כְּמוֹ צְעִיפֵי פְּלָאִים
נִרְקָמִים הַסִּפּוּרִים וְהָאַגָּדוֹת
מִקֹּטֶב עַד קֹטֶב
מִדּוֹר לְדוֹר יְסֻפְּרוּ –
סָב לַנֶּכֶד,
אָב לַבֵּן

על פי ק. פ. מון

הוֹי, הוּא הָיָה בֶּאֱמֶת צָעִיף נֶהְדָּר! צִ’י־בִי וְאִמָּא שֶׁלָּהּ, שְׁתֵּיהֶן הִבְחִינוּ בּוֹ מִבַּעַד לְחַלּוֹן־הָרַאֲוָה שֶׁל חֲנוּת הַכֹּל־בּוֹ הַגְּדוֹלָה. צָעִיף גָּדוֹל וְנָאֶה: צִדּוֹ הָאֶחָד כָּחֹל־כֵּהֶה, צִדּוֹ הַשֵּׁנִי אַרְגָּמָן וְהוּא נִרְאֶה נָעִים לְמַגָּע וּמַדִּיף חֲמִימוּת.

הִסְתַּכְּלָה צִ’י־בִי בִּפְנֵי אִמָּהּ, אַךְ אִמָּהּ אַף עֵינֶיהָ נֶאֶחְזוּ בַּצָּעִיף כִּמְכֻשָּׁפוֹת. מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה צִ’י־בִי הַבָּעָה כָּזֹאת בְּעֵינֵי אִמָּא שֶׁלָּהּ, הַבָּעָה שֶׁל הִתְפָּעֲלוּת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת.

אַךְ לְהֶרֶף־עַיִן בִּלְבַד. מִיָּד אַחַר־כָּךְ כָּבְתָה הַהִתְפָּעֲלוּת וְעֵינֶיהָ הָיוּ עֲלוּבוֹת כְּתָמִיד. שֶׁכֵּן, אִמָּא שֶׁל צִ’י־בִי אִשָּׁה אַלְמָנָה הָיְתָה, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה בַּכְּפָר הָאִינְדִיאָנִי הַקָּטָן מֵעֵבֶר־מִזֶּה שֶׁל הָעֲרָבָה וּפַרְנָסָתָהּ עַל כַּדִּים וּצְלוֹחִיּוֹת־חֹמֶר שֶׁהָיְתָה מַתְקִינָה בְּמוֹ־יָדָהּ וּמוֹכֶרֶת אוֹתָם בַּשּׁוּק אֲשֶׁר בָּעִיר. גַם הַבֹּקֶר הִגִּיעוּ הִיא וְאִמָהּ בְּעֶגְלָתוֹ שֶׁל מַה־פִּי־טִי, רוֹעֵה־הָעֲדָרִים, בַּחֲצוֹתָם אֶת הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה. צִ’י־בִי אָהֲבָה מְאֹד אֶת הַמַּסָּעוֹת הָאֵלֶּה מֵהַכְּפָר שֶׁלָּהֶם אֶל הָעִיר. כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים הִזְדַּמְּנוּ לָהֶן לִרְאוֹת בַּדֶּרֶךְ: כַּלְבֵי עֲרָבָה, לְטָאוֹת גְּדוֹלוֹת, עֶדְרֵי כְּבָשִׂים וּפָרוֹת. וְלִפְעָמִים אֲפִילוּ צְבִיָּה אוֹ זְאֵב אָפֹר, חוֹמֵק לוֹ בִּדְהִירָה בְּשׁוּלֵי הָעֲרָבָה. וּמַה יָּפוֹת הָיוּ הַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה! תָּמִיד נָהֲגוּ לָצֵאת מִן הַכְּפָר לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְלָשׁוּב אֵלָיו לִפְנוֹת עֶרֶב עִם שְׁקִיעָה.

פַּעַם בְּחֹדֶשׁ הָיוּ עוֹשׂוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת הָלוֹךְ וָשׁוֹב וְתָמִיד בְּעֶגְלָתוֹ הַיְשָׁנָה־נוֹשָׁנָה שֶׁל מַה־פִּי־טִי. הָעֲגָלָה הַחוֹרֶקֶת הַזֹּאת, הַחוֹשֶׁבֶת בְּכָל רֶגַע לְהִתְפָּרֵק, נִרְאֵית עַתָּה כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֲתָה תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֵית הָעֲרָבָה הָאֲפֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֵית הַבִּקְתָּה שֶׁלָּהֶן אֲשֶׁר בָּהּ הֵן גָּרוֹת.

אִמָּהּ שֶׁל צִ’י־בִי כְּמוֹ הִתְנַעֲרָה מֵחֲלוֹם מָתוֹק וְנִכְנְסָה לַחֲנוּת פְּנִימָה לַאֲגַף הַמִטְפָּחוֹת וְהַסּוּדָרִים, שָׁם מֻנָּח הָיָה הַצָּעִיף הַכָּחֹל־אָדֹם. צִ’י־בִי נָגְעָה בּוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַקְּטַנוֹת. עָשֹוּי הָיָה צֶמֶר מְשֻׁבָּח וְקַל וּמַגָּעוֹ נָעִים וְרַךְ כְּמוֹ מֶשִׁי. אִמָּא שֶׁלָּהּ הִסְתַּכְּלָה דּוּמָם בַּצָּעִיף.

– קְנִי אוֹתוֹ, אִמָּא! הוּא יַהֲלֹם אוֹתָךְ לְהַפְלִיא! – קָרְאָה צִ’י־בִי.

– לֹא, יַלְדָּתִי – הֵשִׁיבָה הָאֵם – בַּכֶּסֶף שֶׁהִרְוַחְנוּ עָלֵינוּ לִקְנוֹת מִצְרְכֵי מָזוֹן.

– אֲבָל זֶהוּ צָעִיף יָפֶה כָּל־כָּךְ! – קָרְאָה צִ’י־בִי – קְנִי אוֹתוֹ, אִמָּא! כָּל הַבְּגָדִים שֶׁלָּךְ יְשָׁנִים וּמְרֻפָּטִים כָּל־כָּךְ. שֶׁיִּהְיֶה לָךְ לְפָחוֹת צָעִיף יָפֶה זֶה! וְאַתְּ גַּם זְקוּקָה לוֹ, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ!

– הַכֶּסֶף שֶׁבְּיָדִי יַסְפִּיק רַק לְמִצְרְכֵי מָזוֹן – קָרְאָה הָאֵם וּפָנְתָה לעֵבֶר אֲגַף הַמָּזוֹן.

צִ’י־בִי לֹא יָכְלָה לְהָמִישׁ עֵינֶיהָ מִן הַצָּעִיף הַיָּפֶה. “הוֹי עַד מָה רוֹצָה הָיִיתִי שֶׁהַצָּעִיף הַזֶּה יִהְיֶה שֶׁל אִמָּא! – חָשְׁבָה לָהּ צִ’י־בִי – הוּא כָּל כָּךְ יָפֶה. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא יַהֲלֹם אוֹתָהּ מְאֹד. כְּאִלוּ אֲרָגוּהוּ בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילָהּ וְהוּא גַּם יִהְיֶה שֶׁלָּהּ!” – הֶחְלִיטָה פִּתְאֹם.

וּבְעוֹד אִמָּהּ עוֹרֶכֶת קְנִיּוֹתֶיהָ בַּאֲגַף הַמָּזוֹן, אָזְרָה צִ’י־בִי עֹז וְקָרְבָה לַזַּבָּן, הוּא הָאִישׁ הַמּוֹכֵר.

– מַה מְּחִירוֹ שֶׁל צָעִיף זֶה? – שָׁאֲלָה.

– אֵיזֶה צָעִיף, יַלְדָּתִי?

– הַהוּא, הַכָּחֹל־אָדֹם.

– שִׁשָּׁה דּוֹלָרִים, יַלְדָּתִי. זֶהוּ צָעִיף טוֹב מְאֹד, עָשׂוּי מִצֶּמֶר קַל וְנָקִי, רַךְ וּמְחַמֵּם.

צִ’י־בִי הִסְּסָה מְעַט וְאַחַר־כָּךְ הִתִּירָה אֶת כַּפְתּוֹרֵי חֻלְצָתָהּ וְהֶרְאֲתָה לַמּוֹכֵר שַׁרְשֶׁרֶת חֲרוּזִים יָפָה שֶׁתְּלוּיָה הָיְתָה עַל צַוָּארָהּ.

– הַבֵּט – אָמְרָה לוֹ – אֵלּוּ חֲרוּזִים יָפִים מְאֹד. צִבְעָם כְּצֶבַע הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת – וָרֹד. אֲנִי… אֲנִי בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁזּוּ שַׁרְשֶׁרֶת חֲרוּזִים יָפִים מְאֹד.

הַזַּבָּן בָּחַן אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

– כֵּן – אָמַר – הִיא נָאָה.

– הַאִם תַּסְכִּים לִקְנוֹת אוֹתָה מִמֶּנִּי? – שָׁאֲלָה צִ’י־בִי וְלִבָּהּ הָלַם בְּקִרְבָּה בְּפַחַד וּבְתִקְוָה.

– כֵּן, שְׁנֵי דּוֹלָרִים אֲנִי מוּכָן לָתֵת בַּעֲבוּרָהּ.

– שְׁנֵי דּוֹלָרִים? רַק שְׁנֵי דּוֹלָרִים? וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי… אַתָּה רוֹאֶה… חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל לִקְנוֹת תְּמוּרָתָהּ אֶת הַצָּעִיף. זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא לִקְנוֹת אֶלָּא לְהַחֲלִיף…

– צַר לִי – אָמַר הַזַּבָּן בַּאֲדִיבוּת – זֶהוּ צָעִיף יָקָר, לֹא אוּכַל לְהַחֲלִיפוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַחֲרוּזִים שֶׁלָּךְ.

בְּנָסְעָם אוֹתוֹ עֶרֶב הַבַּיְתָה בְּעֶגְלָתו שֶׁל רוֹעֵה־הָעֲדָרִים, יָשְׁבָה צִ’י־בִי צְנוּפָה בִּמְקוֹמָהּ וְלֹא נָשְׂאָה עֵינֶיהָ לְהַבִּיט בְּפִלְאֵי הַשְּׁקִיעָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה. בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַנְּסִיעָה רִחֵף לְנֶגֶד עֵינֶיהָ הַצָּעִיף הַנֶּהְדָּר הַכָּחֹל־אָדֹם כְּשֶׁהוּא עוֹטֵף אֶת צַוָּארָהּ שֶׁל אִמָּהּ וְכַנְפוֹתָיו מִתְבַּדְּרוֹת בָּרוּחַ. אֲבָל… שִׁשָּׁה דּוֹלָרִים הֵם הַרְבֵּה כֶּסֶף. שְׁנַיִם יֵשׁ לָהּ, וַחֲסֵרִים עוֹד אַרְבָּעָה דּוֹלָרִים. כֵּיצַד יְכוֹלָה יַלְדָּה קְטַנָּה כָּמוֹהָ לְהַשִּׂיגָם?

אוּלַי הָיְתָה יְכוֹלָה לֶאֱרוֹג בַּד? אִישׁ זָקֵן בַּכְּפָר לִמֵּד אוֹתָהּ פַּעַם אֶת מְלֶאכֶת הָאֲרִיגָה. אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ דָּרוּשׁ לָהּ כֶּסֶף לִקְנוֹת חוּטִים צִבְעוֹנִיִּים. אוּלַי לְקַדֵּר כַּדִּים וּלְמָכְרָם כְּמוֹ שֶׁאִמָּא עוֹשָׂה? אֲבָל יָדֶיהָ אֵינָן אֲמוּנוֹת כָּל־צָרְכָּן בִּמְלָאכָה זוֹ. חֲבָל שֶׁאֵין זוֹ עוֹנַת הַקָּטִיף, שֶׁאָז הָיְתָה הוֹלֶכֶת לִקְטֹף מִשְׁמֵשׁ וַאֲפַרְסְקִים, לַמְרוֹת שֶׁהֵם מְשַׁלְּמִים פְּרוּטוֹת בְּעַד עֲבוֹדָה קָשָׁה זוֹ. הָיְתָה יְכוֹלָה לִמְכּוֹר מַשֶּׁהוּ. אֲבָל מָה יֵּשׁ לָהּ לִמְכּוֹר מִלְּבַד שַׁרְשֶׁרֶת הַחֲרוּזִים שֶׁעַל צַוָּארָהּ?

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא מָצְאָה שׁוּם דֶּרֶךְ כֵּיצַד לְהַשִּׂיג אֶת הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ, לֹא פִּקְפְּקָה אַף לֹא רֶגַע אֶחָד שֶׁאָמְנָם תִּקְנֶה אֶת הַצָּעִיף הַנֶּהְדָּר בִּשְׁבִיל אִמָּא שֶׁלָּהּ, לֹא חָשׁוּב כֵּיצַד.

כַּאֲשֶׁר הֵן הִגִּיעוּ בַּפַּעַם הַבָּאָה הָעִירָה, קָפָא לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ, מִשֶּׁלֹּא רָאֲתָה אֶת הַצָּעִיף הַכָּחֹל־אָדֹם בִּמְקוֹמוֹ. וַדַּאי, חָשְׁבָה, רָאוּהוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים וְקָנוּהוּ. אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שִׁשָּׁה דּוֹלָרִים בְּכִיסָם.

מֵעוֹדָהּ לֹא הָיְתָה עֲצוּבָה כְּמוֹ בַּשָּׁעָה הַהִיא וּדְמָעוֹת כְּבֵדוֹת נֶאֶחְזוֹ בְּרִיסֵי עֵינֶיהָ הַקְּטַנִּים.

הַזַּבָּן הִכִּירָהּ וְחִיֵּךְ אֵלֶיהָ.

– הַאֻמְנָם נִמְכַּר הַצָּעִיף הַכָּחֹל־אָדֹם הַהוּא? – שָׁאֲלָה.

הַמּוֹכֵר נַָתַן בָּהּ מַבָּט בּוֹחֵן וְאָמַר:

– הָא, הַצָּעִיף הַהוּא? לֹא, לֹא מְכַרְתִּיו. הַאִם תִּרְצִי לִקְנוֹתוֹ?

לְשֵׁמַע הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת הִתְלַקְּחָה בְּלִבָּהּ הַקָּטָן שֶׁל צִ’י־בִי תִּקְוָה מְחֻדֶּשֶׁת וּגְדוֹלָה.

– כֵּן – מִהֲרָה לְהוֹסִיף – אֲנִי רוֹצָה לִקְנוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל אֵין לִי כָּל הַכֶּסֶף הַדַּרוּשׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת, לְעֵת־עַתָּה אֵין לִי, אֲבָל יִהְיֶה לִי!

וּבְאֶצְבָּעוֹת רוֹטְטוֹת הֵסִירָה אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַחֲרוּזִים מֵעַל צַוָּארָהּ וְהִגִּישָׁה אוֹתָהּ לְיָדוֹ.

– אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף אָבִיא לְךָ בְּפַעַם אַחֶרֶת. לְעֵת־עַתָּה קַח אֶת זֶה, וְאָנָּא, שְׁמֹר בְּבַקָּשָׁה אֶת הַצָּעִיף הַזֶה בִּשְׁבִילִי וְאַל־נָא תִּמְכֹּר אוֹתוֹ אַף לֹא לְאֶחָד.

הַמּוֹכֵר נָטַל אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, הִסְתַּכֵּל בַּיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְהַנִּרְגֶּשֶׁת וְשָׁאַל:

– כָּל־כָּךְ אַתְּ רוֹצָה בַּצָּעִיף הַזֶּה?

– כֵּן, כָּל־כָּךְ.

– אֲבָל נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא קְצָת גָּדוֹל מִדַּי בִּשְׁבִילֵךְ, לֹא?

– הוּא לֹא בִּשְׁבִילִי, הוּא בִּשְׁבִיל אִמָּא שֶׁלִּי.

– בִּשְׁבִיל אִמָּא שֶׁלָּךְ! – קָרָא הַמּוֹכֵר וְעֵינָיו הִתְרַחֲבוּ בִּפְלִיאָה גְדוֹלָה.

– כֵּן.

– בַּת כַּמָּה אַתְּ, יַלְדָּה?

– בַּת עֶשֶׂר, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת. כָּךְ אָמְרָה לִי אִמָּא שֶׁלִּי.

– אָה, – מָשַׁךְ הַזַּבָּן וְאָמַר לְאַט־לְאַט וְעֵינָיו לֹא מָשׁוּ מִן הַיַּלְדָּה הָאִינְדִיאָנִית הַקְּטַנָּה הַנִּצֶבֶת לְפָנָיו – הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי גַּם כֵּן יְכוֹלָה הָיְתָה לִהְיוֹת בַּת עֶשֶׂר עַכְשָׁו, אִלּוּלֵא… טוֹב – שִׁנָּה לְפֶתַע אֶת קוֹלוֹ – אֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת הַצָּעִיף הַזֶּה בִּשְׁבִילֵךְ, אִינְדִיאָנִית קְטַנָּה וְנֶחְמָדָה, עַד שֶׁתָּבִיאִי לִי אֶת הַכֶּסֶף.

בְּלֶכְתָּהּ אֶל הָעֲגָלָה, הִרְגִּישָׁה צִ’י־בִי כְּאִלּוּ הִיא מְרַחֶפֶת בָּאֲוִיר. הַצָּעִיף הוּא שֶׁלָּהּ. כִּמְעַט שֶׁלָּהּ! “כִּמְעַט” הָיְתָה מִלָּה קְטַנָּה וְלֹא־חֲשׁוּבָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁצִּ’י־בִי הִתְעַלְּמָה מִמֶּנָּה. הַצָּעִיף הוּא עַתָּה שֶׁלָּהּ, וְזֶהוּ הָעִקָּר. צְעִיף הַצֶּמֶר הָרַךְ וְהֶחָמִים יַעֲטֹף אֶת צַוָּארָהּ שֶׁל אִמָּא. צִבְעֵי הָאָדֹם וְהַכָּחֹל יְהַבְהֲבוּ בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ – הוֹי, מַה גֵּאָה וּשְׂמֵחָה הָיְתָה צִ’י־בִי הַקְּטַנָּה בְּלִבָּהּ, עַל אֲשֶׁר קָנְתָה אֶת הַצָּעִיף הַנֶּהְדָּר הַזֶּה בִּשְׁבִיל אִמָּא שֶׁלָּהּ.

כֵּן, אֲבָל מֵאַיִן יִמָּצֵא לָהּ שְׁאָר הַכֶּסֶף כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת הַצָּעִיף? אַרְבָּעָה דּוֹלָרִים, כֶּסֶף רַב הוּא!

בַּחֹדֶשׁ הַבָּא הָיְתָה צִ’י־בִי הַקְּטַנָּה עֲסוּקָה מְאֹד. לוּלֵא הָיְתָה אִמָּא שֶׁלָּהּ טְרוּדָה כָּל־כָּךְ בְּעִסּוּקֶיהָ שֶׁלָּהּ, הָיְתָה אֶל נָכוֹן מַבְחִינָה בַּהֲלִיכוֹתֶיהָ הַמּוּזָרוֹת שֶׁל צִ’י־בִי בִּתָּהּ. נִרְאֶה הָיָה, כְּאִלּוּ הִיא מַסְתִּירָה מַשֶּׁהוּ. מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה עוֹרֶכֶת טִיּוּלִים קְצָרִים בָּעֲרָבָה, לְלֹא כָּל הֶסְבֵּר מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.

וְכַאֲשֵֶׁר הֵם פָּנוּ לִנְסוֹעַ בַּפַּעַם הַבָּאָה הָעִירָה, הֶחְבִּיאָה צִ’י־בִי מִתַּחַת לְשִׂמְלָתָהּ חֲבִילָה עֲטוּפָה. בְּבוֹאָם הָעִירָה, מִהֲרָה צִ’י־בִי אֶל חֲנוּת הַכֹּל־בּוֹ וּבְאֵין־רוֹאִים הִגִּישָׁה לַזַּבָּן כַּד מָלֵא דְּבַשׁ־בָּר וְלִבָּהּ הָלַם בְּקִרְבָּהּ מֵאשֶׁר וְהִתְרַגְּשׁוּת. הִיא עָמְדָה מְחַיֶּכֶת וְלֹא סִפְּרָה בְּאֵיזוֹ יְגִיעָה עָלָה לָהּ לֶאֱסוֹף אֶת דְּבַשׁ־הַבָּר, וְשַׁרְווּלֵי שִׂמְלָתָהּ הִסְתִּירוּ אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ הָעֲקוּצוֹת וְהַשְּׂרוּטוֹת.

– הִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ סִיר מָלֵא דְּבַשׁ־בָּר עַל חֶשְׁבּוֹן הַצָּעִיף – אָמְרָה וְעֵינֶיהָ נוֹצְצוֹת – בַּפַּעַם הַבָּאָה אָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

הַמּוֹכֵר הִסְתַּכֵּל בָּהּ דּוּמָם, נָטַל אֶת הַכַּד, וּפָנָה וְדִבֵּר בִּמְהִירוּת אֶל הָאָדָם לְבֶן־הָעוֹר שֶׁעָמַד לְיָדוֹ. צִ’י־בִי לֹא הֵבִינָה מַהוּ שֶׁהַמּוֹכֵר אָמַר לְאוֹתוֹ אָדָם. אַחַר כָּךְ הִתְכּוֹפֵף אֵלֶיהָ הַמּוֹכֵר וְנָתַן בָּהּ מַבָּט מְשֻׁנֶּה. בְּלִי־מֵשִׂים נִרְתְּעָה אֲחוֹרַנִּית.

– יֵשׁ לִי גַּם צְעִיפִים אֲחֵרִים – שָׁמְעָה אוֹתוֹ אוֹמֵר לָהּ.

– וְ… הַצָּעִיף הַהוּא – הֵחֵלָּה צִ’י־בִי לְגַמְגֵם.

– צַר לִי, אֲבָל הָאָדָם הַהוּא שֶׁיּוֹצֵא בְּרֶגַע זֶה, קָנָה אוֹתוֹ.

לְצִ’י־בִי הָיָה נִדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹלָמָהּ הֶחֱשִׁיךְ עָלֶיהָּ. הַצָּעִיף הַנֶּהְדָּר, הַצָּעִיף שֶׁלָּהּ, מַשְׂאַת־נַפְשָׁהּ – בְּיָדָיו שֶׁל הָאִישׁ הַזָּר הַהוּא?! הִיא לֹא יָכְלָה לִפְצוֹת פֶּה מֵרֹב הַתַּדְהֵמָה וְעֵינֶיהָ הִתְכַּסּוּ דְּמָעוֹת.

מִבַּעַד לְדִמְעוֹתֶיהָ רָאֲתָה אֶת הָאִישׁ הַזָּר, הַקּוֹנֶה הָאַלְמוֹנִי, פּוֹנֶה לָצֵאת מֵחֲנוּת הַכֹּל־בּוֹ וַחֲבִילָה עֲטוּפָה תַּחַת זְרוֹעוֹ. הַזַּבָּן פָּנָה אֶל הַלָּקוֹחוֹת הָאֲחֵרִים וְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה. זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, חָשְׁבָה. אֵין זוֹ אֱמֶת, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּנֵי־אָדָם יִהְיוּ אַכְזָרִים כָּל־כָּךְ!

וְצִ’י־בִי נִגְרְרָה וְיָצְאָה מֵחֲנוּת הַכֹּל־בּוֹ וּפָנְתָה לְעֵבֶר עֶגְלָתוֹ שֶׁל רוֹעֵה־הָעֲדָרִים. לִבָּהּ הִתְכַּוֵּץ בְּקִרְבָּהּ מִכַּעַס וּמִצַּעַר גַּם־יַחַד אֲבָל הִיא לֹא בָּכְתָה עוֹד. כָּל הַדֶּרֶךְ יָשְׁבָה דּוֹמֶמֶת וְלֹא הוֹצִיאָה הֶגֶה מִפִּיהָ. מַדּוּעַ זֶה עוֹשִׂים הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים דְּבָרִים שֶׁאִינְדִיאָנִים לְעוֹלָם לֹא יַעֲשׂוּ כְּמוֹתָם? – חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ.

מִשֶּׁנֶּעֶצְרָה הָעֲגָלָה בְּפֶתַח בִּקְתָּתָם. קָרְאָה לָהּ אִמָּהּ לְסַיֵּעַ בְּיָדָהּ לְהַעֲבִיר פְּנִימָה אֶת הַחֲבִילוֹת וְהַצְּרוֹרוֹת.

– קְחִי בְּבַקָּשָׁה אֶת זֶה הַצְּרוֹר הֶעָטוּף – אָמְרָה הָאֵם – הָאָדָם הַלָּבָן הַהוּא אָמַר שֶׁאַתְּ קָנִית אוֹתוֹ בַּחֲנוּת הַכֹּל־בּוֹ הַגְּדוֹלָה. תְּמֵהָה אֲנִי בַּמֶּה יְכוֹלָה אַתְּ לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ, בַּת קְטַנָּה שֶׁלִּי.

צִ’י־בִי פָּקְחָה עֵינֶיהָ לִרְוָחָה וְהֶחֱרִישָׁה. אִמָּא שֶׁלָּהּ הִנִּיחָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ חֲבִילָה עֲטוּפָה בִּנְיָר חוּם. הַחֲבִילָה הָיְתָה רַכָּה לְמַגָּע.

בְּלִי שְׁהִיּוֹת, עוֹד בְּטֶרֶם נִכְנְסָה בְּפֶתַח הַבִּקְתָּה, קָרְעָה אֶת עֲטִיפַת הַנְּיָר וְ… כֵּן, הִנֵּהוּ לְפָנֶיהָ, הַנֶּהְדָּר, בִּשְׁנֵי צְבָעָיו הַמַּרְהִיבִים, אָדֹם וְכָחֹל – הַצָּעִיף שֶׁלָּהּ!

בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַצָּעִיף מְחֻבָּר הָיָה כַּרְטִיס קָטָן. בְּדֵי עָמָל קָרְאָה צִ’י־בִי הַקְּטַנָּה: “אַהֲבָתֵךְ לְאִמֵּךְ קָנְתָה אֶת הַצָּעִיף הַזֶּה, בַּת אִינְדִיאָנִית קְטַנָּה שֶׁכָּמוֹךְ מִן הֶהָרִים! וְאַהֲבָתִי לְיַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁכָּמוֹךְ, הִיא שֶׁמַּחֲזִירָה לָךְ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַחֲרוּזִים שֶׁלָּךְ. לִבּוֹת הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים הֵם חַמִּים וַאֲדֻמִּים בְּדִיּוּק כְּמוֹ לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים!”

מֵרֹב אשֶׁר וְשִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת פָּרְצָה צִ’י־בִי הַקְּטַנָּה בְּבֶכִי וְהֵנִיפָה בִּימִינָהּ אֶת הַצָּעִיף בִשְׂמֹאלָה אֶת הַמַּחֲרֹזֶת שֶׁהוּשְׁבָה לָהּ…

על פי לִיס לִינְדְקִוָאיסְט

הָאִינְדִיאָנִים וְהָאֶסְקִימוֹסִים, וַאֲפִילוּ הָאֲנָשִׁים לִבְנֵי־הָעוֹר תּוֹשָׁבֵי עֲיֶרֶת הַצָּפוֹן אוּנְיוֹן – הָיוּ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְנַנוֹק.

נַנוֹק זֶה הָיָה כֶּלֶב אֶסְקִימוֹסִי גָּדוֹל וּפְרָאִי, גּוּפוֹ הֶחָזָק מְכֻסֶּה פַּרְוָה עֲבֻתָּה, רַגְלָיו אֵיתָנוֹת וַאֲרֻכּוֹת, וְעֵינָיו רָעוֹת וְרַצְחָנִיּוֹת. אֶת רֹאשׁוֹ הַיָּפֶה זָקַף נַנוֹק בְּגַאֲוָה יְתֵרָה, עַד כִּי אָזְנָיו הַחַדּוֹת הִגִּיעוּ עַד לְמָתְנָיו שֶׁל רִיק.

מִשֶּׁרָאָה רִיק אֶת נַנוֹק בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, נֶעֶצְרָה נְשִׁימָתוֹ בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת. נַנוֹק הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁרְשֶׁרֶת לְיַד הַצַּרְכָנִיָּה, יַחַד עִם עֶשְׂרִים כְּלָבִים אֶסְקִימוֹסִים אֲחֵרִים.

– הֵיכָן הִשַּׂגְתָּ אוֹתוֹ? – שָׁאַל רִיק אֶת מַר טְוִיל, מְנַהֵל הַצַּרְכָנִיָּה.

– זֶהוּ נַנוֹק, הַכֶּלֶב הָעַז בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי מֵעוֹדִי – הֵשִׁיב מַר טְוִיל – הָאֶסְקִימוֹסִים הֱבִיאוּהוּ לְכָאן לִמְכִירָה.

אָכֵן בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ נָהֲגוּ הָאֶסְקִימוֹסִים לְהָבִיא לָעֲיָרָה אֶת כַּלְבֵיהֶם לִמְכִירָה; אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל נָהֲגוּ לִמְכּוֹר כְּלָבִים זְקֵנִים, תְּשׁוּשִׁים וּכְחוּשִׁים, שֶׁלֹּא יִצְלְחוּ עוֹד לִגְרִירַת מִזְחֲלוֹתֵיהֶם. אֲבָל נַנוֹק נִרְאָה כֶּלֶב עַז וְאַמִּיץ וּבִמְלֹא כֹּחוֹתָיו.

– מַדּוּעַ מְבַקְּשִׁים הָאֶסְקִימוֹסִים לִמְכּוֹר כֶּלֶב עַז וְיָפֶה כָּל־כָּךְ? – שָׁאַל רִיק.

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ – גֵּרַד מַר טְוִיל אֶת פַּדַּחְתּוֹ – אֶפְשָׁר מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לְאַלֵּף אֶת הָרוֹצֵחַ הַזֶּה.

– רוֹצֵחַ? – הִתְפַּלֵּא רִיק – מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לוֹ רוֹצֵחַ?

– מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹצֵחַ! – פָּסַק מַר טְוִיל – מִכָּל מָקוֹם שִׁלַּמְתִּי בַּעֲבוּרוֹ כִּפְלַיִם מֵאֲשֶׁר בְּעַד הַכְּלָבִים הָאֲחֵרִים.

“עַל פִּי מַרְאֵהוּ הוּא שָׁוֶה אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִזֶּה – חָשַׁב לוֹ רִיק – אִי־אַתָּה יָכוֹל לְהַשְׁווֹת אֶת יְפִי־מַרְאֵהוּ עִם שׁוּם כֶּלֶב אַחֵר”.

מִשֶּׁנִּסָּה רִיק לְהִתְקָרֵב אֶל נַנוֹק, חָשַׂף הַכֶּלֶב אֶת שִׁנָּיו וְהִשְׁמִיעַ נְהִימָה מְאַיֶּמֶת.

– מוּטָב כִּי תִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ – הִזְהִיר מַר טְוִיל – הוּא רוֹצֵחַ!

אוֹתָהּ שָׁעָה בָּא לָקוֹחַ לַצַּרְכָנִיָּה וּמַר טְוִיל נִכְנַס פְּנִימָה. רִיק נִשְׁאַר לְבַדּוֹ מוּל הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל. הוּא חִיֵּךְ וְהֵחֵל לְדַבֵּר אֵלָיו בִּידִידוּת:

– הִנֵּה הִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה, נַנוֹק, וּכְבָר אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים, נָכוֹן?

הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הִסְתַּכֵּל בּוֹ דּוּמָם. רִיק הוֹשִׁיט אֶת כַּפּוֹת יָדָיו כְּנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל הַכֶּלֶב, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּהוּ מְאַלְּפֵי הַכְּלָבִים. “אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהִתְיַדֵּד עִם כֶּלֶב זָר – הוֹרוּהוּ – לְעוֹלָם אַל תָּרִים אֶת יָדְךָ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. אַחֶרֶת יַחֲשֹׁד בְּךָ שֶׁאַתָּה מֵרִים יָדְךָ לְהַכּוֹתוֹ. הוֹשֵׁט יָדְךָ אַךְ רַק לְפָנִים וְהִשְׁתַּדֵּל לְלַטְּפוֹ בַּעֲדִינוּת מִתַּחַת לַזַּרְבּוּבִית”.

רִיק הִטִּיל פְּסִיעָה אַחַת קָדִימָה, יָדָיו פְּשׁוּטוֹת לְפָנִים. הַכֶּלֶב בָּחַן אוֹתוֹ דּוּמָם.

– כַּמּוּבָן – דִּבֵּר רִיק – אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ נִהְיֶה חֲבֵרִים טוֹבִים מְאֹד.

וְרִיק הִתְקָרֵב צַעַד אֶחָד נוֹסָף. כְּהֶרֶף־עַיִן זִנֵּק עָלָיו הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל, וְשִׁנָּיו הַחֲשׂוּפוֹת כִּמְעַט־כִּמְעַט נִנְעֲצוּ בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל רִיק. רִיק נָפַל אֲחוֹרַנִּית וְנַנוֹק נִמְתַּח כְּכָל שֶׁאִפְשְׁרָה לוֹ הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְהִשְׁמִיעַ נְבִיחוֹת רַצְחָנִיּוֹת. רִיק קָם עַל רַגְלָיו, נִעֵר אֶת הָאָבָק מִמַּרְפֵּקָיו וְאָמַר:

– אֵין דָּבָר, נַנוֹק, הָיְתָה זוֹ אַשְׁמָתִי שֶׁלִּי. לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִדְחוֹף אוֹתְךָ.

וְהוּא הִשְׁתּוֹפֵף כְּנֶגֶד הַכֶּלֶב וְהוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו וְאָמַר:

– אַתָּה בּוֹדֵד וְנִרְגָּז, נַנוֹק. צַעַרְךָ נִכָּר בְּעֵינֶיךָ, כֶּלֶב יְפֵהפֶה שֶׁלִּי. אֵין דָּבָר, בְּדַעְתִּי לָשֶׁבֶת כָּאן לְפָנֶיךָ וּלְדַבֵּר־וּלְדַבֵּר אֵלֶיךָ, עַד שֶׁתִּתְרַגֵּל אֵלַי וְעַד שֶׁתַּתְחִיל לְהַאֲמִין כִּי לִבִּי רוֹחֵשׁ לְךָ יְדִידוּת.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ תָּמִים הָיָה רִיק יוֹשֵׁב לִפְנֵי הַכֶּלֶב שָׁעָה אַחַת בְּכָל יוֹם וּמְדַבֵּר אֵלָיו. וְהִנֵּה רַק כַּעֲבֹר שְׁמוֹנָה יָמִים הִרְגִּישׁ הַכֶּלֶב אֶת עַצְמוֹ בָּטוּחַ כָּל־צָרְכּוֹ, וְהִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהִשְׁתּוֹפֵף עַל כְּרָעָיו, כַּאֲשֶׁר רִיק דִּבֵּר אֵלָיו.

– זֶהוּ זֶה! – צָהַל רִיק בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה – תּוּכַל בְּהֶחְלֵט לְהַקְשִׁיב לֵי גַּם בִּישִׁיבָה! תּוֹדָה לְךָ, נַנוֹק, עַל שֶׁאַתָּה מַתְחִיל לָתֵת בִּי אֵמוּן.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים הֶעֱמִיד רִיק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת נַנוֹק בְּנִסָּיוֹן נוֹסָף: הוּא הוֹשִׁיט לוֹ נֵתַח שֶׁל בָּשָׂר. הַכֶּלֶב חָטַף בִּשְׂפָתָיו אָת הַבָּשָׂר וְנִתְכַּנֵּס בְּפִנָּתוֹ.

– אַתָּה נִזְהָר שֶׁלֹּא לִנְשׁוֹךְ אֶת אֶצְבְּעוֹתַי, יְדִידִי! – צָחַק רִיק וּדְמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה עָמְדוּ בְּעֵינָיו.

עַתָּה הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְאֶצְבְּעוֹתָיו נָבְרוּ בַּפַּרְוָה הֶעָבָה וְהַנְּעִימָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לְזַרְבּוּבִיתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב.

– מַר טְוִיל! – צָעַק רִיק אֶל הַצַּרְכָנִיָּה פְּנִימָה – לִטַּפְתִּי אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל נַנוֹק!

– שֶׁל הָרוֹצֵחַ הַזֶּה? לֹא יִתָּכֵן! – הוֹפִיעַ מַר טְוִיל עַל הַסַּף וְאָמַר – מִכָּל מָקוֹם. אַל תַּרְחִיק לֶכֶת וְהִשָּׁמֵר לְךָ מִמֶּנּוּ!

– אֲנַחְנוּ יְדִידִים טוֹבִים – הִפְטִיר רִיק וְאָמַר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּתְשׁוּקָה עַזָּה הִתְעוֹרְרָה בּוֹ לִהְיוֹת יְדִידוֹ הַטּוֹב שֶׁל נַנוֹק. “אָח, לוּ הָיָה מֶלֶךְ־הַכְּלָבִים הַזֶּה שֶׁלִּי!” – חָשַׁב לוֹ רִיק.

– בְּכַמָּה… זֹאת אוֹמֶרֶת – – – בְּכַמָּה כֶּסֶף תַּסְכִּים לְמָכְרוֹ לִי? – שָׁאַל רִיק בְּהִסּוּס אֶת מַר טִוִיל.

– בְּעַד נַנוֹק? הוֹי, כְּבָר מְכַרְתִּיו לְגֶ’ק. אֶלָּא שֶׁגֶּ’ק בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַשְׁאִירוֹ כָּאן לְשָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, כְּדֵי שׁיִּתְרַגֵּל לָאֲנָשִׁים לִבְנֵי־הָעוֹר.

– אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְגֶ’ק אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַגֶּשֶׁר, לַפֶּרֶא־אָדָם הַזֶּה?! – קָרָא רִיק בְּהִתְרַגְּשׁוּת – הֲלֹא הוּא רָשָׁע מְרֻשָּׁע הַמַּכֶּה אֶת כְּלָבָיו עַד זוֹב דָּם!

– רוֹצֵחַ זֶה זָקוּק לְיָד קָשָׁה – אָמַר מַר טְוִיל.

– אֲבָל לֹא לְיָדוֹ הָאַכְזָרִית שֶׁל רָשָׁע מְרֻשָּׁע זֶה! – צָעַק רִיק – הוּא יִקְטֹל אֶת נַנוֹק! זֶהוּ כֶּלֶב גֵּאֶה מְאֹד שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִכָּנַע לַשּׁוֹט! רוּחַ אֲצִילִית שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ. הוּא יִגְוַע לִפְנֵי שֶׁיִּגַּע בּוֹ הַשּׁוֹט!

– כְּבָר מְכַרְתִּיו לְגֶ’ק וְאֵין לְשַׁנּוֹת – הִפְטִיר מַר טְוִיל וְחָזַר לַצַרְכָנִיָּה שֶׁלּוֹ.

רִיק לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב חֲרָדָה. וְכִי מִיהוּ וּמַה כֹּחוֹ, כְּנֶגֶד גֶ’ק הָאָיֹם?! הֲרֵי בְּסַךְ־הַכֹּל אֵינוֹ אֶלָּא נַעַר בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה!

שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל אוֹדוֹת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לְנַנוֹק, הִתְהַלֵּךְ הֵנָּה וָשׁוֹב עַל פְּנֵי הַמִּדְרָכָה. נַנוֹק עָקַב אַחֲרָיו, דּוּמָם וּלְלֹא נִיעַ, בְּהִתְקָרֵב אֵלָיו רִיק כְּפַעַם בְּפַעַם. הוּא יָדַע, כִּי תְּנוּעָה בִּלְתִּי זְהִירָה, הֲנָפַת יָד מְהִירָה – וְשִׁנָּיו שֶׁל נַנוֹק יִנָּעֲצוּ בִּגְרוֹנוֹ. אֲבָל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יָדַע רִיק כָּל פַּחַד בְּלִבּוֹ. הוּא נִלְחַם עַל חַיָּיו שֶׁל כֶּלֶב אֲשֶׁר אָהַב.

