וִינְג־צִ’י אִישׁ עָנִי הָיָה, אֲבָל שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. הוּא אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא הָיָה מַסְכִּים לְהִתְחַלֵּף אֲפִלּוּ עִם הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

בֹּקֶר אֶחָד כַּאֲשֶׁר יָצָא וִינְג־צִ’י אֶת פֶּתַח הַבַּיִת בְּדַרְכּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, שָׁלְחָה אַחֲרָיו אִשְׁתּוֹ אֶת בְּנוֹ, הַן צ’וּנְג, וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְהָבִיא, עִם שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, קְצָת עֵצִים לְהַסָּקָה.

– הָעֵצִים צוֹמְחִים בֶּהָרִים – אָמַר וִינְג־צִ’י לִבְנוֹ – לֵךְ וְהָבֵא לִי אֶת הַגַּרְזֶן.

הַן צ’וּנְג הָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַגַּרְזֶן, וּבֵינָתַיִם יָצְאָה הוּ־סִין־קוּ, הַבַּת הַקְּטַנָּה, וְאָמְרָה לְאָבִיהָ: – הַלַּיְלָה לֵיל חַג הַפָּנַסִּים, אַבָּא! אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תִּשְׁתַּהֶה יוֹתֵר מִדַּי בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים. אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁתָּשׁוּב אֵלֵינוּ לִפְנֵי רֶדֶת הָעֶרֶב, כְּדֵי שֶׁתַּסְפִּיק לְהַדְלִיק לָנוּ אֶת הַפָּנַסִּים בִּשְׁבִיל הַתַּהֲלוּכָה!

כֹּה אָמְרָה בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְהֶרְאֲתָה לוֹ אֶת הַפָּנָס שֶׁהִתְקִינָה: פָּנָס נָאֶה שֶׁצּוּרָתוֹ צוּרָה שֶׁל דָּג צָבוּעַ בְּאָדֹם וּבְשָׁחֹר וּבְצָהֹב. וְאִלּוּ הַן צ’וּנְג הִתְקִין לוֹ פָּנָס בְּצוּרַת כַּדּוּר גָּדוֹל. כְּמוֹ כֵן הִתְקִינוּ שְׁנֵי פָּנַסִּים נוֹסָפִים בִּשְׁבִיל לְהַדְלִיקָם עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה בְּפֶתַח הַבִּקְתָּה שֶׁלָּהֶם.

– הֲכֵיצַד אוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת חַג הַפָּנַסִּים! – קָרָא וִינְג־צִ’י – הֲרֵי זֶה חֹדֶשׁ יָמִים אֵינְכֶם פּוֹסְקִים לְדַבֵּר עָלָיו! אַקְדִּים לָשׁוּב כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל, יְלָדִים!

בִּשְׁעַת הַפְסָקַת הַצָּהֲרַיִם, כַּאֲשֶׁר חֲבֵרָיו לַעֲבוֹדָה הִשְׁתּוֹפְפוּ בַּצֵּל וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹת הָאֹכֶל שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּהֶם, נָטַל וִינְג־צִ’י אֶת גַּרְזִנּוֹ וְעָלָה עַל הָהָר לְחַפֵּשׁ בּוֹ עֵץ קַל לִכְרִיתָה. מִקֵּץ שָׁעָה אֲרֻכָּה הִבְחִין בְּאִילָן דַּק־גֶּזַע, שֶׁצָּמַח בְּפִתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה. אוּלָם מִשֶּׁקָּרַב אֵלָיו לְכָרְתוֹ, אָמַר לְעַצְמוֹ: “אֶסְתַּכֵּל־נָא תְּחִלָּה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, שֶׁמָּא אֶמְצָא בָּהּ דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ”.

וְאָכֵן, לְמַרְבֶּה פְּלִיאָתוֹ מָצָא בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים זְקֵנִים מְאֹד, יוֹשְׁבִים שְׁפוּפִים עַל הָאָרֶץ וּמְשַׂחֲקִים שַׁח. זִקְנֵיהֶם הַלְּבָנִים יָרְדוּ לָהֶם עַל פִּי מִדּוֹתֵיהֶם, עֵינֵיהֶם רְתוּקוֹת הָיוּ לְלוּחַ הַשַּׁח, וְכָכָה יָשְׁבוּ וְשִׂחֲקוּ בִּדְמָמָה וְלֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם.

מֵאַחַר שֶׁוִינְג־צִ’י בְּעַצְמוֹ הָיָה לָהוּט מְאֹד אַחַר מִשְׂחַק הַשַּׁח, עָמַד שָׁעָה אֲרֻכָּה וְעָקַב דּוּמָם אַחַר מִשְׂחָקָם שֶׁל שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים. “כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ עֵינֵיהֶם מִלּוּחַ הַשַּׁחְמַט, אֶשְׁאַל אוֹתָם אִם מֻתָּר לִי לִכְרוֹת אֶת הָעֵץ הַצּוֹמֵחַ בְּפֶתַח הַמְּעָרָה” – חָשַׁב.

אַךְ הֵם לֹא נָשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם אַף לֹא פַּעַם אַחַת. בֵּינָתַיִם גָּבְרָה הִתְעַנְיְנוּתוֹ שֶׁל וִינְג־צִ’י בְּמִשְׂחַק הַשַּׁח, וְהוּא הִשְׁמִיט אֶת הַגַּרְזֶן מִיָּדוֹ, הִשְׁתּוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְעָקַב דּוּמָם אַחַר מִשְׂחָקָם שֶׁל שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים. שְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ שְׁפוּפִים עַל רִצְפַּת הַמְּעָרָה, רַגְלֵיהֶם מְשֻׂכָּלוֹת תַּחְתֵּיהֶם וְלוּחַ הַשַּׁחְמַט מֻנָּח הָיָה בֵּינֵיהֶם עַל גּוּשׁ אֶבֶן. בְּקָצֵהוּ שֶׁל לוּחַ הָאֶבֶן מֻנַּחַת הָיְתָה עֲרֵמָה שֶׁל קֻבִּיּוֹת חֻמּוֹת. כְּפַעַם בְּפַעַם נָטַל אַחַד הַיְשִׁישִׁים קֻבִּיָּה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּפִיו. אַחַר־כָּךְ נָטַל שְׁנִיָּה וְשָׂם אוֹתָהּ לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים בְּפִיו שֶׁל וִינְג־צִ’י. הֵן הָיוּ טְעִימוֹת מְאֹד וּכְהֶרֶף־עַיִן נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ גַּם רַעֲבוֹנוֹ, גַּם צִמְאוֹנוֹ.

וִינְג־צִ’י הִשְׁתַּהָה שָׁם שָׁעָה קַלָּה וְהִבְחִין לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁהַזְּקָנִים שֶׁל שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים צוֹמְחִים וּמִתְאָרְכִים כָּל הַזְּמַן, וּכְבָר הִגִּיעוּ עַד לָרִצְפָּה, וְעוֹד הוֹסִיפוּ וְצָמְחוּ.

– הוֹי, אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁזְּקָנִי שֶׁלִּי לֹא יִצְמַח כָּל־כָּךְ מַהֵר כְּמוֹ הַזְּקָנִים שֶׁלָּכֶם! – קָרָא וִינְג־צִ’י בְּקוֹל וְקָם עַל רַגְלָיו וְחָזַר וְנָטַל אֶת הַגַּרְזֶן בְּיָדוֹ.

– הַזְּקָנִים שֶׁלָּנוּ צוֹמְחִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁצּוֹמֵחַ כָּל זָקָן בָּעוֹלָם, אִישִׁי הַצָּעִיר –פָּתַח אַחַד הַיְשִׁישִׁים וְאָמַר – לֹא מַהֵר מִדַּי, לֹא לְאַט מִדַּי. וְכִי כַּמָּה זְמַן חָלַף, לְדַעְתְּךָ, מֵאָז הִגַּעְתָּ לְכָאן?

– כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה – הֵשִׁיב וִינְג־צִ’י.

אַךְ מִשֶּׁאָמַר כֵּן, הִתְפּוֹרֵר הַגַּרְזֶן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָבָק. הַיְשִׁישִׁים צָחֲקוּ צְחוֹק שֶׁל יְשִׁישִׁים וְאֶחָד מֵהֶם הוֹרָה עַל הַקֻּבִּיּוֹת הַחוּמוֹת וְאָמַר: – מַחֲצִית הַשָּׁעָה, אָמַרְתָּ? וְשֶׁמָּא מַחֲצִית שְׁנַת הַמֵּאָה אוֹ מַחֲצִית אֶלֶף שָׁנִים? מִי שֶׁטּוֹעֵם אַחַת מֵהַקֻּבִּיּוֹת הָאֵלֶּה, מְאַבֵּד אֶת הַחוּשׁ שֶׁל הַזְּמַן הַחוֹלֵף.

