פַּעַם אַחַת הָיָה נַפָּח וּשְׁמוֹ אֶבְיוֹן. אֶבְיוֹן הָיָה כָּל כָּךְ עָנִי וְאֶבְיוֹן, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ הָיָה לִשְׁלֹחַ אֶת יְלָדָיו לְקַבֵּץ נְדָבוֹת.
בְּאֶחָד מַעֲרַבי הַחֹרֶף הַקּוֹדְרִים, כַּאֲשֶׁר אֶבְיוֹן וִילָדָיו הֵסֵבּוּ מִסָּבִיב לָאָח הַבּוֹעֶרֶת מְצַפִּים לָאִשָּׁה שֶׁתַּגִּישׁ לָהֶם אֶת סְעֻדָּתֶם, סְעֻדַּת עֲנִיִּים דַּלָּה, שָׁמְעוּ נְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת. אֶבְיוֹן קָם וּפְתְחָהּ, וְעַל הַסַּף עָמַד קַבְּצָן זָקֵן לְבוּשׁ בְּלוֹאִים וְרוֹעֵד מִקֹּר.
– אָנָּא, אֲנָשִׁים טוֹבִים, הַכְנִיסוּנִי פְּנִימָה – בִּקֵּשׁ הַקַּבְּצָן – קַר לִי, רָעֵב אֲנִי.
– הִכָּנֵס, יְשִׁישִׁי – הִזְמִינוֹ אֶבְיוֹן – הָאֵשׁ מְפִיצָה חֹם בְּשֶׁפַע וְאַף פְּרוּסַת לֶחֶם נִמְצָא בִּשְׁבִילְךָ.
– רָאוּ־נָא אֶת נְדִיב־הַלֵּב הַזֶּה! – רָטְנָה הָאִשָּׁה – הוּא מִשֶּׁלּוֹ אֵין לוֹ כְּלוּם, אֶת יְלָדָיו הוּא מְשַׁלֵּחַ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, אֲבָל מַכְנִיס אוֹרְחִים בְּרֹחַב־לֵב, לְהִתְחַלֵּק עִמָּהֶם בְּפִתּוֹ הַדַּלָּה.
– מְצֻוִּים אֲנַחְנוּ עַל מִדָּה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים, אִשָּׁה! – גָּעַר בָּהּ אֶבְיוֹן בִּלְחִישָׁה – חָלִילָה לָנוּ לְהָשִׁיב פָּנָיו שֶׁל קַבְּצָן מִסְכֵּן זֶה. הָאֵשׁ שֶׁמְּחַמֶּמֶת אוֹתָנוּ, תְּחַמֵּם גַּם אוֹתוֹ, נַחֲסֹךְ מְעַט מִפִּתֵּנוּ, יֹאכַל גַּם הָאוֹרֵחַ וְלֹא יִגְוַע בָּרָעָב. עִרְכִי אֶת הַשֻּׁלְחָן, אִשָּׁה.
– בַּמָּה אֶעֱרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן?
– בַּמֶּה שֶׁמָּצוּי תַּחַת יָדֵךְ.
וְאֶל הַקַּבְּצָן הַמִּסְכֵּן פָּנָה וְאָמַר:
– שָׁב נָא עִמָּנוּ לְיַד הָאָח, עוֹבֵר־אוֹרַח. אֵת אֲשֶׁר נֹאכַל, תֹּאכַל גַּם אַתָּה.
וְהוּא פִּנָה לוֹ מָקוֹם וְכֻלָּם יָשְׁבוּ יַחְדָּו וְאָכְלוּ בְּתֵאָבוֹן פַּת דַּלָּה וּמְעַט מְרַק עֲדָשִׁים. לְאַחַר מִכֵּן הִצִּיעוּ לוֹ אֶבְיוֹן וְאִשְׁתּוֹ מִשְׁכָּב לְיַד הָאָח וְכֻלָּם הָלְכוּ לִישֹׁון.