וּבְלֹא מוֹרָא בְּלִבּוֹ הִשְׁתּוֹפֵף בִּתְחוּם הַשָּׂגָתוֹ שֶׁל נַנוֹק וְהִתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו:

– לֹא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא שָׁבוּעַ בִּלְבַד, נַנוֹק יַקִּירִי. עָלֵינוֹ לְמַהֵר. כַּאֲשֶׁר גֶ’ק הָאָיֹם יָבוֹא לְקַחְתְּךָ, עָלֶיךָ לְהִתְנַהֵג כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לְהַצְלִיף בְּךָ. הֱיֵה כֶּלֶב נָבוֹן וְצַיְּתָן, כַּלְבִּי הַגֵּאֶה, אַחֶרֶת תָּמוּת תַּחַת שׁוֹטוֹ. שֵׁב נַנוֹק. כֵּן, כָּכָה. הַקְשֵׁב לִי, נִדְמֶה לִי כִּי אֲנִי מֵבִין לְרוּחֲךָ. אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה רוֹצֵחַ כְּפִי שֶׁטּוֹעֵן מַר טְוִיל. מִישֶׁהוּ בֶּטַח הִכָּה אוֹתְךָ פַּעַם חָזָק מְאֹד וְאַתָּה כָּל־כָּךְ נִתְמַלֵּאתָ שִׂנְאָה אֵלָיו, עַד כִּי בִּקֵּשׁ לְהִפָּטֵר מִמְּךָ. כְּלוּם אֵין זֶה כָּךְ? וְלָכֵן הֵם מָכְרוּ אוֹתְךָ.

תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר נִשְׁתַּכְנַע רִיק יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁהַצֶּדֶק עִמּוֹ. אֹרֶךְ הָרוּחַ שֶׁגִּלָּה כְּלַפֵּי הַכֶּלֶב וְיַחֲסוֹ הַטּוֹב אֵלָיו, שִׁנּוּהוּ לְטוֹבָה מִיּוֹם לְיוֹם. מֵעַתָּה וְאֵילָךְ הָיָה רִיק מְבַלֶּה כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה עִם נַנוֹק.

בְּשׁוּבוֹ עֶרֶב אֶחָד הַבַּיְתָה, פָּרַץ רִיק פְּנִימָה וְהִכְרִיז בְּהִתְרַגְּשׁוּת בְּאָזְנֵי הוֹרָיו:

– הוֹלַכְתִּי כָּל הַיּוֹם אֶת נַנוֹק בִּרְצוּעָה! טִיַּלְנוּ יַחְדָּו לְאֹרֶךְ כָּל הָרְחוֹב וְאַף הִתְרַחַקְנוּ עַד לָעֲרָבָה. אִם הַכֶּלֶב יַתְמִיד לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁהִתְנַהִג הַיּוֹם, בְּטוּחַנִי שֶגֶ’ק הָאָיֹם לֹא יָנִיף עָלָיו אֶת שׁוֹטוֹ.

– הִשָּׁמֵר לְךָ, בְּנִי, לְהִתְרַחֵק מֵרָשָׁע מְרֻשָּׁע זֶה – הִזְהִירוֹ אָבִיו – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִשְׁמַע גֶ’ק בְּקוֹלְךָ, אִם תְּנַסֶּה לוֹמַר לוֹ כֵּיצַד עָלָיו לְהִתְנַהֵג עִם הַכֶּלֶב הַזֶּה.

יוֹם אֶחָד רָאָה גֶ’ק אֶת רִיק מְשַׂחֵק עִם נַנוֹק בַּחֲצַר הַצַּרְכָנִיָּה. מִיָּד פָּנָה אֶל מַר טְוִיל וְהֵחֵל לִצְרוֹחַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה כִּי נְעָרִים זָרִים יְשַׂחֲקוּ עִם כַּלְבּוֹ שֶׁלּוֹ.

– הֵרָגַע, גֶ’ק – הֵשִׁיב לוֹ מַר טְוִיל – רִיק הִצְלִיחַ לְאַלֵּף אֶת נַנוֹק וּכְתֹם שָׁבוּעַ יָמִים יִהְיֶה לְךָ כֶּלֶב מְאֻלָּף וְצַיְּתָן.

– אֵינֶנִּי זָקוּק שֶׁנְּעָרִים יְאַלְּפוּ אֶת כְּלָבַי! – נָהַם גֶ’ק הָאָיֹם – שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ! וְאַתָּה הַב לִי אֶת נַנוֹק, בָּאתִי לְקַחְתּוֹ עִמִּי הַבַּיְתָה!

רִיק פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ. שֶׁבִּקֵּשׁ לֹא לִהְיוֹת שָׁם, שָׁעָה שֶׁגֶּ’ק יִטּוֹל עִמּוֹ אֶת יְדִידוֹ.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים נִתְעַטְּפָה הָאָרֶץ בְּמַעֲטֶה עָבֶה שֶׁל שֶׁלֶג צָחֹר – הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה. תּוֹשָׁבֵי הַסְּבִיבָה רָתְמוּ אֶת כַּלְבֵיהֶם לְמִזְחָלוֹת וְהָיוֹ נוֹסְעִים בָּהֶן לְכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ צְרִיכִים. אַף גֶ’ק הָיָה בָּא לַצַרְכָנִיָּה בְּמִזְחֶלֶת רְתוּמָה לְצֶמֶד כְּלָבִים. אוּלָם נַנוֹק לֹא הָיָה בּינֵיהֶם.

– זֶה לֹא כֶּלֶב, זוֹ חַיָּה רָעָה – הִתְאוֹנֵן גֶ’ק בְּאָזְנָיו שֶׁל מַר טְוִיל – כָּל כַּמָּה שֶׁלֹּא הִכִּיתִיו בְּמַקֵּל וּבְשׁוֹט, לֹא הִצְלַחְתִּי לְרָתְמוֹ לְמִזְחֶלֶת. עַל כָּל כְּלָבַי הוּא מִתְנַפֵּל, הָרוֹצֵחַ הַזֶּה, אֶת כֻּלָּם הוּא נוֹשֵׁךְ בְּשִׁנָּיו הַנּוֹרָאוֹת. אֲבָל חַכֵּה־נָא, אֲנִי אֲלַמְּדוֹ לֶקַח! אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַיָּד הַזֹּאת? כְּבָר הִיא כּוֹאֶבֶת לִי מֵרֹב הַהַצְלָפוֹת שֶׁאֲנִי מַצְלִיף בּוֹ!

אַחַר־כָּךְ בָּא רִיק אֶל מַר טְוִיל לִשְׁאוֹל לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל נַנוֹק. מַר טְוִיל סִפֵּר לוֹ.

– הוֹי, לֹא! – זָעַק רִיק – וְכִי אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נַנוֹק מִיָּדָיו שֶׁל רָשָׁע זֶה?

– הַכֶּלֶב הוּא כַּלְבּוֹ שֶׁל גֶ’ק – אָמַר מַר טְוִיל וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

– זֶה לֹא נָכוֹן! – זָעַק רִיק – כַּלְבִּי הוּא, יְדִידִי! אֲנִי… אֲנִי אֵלֵךְ אֶל גֶ’ק! כָּל מְחִיר שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִי, אֲשַׁלֵּם!

– אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ צָרוֹת, רִיק. כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁגֶּ’ק הָאָיֹם נוֹהֵג לִירוֹת בְּכָל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּי אֶל בִּקְתָּתוֹ?

– מַדּוּעַ הוּא כָּכָה? – שָׁאַל רִיק.

– בִּגְלָל הַשִּׂנְאָה, נַעֲרִי. הוּא אָכוּל שִׂנְאָה לַבְּרִיּוֹת וּבִגְלָל כָּךְ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ כֻּלָם. לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת הִבְעִירוּ אֶת בִּקְתָּתוֹ, אֲבָל גֶ’ק אֵינוֹ לוֹמֵד לֶקַח. בֶּן־אָדָם כָּזֶה הוּא.

– נַנוֹק שָׁרוּי בְּסַכָּנָה – חָשַׁב לוֹ רִיק בְּצֵאתוֹ מִן הַצַּרְכָנִיָּה שֶׁל מַר טְוִיל – הַצְלָפוֹתָיו שֶׁל גֶ’ק יִקְטְלוּהוּ, עָלַי לְהַצִּילוֹ מִיָּדָיו. אִם לֹא אֲנִי לוֹ, מִי לוֹ?"

וּבְבֹקֶר יוֹם הַמָּחֳרָת, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, נָעַל רִיק אֶת מִגְלָשָׁיו וְיָצָא אֶל בִּקְתָּתוֹ שֶׁל גֶ’ק, מֶרְחָק שֶׁל עֲשָׂרָה קִילוֹמֶטְרִים. הוּא עָבַר עַל פְּנֵי הַגֶּשֶׁר, הֶחֱלִיק וְחָצָה אֶת הָעֵמֶק הַגָּדוֹל, גָּלַשׁ עַל פְּנֵי מִדְרוֹנֵי הַגְּבָעוֹת וּכְבָר הִבְחִין מֵרָחוֹק בְּבִקְתָּתוֹ שֶׁל גֶ’ק, הַמִּזְדַּקֶרֶת לָהּ שְׁחֹרָה בַּשֶּׁלֶג הַלָּבָן.

גֶ’ק הִתְגּוֹרֵר בִּיחִידוּת, לֹא אִשָּׁה לוֹ, לֹא יְלָדִים, לֹא יָדִיד. כַּאֲשֶׁר רִיק הִתְקָרֵב לַבִּקְתָּה, רָאָה מֵרָחוֹק מִזְחֶלֶת רְתוּמָה לְצֶמֶד כְּלָבִים, שֶׁיָּצְאָה אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעֵמֶק. רִיק גָּלַשׁ בִּמְהִירוּת וְקָרָא בְּכָל כֹּחוֹ. אַךְ לַשָּׁוְא, גֶ’ק לֹא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ וְלֹא הִבְחִין בּוֹ.

רִיק נֶעֱצַר וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל סְבִיבוֹתָיו, נִגֵּב אֶת הַזֵּעָה מִמִּצְחוֹ, וּלְפֶתַע – – כֵּן, וַדַּאי: קוֹל נְבִיחַת כֶּלֶב הִגִּיעַ לְאָזְנָיו מֵאֲחוֹרֵי הַבִּקְתָּה.

כְּהֶרֶף־עַיִן הִכִּיר רִיק אֶת הַקּוֹל הַזֶּה, קוֹלוֹ שֶׁל נַנוֹק יְדִידוֹ!

– אֲנִי בָּא, נַנוֹק, אֲנִי בָּא! – קָרָא רִיק וּבִגְלִישָׁה מְהִירָה עָבַר וְהִגִּיעַ אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַבִּקְתָּה. נַנוֹק הָיָה שָׁם, קָשׁוּר לְשַׁרְשֶׁרֶת. הוּא הִשְׁתּוֹלֵל, מָשַׁךְ בַּשַּׁרְשֶׁרֶת בִּפְרָאוּת, הִזְדַקֵּף עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת וְעֵינָיו הָיוּ אֲדֻמּוֹת מִשִּׂנְאָה. רִיק הִתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו, אֲבָל נַנוֹק הִשְׁמִיעַ נְבִיחוֹת אֵימִים.

הַנַּעַר נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו שֶׁלֹא לִפְרוֹץ בְּבֶכִי: הַכֶּלֶב לֹא הִכִּירוֹ. רִיק הִסְתַּכֵּל בּוֹ דּוּמָם, בּוֹ וּבְסִימָנֵי צְלִיפוֹת הַשּׁוֹט שֶׁעַל עוֹרוֹ, וּבְגוּפוֹ שֶׁכָּחַשׁ. “הָרָשָׁע הַזֶּה מְבַקֵּשׁ לְקָטְלוֹ בְּשׁוֹטוֹ וּלְהַרְעִיבוֹ עַד מָוֶת” – חָשַׁב לוֹ רִיק וְחִפֵּשׂ כֹּה וָכֹה וּמָצָא אַרְגָּז מָלֵא דְּגֵי סַלוֹמוֹן קְפוּאִים. הוּא הִשְׁלִיךְ לְנַנוֹק דָּגִים אֲחָדִים וּבִשְׁעַת־מַעֲשֶׂה דִבֵּר אֵלָיו בִּמְהִירוּת, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת יְדִידוּתָם.

עוֹדוֹ מְדַבֵּר שָׁמַע מֵאֲחוֹרָיו אֶת שַׁאֲגוֹתָיו שֶׁל גֶ’ק. גֶ’ק, שֶׁחָזַר בֵּינָתַיִם, קָפַץ מִמִּזְחַלְתּוֹ כְּשֶׁרוֹבֵהוּ בְּיָדוֹ וְקָרַב אֶל רִיק.

– בָּאתָ לִגְנוֹב אֶת כַּלְבִּי, מָה? – צָעַק גֶ’ק בְּחֵמָה שְׁפוּכָה.

– לֹא – הֵשִׁיב לוֹ רִיק – בָּאתִי לִקְנוֹתוֹ.

– לִקְנוֹת, מָה? – שָׁאַג גֶ’ק וּכְהֶרֶף־עַיִן הֵנִיף אֶת זְרוֹעוֹ וְהָלַם בְּאֶגְרוֹפוֹ הֶעָצוּם בְּפָנָיו שֶׁל רִיק. רִיק קָרַס תַּחְתָּיו בַּשֶּׁלֶג. גֶ’ק נִצַּב עָלָיו, גָּדוֹל וְאַלִּים וְנוֹהֵג כְּמוֹ חַיָּה רָעָה.

וְאָז קָרָה הַדָּבָר. הַכֶּלֶב הִתְנַפֵּל עַל גֶ’ק וְכַפּוֹתָיו לָפְתוּ אֶת צַוָּארוֹ – – – הִנֵּה־הִנֵּה יִנְעַץ בּוֹ אֶת שִׁנָּיו.

– נַנוֹק! – נִתְמַלְּטָה קְרִיאַת חֲרָדָה מִפִּיו שֶׁל רִיק וּכְהֶרֶף־עַיִן קָפַץ עַל רַגְלָיו וּבְכָל כֹּחוֹ אָחַז בַּכֶּלֶב וּמְשָׁכוֹ אֲחוֹרַנִּית מִגֶ’ק. שְׁנֵיהֶם, רִיק וְנַנוֹק, נָפְלוּ וְהִתְגַלְגְּלוּ בַּשֶּׁלֶג.

– נַנוֹק! – לָחַשׁ רִיק – זֶה אֲנִי, יְדִידְךָ, הָאוֹהֵב אוֹתְךָ! נַנוֹק זֶה אֲנִי, רִיק, בָּאתִי לְהַצִּיל אוֹתְךָ, נַנוֹק…

הַכֶּלֶב הֱרִיחוֹ וְחָזַר וְהֱרִיחוֹ. רִיק לִטְּפוֹ בְּחִבָּה מִתַּחַת לְזַרְבּוּבִיתוֹ וְלֹא חָדַל לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו מִלּוֹת חִבָּה.

– אַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי, נַעַר. מַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת? – הִתְפַּלֵּא גֶ’ק.

– בָּאתִי לִקְנוֹת מִיָּדְךָ אֶת נַנוֹק – אָמַר רִיק וְהוֹשִׁיט אֶת כַּסְפּוֹ – שֶׁלִּי הוּא, בְּקוֹלִי הוּא שׁוֹמֵעַ. אֲנִי הִנְנִי אֲדוֹנוֹ הַיָּחִיד.

– זֶהוּ אֲדוֹנוֹ הַיָּחִיד! – צָעַק גֶ’ק וְהוֹשִׁיט אֶת רוֹבֵהוּ – לֹא כֶּלֶב הוּא, אֶלָּא חַיָּה רָעָה. קָחֵהוּ אֶל הָעֵץ הַהוּא שָׁם, וְהַנַּח לוֹ לָלֶכֶת. אַתָּה עַצְמְךָ, הִתְרַחֵק אֶל הַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי וּקְרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ. גַּם אֲנִי אֶקְרָא לוֹ. אִם יִתְקָרֵב אֵלַי, אֶתְקַע בּוֹ כַּדּוּר בֵּין עֵינָיו, אֲבָל אִם יָבוֹא אֵלֶיךָ, שֶׁלְּךָ הוּא.

רִיק עָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ גֶ’ק לַעֲשׂוֹת. אֵין זֶה נִסָּיוֹן הוֹגֵן בֵּין שְׁנֵי יְרִיבִים – חָשַׁב לוֹ גֶ’ק – זֶהוּ קְרָב בֵּין אַהֲבָתוֹ וְשִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב. וְכֵיוָן שֶגֶּ’ק יָדַע הֵיטֵב מַה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל שִׂנְאָה, בָּטוּחַ הָיָה בְּנִצְחוֹנוֹ.

– בּוֹא אֵלַי, נַנוֹק! – קָרָא רִיק בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

– הֵנָּה, נַנוֹק! – צָוַח גֶ’ק וְרוֹבֵהוּ דָּרוּךְ בְּיָדָיו.

נַנוֹק זָקַף אֶת אָזְנָיו, הִבִּיט פַּעַם לְעֵבֶר גֶ’ק וּפַעַם לְעֶבְרוֹ שֶׁל רִיק.

– אֵלַי, יְדִידִי, אֵלַי! – דִבֵּר אֵלָיו רִיק.

– הֵנָּה, חַיָּה רָעָה! – צָוַח גֶ’ק – הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ, בּוֹא, נְעַץ בִּי אֶת שִׁנֶּיךָ!

לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה, כִּי הַשִּׂנְאָה גָּבְרָה עַל הָאַהֲבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל נַנוֹק שֶׁהִתְחִיל לְהִתְקַדֵּם לְעֶבְרוֹ שֶׁל גֶ’ק. גֶ’ק לֹא הִתְאַפֵּק וְיָרָה. יָרָה – אֲבָל הֶחֱטִיא.

– חֲזֹר, נַנוֹק! – צָעַק רִיק בַּחֲרָדָה גְּדוֹלָה וּבְכָל כֹּחוֹתָיו, בְּכָל לִבּוֹ, בְּכָל אַהֲבָתוֹ.

הַזְּעָקָה בְּקוֹלוֹ שֶׁל רִיק פָּגְעָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב. בִּקְפִיצוֹת מְהִירוֹת קָרַב אֶל מַצִּילוֹ. רִיק הִשְׁתּוֹפֵף עַל רַגְלָיו, קָלַט אֶת נַנוֹק בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהִטְמִין אֶת רֹאשׁוֹ בְּפַרְוָתוֹ הַסְּמִיכָה וְהֶעָבָה.

– קָחֵהוּ וְלֵךְ לְךָ – שָׁאַג גֶ’ק – הִסְתַּלְּקוּ לָכֶם שְׁנֵיכֶם וּלְבַל אֶרְאֶה אֶת פַּרְצוּפֵיכֶם לְנֶגֶד עֵינַי!

וְכֵן עָשׂוּ. מִתְנַשְּׁמִים בִּכְבֵדוּת, גָּלְשׁוּ שְׁנֵי הַיְדִידִים, הַנַּעַר וְהַכֶּלֶב, עַל מִדְרוֹנֵי הַגְּבָעוֹת – גּוֹלְשִׁים וּמִתְרַחֲקִים מִבִּקְתָּתוֹ שֶׁל גֶ’ק הָאָיֹם.

על פי: ל. מ. אַלְקוֹט

א

הֲרֵי לִפְנֵיכֶם סִפּוּר מִיָּמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַחֲדָשָׁה. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים חוֹדְרִים אֶל תּוֹכְכֵי הַיַבֶּשֶׁת הָאַדִּירָה בְּתוּרָם אַחַר אֲדָמָה פּוֹרִיָּה וּמִכְרוֹת־זָהָב. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הָיוּ פּוֹגְעִים בָּאִינְדִיאָנִים וְהוֹרְגִים בָּהֶם הֶרֶג רַב. הָאִינְדִיאָנִים הָיוּ מְשִׁיבִים מִלְחָמָה וּבְחָסוּת הַחֲשֵׁכָה הָיוּ מְגִיחִים מִתּוֹךְ הַיְּעָרוֹת וּמַעֲלִים בָּאֵשׁ אֶת בִּקְתּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמִּתְנַחֲלִים הַלְּבָנִים. שִׂנְאָה נוֹרָאָה הִשְׁתּוֹלְלָה בֵּין הָאִינְדִיאָנִים לְבֵין הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים. אַךְ בְּתוֹךְ הַשִּׂנְאָה הָאֲפֵלָה הַזֹּאת — — — וּבְכֵן, בְּכָךְ, בְּעֶצֶם מַתְחִיל סִפּוּרֵנוּ.

בְּאוֹתָם יָמִים רְחוֹקִים הִתְגֹּורְרוּ הַמִּתְנַחֲלִים הַלְּבָנִים בְּיִשּׁוּבִים קְטַנִּים, בְּשׁוּלֵי הַיְּעָרוֹת הַגְּדוֹלִים וּלְאֹרֶךְ הַנְּהָרוֹת. בְּכָל יִשּׁוּב כָּזֶה הָיָה בַּיִת אֶחָד גָּדוֹל מִן הָאֲחֵרִים — בַּיִת מְבֻצָּר בְּקוֹרוֹת עֵץ גְּדוֹלוֹת — וּבוֹ הָיּו הַמִּתְנַחֲלִים מִתְבַּצְּרִים בִּשְׁעַת צָרָה

כְּדֵי לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי הִתְנַפְּלֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים שֶׁשָּׁכְנוּ בַּיְּעָרוֹת הַסְּמוּכִים. בְּאַחַד הַיִּשּׁוּבִים הָאֵלֶה הִתְגּוֹרֵר הַכֹּמֶר בֵּיין וּשְׁנֵי יְלָדָיו, רְאוּבֵן וּמֶרִי. אִשְׁתּוֹ לֹא יָכְלָה לַעֲמוֹד בִּקְשָׁיֵי הַחַיִּים שֶׁל הַמִּתְנַחֲלִים הָרִאשׁוֹנִים וְהִיא מֵתָה בִּדְמִי יָמֶיהָ. יְשִׁישָׁה

שְׁכֵנָה אַחַת, בֶּקִי שְׁמָהּ, עָבְרָה לָגוּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר בֵּיין, כְּדֵי לְנַהֵל אֶת מֶשֶׁק בֵּיתוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל יְלָדָיו. כַּאֲשֶׁר הַיְלָדִים הִתְנַהֲגוּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, אוֹ שֶׁלֹא רָצוּ לֶאֱכוֹל, הָיְתָה גּוֹעֶרֶת בָּהֶם וּמְאַיֶּמֶת:

— אִם לֹא תִּתְנַהֲגוּ יָפֶה, יָבוֹאוּ הָאִינְדִיאָנִים וְיַחַטְפוּ אֶתְכֶם! רְאוּבֵן וּמֶרִי שָׁמְעוּ אֶת הָאִיּוּם הַזֶּה יוֹם־יוֹם וְהוּא הֵפִיחַ בָּהֶם פַּחַד־תָּמִיד, שֶׁגָּדַל וְהָלַךְ מִפְּנֵי אֲדֻמֵּי־הָעוֹר.

כָּךְ הַיְשִׁישָׁה וְכָךְ שְׁאָר תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה. אֲפִילוּ הָאִינְדִיאָנִים הַיְדִידוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ סָרִים אֶל הָעֲיָרָה כְּפַעַם בְּפַעַם כְּדֵי לְהִצְטַיֵּד בְּמָזוֹן וּבְמִינֵי סִדְקִית — נִתְקַבְּלוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹשָׁבִים בְּ"כַבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ".

בְּלֵיל סְתָו אֶחָד, לֵיל סוּפָה וּרְעָמִים וְגֶשֶׁם זַלְעָפוֹת, נִשְׁמַע קוֹל נְקִישָׁה עַל דֶּלֶת הָעֵץ הַכְּבֵדָה. מִשֶּׁקָּם הַכֹּמֶר בֵּיין לְפָתְחָהּ, מָצָא עַל הַסַּף נַעַר אִינְדִיאָנִי כָּחוּשׁ וְיָחֵף, צוֹלֵעַ וּמְזֵה־רָעָב, וְאַךְ כֻּתָּנְתּוֹ לְעוֹרוֹ. בְּאַנְגְּלִית רְצוּצָה וְעִלֶּגֶת בִּקֵּשׁ מַחֲסֶה מֵהַגֶּשֶׁם וּמָזוֹן לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ.

לְאַחַר שֶׁהִשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ וְרוּחוֹ שָׁקְטָה מְעַט, סִפֵּר הַנַּעַר כֵּיצַד בְּנֵי־שֵׁבֶט עוֹיֵן לְקָחוּהוּ בַּשֶּׁבִי מִשִּׁבְטוֹ שֶׁלּוֹ. הוּא חָלָה בַּשֶּׁבִי וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט אִיְּמוּ לַהֲמִיתוֹ. עַל כֵּן נִמְלַט מִשִּׁבְיוֹ וְזֶה חָדְשַׁיִם יָמִים הוּא מְשׁוֹטֵט נִרְדָּף מִיַּעַר אֶל יַעַר, עַד שְׁבְּזֶה הַלַּיְלָה הִבְחִין בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר וְהִתְדַּפֵּק עַל שַׁעַר הַבַּיִת.

— שַׁלְּחֵהוּ מִכָּאן! — תָּבְעָה הַיְשִׁישָׁה — הַנַּעַר הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מְרַגֵּל מִתְחַפֵּשׁ, שֶׁנִּשְׁלַח עַל־יְדֵי הָאִינְדִיאָנִים הָאוֹרְבִים בַּיַּעַר לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ! מַהֵר וְשַׁלְּחֵהוּ, כֹּמֶר בֵּיין, שֶׁמָּא יָבִיא עָלֵינוּ רָעָה גְּדוֹלָה מְאֹד!

מֶרִי הַקְּטַנָּה הִטְמִינָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּסִנָּרָהּ שֶׁל הַיְשִׁישָׁה וּרְאוּבֵן בֶּן־הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה תָּפַס אֶת קַשְׁתּוֹ וְחִצָּיו, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהָגֵן עַל אֲחוֹתוֹ.

אַךְ הַכֹּמֶר בֵּיין הַטּוֹב הִרְגִּיעָם וְאָמַר: — הַנַּעַר יִשָּׁאֵר בְּבֵיתִי. כָּחוּשׁ הוּא, נִרְדָּף וְחוֹלֶה וְזָקוּק לְמַחֲסֶה. לֹא אֲשַׁלְּחֵהוּ אֶל תּוֹךְ הַסּוּפָה, לֹא אַפְקִירֵהוּ לְרוֹדְפָיו.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם נֶאֶסְפוּ הַשְּׁכֵנִים לִרְאוֹת אֶת הָאֲסוּפִי. — הַיְשִׁישָׁה שֶׁלְּךָ צוֹדֶקֶת, כֹּמֶר בֵּיין — אָמְרוּ לוֹ — מְרַגֵּל הוּא הַנַּעַר הַזֶּה. מַהֵר וְשַׁלְּחֵהוּ מִכָּאן, פֶּן יָבִיא רָעָה גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּנוּ.

— לֹא עַכְשָׁו — הֵשִׁיב לָהֶם הַכֹּמֶר בְּתַקִּיפוּת —כַּאֲשֶׁר יַחֲלִים וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ, יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר יִרְצֶה וְיֵלֵךְ בַּאֲשָׁר יֵלֵךְ. אֲבָל לְעֵת עַתָּה יִשָּׁאֵר בְּבֵיתִי וְאֶנְהַג בּוֹ מִנְהַג הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

וְאוּנַוַנְדָה — כָּךְ קָרְאוּ לַנַּעַר — נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר בֵּיין. תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה פָּקְחוּ עָלָיו עַיִן לְכל¹ אֲשֶׁר פָּנָה וְהָלַךְ. צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, הִתְהַלֵּךְ בֵּין נַעֲרֵי הַעֲיָרָה זְקוּף־קוֹמָה וְגֵא בְּרוּחוֹ, כְּמוֹ נָסִיךְ מִלֵּדָה. מֵעוֹדוֹ לֹא הִתְרַפֵּס בִּפְנֵי הַנְּעָרִים לִבְנֵי־הָעוֹר. וְכַאֲשֶׁר קִנְטְרוּהוּ לִפְעָמִים עַל שׁוּם עֹורוֹ הָאָדֹם, הָיְתָה נִצֶּתֶת אֵשׁ אֲפֵלָה בְּעֵינָיו הַשְּׁחֹרוֹת.

אַךְ הוּא כָּבַשׁ אֶת רוּחוֹ וְהָלַךְ הָלְאָה. מֵחֲמַת רַגְלוֹ הַחוֹלָה, כִּמְעַט וְלֹא יָכוֹל הָיָה לָנוּעַ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים. כָּל הַיָּמִים הָיָה יוֹשֵׁב בַּשֶׁמֶשׁ וְקוֹלֵעַ סַלִּים בִּשְׁבִיל מֶרִי וּמְחַדֵּד חִצִּים לְקַשְׁתּוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. עַד מְהֵרָה נִתְקַשְּׁרָה בֵּינוֹ לְבֵין הַיְלָדִים יְדִידוּת רַבָּה, וְהַנַּעַר הָאִינְדִיאָנִי נִתְחַבֵּב עֲלֵיהֶם מְאֹד.

לְיָמִים, כַּאֲשֶׁר רַגְלוֹ הֶחֱלִימָה וְשׁוּב יָכוֹל הָיָה לָנוּעַ כְּחֶפְצוֹ, הָיָה מְלַמֵּד אֶת רְאוּבֵן לִירוֹת בְּקֶשֶׁת, לִפְגּוֹעַ בְּחַיּוֹת הַבָּר אֲשֶׁר בַּיַּעַר, לָדוּג דָּגִים בְּמָקוֹם שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים לֹא הִצְלִיחוּ מֵעוֹלָם לְהַעֲלוֹת בְּחַכָּתָם אֲפִלּוּ דָּג אֶחָד, לִמְצוֹא דַּרְכּוֹ בַּחֲשֵׁכָה עַל־פִּי הַכּוֹכָבִים וְעַל־פִּי כִּוּוּן הָרוּחוֹת וְזֶרֶם הַנָּהָר. וּלְמֶרִי הָיָה מֵבִיא מִינֵי שָׁרָשִׁים מֵהַיַּעַר וְנוֹצוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת. הוּא לִמֵּד אוֹתָהּ לְהַתְקִין נַעֲלַיִם אִינְדִיאָנִיוֹת מֵעוֹרָן שֶׁל חַיּוֹת, חֲגוֹרוֹת מִקְלִפּוֹת וְקוֹנְכִיוֹת, וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים.

הַסְּתָו חָלַף, יְמֵי הַחֹרֶף הִגִּיעוּ. הַמִּתְנַחֲלִים הִסְתַּגְּרוּ בְּבִקְתוֹתֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת וְהִתְקַיְּמוּ עַל הַבָּשָׂר הַמְשֻׁמָּר וְהַמָּזוֹן שֶׁהֵכִינוּ בְּעוֹד מוֹעֵד. רַק בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר בֵּיין אָכְלוּ יוֹם־יוֹם בָּשָׂר טָרִי. כִּי אוּנַוַנְדָה הָיָה צַיָּד. חַד־עַיִן מֵאֵין כָּמוֹהוּ וַאֲפִלּוּ בִּימֵי הַכְּפוֹר הָעַז בְּיוֹתֵר הָיָה הוֹלֵךְ לַיַּעַר וּמֵבִיא הַבַּיְתָה בְּשַׂר־צַיִד כָּלְשֶׁהוּ.

בֹּקֶר אֶחָד פָּנָה הַכֹּמֶר בֵּיין לִבְנֵי בֵּיתוֹ וְאָמַר לָהֶם: — אַנְשֵׁי הַכְּפָר הַשָּׁכֵן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַגְּבָעוֹת זְקוּקִים לִי. אֶרְכַּב אֲלֵיהֶם עַל סוּסִי וּבְעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים אָשׁוּב. אֲנִי מְקַוֶּה כִּי אוּנַוַנְדָה הָאַמִּיץ יִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם.

הֱיוּ שָׁלוֹם וְהִתְנַהֲגוּ יָפֶה. לִבּוֹ שֶׁל אוּנַוַנְדָה רָחַב וְזָע בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב הַגַּאֲוָה וְהַתּוֹדָה לָאִישׁ הַלָּבָן עַל הָאֵמוּן שֶׁנָתַן בּוֹ. וְאִלּוּ הַיְשִׁישָׁה נִרְכְּנָה עַל הַכֹּמֶר בֵּיין וְלַחֲשָׁה בְּאָזְנוֹ:

— לְוַאי שֶׁלֹא תִּטְעֶה, וּלְוַאי שֶׁאֶתְבַּדֶּה, אֲבָל לִבִּי אוֹמֵר לִי כִּי צֶפַע גִּדַּלְתָּ לְךָ בְּחֵיקְךָ, הַכֹּמֶר בֵּיין!

ב

יַד הַמִּקְרֶה הִיא יַד הַגּוֹרָל לִפְעָמִים. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם יָצָא אוּנַוַנְדָה לָצוּד צַיִד בַּיַּעַר. הַיּוֹם פָּנָה, הַחֲשֵׁכָה יָרְדָה עַל הָעֲיָרָה וְהַנַּעַר עֲדַיִן לֹא חָזַר. וְהִנֵּה — הוֹי שֹׁד וָשֶׁבֶר! — דַּוְקָא בִּשְׁעוֹתָיו הַמֻּקְדָּמוֹת שֶׁל אוֹתוֹ לַיְלָה הִתְנַפְּלוּ הָאִינְדִיאָנִים עַל הָעֲיָרָה, הִצִּיתוּ אֶת בִּקְתוֹת הָעֵץ שֶׁל הַמִּתְנַחֲלִים וְיָרוּ בְּלִי הֶרֶף אֶת חִצֵּיהֶם אֶל תּוֹךְ הַשְּׁבִילִים וְהַסִּמְטָאוֹת.

הַתּוֹשָׁבִים מִהֲרוּ וְהִתְכַּנְּסוּ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל הַמְבֻצָּר וְהֵשִׁיבוּ מִלְחָמָה שָׁעְרָה.

כָּל הַלַּיְלָה אָרְכָה הַמִּלְחָמָה וְעִם הָנֵץ הַחַמָּה נָסוֹגוּ הָאִינְדִיאָנִים אֶל הַיְּעָרוֹת, בְּקַחְתָּם אִתָּם שְׁבוּיִים אֲחָדִים. אוֹ־אָז יָצְאוּ הַמִּתְנַחֲלִים אֶת הַבַּיִת הַמְבֻצָּר וּבְלֵב כָּבֵד שֵׂרְכוּ דַּרְכָּם אֶל חָרְבוֹת בִּקְתוֹתֵיהֶם הָעֲשֵׁנוֹת.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְגַלָּה כִּי בֶּקִי הַיְשִׁישָׁה וְיַלְדֵי הַכֹּמֶר נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם. — הָאִינְדִיאָנִים לְקָחוּם עִמָּהֶם! — קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים בְּצַעַר גָּדוֹל, כִּי הָיָה הַכֹּמֶר נַעֲרָץ מְאֹד עַל הַמִּתְנַחֲלִים.

— אֲנִי כָּאן! — נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹלָהּ הֶחָלוּשׁ שֶׁל הַיְשִׁישָׁה, בּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַמַּרְתֵּף שֶׁמִּתַּחַת לָרִצְפָּה — עִזְרוּ לִי לַעֲלוֹת!

הַשְּׁכֵנִים סִיְּעוּ בְּיָדָהּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְהֵשִׁיבוּ אֶת רוּחָהּ בִּמְעַט מַיִם צוֹנְנִים.

— רָאִיתִי אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם! — קָרְאָה הַיְשִׁישָׁה. — אֶת מִי? — אֶת אוּנַוַנְדָה! הוּא הָיָה בֵּין הָאִינְדִיאָנִים הַפְּרָאִים. רְאִיתִיו תּוֹפֵס אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו וְגוֹרֵר אוֹתָם עִמּוֹ. הִזְהַרְתִּי אוֹתוֹ! אָמַרְתִּי לוֹ, לַכֹּמֶר בֵּיין, כִּי צֶפַע הוּא מְגַדֵּל לוֹ בְּחֵיקוֹ! הַבּוֹגֵד הַקָּטָן הַזֶּה מָעַל בָּאֵמוּן שֶׁהַכֹּמֶר הַטּוֹב נָתַן בּוֹ! הוֹי, כֵּיצַד אוּכַל לְבַשֵּׂר לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה הַזֹּאת?!

עוֹדָהּ יוֹשֶׁבֶת וּמְקוֹנֶנֶת, מֻקֶּפֶת שְׁכֵנִים, נִשְׁמְעוּ שַׁעֲטוֹת סוּס וְעַד מְהֵרָה נִצַּב הַכֹּמֶר בֵּיין לִפְנֵיהֶם. הוּא רָאָה מֵרָחוֹק אֶת הַלֶּהָבוֹת וְהֶעָשָׁן שֶׁעָלוּ מִבִּקְתּוֹת הָעֲיָרָה וְחִישׁ־מַהֵר עָלָה עַל סוּסוֹ וְהִגִּיעַ לְכָאן.

— מָה הַדָּבָר? — שָׁאַל בִּרְאוֹתוֹ אֶת בִּקְתָּתוֹ חֲרֵבָה וּמַעֲלָה עָשָׁן — מָה אֵרַע כָּאן? הֵיכָן רְאוּבֵן? הֵיכָן מֶרִי?!

הַשְּׁכֵנִים וּבֶקִי הַיְשִׁישָׁה הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ דּוּמָם וְלֹא הִרְהִיבוּ עֹז לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם. הַכֹּמֶר הֵבִין. הוּא הִשְׁתּוֹפֵף עַל סַף בֵּיתוֹ, טָמַן רֹאשׁוֹ בְּכַפּוֹתָיו וְשָׁקַע בִּתְפִלָּה אִלֶּמֶת, רְווּיַת צַעַר, אֶל הָאֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לוֹ כֹּחַ לַעֲמוֹד בִּיגוֹנוֹ.

הַנָּשִׁים נִסּוּ לְנַחֲמוֹ וְהַגְּבָרִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא רָחֲצוּ אֶת פִּצְעֵיהֶם מִקְּרָב הַלַּיְלָה, דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ בְּבַקְּשָׁם לְהָפִיחַ בּוֹ תִּקְוָה כִּי אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר כִּי יְלָדָיו מָצוֹא יִמָּצְאוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו.

לְפֶתַע נִשְׁמְעוּ צְעָדִים וְהָאֲנָשִׁים הֵסֵבּוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְרָאוּ אֶת אוּנַוַנְדָה חוֹזֵר מִן הַיַּעַר. אַיִל צָעִיר מוּטָל עַל כְּתֵפָיו וְעֵינָיו תְּמֵהוֹת לְמַרְאֵה הַתְּכוּנָה הַקּוֹדֶרֶת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר מֵיטִיבוֹ.

בִּרְאוֹתוֹ כִּי כֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים בּוֹ בְּאֵיבָה גְּלוּיָה, הֵשִׁיט מַבָּטָיו סָבִיב־סָבִיב, רָאָה אֶת הַבְּקָתוֹת הַהֲרוּסוֹת, אֶת כָּל הַחֻרְבָּן אֲשֶׁר בָּעֲיָרָה וּבְלֹא לִשְׁאוֹל דָּבָר, הֵבִין אֶת אֲשֶׁר קָרָה.

— רְאוּבֵן אֵינֶנּוּ? וּמֶרִי הַקְּטַנָּה, אֵינֶנָּה? הָאֲנָשִׁים הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ בְּשִׂנְאָה בּוֹעֶרֶת כְּאֵשׁ וְהִצְבִּיעוּ עַל הָאָב הָאֻמְלָל הַשָּׁקוּעַ בִּתְפִלָּה אִלֶּמֶת. אוּנַוַנְדָה הִתְפָּרֵץ קָדִימָה, כָּרַע בֶּרֶךְ לִפְנֵי הַכֹּמֶר בֵּיין וְזָעַק:

— אוּנַוַנְדָה אֵינֶנּוּ בּוֹגֵד! אוּנַוַנְדָה זוֹכֵר! אוּנַוַנְדָה הוּא אַסִּיר תּוֹדָה. אַתָּה לְהַאֲמִין?

הַכֹּמֶר בֵּיין, הָאָב הָאֻמְלָל, נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, בַּנַּעַר, בִּדְמָמָה וּבְעֶצֶב. לֹא, הַנַּעַר הַזֶּה לֹא שִׁקֵּר לוֹ מֵעוֹדוֹ, וְגַם הַפַּעַם בָּטוּחַ הָיָה כִּי אֱמֶת בְּפִיו.

— אֲנִי מַאֲמִין לְךָ וּבוֹטֵחַ בְּךָ גַּם עַתָּה — לָחַשׁ — אֲבָל הָאֲחֵרִים חוֹשְׁבִים כִּי בָּגַדְתָּ בָּנוּ וְסִיַּעְתָּ לָאִינְדִיאָנִים הָרָעִים לְהַחֲרִיב אֶת הָעֲיָרָה שֶׁלָּנוּ. לֵךְ, אוּנַוַנְדָה, לֹא טוֹב בִּשְׁבִילְךָ לִהְיוֹת בָּעֲיָרָה הַזֹּאת. שׁוּב אֵין בֵּיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת לְךָ מִקְלָט.

— אוּנַוַנְדָה אֵינֹו יוֹדֵעַ פַּחַד — אָמַר אוּנַוַנְדָה — אוּנַוַנְדָה הוֹלֵךְ. אֲבָל הוּא יָשׁוּב אֵלֶיךָ וְיָבִיא לְךָ אֶת בִּנְךָ וּבִתְךָ.

וְהוּא הֵסֵב אֶת פָּנָיו וְנֶעֱלַם בִּמְרוּצָה אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר הַסָּמוּךְ. יָמִים וְלֵילוֹת נָדַד אוּנַוַנְדָה לְבַדּוֹ בִּשְׁבִילֵי הַיְּעָרוֹת וְאֵין עִמּוֹ אֶלָּא סַכִּין צַיָּדִים אִינְדִיאָנִי. הַיְּעָרוֹת הֶאֱכִילוּהוּ, הַמַּעְיָנוֹת הִשְׁקוּהוּ מַיִם. הַשֶּׁמֶשׁ הִדְרִיכָה אֶת דַּרְכּוֹ בַּיּוֹם, הַכּוֹכָבִים בַּלַּיְלָה.

ג

בֵּינְתַיִם הוֹלִיכוּ הָאִינְדִיאָנִים אֶת רְאוּבֵן וְאֶת מֶרִי עִמָּהֶם. כָּל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת הָלְכוּ דֶּרֶךְ הַיְּעָרוֹת וּלְעֵת עֶרֶב הִגִּיעוּ לִכְפָר אִינְדִיאָנִי רָחוֹק. כָּאן עָצְרוּ כֻּלָּם לָנוּחַ מְעַט, לְאַחַר הַמַּסָּע הַמְמֻשָּׁךְ וְהַמְיַגֵּעַ.

הָאִינְדִיאָנִים לֹא הִטְרִידוּ אֶת הַיְלָדִים לִבְנֵי־הָעוֹר וְלֹא נָגְעוּ בָּהֶם לְרָעָה. רְאוּבֵן זָכַר כָּל מַה שֶׁלָּמַד מֵאוּנַוַנְדָה, וְעַד־מְהֵרָה כָּבַשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד בְּקֶרֶב הַנְּעָרִים הָאִינְדִיאָנִים. הוּא הֵיטִיב לִקְלוֹעַ בְּחַיּוֹת־הַבָּר, לְגַלֵּף בָּעֵץ, לָדוּג דָּגִים.

הָאִינְדִיאָנִים הִנִּיחוּהוּ לְהִתְהַלֵּךְ חָפְשִׁי, כִּי סְמוּכִים וּבְטוּחִים הָיוּ, שֶׁנַּעַר לָבָן רַךְ־שָׁנִים כָּמוֹהוּ לֹא יָעֵז לִבְרוֹחַ אֶל הַיְּעָרוֹת הָעֲבֻתִּים הַמַּקִּיפִים אֶת הַמַּחֲנֶה הַקָּטָן. יְעָרוֹת גְּדוֹלִים אֵלֶּה, חַיּוֹת טֶרֶף מְשׁוֹטְטוֹת בָּהֶם וְסַכָּנוֹת רַבּוֹת רוֹחֲשׁוֹת בֵּין עֲצֵיהֶם.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר רְאוּבֵן פִּזֵּר מַלְכּוֹדוֹת לְצִפֳּרִים בְּשׁוּלֵי הַיַּעַר, שָׁמַע לְפֶתַע צְרִיחָה שֶׁל צִפּוֹר. הוּא הָלַךְ אַחַר הַקּוֹל. הַצְּרִיחָה נִשְׁנְתָה וְהָלְכָה וּבְלִי שֶׁהִרְגִּישׁ בְּכָךְ, הֶעֱמִיק רְאוּבֵן לְתוֹךְ הַיַּעַר.

לְפֶתַע שָׁמַע רִשְׁרוּשׁ וְכַאֲשֶׁר הֵסֵב אֶת פָּנָיו, רָאָה אֶת אוּנַוַנְדָה גּוֹלֵשׁ בִּמְהִירוּת מֵאַחַד הָעֵצִים וְאֶצְבָּעוֹ עַל פִּיו לְאוֹת כִּי יִשְׁתֹּק.

— בָּאתִי לָקַחַת אוֹתְךָ וְאֶת אֲחוֹתְךָ הַבַּיְתָה — לָחַשׁ אוּנַוַנְדָה בִּמְהִירוּת — אֲנִי אַצִּיל אֶתְכֶם. אֲבָל לֹא עַכְשָׁו. חֲזֹר לַמַּחֲנֶה. זְכֹר: אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי, לֹא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי. וַאֲנִי אֵינִי מַכִּיר אוֹתְךָ, לֹא יוֹדֵעַ מִי אַתָּה. תַּגִּיד גַּם לַאֲחוֹתְךָ. בְּבוֹא הַשָּׁעָה אֲנִי לָתֵת לָכֶם סִימָן. עַכְשָׁו חֲזֹר מַהֵר, פֶּן תְּעוֹרֵר אֶת חֲשָׁדָם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים.

רְאוּבֵן כָּבַשׁ אֶת סַעֲרַת רוּחוֹ וְאֶת שִׂמְחָתוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת יְדִידוֹ הָאִינְדִיאָנִי, וְעָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו אוּנַוַנְדָה וְחָזַר חִישׁ־מַהֵר אֶל הַוִּיגְוַם שֶׁלּוֹ בְּמַחֲנֶה הָאִינְדִיאָנִים.

רַק לְמָחֳרַת הַיּוֹם הוֹפִיעַ אוּנַוַנְדָה לְתֻמּוֹ בַּכְּפָר שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים. הוּא צָלַע עַל רַגְלוֹ הַפְּצוּעָה וּבִקֵּשׁ מַחֲסֶה וּמָזוֹן.

הָאִינְדִיאָנִים נָהֲגוּ בּוֹ מִדָּה נָאָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים, הֶאֱכִילוּהוּ וְהִשְׁקוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם. עַד־מְהֵרָה הִתְיַדֵּד עִם הַנְּעָרִים הָאִינְדִיאָנִים. אַךְ לֹא הֶרְאָה כָּל סִימָן, שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים לִבְנֵי־הָעוֹר. רְאוּבֵן וּמֶרִי נָהֲגוּ כָּמוֹהוּ. בִּגְלַל הַפֶּצַע בְּרַגְלוֹ, לֹא יָכוֹל הָיָה אוּנַוַנְדָה לְהִצְטָרֵף אֶל שְׁאָר הַגְּבָרִים וְהַנְּעָרִים, שֶׁיָּצְאוּ יוֹם־יוֹם לָצוּד צַיִד בַּיַּעַר. הוּא נִשְׁאַר בַּמַּחֲנֶה. וְרָקַם בַּסֵּתֶר אֶת תָּכְנִיתוֹ.

בְּרֵאשִׁית הַסְּתָו הִרְחִיקוּ כָּל הַגְּבָרִים וְהַנְּעָרִים אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, כְּדֵי לְאַמֵּן יְדֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה. בַּכְּפָר לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

— אַתָּה, אוּנַוַנְדָה אֵינְךָ יָכוֹל לָבוֹא אִתָּנוּ, הַפֶּצַע בְּרַגְלְךָ טֶרֶם הִגְלִיד — אָמְרוּ לוֹ הָאִינְדִיאָנִים — הִשָּׁאֵר בַּכְּפָר וּפְקַח־עַיִן עַל שְׁנֵי הַיְלָדִים שֶׁל הָאָדָם הַלָּבָן.

כִּשְׁמוֹעַ רְאוּבֵן אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֵחֵל לִבּוֹ לִפְעוֹם בּוֹ. בְּחָזְקָה. הוּא יָדַע, וְכֵן יָדַע אוּנַוַנְדָה, כִּי שְׁעַת הַבְּרִיחָה קְרוֹבָה.

ד

וְאָכֵן, בְּלֵיל יָרֵחַ אֶחָד הִתְגַנֵּב אוּנַוַנְדָה חֶרֶשׁ אֶל הַוִּיגְוַם בּוֹ יָשְׁנוּ רְאוּבֵן וּמֶרִי וִישִׁישָׁה אִינְדִיאָנִית אַחַת, חָתַךְ חֶרֶשׁ אֶת בַּד הַוִּיגְוַם וּשְׁנֵי הַיְלָדִים הֵגִיחוּ מִמֶּנּוּ בִּזְחִילָה וְהָלְכוּ בִּדְמָמָה אַחַר דְּמוּתוֹ שֶׁל אוּנַוַנְדָה הַמִּתְרַחֶקֶת בְּתוֹךְ אֲפֵלַת הַיַּעַר. הֵם הִפְסִיעוּ בִּזְהִירוּת עַל עֲנָפִים וְעָלִים, שֶׁכָּל רַחַשׁ עשׂוּי הָיָה לְהַסְגִּירָם. בִּמְהִירוּת וּבִדְמָמָה עָשׂוּ דַּרְכָּם, כְּמוֹ שְׁלשָׁה אַיָּלִים, הַנִּמְלָטִים מֵרוֹדְפֵיהֶם.

כַּאֲשֶׁר הִרְחִיקוּ מְאֹד אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, הִתְחִיל הָרָעָב לְהַצִיק לָהֶם. אוּנַוַנְדָה הִשְׁאִיר אֶת רְאוּבֵן לִשְׁמוֹר עַל אֲחוֹתוֹ וְהוּא עַצְמוֹ יָצָא לְחַפֵּשׂ דְּבַר מַאֲכָל כָּלְשֶׁהוּ. מִשֶּׁבּוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב וְהָרָעָב הֵצִיק לְמֶרִי מְאֹד, קָטַף רְאוּבֵן מִינֵי גַּרְגְּרִים שֶׁצָּמְחוּ שָׁם וְנָתַן לָהּ לֶאֱכוֹל.

הַגַּרְגְּרִים הָיוּ מְתוּקִים וּטְעִימִים מְאֹד, אוּלָם כַּאֲשֶׁר בָּלְעָה אוֹתָם, הֶחֱוִירוּ פָּנֶיהָ שֶׁל מֶרִי וְיָדֶיהָ נַעֲשׂוּ קָרוֹת כְּקֶרַח. רְאוּבֵן לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת. אֲחוֹתִי גּוֹוַעַת, חָשַׁב בְּבֶהָלָה, גַּרְגְּרֵי רַעַל הָיוּ הַגַּרְגְּרִים הָאֵלֶּה! אוֹיָה, מֶה עָשִׂיתִי? הִיא תָּמוּת!

וְהוּא חָזַר וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדֶיהָ הַקָּרוֹת וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל לְאוּנַוַנְדָה. הַהֵד פִּזֵּר אֶת הַשֵׁם הַזֶּה לְכָל הָעֲבָרִים וְהִגִּיעַ לְאָזְנָיו שֶׁל הַנַּעַר הָאִינְדִיאָנִי. לְשֶׁמַע קוֹל הַזְּעָקָה, קָפַץ עַל רַגְלָיו וּכְחֵץ מִקֶּשֶׁת רָץ וְדִלֵּג בֵּין הָעֵצִים.

הוּא הִגִּיעַ בְּעוֹד מוֹעֵד, וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַגַּרְגְּרִים שֶׁמֶּרִי אָכְלָה, קָרָא:

— הַדְלֵק מְדוּרָה, מַהֵר! הוֹשֵׁב אֶת מֶרִי לְיַד הָאֵשׁ שֶׁיֵּחַם לָהּ. מִיָּד אָשׁוּב.

וְהוּא הָלַךְ וְהִשְׁתּוֹפֵף עַל אַרְבָּעָיו וְחִפֵּשׂ כְּמוֹ כֶּלֶב־צַיִד אַחַר שָׁרָשִׁים מְסֻיָּמִים, בַּעֲלֵי סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת נֶגֶד רַעַל הַגַּרְגְּרִים. הוּא חִפֵּשׁ מִתַּחַת הַשִּׂיחִים וּמִתַּחַת לֶעָלִים וּבְכָל מָקוֹם.

צְרִיחַת שִׂמְחָה פְּרוּעָה בִּשְּׂרָה לַיְלָדִים כִּי מָצָא אֲשֶׁר חִפֵּשׂ. הֶרֶף־עַיִן חָזַר אֶל מֶרִי וְקָרָא: — אִכְלִי אֶת הַשָּׁרָשִׁים הָאֵלֶּה, מַהֵר! הַכֹּל טוֹב, אֲנִי לַעֲשׂוֹת לִשְׁתּוֹת וְאַתְּ לֹא לָזוּז! וְשׁוּב נֶעֱלַם בֵּין הַשִּׂיחִים וְחָזַר וּבְיָדָיו גְּבִיעֵי עָלִים גְּדוֹלִים וּבָהֶם צוּף. כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה בִּלּוּ הַשְּׁלשָׁה לְיַד הַמְּדוּרָה וּלְעֵת בֹּקֶר פָּקְחָה מֶרִי אֶת עֵינֶיהָ וְחִיְּכָה אֶל אָחִיהָ וְאֶל אוּנַוַנְדָה: הִיא נִצְּלָה!

אֲָבל הָיְתָה תְּשׁוּשָׁה מְאֹד וְלֹא יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ. יוֹמַיִם נִשְׁאֲרוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא, וּרְאוּבֵן וְאוּנַוַנְדָה טִפְּלוּ בָּהּ בִּמְסִירוּת. אוּנַוַנְדָה בִּשֵּׁל בִּשְׁבִילָהּ בְּשַׂר צִפֳּרִים. רְאוּבֵן בִּקֵּשׁ לָצוּד אַיִל וּלְקַחְתּוֹ עִמָּהֶם, כְּדֵי שֶׁהָרָעָב לֹא יָצִיק לָהֶם בַּדֶּרֶךְ.

וְאָמְנָם גִּלָּה עֲקֵבוֹת שֶׁל אַיִל וּבְלֶכְתּוֹ אַחֲרֵיהֶן, הִרְחִיק לְבַדּוֹ אֶל בֵּין הָעֵצִים. אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הָיְתָה, כַּאֲשֶׁר הַחַיּוֹת יוֹצְאוֹת לְשַׁחֵר לְטֶרֶף. עוֹדוֹ מְהַלֵּךְ אַחַר עִקְּבוֹת הָאַיִל שָׁמַע לְפֶתַע קוֹל רִשְׁרוּשׁ מֵאֲחוֹרָיו. " הָאִינְדִיאָנִים!" פִּלְּחָה הָאֵימָה אֶת לִבּוֹ וּכְבָר בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר עַל עִקְּבוֹתָיו וְלָשׁוּב אֶל אֲחוֹתוֹ. אֲבָל כְּהֶרֶף־עַיִן זָכַר כִּי אָסוּר לוֹ לְגַלּוֹת לָאִינְדִיאָנִים אֶת מְקוֹם הִמָּצְאָם שֶׁל אֲחוֹתוֹ וְשֶׁל אוּנַוַנְדָה. אִם נִגְזַר עָלָיו לְהִלָּחֵם, יִלָּחֵם לְבַדּוֹ: וְאִם לִפּוֹל שֵׁנִית בַּשֶּׁבִי — יִפֹּל לְבַדּוֹ וְהַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים יִנָּצְלוּ, כָּכָה לִמֵּד אוֹתוֹ אוּנַוַנְדָה וְכָךְ גַם יַעֲשֶׂה!

וְהוּא עָצַר תַּחְתָּיו וְדָרַךְ קַשְׁתּוֹ — — — אַךְ מָה רָאוּ עֵינָיו? הוּא רָאָה לְפָנָיו שְׁתֵּי עֵינַיִם מְרֻשָּׁעוֹת, וּמְנַצְנְצוֹת אֵלָיו מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים. לֹא עֵינַיִם שֶׁל אִינְדִיאָנִי, כִּי אִם עֵינָיו שֶׁל חֲתוּל־בָּר. רְאוּבֵן כִּוֵּן אֶל רֹאשׁוֹ שֶׁל הֶחָתוּל וְיָרָה אֶת הַחֵץ. נִשְׁמְעָה צְרִיחַת אֵימִים וּרְאוּבֵן בָּטוּחַ הָיָה כִּי הַחֵץ שֶׁלּוֹ פִּלַּח אֶת גּּופוֹ שֶׁל הֶחָתוּל הַטּוֹרֵף. וּפָנָה בִּמְרוּצָה לְעֵבֶר הַשְּׁנַיִם הַמְחַכִּים לוֹ.

אֲבָל, אוֹיָה — הֶחָתוּל זִנֵּק אַחֲרָיו. מֵרֹב בֶּהָלָה נִשְׁמְטָה הַקֶּשֶׁת מִיָּדָיו וּקְרִיאַת אֵימִים נִתְמַלְּטָה מִפִּיו.

לְמַזָּלוֹ לֹא הִרְחִיק לֶכֶת כְּפִי שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ, וְאוּנַוַנְדָה שָׁמַע אֶת קוֹל קְרִיאָתוֹ וּכְהֶרֶף־עַיִן הָיָה אֶצְלוֹ, בְּדִיוּק בָּרֶגַע שֶׁחֲתוּל־הַבָּר הַפָּצוּעַ זִנֵּק עַל רְאוּבֵן. אוּנַוַנְדָה הֵנִיף אֶת סַכִּין הַצַיָּדִים אֲשֶׁר לוֹ וְהִסְתָּעֵר עַל הֶחָתוּל וְכַעֲבֹר קְרָב עַז וְקָצָר — קְטָלוֹ. כָּךְ הִצִּיל אוּנַוַנְדָה פַּעֲמַיִם אֶת חַיֵּי הַיְלָדִים שֶׁל הָאָדָם הַלָּבָן — פַּעַם אֶת מֶרִי וּפַעַם אֶת רְאוּבֵן.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם בְּתוֹךְ הַיַּעַר הֶעָבֹת. פִּצְעוֹ שֶׁל אוּנַוַנְדָה נִפְתַּח וְהֵחֵל שׁוֹתֵת דָּם. אֲבָל הַנַּעַר הָאִינְדִיאָנִי לֹא הִקְפִּיד וְהוֹסִיף לְהוֹלִיךְ אַחֲרָיו אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הֵם הִגִּיעוּ אֶל הֶנָּהָר הַגָּדוֹל.

זֹאת הַפַּעַם הֵאִיר לָהֶם הַמַּזָּל פָּנִים וְהֵם מָצְאוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר דּוּגִית קְטַנָּה שֶׁאַחַד הַצַּיָּדִים הִשְׁאִירָה שָׁם. הַשְׁלשָׁה קָפְצוּ לְתוֹכָהּ וְהַדּוּגִית נִשְּׂאָה חִישׁ קַל עִם זֶרֶם הַמַּיִם. מֶרִי הִתְכַּרְבְּלָה בְּחַרְטֹם הַדּוּגִית, רְאוּבֵן חָתַר בַּמָּשׁוֹט הָאֶחָד שֶׁמָּצָא בַּדּוּגִית וְאִלּוּ אוּנַוַנְדָה הִשְׁתּוֹפֵף בֵּינֵיהֶם וּבָחַן בִּקְפִידָה אֶת הַפֶּצַע בְּרַגְלוֹ.

כָּכָה הֶחֱלִיקוּ לְאֹרֶךְ הַנָּהָר וְלִפְנוֹת עֶרֶב הִבְחִינוּ בַּבְּקָתוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַכְּפָר שֶׁנִּבְנוּ בִּמְקוֹם הַיְשָׁנוֹת שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ. אוֹ אָז נָשָּׂא אוּנַוַנְדָה אֶת זְרוֹעוֹתָיו הַשָּׁמַיְמָה וְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹנוֹ אֶל הָרוּחַ הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הָאֵל שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים. הַדּוּגִית קָרְבָה לַחוֹף וּמֶרִי וּרְאוּבֵן קָפְצוּ מִמֶּנָּה אֶל הַיַּבָּשָׁה. אוּנַוַנְדָה לֹא מָשׁ ממְּקוֹמוֹ.

— לְכוּ — אָמַר לָהֶם — אֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל. אַתֶּםלְהַגִּיד לְאַבָּא הַטּוֹב שֶׁלָּכֶם אוּנַוַנְדָה לֹא לְשַׁקֵּר וְלֹא לִשְׁכּוֹחַ. אוּנַוַנְדָה נֶאֱמָן. אוּנַוַנְדָה לְהַבְטִיחַ, אוּנַוַנְדָה לְקַיֵּם.

על פי: . נ. טִילְבּוֹם

א. הַחֲנִית הָרִאשׁוֹנָה

סוֹף־סוֹף הִגִּיעַ הָאָבִיב גַּם לַכְּפָר הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּאַלַסְקָה. הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁכִּמְעַט כָּל יְמֵי הַחֹרֶף הִסְתַּתְּרָה לָהּ הַרְחֵק מֵעֵבֶר לֶהָרִים, הֵגִיחָה עַתָּה וְהִתְרוֹמְמָה גָּבֹהַּ בַּשָּׁמַיִם. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ חָדְרוּ מִבַּעַד לַקֶּרַח הַכָּחֹל־אָפֹר וּפֹה וָשָׁם כְּבָר נִרְאוּ מִתַּחְתָּיו מֵי הַיָּם. הַשָּׁמַיִם הָיוּ כְּחֻלִּים מְאֹד וְהַשֶּׁלֶג הַנָּמֵס וְהוֹלֵךְ הֶחֱזִיר אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

הִגִּיעוּ יְמֵי הָאָבִיב לַכְּפָר, וְתוֹשָׁבָיו הִתְעוֹרְרוּ לְחַיִּים. הַגְּבָרִים, הַנָּשִׁים וְאַף הַיְלָדִים — כֻּלָּם הִתְרוֹצְצוּ טְרוּדִים וַעֲסוּקִים. אֲפִלּוּ הַכְּלָבִים הָיוּ נוֹבְחִים מִשִּׂמְחָה מִשֶּׁאַךְ הִרְגִּישׁוּ בִּתְכוּנַת הַצַּיִד הַגְּדוֹלָה הָרוֹחֶשֶׁת בַּכְּפָר.

קוֹנוּק סִיַּע בִּידֵי אָבִיו לִגְרוֹר אֶת הַקַּיַק שֶׁלָּהֶם — דּוּגִית קְטַנָּה עֲשׂוּיָה מֵעוֹר שֶׁל כַּלְבֵי־יָם — אֶל הַמִּזְחֶלֶת הָאֲרֻכָּה. הוּא עָבַד בִּשְׁקִידָה וְחָשׁ גַּאֲוָה בְּלִבּוֹ עַל שֶׁאָבִיו הִפְקִיד בְּיָדָיו עֲבוֹדַת־גְּבָרִים זוֹ, וְהוּא אֵינוֹ אֶלָּא בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּלְבַד. אוֹתָהּ שָׁעָה אָרְזָה אֲחוֹתוֹ בַּת־הָעֶשֶׂר כְּלֵי אֹכֶל וְצַלָּחוֹת בְּאַרְגַז־הַמַּסָּעוֹת.

הַיָּמִים הָאֵלֶּה, יְמֵי הַהֲכָנָה לְצֵיד הַלִּוְיְתָנִים הַגְּדוֹלִים, הֵם הַיָּמִים הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה. בְּבוֹא הָאָבִיב הָיוּ לַהֲקוֹת הַלִּוְיְתָנִים חוֹלְפוֹת בְּסָמוּךְ לַכְּפָר, בְּדַרְכָּן אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, וְיָמִים רַבִּים קֹדֶם־לָכֵן הָיוּ צַיָּדֵי הַלִּוְיְתָנִים, מְשַׁפְּצִים אֶת דּוּגִיּוֹת הַקַּיַק שֶׁלָּהֶם, מְנַקִּים אֶת הַמְּשׁוֹטִים, מַתְקִינִים אֶת הַחֲנִיתוֹת וּמְכִינִים אֶת הַצֵּידָה לַדֶּרֶךְ.

קוֹנוּק סִיַּע לְאָבִיו, וְשָׂרָה אֲחוֹתוֹ — לְאִמָּהּ. מִיּוֹם לְיוֹם גָּבְרָה הִתְרַגְּשׁוּתָם. בֹּקֶר־בֹּקֶר הָיָה קוֹנוּק מַבִּיט בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם עַל־פְּנֵי הַיָּם הַקָּפוּא.

וְהִנֵּה — הֶאָח! — הַבֹּקֶר נִשְׁקַף מֵרָחוֹק פַּס מַיִם כָּחֹל וְגוּשֵׁי קֶרַח גְּדוֹלִים צָפִים בּוֹ. בַּמָּקוֹם הַהוּא הִתְהַוְּתָה פִּרְצָה בַּקֶּרַח, דֶּרֶךְ־מַעֲבָר לַלִּוְיְתָנִים.

כְּהֶרֶף־עַיִן מִהֲרוּ הָאֶסְקִימוֹסִים אֶל דּוּגִיּוֹת הַקַּיַק שֶׁלָּהֶם הַמֻּנָּחִים עַל הַמִּזְחָלוֹת. עַתָּה אָסוּר לְאַבֵּד אַף לֹא רֶגַע אֶחָד. אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם לָצוּד הַרְבֵּה לִוְיְתָנִים, יִהְיוּ חָפְשִׁים מִדְּאָגָה לְמָזוֹן בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים. עוֹרָם וְעַצְמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלִּוְיְתָנִים יְמַלְּאוּ אֶת כָּל שְׁאָר מַחְסוֹרָם.

שָׂרָה הִגִּישָׁה לְאָבִיהָ אֶת אַרְגַּז הַמַּסָּעוֹת וְכֵן אֹהֶל קָטָן וּבִגְדֵי שֵׁנָה חַמִּים. אַף הִיא, כְּאָחִיהָ, הָיְתָה נִרְגֶּשֶׁת וּשְׂמֵחָה, שֶׁהַשָּׁנָה הִסְכִּים אָבִיהָ לְצָרְפָהּ לְמַסַּע הַצַּיִד, יַחַד עִם קוֹנוּק אָחִיהָ.

כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ לִרְתּוֹם אֶת הַכְּלָבִים לְמִזְחָלוֹת, הִתְפַּלֵּא קוֹנוּק שֶׁאָבִיו אֵינֶנּוּ פּוֹסֵחַ עַל טוֹטוֹ.

— מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לָנוּ מֵהַכַּלְבָּה הַזְּקֵנָה הַזֹּאת?! — קָרָא קוֹנוּק בְּתַרְעֹמֶת — אֵין הִיא מְטִיבָה לָרוּץ וְאַךְ לְטֹרַח תִּהְיֶה עָלֵינוּ.

— מוּבָן שֶׁנִּקַּח אֶת טוֹטוֹ אִתָּנוּ — הֵשִׁיב אָבִיו בְּרֻגְזָה — הַכַּלְבָּה הַזֹּאת הִיא חֲכָמָה וּנְבוֹנָה, כְּשֵׁם שֶהִיא זְקֵנָה. טוֹטוֹ לֹא הֶחֱסִירָה אַף מַסַּע צַיִד אֶחָד, וְגַם הַפַּעַם אֵין בְּדַעְתִּי לְהַשְׁאִירָהּ כָּאן.

— אַבָּא צוֹדֵק — לָחֲשָׁה שָׂרָה, בְּלַטְּפָה רַכּוֹת אֶת רֹאשָׁהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַכַּלְבָּה הַזְּקֵנָה — לֹא נוּכַל לָצֵאת בִּלְעָדֶיהָ.

קוֹנוּק נִשְׁתַּתֵּק וְלֹא אָמַר דָּבָר. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה חָשׁוּ הַצַּיָּדִים אֶל מִזְחֲלוֹתֵיהֶם וּבְקוֹל תְּרוּעָה וְצָהֳלָה עָקְרוּ כֻּלָם בְּבַת־אַחַת מִמְּקוֹמָם וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְעֵבֶר פִּרְצַת הַמַּיִם הַכְּחֻלָּה אֲשֶׁר לְיַד הָאֹפֶק.

הַכְּלָבִים מָשְׁכוּ אֶת הַמִּזְחָלוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶם, קוֹנוּק וְשָׂרָה וַאֲבִיהֶם רָצוּ לְיָדָן. שָׂרָה הִרְהֲרָה עַל הָעוּגִיּוֹת הַטְּעִימוֹת שֶׁתֹּאפֶה בָּאֹהֶל, וְקוֹנוּק — עַל הַלִּוְיְתָנִים הַגְּדוֹלִים וְעַל חֲנִיתוֹ הַחֲדָשָׁה, הַמֻּטֶּלֶת מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה עַל אַחַת הַמִּזְחָלוֹת. כָּל־כָּךְ שְׁקוּעִים הָיוּ בְּהִרְהוּרֵיהֶם וּבַחֲלוֹמוֹתֵיהֶם, עַד כִּי לֹא הִבְחִינוּ כְּלָל שֶׁשְּׁאָר הַמִּזְחָלוֹת הִתְרַחֲקוּ בֵּינָתַיִם מֵהַמִּזְחֶלֶת שֶׁלָּהֶם.

לְפֶתַע קָרָא אֲבִיהֶם בְּקוֹל וְעָצַר אֶת הַכְּלָבִים: טוֹטוֹ הַזְּקֵנָה הָיְתָה צוֹלַעַת עַל רַגְלָהּ וּמְפַגֶּרֶת אַחַר שְׁאָר הַכְּלָבִים.

— רַגְלָהּ הִתְנַפְּחָה מְאֹד — אָמַר אָבִיו שֶׁל קוֹנוּק לְאַחַר שֶׁבָּדַק אֶת הַכַּלְבָּה — אֵין לָנוּ בְּרֵרָה, עָלֵינוּ לְהָאִיט אֶת הַמַּסָּע.

— כַּלְבָּה מִסְכֵּנָה —לָחֲשָׁה שָׂרָה. קוֹנוּק הֶחֱרִישׁ. הוּא הָיָה מְרֻגָּז וּבוּשָׁה כִּסְּתָה אֶת פָּנָיו עַל הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁמִיעַ הַבֹּקֶר בִּגְנוּתָהּ שֶׁל טוֹטוֹ.

הֵם הִתְקַדְּמוּ עַתָּה לְאִטָּם וּשְׁאָר הַמִּזְחָלוֹת הִרְחִיקוּ מְאֹד וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאוּ עוֹד. מִשֶּׁהִגִּיעוּ, כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה, לִשְׂפַת הַפִּרְצָה הַכְּחֻלָּה, כְּבָר נְטוּיִים הָיוּ שָׁם אֹהָלִים רַבִּים. אֲבָל רַק הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים הָיוּ בָּהֶם. הַצַּיָּדִים עַצְמָם הִפְלִיגוּ בְּדוּגִיּוֹת הַקַּיַק שֶׁלָּהֶם בְּמֵי הַפִּרְצָה, לְעֵבֶר הַלִּוְיְתָנִים. אָזְנֵיהֶם קָלְטוּ קוֹלוֹת יְרִיָּה רְחוֹקִים וּפֹה וָשָׁם הִבְחִינוּ עֵינֵיהֶם בִּזְנַב לִוְיָתָן מִזְדַקֵּר כְּמוֹ הַר מִתּוֹךְ הַמַּיִם.

חִישׁ מַהֵר הִתִּירוּ קוֹנוּק וְאָבִיו אֶת הַכְּלָבִים וְהֵקִימוּ אֶת הָאֹהֶל בִּשְׁבִיל שָׂרָה. אַחַר־כָּךְ נָטְלוּ בִּידֵיהֶם אֶת הַחֲנִיתוֹת וּשְׁאָר כְּלֵי הַצַּיִד, הֶחֱלִיקוּ אֶת דּוּגִית הַקַּיַק לְתוֹךְ הַמַּיִם, קָפְצוּ לְתוֹכָהּ וֶהֱשִׁיטוּהָ בִּמְהִירוּת כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֶת הַדַּיָּגִים הָאֲחֵרִים.

גּוּשֵׁי קֶרַח גְּדוֹלִים צָפוּ בַּפִּרְצָה הַגְּדוֹלָה וּבֵינֵיהֶם הוֹפִיעוּ וְנֶעֶלְמוּ חֲלִיפוֹת הַלִּוְיְתָנִים. אַךְ הִבְחִינוּ הַדַּיָּגִים בְּלִוְיָתָן, הָיוּ יוֹרִים בּוֹ מֵרוֹבֵיהֶם.

מִשֶּׁקָּרְבּו אֲלֵיהֶם קוֹנוּק וְאָבִיו, רָאוּ וְהִנֵּה הֵם מַקִּיפִים לִוְיָתָן גָּדוֹל בַּחֲצִי גֹּרֶן וּמְטִילִים בּוֹ אֶת חֲנִיתוֹתֵיהֶם. הַלִּוְיָתָן הִתְנַשֵּׂא מְלוֹא אָרְכּוֹ, סָב אָחוֹרָה וְנִמְלַט יָשָׁר לְעֵבֶר הַדּוּגִית שֶׁל קוֹנוּק וְאָבִיו. כְּהֶרֶף־עַיִן הִשְׁמִיט אָבִיו שֶׁל קוֹנוּק אֶת הַחֲנִית שֶׁבְּיָדוֹ וְאָחַז בַּמָּשׁוֹט, כְּדֵי לְהַרְחִיק בִּמְהִירוּת אֶת דּוּגִיתָם הַקְּטַנָּה מִדַּרְכּוֹ שֶׁל הַלִּוְיָתָן, לְבַל יַהַפְכֶנָּה. אֲחוּז־בֶּהָלָה חָתַר בְּכָל כֹּחוֹ, אוּלָם…

אָמְנָם, הִתְקָרֵב הַלִּוְיָתָן אֲלֵיהֶם, אַךְ קוֹנוּק הֵטִיל בּוֹ בְּכָל הַכֹּחַ אֶת חֲנִיתוֹ הַחֲדָשָׁה, מֵעָצְמַת הַתְּנוּפָה, הוּטַל קוֹנוּק אֶל חַרְטֹם הַדּוּגִית, לְיַד אָבִיו.

בֵּינְתָיִם הִתְקָרְבוּ שְׁאָר הַצַּיָדִים בְּדוּגִיּוֹת הַקַּיַק שֶׁלָּהֶם וְכֻלָּם הֵטִילוּ עַתָּה אֶת חֲנִיתוֹתֵיהֶם בַּלִּוְיָתָן.

הַלִּוְיָתָן נָצוֹד — הַלִּוְיָתָן הָרִאשׁוֹן בְּעוֹנַת הַצַּיִד שֶׁל הַשָּׁנָה. וַחֲנִיתוֹ שֶׁל קוֹנוּק הָיְתָה הַחֲנִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּגְעָה בּוֹ.

ב. טוֹטוֹ — הַכַּלְבָּה הַזְּקֵנָה וְהַנְּבוֹנָה

לְמָחֳרַת הַיּוֹם נָשְׁבָה רוּחַ עַזָּה וְאָבִיו בִּקֵּשׁ מֵקּוֹנוּק לְהִשָּׁאֵר עִם שָׂרָה בָּאֹהֶל הַקָּטָן. גַּם טוֹטוֹ, שֶׁרַגְלָהּ הִתְנַפְּחָה מְאֹד, נִצְטַוְּתָה לְהִשָׁאֵר עִמָּהֶם עַל שְׂפַת הַפִּרְצָה.

וְכָכָה נִשְׁאֲרוּ שָׂרָה, טוֹטוֹ וְקוֹנוּק בְּמַחֲנֵה הָאֹהָלִים הַקָּטָן וְעָקְבוּ אַחַר הַצַּיָּדִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּדוּגִיּוֹתֵיהֶם לְעֵבֶר הַלִּוְיְתָנִים.

בִּנְטוֹת הַיּוֹם גָּבְרָה הָרוּחַ וְהָיְתָה לְסוּפָה עַזָּה. הַקֶּרַח נָאַק וְחָרַק וְנִבְקַע גּוּשִׁים־גּוּשִׁים. מְבֹהָלִים וּמְפֻחָדִים נִצְטוֹפְפוּ קוֹנוּק וַאֲחוֹתוֹ וְטוֹטוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל.

לְפֶתַע הִתְחִיל הַקֶּרַח לַחֲרוֹק וְלָנוּעַ תַּחְתֵּיהֶם וְהָאֹהֶל מֵעַל רֹאשָׁם הִתְנַדְנֵד בְּחָזְקָה כְּמוֹ תֹּרֶן שֶׁל אֳנִיָּה. קוֹנוּק וַאֲחוֹתוֹ יָצְאוּ הַחוּצָה לִרְאוֹת מַה קָּרָה…

הֵם לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִגֹּדֶל הָאֵימָה: גּוּשׁ הַקֶּרַח, עָלָיו נָטוּי הָיָה אָהֳלָם, נִתַּק מִמִּקְשֵׁה־הַקֶרַח הַגָּדוֹל וּבֵינָם לְבֵין מַחֲנֵה הָאֹהָלִים הִתְהַוָּה פַּס מַיִם מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ!

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָרוּחַ הָעַזָּה סָחֲפָה אֶת גּוּשׁ הַקֶּרַח הַקָּטָן שֶׁלָּהֶם הַרְחֵק לְתוֹךְ מֵי הַפִּרְצָה.

מַה יַעֲשׂוּ כָּעֵת?

שָׂרָה הַקְּטַנָּה פָּרְצָה בְּבֶכִי. — אַל תִּבְכִּי, עָלֵינוּ לִהְיוֹת אַמִּיצִים. מֻכְרָחִים. אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת — אָמַר קוֹנוּק — הָהֵם שָׁם בַּמַּחֲנֶה יִשְׁלְחוּ לָנוּ אֶל־נָכוֹן סִירָה לְהַצִּילֵנוּ! כֹּה אָמַר קוֹנוּק, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, אֲבָל בֶּאֱמֶת יָדַע כִּי בְּמַחֲנֵה־הָאֹהָלִים לֹא נוֹתְרָה אַף לֹא דּוּגִית אַחַת. וְהַדַּיָּגִים הִרְחִיקוּ מְאֹד בְּתוֹךְ הַפִּרְצָה וְהַלַּיְלָה יוֹרֵד וְעוֹד מְעַט יְכַסֶּה הַחשֶׁךְ אֶת הָאָרֶץ…

רֵאשִׁית־חָכְמָה חִזֵּק קוֹנוּק כָּל דָּבָר אֲשֶׁר עַל גּוּשׁ הַקֶּרַח שֶׁלָּהֶם, לְבַל יִשְׁטְפוּהוּ הַגַּלִּים וְהַסּוּפָה. בְּסַךְ־הַכֹּל הָיָה לָהֶם הָאֹהֶל, בִּגְדֵי־הַשֵּׁנָה הַחַמִּים, מְלַאי קָטָן שֶׁל מָזוֹן וְכַמּוּבָן — טוֹטוֹ הַחוֹלָה.

חָלְפָה שָׁעָה וְעוֹד שָׁעָה. הַסּוּפָה שָׁכְכָה, אֲבָל הַקֹּר נִתְחַזֵּק מְאֹד. הֵם הִסְתַּכְּלוּ הַחוּצָה וְלֹא רָאוּ אֶלָּא אֶת הַפַּס הַלָּבָן שֶׁל קֶרַח־הַחוֹף, וְאֶת הַגְּבָעוֹת שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו.

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְחָזְרָה וְזָרְחָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם. הַקֹּר הָיָה עַז בְּהַרְבֵּה מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם הַקּוֹדֵם.

הָרוּחוֹת טִלְטְלוּ אוֹתָם סָמוּךְ לַחוֹף אֲבָל מִיָּד אַחַר־כָּךְ גָּרְפוּ אוֹתָם בַּחֲזָרָה אֶל הַמֶּרְחָבִים שֶׁל הַפִּרְצָה. מִשֶּׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי, אָזַל כָּל מְלַאי הַמָּזוֹן. מְכֻרְבָּלִים וּצְנוּפִים כְּשֶׁהֵם רְעֵבִים וְקוֹפְאִים מִקֹּר, נִרְדְּמוּ הָאָח וְהָאָחוֹת בְּתוֹךְ הָאֹהֶל הַנָּטוּי עַל פְּנֵי גוּשׁ הַקֶּרַח הַקָּטָן, הַצָּף וּמִטַּלְטֵל עִם זִרְמֵי הָרוּחַ.

קוֹנוּק הִתְעוֹרֵר בְּדִמְדּוּמֵי הַלַּיְלָה — לֵיל אָבִיב צְפוֹנִי — וּתְחִלָּה לֹא יָדַע הֵיכָן הוּא נִמְצָא. אוּלָם אָז שָׁמַע אֶת טוֹטוֹ נוֹבַחַת בִּשְׁאֵרִית כֹּחָהּ מִחוּץ לָאֹהֶל, וְחָשׁ אֵלֶיהָ. הַכַּלְבָּה רָבְצָה עַל שְׂפַת הַקֶּרַח וְנָבְחָה כָּל הַזְּמַן, כְּאִלּוּ קָרְאָה לְעֶזְרָה אוֹ כְּאִלּוּ בִּקְּשָׁה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ.

קוֹנוּק הִשְׁתּוֹפֵף לְיַד הַכַּלְבָּה וְהִבְחִין כִּי בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הִתְהַוְּתָה שִׁכְבַת קֶרַח חֲדָשָׁה מִסָּבִיב לַגּוּשׁ שֶׁלָּהֶם. כַּאֲשֶׁר קוֹנוּק הִשְׁתּוֹפֵף לְיָדָהּ, הִתְרוֹמְמָה הַכַּלְבָּה וְהִפְסִיעָה בִּזְהִירוּת עַל פְּנֵי שִׁכְבַת הַקֶּרַח הַחֲדָשָׁה. לְפֶתַע עָמְדָה, הִסְתַּכְּלָה אֲחוֹרַנִּית, כְּאִלּוּ הִזְמִינָה אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּעִקְּבוֹתֶיהָ. אַחַר־כָּךְ הִפְסִיעָה עוֹד פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁהַקֶּרַח אֵיתָן, “הַאֻמְנָם יִשָֹׂא אוֹתָנוּ הַקֶּרַח הֶחָדָשׁ וְלֹא יִתְבַּקֵּעַ? — הִרְהֵר קוֹנוּק — הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַקֶּרַח אֵיתָן וְחָזָק בְּכָל מָקוֹם בְּמִדָּה שָׁוָה?! הֲתוּכַל טוֹטוֹ לְהַדְרִיךְ אוֹתָנוּ? כַּלְבָּה נְבוֹנָה הִיא, אֲפִלּוּ הִיא זְקֵנָה וְצוֹלַעַת”.

וְהוּא הֵעִיר אֶת שָׂרָה וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ אַחֲרָיו. לְאַט־לְאַט, כְּשֶׁהֵם שְׁפוּפִים עַל אַרְבַּעְתָּם, הִתְקַדְּמוּ קוֹנוּק וְשָׂרָה בִּזְהִירוּת רַבָּה אַחֲרֵי הַכַּלְבָּה הַזְּקֵנָה וְהַצּוֹלַעַת, הַמְגַשֶּׁשֶׁת לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. שִׁכְבַת הַקֶּרַח הַחֲדָשָׁה הָיְתָה דַּקָּה וַחֲלָקָה מְאֹד וְנִרְאֶה הָיָה, כִּי בְּזֶה הַרֶגַע יִפְּלוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם הַקָּרִים.

בִּזְהִירוּת־בִּזְהִירוּת פִּלְּסָה טוֹטוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵיהֶם. בְּקשִׁי רַב גָּרְרָה אֶת עַצְמָהּ; סָפֵק זוֹחֶלֶת, סָפֵק מְדַדָּה עַל אַרְבַּע. כָּל הַזְּמַן הָיְתָה מְרַחְרַחַת לְפָנֶיהָ אֶת הַקֶּרַח, פּוֹנָה לְכָאן וּלְכָאן, נֶעֱצֶרֶת וּמַמְשִׁיכָה חֲלִיפוֹת.

קוֹנוּק אִבֵּד כָּל חוּשׁ לַזְּמַן הַחוֹלֵף. רַגְלָיו וְיָדָיו קָפְאוּ וְאַךְ בְקשִׁי יָכוֹל הָיָה לְהַנִיעַ אוֹתָן. שָׂרָה בָּכְתָה חֶרֶשׁ, אַךְ קוֹנוּק מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו אַחֲרָיו.

לְפֶתַע שָׁמְעוּ קוֹלוֹת, כְּאִלּוּ מִתּוֹךְ חֲלוֹם. הֵם הוֹסִיפוּ לִזְחוֹל וְעַד־מְהֵרָה חָשׁוּ מִתַּחְתֵּיהֶם חֶלְקַת סֶלַע.

כָּכָה הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם אֶל הַיַבָּשָׁה. בִּזְכוּתָהּ שֶׁל טוֹטוֹ, כַּמּוּבָן, טוֹטוֹ הַזְּקֵנָה, הַצּוֹלַעַת, הַחוֹלָה. — טוֹטוֹ בֶּאֱמֶת כַּלְבָּה נְבוֹנָה מְאֹד — זֶה הָיָה הַמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר קוֹנוּק, כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת אָבִיו נִצָּב לְיָדוֹ.

— אָכֵן, וְגַם נֶאֱמָנָה — הוֹסִיף הָאָב — יוֹם וָלַיְלָה חִפַּשְׂנוּ אַחֲרֵיכֶם. לוּלֵא נְבִיחוֹתֶיהָ שֶׁל טוֹטוֹ הַטּוֹבָה, לֹא הָיִינוּ מוֹצְאִים אֶתְכֶם. — בּוֹאוּ נַחֲזֹר לַכְּפָר — אָמְרוּ הַצַּיָּדִים שֶׁהִגִּיעוּ עִם אָבִיו שֶׁל קוֹנוּק — עָלָה בְּיָדֵנוּ לָצוּד הַרְבֵּה לִוְיְתָנִים וְעוֹד מְעַט יַתְחִילוּ בַּחֲגִיגַת הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה!

על פי: אַגָּדָה הַוָאִית

הָבָה נַטֶּה אֹזֶן לָאַגָּדָה עַל קִילֵאָה, הַנְּסִיכָה הַיָּפָה מֵאִיֵּי הַוַאי. מֶלֶךְ קַלְקַוּאָה, שַׁלִּיט אִיֵּי הַוַאי בְּאוֹתָם הַיָּמִים, הָיָה חוֹזֵר וּמְסַפֵּר אוֹתָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת, וְכָל הָרוֹצֶה הָיָה בָּא וּמַקְשִׁיב.

הַנְּסִיכָה קִילֵאָה חָיְתָה בְּיָמִים קְדוּמִים מְאֹד, כַּאֲשֶׁר כָּל אִי מֵאִיֵּי הַוַאי הָיָה מַמְלָכָה לְעַצְמוֹ. הִיא הָיְתָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל קַאוּאָה, שֶׁמָּלַךְ עַל הָאִי הַגָּדוֹל מַאוּאִי.

אִי זֶה, כְּמוֹ אֶחָיו הָרַבִּים, חוֹפָיו הַיְרֻקִּים טָבְלוּ בְּמֵימָיו הַתְּכֻלִּים שֶׁל הַיָּם הַגָּדוֹל. אַהֲבָה רַבָּה אָהֲבָה קִילֵאָה אֶת מוֹלַדְתָּהּ הַיָּפָה, אֶת הָרֶיהָ הַנִּשָֹׂאִים וְאֶת עֲמָקֶיהָ הַיְרֻקִּים.

אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל אָהֲבָה קִילֵאָה אֶת גַּלֵּי הַיָּם שֶׁלִּחֲכוּ אֶת חוֹפֵי הָאִי. כָּל־כָּךְ כְּחֻלִּים וּצְלוּלִים הָיוּ מִתַּחַת לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ! גְּבָעוֹת־גְּבָעוֹת בָּאוּ מִמֶּרְחַקֵּי הַיָּם וְהֶחֱלִיקוּ קַלּוֹת לְעֵבֶר הַיַּבָּשָׁה.

מִשַּׁחַר יַלְדוּתָהּ בִּלְּתָה קִילֵאָה אֶת כָּל יָמֶיהָ בַּיָּם. " קִילֵאָה נוֹלְדָה בַּיָּם— אָמַר עָלֶיהָ קַאוּאָה, אָחִיהָ הַמֶּלֶךְ — מֵעוֹדָהּ לֹא הָיְתָה בְּשׁוּם מָקוֹם כָּל־כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת, כְּמוֹ בַּיָּם".

בְּאוֹתָם יָמִים קְדוּמִים הֵטִיבוּ יַלְדֵי הַוַאי לִשְׂחוֹת בַּיָּם, עוֹד לִפְנֵי שֶׁלָּמְדוּ לְהַלֵּךְ כָּל צָרְכָּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. כָּל מִשְׂחֲקֵיהֶם וְשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם הָיוּ בַּיָּם וּלְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיָּם. מֵעוֹלָם לֹא פָּחֲדוּ מִן הַמַּיִם, וְרַצֵּי הַגַּלִּים הָיוּ חַבְרֵיהֶם לְמִשְׂחָק וּלְשַׁעֲשׁוּעַ.

חִישׁ־מַהֵר לָמְדוּ לִנְהוֹג בַּחֲסָקוֹת, חִישׁ־קַל הָיוּ מַחֲלִיקִים בָּהֶן עַל פְּנֵי הַנַּחְשׁוֹלִים הָעַזִּים. הַמְבֻגָּרִים הָיוּ לָהֶם חֲסָקוֹת גְּדוֹלוֹת, הַיְלָדִים — חֲסָקוֹת קְטַנּוֹת. כָּל אֶחָד הָיְתָה לוֹ חֲסָקָה לְפִי אֹרֶךְ גּוּפוֹ. הוֹ! מַה נָּאֶה הָיָה לְהַחֲלִיק עַל מִין סִירָה שׁכָּזֹאת עַל פְּנֵי הַגַּלִּים הַמַּקְצִיפִים לְאֹרֶךְ הַחוֹף וּלְהַפְלִיג וְלָצֵאת אֶל הַיָּם הַפָּתוּחַ! שָׁם הָיוּ הַמַּיִם חֲלָקִים וּשְׁקֵטִים וְהָאֳפָקִים הָרְחוֹקִים קוֹרְצִים וּמְפַתִּים.

אִישׁ לֹא הֵטִיב לַחְתּוֹר בַּחֲסָקָה כְּמוֹ קִילֵאָה, אִישׁ לֹא הֵטִיב לִשְׂחוֹת כָּמוֹהָ! עַל פְּנֵי הָאִי כֻּלּוֹ לֹא הֶעֱמִיק אִישׁ לִצְלוֹל כְּמוֹ נְסִיכַת הַגַּלִּים שֶׁלָּנוּ! וְאַחַר כָּל צְלִילָה הָיְתָה עוֹלָה לְמַעְלָה וּבְיָדֶיהָ הַיָּפֶה בָּאַלְמֻגִּים שֶׁקָּטְפָה עַל קַרְקָעִית הַיָּם! הֲלֹא עַל שׁוּם כָּךְ קְרָאוּהָ כֻּלָּם נְסִיכַת הַיָּם. אוֹ: נְסִיכַת הַגַּלִּים.

הַיָּם הַגָּדוֹל, בְּכָל תַּהְפּוּכוֹתָיו, הָיָה יְדִידָהּ הַטּוֹב שֶׁל הַנְּסִיכָה הַקְּטַנָּה. מֵעוֹדָהּ לֹא נִתְיָרְאָה מִפָּנָיו. וַאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הַיָּם הָיָה סוֹעֵר וְזוֹעֵף וּבְנֵי הָאִי — כֻּלָּם שַׂחְיָנִים מֻבְהָקִים — הָיוּ נִמְלָטִים אֶל הַחוֹף — הָיְתָה קִילֵאָה מִתְגַבֶּרֶת עַל הַנַּחְשׁוֹלִים הָעַזִּים וּמַפְלִיגָה הַרְחֵק־הַרְחֵק.

— שׁוּבִי, שׁוּבִי, נְסִיכַת־גַּלִּים חֲבִיבָה! — הָיוּ קוֹרְאִים אֵלֶיהָ בְּנֵי הָאִי הַנִּצָּבִים עַל הַחוֹף. אוּלָם הִיא לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹלָם. הִיא צָחֲקָה בְּקוֹל וּצְחוֹקָהּ נִבְלַע בְּנַהַם הַגַּלִּים. מִשֶּׁגָּדְלָה וְהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, רַבּוּ הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים שֶׁבִּקְּשׁוּ אֶת יָדָהּ. אֲבָל הִיא דָּחֲתָה אֶת כֻּלָּם וְהִכְרִיזָה: — לֹא אֶנָּשֵׂא אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּטִיב לַחְתּוֹר מִמֶּנִּי עַל פְּנֵי הַגַּלִּים, יֵטִיב לִשְׂחוֹת מִמֶּנִּי, יֵטִיב לִצְלוֹל מִמֶּנִּי לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם.

אֲבָל כָּל מִי שֶׁהִפְלִיג עִמָּהּ אֶל מֶרְחַקֵּי הַיָּם, הָיָה שָׁב עַד־מְהֵרָה עַל עִקְּבוֹתָיו, כָּל מִי שֶׁצָּלַל עִמָּהּ אֶל הַמְּצוּלוֹת הָיָה נֶחְפָּז לַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְפָנֶיהָ, כָּל מִי שֶׁהִרְחִיק לִשְׂחוֹת עִמָּהּ, הָיָה מַגִּיעַ חִישׁ־מַהֵר לַאֲפִיסַת־כֹּחוֹת.

לְדַאֲבוֹן לִבָּהּ נוֹתְרָה קִילֵאָה תָּמִיד לְבַדָּהּ, לְדַאֲבוֹן לִבָּהּ הָיְתָה תָּמִיד הַמְנַצַּחַת. בְּאוֹתָם הַיָּמִים נָהֲגוּ בְּנֵי־הָאִי לִשְׁכַּב עַל הַחֲסָקָה, אוֹ לְהִשְׁתּוֹפֵף עָלֶיהָ בִּכְרִיעָה. רַק קִלֵיאָה לְבַדָּהּ עָמְדָה עָלֶיהָ זְקוּפָה וְאֵיתָנָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ.

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת, חָלְפוּ חֳדָשִׁים. אַף לֹא אֶחָד מִבְּנֵי־הָאִי לֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲמוֹד בִּדְרִישׁוֹתֶיהָ שֶׁל קִילֵאָה הַיָּפָה. כָּל בְּנוֹת הָאִי כְּבָר נִשְּׂאוּ וְהֵקִימוּ מִשְׁפָּחוֹת וְרַק קִילֵאָה נִשְׁאֲרָה בְּגַפָּהּ.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְמַאוּאִי לוּ־לַלֶה, נָסִיךְ אַמִּיץ מִן הָאִי הַשָּׁכֵן אוֹאַהוּ. — בָּאתִי לְכָאן לְחַפֵּשׂ לִי עַלְמָה יָפָה שֶׁתִּהְיֶה לִי לְאִשָּׁה — הוֹדִיעַ. לְיָמִים נוֹדָע, כִּי לוֹ־לַלֶה כְּבָר הָיָה פַּעַם מְאֹרָס לִנַעֲרָה מִבְּנוֹת הָאִי שֶׁלּוֹ. אוּלָם יוֹם לִפְנֵי חַג הַכְּלוּלוֹת קָמָה לְפֶתַע סְעָרָה גְדוֹלָה בַּיָּם, הַנַּחְשׁוֹלִים סָחֲפוּ אֶת הַחֲסָקָה שֶׁלָּהּ וְהִיא טָבְעָה בִּמְצוּלוֹת. שְׁנָתַיִם יָמִים הִתְאַבֵּל לוֹ־לַלֶה עַל אֲהוּבַת לִבּוֹ וּמֵאֵן לְהִתְנַחֵם.

— עָלֶיךָ לְהִנָּשֵׂא, לוֹ־לַלֶה — אָמַר לוֹ אָבִיו הַמֶּלֶךְ — לֵךְ מְצָא לְךָ נַעֲרָה בָּאִי הַשָּׁכֵן. לוֹ־לַלֶה חָצָה בְּדוּגִיתוֹ אֶת הַיָּם וְהִגִּיעַ לְכָאן, לְמַאוּאִי. לְמָחֳרָת הִפְלִיג בְּדוּגִיתוֹ לְאֹרֶךְ הָאִי וְשָׁם, בְּתוֹךְ הַמַּיִם, פָּגַשׁ אֶת קִילֵאָה. מֵעוֹדוֹ לֹא רָאָה נַעֲרָה יָפָה כָּמוֹהָ. מֵעוֹדוֹ לֹא רָאָה נַעֲרָה נִצֶּבֶת כָּל־כָּךְ זְקוּפָה וְאֵיתָנָה עַל הַחֲסָקָה וְחוֹתֶרֶת בַּמָּשׁוֹט הָאֶחָד בְּבִטָּחוֹן וּבְחֵן כְּמוֹ קִילֵאָה! גּוּפָהּ הַשָּׁזוּף שֶׁל קִילֵאָה הִבְהִיק בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ נְחשֶׁת קָלָל. אַךְ רָאָה אוֹתָה לוֹ־לַלֶה, מִיָּד הִתְאַהֵב בָּהּ אַהֲבָה עַזָּה.

— הִנָּשְׂאִי לִי, נַעֲרָה יָפָה! — קָרָה¹ לְעֶבְרָהּ. — לֹא אֶנָּשֵׂא אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּטִיב מִמֶּנִּי לִשְׂחוֹת, לַחְתּוֹר וְלִצְלוֹל! — הֵשִׁיבָה לוֹ קִילֵאָה וְצָחֲקָה אֶת צְחוֹק הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָּהּ. כִּשְׁמוֹעַ הַנָּסִיךְ לוֹ־לַלֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, צָחַק אַף הוּא. שֶׁכֵּן, הֵטִיב לִשְׂחוֹת, לַחְתּוֹר וְלִצְלוֹל מִכָּל בְּנֵי־הָאִי אוֹאַהוּ.

וְהַשְׁנַיִם, קִילֵאָה וְלוֹ־לַלֶה, הֵחֵלּוּ לְהִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶם. בְּנֵי־הָאִי עָקְבוּ אַחֲרֵיהֶם בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה. זֶה לְיַד זוֹ שָׂחוּ וְהִרְחִיקוּ, כְּמוֹ שְׁנֵי דָּגִים נָאִים, מֵעֵבֶר לַגַּלִּים. זֶה לְיַד זוֹ צָלְלוּ לְמַעֲמַקִּים —וְיַחְדָּו, בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, הֵגִיחוּ רָאשֵׁיהֶם מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם. זֶה בְּצַד זוֹ נֶאֶבְקוּ הַחֲסָקוֹת שֶׁלָּהֶן עִם מִשְׁבְּרֵי יָם — וְיָכְלוּ לָהֶם. כָּל אֲשֶׁר עָשְׂתָה קִילֵאָה, עָשָׂה לוֹ־לַלֶה, וְאַף הֵטִיב מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת. כִּי אַף הוּא, כָּמוֹהָ, הָיָה בֶּן־הַיָּם וְהַיָּם הָיָה מוֹלַדְתּוֹ הָאֲמִתִּית.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַתּוֹר לְהַשִׁיט אֶת הַדּוּגִית, כָּבְשָׁה קִילֵאָה אֶת שִׂמְחָתָהּ וְיָדְעָה כִּי זֹאת הַפַּעַם נֻצְּחָה כָּלִיל.

כִּי לוֹ־לַלֶה הָיָה חָזָק וְאֵיתָן. וּבִזְרוֹעוֹתָיו הָאַמִּיצוֹת הָיָה מֵשִׁיט, בִּגְמִישׁוּת וּבְחֵן, אֶת הַדּוּגִית הַקְּטַנָּה וְהָרוֹפֶפֶת שֶׁנִּבְלְעָה בְּתוֹךְ הַגַּלִּים הַגְּדוֹלִים.

בְּבֹקֶר יוֹם הַמָּחֳרָת הִזְמִין לוֹ־לַלֶה אֶת קִילֵאָה לְהִלָּווֹת אֵלָיו בְּדוּגִיתוֹ שֶׁלּוֹ. קִילֵאַה נֵאוֹתָה בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. אוֹתוֹ בֹּקֶר נִתְכַּסּוּ הַשָּׁמַיִם חַשְׁרוֹת עֲנָנִים קוֹדְרִים וְהַמֶּלֶךְ קָאוּאָה, אָחִיהָ שֶׁל קִילֵאָה, הִפְצִיר בָּהּ לְבַל תַּפְלִיג עִם לוֹ־לַלֶה.

— זוֹהִי עוֹנַת הַהוֹרִיקָנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹעֲרִים — הִזְהִיר אוֹתָהּ — חָלִילָה לָךְ לְהַפְלִיג עַל פְּנֵי הַיָּם!

אוּלָם קִילֵאָה לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹלוֹ. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הִרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָה בְּטוּחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת כָּל־כָּךְ כְּמוֹ עַל פְּנֵי הַיָּם, בְּכָל תַּהְפּוּכוֹתָיו, וְלָמָּה זֶה תִּמְנַע מֵעַצְמָהּ אֶת הָעֹנֶג הַזֶּה לְהַפְלִיג יַחַד עִם לוֹ־לַלֶה בְּדוּגִיתוֹ?!

וְהֵם הִפְלִיגוּ. קִילֵאָה יָשְׁבָה עַל קַרְקָעִית הַדּוּגִית וְלוֹ־לַלֶה חָתַר בַּמָּשׁוֹט הָאֶחָד אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה — בִּתְנוּעוֹת אַמִּיצוֹת וּגְמִישׁוֹת וּמְלֵאוֹת חֵן. הֵם הֶחֱלִיקוּ וְעָבְרוּ עַל פְּנֵי נַחְשׁוֹלֵי הַחוֹף וְהִפְלִיגוּ הַרְחֵק־הַרְחֵק עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס.

וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לוֹ־לַלֶה לְהַפְנוֹת אֶת חַרְטֹם הַדּוּגִית בַּחֲזָרָה לְעֵבֶר הַיַּבָּשָׁה, פָּרַץ הַהוֹרִיקָן.

הוֹרִיקָן הוּא אַחַת הַסּוּפוֹת הָעַזּוֹת וְהַמְּהִירוֹת בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. הוּא עוֹקֵר וּמְנַתֵּץ וְשׁוֹבֵר וּמֵעִיף וּמַטְבִּיעַ כָּל שֶׁעוֹמֵד עַל דַּרְכּוֹ: עֵצִים, גַּגּוֹת, בָּתִּים, צְרִיפִים שְׁלֵמִים, סְפִינוֹת. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל דּוּגִית קְטַנָּה וְקַלָּה כְּמוֹ דּוּגִיתוֹ שֶׁל לוֹ־לַלֶה.

הָרוּחוֹת הָעַזּוֹת טִלְטְלוּ אֶת הַדּוּגִית הַרְחֵק־הַרְחֵק מִן הַחוֹף. לֹא דּוּגִית כְּלָל, אֶלָּא נוֹצָה קַלָּה. הַגַּלִּים הַגְּדוֹלִים הֱצִיפוּהָ, מִלְּאוּהָ מַיִם — אִיְּמוּ לְהַטְבִּיעָהּ בְּזֶה הָרֶגַע.

זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֶּיהָ שֶׁקִּילֵאָה, נְסִיכַת־הַגַּלִּים, נִתְיָרְאָה מֵהַיָּם הַגּוֹעֵשׁ. שֶׁכֵּן, הַדּוּגִית הַקַּלָּה שֶׁל לוֹ־לַלֶה נִזְדַקְּפָה כְּמוֹ עַמּוּד פַּעַם עַל קָצֶה זֶה וּפַעַם עַל קָצֶה זֶה. הַנַּחְשׁוֹלִים אִיְּמוּ כָּל שְׁנִיָּה לְנַתְּצָהּ לִשְׁבָבִים.

—אַל תִּפְחֲדִי, קִילֵאָה — צָרַח לוֹ־לַלֶה מְלוֹא גְּרוֹנוֹ, כְּדֵי לִגְבּוֹר עַל נַהַם הַגַּלִּים — שִׁכְבִי עַל קַרְקָעִית הַדּוּגִית, כְּדֵי שֶׁהַגַּלִּים לֹא יִשְׁטְפוּךְ וְלֹא יִגְרְפוּךְ וְסִמְכִי עָלַי, אֲנִי כְּבָר אַחֲזִירֵךְ בְּשָׁלוֹם אֶל הַחוֹף.

קִילֵאָה עָשְׂתָה כְּמִצְוָתוֹ. הִיא הִשְׂתָּרְעָה עַל קַרְקָעִית הַדּוּגִית וְעָקְבָה בְּהִתְפָּעֲלוּת כֵּיצַד לוֹ־לַלֶה מֵנִיף אֶת מְשׁוֹטוֹ וְחוֹתֵר בֶּעֱזוּז וּמִתְגַּבֵּר בִּתְבוּנָה עַל פְּנֵי הַנַּחְשׁוֹלִים הָעֲצוּמִים. אִם אַךְ נַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם אֶל הַחוֹף, הִרְהֲרָה, תֵּכֶף וּמִיָּד אֶנָּשֵׂא לוֹ!

מִשְׁאַלְתָּהּ נִתְקַיְּמָה. לְאַחַר מַאֲבָק מְמֻשָּׁךְ גָּלְשָׁה הַדּוּגִית וְחַרְטֻמָּה נָגַע בְּאַדְמַת הָאִי. הַשְּׁנַיִם קָפְצוּ מִתּוֹכָהּ וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם נֶעֱרַךְ נֶשֶׁף הַכְּלוּלוֹת. שְׁנֵיהֶם, הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, לָבְשׁוּ אֶת גְּלִימַת הַכְּלוּלוֹת הַמַּלְכוּתִית, הָעֲשׂוּיָה מִנּוֹצוֹת צְהֻבּוֹת וַאֲדֻמּוֹת. מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק בָּאוּ קְרוּאִים רַבִּים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתָם.

אֲפִלּוּ זִקְנֵי הָאִי הַמֻּפְלָגִים בְּשָׁנִים, לֹא זָכְרוּ חֲגִיגָה כַּחֲגִיגַת הַכְּלוּלוֹת שֶׁל קִילֵאָה וְלוֹ־לַלֶה. אֶלֶף תַּרְנְגוֹלוֹת צְלוּיוֹת הָעֳלוּ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת הָעֲרוּכִים, אֶלֶף אֱגוֹזֵי קוֹקוֹס הֵרִיקוּ אֶת חֲלָבָם הַמָּתוֹק, אֶלֶף מַאַכְלֵי דָּגִים שׁוֹנִים הֻגְּשׁוּ לַשֻּׁלְחָן, וְאֶלֶף מִינֵי פֵּרוֹת הֻגְּשׁוּ לְקִנּוּחַ־סְעוּדָה.

נַעֲרוֹת הָאִי — זֵרֵי פְּרָחִים עַל צַוְארֵיהֶן — יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת עַל שְׂפַת הַיָם. שׁוּלֵי שִׂמְלוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת הִתְבַּדְּרוּ בָּרוּחַ הֵנָּה וַחֲזוֹר, כְּמוֹ כַּפּוֹת תְּמָרִים. וּמַנְגִּינוֹת עֲרֵבוֹת לֹא חָדְלוּ לְנַסֵּר בַּחֲלָלוֹ הַשָּׂמֵחַ שֶׁל הָאִי. כָּל אֶחָד נָתַן קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְהָיָה שָׂמֵחַ עִם עַצְמוֹ וְעִם שִׂמְחָתָם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג.

אַךְ אוֹיָה! — בְּהִסְתַּיֵּם הַחֲגִיגָה, פָּנָה לוֹ־לַלֶה וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה:

— הַקְשִׁיבִי, חֲמוּדָתִי. אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת אַהֲבָתֵךְ הַגְּדוֹלָה לַיָּם. גַּם אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיָּם בְּכָל לִבִּי כָּמוֹךְ. אוּלָם אֲרוּסָתִי הָרִאשׁוֹנָה טָבְעָה בַּיָּם וְלֹא אוּכַל לִחְיוֹת בְּפַחַד־תָּמִיד פֶּן תִּטְבְּעִי גַּם אַתְּ. עַל כֵּן יֵשׁ בְּדַעְתִּי לִטּוֹל אוֹתָךְ אֶל אֶרֶץ הֶהָרִים שֶׁל הָאִי אוּהַאוּ וְשָׁם, הַרְחֵק מֵהַיָּם הַגָּדוֹל, נִחְיֶה לָנוּ בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה.

כִּשְׁמוֹעַ קִילֵאָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְעַצְּבָה מְאֹד אֶל לִבָּהּ. הֲכֵיצָד תּוּכַל לִחְיוֹת בְּלִי לִרְאוֹת אֶת הַיָּם הַכָּחֹל, בְּלִי לִטְבֹּל בְּמֵימָיו, לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּגַלָּיו, בְּלִי לְהַרְחִיק וְלִשְׁחוֹת לְעֵבֶר הָאֹפֶק וְלָחוּשׁ אֶת הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בְּגַבָּהּ?!

אַף־עַל־פִּי־כֵן עָשְׂתָה אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל לוֹ־לַלֶה. בְּאִיֵּי הַוַאי חַיֶּבֶת אִשָּׁה לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל בַּעְלָהּ, אֲפִלּוּ הִיא נְסִיכָה!

קִילֵאָה הִתְאַמְּצָה כְּכָל־יְכָלְתָּהּ לִהְיוֹת שְׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ. הֵם הִתְגּוֹרְרוּ בְּאַרְמוֹן מְפֹאָר וְהִיא הָיְתָה צוֹפִיָּה עַל הֲלִיכוֹת הַבַּיִת. לְיָמִים יָלְדָה לְבַעְלָהּ שְׁנֵי בָּנִים וּבַת אַחַת. כָּל הַיָּמִים נָתְנָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר, כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת גַּעְגּוּעֶיהָ אֶל הַיָּם.

אוּלָם לוֹ־לַלֶה חַד־הָעַיִן וְדַק־הָרֶגֶשׁ הִבְחִין שֶׁאֵין הִיא אֶלָּא מַעֲמִידָה פָּנִים. — הַאִם עֲדַיִן עֲצוּבָה אַתְּ, יַקִּירָתִי? — שְׁאָלָהּ — הַאָמְנָם מְכַלִּים עֲדַיִן גַּעְגּוּעַיִךְ לַיָּם אֶת חַיַּיִךְ?

— הִנְנִי כְּמוֹ בַּת־הַגַּל הַקְטַנָּה, לוֹ־לַלֶה אִישִׁי — הֵשִׁיבָה לוֹ. — אֵיזֹו בַּת־גַּל קְטַנָּה? — הִתְפַּלֵּא לוֹ־לַלֶה. — מִן הַסִּפּוּר הָעַתִּיק. רְצוֹנְךָ, אֲסַפֵּר לְךָ.

פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ אִישׁ־הֶהָרִים אֶל שְׂפַת הַיָּם. רָאָה בְּנוֹת־גַּלִּים כְּחֻלּוֹת מִשְׁתַּכְשְׁכוֹת בַּעֲלִיצוּת לְיַד הַחוֹף. “מַה נָּאוֹת הֵן — חָשַׁב לוֹ אִישׁ־הֶהָרִים בְּלִבּוֹ — הִנֵּה אֶטּוֹל לִי בַּת־גַּל קְטַנָּה, שֶׁתְּהֵא מְרַקֶּדֶת בַּבִּקְתָּה שֶׁלִּי בֶּהָרִים!”

אָמַר וְעָשָׂה וְאָסַף בַּת־גַּל קְטַנָּה אֶל תּוֹךְ בַּמְבּוּק חָלוּל וְחָזַר אֶל הֶהָרִים. בְּהַגִּיעוֹ לְבִקְתָּתוֹ, הֵרִיק אֶת בַּת־הַגַּל אֶל תּוֹךְ קְלִפָּה שֶׁל אֱגוֹז־קוֹקוּס. "הֵיכָן בַּת־הַגַּלִּים הָעַלִּיזָה שֶׁלִּי?! — קָרָא בְּאַכְזָבָה. בַּת־הַגַּלִּים הָיְתָה, כַּמּוּבָן, שָׁם, אֲבָל הִיא שָׁכְבָה שְׁקֵטָה וְדוֹמֶמֶת כָּל־כָּךְ, כְּאִלּוּ שָׁבְקָה חַיִּים. לֹא נָשְׁבָה כָּל רוּחַ לַהֲנִיעָהּ, לֹא הָיוּ שָׁם בְּנוֹת־גַּלִּים לְשַׂחֵק עִמָּהֶן בַּשֶּׁמֶשׁ.

“אֵין זֹאת, כִּי בַּת־הַגַּל שֶׁלִּי חוֹלָה — הִרְהֵר אִישׁ־הֶהָרִים — הִיא חוֹלַת אַהֲבָה וְגַעְגּוּעִים אֶל אִמָּא שֶׁלָּהּ, אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל. עָלַי לַהֲשִׁיבָה בַּחֲזָרָה אֶל הַיָם”. אָמַר וְעָשָׂה וְהֵשִׁיב אֶת בַּת־הַגַּל הַקְּטַנָּה אֶל מֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס. כְּהֶרֶף־עַיִן קָמָה בַּת־הַגַּל לִתְחִיָּה וּמִיָּד הִצְטָרְפָה לְחַבְרוֹתֶיהָ וְשׁוּב הָיְתָה מְרַקֶּדֶת וּמְפַזֶּזֶת וּמִשְׁתַּכְשֶׁכֶת עִמָּהֶן בַּעֲלִיצוּת כְּמִיָּמִים יָמִימָה.

כִּשְׁמוֹעַ לוֹ־לַלֶה אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל קִילֵאָה, כִּסְּתָה הַבּוּשָׁה אֶת פָּנָיו. אֲפִלּוּ לֹא הִתְכַּוֵּן לְהָרַע לָהּ, אֶלָּא לְשָׁמְרָהּ בִּלְבַד מִסַּכָּנוֹתָיו שֶׁל הַיָּם — הִנֵּה מַה שֶׁעָלָה לָהּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר!

— יְהִי כֵן — אָמַר — מָחָר נָשׁוּב אֶל הַיָּם. וְהֵם שָׁבוּ אֶל הַיָּם וְלוֹ־לַלֶה בָּנָה בִּשְׁבִיל קִילֵאָה אַרְמוֹן לְתִפְאֶרֶת. וְקִילֵאָה קָמָה לִתְחִיָּה בְּדִיּוּק כְּמוֹ בַּת־הַגַּל הַקְּטַנָּה. וְהַבָּרָק הָעַלִּיז חָזַר אֶל עֵינֶיהָ הַשְּׁחֹרוֹת.

יוֹם־יוֹם יָצְאָה קִילֵאָה לִשְׂחוֹת בְּיַחַד עִם יְלָדֶיהָ. שׁוּב הִפְלִיגָה לֹא־מוֹרָא עַל פְּנֵי הַחֲסָקָה שֶׁלָהּ אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם, שׁוּב חָשָׁה אֶת הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בְּעָרְפָּהּ וּמְפַזֶּרֶת אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת. וְטִפּוֹת הַמַּיִם הַמְּלוּחוֹת נָשְׁקוּ לִשְׂפָתֶיהָ. וְהִיא הָיְתָה שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶׁרֶת כַּאֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מֵעוֹדָהּ.

על פי: אָגָּדָה סִינִית

וִינְג־צִ’י אִישׁ עָנִי הָיָה, אֲבָל שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. הוּא אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא הָיָה מַסְכִּים לְהִתְחַלֵּף אֲפִלּוּ עִם הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

בֹּקֶר אֶחָד כַּאֲשֶׁר יָצָא וִינְג־צִ’י אֶת פֶּתַח הַבַּיִת בְּדַרְכּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, שָׁלְחָה אַחֲרָיו אִשְׁתּוֹ אֶת בְּנוֹ, הַן צ’וּנְג, וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְהָבִיא, עִם שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, קְצָת עֵצִים לְהַסָּקָה.

– הָעֵצִים צוֹמְחִים בֶּהָרִים – אָמַר וִינְג־צִ’י לִבְנוֹ – לֵךְ וְהָבֵא לִי אֶת הַגַּרְזֶן.

הַן צ’וּנְג הָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַגַּרְזֶן, וּבֵינָתַיִם יָצְאָה הוּ־סִין־קוּ, הַבַּת הַקְּטַנָּה, וְאָמְרָה לְאָבִיהָ: – הַלַּיְלָה לֵיל חַג הַפָּנַסִּים, אַבָּא! אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תִּשְׁתַּהֶה יוֹתֵר מִדַּי בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים. אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁתָּשׁוּב אֵלֵינוּ לִפְנֵי רֶדֶת הָעֶרֶב, כְּדֵי שֶׁתַּסְפִּיק לְהַדְלִיק לָנוּ אֶת הַפָּנַסִּים בִּשְׁבִיל הַתַּהֲלוּכָה!

כֹּה אָמְרָה בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְהֶרְאֲתָה לוֹ אֶת הַפָּנָס שֶׁהִתְקִינָה: פָּנָס נָאֶה שֶׁצּוּרָתוֹ צוּרָה שֶׁל דָּג צָבוּעַ בְּאָדֹם וּבְשָׁחֹר וּבְצָהֹב. וְאִלּוּ הַן צ’וּנְג הִתְקִין לוֹ פָּנָס בְּצוּרַת כַּדּוּר גָּדוֹל. כְּמוֹ כֵן הִתְקִינוּ שְׁנֵי פָּנַסִּים נוֹסָפִים בִּשְׁבִיל לְהַדְלִיקָם עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה בְּפֶתַח הַבִּקְתָּה שֶׁלָּהֶם.

– הֲכֵיצַד אוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת חַג הַפָּנַסִּים! – קָרָא וִינְג־צִ’י – הֲרֵי זֶה חֹדֶשׁ יָמִים אֵינְכֶם פּוֹסְקִים לְדַבֵּר עָלָיו! אַקְדִּים לָשׁוּב כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל, יְלָדִים!

בִּשְׁעַת הַפְסָקַת הַצָּהֲרַיִם, כַּאֲשֶׁר חֲבֵרָיו לַעֲבוֹדָה הִשְׁתּוֹפְפוּ בַּצֵּל וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹת הָאֹכֶל שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּהֶם, נָטַל וִינְג־צִ’י אֶת גַּרְזִנּוֹ וְעָלָה עַל הָהָר לְחַפֵּשׁ בּוֹ עֵץ קַל לִכְרִיתָה. מִקֵּץ שָׁעָה אֲרֻכָּה הִבְחִין בְּאִילָן דַּק־גֶּזַע, שֶׁצָּמַח בְּפִתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה. אוּלָם מִשֶּׁקָּרַב אֵלָיו לְכָרְתוֹ, אָמַר לְעַצְמוֹ: “אֶסְתַּכֵּל־נָא תְּחִלָּה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, שֶׁמָּא אֶמְצָא בָּהּ דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ”.

וְאָכֵן, לְמַרְבֶּה פְּלִיאָתוֹ מָצָא בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים זְקֵנִים מְאֹד, יוֹשְׁבִים שְׁפוּפִים עַל הָאָרֶץ וּמְשַׂחֲקִים שַׁח. זִקְנֵיהֶם הַלְּבָנִים יָרְדוּ לָהֶם עַל פִּי מִדּוֹתֵיהֶם, עֵינֵיהֶם רְתוּקוֹת הָיוּ לְלוּחַ הַשַּׁח, וְכָכָה יָשְׁבוּ וְשִׂחֲקוּ בִּדְמָמָה וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם.

מֵאַחַר שֶׁוִינְג־צִ’י בְּעַצְמוֹ הָיָה לָהוּט מְאֹד אַחַר מִשְׂחַק הַשַּׁח, עָמַד שָׁעָה אֲרֻכָּה וְעָקַב דּוּמָם אַחַר מִשְׂחָקָם שֶׁל שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים. “כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ עֵינֵיהֶם מִלּוּחַ הַשַּׁחְמַט, אֶשְׁאַל אוֹתָם אִם מֻתָּר לִי לִכְרוֹת אֶת הָעֵץ הַצּוֹמֵחַ בְּפֶתַח הַמְּעָרָה” – חָשַׁב.

אַךְ הֵם לֹא נָשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם אַף לֹא פַּעַם אַחַת. בֵּינָתַיִם גָּבְרָה הִתְעַנְיְנוּתוֹ שֶׁל וִינְג־צִ’י בְּמִשְׂחַק הַשַּׁח, וְהוּא הִשְׁמִיט אֶת הַגַּרְזֶן מִיָּדוֹ, הִשְׁתּוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְעָקַב דּוּמָם אַחַר מִשְׂחָקָם שֶׁל שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים. שְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ שְׁפוּפִים עַל רִצְפַּת הַמְּעָרָה, רַגְלֵיהֶם מְשֻׂכָּלוֹת תַּחְתֵּיהֶם וְלוּחַ הַשַּׁחְמַט מֻנָּח הָיָה בֵּינֵיהֶם עַל גּוּשׁ אֶבֶן. בְּקָצֵהוּ שֶׁל לוּחַ הָאֶבֶן מֻנַּחַת הָיְתָה עֲרֵמָה שֶׁל קֻבִּיּוֹת חֻמּוֹת. כְּפַעַם בְּפַעַם נָטַל אַחַד הַיְשִׁישִׁים קֻבִּיָּה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּפִיו. אַחַר־כָּךְ נָטַל שְׁנִיָּה וְשָׂם אוֹתָהּ לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים בְּפִיו שֶׁל וִינְג־צִ’י. הֵן הָיוּ טְעִימוֹת מְאֹד וּכְהֶרֶף־עַיִן נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ גַּם רַעֲבוֹנוֹ, גַּם צִמְאוֹנוֹ.

וִינְג־צִ’י הִשְׁתַּהָה שָׁם שָׁעָה קַלָּה וְהִבְחִין לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁהַזְּקָנִים שֶׁל שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים צוֹמְחִים וּמִתְאָרְכִים כָּל הַזְּמַן, וּכְבָר הִגִּיעוּ עַד לָרִצְפָּה, וְעוֹד הוֹסִיפוּ וְצָמְחוּ.

– הוֹי, אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁזְּקָנִי שֶׁלִּי לֹא יִצְמַח כָּל־כָּךְ מַהֵר כְּמוֹ הַזְּקָנִים שֶׁלָּכֶם! – קָרָא וִינְג־צִ’י בְּקוֹל וְקָם עַל רַגְלָיו וְחָזַר וְנָטַל אֶת הַגַּרְזֶן בְּיָדוֹ.

– הַזְּקָנִים שֶׁלָּנוּ צוֹמְחִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁצּוֹמֵחַ כָּל זָקָן בָּעוֹלָם, אִישִׁי הַצָּעִיר –פָּתַח אַחַד הַיְשִׁישִׁים וְאָמַר – לֹא מַהֵר מִדַּי, לֹא לְאַט מִדַּי. וְכִי כַּמָּה זְמַן חָלַף, לְדַעְתְּךָ, מֵאָז הִגַּעְתָּ לְכָאן?

– כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה – הֵשִׁיב וִינְג־צִ’י.

אַךְ מִשֶּׁאָמַר כֵּן, הִתְפּוֹרֵר הַגַּרְזֶן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָבָק. הַיְשִׁישִׁים צָחֲקוּ צְחוֹק שֶׁל יְשִׁישִׁים וְאֶחָד מֵהֶם הוֹרָה עַל הַקֻּבִּיּוֹת הַחוּמוֹת וְאָמַר: – מַחֲצִית הַשָּׁעָה, אָמַרְתָּ? וְשֶׁמָּא מַחֲצִית שְׁנַת הַמֵּאָה אוֹ מַחֲצִית אֶלֶף שָׁנִים? מִי שֶׁטּוֹעֵם אַחַת מֵהַקֻּבִּיּוֹת הָאֵלֶּה, מְאַבֵּד אֶת הַחוּשׁ שֶׁל הַזְּמַן הַחוֹלֵף.

חֲזֹר לִכְפָרְךָ וְתִרְאֶה מַה הִתְחוֹלֵל בּוֹ בֵּינָתַיִם. מִהֵר וִינְג־צִ’י וְיָרַד בְּמִדְרוֹנוֹת הָהָר. מִשֶּׁהִגִּיעַ לְמַטָּה, רָאָה וְהִנֵּה הַשָּׂדֶה שֶׁעָבַד בּוֹ מְכֻסֶּה עַתָּה בָּתֵּי מְגוּרִים, וְהַכְּפָר הַקָּטָן וְהַשָּׁלֵו שֶׁלּוֹ נֶהְפַּךְ לְעִיר גְּדוֹלָה וְהוֹמִיָּה! אַךְ לַשָּׁוְא שׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, בְּחַפְּשׂוֹ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו.

מִכָּל עֵבֶר רָאָה פָּנִים זָרוֹת לוֹ. אוֹתוֹ עֶרֶב חָגְגוּ כֻּלָּם אֶת חַג הַפָּנַסִּים הָעַתִּיק, וּמִכָּל עֵבֶר נָהֲרוּ יְלָדִים וִילָדוֹת וּפָנַסִּים דּוֹלְקִים בִּידֵיהֶם. אַךְ לַשָּׁוְא חִפֵּשׂ וִינְג־צִ’י בֵּין נוֹשְׂאֵי הַפָּנַסִּים אֶת הוּ־סִין־קוּ בִּתּוֹ וְאֶת הַדָּג הָאָדֹם־צָהֹב שֶׁלָּהּ, אוֹ אֶת הַן־צ’וּנְג בְּנוֹ, עִם כַּדּוּר הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ.

עִם שֶׁעָמַד כָּכָה, פָּגַשׁ בְּאִשָּׁה זְקֵנָה, מְאֹד־מְאֹד, שֶׁסִּפְּרָה בְּאָזְנָיו, כִּי בִּהְיוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה, סִפְּרָה סָב־סָב־סָבָתָהּ, כִּי בִּימֵי הֱיוֹתָהּ הִיא עַצְמָה יַלְדָּה קְטַנָּה, נֶחֱטַף אִישׁ מִסְכֵּן אֶחָד בִּידֵי רוּחוֹת־הָהָר.

זֶה קָרָה, סִפְּרָה סָב־סָב־סָבְתָה בְּאָזְנֵי הָאִשָּׁה הַיְשִׁישָׁה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה עוֹד יַלְדָּה קְטַנָּה, זֶה קָרָה בְּעֶצֶם לֵיל חַג הַפָּנַסִּים. הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן נֶחֱטַף וְהוֹתִיר אַחֲרָיו אִשָּׁה אַלְמָנָה וּשְׁנֵי יְתוֹמִים רְעֵבִים לְאֹרֶז.

– אִם תַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ וּתְחַכֶּה כָּאן עַד עֲבוֹר תַּהֲלוּכַת הַפָּנַסִּים הַבּוֹעֲרִים, אִישׁ נָכְרִי – הוֹסִיפָה וְלָאֲטָה הַיְשִׁישָׁה – רָאֹה תִּרְאֶה שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים, יֶלֶד וְיַלְדָּה, לְבוּשִׁים כְּמוֹ הַן־צ’וּנְג וְהוּ־סִין־קוּ, וְאִמָּא שֶׁלָּהֶם עִמָּהֶם, מַחֲזִיקָה קַעֲרַת־אֹרֶז רֵיקָה. מִזֶּה דּוֹרֵי דּוֹרוֹת אָנוּ נוֹהֲִגים כָּכָה שָׁנָה־שָׁנָה בְּלֵיל חַג הַפָּנַסִּים, לְזֵכֶר אוֹתָם יְלָדִים מִסְכֵּנִים, וְכֵן כְּדֵי לְהַזְכִּיר לַבְּרִיּוֹת אֶת חוֹבָתָם לְהֵיטִיב עִם אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים.

עָמַד וִינְג־צִ’י בָּרְחוֹב וְחִכָּה לְתַהֲלוּכַת הַפָּנַסִּים הַדּוֹלְקִים. עַד־מְהֵרָה בָּקְעוּ קוֹל רִנָּה וְקוֹל שִׁירָה וּכְבָר נִרְאֲתָה הַתַּהֲלוּכָה הַמַּבְהִיקָה בִּשְׁלַל צְבָעִים קְרֵבָה וּבָאָה. וְאָמְנָם, בְּסוֹף הַתַּהֲלוּכָה הָעַלִּיזָה וְהַמִּתְרוֹנֶנֶת הִפְסִיעוּ דּוּמָם יֶלֶד וְיַלְדָּה. לְבוּשִׁים בְּדִיּוּק כְּמוֹ יְלָדָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁל וִינְג־צִ’י, וּבֵינֵיהֶם צָעֲדָה אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה כְּאִשְׁתּוֹ וְהֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ קַעֲרַת אֹרֶז – וְאֹרֶז אֵין בָּהּ.

בְּלֵב כָּבֵד הִתְרַחֵק וִינְג־צִ’י מֵהַתַּהֲלוּכָה. הוּא פָּנָה אֶל הָהָר הַגָּבוֹהַּ, טִפֵּס וְהֶעְפִּיל עָלָיו וְעַל־נְקַלָּה חָזַר וּמָצָא אֶת הַמְּעָרָה. שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים עֲדַיִן לֹא סִיְּמוּ אֶת מִשְׂחַק הַשַּׁח שֶׁלָּהֶם.

– הִרְחַקְתֶּם אוֹתִי מֵאִשְׁתִּי וּמִיְלָדַי מֶרְחָק שֶׁל מֵאוֹת בַּשָּׁנִים! – קָבַל וִינְג־צִ’י בְּאָזְנֵיהֶם – אִישׁ בַּכְּפָר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ אוֹתִי, אִישׁ אֵינֶנּוּ זוֹכֵר אוֹתִי!

– כַּלֵּךְ לְךָ מִכָּאן וְאַל תַּפְרִיעַ לָנוּ! – גָּעֲרוּ בּוֹ הַיְשִׁישִׁים.

– לֹא אָזוּז מִכָּאן עַד אִם תַּחֲזִירוּנִי לְאִשְׁתִּי וְלִילָדַי וּלְחַיַּי הַקּוֹדְמִים! – הִכְרִיז וִינְג־צִ’י.

הֵבִינוּ הַיְשִׁישִׁים כִּי לֹא יִפָּטְרוּ מִטַּרְדָן זֶה עַד אִם יַשִּׂיאוּ לוֹ עֵצָה שֶׁל מַמָּשׁ. אָמְרוּ לוֹ: – לֵךְ אֶל הָאַרְנֶבֶת הַלְּבָנָה אֲשֶׁר עַל הַיָּרֵחַ וּבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְגִימָה מִכַּד מֵי־הַחַיִים. תִּשְׁתֶּה מִן הַכַּד וְתִחְיֶה לְעוֹלָמִים.

– אֲבָל אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִחְיוֹת לְעוֹלָמִים! – טָעַן וִינְג־צִ’י – אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לָשׁוּב אֶל יָמַי הַקּוֹדְמִים וְלִחְיוֹת עִם אִשְׁתִּי וִילָדַי!

– אִם כָּכָה – הֵשִׁיבוּ לוֹ הַיְשִׁישִׁים – שׂוּמָה עָלֶיךָ לִמְהֹול אֶת מֵי הַחַיִּים שֶׁל אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ בִּמְעַט מֵי־הַשָּׁמַיִם הַמְּצוּיִים בְּפִיו שֶׁל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם.

– וְהֵיכָן אוּכַל לִמְצוֹא אֶת דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם?

– בַּשָּׁמַיִם, כַּמּוּבָן – הֵשִׁיבוּ הַיְשִׁישִׁים וְצָחֲקוּ – בַּמְּעָרָה בְּתוֹךְ הָעֲנָנִים. פְּעָמִים הוּא מֵגִיחַ הַחוּצָה וּמַתִּיז מִפִּיו לֶהָבוֹת שֶׁל אֵשׁ וּפְעָמִים סִלּוֹנֵי מַיִם. אִם יִפְגְעוּ בְּךָ לַהֲבוֹת הָאֵשׁ, תִּשָּׂרֵף חַיִּים, אַךְ סִלּוֹנֵי הַמַּיִם לֹא יַעֲשׂוּ לְךָ כָּל רָעָה וְעַל־נְקַלָּה תּוּכַל לְמַלֵּא בָּהֶם אֶת כַּדְּךָ.

– וְכֵיצַד אַגִּיעַ אֶל הַיָּרֵחַ וְאֶל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם?

נָתְנוּ הַיְשִׁישִׁים בְּיָדָיו כַּד קָטָן וּבְטֶרֶם הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהוֹדוֹת לָהֶם, בָּא נֶשֶׁר גָּדוֹל, נָחַת וְעָמַד לְרַגְלָיו.

– נֶשֶׁר זֶה יוֹלִיךְ אוֹתְךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁתְּבַקֵּשׁ – אָמְרוּ לוֹ הַיְשִׁישִׁים – וְעַכְשָׁו לֵךְ וְאַל תַּפְרִיעַ לָנוּ.

נֶאֱחַז וִינְג־צִ’י בַּנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְהַנֶּשֶׁר הִתְרוֹמֵם מַעְלָה־מַעְלָה וֶהֱבִיאוֹ אֶל מְעָרַת הָעֲנָנִים. מֵרָחוֹק נִרְאָה פֶּתַח הַמְּעָרָה רַךְ וְכָחֹל, כְּמוֹ בֶּקַע בְּתוֹךְ עֲנָנִים, אוּלָם מִקָּרוֹב הָיוּ הָעֲנָנִים קָשִׁים כְּצוּקֵי סֶלַע וּמְכֻסִּים עֵשֶׂב יָבֵשׁ וְלָבָן.

הִשְׁתּוֹפֵף וִינְג־צִ’י בָּעֵשֶׂב הַלָּבָן, סָמוּךְ לְפֶתַח הַמְּעָרָה. רֵאשִׁית כֹּל שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ כֵּיצַד יוּכַל לְפַתּוֹת אֶת הַדְּרָקוֹן שֶׁיּוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִפֶּתַח הַמְּעָרָה, וְשֵׁנִית – כֵּיצַד יְאַלֵּץ אוֹתוֹ לְהַתִּיז מִפִּיו סִילוֹן שֶׁל מֵי שָׁמַיִם וְלֹא לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ.

וּמֶה עָשָׂה? הִצִּית אֵשׁ וְהִדְלִיק אֶת הָעֵשֶׂב הַלָּבָן וְהַיָּבֵשׁ. כְּהֶרֶף־עַיִן הָיָה הַדֶּשֶׁא הַלָּבָן אֲחוּז לֶהָבוֹת. אוֹ־אָז נִשְׁתַּרְבֵּב רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ מְעָרָתוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַדֶּשֶׁא הַבּוֹעֵר, הִתִּיז מִפִּיו שְׁלשָׁה סִילוֹנוֹת שֶׁל מַיִם רַבִּים. כָּל סִילוֹן נֶהְפַּךְ עַד־מְהֵרָה לְנָהָר גָדוֹל.

מִלֵּא וִינְג־צִ’י אֶת כַּדּוֹ מַיִם, וּמִהֵר לְהִסְתַּלֵּק עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, לְבַל יִטְבַּע בְּזִרְמָם הַגּוֹעֵשׁ שֶׁל שְׁלשֶׁת הַנְּהָרוֹת.

וּשְׁלשֶׁת הַנְּהָרוֹת שָׁטְפוּ עָבְרוּ אֶת כָּל חַשְׁרוֹת הָעֲנָנִים וְנָפְלוּ אַרְצָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל. אַךְ מַזָּל הוּא, שֶׁבַּמָּקוֹם הַהוּא הִשְׂתָּרַע מִתַּחַת לַנְּהָרוֹת הַיָּם הַגָּדוֹל, אַחֶרֶת הָיוּ מְצִיפִים אֶת כָּל הָאָרֶץ.

וְהָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים שָׁם עַל הַיַּבָּשָׁה, רָאוּ אֶת זִרְמֵי הַמַּיִם הָעַזִּים הַנִּתָּכִים עֲלֵיהֶם מִמְּרוֹמִים, מִהֲרוּ לְהִסְתַּתֵּר וְקָרְאוּ:

“הוֹי, סוּפַת גְּשָׁמִים כָּזֹאת כְּבָר לֹא פָּקְדָה אוֹתָנוּ שָׁנִים רַבּוֹת!”

בֵּינָתַיִם הָיָה וִינְג־צִ’י בְּדַרְכּוֹ אֶל הַיָּרֵחַ. וְכַאֲשֶׁר הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל נַחַת בְּשָׁלוֹם עַל קַרְקַע הַיָּרֵחַ, פָּנָה וִינְג־צִ’י יָשָׁר אֶל הַבִּקְתָּה, בָּהּ הִתְגּוֹרְרָה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ וְהִקִּישׁ עַל דַּלְתָּהּ.

פַּרְוָתָהּ שֶׁל הָאַרְנֶבֶת הָיְתָה צְחוֹרָה וְרַכָּה וְעֵינֶיהָ חוּמוֹת וְטוֹבוֹת. אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ חַיָּה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, אֶלֶף שָׁנִים. חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת פַּרְוָתָהּ חוּמָה, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת – פַּרְוָתָהּ צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג.

אַךְ שָׁמְעָה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל וִינְג־צִ’י, מִיָּד פָּתְחָה שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת בְּבִקְתָּתָהּ וּפָקְדָה עָלָיו לְהִסְתַּכֵּל פַּעַם בַּחַלּוֹן הָאֶחָד וּפַעַם בַּשֵּׁנִי.

– מָה אַתָּה רוֹאֶה שָׁם? – שָׁאֲלָה הָאַרְנֶבֶת.

– הַרְבֵּה בָּתִים וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲנִי רוֹאֶה! – הוֹדִיעַ וִינְג־צִ’י – וְגַם רְחוֹבוֹת. הוֹי, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ: הֲלֹא זוֹהִי הָעִיר, בָּהּ רָאִיתִי אֶמֶשׁ אֶת תַּהֲלוּכַת הַפָּנַסִּים! הֲכֵיצַד?! – הִתְפַּלֵּא וִינְג־צִ’י – אֲנִי נִמְצָא כָּאן עַל הַיָּרֵחַ וְיָכוֹל לִרְאוֹת בְּבֵרוּר אֶת הָרְחוֹב שָׁם לְמַטָּה בָּעִיר הָרְחוֹקָה?!

– הֲתִרְצֶה לָשׁוּב לְשָׁם? – שָׁאֲלָה הָאַרְנֶבֶת.

– לֹא, אֵינֶנִּי רוֹצֶה – הֵנִיעַ וִינְג־צִ’י בְּרֹאשׁוֹ.

– אִם כֵּן, סְגֹר אֶת הַחַלּוֹן, שֶׁהוּא חַלּוֹן־הַהוֹוֶה, וְהִסְתַּכֵּל מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא חַלּוֹן־הֶעָבָר.

וִינְג־צִ’י עָשָׂה כִּדְבָרֶיהָ. וּמִשֶּׁהִבִּיט בְּחַלּוֹן־הֶעָבָר, רָאָה אֶת כְּפַר מוֹלַדְתּוֹ וְשָׁם – הוֹי פִּלְאֵי־פְּלָאִים! – שָׁם רָאָה אֶת הַבִּקְתָּה הַיְשָׁנָה שֶׁלּוֹ וְאֶת יְלָדָיו מִתְרוֹצְצִים בְּפִתְחָהּ, פָּנַסִּים צִבְעוֹנִיִּים בִּידֵיהֶם.

– אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאַבָּא לֹא יַחֲזֹר וְלֹא יַדְלִיק לָנוּ אֶת הַפָּנַסִּים שֶׁלָּנוּ! – קָבַל הַן־צ’וּנְג הַקָּטָן בְּקוֹל בּוֹכִים.

וִינְג־צִ’י הֵסֵב פָּנָיו לְעֵבֶר אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ וְאָמַר: – אָנָּא, הַנִּיחִי לִי לָשׁוּב אֲלֵיהֶם, יֵשׁ עִמִּי כַּד מָלֵא מֵי־שָׁמַיִם, שֶׁנִּתַּז מִפִּיו שֶׁל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם!

– תְּנֵהוּ לִי – בִּקְשָׁה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ. נָטְלָה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ אֶת כַּד מֵי־הַשָּׁמַיִם מִיָּדוֹ שֶׁל וִינְג־צִ’י וְטִפְטְפָה לְתוֹכָם טִפּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל מֵי־הַחַיִּים, שֶׁהָיוּ זַכִּים כִּבְדֹלַח וְכָל טִפָּה זָהֲרָה כְּיַהֲלוֹם.

– שְׁתֵה, חֲבִיבִי, – אָמְרָה לוֹ אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ – וְתוּכַל לָשׁוּב וְלִחְיוֹת בְּיָמִים־עָבָרוּ כַּאֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ.

נָטַל וִינְג־צִ’י אֶת הַכַּד וֶהֱרִיקוֹ עַד תֻּמּוֹ בִּגְמִיעָה אַחַת. בַּעֲשׂוֹתוֹ כֵּן, גָּדַל חַלּוֹן־הֶעָבָר וְגָדַל עוֹד וָעוֹד, וּכְבָר הִבְחִין בְּמַדְרֵגוֹת אֲחָדוֹת שֶׁנִשְׁתַּלְשְׁלוּ מִמֶּנּוּ. יָרַד וִינְג־צִ’י בַּמַּדְרֵגוֹת וּכְבָר עָמְדוּ רַגְלָיו בִּכְפַר מוֹלַדְתּוֹ.

כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ פָּנָה בִּמְרוּצָה אֶל בִּקְתָּתוֹ וְעוֹד הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִטּוֹל מִיָּדֶיהָ שֶׁל¹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַלַפִּיד וּלְהַדְלִיק בּוֹ אֶת הַפָּנַסִּים הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁבִּידֵי יְלָדָיו.

– מַדּוּעַ אֵחַרְתָּ, אַבָּא? הֵיכָן הָיִיתָ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן? – שָׁאַל הַן־צ’וּנְג.

וִינְג־צִ’י לֹא הֵשִׁיב. כַּפּוֹת יָדָיו הֶחֱלִיקוּ רַכּוֹת עַל רָאשֵׁי יְלָדָיו וְהוּא הִפְטִיר בְּלַחַשׁ וּבְהִתְרַגְּשׁוּת: – הָבָה נֵלֵךְ, תַּהֲלוּכַת־הַפָּנַסִּים הִנֵּה תַּתְחִיל עוֹד מְעַט…

על פי: אַגָּדָה צָרְפָתִית

הָיֹה הָיָה פַּעַם אַחַת מַשְׁחִיז־סַכִּינִים זָקֵן. הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו הָיוּ נוֹדְדִים מִכְּפָר לִכְפָר וּמַשְׁחִיזִים סַכִּינִים וּמִסְפָּרַיִם, פִּגְיוֹנוֹת וְאוֹלָרִים. אֶלָּא שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם מוּעָטִים הָיוּ הַכֵּלִים הָאֵלֶּה בִּידֵי הָאִכָּרִים וּמַשְׁחִיז־הַסַּכִּינִים הַזָּקֵן פִּרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּדֹחַק. לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם עָלוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עַל מִשְׁכָּבָם וּבִטְנָם מְהַמָּה מֵרָעָב.

יוֹם אֶחָד פָּנָה הַבֵּן הַבְּכוֹר אֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: – שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי הַרְחֵק־הַרְחֵק מֵעֵבֶר לֶהָרִים מְצוּיָה אֶרֶץ, בָּהּ קוֹצְרִים הָאִכָּרִים אֶת יְבוּל שְׂדוֹתֵיהֶם בְּקֶשֶׁת וּבְחֵץ.

– הֲכֵיצַד בְּקֶשֶׁת וּבְחֵץ?! – הִתְפַּלֵּא מַשְׁחִיז הַסַּכִּינִים הַזָּקֵן.

– הִנֵּה כָּכָה – הִסְבִּיר הָאָח הַבְּכוֹר – כַּאֲשֶׁר הַתְּבוּאָה מַבְשִׁילָה, יוֹצְאִים הָאִכָּרִים בְּקַשְׁתוֹתֵיהֶם וְחִצֵּיהֶם וְיוֹרִים בַּשִּׁבֳּלִים. אַחַר־כָּךְ הֵם מְעָרְמִים אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַיְרוּיוֹת לַעֲרֵמוֹת וּמַסִּיעִים אוֹתָן בַּעֲגָלוֹת הַגֹּרְנָה.

– וּבְכֵן? – שָׁאַל הָאָב הַזָּקֵן – מַה לְּךָ וּלְאוֹתָם כְּסִילִים?

– חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי שֶׁאִם אֵלֵךְ לְאוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶמְכֹּר לְאִכָּרֶיהָ מַגָּלִים מֻשְׁחָזִים, אוּכַל לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף רַב.

– לֵךְ בְּנִי וּתְהֵא דַרְכְּךָ צְלֵחָה – בֵּרְכוֹ אָבִיו.

פָּנָה הַבְּכוֹר אֶל עֵבֶר הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים. הָלַךְ יוֹם, הָלַךְ יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה בַּשְּׁבִיל הַצַּר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ אֶרֶץ.

וְהַיָּמִים יְמֵי קָצִיר, הָאִכָּרִים יָצְאוּ אֶל שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה, מְצֻיָּדִים בִּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים וּמַה הֻפְתְּעוּ, בִּרְאוֹתָם אָדָם זָר קוֹצֵר אֶת הַשִּׁבֳּלִים חִישׁ קַל וּבִמְהִירוּת רַבָּה בִּכְלִי־מַתֶּכֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.

– אֱמֹר־נָא לָנוּ, אִישׁ נָכְרִי, בַּמָּה אַתָּה קוֹצֵר אֶת הַתְּבוּאָה? – בְּמַגָּל.

– שֶׁמָּא תוֹאִיל לִמְכּוֹר לָנוּ כְּלִי־פְּלָאִים זֶה? – יֵשׁ עִמִּי עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה מַגָּלִים וּבְחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי מוֹכֵר אוֹתָם לָכֶם – אָמַר הַבְּכוֹר – אֲבָל הֵם יְקָרִים מְאֹד.

– נְשַׁלֵּם לְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ – הִבְטִיחוּ לוֹ הָאִכָּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת.

כָּכָה מָכַר הַבֵּן הַבְּכֹור אֶת מַגָּלָיו לָאִכָּרִים וְקִבֵּל בַּעֲבוּרָם כֶּסֶף רַב. מִשֶּׁחָזַר הַבַּיְתָה, נָתַן אֶת כָּל כַּסְפּוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְאָבִיו שָׂמַח בּוֹ מְאֹד.

נִתְקַנֵּא בּוֹ הָאָח הַשֵּׁנִי וְאָמַר: – אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי אַף אָנִי. – הֵיכָן תְּנַסֶּה אֶת מַזָּלְךָ? – שְׁאָלוֹ אָבִיו הַזָּקֵן.

–שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי הַרְחֵק־הַרְחֵק בַּצָּפוֹן מְצוּיָה אֶרֶץ, בָּהּ נִמְשָׁךְ הַלַּיְלָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים. הִנֵּה אֶקַּח עִמִּי תַּרְנְגוֹלִים אֲחָדִים וְאֵלֵךְ לִי לְאוֹתָהּ אֶרֶץ. הַתַּרְנְגוֹלִים יְקַרְקְרוּ, וְקוֹל קִרְקוּרָם יָאִיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְיַעֲלֶה אוֹתָהּ לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם. אֶמְכֹּר אֶת תַּרְנְגוֹלַי לְתוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶל־נָכוֹן אֲקַבֵּל בַּעֲבוּרָם כֶּסֶף רַב.

– לֵךְ בְּנִי וּתְהֵא דַּרְכְּךָ צְלֵחָה – בֵּרְכוֹ אָבִיו.

נָטַל הַבֵּן הַשֵּׁנִי אֶת תַּרְנְגוֹלָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. מִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְאוֹתָה אֶרֶץ, בָּהּ נִמְשָׁךְ הַלַּיְלָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים.

– הֵבֵאתִי עִמִּי עוֹפוֹת־פֶּלֶא! – הִכְרִיז בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ־הַחשֶׁךְ – קוֹרְאִים לָהֶם תַּרְנְגוֹלִים. אַךְ יִפְצוּ פִּיהֶם בְּקִרְקוּר, מִיָּד תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁמֵי אַרְצְכֶם וְתָמֵס אֶת הַשֶּׁלֶג, תְּחַמֵּם אֶת הָאֲדָמָה, וְהָעֵצִים יַתְחִילוּ לְלַבְלֵב וְיָנִיבוּ שֶׁפַע שֶׁל פְּרִי. שׁוּב לֹא תִּקְפְּאוּ בַּקָּרָה, תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ, וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ תּוּכְלוּ לָדוּג דָּגִים וּלְעַבֵּד אֶת שְׂדוֹתֵיכֶם.

– נוֹכֵל אַתָּה! – הֵשִׁיבוּ תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ בְּכַעַס – לְהָתֵל בָּנוּ בָּאתָ!

–וְאִם אֱמֶת דִּבַּרְתִּי?

– אִם אָמְנָם אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, נִגְמֹל לְךָ בְּכֶסֶף

וּבְזָהָב כְּכָל שֶׁתּוּכַל לָשֵׂאת, אֲבָל אִם שִׁקַּרְתָּ לָנוּ, מוּת תָּמוּת!

עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, פָּצָה תַּרְנְגוֹל אֶחָד אֶת פִּיו

וְהֵחֵל קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל: קִי קִירִיקִי!…כִּי בְּאַרְצוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל עָלְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה הַשֶּׁמֶשׁ. – קִי קִירִיקִי!…קִי קִירִיקִי!… –

הֶחֱרוּ־הֶחֱזִיקוּ אַחֲרָיו כָּל שְׁאָר הַתַּרְנְגוֹלִים וּכְבָר נִדְמֶה הָיָה כִּי הַחֲשֵׁכָה מַבְהִירָה בְּמִקְצָת.

– קִיקִירִיקִי!..קִיקִירִיקִי!..קִיקִירִיקִי!.. – קִרְקְרוּ הַתַּרְנְגוֹלִים בִּמְלוֹא גְּרוֹנָם וְהוֹסִיפוּ וְקִרְקְרוּ וְלֹא הִרְפּוּ עַד… …עַד שֶׁהַחֲשֵׁכָה נִתְבַּהֲרָה וְהָלְכָה, נִתְבַּהֲרָה וְהָלְכָה וְשָׁם – הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ! – בִּקְצֵה הָאֹפֶק הֵגִיחָה – הוֹי פִּלְאֵי פְּלָאִים! – כֵּן, כֵּן: הִיא בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ, אֲדֻמָּה כָּאֵשׁ – הַשֶּׁמֶשׁ!

עַתָּה נִשְׁתַּתְּקוּ הַתַּרְנְגוֹלִים וְתוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ פָּצְחוּ בְּקוֹל תְּרוּעָה וְהַלֵּל.

– בָּרוּךְ תִּהְיֶה לָנוּ, אִישׁ נָכְרִי! – קָרְאוּ בְּשִׂמְחָה תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ וְקָנּו מִמֶּנּוּ אֶת כָּל תַּרְנְגוֹלָיו וְהֶעֱנִיקוּ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב כְּכָל שֶׁיָכוֹל הָיָה לָשֵׂאת.

מִשֶּׁחָזַר הַבַּיְתָה, נָתַן הַבֵּן הַשֵּׁנִי אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְאָבִיו שָׂמַח בּוֹ מְאֹד.

נִתְקַנֵּא הָאָח הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר בְּכֻלָּם, בִּשְׁנֵי אֶחָיו הַגְּדוֹלִים, וְאָמַר אֶל אָבִיו:

– אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי גַּם אָנִי.

– הֵיכָן וּבַמֶּה תְּנַסֶּה אֶת מַזָּלְךָ? – שְׁאָלוֹ אָבִיו הַזָּקֵן.

– אֲנִי אֵינֶנִּי נוֹשֵׂא אֶת נַפְשִׁי לְכֶסֶף וּלְזָהָב, אָבִי. –וּלְמָה אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת נַפְשְׁךָ, בְּנִי? – סוֹד הוּא, אָבִי. אַךְ אִם אַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי, אָסֵב לָכֶם, לְךָ וּלְאִמָּא, הַרְבֵּה שִׂמְחָה וָנַחַת.

– לֵךְ בְּנִי, וּתְהֵא דַּרְכְּךָ צְלֵחָה, בֵּרְכוֹ אָבִיו. יָצָא צְעִיר הָאַחִים לַדֶּרֶךְ וּמִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן מְפֹאָר שֶׁהִתְנַשֵֹׂא עַל פִּסְגַּת צוּק סֶלַע גָּבֹהַּ וְתָלוּל.

סֶלַע הָאַרְמוֹן הָיָה מֻקָּף סָבִיב־סָבִיב תְּעָלַת־מַיִם רְחָבָה וַעֲמֻקָּה. מִגְדְּלֵי שַׁיִשׁ רַבִּים הִזְדַּקְּרוּ בִּמְרוֹמֵי הָאַרְמוֹן. וְהִנֵּה, בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַגָּבוֹהַ וְהַיָּפֶה בַּמִּגְדָּלִים הִתְגּוֹרְרָה צִפּוֹר־שִׁיר – כַּנָּרִית.

כַּנָּרִית זוֹ, כַּנָּרִית־פְּלָאִים הָיְתָה: כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהּ, חוֹזֵר לִהְיוֹת צָעִיר וְזוֹכֶה בַּעֲלוּמֵי נֶצַח. וְהוּא הַדָּבָר שֶׁצְּעִיר הָאַחִים בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לְהוֹרָיו: ¹ לְהָשִׁיב לָהֶם אֶת עֲלוּמֵיהֶם. אֶת תְּעָלַת הַמַּיִם הָרְחָבָה חָצָה הָעֶלֶם הָאַמִּיץ בִּשְׂחִיָּה אֲבָל כֵּיצַד יְטַפֵּס וְיַעֲלֶה עַל חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַתָּלוּל?! שׁוּב וָשׁוּב נִסָּה הָעֶלֶם לְטַפֵּס עַל חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַחֲלַקְלַקּוֹת, אֲבָל כָּל פַּעַם חָזַר וְנָפַל הַמַּיְמָה. כֹּחוֹתָיו אָפְסוּ וְכִמְעַט טָבַע בְּמֵי הַתְּעָלָה הָעֲמֻקִּים. רוּחוֹ נָפְלָה בְּקִרְבּוֹ וּכְבָר בִּקֵּשׁ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. וְכַאֲשֶׁר הֵסֵב פָּנָיו לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה, הִבְחִין לְפֶתַע בְּשׁוּעָל אֶחָד אֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בּוֹ דּוּמָם. שׁוּעָל כָּזֶה לֹא רָאָה מִיָּמָיו. הָיָה לוֹ זָנָב עָבֹת וְאָרֹךְ וְרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת וּבִקְצֵה כַּפּוֹתָיו הִזְדַּקְּרוּ צִפָּרְנַיִם גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת.

– יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ, עֶֶלֶם חֶֶמֶד, כִּי מְבַקֵּשׁ אַתָּה אֶת כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים – פָּתַח הַשּׁוּעָל וְאָמַר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם – רַבִּים בִּקְּשׁוּ אֶת הַכַּנָּרִית לְפָנֶיךָ, וְכֻלָּם טָבְעוּ בַּתְּעָלָה הַזֹּאת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינְךָ מְבַקֵּשׁ אֶת הָעֲלוּמִים לְעַצְמְךָ כִּי אִם לְאָבִיךָ וּלְאִמְּךָ, אֲסַיַּע בְּיָדְךָ. אֱחֹז בְּחָזְקָה בִּזְנָבִי, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, וַאֲנִי אֲבִיאֲךָ לִמְרוֹמֵי הַצּוּק.

אָחַז הָעֶלֶם בִּזְנָבוֹ הָאָרֹךְ וְהֶעָבֶה וְהַשּׁוּעָל הֵחֵל מְטַפֵּס מַעְלָה־מַעְלָה עַל פְּנֵי חוֹמַת הָאַרְמוֹן הַתְּלוּלָה.

– אֱחֹז בְּחָזְקָה וְאַל תַּרְפֶּה! – צָעַק הַשּׁוּעָל. כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הִגִּיעוּ אֶל רֹאשׁ הַצּוּק וּמִשָּׁם אֶל הַגָּבוֹהַ בַּמִּגְדָּלִים. כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים הַבּוֹדֵדָה הָיְתָה כָּל־כָּךְ נִרְעֶשֶׁת וּמֻפְתַּעַת מִמַּרְאֵה הָעֶלֶם, עַד כִּי קָפְאָה תַּחְתֶּיהָ כְּמוֹ אֶבֶן וְהָעֶלֶם נְטָלָהּ בְּיָדָיו.

רַק עַתָּה הִשְׁמִיעָה כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים צְרִיחַת אַזְעָקָה נוֹאֶשֶׁת וְשׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן חָשׁוּ לְהַצִּילָהּ. אוּלָם עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת הִקְדִּימָם וּבְהַחֲזִיקוֹ בִּזְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל, חָזַר וְגָלַשׁ לְמַטָּה. הוּא חָצָה בִּשְׂחִיָּה אֶת תְּעָלַת הַמַּיִם הָרְחָבָה וְהִגִּיעַ לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, שׁוּעָל חָבִיב – הוֹדָה עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת לַשּׁוּעָל, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּיָדָיו אֶת כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים – בִּלְעָדֶיךָ לֹא הָיִיתִי מַשִּׂיג אוֹתָהּ לְעוֹלָם!

– אַל תְּמַהֵר לְהוֹדוֹת לִי – הֵשִׁיב לוֹ הַשּׁוּעָל – שׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן דּוֹלְקִים אַחֲרֵינוּ, רוֹבִים אֲרֻכֵּי־קָנֶה בִּידֵיהֶם. אַל תַּרְפֶּה מִזְּנָבִי כִּי מָהִיר אֲנִי מִמְּךָ. קָדִימָה!

וְהַשּׁוּעָל דָּהַר קָדִימָה וְהָעֶלֶם אַחֲרָיו. כָּכָה דָּהֲרוּ שְׁנֵיהֶם, דִּלְּגוּ עַל פְּנֵי תְּעָלוֹת וּמַהֲמוֹרוֹת, חצוּ אֶת הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה וְהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה לְתוֹךְ יַעַר עָבֹת.

כָּאן נֶעֶצְרוּ שְׁנֵיהֶם לְהִנָּפֵשׁ מְעַט. בֵּינָתַיִם יָרַד לַיְלָה חָשׁוּךְ, אַף לֹא כּוֹכָב אֶחָד נִדְלַק בַּשָּׁמַיִם.

– עַתָּה נִצַּלְתָּ – פָּנָה הַשּׁוּעָל וְאָמַר לְעֶלֶם הַחֲמוּדוֹת – לֵךְ לְךָ אֶל בֵּית אָבִיךָ וֶהֱיֵה שָׁלוֹם!

צְעִיר־הָאַחִים פָּנָה לְדַרְכּוֹ וּמִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְבֵית אָבִיו. אַךְ עָבַר צְעִיר־הָאַחִים אֶת מִפְתַּן הַבַּיִת, וְהִנֵּה – פִּלְאֵי פְּלָאִים – הִזְדַּקֵּף מַשְׁחִיז הַסַּכִּינִים הַיָּשִׁישׁ מְלוֹא קוֹמָתוֹ, כְּמוֹ הִשִּׁיר מֵעָלָיו אֶת כָּל מַשָּׂא שְׁנוֹתָיו, וְחָזַר וְהָיָה גֶּבֶר חָסֹן וְצָעִיר. וְאִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה, כְּפוּפַת הַגֵּו, חִדְּשָׁה אֶת עֲלוּמֶיהָ גַּם הִיא, וְהָיְתָה צְעִירָה וְיָפָה כְּמִלְּפָנִים.

על פי: אַגָּדָה סִינִית

א

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חָיוּ בְּסִין מֶלֶךְ וְמַלְכָּה וְלָהֶם בַּת יְחִידָה. יוֹם אֶחָד טִיְּלָה בַּת הַמֶּלֶךְ לַהֲנָאָתָהּ בְּגַן הָאַרְמוֹן.

לְפֶתַע פָּרְצָה סוּפָה נוֹרָאָה, שֶׁחָטְפָה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ מֵהַגַּן וְנָשְׂאָה אוֹתָהּ עִמָּהּ הַרְחֵק הַרְחֵק, אֶל הַמְּעָרָה שֶׁל הַדְּרָקוֹן הָאָיֹם, בַּעַל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים.

הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, הוּא הוּא שֶׁחוֹלֵל אֶת הַסּוּפָה וְהוּא שֶׁהֵגִיחַ מִתּוֹכָהּ וְחָטַף אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ וְנָשָׂא אוֹתָהּ אֶל מְעָרָתוֹ.

הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע לְאָן נֶעֶלְמָה בִּתּוֹ הַיְחִידָה. עַל כֵּן צִוָּה לְהַכְרִיז בְּרַחֲבֵי מְדִינָתוֹ לֵאמוֹר: כָּל מִי אֲשֶׁר יַחֲזִיר אֶת הַנְּסִיכָה לְאַרְמוֹנוֹ, יְקַבְּלֶנָּה לְאִשָּׁה.

וְהִנֵּה, עֶלֶם כַּפְרִי אֶחָד הִבְחִין בַּדְּרָקוֹן שֶׁהֵבִיא אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶל מְעָרָתוֹ. אַךְ הַמְּעָרָה הַזֹּאת פְּעוּרָה הָיְתָה כְּמוֹ לֹעַ בִּמְרוֹמֵי צוּק גָּבוֹהַּ מְאֹד וְתָלוּל מְאֹד. הָעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַצּוּק, לֹא יָכוֹל הָיָה לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה הָעֲמֻקָּה, וּמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה לֹא יָכוֹל הָיָה לַחֲזֹור וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה אֶל שְׂפַת הַצּוּק.

הָעֶלֶם שׁוֹטֵט כֹּה וָכֹה עַל שְׂפַת הַצּוּק הַגָּבוֹהַּ וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת. עָבַר לְיָדוֹ אִישׁ־הָרִים גְּּבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב כְּתֵפַיִם וּשְׁאָלוֹ מַה מַּעֲשָׂיו כָּאן.

סִפֵּר לוֹ.

נָטַל אִישׁ־הֶהָרִים סַל־נְצָרִים, הוֹשִׁיב בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֶלֶם וְהוֹרִידוֹ אֶל תּוֹךְ מְעָרַת הַבּוֹר. שָׁם, עַל קַרְקַע הַבּוֹר, רָבַץ לוֹ הַדְּרָקוֹן הַגָּדוֹל וּבַת־הַמֶּלֶךְ חָבְשָׁה אֶת פִּצְעוֹ. שֶׁכֵּן, כֶּלֶב־הַשָּׁמַיִם נָשַׁךְ מִמֶּנּוּ אֶת רֹאשׁוֹ הָעֲשִׂירִי, וְדָם רָב עֲדַיִן שָׁתַת מִן הַפֶּצַע שֶׁלֹּא הִגְלִיד.

מִשֶּׁהִבְחִינָה בַּת־הַמֶּלֶךְ בָּעֶלֶם הָאַמִּיץ, רָמְזָה לוֹ שֶׁיְּמַהֵר וְיִסְתַּתֵּר. וְכֵן אָמְנָם עָשָׂה. לְאַחַר שֶׁבַּת־הַמֶּלֶךְ חָבְשָׁה אֶת פִּצְעוֹ, פָּשְׁטָה נְעִימוּת לֵאָה בָּאֲבָרָיו שֶׁל הַדְּרָקוֹן וְכָל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים נִרְדְּמוּ בָּזֶה אַחַר זֶה.

כְּהֶרֶף־עַיִן הֵגִיחַ הָעֶלֶם מִמַּחְבּוֹאוֹ וּבַחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ כָּרַת בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת כָּל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים שֶׁל הַדְּרָקוֹן.

– וְעַכְשָׁו שְׁבִי לָךְ בְּתוֹךְ סַל־הַנְּצָרִים וְאִישׁ־הֶהָרִים יַעֲלֶה אוֹתָךְ לְמַעְלָה – אָמַר לָהּ¹ הָעֶלֶם.

– מוּטָב כִּי אַתָּה תַּעֲלֶה תְּחִלָּה – הֵשִׁיבָה בַּת־הַמֶּלֶךְ הַחֲכָמָה. – לֹא, כִּי אֲחַכֶּה כָּאן עַד שֶׁתִּנָּצְלִי וְתַגִּיעִי לְמַעְלָה לִמְקוֹם מִבְטַחִים, וְאַחַר־כָּךְ אָבוֹא אַחֲרַיִךְ.

בְּאֵין־בְּרֵרָה נֶעֶנְתָה בַּת־הַמֶּלֶךְ לְהַפְצָרוֹתָיו. אוּלָם לִפְנֵי שֶׁיָּשְׁבָה בְּסַל הַנְּצָרִים, שָׁלְפָה מַכְבֵּנַת שֶׁנְהָב מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, מֵאוֹתָן מַכְבֵּנוֹת שֶׁנְהָב אֲרֻכּוֹת, שֶׁנְּשֵׁי סִין נוֹהֲגוֹת לִתְקוֹעַ בְּמַחְלְפוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן, וְשָׁבְרָה אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. אֶת הַחֲצִי הָאֶחָד הִטְמִינָה בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְאֶת הַחֲצִי הַשֵּׁנִי נָתְנָה לְמַצִּיל־נַפְשָׁהּ. כֵּן עָשְׂתָה גַּם בִּצְעִיף הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר־לָהּ – אֶת הַמַּחֲצִית שָׁמְרָה לְעַצְמָהּ, וְאֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה נָתְנָה לָעֶלֶם הָאַמִּיץ.

– קַח אֶת מַחֲצִית הַמַּכְבֵּנָה וּמַחֲצִית הַצָּעִיף וְשָׁמְרֵם הֵיטֵב. וְהָיָה הַדָּבָר אוֹת לִבְרִית שֶׁנִּכְרְתָה בָּזֶה בֵּינֵינוּ, אַלּוּפִי וּמַצִּיל־חַיַּי.

כֹּה אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ וְיָשְׁבָה בְּסַל הַנְּצָרִים. אִישׁ־הֶהָרִים מָשַׁךְ בַּחֶבֶל וְהֶעֱלָה אֶת סַל הַנְּצָרִים אֶל שְׂפַת הַצּוּק.

– תּוֹדָה לְךָ, אִישׁ הֶהָרִים, עַל שֶׁהֶעֱלֵיתָ אוֹתִי מִתּוֹךְ הַבּוֹר – אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ – וְעַתָּה הוֹאִיל־נָא וְהַעֲלֵה גַּם אֶת הָעֶלֶם הָאַמִּיץ שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיָּיו כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיַּי.

אוּלָם אִישׁ־הֶהָרִים צָחַק בְּקוֹל רָם וְהֵשִׁיב: – הַפֶּתִי הַהוּא יִשָּׁאֵר בְּבוֹר־הַמְּעָרָה וְאוֹתָךְ, חֲמוּדָתִי, אֶקַּח עִמִּי, אֲבִיאֵךְ לְאַרְמוֹן אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ וְאַתְּ תִּהְיִי לִי לְאִשָּׁה.

כָּרְעָה בַּת הַמֶּלֶךְ עַל בִּרְכֶּיהָ, בֵּקְּשָׁה וְהִתְחַנְּנָה כִּי יַעֲלֶה אֶת הָעֶלֶם מִתּוֹךְ הַבּוֹר. וְגַם הָעֶלֶם עַצְמוֹ קָרָא מִלְמַטָּה כִּי לֹא יַפְקִירוּהוּ לָמוּת בַּבּוֹר הָאָפֵל – אוּלָם לַשָּׁוְא. אִישׁ־הֶהָרִים נָטַל עִמּוֹ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ.

הָעֶלֶם לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא שׁוֹטֵט כֹּה וָכֹה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה וְגִלָּה שָׁם הַרְבֵּה כּוּכִים צְדָדִיִּים. עַל הַקִּיר שֶׁל אַחַד הַכּוּכִים תָּלוּי הָיָה דָּג גָּדוֹל. הָעֶלֶם נָגַע בּוֹ בְּלִי מֵשִׂים בְּכַף־יָדוֹ, וּכְהֶרֶף־עַיִן לָבַשׁ הַדָּג דְּמוּת שֶׁל עֶלֶם חֲמוּדוֹת.

– תּוֹדָה לְךָ שֶׁגָּאַלְתָּ אוֹתִי מֵהַכִּשּׁוּף שֶׁהִטִּיל בִּי הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא! – קָרָא נַעַר־הַדָּג בְּשִׂמְחָה.

וּשְׁנֵיהֶם כָּרְתוּ בְּרִית יְדִידוּת לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם. חָלְפוּ שָׁעוֹת וּמֵעָיו שֶׁל הָעֶלֶם הָאַמִּיץ הֵחֵלוּ מְהַמִּים בּוֹ מֵרָעָב. בְּתוּרוֹ אַחַר דְּבַר־מַאֲכָל כָּלְשֶׁהוּ, יָצָא אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה. אַךְ גַּם שָׁם לֹא הָיוּ אֶלָּא אֲבָנִים בִּלְבַד. לְפֶתַע רָאָה שָׁם דְּרָקוֹן־יָם גָּדוֹל, רוֹבֵץ לוֹ עַל הָאָרֶץ מֵאֲחוֹרֵי הַמְּעָרָה וּמְלַקֵּק בִּשְׁקִיקָה אֶת הָאֲבָנִים. הָעֶלֶם עָשָׂה כָּמוֹהוּ וְשׁוּב לֹא חָשׁ כָּל רָעָב.

– הוֹי, דְּרָקוֹן־יָם –פָּנָה אֵלָיו הָעֶלֶם וְשָׁאַל – שֶׁמָּא תַּגִּיד לִי אֵי דֶּרֶךְ אוּכַל לָצֵאת מִזֶּה הַמָּקוֹם? הֵנִיעַ דְּרָקוֹן־הַיָּם בְּרֹאשׁוֹ וְהִזְמִין אֶת הָעֶלֶם לָשֶׁבֶת עַל זְנָבוֹ. הָעֶלֶם עָשָׂה כֵּן וּדְרָקוֹן־הַיָּם הַגָּדוֹל הִתְרוֹמֵם חִישׁ קַל וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ אֶל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בִּקֵּשׁ הָעֶלֶם לְהוֹדוֹת לִדְרָקוֹן־הַיָּם, אַךְ הוּא נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ.

פָּנָה הָעֶלֶם לָלֶכֶת הָלְאָה וּמָצָא בְּדַרְכּוֹ קְלִפָּה גְּדוֹלָה שֶׁל צָב שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה פְּנִינִים. פְּנִינִים אֵלּוּ פְּנִינֵי־פֶּלֶא הָיוּ: כַּאֲשֶׁר מְטִילִים אוֹתָן לְתוֹךְ הָאֵשׁ, כֹּחָן לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ; כַּאֲשֶׁר מְטִילִים אוֹתָן לְתוֹךְ הַמַּיִם – נְסוֹגִים הַמַּיִם וְנִצָּבִים כְּמוֹ נֵד מִזֶּה וּמִזֶּה.

הִטְמִין הָעֶלֶם אֶת פְּנִינֵי־הַפֶּלֶא בְּכִיסוֹ וְהָלַךְ הָלְאָה וְהִגִּיעַ לִשְׂפַת הַיָּם. הֵטִיל פְּנִינָה אַחַת לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְהַיָּם הָיָה לְחָרָבָה.

וּמִשֶּׁהָיָה הַיָּם לְחָרָבָה, נִתְגַּלָּה עַל קַרְקָעִיתוֹ דְּרָקוֹן־הַיָּם הַגָּדוֹל. – מִי זֶה מַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַטְרִיד אֶת מְנוּחָתִי בְּמַלְכוּתִי שֶׁלִּי?! – נָהַם דְּרָקוֹן־הַיָּם בְּרֻגְזָה.

– מָצָאתִי פְּנִינִים, הֵטַלְתִּי אַחַת מֵהֶן לַמַּיִם וְהַיָּם הָיָה לְחָרָבָה – סִפֵּר הָעֶלֶם.

מִשֶׁנָּשָׂא דְּרָקוֹן־הַיָּם אֶת רֹאשׁוֹ, הִכִּיר אֶת הָעֶלֶם וְאָמַר: – אַתָּה גָּאַלְתָּ אֶת בְּנִי מִכִּשׁוּף־הַדָּג שֶׁהִטִּיל בּוֹ הַדְּרָקוֹן הָאָיֹם, וְאַתֶּם שְׁנֵיכֶם כְּרַתֶּם בְּרִית יְדִידוּת בֵּינֵיכֶם. הֱיֵה בָּרוּךְ, עֶלֶם חֵן שֶׁלִּי, רְדָה־נָא לַיָּם וֶהֱיֵה־נָא אוֹרְחִי!

נַעֲנָה הָעֶלֶם לַהַזְמָנָה וּדְרָקוֹן־הַיָּם הֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ מִמֵּיטַב הַמַּשְׁקָאוֹת וְהַמַּאֲכָלִים. מִשֶּׁחָזַר בָּעֶרֶב נַעַר־הַדָּג וְרָאָה אֶת הָעֶלֶם, שָׂמַח בּוֹ מְאֹד וְאָמַר:

– בְּהַגִּיעַ שַׁעְתְּךָ לָלֶכֶת לְדַרְכְּךָ, אֶל נָכוֹן יְבַקֵּשׁ אָבִי לִגְמוֹל לְךָ עַל שֶׁהֵטַבְתָּ עִמָּדִי וּבְוַדַּאי יַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ מַתָּנוֹת הַרְבֵּה. עֲצָתִי לְךָ, כִּי לֹא תִּקַּח מַתָּנוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וְלֹא שׁוּם אֲבָנִים טוֹבוֹת. בַּקֵּשׁ תְּבַקֵּשׁ לְךָ אַךְ אֶת הַדְּלַעַת הַחֲלוּלָה הַקְּטַנָּה הָעוֹמֶדֶת שָׁם בַּפִּנָּה, כִּי דְּלַעַת פְּלָאִים הִיא.

וְאָכֵן בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם לָלֶכֶת, אָמַר לוֹ דְּרָקוֹן־הַיָּם: – בַּמָּה אֶגְמֹל לְךָ עַל שֶׁגָּאַלְתָּ אֶת בְּנִי?

בְּחַר בַּאֲשֶׁר תִּבְחַר וְיֻתַּן לְךָ – כֶּסֶף אוֹ זָהָב, מַרְגָּלִיּוֹת אוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת.

– לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב – הֵשִׁיב הָעֶלֶם – לֹא אֲבַקֵּשׁ לְעַצְמִי אֶלָּא אֶת הַדְּלַעַת הַקְּטַנָּה הַהִיא.

דְּרָקוֹן־הַיָּם הַנִּדְהָם הִסֵּס מְעַט. אוּלָם לְבַסּוֹף נֶעְתַּר לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם וְנָתַן לוֹ אֶת הַדְּלַעַת בְּמַתָּנָה.

נָטַל הָעֶלֶם אֶת הַדְּלַעַת, וְיָצָא אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל דְּרָקוֹן־הַיָּם וְחָזַר אֶל הַיַּבָּשָׁה.

לִפְנוֹת עֶרֶב הֵצִיק לוֹ הָרָעָב. הוּא נָגַע בַּדְּלַעַת וְלָחַשׁ מַה שֶּׁלָּחַשׁ וּכְהֶרֶף־עַיִן נִצַּב לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ מִכָּל טוּב. הָעֶלֶם אָכַל וְשָׁתָה וְהָלַךְ הָלְאָה. מִשֶּׁהִתְעַיֵּף וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ, הֶעֱלָה בְּכֹחַ קְסָמֶיהָ שֶׁל הַדְּלַעַת חֲמוֹר נָאֶה. עָלָה הָעֶלֶם וְרָכַב עַל גַּבּוֹ וּמֵרֹב שִׂמְחָה נָתַן קוֹלוֹ בְּשִׁיר.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים קָשְׁתָה עָלָיו הָרְכִיבָה. כְּהֶרֶף־עַיִן הוֹפִיעָה כִּרְכָּרָה. הַחֲמוֹר נִרְתַּם אֵלֶיהָ וְהָעֶלֶם הִשְׂתָּרַע לוֹ בְּנַחַת עַל הַכָּרִים הָרַכִּים. מִקֵּץ שָׁבוּעַ יָמִים הֱבִיאוֹ הַחֲמֹור לְעִיר מִשְׁכָּנָם שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.

ב

בֵּינָתַיִם הֶחֱזִיר אִישׁ־הֶהָרִים אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶל אָבִיהָ וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וְיִתֵּן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.

– לֹא זֶה הָאִישׁ שֶׁהִצִּיל אוֹתִי מִמְּעָרָתוֹ שֶׁל הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא! – קָרְאָה בַּת הַמֶּלֶךְ – אֲבָל זֶה הָאִישׁ שֶׁגָּזַל אוֹתִי מִמַּצִּילִי הָאֲמִתִּי!

– הֲתוּכְלִי לְהוֹכִיחַ זֹאת, בִּתִּי? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. – אֱמֶת בְּפִי – לָחֲשָׁה בַּת־הַמֶּלֶךְ – אַךְ אֵין עִמִּי דָּבָר לְהוֹכִיחָה.

– אִם לֹא אֶתְּנֵךְ לְאִשָּׁה לְאִישׁ־הֶהָרִים יַגִּיד הָעָם כִּי אֲנִי מְסָרֵב לָתֵת אֶת בִּתִּי לְאִישׁ פָּשׁוּט וְאֵינִי מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתִי – הֵשִׁיב לָהּ אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ.

– הָבָה נְחַכֶּה יָמִים אֲחָדִים – בִּקְּשָׁה בַּת הַמֶּלֶךְ – לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁהָעֶלֶם הָאַמִּיץ הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ בּוֹר הַמְּעָרָה וְהוּא יוֹפִיעַ לַמּוֹעֵד לְקַחְתֵּנִי לוֹ לְאִשָּׁה.

אוּלָם חָלְפוּ יָמִים וְהָעֶלֶם הָאַמִּיץ לֹא הוֹפִיעַ. אִישׁ־הֶהָרִים דָּחַק בַּמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִדְחֶה עוֹד אֶת הַכְּלוּלוֹת. פֹּה וָשָׁם גַּם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת, כִּי הַמֶּלֶךְ מְהַסֵּס לְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. הַמֶּלֶךְ חָשַׁשׁ פֶּן יִתְמָרֵד עָלָיו הָעָם, וְהוֹדִיעַ לֵאמֹר:

– הַמֶּלֶךְ מַבְטִיחַ, הַמֶּלֶךְ מְקַיֵּם. מָחָר יֵעָרֵךְ חַג־הַכְּלוּלוֹת שֶׁל בִּתִּי עִם אִישׁ־הֶהָרִים. וְכֵן הָיָה. בַּכִּכָּר הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּפְנֵי אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ נֶעֶרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים עֲמוּסִים מִכָּל טוּב וְהָעָם מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק נָהַר לְהִשְׁתַּתֵּף בְּחַג־הַכְּלוּלוֹת.

אִישׁ־הֶהָרִים, הָדוּר וּמְקֻשָּׁט כְּמוֹ טַוָּס, הוֹלִיךְ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ אֶל כִּסְאוֹ, כְּשֶׁפָּנֶיהָ חִוְרוֹת וַעֲצוּבוֹת מְאֹד. אִישׁ־הֶהָרִים אָחַז בְּאֶצְבָּעָהּ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לַעֲנוֹד לָהּ אֶת טַבַּעַת הַנִּשּׂוּאִין. וְהִנֵּה – – וְהִנֵּה בְּדִיּוּק בְּרֶגַע זֶה פָּרַץ וְהִגִּיעַ עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת בְּכִרְכַּרְתּוֹ הָרְתוּמָה לַחֲמוֹר וּבַת הַמֶּלֶךְ נָפְלָה עַל צַוָּארוֹ, הִתְיַפְּחָה וְקָרְאָה: – הִנֵּה הָאִישׁ שֶׁהִצִּיל אֶת חַיַּי!

– אֲבָל כֵּיצַד נֵדַע זֹאת?! – קָרְאוּ קוֹלוֹת מִן הָעָם – גַּם הָעֶלֶם, גַּם אִישׁ־הֶהָרִים, שְׁנֵיהֶם טוֹעֲנִים כִּי הִצִּילוּ אֶת חַיַּיִךְ, שְׁנֵיהֶם תּוֹבְעִים אוֹתָךְ לְאִשָּׁה!

לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים שָׁלָה הָעֶלֶם מִכִּיסוֹ אֶת מַחֲצִית הַצָּעִיף וּמַחֲצִית הַמַּכְבֵּנָה, וְכֵן עָשְׂתָה גַּם בַּת הַמֶּלֶךְ.

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֶעֱנִישׁ הַמֶּלֶךְ קָשׁוֹת אֶת אִישׁ־הֶהָרִים, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַמַּמְלָכָה כֻּלָּהּ. וְאִלּוּ כְּלוּלוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ וְהָעֶלֶם הָאַמִּיץ נָחֹגּוּ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וּבְזֹאת הַפַּעַם הִבְרִיקוּ עֵינֶיהָ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ מֵרֹב שִׂמְחָה וָאשֶׁר.

לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים חַי לְיַד הַיְּעָרוֹת הָעֲבֻתִּים אִכָּר אֶחָד וְלוֹ שְׁלֹשָׁה בָּנִים. הָאִכָּר הָיָה אִישׁ חָרוּץ וְאוֹהֵב עֲבוֹדָה. לְיָמִים אָפְסוּ כֹּחוֹתָיו שֶׁל הָאִכָּר הַזָּקֵן וְשׁוּב לֹא יָכוֹל הָיָה לָצֵאת לָעֲבוֹדָה כְּמִלְּפָנִים. עֲשַׂבִּים שׁוֹטִים עָלוּ בַּחֲצַר הַמֶּשֶׁק, וְהָאִכָּר הַזָּקֵן שָׁקַע בְּחוֹבוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

יוֹם אֶחָד פָּנָה הָאִכָּר הַזָּקֵן וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לָלֶכֶת אֶל הַיַּעַר הַסָּמוּךְ לִכְרוֹת עֵצִים, כְּדֵי לִמְכֹּור אוֹתָם בָּעִיר הַסְּמוּכָה כְּדֵי לִפְרֹעַ קְצָת מֵחוֹבוֹתֵיהֶם.

נִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַבֵּן הַבְּכוֹר עַל אָבִיו הַזָּקֵן וְהוּא קָם מֵרִבְצוֹ, נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן וְיָצָא אֶל הַיַּעַר. הוּא בָּרַר לוֹ אִילָן גָּבוֹהַּ וְנָאֶה, אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵנִיף אֶת גַּרְזִנּוֹ לְכָרְתוֹ, הוֹפִיעַ לְפָנָיו פִּתְאֹם־לְפֶתַע טְרוֹל עֲנָק וּמֵטִיל אֵימָה.

הַטְּרוֹלִים הֵם, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, מִינֵי יְצוּרִים הַשּׁוֹרְצִים בַּיְּעָרוֹת הָעֲבֻתִּים שֶׁל הַצָּפוֹן, פְּעָמִים הֵם מֵטִיבִים עִם הָאָדָם וּפְעָמִים מְבַקְּשִׁים אֶת רָעָתוֹ.

— אִם תָּנִיף אֶת גַּרְזִנְּךָ לִכְרוֹת אֶת עֲצֵי הַיַּעַר שֶׁלִּי – קָרָא הַטְּרוֹל בְּקוֹל גָּדוֹל – אֶכְרֹת אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ!

כִּשְׁמוֹעַּ הַבֵּן הַבְּכוֹר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִשְׁלִיךְ אֶת הַגַּרְזֶן מִיָּדוֹ וְנִמְלַט כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ הַבַּיְתָה. מִתְנַשֵּׁם וּמִתְנַשֵּׁף סִפֵּר לְאֶחָיו עַל הַטְּרוֹל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.

– פְּלִיאָה הִיא בְּעֵינַי – הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו – כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי אֲנִי בְּגִילְךָ, מֵעוֹלָם לֹא מָנַע מִמֶּנִּי שׁוּם טְרוֹל לִכְרוֹת עֵצִים בַּיַּעַר, אֵין זֹאת שֶׁמֵּחֲמַת הַפַּחַד נָפְלָה רוּחֲךָ בְּקִרְבְּךָ.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם נָטַל הָאָח הַשֵּׁנִי אֶת הַגַּרְזֶן שֶׁלּוֹ וְיָצָא אֶל הַיַּעַר. אֵת אֲשֶׁר קָרָה לְאָחִיו, קָרָה גַּם לוֹ. מִשֶּׁבָּחַר עֵץ נָאֶה, וּמִשֶּׁהֵנִיף אֶת גַּרְזִנּוּ לְכָרְתוֹ, הוֹפִיעַ פִּתְאֹם הַטְּרוֹל הָעֲנָק.

– אִם תָּנִיף אֶת הַגַּרְזֶן וְתִכְרֹת אֶת עֲצֵי הַיַּעַר שֶׁלִּי, אֶכְרֹת אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ! – קָרָא בְּקוֹל אֵימִים.

פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עַל הָאָח הַשֵּׁנִי לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאַף הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת גַּרְזִנּוּ וְכָל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ נִמְלַט הַבַּיְתָה.

אָבִיו כָּעַס מְאֹד וְחָזַר וְאָמַר, כִּי מֵעוֹלָם לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ שׁוּם טְרוֹל לִכְרוֹת עֵצִים בַּיַּעַר.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּקֵּשׁ צְעִיר־הָאַחִים לָלֶכֶת אֶל הַיַּעַר.

– אַתָּה? – קָרְאוּ הָאַחִים וְצָחֲקוּ – הֵן אַתָּה הַחַלָּשׁ בֵּינֵינוּ וּמֵעוֹדְךָ לֹא יָצָאתָ מִפֶּתַח־הַבַּיִת!

צְעִיר־הָאַחִים הִתְעַלֵּם מִדִּבְרֵיהֶם וּמִצְּחוֹקָם וּבִקֵּשׁ כִּי יָכִינוּ לוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ, רַבָּה כְּכָל שֶׁיּוּכַל לָשֵׂאת. נָתְנָה לוֹ אִמָּא חָרִיץ גָּדוֹל שֶׁל גְּבִינָה. שָׁם צְעִיר־הָאַחִים אֶת הַגְּבִינָה בְּאַמְתַּחְתּוֹ, נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן וְיָצָא אֶל הַיַּעַר.

וְאָכֵן, גַּם לְפָנָיו הוֹפִיעַ הַטְּרוֹל הָעֲנָק וְשָׁאַג:

– אִם תָּנִיף אֶת הַגַּרְזֶן שֶׁלְּךָ לִכְרוֹת אֶת עֲצֵי הַיַּעַר שֶׁלִּי, אֶכְרֹת אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ!

אַךְ צְעִיר־הָאַחִים, רוּחוֹ לֹא נָפְלָה בְּקִרְבּוֹ. הוּא רָץ וְהִתִּיר אֶת אַמְתַּחְתּוֹ, הוֹצִיא מִמֶּנָּה נֵתַח גְּבִינָה, מָעַךְ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה בֵּין כַּפּוֹתָיו עַד כִּי נִסְחַט מִמֶּנּוּ הַמִּיץ, וְקָרָא:

– אִם לֹא תִּבְלֹם אֶת פִּיךָ, אֶסָּחֵט אֶת דָּמְךָ מִגּוּפְךָ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי סוֹחֵט מֵאֶבֶן קָשָׁה זוֹ אֶת מֵימֶיהָ!

הִסְתַּכֵּל הַטְּרוֹל הַגָּדוֹל בְּבֶהָלָה בְּכַפּוֹת יָדָיו הַקְּטַנּוֹת וְהַחֲזָקוֹת שֶׁל צְעִיר־הָאַחִים, וְקָרָא:

– אַל־נָא בְּאַפְּךָ, אִישׁ צָעִיר! הִנֵּה אֶעֱזֹר לְךָ לִכְרוֹת אֶת הָעֵצִים, וְאַתָּה, מְחַל נָא!

נִתְרַצָּה צְעִיר־הָאַחִים וְהִנִּיחַ לַטְּרוֹל לִכְרוֹת אֶת עֲצֵי הַיַּעַר בִּשְׁבִילוֹ, הַטְּרוֹל הַגָּדוֹל הָיָה זְרִיז־כַּפַּיִם מֵאֵין כָּמוֹהוּ וְעַד הָעֶרֶב עָלָה בְּיָדוֹ לִכְרוֹת עֵצִים רַבִּים, עִם רֶדֶת הָאֲפֵלָה אָמַר הַטְּרוֹל לִצְעִיר־הָאַחִים:

– הִנֵּה כְּבָר לַיְלָה, מוּטָב לְךָ לָבוֹא אֶל בֵּיתִי שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב מִבֵּיתְךָ.

הָלַךְ צְעִיר־הָאַחִים עִם הַטְּרוֹל לְבֵיתוֹ, הַטְּרוֹל הִבְעִיר אֵשׁ בָּאָח וּצְעִיר־הָאַחִים נָטַל אֶת הָאֵסֶל וּבִקֵּשׁ לְהָבִיא מַיִם לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב. אַךְ הַטְּרוֹל לֹא הִנִּיחַ לוֹ לָלֶכֶת.

– שְׁמֹר אִתָּהּ עַל הָאֵשׁ וַאֲנִי אָבִיא מַיִם – אָמַר לוֹ הַטְּרוֹל.

אָמַר וְעָשָׂה. וְכַאֲשֶׁר חָזַר עִם שְׁנֵי דְּלָיִים מְלֵאֵי מַיִם, שָׁפַת עַל הָאֵשׁ קְדֵרָה גְּדוֹלָה מְלֵאָה דַּיְסָה.

– כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דַּיְסָה? – הִתְפַּלֵּא צְעִיר־הָאַחִים.

– הוֹי, אֲנִי זוֹלֵל גָּדוֹל מֵאֵין כָּמוֹנִי! – קָרָא הַטְּרוֹל – אִישׁ לֹא יוּכַל לְהִתְחָרוֹת עִמִּי בַּאֲכִילָה!

– אֲנִי אוּכַל! – אָמַר צְעִיר־הָאַחִים.

– אִם כֵּן, הָבָה נִתְחָרֶה בֵּינֵינוּ מִי יֹאכַל יוֹתֵר! – הִצִּיעַ הַטְּרוֹל.

יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְהִתְחִילוּ לֶאֱכֹל. אַךְ צְעִיר־הָאַחִים הָעַרְמוּמִי מָשַׁךְ אֵלָיו אֶל מִתַּחַת מְעִילוֹ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ וְהָיָה טוֹעֵם מְעַט וְשׁוֹפֵךְ אֶל אַמְתַּחְתּוֹ. הַטְּרוֹל הַגָּדוֹל אָכַל בִּלְהִיטוּת מְרֻבָּה וְלֹא הִבְחִין וְלֹא חָשׁ דָּבָר.

מִשֶּׁנִּתְמַלְּאָה הָאַמְתַּחַת, נָטַל צְעִיר־הָאַחִים אֶת סַכִּינוֹ וְחָתַךְ בָּהּ חֲתַךְ מִבַּעַד לִמְעִילוֹ, עַד כִּי הַדַּיְסָה נִגְּרָה מִמֶּנָּה.

– חָתַכְתִּי חָתַךְ בְּבִטְנִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהוֹסִיף וְלֶאֱכֹל.

הַטְּרוֹל לֹא אָמַר דָּבָר וְהוֹסִיף לֶאֱכֹל. אַךְ בִּטְנוֹ הָלְכָה וְהִתְנַפְּחָה עִם כָּל כַּף דַּיְסָה שֶׁהֵרִיק אֶל פִּיו. לְבַסּוֹף לֹא יָכוֹל הָיָה לִטְעֹם עוֹד. הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת הַכַּף וְקָרָא:

– דַּי, אֵינִי יָכוֹל עוֹד!

– אַתָּה חַיָּב! – הֵשִׁיב צְעִיר־הָאַחִים – הֲרֵי אָנוּ מִתְחָרִים בֵּינֵינוּ. וְכִי יָאֶה וְנָאֶה לִטְרוֹל כָּמוֹךָ, שֶׁנַּעַר קָטָן כָּמוֹנִי יְנַצְּחוֹ?!

– אֲבָל בִּטְנִי מְלֵאָה!

–עֲשֵׂה כָּמוֹנִי, חֲתֹךְ חֲתָךְ בְּבִטְנְךָ! – אָמַר צְעִיר־הָאַחִים.

–וְזֶה לֹא כּוֹאֵב?

–רַק קְצָת, כְּמוֹ דִּגְדּוּג קַל!

אוֹ־אָז עָשָׂה הַטְּרוֹל הַגָּדוֹל כְּפִי שֶׁיָּעַץ לוֹ צְעִיר־הָאַחִים וְחָתַךְ אֶת בִּטְנוֹ… וְלֹא קָם עוֹד מֵרִבְצוֹ.

הָלַךְ צְעִיר־הָאַחִים הַבַּיְתָה וְאָמַר לְאֶחָיו:

– לְכוּ לַיַּעַר וְכִרְתוּ עֵצִים כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם. שׁוּב לֹא יַפְרִיעַ לָכֶם הַטְּרוֹל, כִּי אֵינֶנּוּ עוֹד בַּחַיִּים.

פַּעַם אַחַת הָיָה נַפָּח וּשְׁמוֹ אֶבְיוֹן. אֶבְיוֹן הָיָה כָּל כָּךְ עָנִי וְאֶבְיוֹן, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ הָיָה לִשְׁלֹחַ אֶת יְלָדָיו לְקַבֵּץ נְדָבוֹת.

בְּאֶחָד מַעֲרַבי הַחֹרֶף הַקּוֹדְרִים, כַּאֲשֶׁר אֶבְיוֹן וִילָדָיו הֵסֵבּוּ מִסָּבִיב לָאָח הַבּוֹעֶרֶת מְצַפִּים לָאִשָּׁה שֶׁתַּגִּישׁ לָהֶם אֶת סְעֻדָּתֶם, סְעֻדַּת עֲנִיִּים דַּלָּה, שָׁמְעוּ נְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת. אֶבְיוֹן קָם וּפְתְחָהּ, וְעַל הַסַּף עָמַד קַבְּצָן זָקֵן לְבוּשׁ בְּלוֹאִים וְרוֹעֵד מִקֹּר.

– אָנָּא, אֲנָשִׁים טוֹבִים, הַכְנִיסוּנִי פְּנִימָה – בִּקֵּשׁ הַקַּבְּצָן – קַר לִי, רָעֵב אֲנִי.

– הִכָּנֵס, יְשִׁישִׁי – הִזְמִינוֹ אֶבְיוֹן – הָאֵשׁ מְפִיצָה חֹם בְּשֶׁפַע וְאַף פְּרוּסַת לֶחֶם נִמְצָא בִּשְׁבִילְךָ.

– רָאוּ־נָא אֶת נְדִיב־הַלֵּב הַזֶּה! – רָטְנָה הָאִשָּׁה – הוּא מִשֶּׁלּוֹ אֵין לוֹ כְּלוּם, אֶת יְלָדָיו הוּא מְשַׁלֵּחַ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, אֲבָל מַכְנִיס אוֹרְחִים בְּרֹחַב־לֵב, לְהִתְחַלֵּק עִמָּהֶם בְּפִתּוֹ הַדַּלָּה.

– מְצֻוִּים אֲנַחְנוּ עַל מִדָּה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים, אִשָּׁה! – גָּעַר בָּהּ אֶבְיוֹן בִּלְחִישָׁה – חָלִילָה לָנוּ לְהָשִׁיב פָּנָיו שֶׁל קַבְּצָן מִסְכֵּן זֶה. הָאֵשׁ שֶׁמְּחַמֶּמֶת אוֹתָנוּ, תְּחַמֵּם גַּם אוֹתוֹ, נַחֲסֹךְ מְעַט מִפִּתֵּנוּ, יֹאכַל גַּם הָאוֹרֵחַ וְלֹא יִגְוַע בָּרָעָב. עִרְכִי אֶת הַשֻּׁלְחָן, אִשָּׁה.

– בַּמָּה אֶעֱרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן?

– בַּמֶּה שֶׁמָּצוּי תַּחַת יָדֵךְ.

וְאֶל הַקַּבְּצָן הַמִּסְכֵּן פָּנָה וְאָמַר:

– שָׁב נָא עִמָּנוּ לְיַד הָאָח, עוֹבֵר־אוֹרַח. אֵת אֲשֶׁר נֹאכַל, תֹּאכַל גַּם אַתָּה.

וְהוּא פִּנָה לוֹ מָקוֹם וְכֻלָּם יָשְׁבוּ יַחְדָּו וְאָכְלוּ בְּתֵאָבוֹן פַּת דַּלָּה וּמְעַט מְרַק עֲדָשִׁים. לְאַחַר מִכֵּן הִצִּיעוּ לוֹ אֶבְיוֹן וְאִשְׁתּוֹ מִשְׁכָּב לְיַד הָאָח וְכֻלָּם הָלְכוּ לִישֹׁון.

לְמָחֳרָת קָם הַקַּבְּצָן הַנּוֹדֵד, נָטַל אֶת מַקְלוֹ וּצְרוֹרוֹ וּפָנָה לָלֶכֶת, בְּעָמְדוֹ עַל הַסַּף, הֵסֵב פָּנָיו וְאָמַר:

– לִפְנֵי שֶׁהִדַּפַּקְתִּי אֶמֶשׁ עַל דֶּלֶת בִּקְתַּתְכֶם, נִסִּיתִי אֶת מַזָּלִי בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הֶעָשִׁיר שֶׁלָּכֶם. אוּלָם הוּא גֵּרֵשׁ אוֹתִי בְּבֹשֶׁת־פָּנִים וְלֹא נָתַן לִי דָּבָר. אֲבָל אַתָּה לֹא הִסַּסְתָּ לְחַלֵּק עַמִּי אֶת פִּתְּךָ הַדַּלָּה וְדָאַגְתָּ לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹתַי הַזְּקֵנוֹת. עַל כֵּן בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי שָׁלֹשׁ מִמִּשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ וְתִתְמַלֶּאנָה.

– מִי אַתָּה, שֶׁכָּכָה תְּדַבֵּר? – נִתְבַּהֵל אֶבְיוֹן וְשָׁאַל.

– אֲנִי שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַדּוֹרֵשׁ־טוֹב לַבְּרִיּוֹת. בַּקֵּשׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ וְיֻתַּן לְךָ.

– בַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת אָדָם עָשִׁיר – לָחֲשָׁה הָאִשָּׁה עַל אָזְנוֹ שֶׁל אֶבְיוֹן – וְכִי אֵין אָנוּ, עֲנִיִּים מְרוּדִים כָּמוֹנוּ, רְאוּיִים לִמְעַט חַיִּים טוֹבִים?

– הַנִּיחִי לִי לִשְׁקֹל בְּדַעְתִּי – הֵשִׁיב לָהּ אֶבְיוֹן וְשָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה אָמַר:

– רוֹאֶה אַתָּה שְׁרַפְרַף מְרֻפָּט זֶה? אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁכָּל הַיּוֹשֵׁב עָלָיו, לֹא יוּכַל לָקוּם מִמֶּנּוּ בְּלִי רְשׁוּתִי.

– וְכִי יָצָאתָ מִדַּעְתְּךָ?! – לָחֲשָׁה הָאִשָּׁה בְּכַעַס – לְבַקֵּשׁ לְךָ הֶבֶל הֲבָלִים אֲשֶׁר כָּזֶה?

– אֲנִי נִתְבַּקַּשְׁתִּי לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלוֹת – הֵשִׁיב אֶבְיוֹן בְּנַחַת – וְזֶהוּ אֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ.

– וְהַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה? – שָׁאַל הַקַּבְּצָן הַזָּקֵן.

– הַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה – נִתְהַרְהֵר אֶבְיוֹן וְאָמַר – הַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה… כֵּן: עֵץ תַּפּוּחַ גָּבוֹהַּ צוֹמֵחַ לִפְנֵי בֵּיתִי. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁכָּל מִי אֲשֶׁר יַעֲלֶה וִיטַפֵּס עַל הָעֵץ הַזֶּה, לֹא יוּכַל לָרֶדֶת מִמֶּנּוּ בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּתִי.

הָאִשָּׁה לֹא יָכְלָה עוֹד לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ וְקָרְאָה:

– שׁוֹטֶה זֶה אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מָה הוּא שָׂח! עָשְׁרֵנוּ וְאָשְׁרֵנוּ תְּלוּיִים בִּקְצֵה לְשׁוֹנוֹ, וְהוּא, רְאוּ־נָא – עֵץ תַּפּוּחַ תָּקוּעַ לוֹ בְּרֹאשׁוֹ!

– אֲנִי נִשְׁאַלְתִּי וַאֲנִי הַמֵּשִׁיב – אָמַר אֶבְיוֹן.

– וּמַהִי בַּקָּשָׁתְךָ הַשְּׁלִישִׁית? – שָׁאַל הַקַּבְּצָן.

– עֲשִׁירוּת! בַּקֵּשׁ לְךָ עֲשִׁירוּת! – צָרְחָה הָאִשָּׁה בְּרֹב יֵאוּשׁ – בָּתִּים, נַחֲלָאוֹת, מֶרְכָּבוֹת, וְכֶסֶף. הַרְבֵּה כֶּסֶף.

וְאִלּוּ אֶבְיוֹן הִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה, שָׁלָהּ מִכִּיסוֹ אַרְנָק בָּלוּי וּמְרֻפָּט וְאָמַר:

– אֲנִי מְבַקֵּשׁ, שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְאַרְנָק זֶה, לֹא יוּכַל לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְּלִי רָשׁוּתִי.

– הַצִּילוּ, אֲנִי מִתְעַלֶּפֶת! – צָרְחָה הָאִשָּׁה – אֶת כָּל שְׁלֹשׁ הַמִּשְׁאָלוֹת בִּזְבַּזְתָּ לָרִיק. אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי! שׁוּב נֶאָלֵץ לִשְׁלֹחַ אֶת הַיְּלָדִים לְקַבֵּץ נְדָבוֹת.

– אֵת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ יֻתַּן לְךָ – אָמַר הַקַּבְּצָן הָאַלְמוֹנִי וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. אִשְׁתּוֹ אֶל אֶבְיוֹן יִלְלָה וּבָכְתָה וְתָלְשָׁה אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ מֵרֹב הַצַּעַר וְהַזַּעַם. אוּלָם אֶבְיוֹן הִנִּיחַ לָהּ וּפָנָה אֶל הַנַּפָּחִיָּה.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים נִכְנַס אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, שֶׁאֶבְיוֹן לֹא רָאָהוּ מִיָּמָיו, בֵּרְכוּ לְשָׁלוֹם וְאָמַר:

– שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי כִּי בִּקֵּר אֶצְלְךָ שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַדּוֹרֵשׁ־טוֹב לַבְּרִיּוֹת.

– אָכֵן, בִּקֵּר.

– וּמָה טוֹבוֹת הֶעֱנִיק לְךָ. אוֹתוֹ שָׁלִיחַ?

– לֹא בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ דָּבָר.

– לֹא? חֲבָל מְאֹד. אַךְ מִמֶּנִּי תּוּכַל לְבַקֵּשׁ כָּל אֲשֶׁר תֹּאבֶה נַפְשְׁךָ.

– שְׁלִיחוֹ שֶׁל מִי אַתָּה?

– אֲנִי אֵינֶנִּי שְׁלִיחוֹ שֶׁל אַף אֶחָד. אַשְׁמְדַאי אֲנִי, מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים. אִם תַּבְטִיחַ לְמַלֵּא אֵת אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עָלֶיךָ, לֹא יִהְיֶה עָשִׁיר וּמְאֻשָׁר מִמְּךָ בְּכָל הָעוֹלָם.

– וּמָה תְּצַּוֶה עָלַי?

– מֵעַתָּה וָהָלְאָה תּוּכַל לִחְיוֹת בִּנְעִימִים וּבַעֲשִׁירוּת וּלְבַלּוֹת אֶת יָמֶיךָ כַּאֲשֶׁר עִם לִבְּךָ, אוּלָם בְּדִיּוּק בְּעוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים אָבוֹא לִתְבֹּעַ מִמְּךָ אֶת נַפְשְׁךָ, כִּי שֶׁלִּי תִּהְיֶה!

– מַסְכִּים – קָרָא אֶבְיוֹן.

אַשְׁמְדַאי פָּנָה וְנֶעֱלַם וְכַאֲשֶׁר אָמַר, כֵּן הָיָה. אֶבְיוֹן וּבְנֵי בֵּיתוֹ חָיוּ לָהֶם בִּנְעִימִים בְּבַיִת גָּדוֹל וּמְרֻוָח וְשׁוּב לֹא יָדְעוּ מַחְסוֹר וּדְאָגָה. אוּלָם מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים הוֹפִיעַ בֹּקֶר אֶחָד אַשְׁמְדַאי וְאָמַר:

– הִנֵּה כְּבָר חָלְפוּ עֶשֶׂר הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁלְּךָ, בְּנִי. הִכּוֹן לְדַרְכְּךָ, כִּי בָּאתִי לְקַחְתֶּךָ.

– הָאָמְנָם כְּבָר חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים? – הִתְפַּלֵּא אֶבְיוֹן – כְּמוֹ יוֹם אֶחָד הָיוּ לִי. שֵׁב תָּנוּחַ עַל שְׁרַפְרַף זֶה, אֵלֵךְ וְאָכִין עַצְמִי לַדֶּרֶךְ.

נִשְׁתּוֹפֵף אַשְׁמְדַאי עַל הַשְּׁרַפְרַף וּבָזֶה הָרֶגַע עַצְמוֹ הֵסֵב אֶבְיוֹן אֶת פָּנָיו וְקָרָא:

– מוּכָן וּמְזֻמָּן אֲנִי, הָבָה נֵלֵךְ.

אַךְ אַשְׁמְדַאי לֹא יָכוֹל הָיָה לָקוּם מִן הַשְּׁרַפְרַף.

– מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה? – הִתְפַּלֵּא – אֵינִי יָכוֹל לָקוּם!

– וְלֹא תּוּכַל לָקוּם עַד אִם אֹמַר לְךָ: קוּם!

– אָז אֱמֹר־נָא, בְּבַקָּשָׁה, וְנֵצֵא לַדֶּרֶךְ.

– לֹא אֹמַר לְךָ קוּם, עַד אִם תַּבְטִיחַ לִי לְהַנִּיחַ לִי עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת.

נִתְמַלֵּא אַשְׁמְדַאי חֵמָּה שְׁפוּכָה וּבִקֵּשׁ לָקוּם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. אַךְ רָתוּק הָיָה לַשְּׁרַפְרַף כְּמוֹ מְסֻמָּר אֵלָיו.

– טוֹב – הִפְטִיר – יְהִי כִּדְבָרֶיךָ.

– קוּם! – צִוָּה אֶבְיוֹן וְאַשְׁמְדַאי קָפַץ מֵהַשְּׁרַפְרַף וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ. עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת חָיוּ אֶבְיוֹן וּבְנֵי בֵּיתוֹ בַּנְּעִימִים, וְלֹא יָדְעוּ כָּל מַחֲסוֹר וּדְאָגָה וְהַחַיִּים הָיוּ לָהֶם כְּמוֹ חֲגִיגָה אַחַת מְמֻשֶּׁכֶת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.

אוּלָם מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים חָזַר אַשְׁמְדַאי וְתָבַע אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל אֶבְיוֹן. זֹאת הַפַּעַם לֹא בָּא לְבַדּוֹ, מֻקָּף הָיָה עֵדָה גְּדוֹלָה שֶׁל מְחַבְּלִים וּמַזִּיקִים קְטַנִּים עוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ.

– אָנָּא, תֵּן לִי עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת – הִתְחִיל אֶבְיוֹן לְבַקֵּשׁ.

– הִכּוֹן לַדֶּרֶךְ, אָנוּ הוֹלְכִים! – גָּעַר בּוֹ אַשְׁמְדַאי.

– מֵילָא, יְהֵא כָּךְ – מָשַׁךְ אֶבְיוֹן בִּכְתֵפָיו – אֵלֵךְ לְהָכִין עַצְמִי לַדֶּרֶךְ, וּבֵינְתַיִם הֵיטִיבוּ־נָא לִבְּכֶם בְּתַפּוּחִים הַצּוֹמְחִים עַל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּחוּץ. מֵאַחַר שֶׁעָלַי לָלֶכֶת אִתְּךָ, שׁוּב אֵין לִי צֹרֶךְ בָּהֶם.

כְּהֶרֶף־עַיִן קָפְצוּ הַמְּחַבְּלִים הַקְּטַנִּים וְטִפְסוּ עַל הָעֵץ וְהֵחֵלּוּ קוֹטְפִים וְאוֹכְלִים.

– תְּנוּ גַּם לִי תַּפּוּחִים אֲחָדִים – בִּקֵּשׁ אַשְׁמְדַאי שֶׁנִּשְׁאַר לְמַטָּה.

– תַּעֲלֶה אֵלֵינוּ וְתֹאכַל כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ – הֵשִׁיבוּ לוֹ עוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ בֵּין נְגִיסָה לַנְּגִיסָה כְּשֶׁהָרִיר נִגַּר מִשִּׂפְתוֹתֵיהֶם.

טִפֵּס אַשְׁמְדַאי עַל הָעֵץ וְהִצְטָרֵף אֶל מְחַבְּלָיו וּמַזִּיקָיו הַקְּטַנִּים.

אֶבְיוֹן לֹא צִפָּה אֶלָּא לְכָךְ. בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים נָטַל מוֹט בַּרְזֶל שֶׁקָּצֵהוּ מְחֻדָּד, הִלְבִּינוֹ בָּאֵשׁ וְקָרַב אֶל צַמֶּרֶת הָעֵץ. מִשֶּׁרָאוּהוּ בְּכָךְ בְּנֵי־הַשָּׂטָן, בִּקְּשׁוּ לִקְפֹּץ מִן הָעֵץ וּלְהִמָּלֵט, אוּלָם – אוֹיָה, הֵם הָיוּ כִּמְסֻמָרִים.

– לֹא תּוּכְלוּ לָרֶדֶת מִן הָעֵץ עַד אִם אֹמַר לָכֶם: רְדוּ! – קָרָא אֶבְיוֹן.

– וּבְכֵן אֱמֹר לָנוּ לָרֶדֶת! – צָוְחוּ אַשְׁמְדַאי וְעוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ.

– לֹא אֹמַר לָכֶם לָרֶדֶת עַד אִם תַּבְטִיחַ לִי כִּי תַּנִּיחַ לִי עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת.

– נִיחָא, יְהֵא כִּדְבָרֶיךָ – נֶאֱנַח וְאָמַר.

רְדוּ מִן הָעֵץ! – קָרָא אֶבְיוֹן כְּהֶרֶף־עַיִן קָפְצוּ אַשְׁמְדַאי וּמֵרֵעָיו מִן הָעֵץ וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם.

וְשׁוּב רָאוּ אֶבְיוֹן וּבְנֵי־בֵּיתוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים טוֹבוֹת נוֹסָפוֹת בְּחַיֵּיהֶם. כָּל מִשְׁאָלָה מִמִּשְׁאֲלוֹת לִבָּם נִתְמַלְּאָה כְּהֶרֶף־עַיִן וְלֹא הָיָה אָדָם מְאֻשָּׁר מֵהֶם בְּכָל הָעוֹלָם.

אוּלָם גַּם עֶשֶׂר שָׁנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ חָלְפוּ עָבְרוּ וּבֹקֶר אֶחָד חָזַר וְהוֹפִיעַ אַשְׁמְדַאי וְעִמּוֹ עֵדָה גְּדוֹלָה שֶׁל מְחַבְּלִים וּמַזִּיקִים לְמִינֵיהֶם.

– אוֹהוֹ – קָרָא אֶבְיוֹן – הַפַּעַם בָּאתָ אֵלַי בְּרֹאשׁ צָבָא שָׁלֵם!

– הַפַּעַם לֹא תִּתְחַמֵּק מִיָּדִי! – הֵשִׁיב אַשְׁמְדַאי בְּזַעַף.

– אָכֵן הַפַּעַם לֹא אֶתְחַמֵּק – הֵשִׁיב אֶבְיוֹן – הַרְבֵּה טוֹבָה רָאִיתִי בִּשְׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ. חַכּוּ־נָא מְעַט, עַד שֶׁאַתְקִין עַצְמִי לַדֶּרֶךְ. הוֹי, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבָּנֶיךָ הַקְּטַנִּים גָּדְלוּ מֵאָז פְּגִישָׁתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה וְהָיוּ כֻּלָּם מַזִּיקִים גְּדוֹלִים וּרְאוּיִים לִשְׁמָם.

– אֵין הֵם בָּנַי וְהֵם לֹא גָּדְלוּ. רַק בְּנֵי אָדָם דַּרְכָּם לִגְדֹּל מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. אֲנַחְנוּ, כֹּחֵנוּ עִמָּנוּ לִגְדֹּול וְלִקְטֹון, לִלְבּוֹשׁ צוּרָה וְלִפְשׁוֹט צוּרָה כְּאַוַּת נַפְשֵׁנוּ.

– בֶּאֱמֶת? – הִתְפַּלֵּא אֶבְיוֹן – הָאֻמְנָם תּוּכְלוּ לִקְטֹון כְּמוֹ, לְמָשָׁל, לְמָשָׁל, נוּ, נַגִּיד, כְּמוֹ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף?

– אֲפִלוּ פָּחוֹת מִזֶּה! – הִתְפָּאֵר אַשְׁמְדַאי – כֹּחֵנוּ עִמָנוּ לִלְבּוֹשׁ צוּרָה שֶׁל גַּרְגֵּר אָבָק קָטָן וְשֶׁל עֲנָק בַּעֲנָקֵי הַיַּעַר!

– הָאָמְנָם? – פִּקְפֵּק אֶבְיוֹן.

– בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת!

– הֲתוּכְלוּ, דֶּרֶךְ מָשָׁל, לְהִכָּנֵס כֻּלָּם יַחְדָּיו לְתוֹךְ אַרְנָק קָטָן זֶה? – אָמַר אֶבְיוֹן וְהוֹצִיא אֶת אַרְנָקוֹ הַמְרֻפָּט.

– כְּהֶרֶף־עַיִן! – הִבְטִיחַ אַשְׁמְדַאי.

וְהוּא קָרָא לְמֵרֵעָיו עוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ וְזֶה אַחַר זֶה נֶעֶלְמוּ כֻּלָּם בְּתוֹךְ אַרְנָקוֹ הַקָּטָן שֶׁל אֶבְיוֹן.

– וּבְכֵן? – צָהַל אַשְׁמְדַאי מִתּוֹךְ הָאַרְנָק – כְּלוּם אֵין אָנוּ בִּפְנִים?

– אָכֵן, בֶּאֱמֶת – הוֹדָה אֶבְיוֹן. הוּא סָגַר בִּמְשִׁיכָה אַחַת אֶת הָאַרְנָק, הֵנִיחוֹ עַל הַסַּדָן וְהֵחֵל לְהַכּוֹת עָלָיו בְּפַטִּישׁוֹ.

אַשְׁמְדַאי וּמֵרֵעָיו הָיוּ מְיַּלֵלִים וְזוֹעֲקִים כִּי יֶחְדַּל לְהַכּוֹת, וְכִי יַנִּיחַ לָהֶם לָצֵאת מִתּוֹךְ הָאַרְנָק.

– אוֹי אוֹי אוֹי – צָוְחוּ.

– אוֹסִיף וְאַכֶּה בָּכֶם וְלֹא אַנִּיחַ עַד אִם תַּבְטִיחוּ לִי לְהִסְתַּלֵּק אַחַת וּלְתָמִיד וְלֹא לָשׁוּב עוֹד.

– אֲנִי מַבְטִיחַ! אֲנִי מַבְטִיחַ! – בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל אַשְׁמְדַאי מִתּוֹךְ הָאַרְנָק – וּבִלְבַד שֶׁתַּנִּיחַ לָנוּ לָצֵאת!

פָּתַח אֶבְיוֹן אֶת הָאַרְנָק וְאַשְׁמְדַאי וְהַמַּזִּיקִים זִנְקוּ הַחוּצָה וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן כְּמוֹ עֲנָנָה שֶׁל אָבָק.

אֶבְיוֹן אָמְנָם חָזַר לִהְיוֹת נַפָּח דַּל וְאֶבְיוֹן, אַךְ שָׂמֵחַ הָיָה בְּחֶלְקוֹ, עַל כִּי עָלָה בְּיָדוֹ לֹא לְהִפָּתוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וְלִגְבֹּר עַל כֹּחוֹת הַזָּדוֹן בָּעוֹלָם.

לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים חַי בָּאָרֶץ רַצְעָן עָנִי, וְלוֹ שְׁלֹשָׁה בָּנִים קְטַנִּים – פַּאוּל, פִּיטֶר וּפִּינִי. בְּבִקְתָּתוֹ הָעֲלוּבָה שֶׁל הָרַצְעָן לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל מָה שֶׁמָּצוּי בְּבָתִּים אֲחֵרִים. שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים יָשְׁנוּ יַחְדָּו בְּמִּטָּה אַחַת פְּשׁוּטָה, עַל מַצָּע שֶׁל קַשׁ, וְהִתְכַּסּוּ בִּשְׂמִיכָה בְּלוּיָה וּמְחֹרֶרֶת. כִּשְׂמִיכָתָם – כֵּן הָיָה גַּם לְבוּשָׁם. וְאַף הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם – אֹכֶל־שֶׁל־עֲנִיִּים הָיָה, מְרַק גְּרִיסִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

בְּעֶרֶב הֶחָג הַגָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר בְּכָל הַבָּתִּים הִתְכּוֹנְנוּ הַבְּרִיּוֹת לִסְעוּדַת הָעֶרֶב הַחֲגִיגִית, נִקְרָא הָרַצְעָן לְתַקֵּן אֶת רְצוּעַת נַעֲלֵי הָרִקּוּד שֶׁל גְּבִירָה אַחַת, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַגְּבָעוֹת. פָּנָה הָרַצְעָן אֶל בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם:

– הַקְשִׁיבוּ בְּנִי. צַר לִי לַעֲזֹב אֶתְכֶם דַּוְקָא בְּלֵיל הֶחָג הַגָּדוֹל. אוּלָם הִנֵּה נִקְרֵאתִי לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה כָּלְשֶׁהִי, אֶשְׂתַּכֵּר פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת וְאֶקְנֶה מָחָר מִצְרְכֵי חַג וְנוּכַל לָחֹג וְלִשְׂמֹחַ כְּמוֹ כֻּלָּם. אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ אֶל אוֹתָהּ גְּבִירָה וְלֹא אָשׁוּב אֶלָּא מָחָר עִם בֹּקֶר אוֹר. לְכוּ לִישֹׁון בָּנַי, וְהִתְכַּסּוּ הֵיטֵב, כִּי קַר מְאֹד בַּחוּץ. וְאַל תִּפְתְּחוּ אַף לְאֶחָד אֶת הַדֶּלֶת בְּהֵעָדְרִי, שֶׁכֵּן הַזְּאֵב הַגָּדוֹל מְשׁוֹטֵט כָּאן בַּסְּבִיבָה וּמְרַחְרֵחַ אֶת בִּקְתוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעֲנִיִּים, וְגַם הָרוּחַ הַקָּרָה עֲלוּלָה לִפְרֹץ פְּנִימָה.

לְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעַטֵּף הָרַצְעָן בִּמְעִילוֹ הַמְּרֻפָּט, הֶעָשׂוּי טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי, עָלָה עַל סוּסוֹ וְנֶעֱלַם לְתוֹךְ הַלַּיְלָה הַקַּר.

כְּפוֹר עַז שָׂרַר אוֹתוֹ לַיְלָה וּשְׁלֹשֶׁת הָאַחִים הִצְטוֹפְפוּ יַחַד בְּמִטָּתָם וְהִתְכַּסּוּ כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ בִּשְׂמִיכָתָם הַבְּלוּיָה. פַּאוּל שָׁכַב מִזֶּה, פִּיטֶר מִזֶּה וּפִּינִי הַקָּטָן בָּאֶמְצַע. מִבַּעַד לַחֲרַכִּים יִבֵּב הָרוּחַ וְנָשֵׁב בַּחָזְקָה – ווּוּוּוּוּוּוּ, וְשׁוּב וּוּוּוּוּ. מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַקָּטָן הֵם יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים הַצְּלוּלִים מְנַצְנְצִים כִּבְדֹלַח בַּשָּׁמַיִם הַקְּפוּאִים.

לְפֶתַע שָׁמְעוּ נְקִישׁוֹת בְּדֶלֶת – טַט־טַט, טַט־טַט! הָאַחִים הִצְטַנְּפוּ זֶה בְּתוֹךְ זֶה, מִקֹּר וּמִפַּחַד גַּם יַחַד.

– זֶה בְּוַדַּאי הַזְּאֵב הַמְּשׁוֹטֵט! – לָחַשׁ פִּינִי.

אֲבָל פַּאוּל, הָאָח הַבְּכוֹר, אָזַר עֹז וְקָרָא:

– מִי שָׁם?

– זֶה אֲנִי! – נִשְׁמַע קוֹל מֵעוֹרֵר רַחֲמִים מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת – קַר לִי, כָּל־כָּךְ, קַרְרְרְ! וַאֲנִי גַּם רָעֵב, מְאֹד־מְאֹד רָעֵב! אָנָּא, אֲנָשִׁים טוֹבִים, הַנִיחוּ לִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה!

– זֶה הָרוּחַ! – לָחַשׁ פִּיטֶר – אַל תַּנִּיחוּ לוֹ לְהִכָּנֵס!

– לֹא! – הֵשִׁיב לוֹ פַּאוּל – אֵין זֶה הָרוּחַ. זֶה מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא עוֹד יוֹתֵר מִסְכֵּן מֵאִתָּנוּ. קַר לוֹ וְהוּא רָעֵב וּבְלֵיל כְּפוֹר שֶׁכָּזֶה אֵין לוֹ אֲפִלּוּ קוֹרַת־גַּג מֵעַל רֹאשׁוֹ.

– אֲבָל מִיהוּ? – שָׁאַל פִּיטֶר.

– אֲבָל מִי אַתָּה?! – צָרַח פַּאוּל בְּקוֹל רָם.

– זֶה אֲנִי! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הָרוֹעֵד שֶׁל הַזָּר – אָנָּא, הַנִּיחוּ לִי לְהִכָּנֵס!

– וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁזֶּהוּ הַזְּאֵב הַמְּשׁוֹטֵט וּמְשַׁטֶּה בָּנוֹ, כְּדֵי שֶׁנַּנִּיחַ לוֹ לְהִכָּנֵס, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתָנוּ! – לָחַשׁ פִּינִי הַקָּטָן.

– לֹא, פִּינִי, אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב כָּךְ – אָמַר פַּאוּל – בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ, פִּיטֶר, הִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן וּרְאֵה מִי עוֹמֵד שָׁם לְיַד הַדֶּלֶת.

הִזְדַּקֵּף פִּיטֶר וְהִבִּיט מִזָּוִית הַחַלּוֹן וְהִבְחִין בְּקָצֶה שֶׁל מִצְנֶפֶת מִשֻׁנָּה וּגְבוֹהָה – מִסּוּג אוֹתָן הַמִּצְנָפוֹת, שֶׁאֲנָשִׁים זְקֵנִים וִישִׁישִׁים נָהֲגוּ לַחֲבֹושׁ בְּאוֹתָהּ אֶרֶץ לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים.

– זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת הַזְּאֵב! – קָרָא פִּינִי בְּשִׂמְחָה – זְאֵבִים אֵינָם חוֹבְשִׁים מִצְנָפוֹת!

– זֶה מִישֶׁהוּ הַזָּקוּק לְעֶזְרָתֵנוּ – אָמַר פַּאוּל – לוּ הָיָה אָבִינוּ עִמָּנוּ, בְּטוּחַנִי שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ לַזָּר אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁיֵּחַם לוֹ מְעַט.

כָּךְ אָמַר הָאָח הַבְּכוֹר וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת. כְּהֶרֶף־עַיִן קָפַץ פְּנִימָה יְשִׁישׁוֹן זָרִיז וּנְמוּךְ־קוֹמָה, לָבוּשׁ אֲפֻדַּת אַרְגָּמָן, עֵינָיו נוֹצְצוֹת בִּמְשׁוּבָה וְזָקָן אָפֹר וְאָרֹךְ יוֹרֵד לוֹ עַל פִּי מִדּוֹתָיו.

– הוֹלָה! – קָרָא הַיְשִׁישׁוֹן הַגַּמָּד בַּעֲלִיצוּת – מַדּוּעַ זֶה לֹא פְּתַחְתֶּם לִי אֶת הַדֶּלֶת מִיָּד? מַדּוּעַ הִנַּחְתֶּם לִי לְחַכּוֹת שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּכְּפוֹר הָעַז?!

– אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֹא לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אַף אֶחָד, מִפַּחַד הַזְּאֵב הַגָּדוֹל הַמְשׁוֹטֵט בַּסְּבִיבָה – אָמַר פִּיטֶר.

– אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי זְאֵב! – קָרָא הַגַּמָּד בְּכַעַס.

– סְלַח לָנוּ – בִּקֵּשׁ פַּאוּל.

אוּלָם הַגַּמָּד הַזָּרִיז לֹא הִקְשִׁיב בִּכְלָל. עֵינָיו הִבְחִינוּ בַּמִּטָּה הַגְּדוֹלָה וְהוּא קָרָא בַּעֲלִיצוּת:

– הָהּ! הִנֵּה מִטָּה גְּדוֹלָה וְחַמָּה! פַּנּוּ לִי מָקוֹם, בְּבַקָּשָׁה, כִּי עָיֵף אֲנִי וְקַר לִי!

וּבְאָמְרוֹ כֵּן, דָּחַף בְּמַרְפְּקָיו אֶת פַּאוּל וְאֶת פִּיטֶר וְקָפַץ וְעָלָה עַל הַמִּטָּה וְשָׁכַב בַּמָּקוֹם הַחַם בְּיוֹתֵר. עַתָּה חָטַף אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהִתְעַטֵּף בָּהּ בִּזְרִיזוּת.

פִּינִי הַקָּטָן פָּרַץ בְּבֶכִי.

– קַר לִי – יִבֵּב – כָּל־כָּךְ קַרְרְרְרְ לִיייי!

– שֶׁקֶט, אָחִי הַקָּטָן! – הִסָּה אוֹתוֹ פַּאוּל הַבְּכוֹר – אַל תִּבְכֶּה. הִנֵּה אֲכַּסֶּה אוֹתְךָ בִּמְעִילִי הַגָּדוֹל. הֲרֵי שָׁמַעְתָּ שֶׁהַגַּמָּד הַזֶּה עָיֵף וְקַר לוֹ. לוּ הָיָה אַבָּא כָּאן, כְּלוּם לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁנִּתְחַלֵּק בְּחֹם מִטָּתֵנוּ עִם הַיָּשִׁישׁ הַמִּסְכֵּן הַזֶּה?

מִשֶּׁרָאָה הַגַּמָּד אֶת שְׁלֹשׁ הַצַּלָּחוֹת הַמְּלֵאוֹת גְּרִיסִים, שֶׁאֲבִיהֶם הִשְׁאִיר לָהֶם עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, פָּרַץ בִּזְעָקָה גְּדוֹלָה וְקָרָא:

– הוֹי, יְלָדִים רָעִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! הַכֵּיצַד מַנִּיחַ לָכֶם לִבְּכֶם לֶאֱכֹל בְּנַחַת מִמַּעֲדַן מְלָכִים זֶה לְנֶגֶד עֵינַי שֶׁלִּי? כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי רָעֵב אֲנִי?!

כֹּה אָמַר הַיָּשִׁישׁ וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְחָטַף אֶת צַלַּחְתּוֹ שֶׁל פִּינִי הַקָּטָן. שׁוּב פָּרַץ פִּינִי הַקָּטָן בִּבְכִי מַר.

– סְלַח לוֹ – בִּקֵּשׁ פַּאוּל – עוֹדוֹ קָטָן וְאֵינֶנּוּ מֵבִין. קַח אֶת הַמָּרָק שֶׁלִּי, בְּבַקָּשָׁה. אֲנִי בָּטוּחַ, כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל אַבָּא, לְהַאֲכִיל אָדָם רָעֵב וְיָגֵּעַ.

בְּלִי שְׁהִיוֹת גָּמַע הַיָּשִׁישׁ בִּשְׁקִיקָה אֶת הַמָּרָק שֶׁל פַּאוּל, וְאַחֲרֵי כֵן אֶת הַמָּרָק שֶׁל פִּיטֶר. מִשֶּׁאָכַל וְשָׂבַע, הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ וּבִקֵּשׁ לְהֵרָדֵם, אוּלָם הַמָּקוֹם הָיָה צַר מְאֹד לְאַרְבַּעְתָּם. אוֹ־אָז הִזְדַּקֵּף הַיָּשִישׁ בַּמִּטָּה, יָשַׁב וְקָרָא בְּתַקִּיפוּת:

– אֵין כָּאן מָקוֹם לְכֻלָּנוּ בַּמִּטָּה הַזֹּאת! אֶחָד מִכֶּם חַיָּב לָרֶדֶת! אַתָּה, פַּאוּל, אַתָּה הַבְּכוֹר. רֵד אַתָּה רִאשׁוֹן, אַחַר־כָּךְ תִּתְחַלְּפוּ לְפִי הַתּוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפְּאוּ מִקֹּר.

אָמְנָם אֵין זֶה נָעִים בְּיוֹתֵר לָצֵאת בְּלֵיל חֹרֶף מִמִּטָּה חַמָּה, אַךְ פַּאוּל הָיָה נַעַר נָדִיב מִטִּבְעוֹ וְהוּא גַּם פָּחַד מֵהַיָּשִׁישׁ הַתַּקִּיף וְהָרַגְזָן. עַל כֵּן הֶחֱלִיק וְיָצָא מֵהַמִּטָּה. כְּהֶרֶף־עַיִן עֲטָפוֹ הַקֹּר הָעַז.

– עֲמֹד עַל כַּפּוֹת יָדֶיךָ וְלֵךְ אֶל הַפִּנָּה הַהִיא וְיֵחַם לְךָ – צִוָּה הַיָּשִׁישׁ.

פַּאוּל עָשָׂה כֵּן, הִתְהַפֵּךְ בָּאֲוִיר וְנֶעֱמַד עַל כַּפּוֹת יָדָיו. אַפְּ…אַפְּ… אַפְּ… טָפְחוּ כַּפּוֹת יָדָיו

עַל רִצְפַּת הָעֵץ הַקָּרָה. פּוֹפּ… פּוֹפּ…פּוֹפּ.. – נִשְׁמַע לְעֻמָּתוֹ קוֹל אַחֵר. הִתְפַּלֵּא פַּאוּל וְהִסְתַּכֵּל כֹּה וָכֹה וְרָאָה – הוֹי פִּלְאֵי פְּלָאִים! – מִכִּסָיו נוֹשְׁרִים בָּזֶה אַחַר זֶה אֱגוֹזִים, תַּפּוּחִים, תַּפּוּזִים…

– רְאוּ־נָא רְאוּ – קָרָא הַיָּשִׁישׁ בְּתוֹכֵחָה – רְאוּ־נָא מָה שֶׁהוּא מַסְתִּיר מִמֶּנִּי בְּכִיסָיו?! וּמַהוּ שֶׁאַתָּה מַסְתִּיר מִמֶּנִּי, פִּיטֶר?

וּבְאָמְרוֹ כֵּן, דָּחַף הַיָּשִׁישׁ אֶת פִּיטֶר הַחוּצָה מֵהַמִּטָּה עַד כִּי הִתְהַפֵּךְ בָּאֲוִיר וְעָמַד גַּם הוּא עַל כַּפּוֹת יָדָיו.

כַּמּוּבָן גַּם כִּיסָיו שֶׁלּוֹ הָיוּ מְלֵאִים, וְכַאֲשֶׁר כַּפּוֹת יָדָיו טָפְחוּ עַל הָרִצְפָּה אַפּ…אַפּ…אַפְּ… – נִשְׁמַע כְּהֶרֶף־עַיִן קוֹל אַחֵר – פּוֹפּ…פּוֹפּ…פּוֹפּ – וּמִכִּיסֵי מִכְנָסָיו נָשְׁרוּ מַמְתַּקִּים וְסֻכָּרִיּוֹת לָרֹב, מִכָּל הַמִּינִים וְהַסּוּגִים הַמְּצוּיִים בַּחֲנֻיּוֹת הַשּׁוֹקוֹלָדָה!

– וְעַכְשָׁו הָבָה נִרְאֶה מָה מִסְתַּתֵּר בְּכִיסָיו שֶׁל פִּינִי הַקָּטָן! – קָרָא הַיָּשִׁישׁ וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע עַתָּה חָבִיב וִידִידוּתִי.

הוֹי, לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר – מִכִּיסוֹ הָאֶחָד שֶׁל פִּינִי הַקָּטָן נָשְׁרוּ, מַטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, וּמִכִּיסוֹ הַשֵּׁנִי – הוֹי פִּלְאֵי פְּלָאִים! – שְׂמִיכוֹת וְנַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת וּמְעִילִים חַמִּים! שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים עָטוּ עַל הַשָּׁלָל לְאָסְפוֹ. אוֹ־אָז יָדַע פַּאוּל, הָאָח הַבְּכוֹר, כִּי הַגַּמָּד הַפִּלְאִי בָּא אֲלֵיהֶם כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתָם וּלְהַעֲמִידָם בְּנִסָּיוֹן. וּמִשֶּׁהוֹכִיחוּ אֶת נְדִיבוּת לִבָּם, הֶעֱנִיק לָהֶם הַגַּמָּד אֶת כָּל הַטּוּב הַזֶּה.

– קַבֵּל־נָא אֶת תּוֹדָתִי, גַּמָּד חָבִיב! – קָרָא פַּאוּל.

– גַּם אֶת תּוֹדָתִי! – הֶחֱרָה־הֶחְזִיק אַחֲרָיו פִּיטֶר.

– וְגַם אֶת שֶׁלִּי! – צִיֵץ פִּינִי הַקָּטָן.

אוּלָם מִשֶּׁהֵסֵבּוּ אֶת פְּנֵיהֶם, רָאוּ וְהִנֵּה הַגַּמָּד נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ. וְרַק מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן נִשְׁמַע קוֹלוֹ מֵרָחוֹק־מֵרָחוֹק מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים:

– חַג שָׂמֵחַ לְרַצְעָן וְלִשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו. חַג שָׂמֵחַ!

שָׂמֵחַ וּמְבַדֵּחַ.

יַן לַבַּדִּי הָיָה מֵיטִיב לְסַפֵּר סִפּוּרִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הַמָּחוֹז כֻּלּוּ. כַּאֲשֶׁר סִפֵּר עַל מַפְּלֵי נִיאַגָרָה, לְמָשָׁל, הָיָה מְנַפְנֵף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַאֲרֻכּוֹת, מְפַזֵּר אֶת שַׂעֲרוֹתָיו הָעֲבֻתּוֹת וּמְנַהֵם וְשׁוֹאֵג – עַד כִּי שׁוֹמְעָיו הֶאֱמִינוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַנִּיאַגָרָה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ גּוֹעֵשׁ לִפְנֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר סִפֵּר עַל נָמֵר צָמֵא־דָּמִים, הָיָה מִשְׁתּוֹפֵף עַל אַרְבַּעְתָּיו וְחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו – וְשׁוֹמְעָיו הָיוּ נִמְלָטִים מִזֶּה הַמָּקוֹם מֵרֹב הָאֵימָה שֶׁסִּפּוּרוֹ הֵפִיחַ בָּהֶם.

אַךְ בְּעַרְבֵי הַחֵרֶף הָאֲרֻכִּים הָיוּ חוֹזְרִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים מִפִּיו. גַּם לוֹ עַצְמוֹ, לְיַן לַבַּדִּי, לֹא הָיָה פְּנַאי לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרָיו אֶלָּא בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף בִּלְבַד; בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה טָרוּד הָיָה אֵצֶל פָּרוֹתָיו וְתַרְנְגוֹלוֹתָיו.

בָּאָבִיב הִבְחִין יַן לַבַּדִּי שֶׁמִּסְפַּר הַתַּרְנְגוֹלוֹת בְּלוּלוֹ הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת מִיּוֹם לְיוֹם. הוּא הִתְחִיל לַחֲשֹׁד בְּאַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג שְׁכֵנוֹ, שֶׁהוּא־הוּא הַגּוֹנֵב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו. עַל־כֵּן נָטַל אֶת רוֹבֵהוּ וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת רְצוּפִים הָיָה יָשֵׁן בַּלּוּל יַחַד עִם תַּרְנְגוֹלוֹתָיו. אִישׁ לֹא בָּא לִגְנֹוב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו בְּאוֹתָם לֵילוֹת, אוּלָם נוֹכְחוּתוֹ הִפְרִיעָה לָהֶן לִישֹׁון כַּהֲלָכָה, וְעַל כֵּן מִעֲטוּ לְהַטִּיל אֶת בֵּיצֵיהֶן. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, תָּלָה יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ בַּחֲזָרָה עַל הַקִּיר, וְשָׁב לִישֹׁון בְּמִטָּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה.

יוֹם אֶחָד אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר סִיַּע יַן בִּידֵי שְׁכֵנוֹּ לְבַעֵר אֶת עִשְׂבֵי הַפֶּרֶא מִסָּבִיב לַמַּתְבֵּן, מָצָא שָׁם לְיַד הַגָּדֵר קֹמֶץ שֶׁל נוֹצוֹת־תַּרְנְגֹלֶת אֲפֹרוֹת. עַתָּה בָּטוּחַ הָיָה כִּי שְׁכֵנוֹּ גּוֹנֵב מִמֶּנּוּ אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו, שֶׁכֵּן כָּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁל הַשָּׁכֵן, הָיוּ כָּל כֻּלָּן צַחוֹּת־נוֹצָה כַּשֶּׁלֶג.

יַן לַבַּדִי לֹא יָדַע כֵּיצַד יוֹכִיחַ אֶת אַנְדְרֵי עַל גְּנֵבוֹתָיו בְּלִי שֶׁאַנְדְּרֵי יַהֲפֹךְ לְאוֹיֵב לוֹ. שֶׁכֵּן, אֲבוֹי לְךָ, אִם בִּכְפָר קָטָן תַּהֲפֹךְ אֶת שְׁכֵנְךָ הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְאוֹיֵב לְךָ. כִּי בְּלִי סִיּוּעַ הֲדָדִי, קָשֶׁה מְאֹד־מְאֹד לְהִתְקַיֵּם בַּמָּחוֹז הַהוּא. יַן לַבַּדִי חָשַׁב וְחָשַׁב וּלְבַסּוֹף מָצָא אֶת אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

– הַאִם רָאִיתָ אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלִּי? – פָּנָה יַן אֶל אַנְדְּרֵי שְׁכֵנוֹ וּשְׁאָלוֹ.

– אֵיזֶה כֶּלֶב שָׁחֹר גָּדוֹל? – הִתְפַּלֵּא אַנְדְּרֵי – בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֶּלֶב!

– אַךְ זֶה־עַתָּה הִגִּיעַ אֵלַי מִן הָאִיִּים – אָמַר יַן – נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁמִּישֶׁהוּ גּוֹנֵב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתַי, לָכֵן הִשַּׂגְתִּי אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, כְּדֵי לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן, זֶהוּ כֶּלֶב עֲנָק, גָּדוֹל מִזְּאֵב וּכִפְלַיִם פְּרָאִי מִמֶּנּוּ.

וּבְדַבְּרוֹ, הוֹשִׁיט לְפֶתַע יַן אֶת יָדוֹ, הוֹרָה לְעֵבֶר הַמַּתְבֵּן וְקָרָא:

– הִנֵּה שָׁם הוּא הוֹלֵךְ, רוֹאֶה? לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו, רוֹאֶה – שָׁם?!

אַנְדְּרֵי הִבִּיט אֲבָל לֹא רָאָה שׁוּם כֶּלֶב.

– מָה פֵּרוּשׁ אֵינְךָ רוֹאֶה?! – הִתְרָעֵם יַן בִּפְלִיאָה – הִנֵּה עַכְשָׁו הוּא רָץ שָׁם בְּכָל כֹּחוֹ, מֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

וּבְאָמְרוֹ כֵּן, הִשְׁתּוֹפֵף יֵן עַל אַרְבַּעְתָּיו וְהָיָה רָץ וּמֵטִיל אֶת כַּפּוֹת יָדָיו בִּכְפָפוֹת שְׁחוֹרוֹת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּבַעֲשׂוֹתוֹ כֵּן, הִשְׁמִיעַ מִינֵי נְבִיחוֹת שֶׁל כֶּלֶב. אַנְדְּרֵי הִסְתַּכֵּל בּוֹ וּבְכַפּוֹת יָדָיו שֶׁנִּרְאוּ בְּדִיּוּק כְּמוֹ כַּפּוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל כֶּלֶב גָּדוֹל, וְאָז נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְקָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת:

– כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ! הוּא רָץ לוֹ לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר וּמֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, זֶה הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ!

יַן קָם עַל רַגְלָיו. הוּא הָיָה מְרֻצֶה וְהֶחֱזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ עַל כִּי מִשְׂחָקוֹ הַמֻּשַׁלֵּם אִלֵּץ אֶת אַנְדְּרֵי לִרְאוֹת כֶּלֶב, שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּדִמְיוֹנוֹ בִּלְבַד.

– עַכְשָׁו, שֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ בְּמוֹ־עֵינֶיךָ – אָמַר יַן בְּנַחַת – אֶל־נָכוֹן תַּכִּירֵהוּ כַּאֲשֶׁר תִּפְגְּשֵׁהוּ בַּדֶּרֶךְ. הִשָׁמֵר לְךָ מִפָּנָיו וְחָלִילָה לְךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת זַעְמוֹ. כִּי זֶהוּ כֶּלֶב־שְׁמִירָה עַז וּפְרָאִי שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.

– אֶתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כְּכָל שֶׁאוּכַל, אִם אַבְחִין בּוֹ – הִבְטִיחַ אַנְדְּרֵי.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא פָּחַת מִסְפַּר הַתַּרְנְגוֹלוֹת בְּלוּלוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי. יַן הִתְגָּאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל כֹּחַ הַצָּגָתוֹ וְעַל כֹּשֶׁר הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁל מִשְׂחָקוֹ.

בֹּקֶר אֶחָד פְּגָשׁוֹ אַנְדְרֵי, בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ:

– אֶתְמוֹל פָּגַשְׁתִּי אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ. הוּא רָץ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. כָּל עוֹד רוּחִי בִּי מִהַרְתִּי לָסוּר מִדַּרְכּוֹ.

– יָפֶה עָשִׂיתָ – שִׁבְּחוֹ יַן לַבַּדִי, וְהוּא שָׂמַח בְּלִבּוֹ שֶׁאַנְדְרֵי מַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מָצוּי כְּלָל. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי דָּאַב בּוֹ לִבּוֹ שֶׁאַנְדְרֵי רוֹאֶה אֶת הַכֶּלֶב מְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים וְלֹא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא חַיָּב לִהְיוֹת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל תַּרְנְגוֹלוֹתָיו.

פַּעַם אַחֶרֶת נִרְכַּן אַנְדְרֵי עַל פְּנֵי הַגָּדֵר, בֵּרַךְ אֶת יַן לַבַּדִי בְּבֹקֶר־טוֹב, וְאָמַר לוֹ:

– זֶה עַתָּה רָאִיתִי אֶת כַּלְבְּךָ הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר. הוּא קָפַץ וְדִלֵּג עַל פְּנֵי גְּדֵרוֹת וְשִׂיחִים. סְבוּרָנִי שֶׁאֵין זֶה טוֹב בִּשְׁבִילוֹ לְשׁוֹטֵט הַרְחֵק כָּל־כָּךְ מִבֵּיתוֹ. מַרְאֵהוּ מֵטִיל־אֵימָה עַל הַבְּרִיּוֹת.

דִּמְיוֹנוֹ הַמְּשֻׁלְהָב שֶׁל שְׁכֵנוֹ דִּכְדֵּךְ אֶת רוּחוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי.

– שְׁמַע־נָא, אַנְדְרֵי שְׁכֵנִי – אָמַר – הֲכֵיצַד יָכוֹל כַּלְבִּי לְשׁוֹטֵט בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר, בְּעוֹד הוּא מַפְסִיעַ לוֹ בְּנַחַת כָּאן בֵּין הָעֵצִים שֶׁלִּי, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה?! כְּלוּם אֵין עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אוֹתוֹ, אַנְדְרֵי?

– אָכֵן, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ – הֵשִׁיב אַנְדְרֵי בִּמְבוּכָה – הוּא קַל־רַגְלַיִם כַּצְּבִי, אִם הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְכָאן בִּמְהִירוּת כָּזֹאת! עָלֶיךָ לְקָשְׁרוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, יַן לַבַּדִי, לְבַל יְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים וּלְבַל יָטִיל אֵימָה עַל הַבְּרִיּוֹת.

– טוֹב־טוֹב – קָרָא יַן לַבַּדִי בְּרֹב יֵאוּשׁ – אֶקְשֹׁר אוֹתוֹ אֶל לוּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי.

– הוֹי, זוֹ תִּהְיֶה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִּשְׁבִיל הַבְּרִיּוֹת – שָׂמַח אַנְדְרֵי – שֶׁכֵּן, כָּל אֶחָד כְּבָר מְפַחֵד מִפְּנֵי כַּלְבְּךָ הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל. אֲנִי עַצְמִי סִפַּרְתִּי לָהֶם עַל כַּלְבְּךָ הַנּוֹרָא וְכַמָּה הוּא גָּדוֹל וְאֵימְתָנִי וּמָה אֲדֻמָּה לְשׁוֹנוֹ הַמִּשְׁתַּרְבֶּבֶת וְכֵיצַד הוּא מַפְסִיעַ בַּהֲטִילוֹ כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

עַתָּה הִגִּיעַ יַן לַבַּדִי לִכְלַל כַּעַס שֶׁל מַמָּשׁ.

– אֲנִי אוֹדֶה לְךָ, אִם תַּנִּיחַ אֶת כַּלְבִי לְנַפְשׁוֹ, אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג – אָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט וּמְאֻפָּק.

– בְּחֵפֶץ־לֵב אֲנִיחֶנּוּ, בְּחֵפֶץ־לֵב גָּדוֹל מְאֹד! – קָרָא אַנְדְרֵי – אֲבָל הוּא אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי, זֶה הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ! הַיּוֹם רִחְרַח אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה וְלֹא הָיִיתִי עוֹמֵד עַתָּה חַי לְפָנֶיךָ, לוּלֵא מִהַרְתִּי וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ גָּבוֹהַּ שֶׁצָּמַח שָׁם בַּדֶּרֶךְ.

– תֵּכֶף וּמִיָּד אֶקְשְׁרֶנּוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, הָא, בַּחוּרִי, הֵנָּה! – קָרָא יַן לַכֶּלֶב.

אַנְדְרֵי נָשָׂא רַגְלָיו וְנִמְלַט כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ וְיַן לַבַּדִי סָבוּר הָיָה, כִּי בְּכָךְ נִסְתַּיֵּם הָעִנְיָן וְשׁוּב לֹא יִרְאֶה שְׁכֵנוֹ שׁוּם כֶּלֶב גָּדוֹל שָׁחֹר מְשׁוֹטֵט בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר. אוּלָם – אוֹיָה לְצָרָה זוֹ! – יוֹם אֶחָד מִשֶּׁהָלַךְ לַכְּפָר לִקְנוֹת וָוִים לְחַזֵּק אֶת גַּגּוֹ, פָּגְשָׁה אוֹתוֹ אִשָּׁה תּוֹקְפָנִית אַחַת, מַרְגָרֵיט ווּלְנְבּוּ שְׁמָהּ.

– יַן לַבַּדִי! – קָרְאָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְרֻגְזָה – אֵיךְ זֶה יָכֹלְתָּ לְהַנִּיחַ לְכַלְבְּךָ הַנּוֹרָא לְשׁוֹטֵט בִּשְׁבִילֵי הַכְּפָר?! בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם לְךָ, יַן לַבַּדִי!

– אֲבָל כַּלְבִּי הֲרֵי קָשׁוּר בְּשַׁרְשֶׁרֶת בַּחֲצַר בֵּיתִי – קָרָא יַן בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה.

– אָכֵן, כָּכָה סִפֵּר לִי אַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג שְׁכֵנְךָ – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה הַתּוֹקְפָנִית – אֵין זֹאת כִּי קָרַע אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. עַכְשָׁו, מִכָּל מָקוֹם, מְשׁוֹטֵט לוֹ הַכֶּלֶב הָאָיֹם שֶׁלְּךָ חָפְשִׁי בְּכָל הַכְּפָר, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וְהַשַּׁרְשֶׁרֶת נִגְרֶרֶת אַחֲרָיו בַּחוֹל. הוּא נָעַץ בִּי אֶת עֵינָיו וְהִשְׁמִיעַ מִן גִּרְגּוּר שֶׁל אֵימָה, מַזָּלִי שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת הִסְתַּבְּכָה בַּשִּׂיחַ שֶׁהָיָה שָׁם, אַחֶרֶת לֹא הָיִיתָ זוֹכֶה לִרְאוֹתֵנִי עַתָּה חַיָּה לְפָנֶיךָ.

– כֵּיוָן שֶׁקָּרַע אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת – אָמַר יַן לַבַּדִי – אֶמְסְרֵהוּ לָאִינְדִיאַנִים וְאֶפָּטֵר מִמֶּנּוּ אַחַת וּלְתָמִיד!

לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר רָתַם יַן לַבַּדִי אֶת סוּסוֹ לַכִּרְכָּרָה וּמִשֶּׁרָאָה אֶת אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג יוֹצֵא לַעֲבוֹדַת יוֹמוֹ, צָעַק בְּקוֹל רָם, לְמַעַן יִשְׁמַע שְׁכֵנוֹ:

– הִנֵּה בַּחוּרִי! כָּאן! עֲלֵה לְמַעְלָה, חִישׁ! כֵּן, כָּכָה. עַכְשָׁו שֵׁב בְּשֶׁקֶט.

– לְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ, יַן לַבַּדִי? – שְׁאָלוֹ אַנְדְרֵי מֵחֲצֵרוֹ.

– אֲנִי נוֹסֵעַ לִמְסֹר אֶת כַּלְבִּי הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר לְאִינְדִיאַנִים – הֵשִׁיב יַן לַבַּדִי – אֱמֹר שָׁלוֹם לְאַנְדְרֵי, בַּחוּרִי, כִּי לֹא תִּרְאֶנּוּ עוֹד לְעוֹלָם.

כָּכָה דִּבֵּר יַן לְעֵבֶר הַכֶּלֶב שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא וּבִשְׁעַת־מַעֲשֶׂה הִשְׁמִיעַ נְבִיחָה מְמֻשֶּׁכֶת, שֶׁדָּמְתָה בַּכֹּל לִנְבִיחַת כֶּלֶב אֲמִתִּית.

– בַּחוּרִי אוֹמֵר לְךָ שָׁלוֹם, אַנְדְרֵי, שָׁמַעְתָּ?!

יַן לַבַּדִי נָסַע אֶל הַכְּפָר הָאִינְדְיאַנִי הַסָּמוּךְ וּבִלָּה שָׁם עִם הָאִינְדִיאַנִים יְדִידָיו כָּל אוֹתוֹ יוֹם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבְשִׂיחַת רֵעִים. אָמְנָם, דָּאַב לִבּוֹ עַל שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לוֹ כָּאן בְּאֶפֶס־מַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ מְצַפָּה לוֹ עֲבוֹדָה רַבָּה כָּל כָּךְ אוּלָם הִתְנַחֵם בְּתִקְוָה, כִּי הֶפְסֵדוֹ שֶׁל יוֹם זֶה יֵצֵא בִּשְׂכַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַגְּמוּרָה וְהַסּוֹפִית שֶׁל הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל.

בְּשׁוּבוֹ לְעֵת־עֶרֶב הַבַּיְתָה, רָאָה אֶת אַנְדְרֵי מְצַפֶּה לוֹ לְיַד הַגָּדֵר וּפָנָיו קוֹדְרוֹת.

– מָה יֵשׁ, אַנְדְרֵי? מָה קָרָה?

– הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ! – מִלְמֵל אַנְדְרֵי בְּיִרְאָה וּפַחַד – הוּא חָזַר הַבַּיְתָה. כַּעֲבוֹר שָׁעָה לְאַחַר שֶׁנָּסַעְתָּ מִכָּאן, רְאִיתִיו פּוֹנֶה בִּמְרוּצָה לְעֵבֶר הֶחָצֵר שֶׁלְּךָ, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו, וְהוּא מֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה.

יַן לַבַּדִי לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא מִלֵּא אֶת מִקְטַרְתּוֹ טַבָּק, כָּבַשׁ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר:

– אַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג, אַתָּה מְשַׁקֵּר לְלֹא בּוּשָׁה! זֶה עַתָּה הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַכֶּלֶב אֵצֶל הָאִינְדִיאַנִים וְהָאִינְדִיאַנִים קְשָׁרוּהוּ אֶל יָתֵד הַוִּיגְוַם שֶׁלָּהֶם.

– מְשַׁקֵּר, אַה? אַתָּה טוֹעֵן שֶׁאֲנִי שַׁקְרָן, אָה? נְחַכֶּה וְנִשְׁמָע שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים יִרְאוּ אֶת כַּלְבְּךָ הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא מְשׁוֹטֵט לוֹ בַּדְּרָכִים, אוֹ־אָז נֵדַע אֲנַחְנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם מִי מְשַׁקֵּר!

יַאן הָיָה אוֹבֵד־עֵצוֹת. הִנֵּה עַתָּה הָיָה אַנְדְרֵי שְׁכֵנוֹ לְאוֹיְבוֹ. מִמֵּילָא יָכוֹל הָיָה מִלְּכַתְּחִלָּה לְהַגִּיד בְּפָנָיו כִּי הוּא גּוֹנֵב תַּרְנְגוֹלוֹתָיו, הַיְנוּ הַךְ. אַךְ לַשָּׁוְא וּלְחִנָּם בָּדָה אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת יְדִידוּתוֹ לְאַנְדְרֵי. מָה יַּעֲשֶׂה כָּעֵת?

וּלְאַחַר־מִכֵּן קָרָה בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר נִבָּא אַנְדְרֵי שְׁכֵנוֹ. מַרְגָּרֵיט ווּלְנְבּוּ רָאֲתָה אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר מֵאֲחוֹרֵי בֵּיתָהּ, הֶנְרִי דוֹפוֹאִים הִבְחִין בּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַפִּנָּה שֶׁל הַשּׁוּק, אֲפִלּוּ דָלְפִין לַנְגוּאִים רָאָה אוֹתוֹ חוֹמֵק וְעוֹבֵר בֵּין סַלְעֵי הַמַּחְצֵבָה. וְתָמִיד הָיָה מֵטִיל בִּמְרוּצָתוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הִצִּיג יַן לַבַּדִי לְאַנְדְרֵי בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה.

יַן וְאַנְדְרֵי שׁוּב לֹא דִּבְּרוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. מִשֶּׁנִּפְגְּשׁוּ, הָיוּ מַפְנִים רָאשֵׁיהֶם זֶה מִזֶּה.

יוֹם אֶחָד יָשַׁב יַן לִפְנֵי הַנַּפָּחִיָּה וְצִפָּה שֶׁהַנַּפָּח יְסַיֵּם לְפַרְזֵל אֶת פַּרְסוֹת סוּסוֹ. לְפֶתַע בָּא בִּמְרוּצָה אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג, בְּהַחֲזִיקוֹ זְרוֹע שְׂמֹאלוֹ בִּימִינוּ. דָּם נָטַף מִמֶּנָּה.

– מָה קָרָה אַנְדְּרֵי? – שְׁאָלוֹ הַנַּפָּח.

– הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם רָאָה אֶת ד"ר בְּרִיסוֹן? מַהֵר, הַזְעִיקוּ אֶת ד"ר בְּרִיסוֹן!

וּבְהַצְבִּיעוֹ בִּזְרוֹעוֹ הַפְּצוּעָה לְעֵבֶר יַן לַבַּדִי, הוֹסִיף וְאָמַר:

– הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ נָשַׁךְ אוֹתִי! לְלֹא כָּל אַזְהָרָה קָפַץ עַל פְּנֵי הַגָּדֵר מִיָּד לְאַחַר שֶׁיַּן לַבַּדִי נָסַע מִשָּׁם, וְנָעַץ אֶת שִׁנָּיו בִּזְרוֹעִי!

דְּבָרָיו שֶׁל אַנְדְרֵי עוֹרְרוּ אֶת כַּעֲסָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּתְקַהֲלוּ בְּפֶתַח הַנַּפָּחִיָּה וְכֻלָּם נָתְנוּ עֵינַיִם זוֹעֲמוֹת בְּיַן לַבַּדִי. יַן קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפֶצַע הַנּוֹטֵף־דָּם בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל אַנְדְרֵי.

– נִרְאֶה כְּמוֹ פֶּצַע שֶׁל מַכַּת גַּרְזֶן – אָמַר לְאִטּוֹ.

דְּבָרִים אֵלֶּה עוֹד הִגְבִּירוּ אֶת זַעְמָם שֶׁל הָאִכָּרִים וְכֻלָּם כָּעֲסוּ מְאֹד עַל יַן וְעַל כַּלְבּוֹ הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר. יַן הֶחֱלִיט לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הָאֱמֶת.

– הַקְשִׁיבוּ, יְדִידַי בְּנֵי כְּפָרִי! – פָּתַח וְאָמַר – הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא הֲלָצָה הָיְתָה.

– אֲהָהּ! – צָעַק אַנְדְרֵי – עַכְשָׁו הוּא טוֹעֵן כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם כֶּלֶב שָׁחֹר וְגָדוֹל, כְּדֵי לִרְחֹץ בְּנִקְיוֹן כַּפָּיו. אֲבָל אֲנִי רְאִיתִיו בְּמוֹ עֵינַי, כֵּיצַד הוּא מְשׁוֹטֵט בִּדְרָכִים בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

– גַּם אֲנִי רְאִיתִיו בְּמוֹ־עֵינַי! – קָרְאָה מַרְגָּרֵיט ווּלְנְבּוּ – הוּא רָץ אַחֲרֵי וְנָבַח עָלַי.

– גַּם אֲנִי!

– גַּם אֲנִי!

– טוֹב, יְדִידַי – הִפְטִיר יַן לַבַּדִי – וּפָרַשׁ אֶת זְרוֹעוֹתָיו בְּחֹסֶר־אוֹנִים – כֵּיוָן שֶׁכָּכָה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת. אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר הַזֶּה יַעֲקֹר אוֹתִי מִבֵּיתִי וּמִכְּפָרִי עַד סוֹף חַיַּי.

– כָּכָה?! – צָעַק אַנְדְרֵי – וּמַה יְהֵא עַל יָדִי הַפְּצוּעָה כֵּיצַד אוּכַל לַעֲבֹד אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה דַּוְקָא עַכְשָׁו, לְעֵת הַסְּתָו?

– וּמָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי? – שָׁאַל יַן לַבַּדִי.

– רְצוֹנִי שֶׁתְּפַצֶּה אוֹתִי עַל נְשִׁיכַת כַּלְבְּךָ וְּתַעֲבֹד עִמִּי שָׁבוּעַ יָמִים בַּמֶּשֶׁק שֶׁלִּי!

– טוֹב, יְהֵא כִּדְבָרֶיךָ – הִסְכִּים יַן לַבַּדִי – וּבִלְבַד שֶׁתֶּחְדַּל מִכַּעַסְךָ וְנָשׁוּב לִהְיוֹת יְדִידִים כַּיָּאֶה לִשְׁנֵי שְׁכֵנִים טוֹבִים.

כֻּלָּם הִלְּלוּ אֶת נְדִיבוּת־רוּחוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי וּכְהֶרֶף עַיִן נִשְׁתַּכַּח מִלִּבָּם כַּעֲסָם הַקּוֹדֵם עָלָיו וְעַל כַּלְבּוֹ. הֵם לִוּוּ אֶת יַן וְאֶת אַנְדְרֵי לְבֵיתָם. לְהָרִים כּוֹס יַיִן לִכְבוֹד הַפִּיּוּס וְהַיְדִידוּת. וּכְטוֹב לֵב כֻּלָּם בַּיַּיִן, הוֹצִיא יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ הַחוּצָה וְקָרָא:

– אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּהְיוּ עֵדִים לְמַּעֲשֶׂה שֶׁבְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת בָּזֶה. פִּקְּחוּ עַיִן וּרָאוּ, בְּדַעְתִּי לַהֲרֹוג אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁלִּי. שִׂימוּ לֵב, הִנֵּה הוּא בָּא מֵאֲחוֹרֵי הַמַּתְבֵּן! רְאוּ־נָא כֵּיצַד לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו וְהוּא אָץ־רָץ בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

יַן לַבַּדִי הוֹסִיף לְתָאֵר אֶת מְרוּצָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב בִּפְרָטֵי פְּרָטִים, עַד כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹתוֹ בְּבֵרוּר בְּמוֹ־עֵינָיו.

וְאָז נָשָׂא יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ אֶל שִׁכְמוֹ כִּוֵּן וְיָרָה וּ – – – פָגַע.

– כָּךְ – אָמַר יַן לַבַּדִי – זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל שֶׁלִּי, כֻּלְּכֶם הֲיִיתֶם עֵדִים כֵּיצַד הֲרַגְתִּיו.

וְאָכֵן, מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא רָאָה אַף לֹא אֶחָד אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר וְהַגָּדוֹל שֶׁל יַן לַבַּדִי…

צ’וּאֶה־צ’וּן הָיָה מִין אָדָם מְשֻנֶה שֶׁכָּזֶה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל דָּבָר לְהֵפֶךְ. עַל־כֵּן קָרְאוּ לוֹ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא.

בְּאוֹתָם יָמִים הִתְגּוֹרֵר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בִּכְפָר טְיֶן־טִינְג, מֶרְחָק שֶׁל כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה בִּרְכִיבָה עַל חֲמוֹר מֵהַחוֹמָה הַסִּינִית הַמְּהֻלֶּלֶת.

תְּחִלָּה נִקְרָא צ’וֹאֶה־צ’וּן בְּשֵׁם מַטְזוּ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: מִכֹעַר־הַפָּנִים. אוּלָם לְיָמִים שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לְצ’וּאֶה־צ’וּן שֶׁפֵּרוּשׁוֹ – הַיְפֵהפֶה.

תּוֹשָׁבֶיהָ הַטּוֹבִים שֶׁל טְיֶן־טִינְג הִתְגּוֹרְרוּ בִּבְקָתוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הִתְגּוֹרֵר בִּמְאוּרַת שׁוּעָל, עָמֹק בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. כָּל הַתּוֹשָׁבִים נָהֲגוּ לַחֲבֹושׁ מִינֵי כּוֹבָעִים עֲגֻלִּים לְרֹאשָׁם וְלִנְעֹול סַנְדָּלִים לְרַגְלֵיהֶם; וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא נָהַג לְהֵפֶךְ: אֶת הַסַּנְדָּלִים חָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ וְאֶת הַכּוֹבָעִים – עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו. בַּחֹרֶף כּוֹבָעִים שֶׁל קַשׁ, בִּימֵי הַקַּיִץ – כּוֹבָעִים שֶׁל לֶבֶד.

– כָּכָה יָאֶה לִי וְכָכָה נָאֶה לִי – הִכְרִיז בְּקוֹל רָם – הַכּוֹבָעִים שׁוֹמְרִים עַל כַּפּוֹת רַגְלַי לְבַל אֶצְטַנֵּן, וְהַסַּנְדָּלִים מְצִלִים עַל עֵינַי וּמְצַנְּנִים אֶת שַׂעֲרוֹתַי.

כַּאֲשֶׁר תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר נֶאֶלְצוּ לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, הָיוּ עוֹלִים וְרוֹכְבִים עַל סוּסֵי הֶהָרִים שֶׁלָּהֶם. וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – מֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים הָיָה עוֹשֶׂה בָּרֶגֶל, אֲבָל אֶת כִּבְרַת הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בֵּין מְאוּרָתוֹ לְבֵין הַלּוּל – עָשָׂה בִּרְכִיבָה עַל חֲמוֹרוֹ הַקָּטָן.

לָמָּה?

כִּי אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הָיָה אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, אִישׁ הָעוֹשֶׂה הַכֹּל לְהֵפֶךְ.

יוּ־יוּץ’־יֵנְג, דּוֹדָתוֹ שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, הוֹרִישָׁה לוֹ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף, בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה לוֹ בְּאַרְנָקוֹ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. הִקִּיפוּהוּ הַשְּׁכֵנִים לְבָרְכוֹ וְקָרְאוּ:

– בַּר־מַזָּל אַתָּה, צ’וּאֶה־צ’וּן! בְּעֶזְרַת שְׁלֹשִׁים אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף שֶׁדּוֹדָתְךָ הוֹרִישָׁה לְךָ, תּוּכַל לְהֵיטִיב אֶת מַעֲמָדְךָ עַד לְאֵין שִׁעוּר! שָׂא תּוֹדָה לַגּוֹרָל, יְדִידֵנוּ הַיָּקָר, שֶׁהֵאִיר לְךָ פָּנִים הַפַּעַם!

אוּלָם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וְקָרָא:

– דַּוְקָא לְהֵפֶךְ, שְׁכֵנַי הַמְכֻבָּדִים! כְּשֶׁלְּעַצְמִי, סָמוּךְ אֲנִי וּבָטוּחַ שֶׁאַךְ רָעָה חוֹלָה תַּצְמִיחַ לִי כָּל הַיְרֻשָׁה הַזֹּאת. שְׁלֹשִׁים אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף הֵם סְכוּם כָּבֵד מְאֹד וְאֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת כֻּלּוֹ לְבֵיתִי. וּפוֹשְׁטֵי יָד הַטַּרְדָנִיִּים לֹא יִתְּנוּ לִי מְנוּחָה עַד שֶׁאֵאָלֵץ לְהַכּוֹת עַל יְדֵיהֶם כְּדֵי לְהִפָּטֵר מֵהֶם. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַגַּנָּבִים וְהַשּׁוֹדְדִים לְמִינֵיהֶם וּלְסוּגֵיהֶם. הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: אַךְ רָעָה חוֹלָה וּכְאֵב־לֵב תַּצְמִיחַ הַיְרֻשָׁה הָאֲרוּרָה הַזֹּאת.

כֹּה אָמַר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא וְצָחַק בְּכָל לִבּוֹ. שֶׁזּוֹ הָיְתָה דַּרְכּוֹ לְבַטֵּא צַעַר וְדַאֲבוֹן־לֵב.

אִשְׁתּוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, הִיא בִּלְבַד יָדְעָה כֵּיצַד לְטַפֵּל בּוֹ.

– צָדַקְתָּ, בַּעֲלִי – קָרְאָה – לוּ אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ, בְּשׁוּם פָּנִים לֹא הָיִיתִי מַטְרִיחָה אֶת עַצְמִי לִרְכַּב עַל הַחֲמוֹר מַהֲלָךְ שֶׁכְּזֶה בִּשְׁבִיל הַיְרֻשָׁה הָאֲרוּרָה.

אַךְ שָׁמַע אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – מִיָד קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא:

– דַּוְקָא כֵּן אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְכֵן אָרוּץ וְכֵן אָבִיא אֶת הַיְרֻשָׁה הַגְּדוֹלָה!

וּבְעוֹד הָאִשָּׁה הַנְּבוֹנָה מַבְלִיעָה חִיּוּךְ בֵּין שְׂפָתֶיהָ. קָפַץ וְעָלָה עַל חֲמוֹרוֹ וְרֶכֶב לְעֵבֶר טְסוֹן־פוּ, מְקוֹם שָׁם הִשְׁאִירָה דּוֹדָתוֹ אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ וְהוֹנָהּ.

בַּכְּנִיסָה לַכְּפָר נֶאֱלַץ לַחֲצוֹת נָהָר. מֵי־הַנָּהָר הַזּוֹרְמִים שָׁטְפוּ וְגָרְפוּ עִמָּהֶם אֶת מִגְבְּעוֹת־רַגְלָיו שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, הַנְּתוּנוֹת (זוֹכְרִים?) עַל רַגְלָיו. רָאוּ תּוֹשָׁבֵי־הַכְּפָר אֶת הַכּוֹבָעִים נִשָּׂאִים בְּזֶרֶם הַנָּהָר וְקָרְאוּ:

– הוֹי, צ’וּאֶה־צ’וּן הַיָּקָר! אֲנַחְנוּ כָּל־כָּךְ מִצְטַעֲרִים שֶׁאָבְדוּ לְךָ מִגְבָּעוֹת־רַגְלֶיךָ, הוֹי שֹׁד וָשֶׁבֶר! עֵינֵינוּ מְלֵאוֹת דִּמְעָה, פִּינוּ הִי וּמִסְפֵּד עַל בִּישׁ מַזָּלְךָ!

– מַדּוּעַ זֶה בִּישׁ־מַזָּל? – הֵשִׁיב לָהֶם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בִּתְמִיהָה – דַּוְקָא לְהֵפֶךְ! בַּר־מַזָּל אֲנִי, שֶׁסּוֹף־סוֹף נִפְטַרְתִּי מֵהַמִּגְבָּעוֹת הַמְּזֹהָמוֹת הָאֵלֶּה וְעַתָּה הִנֵּה אֲאַוְרֵר־נָא מְעַט אֶת אֶצְבְּעוֹת רַגְלַי!

כֹּה אָמַר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא וְהֵנִיעַ אֶת אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה נָתַן קוֹלוֹ בִּבְכִי לְהַרְאוֹת אֶת גֹּדֶל הֲנָאָתוֹ.

אוּלָם מִשֶּׁנֶּעֶלְמוּ מִגְבְּעוֹת־הָרַגְלַיִם בְּמוֹרַד הַנָּהָר, הֵרִים קוֹל צְעָקָה וְהָיָה מִתְרוֹצֵץ לְאֹרֶךְ הַחוֹף וּבוֹלֵשׁ וּמְחַטֵּט וּמְחַפֵּשׂ אֶת עִקְבוֹתֵיהֶן. תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר אָצוּ־רָצוּ אַחֲרָיו וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן קָפַץ לוֹ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. בִּמְרוּצָתוֹ הַמְּבֹהֶלֶת לֹא הִבְחִין אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בְּסִירָה הֲפוּכָה שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת שָׁם עַל הַחוֹל, מָעַד עָלֶיהָ וְנָפַל וְנִשְׁתַּטַּח אַפַּיִם אַרְצָה.

– וַי וַי לְךָ, צ’וּאֶה־צ’וּן הַמִּסְכֵּן! מָה גָּדוֹל הַכְּאֵב! מָה רַב הַצַּעַר! לִבְּנוּ־לִבֵּנוּ לְךָ, צ’וּאֶה־צ’וּן, שֶׁהַגּוֹרָל הֵמַר לְךָ כָּל־כָּךְ!

וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, כְּמוֹ שֶׁהוּא שָׂרוּעַ עַל הַחוֹל, הִבְחִין בְּמִגְבְּעוֹת־רַגְלָיו שֶׁנֶּעֶצְרוּ לְיַד הַסִּירָה. הוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ, אָסַף אֵלָיו אֶת מִגְבְּעוֹת־רַגְלָיו הִלְבִּישָׁן בְּנַחַת עַל כַּפּוֹתָיו וְקָרָא:

– דַּוְקָא לְהֵפֶךְ, אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים! נְפִילָתִי הֵבִיאָה לִי אַךְ מַזָּל וּבְרָכָה, שֶׁמָּצָאתִי אֶת נְעָלַי הָאֲבוּדוֹת. אַחֶרֶת לֹא הָיִיתִי מוֹצֵא אוֹתָן לְעוֹלָם!

כָּכָה אָמַר וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ וְגוֹנֵחַ, לְהַרְאוֹת אֶת גֹּדֶל שִׂמְחָתוֹ.

אוּלָם זֹאת הַפַּעַם לֹא הִבְחִינוּ הָאֲנָשִׁים בְּגִלּוּיֵי הַשִּׂמְחָה הַמּוּזָרִים שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, שֶׁעֵינֵיהֶם רְתוּקוֹת הָיוּ אֶל הַסִּירָה הַהֲפוּכָה, שֶׁבַּדֵּי מֶשִׁי הֵצִיצוּ מִתַּחְתִּיתָהּ. בַּדֵּי מֶשִׁי אֵלֶּה הָיוּ יִקְרֵי מְצִיאוּת עַד מְאֹד וְהֵם נוֹעֲדוּ אַךְ וְרַק לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַקֵּיסָר וְלִבְנֵי־בֵּיתוֹ.

מִשֶּׁהֵצִיצוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה פְּנִימָה, נִדְהֲמוּ לִמְצֹא בְּתוֹכָהּ גְּלִילִים רַבִּים וּכְבֵדִים שֶׁל בַּדֵּי מִשִׁי – ¹אָדֹם וְיָרֹק וְסָגֹל, חוּם וְשָׁחֹר וְזָהֹב.

– הַפְלֵא וָפֶלֶא! – קָרְאוּ תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר – שׁוּב הֵאִיר לְךָ הַמַּזָּל פָּנִים, צ’וּאֶה־צ’וּן הַיָּקָר! בַּר־מַזָּל אַתָּה, יְדִידֵנוּ. אָנוּ שֶׁרְאִינוּךְ בְּסִבְלְךָ וּבְעָנְיְךָ – שְׂמֵחִים עַתָּה מְאֹד־מְאֹד בְּשִׂמְחָתְךָ!

בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ הֵשִׁיב לָהֶם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – דַּוְקָא לֹא שָׂמֵחַ לִי בִּכְלָל עַל הַלֵּב לִמְצֹא אֶת הַמְּצִיאָה הַזֹּאת בְּסִירָה. הַמַּזָּל הַטּוֹב שֶׁלִּי בִּכְלָל אֵינֶּנּוּ טוֹב. הוּא אֲפִלּוּ רַע מְאֹד־מְאֹד, אִם אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת.

– הוֹי, מַה חֲבָל שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה לָקַחַת אִתְּךָ אֶת הָאוֹצָר הַיָּקָר הַזֶּה – הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים – מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, נִקַּח אֲנַחְנוּ אֶת גְּלִילֵי הַבַּד וְאָנוּ כְּבָר נֵדַע מָה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם!

כִּשְׁמוֹעַ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֶעֱמִיס כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת כָּל גְּלִילֵי הַבַּד עַל הַחֲמוֹר, נִתְעַטֵּף בְּבַד מֶשִׁי סָגֹל עָלָה וְיָשַׁב עַל גְּלִילֵי הַבַּד שֶׁעַל הַחֲמוֹר וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

אוּלָם הוּא לֹא הִרְחִיק יוֹתֵר מִשְּׁנֵי “לִי”, כַּאֲשֶׁר כְּנֻפְיָה שֶׁל שׁוֹדְדִים הֵגִיחָה מִמַּחְבּוֹאָה וְהִקִּיפָה אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִכִּירוּ בָּרוֹכֵב כִּי אֵינוֹ אֶלָּא אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הַנּוֹדָע צָחֲקוּ וְאָמְרוּ:

– הֲרֵי זֶה בְּסַךְ הַכֹּל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הַמִּסְכֵּן וְהָאֶבְיוֹן.

– אֵין לָנוּ מָה לִּשְׁדֹּוד מִמֶּנּוּ, אַחִים!

– שֶׁמָּא אֶת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ?

– הַחֲמוֹר הַזֶּה זָקֵן יוֹתֵר מֵאַב־אַב־אָבִי הַיָּקָר!

אוּלָם רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים חָשַׁב אַחֶרֶת:

– הֶבֶל הֲבָלִים! – צָעַק – כְּלוּם אֵינְכֶם רוֹאִים אֶת בַּד הַמֶּשִׁי הַיָּקָר, בּוֹ הִתְעַטֵּף הַמִּסְכֵּן שֶׁלָּנוּ?! וּרְאוּ־נָא אֶת גְּלִילֵי הַמֶּשֶׁי² שֶׁאִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא מוֹאִיל לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם! הוֹי טִפְּשִׁים חַסְרֵי בִּינָה – צָעַק רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים – אֲפִלוּ אִם נִפְתַּח אֶת בָּתֵּי הָאוֹצָר שֶׁל הַקֵּיסָר שֶׁלָּנוּ, יָרוּם הוֹדוֹ, לֹא נִמְצָא בָּהֶם אֶת אֲשֶׁר נִמְצָא בִּגְלִילֵי בַּד יְקָרִים אֵלֶּה!

מִיָּד הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַשּׁוֹדְדִים וְלָקְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר לוֹ, אֲפִלוּ אֶת הַחֲמוֹר.

מִשֶּׁחָזַר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא עָרֹם וַחֲסַר־כֹּל לִכְפָרוֹ טְיֶן־טִינְג וְסִפֵּר לִשְׁכֵנָיו אֶת אֲשֶׁר אֵרַע לוֹ, סָפְקוּ הַתּוֹשָׁבִים כַּפֵּיהֶם וְקָרְאוּ:

– וַי וַי, צ’וּאֶה־צ’וּן הַמִּסְכֵּן! לִבֵּנוֹ־לִבֵּנוּ לְךָ, שְׁכֵנֵנוּ הַנִּכְבָּד! הוֹי, כַּמָּה הֵמַר לְךָ הַגּוֹרָל הָאַכְזָרִי! מַה גָּדוֹל סִבְלְךָ! צַעַרְךָ צַעֲרֵנוּ, צ’וּאֶה־צ’וּן אֲהוּבֵנוּ!

אוּלָם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, עִקְּשׁוּתוֹ לֹא עָזְבָה אוֹתוֹ אֲפִלוּ הַפַּעַם, וְהוּא קָרָא:

– דַּוְקָא לְהֵפֶךְ! הַגּוֹרָל הַטּוֹב הֵאִיר לִי פָּנִים מְאֹד־מְאֹד. לֹא בִּישׁ־מַזָּל, כִּי בַּר־מַזָּל הִנְנִי! תְּנוּ דַּעְתְּכֶם לוּ הִמְשַׁכְתִּי לְטַפֵּס בֶּהָרִים, הָיוּ נוֹפְלִים עָלַי גּוּשֵׁי סְלָעִים מִמְּרוֹמֵי הֶהָרִים וּמְמִיתִים אוֹתִי וְאֶת חֲמוֹרִי. אֵין סָפֵק שֶׁאוֹתָם שׁוֹדְדִים חֲבִיבִים הִצִּילוּ אֶת חַיַּי. וְאַתֶּם, טִפְּשִׁים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, טוֹעֲנִים כִּי בִּישׁ־מַזָּל אֲנִי!

בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת מְאֹד שֶׁל יוֹם הַמָּחֳרָת חָזַר אַף הַחֲמוֹר לַכְּפָר. בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר הַשּׁוֹדְדִים שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, קָרַע הַחֲמוֹר אֶת הַחֶבֶל שֶׁקְּשָׁרוֹ לָעֵץ, נִמְלַט וְהִגִּיעַ לַכְּפָר וְכָל גְּלִילֵי הַבַּד עַל גַּבּוֹ.

– עוּרָה, צ’וֹאֶה־צ’וּן! – הָלְכוּ הַשְּׁכֵנִים וְהֵעִירוּ אֶת אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בְּקוֹל צְעָקָה – פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה: חֲמוֹרְךָ חָזַר אֵלֶיךָ וְכָל אוֹצָרְךָ עִמּוֹ! אִם לֹא תִּתְעוֹרֵר, לֹא תֵּדַע עַד כַּמָּה מַזָּלְךָ הַטּוֹב הֵאִיר לְךָ פָּנִים!

– חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁזֶּהוּ מַזָּל רַע מְאֹד – פָּקַח אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא עַיִן אַחַת וְקָרָא – וְכִי מָה־טּוֹבָה יְכוֹלָה לִצְמֹחַ מִכָּךְ? וַי לִי, אֲבוֹי לִי!

כֹּה קָרָא אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא וְלֹא יָדַע עַד מַה צָדַק הַפַּעַם. שֶׁכֵּן, אוֹתוֹ בֹּקֶר עַצְמוֹ, כַּאֲשֶׁר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא נָגַע בְּלִי־מֵשִׂים בַּפֶּצַע הַפָּתוּחַ בְּגַבּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר. נִרְתְּעָה הַבְּהֵמָה וְהֵנִיפָה אֶת רַגְלָהּ הָאֲחוֹרִית וְזוֹ פָּגְעָה וְשָׁבְרָה אֶת רַגְלוֹ שֶׁל צ’וֹאֶה־צ’וּן.

– אוֹי אוֹי אוֹי – יִלְּלוּ הַתּוֹשָׁבִים – הַבְּהֵמָה חַסְרַת הַבּוּשָׁה הַזֹּאת פָּגְעָה בַּשָּׁכֵן הַנִּכְבָּד שֶׁלָּנוּ!

– וּמָה בְּכָךְ? – צָחַק אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי מֵבִין, נִשְׁבְּרָה בְּסַךְ־הַכֹּל אַךְ וְרַק הָרֶגֶל שֶׁלִּי.

– הוֹי פֶּגַע כָּל פֶּגַע צ’וֹאֶה־צ’וּן הַמִּסְכֵּן, אֲסוֹן כָּל הָאֲסוֹנוֹת! – יִלְּלוּ וְצָוְחוּ הַתּוֹשָׁבִים.

– בִּכְלָל לֹא – הֵשִׁיב לָהֶם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – לְהֵפֶךְ. לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, צָפוֹנָה בְּרַגְלִי הַשְּׁבוּרָה בְּרָכָה רַבָּה!

הַתּוֹשָׁבִים שְׁאָלוּהוּ מָה בְּרָכָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת צְפוּנָה בְּרֶגֶל שְׁבוּרָה, אוּלָם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הִתְעַקֵּשׁ וְלֹא גִּלָּה לָהֶם. לוּ הָיָה מְגַלֶּה לָהֶם, לֹא הָיָה אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. אוּלָם מִן־הַסְּתָם צָדַק גַּם הַפַּעַם כַּאֲשֶׁר צָדַק בְּכָל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה.

וְאַתֶּם חֲבִיבַי, אִם תִּפְגְּשׁוּהוּ בַּמָּקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת וְתִרְצוּ מִמֶּנּוּ דָּבָר, אוֹ תְּבַקְּשׁוּ כִּי יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה – אַל־נָא תִּשְׁכְּחוּ לוֹמַר לוֹ בְּדִיּוּק אֶת הַהֵפֶךְ – – –