חֲזֹר לִכְפָרְךָ וְתִרְאֶה מַה הִתְחוֹלֵל בּוֹ בֵּינָתַיִם. מִהֵר וִינְג־צִ’י וְיָרַד בְּמִדְרוֹנוֹת הָהָר. מִשֶּׁהִגִּיעַ לְמַטָּה, רָאָה וְהִנֵּה הַשָּׂדֶה שֶׁעָבַד בּוֹ מְכֻסֶּה עַתָּה בָּתֵּי מְגוּרִים, וְהַכְּפָר הַקָּטָן וְהַשָּׁלֵו שֶׁלּוֹ נֶהְפַּךְ לְעִיר גְּדוֹלָה וְהוֹמִיָּה! אַךְ לַשָּׁוְא שׁוֹטֵט בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, בְּחַפְּשׂוֹ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו.

מִכָּל עֵבֶר רָאָה פָּנִים זָרוֹת לוֹ. אוֹתוֹ עֶרֶב חָגְגוּ כֻּלָּם אֶת חַג הַפָּנַסִּים הָעַתִּיק, וּמִכָּל עֵבֶר נָהֲרוּ יְלָדִים וִילָדוֹת וּפָנַסִּים דּוֹלְקִים בִּידֵיהֶם. אַךְ לַשָּׁוְא חִפֵּשׂ וִינְג־צִ’י בֵּין נוֹשְׂאֵי הַפָּנַסִּים אֶת הוּ־סִין־קוּ בִּתּוֹ וְאֶת הַדָּג הָאָדֹם־צָהֹב שֶׁלָּהּ, אוֹ אֶת הַן־צ’וּנְג בְּנוֹ, עִם כַּדּוּר הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ.

עִם שֶׁעָמַד כָּכָה, פָּגַשׁ בְּאִשָּׁה זְקֵנָה, מְאֹד־מְאֹד, שֶׁסִּפְּרָה בְּאָזְנָיו, כִּי בִּהְיוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה, סִפְּרָה סָב־סָב־סָבָתָהּ, כִּי בִּימֵי הֱיוֹתָהּ הִיא עַצְמָה יַלְדָּה קְטַנָּה, נֶחֱטַף אִישׁ מִסְכֵּן אֶחָד בִּידֵי רוּחוֹת־הָהָר.

זֶה קָרָה, סִפְּרָה סָב־סָב־סָבְתָה בְּאָזְנֵי הָאִשָּׁה הַיְשִׁישָׁה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה עוֹד יַלְדָּה קְטַנָּה, זֶה קָרָה בְּעֶצֶם לֵיל חַג הַפָּנַסִּים. הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן נֶחֱטַף וְהוֹתִיר אַחֲרָיו אִשָּׁה אַלְמָנָה וּשְׁנֵי יְתוֹמִים רְעֵבִים לְאֹרֶז.

– אִם תַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ וּתְחַכֶּה כָּאן עַד עֲבוֹר תַּהֲלוּכַת הַפָּנַסִּים הַבּוֹעֲרִים, אִישׁ נָכְרִי – הוֹסִיפָה וְלָאֲטָה הַיְשִׁישָׁה – רָאֹה תִּרְאֶה שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים, יֶלֶד וְיַלְדָּה, לְבוּשִׁים כְּמוֹ הַן־צ’וּנְג וְהוּ־סִין־קוּ, וְאִמָּא שֶׁלָּהֶם עִמָּהֶם, מַחֲזִיקָה קַעֲרַת־אֹרֶז רֵיקָה. מִזֶּה דּוֹרֵי דּוֹרוֹת אָנוּ נוֹהֲִגים כָּכָה שָׁנָה־שָׁנָה בְּלֵיל חַג הַפָּנַסִּים, לְזֵכֶר אוֹתָם יְלָדִים מִסְכֵּנִים, וְכֵן כְּדֵי לְהַזְכִּיר לַבְּרִיּוֹת אֶת חוֹבָתָם לְהֵיטִיב עִם אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים.

עָמַד וִינְג־צִ’י בָּרְחוֹב וְחִכָּה לְתַהֲלוּכַת הַפָּנַסִּים הַדּוֹלְקִים. עַד־מְהֵרָה בָּקְעוּ קוֹל רִנָּה וְקוֹל שִׁירָה וּכְבָר נִרְאֲתָה הַתַּהֲלוּכָה הַמַּבְהִיקָה בִּשְׁלַל צְבָעִים קְרֵבָה וּבָאָה. וְאָמְנָם, בְּסוֹף הַתַּהֲלוּכָה הָעַלִּיזָה וְהַמִּתְרוֹנֶנֶת הִפְסִיעוּ דּוּמָם יֶלֶד וְיַלְדָּה. לְבוּשִׁים בְּדִיּוּק כְּמוֹ יְלָדָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁל וִינְג־צִ’י, וּבֵינֵיהֶם צָעֲדָה אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה כְּאִשְׁתּוֹ וְהֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ קַעֲרַת אֹרֶז – וְאֹרֶז אֵין בָּהּ.

בְּלֵב כָּבֵד הִתְרַחֵק וִינְג־צִ’י מֵהַתַּהֲלוּכָה. הוּא פָּנָה אֶל הָהָר הַגָּבוֹהַּ, טִפֵּס וְהֶעְפִּיל עָלָיו וְעַל־נְקַלָּה חָזַר וּמָצָא אֶת הַמְּעָרָה. שְׁנֵי הַיְשִׁישִׁים עֲדַיִן לֹא סִיְּמוּ אֶת מִשְׂחַק הַשַּׁח שֶׁלָּהֶם.

– הִרְחַקְתֶּם אוֹתִי מֵאִשְׁתִּי וּמִיְלָדַי מֶרְחָק שֶׁל מֵאוֹת בַּשָּׁנִים! – קָבַל וִינְג־צִ’י בְּאָזְנֵיהֶם – אִישׁ בַּכְּפָר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ אוֹתִי, אִישׁ אֵינֶנּוּ זוֹכֵר אוֹתִי!

– כַּלֵּךְ לְךָ מִכָּאן וְאַל תַּפְרִיעַ לָנוּ! – גָּעֲרוּ בּוֹ הַיְשִׁישִׁים.

– לֹא אָזוּז מִכָּאן עַד אִם תַּחֲזִירוּנִי לְאִשְׁתִּי וְלִילָדַי וּלְחַיַּי הַקּוֹדְמִים! – הִכְרִיז וִינְג־צִ’י.

הֵבִינוּ הַיְשִׁישִׁים כִּי לֹא יִפָּטְרוּ מִטַּרְדָן זֶה עַד אִם יַשִּׂיאוּ לוֹ עֵצָה שֶׁל מַמָּשׁ. אָמְרוּ לוֹ: – לֵךְ אֶל הָאַרְנֶבֶת הַלְּבָנָה אֲשֶׁר עַל הַיָּרֵחַ וּבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְגִימָה מִכַּד מֵי־הַחַיִים. תִּשְׁתֶּה מִן הַכַּד וְתִחְיֶה לְעוֹלָמִים.

– אֲבָל אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִחְיוֹת לְעוֹלָמִים! – טָעַן וִינְג־צִ’י – אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לָשׁוּב אֶל יָמַי הַקּוֹדְמִים וְלִחְיוֹת עִם אִשְׁתִּי וִילָדַי!

– אִם כָּכָה – הֵשִׁיבוּ לוֹ הַיְשִׁישִׁים – שׂוּמָה עָלֶיךָ לִמְהֹול אֶת מֵי הַחַיִּים שֶׁל אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ בִּמְעַט מֵי־הַשָּׁמַיִם הַמְּצוּיִים בְּפִיו שֶׁל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם.

– וְהֵיכָן אוּכַל לִמְצוֹא אֶת דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם?

– בַּשָּׁמַיִם, כַּמּוּבָן – הֵשִׁיבוּ הַיְשִׁישִׁים וְצָחֲקוּ – בַּמְּעָרָה בְּתוֹךְ הָעֲנָנִים. פְּעָמִים הוּא מֵגִיחַ הַחוּצָה וּמַתִּיז מִפִּיו לֶהָבוֹת שֶׁל אֵשׁ וּפְעָמִים סִלּוֹנֵי מַיִם. אִם יִפְגְעוּ בְּךָ לַהֲבוֹת הָאֵשׁ, תִּשָּׂרֵף חַיִּים, אַךְ סִלּוֹנֵי הַמַּיִם לֹא יַעֲשׂוּ לְךָ כָּל רָעָה וְעַל־נְקַלָּה תּוּכַל לְמַלֵּא בָּהֶם אֶת כַּדְּךָ.

– וְכֵיצַד אַגִּיעַ אֶל הַיָּרֵחַ וְאֶל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם?

נָתְנוּ הַיְשִׁישִׁים בְּיָדָיו כַּד קָטָן וּבְטֶרֶם הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהוֹדוֹת לָהֶם, בָּא נֶשֶׁר גָּדוֹל, נָחַת וְעָמַד לְרַגְלָיו.

– נֶשֶׁר זֶה יוֹלִיךְ אוֹתְךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁתְּבַקֵּשׁ – אָמְרוּ לוֹ הַיְשִׁישִׁים – וְעַכְשָׁו לֵךְ וְאַל תַּפְרִיעַ לָנוּ.

נֶאֱחַז וִינְג־צִ’י בַּנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְהַנֶּשֶׁר הִתְרוֹמֵם מַעְלָה־מַעְלָה וֶהֱבִיאוֹ אֶל מְעָרַת הָעֲנָנִים. מֵרָחוֹק נִרְאָה פֶּתַח הַמְּעָרָה רַךְ וְכָחֹל, כְּמוֹ בֶּקַע בְּתוֹךְ עֲנָנִים, אוּלָם מִקָּרוֹב הָיוּ הָעֲנָנִים קָשִׁים כְּצוּקֵי סֶלַע וּמְכֻסִּים עֵשֶׂב יָבֵשׁ וְלָבָן.

הִשְׁתּוֹפֵף וִינְג־צִ’י בָּעֵשֶׂב הַלָּבָן, סָמוּךְ לְפֶתַח הַמְּעָרָה. רֵאשִׁית כֹּל שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ כֵּיצַד יוּכַל לְפַתּוֹת אֶת הַדְּרָקוֹן שֶׁיּוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִפֶּתַח הַמְּעָרָה, וְשֵׁנִית – כֵּיצַד יְאַלֵּץ אוֹתוֹ לְהַתִּיז מִפִּיו סִילוֹן שֶׁל מֵי שָׁמַיִם וְלֹא לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ.

וּמֶה עָשָׂה? הִצִּית אֵשׁ וְהִדְלִיק אֶת הָעֵשֶׂב הַלָּבָן וְהַיָּבֵשׁ. כְּהֶרֶף־עַיִן הָיָה הַדֶּשֶׁא הַלָּבָן אֲחוּז לֶהָבוֹת. אוֹ־אָז נִשְׁתַּרְבֵּב רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ מְעָרָתוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַדֶּשֶׁא הַבּוֹעֵר, הִתִּיז מִפִּיו שְׁלשָׁה סִילוֹנוֹת שֶׁל מַיִם רַבִּים. כָּל סִילוֹן נֶהְפַּךְ עַד־מְהֵרָה לְנָהָר גָדוֹל.

מִלֵּא וִינְג־צִ’י אֶת כַּדּוֹ מַיִם, וּמִהֵר לְהִסְתַּלֵּק עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, לְבַל יִטְבַּע בְּזִרְמָם הַגּוֹעֵשׁ שֶׁל שְׁלשֶׁת הַנְּהָרוֹת.

וּשְׁלשֶׁת הַנְּהָרוֹת שָׁטְפוּ עָבְרוּ אֶת כָּל חַשְׁרוֹת הָעֲנָנִים וְנָפְלוּ אַרְצָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל. אַךְ מַזָּל הוּא, שֶׁבַּמָּקוֹם הַהוּא הִשְׂתָּרַע מִתַּחַת לַנְּהָרוֹת הַיָּם הַגָּדוֹל, אַחֶרֶת הָיוּ מְצִיפִים אֶת כָּל הָאָרֶץ.

וְהָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים שָׁם עַל הַיַּבָּשָׁה, רָאוּ אֶת זִרְמֵי הַמַּיִם הָעַזִּים הַנִּתָּכִים עֲלֵיהֶם מִמְּרוֹמִים, מִהֲרוּ לְהִסְתַּתֵּר וְקָרְאוּ:

“הוֹי, סוּפַת גְּשָׁמִים כָּזֹאת כְּבָר לֹא פָּקְדָה אוֹתָנוּ שָׁנִים רַבּוֹת!”

בֵּינָתַיִם הָיָה וִינְג־צִ’י בְּדַרְכּוֹ אֶל הַיָּרֵחַ. וְכַאֲשֶׁר הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל נַחַת בְּשָׁלוֹם עַל קַרְקַע הַיָּרֵחַ, פָּנָה וִינְג־צִ’י יָשָׁר אֶל הַבִּקְתָּה, בָּהּ הִתְגּוֹרְרָה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ וְהִקִּישׁ עַל דַּלְתָּהּ.

פַּרְוָתָהּ שֶׁל הָאַרְנֶבֶת הָיְתָה צְחוֹרָה וְרַכָּה וְעֵינֶיהָ חוּמוֹת וְטוֹבוֹת. אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ חַיָּה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, אֶלֶף שָׁנִים. חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת פַּרְוָתָהּ חוּמָה, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת – פַּרְוָתָהּ צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג.

אַךְ שָׁמְעָה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל וִינְג־צִ’י, מִיָּד פָּתְחָה שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת בְּבִקְתָּתָהּ וּפָקְדָה עָלָיו לְהִסְתַּכֵּל פַּעַם בַּחַלּוֹן הָאֶחָד וּפַעַם בַּשֵּׁנִי.

– מָה אַתָּה רוֹאֶה שָׁם? – שָׁאֲלָה הָאַרְנֶבֶת.

– הַרְבֵּה בָּתִים וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲנִי רוֹאֶה! – הוֹדִיעַ וִינְג־צִ’י – וְגַם רְחוֹבוֹת. הוֹי, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ: הֲלֹא זוֹהִי הָעִיר, בָּהּ רָאִיתִי אֶמֶשׁ אֶת תַּהֲלוּכַת הַפָּנַסִּים! הֲכֵיצַד?! – הִתְפַּלֵּא וִינְג־צִ’י – אֲנִי נִמְצָא כָּאן עַל הַיָּרֵחַ וְיָכוֹל לִרְאוֹת בְּבֵרוּר אֶת הָרְחוֹב שָׁם לְמַטָּה בָּעִיר הָרְחוֹקָה?!

– הֲתִרְצֶה לָשׁוּב לְשָׁם? – שָׁאֲלָה הָאַרְנֶבֶת.

– לֹא, אֵינֶנִּי רוֹצֶה – הֵנִיעַ וִינְג־צִ’י בְּרֹאשׁוֹ.

– אִם כֵּן, סְגֹר אֶת הַחַלּוֹן, שֶׁהוּא חַלּוֹן־הַהוֹוֶה, וְהִסְתַּכֵּל מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא חַלּוֹן־הֶעָבָר.

וִינְג־צִ’י עָשָׂה כִּדְבָרֶיהָ. וּמִשֶּׁהִבִּיט בְּחַלּוֹן־הֶעָבָר, רָאָה אֶת כְּפַר מוֹלַדְתּוֹ וְשָׁם – הוֹי פִּלְאֵי־פְּלָאִים! – שָׁם רָאָה אֶת הַבִּקְתָּה הַיְשָׁנָה שֶׁלּוֹ וְאֶת יְלָדָיו מִתְרוֹצְצִים בְּפִתְחָהּ, פָּנַסִּים צִבְעוֹנִיִּים בִּידֵיהֶם.

– אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאַבָּא לֹא יַחֲזֹר וְלֹא יַדְלִיק לָנוּ אֶת הַפָּנַסִּים שֶׁלָּנוּ! – קָבַל הַן־צ’וּנְג הַקָּטָן בְּקוֹל בּוֹכִים.

וִינְג־צִ’י הֵסֵב פָּנָיו לְעֵבֶר אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ וְאָמַר: – אָנָּא, הַנִּיחִי לִי לָשׁוּב אֲלֵיהֶם, יֵשׁ עִמִּי כַּד מָלֵא מֵי־שָׁמַיִם, שֶׁנִּתַּז מִפִּיו שֶׁל דְּרָקוֹן הַשָּׁמַיִם!

– תְּנֵהוּ לִי – בִּקְשָׁה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ. נָטְלָה אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ אֶת כַּד מֵי־הַשָּׁמַיִם מִיָּדוֹ שֶׁל וִינְג־צִ’י וְטִפְטְפָה לְתוֹכָם טִפּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל מֵי־הַחַיִּים, שֶׁהָיוּ זַכִּים כִּבְדֹלַח וְכָל טִפָּה זָהֲרָה כְּיַהֲלוֹם.

– שְׁתֵה, חֲבִיבִי, – אָמְרָה לוֹ אַרְנֶבֶת־הַיָּרֵחַ – וְתוּכַל לָשׁוּב וְלִחְיוֹת בְּיָמִים־עָבָרוּ כַּאֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ.

נָטַל וִינְג־צִ’י אֶת הַכַּד וֶהֱרִיקוֹ עַד תֻּמּוֹ בִּגְמִיעָה אַחַת. בַּעֲשׂוֹתוֹ כֵּן, גָּדַל חַלּוֹן־הֶעָבָר וְגָדַל עוֹד וָעוֹד, וּכְבָר הִבְחִין בְּמַדְרֵגוֹת אֲחָדוֹת שֶׁנִשְׁתַּלְשְׁלוּ מִמֶּנּוּ. יָרַד וִינְג־צִ’י בַּמַּדְרֵגוֹת וּכְבָר עָמְדוּ רַגְלָיו בִּכְפַר מוֹלַדְתּוֹ.

כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ פָּנָה בִּמְרוּצָה אֶל בִּקְתָּתוֹ וְעוֹד הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִטּוֹל מִיָּדֶיהָ שֶׁל¹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַלַפִּיד וּלְהַדְלִיק בּוֹ אֶת הַפָּנַסִּים הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁבִּידֵי יְלָדָיו.

– מַדּוּעַ אֵחַרְתָּ, אַבָּא? הֵיכָן הָיִיתָ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן? – שָׁאַל הַן־צ’וּנְג.

וִינְג־צִ’י לֹא הֵשִׁיב. כַּפּוֹת יָדָיו הֶחֱלִיקוּ רַכּוֹת עַל רָאשֵׁי יְלָדָיו וְהוּא הִפְטִיר בְּלַחַשׁ וּבְהִתְרַגְּשׁוּת: – הָבָה נֵלֵךְ, תַּהֲלוּכַת־הַפָּנַסִּים הִנֵּה תַּתְחִיל עוֹד מְעַט…

הָיֹה הָיָה פַּעַם אַחַת מַשְׁחִיז־סַכִּינִים זָקֵן. הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו הָיוּ נוֹדְדִים מִכְּפָר לִכְפָר וּמַשְׁחִיזִים סַכִּינִים וּמִסְפָּרַיִם, פִּגְיוֹנוֹת וְאוֹלָרִים. אֶלָּא שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם מוּעָטִים הָיוּ הַכֵּלִים הָאֵלֶּה בִּידֵי הָאִכָּרִים וּמַשְׁחִיז־הַסַּכִּינִים הַזָּקֵן פִּרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּדֹחַק. לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם עָלוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עַל מִשְׁכָּבָם וּבִטְנָם מְהַמָּה מֵרָעָב.

יוֹם אֶחָד פָּנָה הַבֵּן הַבְּכוֹר אֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: – שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי הַרְחֵק־הַרְחֵק מֵעֵבֶר לֶהָרִים מְצוּיָה אֶרֶץ, בָּהּ קוֹצְרִים הָאִכָּרִים אֶת יְבוּל שְׂדוֹתֵיהֶם בְּקֶשֶׁת וּבְחֵץ.

– הֲכֵיצַד בְּקֶשֶׁת וּבְחֵץ?! – הִתְפַּלֵּא מַשְׁחִיז הַסַּכִּינִים הַזָּקֵן.

– הִנֵּה כָּכָה – הִסְבִּיר הָאָח הַבְּכוֹר – כַּאֲשֶׁר הַתְּבוּאָה מַבְשִׁילָה, יוֹצְאִים הָאִכָּרִים בְּקַשְׁתוֹתֵיהֶם וְחִצֵּיהֶם וְיוֹרִים בַּשִּׁבֳּלִים. אַחַר־כָּךְ הֵם מְעָרְמִים אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַיְרוּיוֹת לַעֲרֵמוֹת וּמַסִּיעִים אוֹתָן בַּעֲגָלוֹת הַגֹּרְנָה.

– וּבְכֵן? – שָׁאַל הָאָב הַזָּקֵן – מַה לְּךָ וּלְאוֹתָם כְּסִילִים?

– חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי שֶׁאִם אֵלֵךְ לְאוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶמְכֹּר לְאִכָּרֶיהָ מַגָּלִים מֻשְׁחָזִים, אוּכַל לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף רַב.

– לֵךְ בְּנִי וּתְהֵא דַרְכְּךָ צְלֵחָה – בֵּרְכוֹ אָבִיו.

פָּנָה הַבְּכוֹר אֶל עֵבֶר הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים. הָלַךְ יוֹם, הָלַךְ יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה בַּשְּׁבִיל הַצַּר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ אֶרֶץ.

וְהַיָּמִים יְמֵי קָצִיר, הָאִכָּרִים יָצְאוּ אֶל שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה, מְצֻיָּדִים בִּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים וּמַה הֻפְתְּעוּ, בִּרְאוֹתָם אָדָם זָר קוֹצֵר אֶת הַשִּׁבֳּלִים חִישׁ קַל וּבִמְהִירוּת רַבָּה בִּכְלִי־מַתֶּכֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.

– אֱמֹר־נָא לָנוּ, אִישׁ נָכְרִי, בַּמָּה אַתָּה קוֹצֵר אֶת הַתְּבוּאָה? – בְּמַגָּל.

– שֶׁמָּא תוֹאִיל לִמְכּוֹר לָנוּ כְּלִי־פְּלָאִים זֶה? – יֵשׁ עִמִּי עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה מַגָּלִים וּבְחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי מוֹכֵר אוֹתָם לָכֶם – אָמַר הַבְּכוֹר – אֲבָל הֵם יְקָרִים מְאֹד.

– נְשַׁלֵּם לְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ – הִבְטִיחוּ לוֹ הָאִכָּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת.

כָּכָה מָכַר הַבֵּן הַבְּכֹור אֶת מַגָּלָיו לָאִכָּרִים וְקִבֵּל בַּעֲבוּרָם כֶּסֶף רַב. מִשֶּׁחָזַר הַבַּיְתָה, נָתַן אֶת כָּל כַּסְפּוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְאָבִיו שָׂמַח בּוֹ מְאֹד.

נִתְקַנֵּא בּוֹ הָאָח הַשֵּׁנִי וְאָמַר: – אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי אַף אָנִי. – הֵיכָן תְּנַסֶּה אֶת מַזָּלְךָ? – שְׁאָלוֹ אָבִיו הַזָּקֵן.

–שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי הַרְחֵק־הַרְחֵק בַּצָּפוֹן מְצוּיָה אֶרֶץ, בָּהּ נִמְשָׁךְ הַלַּיְלָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים. הִנֵּה אֶקַּח עִמִּי תַּרְנְגוֹלִים אֲחָדִים וְאֵלֵךְ לִי לְאוֹתָהּ אֶרֶץ. הַתַּרְנְגוֹלִים יְקַרְקְרוּ, וְקוֹל קִרְקוּרָם יָאִיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְיַעֲלֶה אוֹתָהּ לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם. אֶמְכֹּר אֶת תַּרְנְגוֹלַי לְתוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶל־נָכוֹן אֲקַבֵּל בַּעֲבוּרָם כֶּסֶף רַב.

– לֵךְ בְּנִי וּתְהֵא דַּרְכְּךָ צְלֵחָה – בֵּרְכוֹ אָבִיו.

נָטַל הַבֵּן הַשֵּׁנִי אֶת תַּרְנְגוֹלָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. מִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְאוֹתָה אֶרֶץ, בָּהּ נִמְשָׁךְ הַלַּיְלָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים.

– הֵבֵאתִי עִמִּי עוֹפוֹת־פֶּלֶא! – הִכְרִיז בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ־הַחשֶׁךְ – קוֹרְאִים לָהֶם תַּרְנְגוֹלִים. אַךְ יִפְצוּ פִּיהֶם בְּקִרְקוּר, מִיָּד תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁמֵי אַרְצְכֶם וְתָמֵס אֶת הַשֶּׁלֶג, תְּחַמֵּם אֶת הָאֲדָמָה, וְהָעֵצִים יַתְחִילוּ לְלַבְלֵב וְיָנִיבוּ שֶׁפַע שֶׁל פְּרִי. שׁוּב לֹא תִּקְפְּאוּ בַּקָּרָה, תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ, וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ תּוּכְלוּ לָדוּג דָּגִים וּלְעַבֵּד אֶת שְׂדוֹתֵיכֶם.

– נוֹכֵל אַתָּה! – הֵשִׁיבוּ תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ בְּכַעַס – לְהָתֵל בָּנוּ בָּאתָ!

–וְאִם אֱמֶת דִּבַּרְתִּי?

– אִם אָמְנָם אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, נִגְמֹל לְךָ בְּכֶסֶף

וּבְזָהָב כְּכָל שֶׁתּוּכַל לָשֵׂאת, אֲבָל אִם שִׁקַּרְתָּ לָנוּ, מוּת תָּמוּת!

עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, פָּצָה תַּרְנְגוֹל אֶחָד אֶת פִּיו

וְהֵחֵל קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל: קִי קִירִיקִי!…כִּי בְּאַרְצוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל עָלְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה הַשֶּׁמֶשׁ. – קִי קִירִיקִי!…קִי קִירִיקִי!… –

הֶחֱרוּ־הֶחֱזִיקוּ אַחֲרָיו כָּל שְׁאָר הַתַּרְנְגוֹלִים וּכְבָר נִדְמֶה הָיָה כִּי הַחֲשֵׁכָה מַבְהִירָה בְּמִקְצָת.

– קִיקִירִיקִי!..קִיקִירִיקִי!..קִיקִירִיקִי!.. – קִרְקְרוּ הַתַּרְנְגוֹלִים בִּמְלוֹא גְּרוֹנָם וְהוֹסִיפוּ וְקִרְקְרוּ וְלֹא הִרְפּוּ עַד… …עַד שֶׁהַחֲשֵׁכָה נִתְבַּהֲרָה וְהָלְכָה, נִתְבַּהֲרָה וְהָלְכָה וְשָׁם – הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ! – בִּקְצֵה הָאֹפֶק הֵגִיחָה – הוֹי פִּלְאֵי פְּלָאִים! – כֵּן, כֵּן: הִיא בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ, אֲדֻמָּה כָּאֵשׁ – הַשֶּׁמֶשׁ!

עַתָּה נִשְׁתַּתְּקוּ הַתַּרְנְגוֹלִים וְתוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ פָּצְחוּ בְּקוֹל תְּרוּעָה וְהַלֵּל.

– בָּרוּךְ תִּהְיֶה לָנוּ, אִישׁ נָכְרִי! – קָרְאוּ בְּשִׂמְחָה תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ הַחשֶׁךְ וְקָנּו מִמֶּנּוּ אֶת כָּל תַּרְנְגוֹלָיו וְהֶעֱנִיקוּ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב כְּכָל שֶׁיָכוֹל הָיָה לָשֵׂאת.

מִשֶּׁחָזַר הַבַּיְתָה, נָתַן הַבֵּן הַשֵּׁנִי אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ לְאָבִיו הַזָּקֵן וְאָבִיו שָׂמַח בּוֹ מְאֹד.

נִתְקַנֵּא הָאָח הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר בְּכֻלָּם, בִּשְׁנֵי אֶחָיו הַגְּדוֹלִים, וְאָמַר אֶל אָבִיו:

– אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי גַּם אָנִי.

– הֵיכָן וּבַמֶּה תְּנַסֶּה אֶת מַזָּלְךָ? – שְׁאָלוֹ אָבִיו הַזָּקֵן.

– אֲנִי אֵינֶנִּי נוֹשֵׂא אֶת נַפְשִׁי לְכֶסֶף וּלְזָהָב, אָבִי. –וּלְמָה אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת נַפְשְׁךָ, בְּנִי? – סוֹד הוּא, אָבִי. אַךְ אִם אַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי, אָסֵב לָכֶם, לְךָ וּלְאִמָּא, הַרְבֵּה שִׂמְחָה וָנַחַת.

– לֵךְ בְּנִי, וּתְהֵא דַּרְכְּךָ צְלֵחָה, בֵּרְכוֹ אָבִיו. יָצָא צְעִיר הָאַחִים לַדֶּרֶךְ וּמִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן מְפֹאָר שֶׁהִתְנַשֵֹׂא עַל פִּסְגַּת צוּק סֶלַע גָּבֹהַּ וְתָלוּל.

סֶלַע הָאַרְמוֹן הָיָה מֻקָּף סָבִיב־סָבִיב תְּעָלַת־מַיִם רְחָבָה וַעֲמֻקָּה. מִגְדְּלֵי שַׁיִשׁ רַבִּים הִזְדַּקְּרוּ בִּמְרוֹמֵי הָאַרְמוֹן. וְהִנֵּה, בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַגָּבוֹהַ וְהַיָּפֶה בַּמִּגְדָּלִים הִתְגּוֹרְרָה צִפּוֹר־שִׁיר – כַּנָּרִית.

כַּנָּרִית זוֹ, כַּנָּרִית־פְּלָאִים הָיְתָה: כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהּ, חוֹזֵר לִהְיוֹת צָעִיר וְזוֹכֶה בַּעֲלוּמֵי נֶצַח. וְהוּא הַדָּבָר שֶׁצְּעִיר הָאַחִים בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לְהוֹרָיו: ¹ לְהָשִׁיב לָהֶם אֶת עֲלוּמֵיהֶם. אֶת תְּעָלַת הַמַּיִם הָרְחָבָה חָצָה הָעֶלֶם הָאַמִּיץ בִּשְׂחִיָּה אֲבָל כֵּיצַד יְטַפֵּס וְיַעֲלֶה עַל חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַתָּלוּל?! שׁוּב וָשׁוּב נִסָּה הָעֶלֶם לְטַפֵּס עַל חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַחֲלַקְלַקּוֹת, אֲבָל כָּל פַּעַם חָזַר וְנָפַל הַמַּיְמָה. כֹּחוֹתָיו אָפְסוּ וְכִמְעַט טָבַע בְּמֵי הַתְּעָלָה הָעֲמֻקִּים. רוּחוֹ נָפְלָה בְּקִרְבּוֹ וּכְבָר בִּקֵּשׁ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. וְכַאֲשֶׁר הֵסֵב פָּנָיו לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה, הִבְחִין לְפֶתַע בְּשׁוּעָל אֶחָד אֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בּוֹ דּוּמָם. שׁוּעָל כָּזֶה לֹא רָאָה מִיָּמָיו. הָיָה לוֹ זָנָב עָבֹת וְאָרֹךְ וְרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת וּבִקְצֵה כַּפּוֹתָיו הִזְדַּקְּרוּ צִפָּרְנַיִם גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת.

– יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ, עֶֶלֶם חֶֶמֶד, כִּי מְבַקֵּשׁ אַתָּה אֶת כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים – פָּתַח הַשּׁוּעָל וְאָמַר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם – רַבִּים בִּקְּשׁוּ אֶת הַכַּנָּרִית לְפָנֶיךָ, וְכֻלָּם טָבְעוּ בַּתְּעָלָה הַזֹּאת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינְךָ מְבַקֵּשׁ אֶת הָעֲלוּמִים לְעַצְמְךָ כִּי אִם לְאָבִיךָ וּלְאִמְּךָ, אֲסַיַּע בְּיָדְךָ. אֱחֹז בְּחָזְקָה בִּזְנָבִי, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, וַאֲנִי אֲבִיאֲךָ לִמְרוֹמֵי הַצּוּק.

אָחַז הָעֶלֶם בִּזְנָבוֹ הָאָרֹךְ וְהֶעָבֶה וְהַשּׁוּעָל הֵחֵל מְטַפֵּס מַעְלָה־מַעְלָה עַל פְּנֵי חוֹמַת הָאַרְמוֹן הַתְּלוּלָה.

– אֱחֹז בְּחָזְקָה וְאַל תַּרְפֶּה! – צָעַק הַשּׁוּעָל. כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הִגִּיעוּ אֶל רֹאשׁ הַצּוּק וּמִשָּׁם אֶל הַגָּבוֹהַ בַּמִּגְדָּלִים. כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים הַבּוֹדֵדָה הָיְתָה כָּל־כָּךְ נִרְעֶשֶׁת וּמֻפְתַּעַת מִמַּרְאֵה הָעֶלֶם, עַד כִּי קָפְאָה תַּחְתֶּיהָ כְּמוֹ אֶבֶן וְהָעֶלֶם נְטָלָהּ בְּיָדָיו.

רַק עַתָּה הִשְׁמִיעָה כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים צְרִיחַת אַזְעָקָה נוֹאֶשֶׁת וְשׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן חָשׁוּ לְהַצִּילָהּ. אוּלָם עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת הִקְדִּימָם וּבְהַחֲזִיקוֹ בִּזְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל, חָזַר וְגָלַשׁ לְמַטָּה. הוּא חָצָה בִּשְׂחִיָּה אֶת תְּעָלַת הַמַּיִם הָרְחָבָה וְהִגִּיעַ לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, שׁוּעָל חָבִיב – הוֹדָה עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת לַשּׁוּעָל, בְּהַחֲזִיקוֹ בְּיָדָיו אֶת כַּנָּרִית־הַפְּלָאִים – בִּלְעָדֶיךָ לֹא הָיִיתִי מַשִּׂיג אוֹתָהּ לְעוֹלָם!

– אַל תְּמַהֵר לְהוֹדוֹת לִי – הֵשִׁיב לוֹ הַשּׁוּעָל – שׁוֹמְרֵי הָאַרְמוֹן דּוֹלְקִים אַחֲרֵינוּ, רוֹבִים אֲרֻכֵּי־קָנֶה בִּידֵיהֶם. אַל תַּרְפֶּה מִזְּנָבִי כִּי מָהִיר אֲנִי מִמְּךָ. קָדִימָה!

וְהַשּׁוּעָל דָּהַר קָדִימָה וְהָעֶלֶם אַחֲרָיו. כָּכָה דָּהֲרוּ שְׁנֵיהֶם, דִּלְּגוּ עַל פְּנֵי תְּעָלוֹת וּמַהֲמוֹרוֹת, חצוּ אֶת הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה וְהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה לְתוֹךְ יַעַר עָבֹת.

כָּאן נֶעֶצְרוּ שְׁנֵיהֶם לְהִנָּפֵשׁ מְעַט. בֵּינָתַיִם יָרַד לַיְלָה חָשׁוּךְ, אַף לֹא כּוֹכָב אֶחָד נִדְלַק בַּשָּׁמַיִם.

– עַתָּה נִצַּלְתָּ – פָּנָה הַשּׁוּעָל וְאָמַר לְעֶלֶם הַחֲמוּדוֹת – לֵךְ לְךָ אֶל בֵּית אָבִיךָ וֶהֱיֵה שָׁלוֹם!

צְעִיר־הָאַחִים פָּנָה לְדַרְכּוֹ וּמִקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת הִגִּיעַ לְבֵית אָבִיו. אַךְ עָבַר צְעִיר־הָאַחִים אֶת מִפְתַּן הַבַּיִת, וְהִנֵּה – פִּלְאֵי פְּלָאִים – הִזְדַּקֵּף מַשְׁחִיז הַסַּכִּינִים הַיָּשִׁישׁ מְלוֹא קוֹמָתוֹ, כְּמוֹ הִשִּׁיר מֵעָלָיו אֶת כָּל מַשָּׂא שְׁנוֹתָיו, וְחָזַר וְהָיָה גֶּבֶר חָסֹן וְצָעִיר. וְאִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה, כְּפוּפַת הַגֵּו, חִדְּשָׁה אֶת עֲלוּמֶיהָ גַּם הִיא, וְהָיְתָה צְעִירָה וְיָפָה כְּמִלְּפָנִים.

א

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חָיוּ בְּסִין מֶלֶךְ וְמַלְכָּה וְלָהֶם בַּת יְחִידָה. יוֹם אֶחָד טִיְּלָה בַּת הַמֶּלֶךְ לַהֲנָאָתָהּ בְּגַן הָאַרְמוֹן.

לְפֶתַע פָּרְצָה סוּפָה נוֹרָאָה, שֶׁחָטְפָה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ מֵהַגַּן וְנָשְׂאָה אוֹתָהּ עִמָּהּ הַרְחֵק הַרְחֵק, אֶל הַמְּעָרָה שֶׁל הַדְּרָקוֹן הָאָיֹם, בַּעַל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים.

הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, הוּא הוּא שֶׁחוֹלֵל אֶת הַסּוּפָה וְהוּא שֶׁהֵגִיחַ מִתּוֹכָהּ וְחָטַף אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ וְנָשָׂא אוֹתָהּ אֶל מְעָרָתוֹ.

הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע לְאָן נֶעֶלְמָה בִּתּוֹ הַיְחִידָה. עַל כֵּן צִוָּה לְהַכְרִיז בְּרַחֲבֵי מְדִינָתוֹ לֵאמוֹר: כָּל מִי אֲשֶׁר יַחֲזִיר אֶת הַנְּסִיכָה לְאַרְמוֹנוֹ, יְקַבְּלֶנָּה לְאִשָּׁה.

וְהִנֵּה, עֶלֶם כַּפְרִי אֶחָד הִבְחִין בַּדְּרָקוֹן שֶׁהֵבִיא אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶל מְעָרָתוֹ. אַךְ הַמְּעָרָה הַזֹּאת פְּעוּרָה הָיְתָה כְּמוֹ לֹעַ בִּמְרוֹמֵי צוּק גָּבוֹהַּ מְאֹד וְתָלוּל מְאֹד. הָעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַצּוּק, לֹא יָכוֹל הָיָה לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה הָעֲמֻקָּה, וּמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה לֹא יָכוֹל הָיָה לַחֲזֹור וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה אֶל שְׂפַת הַצּוּק.

הָעֶלֶם שׁוֹטֵט כֹּה וָכֹה עַל שְׂפַת הַצּוּק הַגָּבוֹהַּ וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת. עָבַר לְיָדוֹ אִישׁ־הָרִים גְּּבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב כְּתֵפַיִם וּשְׁאָלוֹ מַה מַּעֲשָׂיו כָּאן.

סִפֵּר לוֹ.

נָטַל אִישׁ־הֶהָרִים סַל־נְצָרִים, הוֹשִׁיב בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֶלֶם וְהוֹרִידוֹ אֶל תּוֹךְ מְעָרַת הַבּוֹר. שָׁם, עַל קַרְקַע הַבּוֹר, רָבַץ לוֹ הַדְּרָקוֹן הַגָּדוֹל וּבַת־הַמֶּלֶךְ חָבְשָׁה אֶת פִּצְעוֹ. שֶׁכֵּן, כֶּלֶב־הַשָּׁמַיִם נָשַׁךְ מִמֶּנּוּ אֶת רֹאשׁוֹ הָעֲשִׂירִי, וְדָם רָב עֲדַיִן שָׁתַת מִן הַפֶּצַע שֶׁלֹּא הִגְלִיד.

מִשֶּׁהִבְחִינָה בַּת־הַמֶּלֶךְ בָּעֶלֶם הָאַמִּיץ, רָמְזָה לוֹ שֶׁיְּמַהֵר וְיִסְתַּתֵּר. וְכֵן אָמְנָם עָשָׂה. לְאַחַר שֶׁבַּת־הַמֶּלֶךְ חָבְשָׁה אֶת פִּצְעוֹ, פָּשְׁטָה נְעִימוּת לֵאָה בָּאֲבָרָיו שֶׁל הַדְּרָקוֹן וְכָל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים נִרְדְּמוּ בָּזֶה אַחַר זֶה.

כְּהֶרֶף־עַיִן הֵגִיחַ הָעֶלֶם מִמַּחְבּוֹאוֹ וּבַחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ כָּרַת בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת כָּל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים שֶׁל הַדְּרָקוֹן.

– וְעַכְשָׁו שְׁבִי לָךְ בְּתוֹךְ סַל־הַנְּצָרִים וְאִישׁ־הֶהָרִים יַעֲלֶה אוֹתָךְ לְמַעְלָה – אָמַר לָהּ¹ הָעֶלֶם.

– מוּטָב כִּי אַתָּה תַּעֲלֶה תְּחִלָּה – הֵשִׁיבָה בַּת־הַמֶּלֶךְ הַחֲכָמָה. – לֹא, כִּי אֲחַכֶּה כָּאן עַד שֶׁתִּנָּצְלִי וְתַגִּיעִי לְמַעְלָה לִמְקוֹם מִבְטַחִים, וְאַחַר־כָּךְ אָבוֹא אַחֲרַיִךְ.

בְּאֵין־בְּרֵרָה נֶעֶנְתָה בַּת־הַמֶּלֶךְ לְהַפְצָרוֹתָיו. אוּלָם לִפְנֵי שֶׁיָּשְׁבָה בְּסַל הַנְּצָרִים, שָׁלְפָה מַכְבֵּנַת שֶׁנְהָב מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, מֵאוֹתָן מַכְבֵּנוֹת שֶׁנְהָב אֲרֻכּוֹת, שֶׁנְּשֵׁי סִין נוֹהֲגוֹת לִתְקוֹעַ בְּמַחְלְפוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן, וְשָׁבְרָה אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. אֶת הַחֲצִי הָאֶחָד הִטְמִינָה בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְאֶת הַחֲצִי הַשֵּׁנִי נָתְנָה לְמַצִּיל־נַפְשָׁהּ. כֵּן עָשְׂתָה גַּם בִּצְעִיף הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר־לָהּ – אֶת הַמַּחֲצִית שָׁמְרָה לְעַצְמָהּ, וְאֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה נָתְנָה לָעֶלֶם הָאַמִּיץ.

– קַח אֶת מַחֲצִית הַמַּכְבֵּנָה וּמַחֲצִית הַצָּעִיף וְשָׁמְרֵם הֵיטֵב. וְהָיָה הַדָּבָר אוֹת לִבְרִית שֶׁנִּכְרְתָה בָּזֶה בֵּינֵינוּ, אַלּוּפִי וּמַצִּיל־חַיַּי.

כֹּה אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ וְיָשְׁבָה בְּסַל הַנְּצָרִים. אִישׁ־הֶהָרִים מָשַׁךְ בַּחֶבֶל וְהֶעֱלָה אֶת סַל הַנְּצָרִים אֶל שְׂפַת הַצּוּק.

– תּוֹדָה לְךָ, אִישׁ הֶהָרִים, עַל שֶׁהֶעֱלֵיתָ אוֹתִי מִתּוֹךְ הַבּוֹר – אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ – וְעַתָּה הוֹאִיל־נָא וְהַעֲלֵה גַּם אֶת הָעֶלֶם הָאַמִּיץ שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיָּיו כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיַּי.

אוּלָם אִישׁ־הֶהָרִים צָחַק בְּקוֹל רָם וְהֵשִׁיב: – הַפֶּתִי הַהוּא יִשָּׁאֵר בְּבוֹר־הַמְּעָרָה וְאוֹתָךְ, חֲמוּדָתִי, אֶקַּח עִמִּי, אֲבִיאֵךְ לְאַרְמוֹן אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ וְאַתְּ תִּהְיִי לִי לְאִשָּׁה.

כָּרְעָה בַּת הַמֶּלֶךְ עַל בִּרְכֶּיהָ, בֵּקְּשָׁה וְהִתְחַנְּנָה כִּי יַעֲלֶה אֶת הָעֶלֶם מִתּוֹךְ הַבּוֹר. וְגַם הָעֶלֶם עַצְמוֹ קָרָא מִלְמַטָּה כִּי לֹא יַפְקִירוּהוּ לָמוּת בַּבּוֹר הָאָפֵל – אוּלָם לַשָּׁוְא. אִישׁ־הֶהָרִים נָטַל עִמּוֹ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ.

הָעֶלֶם לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא שׁוֹטֵט כֹּה וָכֹה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה וְגִלָּה שָׁם הַרְבֵּה כּוּכִים צְדָדִיִּים. עַל הַקִּיר שֶׁל אַחַד הַכּוּכִים תָּלוּי הָיָה דָּג גָּדוֹל. הָעֶלֶם נָגַע בּוֹ בְּלִי מֵשִׂים בְּכַף־יָדוֹ, וּכְהֶרֶף־עַיִן לָבַשׁ הַדָּג דְּמוּת שֶׁל עֶלֶם חֲמוּדוֹת.

– תּוֹדָה לְךָ שֶׁגָּאַלְתָּ אוֹתִי מֵהַכִּשּׁוּף שֶׁהִטִּיל בִּי הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא! – קָרָא נַעַר־הַדָּג בְּשִׂמְחָה.

וּשְׁנֵיהֶם כָּרְתוּ בְּרִית יְדִידוּת לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם. חָלְפוּ שָׁעוֹת וּמֵעָיו שֶׁל הָעֶלֶם הָאַמִּיץ הֵחֵלוּ מְהַמִּים בּוֹ מֵרָעָב. בְּתוּרוֹ אַחַר דְּבַר־מַאֲכָל כָּלְשֶׁהוּ, יָצָא אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה. אַךְ גַּם שָׁם לֹא הָיוּ אֶלָּא אֲבָנִים בִּלְבַד. לְפֶתַע רָאָה שָׁם דְּרָקוֹן־יָם גָּדוֹל, רוֹבֵץ לוֹ עַל הָאָרֶץ מֵאֲחוֹרֵי הַמְּעָרָה וּמְלַקֵּק בִּשְׁקִיקָה אֶת הָאֲבָנִים. הָעֶלֶם עָשָׂה כָּמוֹהוּ וְשׁוּב לֹא חָשׁ כָּל רָעָב.

– הוֹי, דְּרָקוֹן־יָם –פָּנָה אֵלָיו הָעֶלֶם וְשָׁאַל – שֶׁמָּא תַּגִּיד לִי אֵי דֶּרֶךְ אוּכַל לָצֵאת מִזֶּה הַמָּקוֹם? הֵנִיעַ דְּרָקוֹן־הַיָּם בְּרֹאשׁוֹ וְהִזְמִין אֶת הָעֶלֶם לָשֶׁבֶת עַל זְנָבוֹ. הָעֶלֶם עָשָׂה כֵּן וּדְרָקוֹן־הַיָּם הַגָּדוֹל הִתְרוֹמֵם חִישׁ קַל וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ אֶל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בִּקֵּשׁ הָעֶלֶם לְהוֹדוֹת לִדְרָקוֹן־הַיָּם, אַךְ הוּא נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ.

פָּנָה הָעֶלֶם לָלֶכֶת הָלְאָה וּמָצָא בְּדַרְכּוֹ קְלִפָּה גְּדוֹלָה שֶׁל צָב שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה פְּנִינִים. פְּנִינִים אֵלּוּ פְּנִינֵי־פֶּלֶא הָיוּ: כַּאֲשֶׁר מְטִילִים אוֹתָן לְתוֹךְ הָאֵשׁ, כֹּחָן לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ; כַּאֲשֶׁר מְטִילִים אוֹתָן לְתוֹךְ הַמַּיִם – נְסוֹגִים הַמַּיִם וְנִצָּבִים כְּמוֹ נֵד מִזֶּה וּמִזֶּה.

הִטְמִין הָעֶלֶם אֶת פְּנִינֵי־הַפֶּלֶא בְּכִיסוֹ וְהָלַךְ הָלְאָה וְהִגִּיעַ לִשְׂפַת הַיָּם. הֵטִיל פְּנִינָה אַחַת לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְהַיָּם הָיָה לְחָרָבָה.

וּמִשֶּׁהָיָה הַיָּם לְחָרָבָה, נִתְגַּלָּה עַל קַרְקָעִיתוֹ דְּרָקוֹן־הַיָּם הַגָּדוֹל. – מִי זֶה מַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַטְרִיד אֶת מְנוּחָתִי בְּמַלְכוּתִי שֶׁלִּי?! – נָהַם דְּרָקוֹן־הַיָּם בְּרֻגְזָה.

– מָצָאתִי פְּנִינִים, הֵטַלְתִּי אַחַת מֵהֶן לַמַּיִם וְהַיָּם הָיָה לְחָרָבָה – סִפֵּר הָעֶלֶם.

מִשֶׁנָּשָׂא דְּרָקוֹן־הַיָּם אֶת רֹאשׁוֹ, הִכִּיר אֶת הָעֶלֶם וְאָמַר: – אַתָּה גָּאַלְתָּ אֶת בְּנִי מִכִּשׁוּף־הַדָּג שֶׁהִטִּיל בּוֹ הַדְּרָקוֹן הָאָיֹם, וְאַתֶּם שְׁנֵיכֶם כְּרַתֶּם בְּרִית יְדִידוּת בֵּינֵיכֶם. הֱיֵה בָּרוּךְ, עֶלֶם חֵן שֶׁלִּי, רְדָה־נָא לַיָּם וֶהֱיֵה־נָא אוֹרְחִי!

נַעֲנָה הָעֶלֶם לַהַזְמָנָה וּדְרָקוֹן־הַיָּם הֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ מִמֵּיטַב הַמַּשְׁקָאוֹת וְהַמַּאֲכָלִים. מִשֶּׁחָזַר בָּעֶרֶב נַעַר־הַדָּג וְרָאָה אֶת הָעֶלֶם, שָׂמַח בּוֹ מְאֹד וְאָמַר:

– בְּהַגִּיעַ שַׁעְתְּךָ לָלֶכֶת לְדַרְכְּךָ, אֶל נָכוֹן יְבַקֵּשׁ אָבִי לִגְמוֹל לְךָ עַל שֶׁהֵטַבְתָּ עִמָּדִי וּבְוַדַּאי יַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ מַתָּנוֹת הַרְבֵּה. עֲצָתִי לְךָ, כִּי לֹא תִּקַּח מַתָּנוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וְלֹא שׁוּם אֲבָנִים טוֹבוֹת. בַּקֵּשׁ תְּבַקֵּשׁ לְךָ אַךְ אֶת הַדְּלַעַת הַחֲלוּלָה הַקְּטַנָּה הָעוֹמֶדֶת שָׁם בַּפִּנָּה, כִּי דְּלַעַת פְּלָאִים הִיא.

וְאָכֵן בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם לָלֶכֶת, אָמַר לוֹ דְּרָקוֹן־הַיָּם: – בַּמָּה אֶגְמֹל לְךָ עַל שֶׁגָּאַלְתָּ אֶת בְּנִי?

בְּחַר בַּאֲשֶׁר תִּבְחַר וְיֻתַּן לְךָ – כֶּסֶף אוֹ זָהָב, מַרְגָּלִיּוֹת אוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת.

– לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב – הֵשִׁיב הָעֶלֶם – לֹא אֲבַקֵּשׁ לְעַצְמִי אֶלָּא אֶת הַדְּלַעַת הַקְּטַנָּה הַהִיא.

דְּרָקוֹן־הַיָּם הַנִּדְהָם הִסֵּס מְעַט. אוּלָם לְבַסּוֹף נֶעְתַּר לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם וְנָתַן לוֹ אֶת הַדְּלַעַת בְּמַתָּנָה.

נָטַל הָעֶלֶם אֶת הַדְּלַעַת, וְיָצָא אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל דְּרָקוֹן־הַיָּם וְחָזַר אֶל הַיַּבָּשָׁה.

לִפְנוֹת עֶרֶב הֵצִיק לוֹ הָרָעָב. הוּא נָגַע בַּדְּלַעַת וְלָחַשׁ מַה שֶּׁלָּחַשׁ וּכְהֶרֶף־עַיִן נִצַּב לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ מִכָּל טוּב. הָעֶלֶם אָכַל וְשָׁתָה וְהָלַךְ הָלְאָה. מִשֶּׁהִתְעַיֵּף וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ, הֶעֱלָה בְּכֹחַ קְסָמֶיהָ שֶׁל הַדְּלַעַת חֲמוֹר נָאֶה. עָלָה הָעֶלֶם וְרָכַב עַל גַּבּוֹ וּמֵרֹב שִׂמְחָה נָתַן קוֹלוֹ בְּשִׁיר.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים קָשְׁתָה עָלָיו הָרְכִיבָה. כְּהֶרֶף־עַיִן הוֹפִיעָה כִּרְכָּרָה. הַחֲמוֹר נִרְתַּם אֵלֶיהָ וְהָעֶלֶם הִשְׂתָּרַע לוֹ בְּנַחַת עַל הַכָּרִים הָרַכִּים. מִקֵּץ שָׁבוּעַ יָמִים הֱבִיאוֹ הַחֲמֹור לְעִיר מִשְׁכָּנָם שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.

ב

בֵּינָתַיִם הֶחֱזִיר אִישׁ־הֶהָרִים אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶל אָבִיהָ וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וְיִתֵּן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.

– לֹא זֶה הָאִישׁ שֶׁהִצִּיל אוֹתִי מִמְּעָרָתוֹ שֶׁל הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא! – קָרְאָה בַּת הַמֶּלֶךְ – אֲבָל זֶה הָאִישׁ שֶׁגָּזַל אוֹתִי מִמַּצִּילִי הָאֲמִתִּי!

– הֲתוּכְלִי לְהוֹכִיחַ זֹאת, בִּתִּי? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. – אֱמֶת בְּפִי – לָחֲשָׁה בַּת־הַמֶּלֶךְ – אַךְ אֵין עִמִּי דָּבָר לְהוֹכִיחָה.

– אִם לֹא אֶתְּנֵךְ לְאִשָּׁה לְאִישׁ־הֶהָרִים יַגִּיד הָעָם כִּי אֲנִי מְסָרֵב לָתֵת אֶת בִּתִּי לְאִישׁ פָּשׁוּט וְאֵינִי מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתִי – הֵשִׁיב לָהּ אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ.

– הָבָה נְחַכֶּה יָמִים אֲחָדִים – בִּקְּשָׁה בַּת הַמֶּלֶךְ – לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁהָעֶלֶם הָאַמִּיץ הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ בּוֹר הַמְּעָרָה וְהוּא יוֹפִיעַ לַמּוֹעֵד לְקַחְתֵּנִי לוֹ לְאִשָּׁה.

אוּלָם חָלְפוּ יָמִים וְהָעֶלֶם הָאַמִּיץ לֹא הוֹפִיעַ. אִישׁ־הֶהָרִים דָּחַק בַּמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִדְחֶה עוֹד אֶת הַכְּלוּלוֹת. פֹּה וָשָׁם גַּם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת, כִּי הַמֶּלֶךְ מְהַסֵּס לְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. הַמֶּלֶךְ חָשַׁשׁ פֶּן יִתְמָרֵד עָלָיו הָעָם, וְהוֹדִיעַ לֵאמֹר:

– הַמֶּלֶךְ מַבְטִיחַ, הַמֶּלֶךְ מְקַיֵּם. מָחָר יֵעָרֵךְ חַג־הַכְּלוּלוֹת שֶׁל בִּתִּי עִם אִישׁ־הֶהָרִים. וְכֵן הָיָה. בַּכִּכָּר הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּפְנֵי אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ נֶעֶרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים עֲמוּסִים מִכָּל טוּב וְהָעָם מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק נָהַר לְהִשְׁתַּתֵּף בְּחַג־הַכְּלוּלוֹת.

אִישׁ־הֶהָרִים, הָדוּר וּמְקֻשָּׁט כְּמוֹ טַוָּס, הוֹלִיךְ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ אֶל כִּסְאוֹ, כְּשֶׁפָּנֶיהָ חִוְרוֹת וַעֲצוּבוֹת מְאֹד. אִישׁ־הֶהָרִים אָחַז בְּאֶצְבָּעָהּ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לַעֲנוֹד לָהּ אֶת טַבַּעַת הַנִּשּׂוּאִין. וְהִנֵּה – – וְהִנֵּה בְּדִיּוּק בְּרֶגַע זֶה פָּרַץ וְהִגִּיעַ עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת בְּכִרְכַּרְתּוֹ הָרְתוּמָה לַחֲמוֹר וּבַת הַמֶּלֶךְ נָפְלָה עַל צַוָּארוֹ, הִתְיַפְּחָה וְקָרְאָה: – הִנֵּה הָאִישׁ שֶׁהִצִּיל אֶת חַיַּי!

– אֲבָל כֵּיצַד נֵדַע זֹאת?! – קָרְאוּ קוֹלוֹת מִן הָעָם – גַּם הָעֶלֶם, גַּם אִישׁ־הֶהָרִים, שְׁנֵיהֶם טוֹעֲנִים כִּי הִצִּילוּ אֶת חַיַּיִךְ, שְׁנֵיהֶם תּוֹבְעִים אוֹתָךְ לְאִשָּׁה!

לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים שָׁלָה הָעֶלֶם מִכִּיסוֹ אֶת מַחֲצִית הַצָּעִיף וּמַחֲצִית הַמַּכְבֵּנָה, וְכֵן עָשְׂתָה גַּם בַּת הַמֶּלֶךְ.

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֶעֱנִישׁ הַמֶּלֶךְ קָשׁוֹת אֶת אִישׁ־הֶהָרִים, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַמַּמְלָכָה כֻּלָּהּ. וְאִלּוּ כְּלוּלוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ וְהָעֶלֶם הָאַמִּיץ נָחֹגּוּ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וּבְזֹאת הַפַּעַם הִבְרִיקוּ עֵינֶיהָ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ מֵרֹב שִׂמְחָה וָאשֶׁר.