לְמָחֳרָת קָם הַקַּבְּצָן הַנּוֹדֵד, נָטַל אֶת מַקְלוֹ וּצְרוֹרוֹ וּפָנָה לָלֶכֶת, בְּעָמְדוֹ עַל הַסַּף, הֵסֵב פָּנָיו וְאָמַר:
– לִפְנֵי שֶׁהִדַּפַּקְתִּי אֶמֶשׁ עַל דֶּלֶת בִּקְתַּתְכֶם, נִסִּיתִי אֶת מַזָּלִי בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הֶעָשִׁיר שֶׁלָּכֶם. אוּלָם הוּא גֵּרֵשׁ אוֹתִי בְּבֹשֶׁת־פָּנִים וְלֹא נָתַן לִי דָּבָר. אֲבָל אַתָּה לֹא הִסַּסְתָּ לְחַלֵּק עַמִּי אֶת פִּתְּךָ הַדַּלָּה וְדָאַגְתָּ לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹתַי הַזְּקֵנוֹת. עַל כֵּן בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי שָׁלֹשׁ מִמִּשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ וְתִתְמַלֶּאנָה.
– מִי אַתָּה, שֶׁכָּכָה תְּדַבֵּר? – נִתְבַּהֵל אֶבְיוֹן וְשָׁאַל.
– אֲנִי שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַדּוֹרֵשׁ־טוֹב לַבְּרִיּוֹת. בַּקֵּשׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ וְיֻתַּן לְךָ.
– בַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת אָדָם עָשִׁיר – לָחֲשָׁה הָאִשָּׁה עַל אָזְנוֹ שֶׁל אֶבְיוֹן – וְכִי אֵין אָנוּ, עֲנִיִּים מְרוּדִים כָּמוֹנוּ, רְאוּיִים לִמְעַט חַיִּים טוֹבִים?
– הַנִּיחִי לִי לִשְׁקֹל בְּדַעְתִּי – הֵשִׁיב לָהּ אֶבְיוֹן וְשָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה אָמַר:
– רוֹאֶה אַתָּה שְׁרַפְרַף מְרֻפָּט זֶה? אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁכָּל הַיּוֹשֵׁב עָלָיו, לֹא יוּכַל לָקוּם מִמֶּנּוּ בְּלִי רְשׁוּתִי.
– וְכִי יָצָאתָ מִדַּעְתְּךָ?! – לָחֲשָׁה הָאִשָּׁה בְּכַעַס – לְבַקֵּשׁ לְךָ הֶבֶל הֲבָלִים אֲשֶׁר כָּזֶה?
– אֲנִי נִתְבַּקַּשְׁתִּי לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלוֹת – הֵשִׁיב אֶבְיוֹן בְּנַחַת – וְזֶהוּ אֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ.
– וְהַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה? – שָׁאַל הַקַּבְּצָן הַזָּקֵן.
– הַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה – נִתְהַרְהֵר אֶבְיוֹן וְאָמַר – הַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה… כֵּן: עֵץ תַּפּוּחַ גָּבוֹהַּ צוֹמֵחַ לִפְנֵי בֵּיתִי. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁכָּל מִי אֲשֶׁר יַעֲלֶה וִיטַפֵּס עַל הָעֵץ הַזֶּה, לֹא יוּכַל לָרֶדֶת מִמֶּנּוּ בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּתִי.
הָאִשָּׁה לֹא יָכְלָה עוֹד לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ וְקָרְאָה:
– שׁוֹטֶה זֶה אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מָה הוּא שָׂח! עָשְׁרֵנוּ וְאָשְׁרֵנוּ תְּלוּיִים בִּקְצֵה לְשׁוֹנוֹ, וְהוּא, רְאוּ־נָא – עֵץ תַּפּוּחַ תָּקוּעַ לוֹ בְּרֹאשׁוֹ!
– אֲנִי נִשְׁאַלְתִּי וַאֲנִי הַמֵּשִׁיב – אָמַר אֶבְיוֹן.
– וּמַהִי בַּקָּשָׁתְךָ הַשְּׁלִישִׁית? – שָׁאַל הַקַּבְּצָן.
– עֲשִׁירוּת! בַּקֵּשׁ לְךָ עֲשִׁירוּת! – צָרְחָה הָאִשָּׁה בְּרֹב יֵאוּשׁ – בָּתִּים, נַחֲלָאוֹת, מֶרְכָּבוֹת, וְכֶסֶף. הַרְבֵּה כֶּסֶף.
וְאִלּוּ אֶבְיוֹן הִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה, שָׁלָהּ מִכִּיסוֹ אַרְנָק בָּלוּי וּמְרֻפָּט וְאָמַר:
– אֲנִי מְבַקֵּשׁ, שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְאַרְנָק זֶה, לֹא יוּכַל לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְּלִי רָשׁוּתִי.
– הַצִּילוּ, אֲנִי מִתְעַלֶּפֶת! – צָרְחָה הָאִשָּׁה – אֶת כָּל שְׁלֹשׁ הַמִּשְׁאָלוֹת בִּזְבַּזְתָּ לָרִיק. אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי! שׁוּב נֶאָלֵץ לִשְׁלֹחַ אֶת הַיְּלָדִים לְקַבֵּץ נְדָבוֹת.
– אֵת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ יֻתַּן לְךָ – אָמַר הַקַּבְּצָן הָאַלְמוֹנִי וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. אִשְׁתּוֹ אֶל אֶבְיוֹן יִלְלָה וּבָכְתָה וְתָלְשָׁה אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ מֵרֹב הַצַּעַר וְהַזַּעַם. אוּלָם אֶבְיוֹן הִנִּיחַ לָהּ וּפָנָה אֶל הַנַּפָּחִיָּה.
כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים נִכְנַס אֵלָיו אִישׁ אֶחָד, שֶׁאֶבְיוֹן לֹא רָאָהוּ מִיָּמָיו, בֵּרְכוּ לְשָׁלוֹם וְאָמַר:
– שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי כִּי בִּקֵּר אֶצְלְךָ שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַדּוֹרֵשׁ־טוֹב לַבְּרִיּוֹת.
– אָכֵן, בִּקֵּר.
– וּמָה טוֹבוֹת הֶעֱנִיק לְךָ. אוֹתוֹ שָׁלִיחַ?
– לֹא בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ דָּבָר.
– לֹא? חֲבָל מְאֹד. אַךְ מִמֶּנִּי תּוּכַל לְבַקֵּשׁ כָּל אֲשֶׁר תֹּאבֶה נַפְשְׁךָ.
– שְׁלִיחוֹ שֶׁל מִי אַתָּה?
– אֲנִי אֵינֶנִּי שְׁלִיחוֹ שֶׁל אַף אֶחָד. אַשְׁמְדַאי אֲנִי, מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים. אִם תַּבְטִיחַ לְמַלֵּא אֵת אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עָלֶיךָ, לֹא יִהְיֶה עָשִׁיר וּמְאֻשָׁר מִמְּךָ בְּכָל הָעוֹלָם.
– וּמָה תְּצַּוֶה עָלַי?
– מֵעַתָּה וָהָלְאָה תּוּכַל לִחְיוֹת בִּנְעִימִים וּבַעֲשִׁירוּת וּלְבַלּוֹת אֶת יָמֶיךָ כַּאֲשֶׁר עִם לִבְּךָ, אוּלָם בְּדִיּוּק בְּעוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים אָבוֹא לִתְבֹּעַ מִמְּךָ אֶת נַפְשְׁךָ, כִּי שֶׁלִּי תִּהְיֶה!
– מַסְכִּים – קָרָא אֶבְיוֹן.
אַשְׁמְדַאי פָּנָה וְנֶעֱלַם וְכַאֲשֶׁר אָמַר, כֵּן הָיָה. אֶבְיוֹן וּבְנֵי בֵּיתוֹ חָיוּ לָהֶם בִּנְעִימִים בְּבַיִת גָּדוֹל וּמְרֻוָח וְשׁוּב לֹא יָדְעוּ מַחְסוֹר וּדְאָגָה. אוּלָם מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים הוֹפִיעַ בֹּקֶר אֶחָד אַשְׁמְדַאי וְאָמַר:
– הִנֵּה כְּבָר חָלְפוּ עֶשֶׂר הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁלְּךָ, בְּנִי. הִכּוֹן לְדַרְכְּךָ, כִּי בָּאתִי לְקַחְתֶּךָ.
– הָאָמְנָם כְּבָר חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים? – הִתְפַּלֵּא אֶבְיוֹן – כְּמוֹ יוֹם אֶחָד הָיוּ לִי. שֵׁב תָּנוּחַ עַל שְׁרַפְרַף זֶה, אֵלֵךְ וְאָכִין עַצְמִי לַדֶּרֶךְ.
נִשְׁתּוֹפֵף אַשְׁמְדַאי עַל הַשְּׁרַפְרַף וּבָזֶה הָרֶגַע עַצְמוֹ הֵסֵב אֶבְיוֹן אֶת פָּנָיו וְקָרָא:
– מוּכָן וּמְזֻמָּן אֲנִי, הָבָה נֵלֵךְ.
אַךְ אַשְׁמְדַאי לֹא יָכוֹל הָיָה לָקוּם מִן הַשְּׁרַפְרַף.
– מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה? – הִתְפַּלֵּא – אֵינִי יָכוֹל לָקוּם!
– וְלֹא תּוּכַל לָקוּם עַד אִם אֹמַר לְךָ: קוּם!
– אָז אֱמֹר־נָא, בְּבַקָּשָׁה, וְנֵצֵא לַדֶּרֶךְ.
– לֹא אֹמַר לְךָ קוּם, עַד אִם תַּבְטִיחַ לִי לְהַנִּיחַ לִי עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת.
נִתְמַלֵּא אַשְׁמְדַאי חֵמָּה שְׁפוּכָה וּבִקֵּשׁ לָקוּם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. אַךְ רָתוּק הָיָה לַשְּׁרַפְרַף כְּמוֹ מְסֻמָּר אֵלָיו.
– טוֹב – הִפְטִיר – יְהִי כִּדְבָרֶיךָ.
– קוּם! – צִוָּה אֶבְיוֹן וְאַשְׁמְדַאי קָפַץ מֵהַשְּׁרַפְרַף וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ. עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת חָיוּ אֶבְיוֹן וּבְנֵי בֵּיתוֹ בַּנְּעִימִים, וְלֹא יָדְעוּ כָּל מַחֲסוֹר וּדְאָגָה וְהַחַיִּים הָיוּ לָהֶם כְּמוֹ חֲגִיגָה אַחַת מְמֻשֶּׁכֶת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.
אוּלָם מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים חָזַר אַשְׁמְדַאי וְתָבַע אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל אֶבְיוֹן. זֹאת הַפַּעַם לֹא בָּא לְבַדּוֹ, מֻקָּף הָיָה עֵדָה גְּדוֹלָה שֶׁל מְחַבְּלִים וּמַזִּיקִים קְטַנִּים עוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ.
– אָנָּא, תֵּן לִי עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת – הִתְחִיל אֶבְיוֹן לְבַקֵּשׁ.
– הִכּוֹן לַדֶּרֶךְ, אָנוּ הוֹלְכִים! – גָּעַר בּוֹ אַשְׁמְדַאי.
– מֵילָא, יְהֵא כָּךְ – מָשַׁךְ אֶבְיוֹן בִּכְתֵפָיו – אֵלֵךְ לְהָכִין עַצְמִי לַדֶּרֶךְ, וּבֵינְתַיִם הֵיטִיבוּ־נָא לִבְּכֶם בְּתַפּוּחִים הַצּוֹמְחִים עַל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּחוּץ. מֵאַחַר שֶׁעָלַי לָלֶכֶת אִתְּךָ, שׁוּב אֵין לִי צֹרֶךְ בָּהֶם.
כְּהֶרֶף־עַיִן קָפְצוּ הַמְּחַבְּלִים הַקְּטַנִּים וְטִפְסוּ עַל הָעֵץ וְהֵחֵלּוּ קוֹטְפִים וְאוֹכְלִים.
– תְּנוּ גַּם לִי תַּפּוּחִים אֲחָדִים – בִּקֵּשׁ אַשְׁמְדַאי שֶׁנִּשְׁאַר לְמַטָּה.
– תַּעֲלֶה אֵלֵינוּ וְתֹאכַל כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ – הֵשִׁיבוּ לוֹ עוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ בֵּין נְגִיסָה לַנְּגִיסָה כְּשֶׁהָרִיר נִגַּר מִשִּׂפְתוֹתֵיהֶם.
טִפֵּס אַשְׁמְדַאי עַל הָעֵץ וְהִצְטָרֵף אֶל מְחַבְּלָיו וּמַזִּיקָיו הַקְּטַנִּים.
אֶבְיוֹן לֹא צִפָּה אֶלָּא לְכָךְ. בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים נָטַל מוֹט בַּרְזֶל שֶׁקָּצֵהוּ מְחֻדָּד, הִלְבִּינוֹ בָּאֵשׁ וְקָרַב אֶל צַמֶּרֶת הָעֵץ. מִשֶּׁרָאוּהוּ בְּכָךְ בְּנֵי־הַשָּׂטָן, בִּקְּשׁוּ לִקְפֹּץ מִן הָעֵץ וּלְהִמָּלֵט, אוּלָם – אוֹיָה, הֵם הָיוּ כִּמְסֻמָרִים.
– לֹא תּוּכְלוּ לָרֶדֶת מִן הָעֵץ עַד אִם אֹמַר לָכֶם: רְדוּ! – קָרָא אֶבְיוֹן.
– וּבְכֵן אֱמֹר לָנוּ לָרֶדֶת! – צָוְחוּ אַשְׁמְדַאי וְעוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ.
– לֹא אֹמַר לָכֶם לָרֶדֶת עַד אִם תַּבְטִיחַ לִי כִּי תַּנִּיחַ לִי עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת.
– נִיחָא, יְהֵא כִּדְבָרֶיךָ – נֶאֱנַח וְאָמַר.
רְדוּ מִן הָעֵץ! – קָרָא אֶבְיוֹן כְּהֶרֶף־עַיִן קָפְצוּ אַשְׁמְדַאי וּמֵרֵעָיו מִן הָעֵץ וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם.
וְשׁוּב רָאוּ אֶבְיוֹן וּבְנֵי־בֵּיתוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים טוֹבוֹת נוֹסָפוֹת בְּחַיֵּיהֶם. כָּל מִשְׁאָלָה מִמִּשְׁאֲלוֹת לִבָּם נִתְמַלְּאָה כְּהֶרֶף־עַיִן וְלֹא הָיָה אָדָם מְאֻשָּׁר מֵהֶם בְּכָל הָעוֹלָם.
אוּלָם גַּם עֶשֶׂר שָׁנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ חָלְפוּ עָבְרוּ וּבֹקֶר אֶחָד חָזַר וְהוֹפִיעַ אַשְׁמְדַאי וְעִמּוֹ עֵדָה גְּדוֹלָה שֶׁל מְחַבְּלִים וּמַזִּיקִים לְמִינֵיהֶם.
– אוֹהוֹ – קָרָא אֶבְיוֹן – הַפַּעַם בָּאתָ אֵלַי בְּרֹאשׁ צָבָא שָׁלֵם!
– הַפַּעַם לֹא תִּתְחַמֵּק מִיָּדִי! – הֵשִׁיב אַשְׁמְדַאי בְּזַעַף.
– אָכֵן הַפַּעַם לֹא אֶתְחַמֵּק – הֵשִׁיב אֶבְיוֹן – הַרְבֵּה טוֹבָה רָאִיתִי בִּשְׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ. חַכּוּ־נָא מְעַט, עַד שֶׁאַתְקִין עַצְמִי לַדֶּרֶךְ. הוֹי, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבָּנֶיךָ הַקְּטַנִּים גָּדְלוּ מֵאָז פְּגִישָׁתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה וְהָיוּ כֻּלָּם מַזִּיקִים גְּדוֹלִים וּרְאוּיִים לִשְׁמָם.
– אֵין הֵם בָּנַי וְהֵם לֹא גָּדְלוּ. רַק בְּנֵי אָדָם דַּרְכָּם לִגְדֹּל מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. אֲנַחְנוּ, כֹּחֵנוּ עִמָּנוּ לִגְדֹּול וְלִקְטֹון, לִלְבּוֹשׁ צוּרָה וְלִפְשׁוֹט צוּרָה כְּאַוַּת נַפְשֵׁנוּ.
– בֶּאֱמֶת? – הִתְפַּלֵּא אֶבְיוֹן – הָאֻמְנָם תּוּכְלוּ לִקְטֹון כְּמוֹ, לְמָשָׁל, לְמָשָׁל, נוּ, נַגִּיד, כְּמוֹ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף?
– אֲפִלוּ פָּחוֹת מִזֶּה! – הִתְפָּאֵר אַשְׁמְדַאי – כֹּחֵנוּ עִמָנוּ לִלְבּוֹשׁ צוּרָה שֶׁל גַּרְגֵּר אָבָק קָטָן וְשֶׁל עֲנָק בַּעֲנָקֵי הַיַּעַר!
– הָאָמְנָם? – פִּקְפֵּק אֶבְיוֹן.
– בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת!
– הֲתוּכְלוּ, דֶּרֶךְ מָשָׁל, לְהִכָּנֵס כֻּלָּם יַחְדָּיו לְתוֹךְ אַרְנָק קָטָן זֶה? – אָמַר אֶבְיוֹן וְהוֹצִיא אֶת אַרְנָקוֹ הַמְרֻפָּט.
– כְּהֶרֶף־עַיִן! – הִבְטִיחַ אַשְׁמְדַאי.
וְהוּא קָרָא לְמֵרֵעָיו עוֹשֵׂי־דְּבָרוֹ וְזֶה אַחַר זֶה נֶעֶלְמוּ כֻּלָּם בְּתוֹךְ אַרְנָקוֹ הַקָּטָן שֶׁל אֶבְיוֹן.
– וּבְכֵן? – צָהַל אַשְׁמְדַאי מִתּוֹךְ הָאַרְנָק – כְּלוּם אֵין אָנוּ בִּפְנִים?
– אָכֵן, בֶּאֱמֶת – הוֹדָה אֶבְיוֹן. הוּא סָגַר בִּמְשִׁיכָה אַחַת אֶת הָאַרְנָק, הֵנִיחוֹ עַל הַסַּדָן וְהֵחֵל לְהַכּוֹת עָלָיו בְּפַטִּישׁוֹ.
אַשְׁמְדַאי וּמֵרֵעָיו הָיוּ מְיַּלֵלִים וְזוֹעֲקִים כִּי יֶחְדַּל לְהַכּוֹת, וְכִי יַנִּיחַ לָהֶם לָצֵאת מִתּוֹךְ הָאַרְנָק.
– אוֹי אוֹי אוֹי – צָוְחוּ.
– אוֹסִיף וְאַכֶּה בָּכֶם וְלֹא אַנִּיחַ עַד אִם תַּבְטִיחוּ לִי לְהִסְתַּלֵּק אַחַת וּלְתָמִיד וְלֹא לָשׁוּב עוֹד.
– אֲנִי מַבְטִיחַ! אֲנִי מַבְטִיחַ! – בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל אַשְׁמְדַאי מִתּוֹךְ הָאַרְנָק – וּבִלְבַד שֶׁתַּנִּיחַ לָנוּ לָצֵאת!
פָּתַח אֶבְיוֹן אֶת הָאַרְנָק וְאַשְׁמְדַאי וְהַמַּזִּיקִים זִנְקוּ הַחוּצָה וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן כְּמוֹ עֲנָנָה שֶׁל אָבָק.
אֶבְיוֹן אָמְנָם חָזַר לִהְיוֹת נַפָּח דַּל וְאֶבְיוֹן, אַךְ שָׂמֵחַ הָיָה בְּחֶלְקוֹ, עַל כִּי עָלָה בְּיָדוֹ לֹא לְהִפָּתוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וְלִגְבֹּר עַל כֹּחוֹת הַזָּדוֹן בָּעוֹלָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות