמְחֹרֶרֶת. כִּשְׂמִיכָתָם – כֵּן הָיָה גַּם לְבוּשָׁם. וְאַף הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם – אֹכֶל־שֶׁל־עֲנִיִּים הָיָה, מְרַק גְּרִיסִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.
בְּעֶרֶב הֶחָג הַגָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר בְּכָל הַבָּתִּים הִתְכּוֹנְנוּ הַבְּרִיּוֹת לִסְעוּדַת הָעֶרֶב הַחֲגִיגִית, נִקְרָא הָרַצְעָן לְתַקֵּן אֶת רְצוּעַת נַעֲלֵי הָרִקּוּד שֶׁל גְּבִירָה אַחַת, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַגְּבָעוֹת. פָּנָה הָרַצְעָן אֶל בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם:
– הַקְשִׁיבוּ בְּנִי. צַר לִי לַעֲזֹב אֶתְכֶם דַּוְקָא בְּלֵיל הֶחָג הַגָּדוֹל. אוּלָם הִנֵּה נִקְרֵאתִי לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה כָּלְשֶׁהִי, אֶשְׂתַּכֵּר פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת וְאֶקְנֶה מָחָר מִצְרְכֵי חַג וְנוּכַל לָחֹג וְלִשְׂמֹחַ כְּמוֹ כֻּלָּם. אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ אֶל אוֹתָהּ גְּבִירָה וְלֹא אָשׁוּב אֶלָּא מָחָר עִם בֹּקֶר אוֹר. לְכוּ לִישֹׁון בָּנַי, וְהִתְכַּסּוּ הֵיטֵב, כִּי קַר מְאֹד בַּחוּץ. וְאַל תִּפְתְּחוּ אַף לְאֶחָד אֶת הַדֶּלֶת בְּהֵעָדְרִי, שֶׁכֵּן הַזְּאֵב הַגָּדוֹל מְשׁוֹטֵט כָּאן בַּסְּבִיבָה וּמְרַחְרֵחַ אֶת בִּקְתוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעֲנִיִּים, וְגַם הָרוּחַ הַקָּרָה עֲלוּלָה לִפְרֹץ פְּנִימָה.
לְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעַטֵּף הָרַצְעָן בִּמְעִילוֹ הַמְּרֻפָּט, הֶעָשׂוּי טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי, עָלָה עַל סוּסוֹ וְנֶעֱלַם לְתוֹךְ הַלַּיְלָה הַקַּר.
כְּפוֹר עַז שָׂרַר אוֹתוֹ לַיְלָה וּשְׁלֹשֶׁת הָאַחִים הִצְטוֹפְפוּ יַחַד בְּמִטָּתָם וְהִתְכַּסּוּ כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ בִּשְׂמִיכָתָם הַבְּלוּיָה. פַּאוּל שָׁכַב מִזֶּה, פִּיטֶר מִזֶּה וּפִּינִי הַקָּטָן בָּאֶמְצַע. מִבַּעַד לַחֲרַכִּים יִבֵּב הָרוּחַ וְנָשֵׁב בַּחָזְקָה – ווּוּוּוּוּוּוּ, וְשׁוּב וּוּוּוּוּ. מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַקָּטָן הֵם יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים הַצְּלוּלִים מְנַצְנְצִים כִּבְדֹלַח בַּשָּׁמַיִם הַקְּפוּאִים.
לְפֶתַע שָׁמְעוּ נְקִישׁוֹת בְּדֶלֶת – טַט־טַט, טַט־טַט! הָאַחִים הִצְטַנְּפוּ זֶה בְּתוֹךְ זֶה, מִקֹּר וּמִפַּחַד גַּם יַחַד.
– זֶה בְּוַדַּאי הַזְּאֵב הַמְּשׁוֹטֵט! – לָחַשׁ פִּינִי.
אֲבָל פַּאוּל, הָאָח הַבְּכוֹר, אָזַר עֹז וְקָרָא:
– מִי שָׁם?
– זֶה אֲנִי! – נִשְׁמַע קוֹל מֵעוֹרֵר רַחֲמִים מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת – קַר לִי, כָּל־כָּךְ, קַרְרְרְ! וַאֲנִי גַּם רָעֵב, מְאֹד־מְאֹד רָעֵב! אָנָּא, אֲנָשִׁים טוֹבִים, הַנִיחוּ לִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה!
– זֶה הָרוּחַ! – לָחַשׁ פִּיטֶר – אַל תַּנִּיחוּ לוֹ לְהִכָּנֵס!
– לֹא! – הֵשִׁיב לוֹ פַּאוּל – אֵין זֶה הָרוּחַ. זֶה מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא עוֹד יוֹתֵר מִסְכֵּן מֵאִתָּנוּ. קַר לוֹ וְהוּא רָעֵב וּבְלֵיל כְּפוֹר שֶׁכָּזֶה אֵין לוֹ אֲפִלּוּ קוֹרַת־גַּג מֵעַל רֹאשׁוֹ.
– אֲבָל מִיהוּ? – שָׁאַל פִּיטֶר.
– אֲבָל מִי אַתָּה?! – צָרַח פַּאוּל בְּקוֹל רָם.
– זֶה אֲנִי! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הָרוֹעֵד שֶׁל הַזָּר – אָנָּא, הַנִּיחוּ לִי לְהִכָּנֵס!
– וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁזֶּהוּ הַזְּאֵב הַמְּשׁוֹטֵט וּמְשַׁטֶּה בָּנוֹ, כְּדֵי שֶׁנַּנִּיחַ לוֹ לְהִכָּנֵס, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתָנוּ! – לָחַשׁ פִּינִי הַקָּטָן.
– לֹא, פִּינִי, אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב כָּךְ – אָמַר פַּאוּל – בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ, פִּיטֶר, הִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן וּרְאֵה מִי עוֹמֵד שָׁם לְיַד הַדֶּלֶת.
הִזְדַּקֵּף פִּיטֶר וְהִבִּיט מִזָּוִית הַחַלּוֹן וְהִבְחִין בְּקָצֶה שֶׁל מִצְנֶפֶת מִשֻׁנָּה וּגְבוֹהָה – מִסּוּג אוֹתָן הַמִּצְנָפוֹת, שֶׁאֲנָשִׁים זְקֵנִים וִישִׁישִׁים נָהֲגוּ לַחֲבֹושׁ בְּאוֹתָהּ אֶרֶץ לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים.
– זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת הַזְּאֵב! – קָרָא פִּינִי בְּשִׂמְחָה – זְאֵבִים אֵינָם חוֹבְשִׁים מִצְנָפוֹת!
– זֶה מִישֶׁהוּ הַזָּקוּק לְעֶזְרָתֵנוּ – אָמַר פַּאוּל – לוּ הָיָה אָבִינוּ עִמָּנוּ, בְּטוּחַנִי שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ לַזָּר אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁיֵּחַם לוֹ מְעַט.
כָּךְ אָמַר הָאָח הַבְּכוֹר וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת. כְּהֶרֶף־עַיִן קָפַץ פְּנִימָה יְשִׁישׁוֹן זָרִיז וּנְמוּךְ־קוֹמָה, לָבוּשׁ אֲפֻדַּת אַרְגָּמָן, עֵינָיו נוֹצְצוֹת בִּמְשׁוּבָה וְזָקָן אָפֹר וְאָרֹךְ יוֹרֵד לוֹ עַל פִּי מִדּוֹתָיו.
– הוֹלָה! – קָרָא הַיְשִׁישׁוֹן הַגַּמָּד בַּעֲלִיצוּת – מַדּוּעַ זֶה לֹא פְּתַחְתֶּם לִי אֶת הַדֶּלֶת מִיָּד? מַדּוּעַ הִנַּחְתֶּם לִי לְחַכּוֹת שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּכְּפוֹר הָעַז?!
– אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֹא לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אַף אֶחָד, מִפַּחַד הַזְּאֵב הַגָּדוֹל הַמְשׁוֹטֵט בַּסְּבִיבָה – אָמַר פִּיטֶר.
– אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי זְאֵב! – קָרָא הַגַּמָּד בְּכַעַס.
– סְלַח לָנוּ – בִּקֵּשׁ פַּאוּל.
אוּלָם הַגַּמָּד הַזָּרִיז לֹא הִקְשִׁיב בִּכְלָל. עֵינָיו הִבְחִינוּ בַּמִּטָּה הַגְּדוֹלָה וְהוּא קָרָא בַּעֲלִיצוּת:
– הָהּ! הִנֵּה מִטָּה גְּדוֹלָה וְחַמָּה! פַּנּוּ לִי מָקוֹם, בְּבַקָּשָׁה, כִּי עָיֵף אֲנִי וְקַר לִי!
וּבְאָמְרוֹ כֵּן, דָּחַף בְּמַרְפְּקָיו אֶת פַּאוּל וְאֶת פִּיטֶר וְקָפַץ וְעָלָה עַל הַמִּטָּה וְשָׁכַב בַּמָּקוֹם הַחַם בְּיוֹתֵר. עַתָּה חָטַף אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהִתְעַטֵּף בָּהּ בִּזְרִיזוּת.
פִּינִי הַקָּטָן פָּרַץ בְּבֶכִי.
– קַר לִי – יִבֵּב – כָּל־כָּךְ קַרְרְרְרְ לִיייי!
– שֶׁקֶט, אָחִי הַקָּטָן! – הִסָּה אוֹתוֹ פַּאוּל הַבְּכוֹר – אַל תִּבְכֶּה. הִנֵּה אֲכַּסֶּה אוֹתְךָ בִּמְעִילִי הַגָּדוֹל. הֲרֵי שָׁמַעְתָּ שֶׁהַגַּמָּד הַזֶּה עָיֵף וְקַר לוֹ. לוּ הָיָה אַבָּא כָּאן, כְּלוּם לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁנִּתְחַלֵּק בְּחֹם מִטָּתֵנוּ עִם הַיָּשִׁישׁ הַמִּסְכֵּן הַזֶּה?
מִשֶּׁרָאָה הַגַּמָּד אֶת שְׁלֹשׁ הַצַּלָּחוֹת הַמְּלֵאוֹת גְּרִיסִים, שֶׁאֲבִיהֶם הִשְׁאִיר לָהֶם עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, פָּרַץ בִּזְעָקָה גְּדוֹלָה וְקָרָא:
– הוֹי, יְלָדִים רָעִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! הַכֵּיצַד מַנִּיחַ לָכֶם לִבְּכֶם לֶאֱכֹל בְּנַחַת מִמַּעֲדַן מְלָכִים זֶה לְנֶגֶד עֵינַי שֶׁלִּי? כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי רָעֵב אֲנִי?!
כֹּה אָמַר הַיָּשִׁישׁ וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְחָטַף אֶת צַלַּחְתּוֹ שֶׁל פִּינִי הַקָּטָן. שׁוּב פָּרַץ פִּינִי הַקָּטָן בִּבְכִי מַר.
– סְלַח לוֹ – בִּקֵּשׁ פַּאוּל – עוֹדוֹ קָטָן וְאֵינֶנּוּ מֵבִין. קַח אֶת הַמָּרָק שֶׁלִּי, בְּבַקָּשָׁה. אֲנִי בָּטוּחַ, כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל אַבָּא, לְהַאֲכִיל אָדָם רָעֵב וְיָגֵּעַ.
בְּלִי שְׁהִיוֹת גָּמַע הַיָּשִׁישׁ בִּשְׁקִיקָה אֶת הַמָּרָק שֶׁל פַּאוּל, וְאַחֲרֵי כֵן אֶת הַמָּרָק שֶׁל פִּיטֶר. מִשֶּׁאָכַל וְשָׂבַע, הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ וּבִקֵּשׁ לְהֵרָדֵם, אוּלָם הַמָּקוֹם הָיָה צַר מְאֹד לְאַרְבַּעְתָּם. אוֹ־אָז הִזְדַּקֵּף הַיָּשִישׁ בַּמִּטָּה, יָשַׁב וְקָרָא בְּתַקִּיפוּת:
– אֵין כָּאן מָקוֹם לְכֻלָּנוּ בַּמִּטָּה הַזֹּאת! אֶחָד מִכֶּם חַיָּב לָרֶדֶת! אַתָּה, פַּאוּל, אַתָּה הַבְּכוֹר. רֵד אַתָּה רִאשׁוֹן, אַחַר־כָּךְ תִּתְחַלְּפוּ לְפִי הַתּוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפְּאוּ מִקֹּר.
אָמְנָם אֵין זֶה נָעִים בְּיוֹתֵר לָצֵאת בְּלֵיל חֹרֶף מִמִּטָּה חַמָּה, אַךְ פַּאוּל הָיָה נַעַר נָדִיב מִטִּבְעוֹ וְהוּא גַּם פָּחַד מֵהַיָּשִׁישׁ הַתַּקִּיף וְהָרַגְזָן. עַל כֵּן הֶחֱלִיק וְיָצָא מֵהַמִּטָּה. כְּהֶרֶף־עַיִן עֲטָפוֹ הַקֹּר הָעַז.
– עֲמֹד עַל כַּפּוֹת יָדֶיךָ וְלֵךְ אֶל הַפִּנָּה הַהִיא וְיֵחַם לְךָ – צִוָּה הַיָּשִׁישׁ.
פַּאוּל עָשָׂה כֵּן, הִתְהַפֵּךְ בָּאֲוִיר וְנֶעֱמַד עַל כַּפּוֹת יָדָיו. אַפְּ…אַפְּ… אַפְּ… טָפְחוּ כַּפּוֹת יָדָיו
עַל רִצְפַּת הָעֵץ הַקָּרָה. פּוֹפּ… פּוֹפּ…פּוֹפּ.. – נִשְׁמַע לְעֻמָּתוֹ קוֹל אַחֵר. הִתְפַּלֵּא פַּאוּל וְהִסְתַּכֵּל כֹּה וָכֹה וְרָאָה – הוֹי פִּלְאֵי פְּלָאִים! – מִכִּסָיו נוֹשְׁרִים בָּזֶה אַחַר זֶה אֱגוֹזִים, תַּפּוּחִים, תַּפּוּזִים…
– רְאוּ־נָא רְאוּ – קָרָא הַיָּשִׁישׁ בְּתוֹכֵחָה – רְאוּ־נָא מָה שֶׁהוּא מַסְתִּיר מִמֶּנִּי בְּכִיסָיו?! וּמַהוּ שֶׁאַתָּה מַסְתִּיר מִמֶּנִּי, פִּיטֶר?
וּבְאָמְרוֹ כֵּן, דָּחַף הַיָּשִׁישׁ אֶת פִּיטֶר הַחוּצָה מֵהַמִּטָּה עַד כִּי הִתְהַפֵּךְ בָּאֲוִיר וְעָמַד גַּם הוּא עַל כַּפּוֹת יָדָיו.
כַּמּוּבָן גַּם כִּיסָיו שֶׁלּוֹ הָיוּ מְלֵאִים, וְכַאֲשֶׁר כַּפּוֹת יָדָיו טָפְחוּ עַל הָרִצְפָּה אַפּ…אַפּ…אַפְּ… – נִשְׁמַע כְּהֶרֶף־עַיִן קוֹל אַחֵר – פּוֹפּ…פּוֹפּ…פּוֹפּ – וּמִכִּיסֵי מִכְנָסָיו נָשְׁרוּ מַמְתַּקִּים וְסֻכָּרִיּוֹת לָרֹב, מִכָּל הַמִּינִים וְהַסּוּגִים הַמְּצוּיִים בַּחֲנֻיּוֹת הַשּׁוֹקוֹלָדָה!
– וְעַכְשָׁו הָבָה נִרְאֶה מָה מִסְתַּתֵּר בְּכִיסָיו שֶׁל פִּינִי הַקָּטָן! – קָרָא הַיָּשִׁישׁ וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע עַתָּה חָבִיב וִידִידוּתִי.
הוֹי, לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר – מִכִּיסוֹ הָאֶחָד שֶׁל פִּינִי הַקָּטָן נָשְׁרוּ, מַטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, וּמִכִּיסוֹ הַשֵּׁנִי – הוֹי פִּלְאֵי פְּלָאִים! – שְׂמִיכוֹת וְנַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת וּמְעִילִים חַמִּים! שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים עָטוּ עַל הַשָּׁלָל לְאָסְפוֹ. אוֹ־אָז יָדַע פַּאוּל, הָאָח הַבְּכוֹר, כִּי הַגַּמָּד הַפִּלְאִי בָּא אֲלֵיהֶם כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתָם וּלְהַעֲמִידָם בְּנִסָּיוֹן. וּמִשֶּׁהוֹכִיחוּ אֶת נְדִיבוּת לִבָּם, הֶעֱנִיק לָהֶם הַגַּמָּד אֶת כָּל הַטּוּב הַזֶּה.
– קַבֵּל־נָא אֶת תּוֹדָתִי, גַּמָּד חָבִיב! – קָרָא פַּאוּל.
– גַּם אֶת תּוֹדָתִי! – הֶחֱרָה־הֶחְזִיק אַחֲרָיו פִּיטֶר.
– וְגַם אֶת שֶׁלִּי! – צִיֵץ פִּינִי הַקָּטָן.
אוּלָם מִשֶּׁהֵסֵבּוּ אֶת פְּנֵיהֶם, רָאוּ וְהִנֵּה הַגַּמָּד נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ. וְרַק מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן נִשְׁמַע קוֹלוֹ מֵרָחוֹק־מֵרָחוֹק מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים:
– חַג שָׂמֵחַ לְרַצְעָן וְלִשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו. חַג שָׂמֵחַ!
שָׂמֵחַ וּמְבַדֵּחַ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות