יַן לַבַּדִּי הָיָה מֵיטִיב לְסַפֵּר סִפּוּרִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הַמָּחוֹז כֻּלּוּ. כַּאֲשֶׁר סִפֵּר עַל מַפְּלֵי נִיאַגָרָה, לְמָשָׁל, הָיָה מְנַפְנֵף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַאֲרֻכּוֹת, מְפַזֵּר אֶת שַׂעֲרוֹתָיו הָעֲבֻתּוֹת וּמְנַהֵם וְשׁוֹאֵג – עַד כִּי שׁוֹמְעָיו הֶאֱמִינוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַנִּיאַגָרָה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ גּוֹעֵשׁ לִפְנֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר סִפֵּר עַל נָמֵר צָמֵא־דָּמִים, הָיָה מִשְׁתּוֹפֵף עַל אַרְבַּעְתָּיו וְחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו – וְשׁוֹמְעָיו הָיוּ נִמְלָטִים מִזֶּה הַמָּקוֹם מֵרֹב הָאֵימָה שֶׁסִּפּוּרוֹ הֵפִיחַ בָּהֶם.
אַךְ בְּעַרְבֵי הַחֵרֶף הָאֲרֻכִּים הָיוּ חוֹזְרִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים מִפִּיו. גַּם לוֹ עַצְמוֹ, לְיַן לַבַּדִּי, לֹא הָיָה פְּנַאי לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרָיו אֶלָּא בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף בִּלְבַד; בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה טָרוּד הָיָה אֵצֶל פָּרוֹתָיו וְתַרְנְגוֹלוֹתָיו.
בָּאָבִיב הִבְחִין יַן לַבַּדִּי שֶׁמִּסְפַּר הַתַּרְנְגוֹלוֹת בְּלוּלוֹ הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת מִיּוֹם לְיוֹם. הוּא הִתְחִיל לַחֲשֹׁד בְּאַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג שְׁכֵנוֹ, שֶׁהוּא־הוּא הַגּוֹנֵב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו. עַל־כֵּן נָטַל אֶת רוֹבֵהוּ וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת רְצוּפִים הָיָה יָשֵׁן בַּלּוּל יַחַד עִם תַּרְנְגוֹלוֹתָיו. אִישׁ לֹא בָּא לִגְנֹוב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו בְּאוֹתָם לֵילוֹת, אוּלָם נוֹכְחוּתוֹ הִפְרִיעָה לָהֶן לִישֹׁון כַּהֲלָכָה, וְעַל כֵּן מִעֲטוּ לְהַטִּיל אֶת בֵּיצֵיהֶן. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, תָּלָה יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ בַּחֲזָרָה עַל הַקִּיר, וְשָׁב לִישֹׁון בְּמִטָּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה.
יוֹם אֶחָד אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר סִיַּע יַן בִּידֵי שְׁכֵנוֹּ לְבַעֵר אֶת עִשְׂבֵי הַפֶּרֶא מִסָּבִיב לַמַּתְבֵּן, מָצָא שָׁם לְיַד הַגָּדֵר קֹמֶץ שֶׁל נוֹצוֹת־תַּרְנְגֹלֶת אֲפֹרוֹת. עַתָּה בָּטוּחַ הָיָה כִּי שְׁכֵנוֹּ גּוֹנֵב מִמֶּנּוּ אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו, שֶׁכֵּן כָּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁל הַשָּׁכֵן, הָיוּ כָּל כֻּלָּן צַחוֹּת־נוֹצָה כַּשֶּׁלֶג.
יַן לַבַּדִי לֹא יָדַע כֵּיצַד יוֹכִיחַ אֶת אַנְדְרֵי עַל גְּנֵבוֹתָיו בְּלִי שֶׁאַנְדְּרֵי יַהֲפֹךְ לְאוֹיֵב לוֹ. שֶׁכֵּן, אֲבוֹי לְךָ, אִם בִּכְפָר קָטָן תַּהֲפֹךְ אֶת שְׁכֵנְךָ הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְאוֹיֵב לְךָ. כִּי בְּלִי סִיּוּעַ הֲדָדִי, קָשֶׁה מְאֹד־מְאֹד לְהִתְקַיֵּם בַּמָּחוֹז הַהוּא. יַן לַבַּדִי חָשַׁב וְחָשַׁב וּלְבַסּוֹף מָצָא אֶת אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹת.
– הַאִם רָאִיתָ אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלִּי? – פָּנָה יַן אֶל אַנְדְּרֵי שְׁכֵנוֹ וּשְׁאָלוֹ.
– אֵיזֶה כֶּלֶב שָׁחֹר גָּדוֹל? – הִתְפַּלֵּא אַנְדְּרֵי – בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֶּלֶב!
– אַךְ זֶה־עַתָּה הִגִּיעַ אֵלַי מִן הָאִיִּים – אָמַר יַן – נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁמִּישֶׁהוּ גּוֹנֵב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתַי, לָכֵן הִשַּׂגְתִּי אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, כְּדֵי לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן, זֶהוּ כֶּלֶב עֲנָק, גָּדוֹל מִזְּאֵב וּכִפְלַיִם פְּרָאִי מִמֶּנּוּ.
וּבְדַבְּרוֹ, הוֹשִׁיט לְפֶתַע יַן אֶת יָדוֹ, הוֹרָה לְעֵבֶר הַמַּתְבֵּן וְקָרָא:
– הִנֵּה שָׁם הוּא הוֹלֵךְ, רוֹאֶה? לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו, רוֹאֶה – שָׁם?!
אַנְדְּרֵי הִבִּיט אֲבָל לֹא רָאָה שׁוּם כֶּלֶב.
– מָה פֵּרוּשׁ אֵינְךָ רוֹאֶה?! – הִתְרָעֵם יַן בִּפְלִיאָה – הִנֵּה עַכְשָׁו הוּא רָץ שָׁם בְּכָל כֹּחוֹ, מֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!
וּבְאָמְרוֹ כֵּן, הִשְׁתּוֹפֵף יֵן עַל אַרְבַּעְתָּיו וְהָיָה רָץ וּמֵטִיל אֶת כַּפּוֹת יָדָיו בִּכְפָפוֹת שְׁחוֹרוֹת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּבַעֲשׂוֹתוֹ כֵּן, הִשְׁמִיעַ מִינֵי נְבִיחוֹת שֶׁל כֶּלֶב. אַנְדְּרֵי הִסְתַּכֵּל בּוֹ וּבְכַפּוֹת יָדָיו שֶׁנִּרְאוּ בְּדִיּוּק כְּמוֹ כַּפּוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל כֶּלֶב גָּדוֹל, וְאָז נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְקָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת:
– כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ! הוּא רָץ לוֹ לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר וּמֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, זֶה הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ!
יַן קָם עַל רַגְלָיו. הוּא הָיָה מְרֻצֶה וְהֶחֱזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ עַל כִּי מִשְׂחָקוֹ הַמֻּשַׁלֵּם אִלֵּץ אֶת אַנְדְּרֵי לִרְאוֹת כֶּלֶב, שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּדִמְיוֹנוֹ בִּלְבַד.
– עַכְשָׁו, שֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ בְּמוֹ־עֵינֶיךָ – אָמַר יַן בְּנַחַת – אֶל־נָכוֹן תַּכִּירֵהוּ כַּאֲשֶׁר תִּפְגְּשֵׁהוּ בַּדֶּרֶךְ. הִשָׁמֵר לְךָ מִפָּנָיו וְחָלִילָה לְךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת זַעְמוֹ. כִּי זֶהוּ כֶּלֶב־שְׁמִירָה עַז וּפְרָאִי שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.
– אֶתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כְּכָל שֶׁאוּכַל, אִם אַבְחִין בּוֹ – הִבְטִיחַ אַנְדְּרֵי.
מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא פָּחַת מִסְפַּר הַתַּרְנְגוֹלוֹת בְּלוּלוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי. יַן הִתְגָּאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל כֹּחַ הַצָּגָתוֹ וְעַל כֹּשֶׁר הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁל מִשְׂחָקוֹ.
בֹּקֶר אֶחָד פְּגָשׁוֹ אַנְדְרֵי, בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ:
– אֶתְמוֹל פָּגַשְׁתִּי אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ. הוּא רָץ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. כָּל עוֹד רוּחִי בִּי מִהַרְתִּי לָסוּר מִדַּרְכּוֹ.
– יָפֶה עָשִׂיתָ – שִׁבְּחוֹ יַן לַבַּדִי, וְהוּא שָׂמַח בְּלִבּוֹ שֶׁאַנְדְרֵי מַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מָצוּי כְּלָל. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי דָּאַב בּוֹ לִבּוֹ שֶׁאַנְדְרֵי רוֹאֶה אֶת הַכֶּלֶב מְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים וְלֹא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא חַיָּב לִהְיוֹת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל תַּרְנְגוֹלוֹתָיו.
פַּעַם אַחֶרֶת נִרְכַּן אַנְדְרֵי עַל פְּנֵי הַגָּדֵר, בֵּרַךְ אֶת יַן לַבַּדִי בְּבֹקֶר־טוֹב, וְאָמַר לוֹ:
– זֶה עַתָּה רָאִיתִי אֶת כַּלְבְּךָ הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר. הוּא קָפַץ וְדִלֵּג עַל פְּנֵי גְּדֵרוֹת וְשִׂיחִים. סְבוּרָנִי שֶׁאֵין זֶה טוֹב בִּשְׁבִילוֹ לְשׁוֹטֵט הַרְחֵק כָּל־כָּךְ מִבֵּיתוֹ. מַרְאֵהוּ מֵטִיל־אֵימָה עַל הַבְּרִיּוֹת.
דִּמְיוֹנוֹ הַמְּשֻׁלְהָב שֶׁל שְׁכֵנוֹ דִּכְדֵּךְ אֶת רוּחוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי.
– שְׁמַע־נָא, אַנְדְרֵי שְׁכֵנִי – אָמַר – הֲכֵיצַד יָכוֹל כַּלְבִּי לְשׁוֹטֵט בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר, בְּעוֹד הוּא מַפְסִיעַ לוֹ בְּנַחַת כָּאן בֵּין הָעֵצִים שֶׁלִּי, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה?! כְּלוּם אֵין עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אוֹתוֹ, אַנְדְרֵי?
– אָכֵן, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ – הֵשִׁיב אַנְדְרֵי בִּמְבוּכָה – הוּא קַל־רַגְלַיִם כַּצְּבִי, אִם הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְכָאן בִּמְהִירוּת כָּזֹאת! עָלֶיךָ לְקָשְׁרוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, יַן לַבַּדִי, לְבַל יְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים וּלְבַל יָטִיל אֵימָה עַל הַבְּרִיּוֹת.
– טוֹב־טוֹב – קָרָא יַן לַבַּדִי בְּרֹב יֵאוּשׁ – אֶקְשֹׁר אוֹתוֹ אֶל לוּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי.
– הוֹי, זוֹ תִּהְיֶה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִּשְׁבִיל הַבְּרִיּוֹת – שָׂמַח אַנְדְרֵי – שֶׁכֵּן, כָּל אֶחָד כְּבָר מְפַחֵד מִפְּנֵי כַּלְבְּךָ הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל. אֲנִי עַצְמִי סִפַּרְתִּי לָהֶם עַל כַּלְבְּךָ הַנּוֹרָא וְכַמָּה הוּא גָּדוֹל וְאֵימְתָנִי וּמָה אֲדֻמָּה לְשׁוֹנוֹ הַמִּשְׁתַּרְבֶּבֶת וְכֵיצַד הוּא מַפְסִיעַ בַּהֲטִילוֹ כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!
עַתָּה הִגִּיעַ יַן לַבַּדִי לִכְלַל כַּעַס שֶׁל מַמָּשׁ.
– אֲנִי אוֹדֶה לְךָ, אִם תַּנִּיחַ אֶת כַּלְבִי לְנַפְשׁוֹ, אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג – אָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט וּמְאֻפָּק.
– בְּחֵפֶץ־לֵב אֲנִיחֶנּוּ, בְּחֵפֶץ־לֵב גָּדוֹל מְאֹד! – קָרָא אַנְדְרֵי – אֲבָל הוּא אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי, זֶה הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ! הַיּוֹם רִחְרַח אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה וְלֹא הָיִיתִי עוֹמֵד עַתָּה חַי לְפָנֶיךָ, לוּלֵא מִהַרְתִּי וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ גָּבוֹהַּ שֶׁצָּמַח שָׁם בַּדֶּרֶךְ.
– תֵּכֶף וּמִיָּד אֶקְשְׁרֶנּוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, הָא, בַּחוּרִי, הֵנָּה! – קָרָא יַן לַכֶּלֶב.
אַנְדְרֵי נָשָׂא רַגְלָיו וְנִמְלַט כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ וְיַן לַבַּדִי סָבוּר הָיָה, כִּי בְּכָךְ נִסְתַּיֵּם הָעִנְיָן וְשׁוּב לֹא יִרְאֶה שְׁכֵנוֹ שׁוּם כֶּלֶב גָּדוֹל שָׁחֹר מְשׁוֹטֵט בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר. אוּלָם – אוֹיָה לְצָרָה זוֹ! – יוֹם אֶחָד מִשֶּׁהָלַךְ לַכְּפָר לִקְנוֹת וָוִים לְחַזֵּק אֶת גַּגּוֹ, פָּגְשָׁה אוֹתוֹ אִשָּׁה תּוֹקְפָנִית אַחַת, מַרְגָרֵיט ווּלְנְבּוּ שְׁמָהּ.
– יַן לַבַּדִי! – קָרְאָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְרֻגְזָה – אֵיךְ זֶה יָכֹלְתָּ לְהַנִּיחַ לְכַלְבְּךָ הַנּוֹרָא לְשׁוֹטֵט בִּשְׁבִילֵי הַכְּפָר?! בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם לְךָ, יַן לַבַּדִי!
– אֲבָל כַּלְבִּי הֲרֵי קָשׁוּר בְּשַׁרְשֶׁרֶת בַּחֲצַר בֵּיתִי – קָרָא יַן בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה.
– אָכֵן, כָּכָה סִפֵּר לִי אַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג שְׁכֵנְךָ – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה הַתּוֹקְפָנִית – אֵין זֹאת כִּי קָרַע אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. עַכְשָׁו, מִכָּל מָקוֹם, מְשׁוֹטֵט לוֹ הַכֶּלֶב הָאָיֹם שֶׁלְּךָ חָפְשִׁי בְּכָל הַכְּפָר, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וְהַשַּׁרְשֶׁרֶת נִגְרֶרֶת אַחֲרָיו בַּחוֹל. הוּא נָעַץ בִּי אֶת עֵינָיו וְהִשְׁמִיעַ מִן גִּרְגּוּר שֶׁל אֵימָה, מַזָּלִי שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת הִסְתַּבְּכָה בַּשִּׂיחַ שֶׁהָיָה שָׁם, אַחֶרֶת לֹא הָיִיתָ זוֹכֶה לִרְאוֹתֵנִי עַתָּה חַיָּה לְפָנֶיךָ.
– כֵּיוָן שֶׁקָּרַע אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת – אָמַר יַן לַבַּדִי – אֶמְסְרֵהוּ לָאִינְדִיאַנִים וְאֶפָּטֵר מִמֶּנּוּ אַחַת וּלְתָמִיד!
לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר רָתַם יַן לַבַּדִי אֶת סוּסוֹ לַכִּרְכָּרָה וּמִשֶּׁרָאָה אֶת אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג יוֹצֵא לַעֲבוֹדַת יוֹמוֹ, צָעַק בְּקוֹל רָם, לְמַעַן יִשְׁמַע שְׁכֵנוֹ:
– הִנֵּה בַּחוּרִי! כָּאן! עֲלֵה לְמַעְלָה, חִישׁ! כֵּן, כָּכָה. עַכְשָׁו שֵׁב בְּשֶׁקֶט.
– לְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ, יַן לַבַּדִי? – שְׁאָלוֹ אַנְדְרֵי מֵחֲצֵרוֹ.
– אֲנִי נוֹסֵעַ לִמְסֹר אֶת כַּלְבִּי הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר לְאִינְדִיאַנִים – הֵשִׁיב יַן לַבַּדִי – אֱמֹר שָׁלוֹם לְאַנְדְרֵי, בַּחוּרִי, כִּי לֹא תִּרְאֶנּוּ עוֹד לְעוֹלָם.
כָּכָה דִּבֵּר יַן לְעֵבֶר הַכֶּלֶב שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא וּבִשְׁעַת־מַעֲשֶׂה הִשְׁמִיעַ נְבִיחָה מְמֻשֶּׁכֶת, שֶׁדָּמְתָה בַּכֹּל לִנְבִיחַת כֶּלֶב אֲמִתִּית.
– בַּחוּרִי אוֹמֵר לְךָ שָׁלוֹם, אַנְדְרֵי, שָׁמַעְתָּ?!
יַן לַבַּדִי נָסַע אֶל הַכְּפָר הָאִינְדְיאַנִי הַסָּמוּךְ וּבִלָּה שָׁם עִם הָאִינְדִיאַנִים יְדִידָיו כָּל אוֹתוֹ יוֹם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבְשִׂיחַת רֵעִים. אָמְנָם, דָּאַב לִבּוֹ עַל שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לוֹ כָּאן בְּאֶפֶס־מַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ מְצַפָּה לוֹ עֲבוֹדָה רַבָּה כָּל כָּךְ אוּלָם הִתְנַחֵם בְּתִקְוָה, כִּי הֶפְסֵדוֹ שֶׁל יוֹם זֶה יֵצֵא בִּשְׂכַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַגְּמוּרָה וְהַסּוֹפִית שֶׁל הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל.
בְּשׁוּבוֹ לְעֵת־עֶרֶב הַבַּיְתָה, רָאָה אֶת אַנְדְרֵי מְצַפֶּה לוֹ לְיַד הַגָּדֵר וּפָנָיו קוֹדְרוֹת.
– מָה יֵשׁ, אַנְדְרֵי? מָה קָרָה?
– הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ! – מִלְמֵל אַנְדְרֵי בְּיִרְאָה וּפַחַד – הוּא חָזַר הַבַּיְתָה. כַּעֲבוֹר שָׁעָה לְאַחַר שֶׁנָּסַעְתָּ מִכָּאן, רְאִיתִיו פּוֹנֶה בִּמְרוּצָה לְעֵבֶר הֶחָצֵר שֶׁלְּךָ, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו, וְהוּא מֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה.
יַן לַבַּדִי לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא מִלֵּא אֶת מִקְטַרְתּוֹ טַבָּק, כָּבַשׁ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר:
– אַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג, אַתָּה מְשַׁקֵּר לְלֹא בּוּשָׁה! זֶה עַתָּה הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַכֶּלֶב אֵצֶל הָאִינְדִיאַנִים וְהָאִינְדִיאַנִים קְשָׁרוּהוּ אֶל יָתֵד הַוִּיגְוַם שֶׁלָּהֶם.
– מְשַׁקֵּר, אַה? אַתָּה טוֹעֵן שֶׁאֲנִי שַׁקְרָן, אָה? נְחַכֶּה וְנִשְׁמָע שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים יִרְאוּ אֶת כַּלְבְּךָ הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא מְשׁוֹטֵט לוֹ בַּדְּרָכִים, אוֹ־אָז נֵדַע אֲנַחְנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם מִי מְשַׁקֵּר!
יַאן הָיָה אוֹבֵד־עֵצוֹת. הִנֵּה עַתָּה הָיָה אַנְדְרֵי שְׁכֵנוֹ לְאוֹיְבוֹ. מִמֵּילָא יָכוֹל הָיָה מִלְּכַתְּחִלָּה לְהַגִּיד בְּפָנָיו כִּי הוּא גּוֹנֵב תַּרְנְגוֹלוֹתָיו, הַיְנוּ הַךְ. אַךְ לַשָּׁוְא וּלְחִנָּם בָּדָה אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת יְדִידוּתוֹ לְאַנְדְרֵי. מָה יַּעֲשֶׂה כָּעֵת?
וּלְאַחַר־מִכֵּן קָרָה בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר נִבָּא אַנְדְרֵי שְׁכֵנוֹ. מַרְגָּרֵיט ווּלְנְבּוּ רָאֲתָה אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר מֵאֲחוֹרֵי בֵּיתָהּ, הֶנְרִי דוֹפוֹאִים הִבְחִין בּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַפִּנָּה שֶׁל הַשּׁוּק, אֲפִלּוּ דָלְפִין לַנְגוּאִים רָאָה אוֹתוֹ חוֹמֵק וְעוֹבֵר בֵּין סַלְעֵי הַמַּחְצֵבָה. וְתָמִיד הָיָה מֵטִיל בִּמְרוּצָתוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הִצִּיג יַן לַבַּדִי לְאַנְדְרֵי בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה.
יַן וְאַנְדְרֵי שׁוּב לֹא דִּבְּרוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. מִשֶּׁנִּפְגְּשׁוּ, הָיוּ מַפְנִים רָאשֵׁיהֶם זֶה מִזֶּה.
יוֹם אֶחָד יָשַׁב יַן לִפְנֵי הַנַּפָּחִיָּה וְצִפָּה שֶׁהַנַּפָּח יְסַיֵּם לְפַרְזֵל אֶת פַּרְסוֹת סוּסוֹ. לְפֶתַע בָּא בִּמְרוּצָה אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג, בְּהַחֲזִיקוֹ זְרוֹע שְׂמֹאלוֹ בִּימִינוּ. דָּם נָטַף מִמֶּנָּה.
– מָה קָרָה אַנְדְּרֵי? – שְׁאָלוֹ הַנַּפָּח.
– הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם רָאָה אֶת ד"ר בְּרִיסוֹן? מַהֵר, הַזְעִיקוּ אֶת ד"ר בְּרִיסוֹן!
וּבְהַצְבִּיעוֹ בִּזְרוֹעוֹ הַפְּצוּעָה לְעֵבֶר יַן לַבַּדִי, הוֹסִיף וְאָמַר:
– הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ נָשַׁךְ אוֹתִי! לְלֹא כָּל אַזְהָרָה קָפַץ עַל פְּנֵי הַגָּדֵר מִיָּד לְאַחַר שֶׁיַּן לַבַּדִי נָסַע מִשָּׁם, וְנָעַץ אֶת שִׁנָּיו בִּזְרוֹעִי!
דְּבָרָיו שֶׁל אַנְדְרֵי עוֹרְרוּ אֶת כַּעֲסָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּתְקַהֲלוּ בְּפֶתַח הַנַּפָּחִיָּה וְכֻלָּם נָתְנוּ עֵינַיִם זוֹעֲמוֹת בְּיַן לַבַּדִי. יַן קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפֶצַע הַנּוֹטֵף־דָּם בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל אַנְדְרֵי.
– נִרְאֶה כְּמוֹ פֶּצַע שֶׁל מַכַּת גַּרְזֶן – אָמַר לְאִטּוֹ.
דְּבָרִים אֵלֶּה עוֹד הִגְבִּירוּ אֶת זַעְמָם שֶׁל הָאִכָּרִים וְכֻלָּם כָּעֲסוּ מְאֹד עַל יַן וְעַל כַּלְבּוֹ הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר. יַן הֶחֱלִיט לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הָאֱמֶת.
– הַקְשִׁיבוּ, יְדִידַי בְּנֵי כְּפָרִי! – פָּתַח וְאָמַר – הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא הֲלָצָה הָיְתָה.
– אֲהָהּ! – צָעַק אַנְדְרֵי – עַכְשָׁו הוּא טוֹעֵן כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם כֶּלֶב שָׁחֹר וְגָדוֹל, כְּדֵי לִרְחֹץ בְּנִקְיוֹן כַּפָּיו. אֲבָל אֲנִי רְאִיתִיו בְּמוֹ עֵינַי, כֵּיצַד הוּא מְשׁוֹטֵט בִּדְרָכִים בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!
– גַּם אֲנִי רְאִיתִיו בְּמוֹ־עֵינַי! – קָרְאָה מַרְגָּרֵיט ווּלְנְבּוּ – הוּא רָץ אַחֲרֵי וְנָבַח עָלַי.
– גַּם אֲנִי!
– גַּם אֲנִי!
– טוֹב, יְדִידַי – הִפְטִיר יַן לַבַּדִי – וּפָרַשׁ אֶת זְרוֹעוֹתָיו בְּחֹסֶר־אוֹנִים – כֵּיוָן שֶׁכָּכָה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת. אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר הַזֶּה יַעֲקֹר אוֹתִי מִבֵּיתִי וּמִכְּפָרִי עַד סוֹף חַיַּי.
– כָּכָה?! – צָעַק אַנְדְרֵי – וּמַה יְהֵא עַל יָדִי הַפְּצוּעָה כֵּיצַד אוּכַל לַעֲבֹד אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה דַּוְקָא עַכְשָׁו, לְעֵת הַסְּתָו?
– וּמָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי? – שָׁאַל יַן לַבַּדִי.
– רְצוֹנִי שֶׁתְּפַצֶּה אוֹתִי עַל נְשִׁיכַת כַּלְבְּךָ וְּתַעֲבֹד עִמִּי שָׁבוּעַ יָמִים בַּמֶּשֶׁק שֶׁלִּי!
– טוֹב, יְהֵא כִּדְבָרֶיךָ – הִסְכִּים יַן לַבַּדִי – וּבִלְבַד שֶׁתֶּחְדַּל מִכַּעַסְךָ וְנָשׁוּב לִהְיוֹת יְדִידִים כַּיָּאֶה לִשְׁנֵי שְׁכֵנִים טוֹבִים.
כֻּלָּם הִלְּלוּ אֶת נְדִיבוּת־רוּחוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי וּכְהֶרֶף עַיִן נִשְׁתַּכַּח מִלִּבָּם כַּעֲסָם הַקּוֹדֵם עָלָיו וְעַל כַּלְבּוֹ. הֵם לִוּוּ אֶת יַן וְאֶת אַנְדְרֵי לְבֵיתָם. לְהָרִים כּוֹס יַיִן לִכְבוֹד הַפִּיּוּס וְהַיְדִידוּת. וּכְטוֹב לֵב כֻּלָּם בַּיַּיִן, הוֹצִיא יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ הַחוּצָה וְקָרָא:
– אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּהְיוּ עֵדִים לְמַּעֲשֶׂה שֶׁבְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת בָּזֶה. פִּקְּחוּ עַיִן וּרָאוּ, בְּדַעְתִּי לַהֲרֹוג אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁלִּי. שִׂימוּ לֵב, הִנֵּה הוּא בָּא מֵאֲחוֹרֵי הַמַּתְבֵּן! רְאוּ־נָא כֵּיצַד לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו וְהוּא אָץ־רָץ בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!
יַן לַבַּדִי הוֹסִיף לְתָאֵר אֶת מְרוּצָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב בִּפְרָטֵי פְּרָטִים, עַד כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹתוֹ בְּבֵרוּר בְּמוֹ־עֵינָיו.
וְאָז נָשָׂא יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ אֶל שִׁכְמוֹ כִּוֵּן וְיָרָה וּ – – – פָגַע.
– כָּךְ – אָמַר יַן לַבַּדִי – זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל שֶׁלִּי, כֻּלְּכֶם הֲיִיתֶם עֵדִים כֵּיצַד הֲרַגְתִּיו.
וְאָכֵן, מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא רָאָה אַף לֹא אֶחָד אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר וְהַגָּדוֹל שֶׁל יַן לַבַּדִי…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות