יַן לַבַּדִּי הָיָה מֵיטִיב לְסַפֵּר סִפּוּרִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הַמָּחוֹז כֻּלּוּ. כַּאֲשֶׁר סִפֵּר עַל מַפְּלֵי נִיאַגָרָה, לְמָשָׁל, הָיָה מְנַפְנֵף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַאֲרֻכּוֹת, מְפַזֵּר אֶת שַׂעֲרוֹתָיו הָעֲבֻתּוֹת וּמְנַהֵם וְשׁוֹאֵג – עַד כִּי שׁוֹמְעָיו הֶאֱמִינוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַנִּיאַגָרָה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ גּוֹעֵשׁ לִפְנֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר סִפֵּר עַל נָמֵר צָמֵא־דָּמִים, הָיָה מִשְׁתּוֹפֵף עַל אַרְבַּעְתָּיו וְחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו – וְשׁוֹמְעָיו הָיוּ נִמְלָטִים מִזֶּה הַמָּקוֹם מֵרֹב הָאֵימָה שֶׁסִּפּוּרוֹ הֵפִיחַ בָּהֶם.

אַךְ בְּעַרְבֵי הַחֵרֶף הָאֲרֻכִּים הָיוּ חוֹזְרִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים מִפִּיו. גַּם לוֹ עַצְמוֹ, לְיַן לַבַּדִּי, לֹא הָיָה פְּנַאי לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרָיו אֶלָּא בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף בִּלְבַד; בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה טָרוּד הָיָה אֵצֶל פָּרוֹתָיו וְתַרְנְגוֹלוֹתָיו.

בָּאָבִיב הִבְחִין יַן לַבַּדִּי שֶׁמִּסְפַּר הַתַּרְנְגוֹלוֹת בְּלוּלוֹ הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת מִיּוֹם לְיוֹם. הוּא הִתְחִיל לַחֲשֹׁד בְּאַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג שְׁכֵנוֹ, שֶׁהוּא־הוּא הַגּוֹנֵב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו. עַל־כֵּן נָטַל אֶת רוֹבֵהוּ וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת רְצוּפִים הָיָה יָשֵׁן בַּלּוּל יַחַד עִם תַּרְנְגוֹלוֹתָיו. אִישׁ לֹא בָּא לִגְנֹוב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו בְּאוֹתָם לֵילוֹת, אוּלָם נוֹכְחוּתוֹ הִפְרִיעָה לָהֶן לִישֹׁון כַּהֲלָכָה, וְעַל כֵּן מִעֲטוּ לְהַטִּיל אֶת בֵּיצֵיהֶן. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, תָּלָה יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ בַּחֲזָרָה עַל הַקִּיר, וְשָׁב לִישֹׁון בְּמִטָּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה.

יוֹם אֶחָד אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר סִיַּע יַן בִּידֵי שְׁכֵנוֹּ לְבַעֵר אֶת עִשְׂבֵי הַפֶּרֶא מִסָּבִיב לַמַּתְבֵּן, מָצָא שָׁם לְיַד הַגָּדֵר קֹמֶץ שֶׁל נוֹצוֹת־תַּרְנְגֹלֶת אֲפֹרוֹת. עַתָּה בָּטוּחַ הָיָה כִּי שְׁכֵנוֹּ גּוֹנֵב מִמֶּנּוּ אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתָיו, שֶׁכֵּן כָּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁל הַשָּׁכֵן, הָיוּ כָּל כֻּלָּן צַחוֹּת־נוֹצָה כַּשֶּׁלֶג.

יַן לַבַּדִי לֹא יָדַע כֵּיצַד יוֹכִיחַ אֶת אַנְדְרֵי עַל גְּנֵבוֹתָיו בְּלִי שֶׁאַנְדְּרֵי יַהֲפֹךְ לְאוֹיֵב לוֹ. שֶׁכֵּן, אֲבוֹי לְךָ, אִם בִּכְפָר קָטָן תַּהֲפֹךְ אֶת שְׁכֵנְךָ הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְאוֹיֵב לְךָ. כִּי בְּלִי סִיּוּעַ הֲדָדִי, קָשֶׁה מְאֹד־מְאֹד לְהִתְקַיֵּם בַּמָּחוֹז הַהוּא. יַן לַבַּדִי חָשַׁב וְחָשַׁב וּלְבַסּוֹף מָצָא אֶת אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

– הַאִם רָאִיתָ אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלִּי? – פָּנָה יַן אֶל אַנְדְּרֵי שְׁכֵנוֹ וּשְׁאָלוֹ.

– אֵיזֶה כֶּלֶב שָׁחֹר גָּדוֹל? – הִתְפַּלֵּא אַנְדְּרֵי – בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֶּלֶב!

– אַךְ זֶה־עַתָּה הִגִּיעַ אֵלַי מִן הָאִיִּים – אָמַר יַן – נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁמִּישֶׁהוּ גּוֹנֵב אֶת תַּרְנְגוֹלוֹתַי, לָכֵן הִשַּׂגְתִּי אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, כְּדֵי לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן, זֶהוּ כֶּלֶב עֲנָק, גָּדוֹל מִזְּאֵב וּכִפְלַיִם פְּרָאִי מִמֶּנּוּ.

וּבְדַבְּרוֹ, הוֹשִׁיט לְפֶתַע יַן אֶת יָדוֹ, הוֹרָה לְעֵבֶר הַמַּתְבֵּן וְקָרָא:

– הִנֵּה שָׁם הוּא הוֹלֵךְ, רוֹאֶה? לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו, רוֹאֶה – שָׁם?!

אַנְדְּרֵי הִבִּיט אֲבָל לֹא רָאָה שׁוּם כֶּלֶב.

– מָה פֵּרוּשׁ אֵינְךָ רוֹאֶה?! – הִתְרָעֵם יַן בִּפְלִיאָה – הִנֵּה עַכְשָׁו הוּא רָץ שָׁם בְּכָל כֹּחוֹ, מֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

וּבְאָמְרוֹ כֵּן, הִשְׁתּוֹפֵף יֵן עַל אַרְבַּעְתָּיו וְהָיָה רָץ וּמֵטִיל אֶת כַּפּוֹת יָדָיו בִּכְפָפוֹת שְׁחוֹרוֹת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּבַעֲשׂוֹתוֹ כֵּן, הִשְׁמִיעַ מִינֵי נְבִיחוֹת שֶׁל כֶּלֶב. אַנְדְּרֵי הִסְתַּכֵּל בּוֹ וּבְכַפּוֹת יָדָיו שֶׁנִּרְאוּ בְּדִיּוּק כְּמוֹ כַּפּוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל כֶּלֶב גָּדוֹל, וְאָז נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְקָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת:

– כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ! הוּא רָץ לוֹ לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר וּמֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, זֶה הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ!

יַן קָם עַל רַגְלָיו. הוּא הָיָה מְרֻצֶה וְהֶחֱזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ עַל כִּי מִשְׂחָקוֹ הַמֻּשַׁלֵּם אִלֵּץ אֶת אַנְדְּרֵי לִרְאוֹת כֶּלֶב, שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּדִמְיוֹנוֹ בִּלְבַד.

– עַכְשָׁו, שֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ בְּמוֹ־עֵינֶיךָ – אָמַר יַן בְּנַחַת – אֶל־נָכוֹן תַּכִּירֵהוּ כַּאֲשֶׁר תִּפְגְּשֵׁהוּ בַּדֶּרֶךְ. הִשָׁמֵר לְךָ מִפָּנָיו וְחָלִילָה לְךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת זַעְמוֹ. כִּי זֶהוּ כֶּלֶב־שְׁמִירָה עַז וּפְרָאִי שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.

– אֶתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כְּכָל שֶׁאוּכַל, אִם אַבְחִין בּוֹ – הִבְטִיחַ אַנְדְּרֵי.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא פָּחַת מִסְפַּר הַתַּרְנְגוֹלוֹת בְּלוּלוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי. יַן הִתְגָּאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל כֹּחַ הַצָּגָתוֹ וְעַל כֹּשֶׁר הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁל מִשְׂחָקוֹ.

בֹּקֶר אֶחָד פְּגָשׁוֹ אַנְדְרֵי, בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ:

– אֶתְמוֹל פָּגַשְׁתִּי אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ. הוּא רָץ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. כָּל עוֹד רוּחִי בִּי מִהַרְתִּי לָסוּר מִדַּרְכּוֹ.

– יָפֶה עָשִׂיתָ – שִׁבְּחוֹ יַן לַבַּדִי, וְהוּא שָׂמַח בְּלִבּוֹ שֶׁאַנְדְרֵי מַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מָצוּי כְּלָל. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי דָּאַב בּוֹ לִבּוֹ שֶׁאַנְדְרֵי רוֹאֶה אֶת הַכֶּלֶב מְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים וְלֹא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא חַיָּב לִהְיוֹת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל תַּרְנְגוֹלוֹתָיו.

פַּעַם אַחֶרֶת נִרְכַּן אַנְדְרֵי עַל פְּנֵי הַגָּדֵר, בֵּרַךְ אֶת יַן לַבַּדִי בְּבֹקֶר־טוֹב, וְאָמַר לוֹ:

– זֶה עַתָּה רָאִיתִי אֶת כַּלְבְּךָ הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר. הוּא קָפַץ וְדִלֵּג עַל פְּנֵי גְּדֵרוֹת וְשִׂיחִים. סְבוּרָנִי שֶׁאֵין זֶה טוֹב בִּשְׁבִילוֹ לְשׁוֹטֵט הַרְחֵק כָּל־כָּךְ מִבֵּיתוֹ. מַרְאֵהוּ מֵטִיל־אֵימָה עַל הַבְּרִיּוֹת.

דִּמְיוֹנוֹ הַמְּשֻׁלְהָב שֶׁל שְׁכֵנוֹ דִּכְדֵּךְ אֶת רוּחוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי.

– שְׁמַע־נָא, אַנְדְרֵי שְׁכֵנִי – אָמַר – הֲכֵיצַד יָכוֹל כַּלְבִּי לְשׁוֹטֵט בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר, בְּעוֹד הוּא מַפְסִיעַ לוֹ בְּנַחַת כָּאן בֵּין הָעֵצִים שֶׁלִּי, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה?! כְּלוּם אֵין עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אוֹתוֹ, אַנְדְרֵי?

– אָכֵן, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ – הֵשִׁיב אַנְדְרֵי בִּמְבוּכָה – הוּא קַל־רַגְלַיִם כַּצְּבִי, אִם הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְכָאן בִּמְהִירוּת כָּזֹאת! עָלֶיךָ לְקָשְׁרוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, יַן לַבַּדִי, לְבַל יְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים וּלְבַל יָטִיל אֵימָה עַל הַבְּרִיּוֹת.

– טוֹב־טוֹב – קָרָא יַן לַבַּדִי בְּרֹב יֵאוּשׁ – אֶקְשֹׁר אוֹתוֹ אֶל לוּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי.

– הוֹי, זוֹ תִּהְיֶה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִּשְׁבִיל הַבְּרִיּוֹת – שָׂמַח אַנְדְרֵי – שֶׁכֵּן, כָּל אֶחָד כְּבָר מְפַחֵד מִפְּנֵי כַּלְבְּךָ הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל. אֲנִי עַצְמִי סִפַּרְתִּי לָהֶם עַל כַּלְבְּךָ הַנּוֹרָא וְכַמָּה הוּא גָּדוֹל וְאֵימְתָנִי וּמָה אֲדֻמָּה לְשׁוֹנוֹ הַמִּשְׁתַּרְבֶּבֶת וְכֵיצַד הוּא מַפְסִיעַ בַּהֲטִילוֹ כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

עַתָּה הִגִּיעַ יַן לַבַּדִי לִכְלַל כַּעַס שֶׁל מַמָּשׁ.

– אֲנִי אוֹדֶה לְךָ, אִם תַּנִּיחַ אֶת כַּלְבִי לְנַפְשׁוֹ, אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג – אָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט וּמְאֻפָּק.

– בְּחֵפֶץ־לֵב אֲנִיחֶנּוּ, בְּחֵפֶץ־לֵב גָּדוֹל מְאֹד! – קָרָא אַנְדְרֵי – אֲבָל הוּא אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי, זֶה הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ! הַיּוֹם רִחְרַח אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה וְלֹא הָיִיתִי עוֹמֵד עַתָּה חַי לְפָנֶיךָ, לוּלֵא מִהַרְתִּי וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ גָּבוֹהַּ שֶׁצָּמַח שָׁם בַּדֶּרֶךְ.

– תֵּכֶף וּמִיָּד אֶקְשְׁרֶנּוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, הָא, בַּחוּרִי, הֵנָּה! – קָרָא יַן לַכֶּלֶב.

אַנְדְרֵי נָשָׂא רַגְלָיו וְנִמְלַט כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ וְיַן לַבַּדִי סָבוּר הָיָה, כִּי בְּכָךְ נִסְתַּיֵּם הָעִנְיָן וְשׁוּב לֹא יִרְאֶה שְׁכֵנוֹ שׁוּם כֶּלֶב גָּדוֹל שָׁחֹר מְשׁוֹטֵט בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּפָר. אוּלָם – אוֹיָה לְצָרָה זוֹ! – יוֹם אֶחָד מִשֶּׁהָלַךְ לַכְּפָר לִקְנוֹת וָוִים לְחַזֵּק אֶת גַּגּוֹ, פָּגְשָׁה אוֹתוֹ אִשָּׁה תּוֹקְפָנִית אַחַת, מַרְגָרֵיט ווּלְנְבּוּ שְׁמָהּ.

– יַן לַבַּדִי! – קָרְאָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְרֻגְזָה – אֵיךְ זֶה יָכֹלְתָּ לְהַנִּיחַ לְכַלְבְּךָ הַנּוֹרָא לְשׁוֹטֵט בִּשְׁבִילֵי הַכְּפָר?! בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם לְךָ, יַן לַבַּדִי!

– אֲבָל כַּלְבִּי הֲרֵי קָשׁוּר בְּשַׁרְשֶׁרֶת בַּחֲצַר בֵּיתִי – קָרָא יַן בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה.

– אָכֵן, כָּכָה סִפֵּר לִי אַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג שְׁכֵנְךָ – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה הַתּוֹקְפָנִית – אֵין זֹאת כִּי קָרַע אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. עַכְשָׁו, מִכָּל מָקוֹם, מְשׁוֹטֵט לוֹ הַכֶּלֶב הָאָיֹם שֶׁלְּךָ חָפְשִׁי בְּכָל הַכְּפָר, בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וְהַשַּׁרְשֶׁרֶת נִגְרֶרֶת אַחֲרָיו בַּחוֹל. הוּא נָעַץ בִּי אֶת עֵינָיו וְהִשְׁמִיעַ מִן גִּרְגּוּר שֶׁל אֵימָה, מַזָּלִי שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת הִסְתַּבְּכָה בַּשִּׂיחַ שֶׁהָיָה שָׁם, אַחֶרֶת לֹא הָיִיתָ זוֹכֶה לִרְאוֹתֵנִי עַתָּה חַיָּה לְפָנֶיךָ.

– כֵּיוָן שֶׁקָּרַע אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת – אָמַר יַן לַבַּדִי – אֶמְסְרֵהוּ לָאִינְדִיאַנִים וְאֶפָּטֵר מִמֶּנּוּ אַחַת וּלְתָמִיד!

לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר רָתַם יַן לַבַּדִי אֶת סוּסוֹ לַכִּרְכָּרָה וּמִשֶּׁרָאָה אֶת אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג יוֹצֵא לַעֲבוֹדַת יוֹמוֹ, צָעַק בְּקוֹל רָם, לְמַעַן יִשְׁמַע שְׁכֵנוֹ:

– הִנֵּה בַּחוּרִי! כָּאן! עֲלֵה לְמַעְלָה, חִישׁ! כֵּן, כָּכָה. עַכְשָׁו שֵׁב בְּשֶׁקֶט.

– לְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ, יַן לַבַּדִי? – שְׁאָלוֹ אַנְדְרֵי מֵחֲצֵרוֹ.

– אֲנִי נוֹסֵעַ לִמְסֹר אֶת כַּלְבִּי הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר לְאִינְדִיאַנִים – הֵשִׁיב יַן לַבַּדִי – אֱמֹר שָׁלוֹם לְאַנְדְרֵי, בַּחוּרִי, כִּי לֹא תִּרְאֶנּוּ עוֹד לְעוֹלָם.

כָּכָה דִּבֵּר יַן לְעֵבֶר הַכֶּלֶב שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא וּבִשְׁעַת־מַעֲשֶׂה הִשְׁמִיעַ נְבִיחָה מְמֻשֶּׁכֶת, שֶׁדָּמְתָה בַּכֹּל לִנְבִיחַת כֶּלֶב אֲמִתִּית.

– בַּחוּרִי אוֹמֵר לְךָ שָׁלוֹם, אַנְדְרֵי, שָׁמַעְתָּ?!

יַן לַבַּדִי נָסַע אֶל הַכְּפָר הָאִינְדְיאַנִי הַסָּמוּךְ וּבִלָּה שָׁם עִם הָאִינְדִיאַנִים יְדִידָיו כָּל אוֹתוֹ יוֹם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבְשִׂיחַת רֵעִים. אָמְנָם, דָּאַב לִבּוֹ עַל שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לוֹ כָּאן בְּאֶפֶס־מַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ מְצַפָּה לוֹ עֲבוֹדָה רַבָּה כָּל כָּךְ אוּלָם הִתְנַחֵם בְּתִקְוָה, כִּי הֶפְסֵדוֹ שֶׁל יוֹם זֶה יֵצֵא בִּשְׂכַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַגְּמוּרָה וְהַסּוֹפִית שֶׁל הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל.

בְּשׁוּבוֹ לְעֵת־עֶרֶב הַבַּיְתָה, רָאָה אֶת אַנְדְרֵי מְצַפֶּה לוֹ לְיַד הַגָּדֵר וּפָנָיו קוֹדְרוֹת.

– מָה יֵשׁ, אַנְדְרֵי? מָה קָרָה?

– הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר שֶׁלְּךָ! – מִלְמֵל אַנְדְרֵי בְּיִרְאָה וּפַחַד – הוּא חָזַר הַבַּיְתָה. כַּעֲבוֹר שָׁעָה לְאַחַר שֶׁנָּסַעְתָּ מִכָּאן, רְאִיתִיו פּוֹנֶה בִּמְרוּצָה לְעֵבֶר הֶחָצֵר שֶׁלְּךָ, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו, וְהוּא מֵטִיל אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה.

יַן לַבַּדִי לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא מִלֵּא אֶת מִקְטַרְתּוֹ טַבָּק, כָּבַשׁ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר:

– אַנְדְרֵי דִּירוֹלִינְג, אַתָּה מְשַׁקֵּר לְלֹא בּוּשָׁה! זֶה עַתָּה הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַכֶּלֶב אֵצֶל הָאִינְדִיאַנִים וְהָאִינְדִיאַנִים קְשָׁרוּהוּ אֶל יָתֵד הַוִּיגְוַם שֶׁלָּהֶם.

– מְשַׁקֵּר, אַה? אַתָּה טוֹעֵן שֶׁאֲנִי שַׁקְרָן, אָה? נְחַכֶּה וְנִשְׁמָע שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים יִרְאוּ אֶת כַּלְבְּךָ הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא מְשׁוֹטֵט לוֹ בַּדְּרָכִים, אוֹ־אָז נֵדַע אֲנַחְנוּ וְיֵדְעוּ כֻּלָּם מִי מְשַׁקֵּר!

יַאן הָיָה אוֹבֵד־עֵצוֹת. הִנֵּה עַתָּה הָיָה אַנְדְרֵי שְׁכֵנוֹ לְאוֹיְבוֹ. מִמֵּילָא יָכוֹל הָיָה מִלְּכַתְּחִלָּה לְהַגִּיד בְּפָנָיו כִּי הוּא גּוֹנֵב תַּרְנְגוֹלוֹתָיו, הַיְנוּ הַךְ. אַךְ לַשָּׁוְא וּלְחִנָּם בָּדָה אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת יְדִידוּתוֹ לְאַנְדְרֵי. מָה יַּעֲשֶׂה כָּעֵת?

וּלְאַחַר־מִכֵּן קָרָה בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר נִבָּא אַנְדְרֵי שְׁכֵנוֹ. מַרְגָּרֵיט ווּלְנְבּוּ רָאֲתָה אֶת הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר מֵאֲחוֹרֵי בֵּיתָהּ, הֶנְרִי דוֹפוֹאִים הִבְחִין בּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַפִּנָּה שֶׁל הַשּׁוּק, אֲפִלּוּ דָלְפִין לַנְגוּאִים רָאָה אוֹתוֹ חוֹמֵק וְעוֹבֵר בֵּין סַלְעֵי הַמַּחְצֵבָה. וְתָמִיד הָיָה מֵטִיל בִּמְרוּצָתוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הִצִּיג יַן לַבַּדִי לְאַנְדְרֵי בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה.

יַן וְאַנְדְרֵי שׁוּב לֹא דִּבְּרוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. מִשֶּׁנִּפְגְּשׁוּ, הָיוּ מַפְנִים רָאשֵׁיהֶם זֶה מִזֶּה.

יוֹם אֶחָד יָשַׁב יַן לִפְנֵי הַנַּפָּחִיָּה וְצִפָּה שֶׁהַנַּפָּח יְסַיֵּם לְפַרְזֵל אֶת פַּרְסוֹת סוּסוֹ. לְפֶתַע בָּא בִּמְרוּצָה אַנְדְרֵי דִירוֹלִינְג, בְּהַחֲזִיקוֹ זְרוֹע שְׂמֹאלוֹ בִּימִינוּ. דָּם נָטַף מִמֶּנָּה.

– מָה קָרָה אַנְדְּרֵי? – שְׁאָלוֹ הַנַּפָּח.

– הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם רָאָה אֶת ד"ר בְּרִיסוֹן? מַהֵר, הַזְעִיקוּ אֶת ד"ר בְּרִיסוֹן!

וּבְהַצְבִּיעוֹ בִּזְרוֹעוֹ הַפְּצוּעָה לְעֵבֶר יַן לַבַּדִי, הוֹסִיף וְאָמַר:

– הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ נָשַׁךְ אוֹתִי! לְלֹא כָּל אַזְהָרָה קָפַץ עַל פְּנֵי הַגָּדֵר מִיָּד לְאַחַר שֶׁיַּן לַבַּדִי נָסַע מִשָּׁם, וְנָעַץ אֶת שִׁנָּיו בִּזְרוֹעִי!

דְּבָרָיו שֶׁל אַנְדְרֵי עוֹרְרוּ אֶת כַּעֲסָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּתְקַהֲלוּ בְּפֶתַח הַנַּפָּחִיָּה וְכֻלָּם נָתְנוּ עֵינַיִם זוֹעֲמוֹת בְּיַן לַבַּדִי. יַן קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפֶצַע הַנּוֹטֵף־דָּם בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל אַנְדְרֵי.

– נִרְאֶה כְּמוֹ פֶּצַע שֶׁל מַכַּת גַּרְזֶן – אָמַר לְאִטּוֹ.

דְּבָרִים אֵלֶּה עוֹד הִגְבִּירוּ אֶת זַעְמָם שֶׁל הָאִכָּרִים וְכֻלָּם כָּעֲסוּ מְאֹד עַל יַן וְעַל כַּלְבּוֹ הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחֹר. יַן הֶחֱלִיט לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הָאֱמֶת.

– הַקְשִׁיבוּ, יְדִידַי בְּנֵי כְּפָרִי! – פָּתַח וְאָמַר – הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא הֲלָצָה הָיְתָה.

– אֲהָהּ! – צָעַק אַנְדְרֵי – עַכְשָׁו הוּא טוֹעֵן כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם כֶּלֶב שָׁחֹר וְגָדוֹל, כְּדֵי לִרְחֹץ בְּנִקְיוֹן כַּפָּיו. אֲבָל אֲנִי רְאִיתִיו בְּמוֹ עֵינַי, כֵּיצַד הוּא מְשׁוֹטֵט בִּדְרָכִים בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

– גַּם אֲנִי רְאִיתִיו בְּמוֹ־עֵינַי! – קָרְאָה מַרְגָּרֵיט ווּלְנְבּוּ – הוּא רָץ אַחֲרֵי וְנָבַח עָלַי.

– גַּם אֲנִי!

– גַּם אֲנִי!

– טוֹב, יְדִידַי – הִפְטִיר יַן לַבַּדִי – וּפָרַשׁ אֶת זְרוֹעוֹתָיו בְּחֹסֶר־אוֹנִים – כֵּיוָן שֶׁכָּכָה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת. אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַכֶּלֶב הַגָּדוֹל הַשָּׁחֹר הַזֶּה יַעֲקֹר אוֹתִי מִבֵּיתִי וּמִכְּפָרִי עַד סוֹף חַיַּי.

– כָּכָה?! – צָעַק אַנְדְרֵי – וּמַה יְהֵא עַל יָדִי הַפְּצוּעָה כֵּיצַד אוּכַל לַעֲבֹד אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה דַּוְקָא עַכְשָׁו, לְעֵת הַסְּתָו?

– וּמָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי? – שָׁאַל יַן לַבַּדִי.

– רְצוֹנִי שֶׁתְּפַצֶּה אוֹתִי עַל נְשִׁיכַת כַּלְבְּךָ וְּתַעֲבֹד עִמִּי שָׁבוּעַ יָמִים בַּמֶּשֶׁק שֶׁלִּי!

– טוֹב, יְהֵא כִּדְבָרֶיךָ – הִסְכִּים יַן לַבַּדִי – וּבִלְבַד שֶׁתֶּחְדַּל מִכַּעַסְךָ וְנָשׁוּב לִהְיוֹת יְדִידִים כַּיָּאֶה לִשְׁנֵי שְׁכֵנִים טוֹבִים.

כֻּלָּם הִלְּלוּ אֶת נְדִיבוּת־רוּחוֹ שֶׁל יַן לַבַּדִי וּכְהֶרֶף עַיִן נִשְׁתַּכַּח מִלִּבָּם כַּעֲסָם הַקּוֹדֵם עָלָיו וְעַל כַּלְבּוֹ. הֵם לִוּוּ אֶת יַן וְאֶת אַנְדְרֵי לְבֵיתָם. לְהָרִים כּוֹס יַיִן לִכְבוֹד הַפִּיּוּס וְהַיְדִידוּת. וּכְטוֹב לֵב כֻּלָּם בַּיַּיִן, הוֹצִיא יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ הַחוּצָה וְקָרָא:

– אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּהְיוּ עֵדִים לְמַּעֲשֶׂה שֶׁבְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת בָּזֶה. פִּקְּחוּ עַיִן וּרָאוּ, בְּדַעְתִּי לַהֲרֹוג אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁלִּי. שִׂימוּ לֵב, הִנֵּה הוּא בָּא מֵאֲחוֹרֵי הַמַּתְבֵּן! רְאוּ־נָא כֵּיצַד לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִפִּיו וְהוּא אָץ־רָץ בַּהֲטִילוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה!

יַן לַבַּדִי הוֹסִיף לְתָאֵר אֶת מְרוּצָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב בִּפְרָטֵי פְּרָטִים, עַד כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹתוֹ בְּבֵרוּר בְּמוֹ־עֵינָיו.

וְאָז נָשָׂא יַן לַבַּדִי אֶת רוֹבֵהוּ אֶל שִׁכְמוֹ כִּוֵּן וְיָרָה וּ – – – פָגַע.

– כָּךְ – אָמַר יַן לַבַּדִי – זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר הַגָּדוֹל שֶׁלִּי, כֻּלְּכֶם הֲיִיתֶם עֵדִים כֵּיצַד הֲרַגְתִּיו.

וְאָכֵן, מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ שׁוּב לֹא רָאָה אַף לֹא אֶחָד אֶת הַכֶּלֶב הַשָּׁחֹר וְהַגָּדוֹל שֶׁל יַן לַבַּדִי…

צ’וּאֶה־צ’וּן הָיָה מִין אָדָם מְשֻנֶה שֶׁכָּזֶה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל דָּבָר לְהֵפֶךְ. עַל־כֵּן קָרְאוּ לוֹ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא.

בְּאוֹתָם יָמִים הִתְגּוֹרֵר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בִּכְפָר טְיֶן־טִינְג, מֶרְחָק שֶׁל כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה בִּרְכִיבָה עַל חֲמוֹר מֵהַחוֹמָה הַסִּינִית הַמְּהֻלֶּלֶת.

תְּחִלָּה נִקְרָא צ’וֹאֶה־צ’וּן בְּשֵׁם מַטְזוּ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: מִכֹעַר־הַפָּנִים. אוּלָם לְיָמִים שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לְצ’וּאֶה־צ’וּן שֶׁפֵּרוּשׁוֹ – הַיְפֵהפֶה.

תּוֹשָׁבֶיהָ הַטּוֹבִים שֶׁל טְיֶן־טִינְג הִתְגּוֹרְרוּ בִּבְקָתוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הִתְגּוֹרֵר בִּמְאוּרַת שׁוּעָל, עָמֹק בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. כָּל הַתּוֹשָׁבִים נָהֲגוּ לַחֲבֹושׁ מִינֵי כּוֹבָעִים עֲגֻלִּים לְרֹאשָׁם וְלִנְעֹול סַנְדָּלִים לְרַגְלֵיהֶם; וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא נָהַג לְהֵפֶךְ: אֶת הַסַּנְדָּלִים חָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ וְאֶת הַכּוֹבָעִים – עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו. בַּחֹרֶף כּוֹבָעִים שֶׁל קַשׁ, בִּימֵי הַקַּיִץ – כּוֹבָעִים שֶׁל לֶבֶד.

– כָּכָה יָאֶה לִי וְכָכָה נָאֶה לִי – הִכְרִיז בְּקוֹל רָם – הַכּוֹבָעִים שׁוֹמְרִים עַל כַּפּוֹת רַגְלַי לְבַל אֶצְטַנֵּן, וְהַסַּנְדָּלִים מְצִלִים עַל עֵינַי וּמְצַנְּנִים אֶת שַׂעֲרוֹתַי.

כַּאֲשֶׁר תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר נֶאֶלְצוּ לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, הָיוּ עוֹלִים וְרוֹכְבִים עַל סוּסֵי הֶהָרִים שֶׁלָּהֶם. וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – מֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים הָיָה עוֹשֶׂה בָּרֶגֶל, אֲבָל אֶת כִּבְרַת הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בֵּין מְאוּרָתוֹ לְבֵין הַלּוּל – עָשָׂה בִּרְכִיבָה עַל חֲמוֹרוֹ הַקָּטָן.

לָמָּה?

כִּי אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הָיָה אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, אִישׁ הָעוֹשֶׂה הַכֹּל לְהֵפֶךְ.

יוּ־יוּץ’־יֵנְג, דּוֹדָתוֹ שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, הוֹרִישָׁה לוֹ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף, בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה לוֹ בְּאַרְנָקוֹ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. הִקִּיפוּהוּ הַשְּׁכֵנִים לְבָרְכוֹ וְקָרְאוּ:

– בַּר־מַזָּל אַתָּה, צ’וּאֶה־צ’וּן! בְּעֶזְרַת שְׁלֹשִׁים אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף שֶׁדּוֹדָתְךָ הוֹרִישָׁה לְךָ, תּוּכַל לְהֵיטִיב אֶת מַעֲמָדְךָ עַד לְאֵין שִׁעוּר! שָׂא תּוֹדָה לַגּוֹרָל, יְדִידֵנוּ הַיָּקָר, שֶׁהֵאִיר לְךָ פָּנִים הַפַּעַם!

אוּלָם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וְקָרָא:

– דַּוְקָא לְהֵפֶךְ, שְׁכֵנַי הַמְכֻבָּדִים! כְּשֶׁלְּעַצְמִי, סָמוּךְ אֲנִי וּבָטוּחַ שֶׁאַךְ רָעָה חוֹלָה תַּצְמִיחַ לִי כָּל הַיְרֻשָׁה הַזֹּאת. שְׁלֹשִׁים אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף הֵם סְכוּם כָּבֵד מְאֹד וְאֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת כֻּלּוֹ לְבֵיתִי. וּפוֹשְׁטֵי יָד הַטַּרְדָנִיִּים לֹא יִתְּנוּ לִי מְנוּחָה עַד שֶׁאֵאָלֵץ לְהַכּוֹת עַל יְדֵיהֶם כְּדֵי לְהִפָּטֵר מֵהֶם. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַגַּנָּבִים וְהַשּׁוֹדְדִים לְמִינֵיהֶם וּלְסוּגֵיהֶם. הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: אַךְ רָעָה חוֹלָה וּכְאֵב־לֵב תַּצְמִיחַ הַיְרֻשָׁה הָאֲרוּרָה הַזֹּאת.

כֹּה אָמַר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא וְצָחַק בְּכָל לִבּוֹ. שֶׁזּוֹ הָיְתָה דַּרְכּוֹ לְבַטֵּא צַעַר וְדַאֲבוֹן־לֵב.

אִשְׁתּוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, הִיא בִּלְבַד יָדְעָה כֵּיצַד לְטַפֵּל בּוֹ.

– צָדַקְתָּ, בַּעֲלִי – קָרְאָה – לוּ אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ, בְּשׁוּם פָּנִים לֹא הָיִיתִי מַטְרִיחָה אֶת עַצְמִי לִרְכַּב עַל הַחֲמוֹר מַהֲלָךְ שֶׁכְּזֶה בִּשְׁבִיל הַיְרֻשָׁה הָאֲרוּרָה.

אַךְ שָׁמַע אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – מִיָד קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא:

– דַּוְקָא כֵּן אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְכֵן אָרוּץ וְכֵן אָבִיא אֶת הַיְרֻשָׁה הַגְּדוֹלָה!

וּבְעוֹד הָאִשָּׁה הַנְּבוֹנָה מַבְלִיעָה חִיּוּךְ בֵּין שְׂפָתֶיהָ. קָפַץ וְעָלָה עַל חֲמוֹרוֹ וְרֶכֶב לְעֵבֶר טְסוֹן־פוּ, מְקוֹם שָׁם הִשְׁאִירָה דּוֹדָתוֹ אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ וְהוֹנָהּ.

בַּכְּנִיסָה לַכְּפָר נֶאֱלַץ לַחֲצוֹת נָהָר. מֵי־הַנָּהָר הַזּוֹרְמִים שָׁטְפוּ וְגָרְפוּ עִמָּהֶם אֶת מִגְבְּעוֹת־רַגְלָיו שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, הַנְּתוּנוֹת (זוֹכְרִים?) עַל רַגְלָיו. רָאוּ תּוֹשָׁבֵי־הַכְּפָר אֶת הַכּוֹבָעִים נִשָּׂאִים בְּזֶרֶם הַנָּהָר וְקָרְאוּ:

– הוֹי, צ’וּאֶה־צ’וּן הַיָּקָר! אֲנַחְנוּ כָּל־כָּךְ מִצְטַעֲרִים שֶׁאָבְדוּ לְךָ מִגְבָּעוֹת־רַגְלֶיךָ, הוֹי שֹׁד וָשֶׁבֶר! עֵינֵינוּ מְלֵאוֹת דִּמְעָה, פִּינוּ הִי וּמִסְפֵּד עַל בִּישׁ מַזָּלְךָ!

– מַדּוּעַ זֶה בִּישׁ־מַזָּל? – הֵשִׁיב לָהֶם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בִּתְמִיהָה – דַּוְקָא לְהֵפֶךְ! בַּר־מַזָּל אֲנִי, שֶׁסּוֹף־סוֹף נִפְטַרְתִּי מֵהַמִּגְבָּעוֹת הַמְּזֹהָמוֹת הָאֵלֶּה וְעַתָּה הִנֵּה אֲאַוְרֵר־נָא מְעַט אֶת אֶצְבְּעוֹת רַגְלַי!

כֹּה אָמַר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא וְהֵנִיעַ אֶת אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה נָתַן קוֹלוֹ בִּבְכִי לְהַרְאוֹת אֶת גֹּדֶל הֲנָאָתוֹ.

אוּלָם מִשֶּׁנֶּעֶלְמוּ מִגְבְּעוֹת־הָרַגְלַיִם בְּמוֹרַד הַנָּהָר, הֵרִים קוֹל צְעָקָה וְהָיָה מִתְרוֹצֵץ לְאֹרֶךְ הַחוֹף וּבוֹלֵשׁ וּמְחַטֵּט וּמְחַפֵּשׂ אֶת עִקְבוֹתֵיהֶן. תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר אָצוּ־רָצוּ אַחֲרָיו וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן קָפַץ לוֹ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. בִּמְרוּצָתוֹ הַמְּבֹהֶלֶת לֹא הִבְחִין אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בְּסִירָה הֲפוּכָה שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת שָׁם עַל הַחוֹל, מָעַד עָלֶיהָ וְנָפַל וְנִשְׁתַּטַּח אַפַּיִם אַרְצָה.

– וַי וַי לְךָ, צ’וּאֶה־צ’וּן הַמִּסְכֵּן! מָה גָּדוֹל הַכְּאֵב! מָה רַב הַצַּעַר! לִבְּנוּ־לִבֵּנוּ לְךָ, צ’וּאֶה־צ’וּן, שֶׁהַגּוֹרָל הֵמַר לְךָ כָּל־כָּךְ!

וְאִלּוּ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, כְּמוֹ שֶׁהוּא שָׂרוּעַ עַל הַחוֹל, הִבְחִין בְּמִגְבְּעוֹת־רַגְלָיו שֶׁנֶּעֶצְרוּ לְיַד הַסִּירָה. הוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ, אָסַף אֵלָיו אֶת מִגְבְּעוֹת־רַגְלָיו הִלְבִּישָׁן בְּנַחַת עַל כַּפּוֹתָיו וְקָרָא:

– דַּוְקָא לְהֵפֶךְ, אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים! נְפִילָתִי הֵבִיאָה לִי אַךְ מַזָּל וּבְרָכָה, שֶׁמָּצָאתִי אֶת נְעָלַי הָאֲבוּדוֹת. אַחֶרֶת לֹא הָיִיתִי מוֹצֵא אוֹתָן לְעוֹלָם!

כָּכָה אָמַר וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ וְגוֹנֵחַ, לְהַרְאוֹת אֶת גֹּדֶל שִׂמְחָתוֹ.

אוּלָם זֹאת הַפַּעַם לֹא הִבְחִינוּ הָאֲנָשִׁים בְּגִלּוּיֵי הַשִּׂמְחָה הַמּוּזָרִים שֶׁל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, שֶׁעֵינֵיהֶם רְתוּקוֹת הָיוּ אֶל הַסִּירָה הַהֲפוּכָה, שֶׁבַּדֵּי מֶשִׁי הֵצִיצוּ מִתַּחְתִּיתָהּ. בַּדֵּי מֶשִׁי אֵלֶּה הָיוּ יִקְרֵי מְצִיאוּת עַד מְאֹד וְהֵם נוֹעֲדוּ אַךְ וְרַק לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַקֵּיסָר וְלִבְנֵי־בֵּיתוֹ.

מִשֶּׁהֵצִיצוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה פְּנִימָה, נִדְהֲמוּ לִמְצֹא בְּתוֹכָהּ גְּלִילִים רַבִּים וּכְבֵדִים שֶׁל בַּדֵּי מִשִׁי – ¹אָדֹם וְיָרֹק וְסָגֹל, חוּם וְשָׁחֹר וְזָהֹב.

– הַפְלֵא וָפֶלֶא! – קָרְאוּ תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר – שׁוּב הֵאִיר לְךָ הַמַּזָּל פָּנִים, צ’וּאֶה־צ’וּן הַיָּקָר! בַּר־מַזָּל אַתָּה, יְדִידֵנוּ. אָנוּ שֶׁרְאִינוּךְ בְּסִבְלְךָ וּבְעָנְיְךָ – שְׂמֵחִים עַתָּה מְאֹד־מְאֹד בְּשִׂמְחָתְךָ!

בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ הֵשִׁיב לָהֶם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – דַּוְקָא לֹא שָׂמֵחַ לִי בִּכְלָל עַל הַלֵּב לִמְצֹא אֶת הַמְּצִיאָה הַזֹּאת בְּסִירָה. הַמַּזָּל הַטּוֹב שֶׁלִּי בִּכְלָל אֵינֶּנּוּ טוֹב. הוּא אֲפִלּוּ רַע מְאֹד־מְאֹד, אִם אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת.

– הוֹי, מַה חֲבָל שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה לָקַחַת אִתְּךָ אֶת הָאוֹצָר הַיָּקָר הַזֶּה – הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים – מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, נִקַּח אֲנַחְנוּ אֶת גְּלִילֵי הַבַּד וְאָנוּ כְּבָר נֵדַע מָה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם!

כִּשְׁמוֹעַ אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֶעֱמִיס כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת כָּל גְּלִילֵי הַבַּד עַל הַחֲמוֹר, נִתְעַטֵּף בְּבַד מֶשִׁי סָגֹל עָלָה וְיָשַׁב עַל גְּלִילֵי הַבַּד שֶׁעַל הַחֲמוֹר וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

אוּלָם הוּא לֹא הִרְחִיק יוֹתֵר מִשְּׁנֵי “לִי”, כַּאֲשֶׁר כְּנֻפְיָה שֶׁל שׁוֹדְדִים הֵגִיחָה מִמַּחְבּוֹאָה וְהִקִּיפָה אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִכִּירוּ בָּרוֹכֵב כִּי אֵינוֹ אֶלָּא אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הַנּוֹדָע צָחֲקוּ וְאָמְרוּ:

– הֲרֵי זֶה בְּסַךְ הַכֹּל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הַמִּסְכֵּן וְהָאֶבְיוֹן.

– אֵין לָנוּ מָה לִּשְׁדֹּוד מִמֶּנּוּ, אַחִים!

– שֶׁמָּא אֶת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ?

– הַחֲמוֹר הַזֶּה זָקֵן יוֹתֵר מֵאַב־אַב־אָבִי הַיָּקָר!

אוּלָם רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים חָשַׁב אַחֶרֶת:

– הֶבֶל הֲבָלִים! – צָעַק – כְּלוּם אֵינְכֶם רוֹאִים אֶת בַּד הַמֶּשִׁי הַיָּקָר, בּוֹ הִתְעַטֵּף הַמִּסְכֵּן שֶׁלָּנוּ?! וּרְאוּ־נָא אֶת גְּלִילֵי הַמֶּשֶׁי² שֶׁאִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא מוֹאִיל לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם! הוֹי טִפְּשִׁים חַסְרֵי בִּינָה – צָעַק רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים – אֲפִלוּ אִם נִפְתַּח אֶת בָּתֵּי הָאוֹצָר שֶׁל הַקֵּיסָר שֶׁלָּנוּ, יָרוּם הוֹדוֹ, לֹא נִמְצָא בָּהֶם אֶת אֲשֶׁר נִמְצָא בִּגְלִילֵי בַּד יְקָרִים אֵלֶּה!

מִיָּד הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַשּׁוֹדְדִים וְלָקְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר לוֹ, אֲפִלוּ אֶת הַחֲמוֹר.

מִשֶּׁחָזַר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא עָרֹם וַחֲסַר־כֹּל לִכְפָרוֹ טְיֶן־טִינְג וְסִפֵּר לִשְׁכֵנָיו אֶת אֲשֶׁר אֵרַע לוֹ, סָפְקוּ הַתּוֹשָׁבִים כַּפֵּיהֶם וְקָרְאוּ:

– וַי וַי, צ’וּאֶה־צ’וּן הַמִּסְכֵּן! לִבֵּנוֹ־לִבֵּנוּ לְךָ, שְׁכֵנֵנוּ הַנִּכְבָּד! הוֹי, כַּמָּה הֵמַר לְךָ הַגּוֹרָל הָאַכְזָרִי! מַה גָּדוֹל סִבְלְךָ! צַעַרְךָ צַעֲרֵנוּ, צ’וּאֶה־צ’וּן אֲהוּבֵנוּ!

אוּלָם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, עִקְּשׁוּתוֹ לֹא עָזְבָה אוֹתוֹ אֲפִלוּ הַפַּעַם, וְהוּא קָרָא:

– דַּוְקָא לְהֵפֶךְ! הַגּוֹרָל הַטּוֹב הֵאִיר לִי פָּנִים מְאֹד־מְאֹד. לֹא בִּישׁ־מַזָּל, כִּי בַּר־מַזָּל הִנְנִי! תְּנוּ דַּעְתְּכֶם לוּ הִמְשַׁכְתִּי לְטַפֵּס בֶּהָרִים, הָיוּ נוֹפְלִים עָלַי גּוּשֵׁי סְלָעִים מִמְּרוֹמֵי הֶהָרִים וּמְמִיתִים אוֹתִי וְאֶת חֲמוֹרִי. אֵין סָפֵק שֶׁאוֹתָם שׁוֹדְדִים חֲבִיבִים הִצִּילוּ אֶת חַיַּי. וְאַתֶּם, טִפְּשִׁים שֶׁכְּמוֹתְכֶם, טוֹעֲנִים כִּי בִּישׁ־מַזָּל אֲנִי!

בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת מְאֹד שֶׁל יוֹם הַמָּחֳרָת חָזַר אַף הַחֲמוֹר לַכְּפָר. בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר הַשּׁוֹדְדִים שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, קָרַע הַחֲמוֹר אֶת הַחֶבֶל שֶׁקְּשָׁרוֹ לָעֵץ, נִמְלַט וְהִגִּיעַ לַכְּפָר וְכָל גְּלִילֵי הַבַּד עַל גַּבּוֹ.

– עוּרָה, צ’וֹאֶה־צ’וּן! – הָלְכוּ הַשְּׁכֵנִים וְהֵעִירוּ אֶת אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא בְּקוֹל צְעָקָה – פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה: חֲמוֹרְךָ חָזַר אֵלֶיךָ וְכָל אוֹצָרְךָ עִמּוֹ! אִם לֹא תִּתְעוֹרֵר, לֹא תֵּדַע עַד כַּמָּה מַזָּלְךָ הַטּוֹב הֵאִיר לְךָ פָּנִים!

– חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁזֶּהוּ מַזָּל רַע מְאֹד – פָּקַח אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא עַיִן אַחַת וְקָרָא – וְכִי מָה־טּוֹבָה יְכוֹלָה לִצְמֹחַ מִכָּךְ? וַי לִי, אֲבוֹי לִי!

כֹּה קָרָא אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא וְלֹא יָדַע עַד מַה צָדַק הַפַּעַם. שֶׁכֵּן, אוֹתוֹ בֹּקֶר עַצְמוֹ, כַּאֲשֶׁר אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא נָגַע בְּלִי־מֵשִׂים בַּפֶּצַע הַפָּתוּחַ בְּגַבּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר. נִרְתְּעָה הַבְּהֵמָה וְהֵנִיפָה אֶת רַגְלָהּ הָאֲחוֹרִית וְזוֹ פָּגְעָה וְשָׁבְרָה אֶת רַגְלוֹ שֶׁל צ’וֹאֶה־צ’וּן.

– אוֹי אוֹי אוֹי – יִלְּלוּ הַתּוֹשָׁבִים – הַבְּהֵמָה חַסְרַת הַבּוּשָׁה הַזֹּאת פָּגְעָה בַּשָּׁכֵן הַנִּכְבָּד שֶׁלָּנוּ!

– וּמָה בְּכָךְ? – צָחַק אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי מֵבִין, נִשְׁבְּרָה בְּסַךְ־הַכֹּל אַךְ וְרַק הָרֶגֶל שֶׁלִּי.

– הוֹי פֶּגַע כָּל פֶּגַע צ’וֹאֶה־צ’וּן הַמִּסְכֵּן, אֲסוֹן כָּל הָאֲסוֹנוֹת! – יִלְּלוּ וְצָוְחוּ הַתּוֹשָׁבִים.

– בִּכְלָל לֹא – הֵשִׁיב לָהֶם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא – לְהֵפֶךְ. לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, צָפוֹנָה בְּרַגְלִי הַשְּׁבוּרָה בְּרָכָה רַבָּה!

הַתּוֹשָׁבִים שְׁאָלוּהוּ מָה בְּרָכָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת צְפוּנָה בְּרֶגֶל שְׁבוּרָה, אוּלָם אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא הִתְעַקֵּשׁ וְלֹא גִּלָּה לָהֶם. לוּ הָיָה מְגַלֶּה לָהֶם, לֹא הָיָה אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. אוּלָם מִן־הַסְּתָם צָדַק גַּם הַפַּעַם כַּאֲשֶׁר צָדַק בְּכָל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה.

וְאַתֶּם חֲבִיבַי, אִם תִּפְגְּשׁוּהוּ בַּמָּקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת וְתִרְצוּ מִמֶּנּוּ דָּבָר, אוֹ תְּבַקְּשׁוּ כִּי יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה – אַל־נָא תִּשְׁכְּחוּ לוֹמַר לוֹ בְּדִיּוּק אֶת הַהֵפֶךְ – – –