א    🔗

אַךְ, הַבֹּקֶר מִתְעוֹרֵר,

וְאָבִיהָ שֶל מִרְיָם

כְּבָר יוֹצֵא אֶל הֶחָצֵר.

אֵת בַּיָּד לוֹ אוֹ סֻלָם.

כִּי לִפְנֵי שֶהוּא יוֹצֵא

לַעֲבוֹדָתוֹ, הַרְחֵק,

מִתְעַסֵק הוּא בֶּחָצֵר –

מְתַקֵן אוֹ מְפָרֵק.

בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים

מִקוֹצִים חֶלְקָה פִּנָה.

גַם הֵכִין שְתִילִים שוֹנִים.

מְסַדֵר הוּא כָאן גִנָה.

הוּא יִשֵר הָאֲדָמָה,

מַיִם מִצִנוֹר הִזְרִים,

עֲרוּגוֹת סִדֵר כַּמָה,

בֵּינֵיהֶן – שְבִילִים צָרִים.

– לָמָה, אַבָּא, תְּמַהֵר? –

מִתְעַנְיֶּנֶת לָהּ הַבַּת.

– עוֹד שָבוּעַ – הוּא אוֹמֵר –

יִהְיֶה יוֹם ט"ו בִּשְבַט.

רֹאש־שָנָה הוּא לָאִילָן,

אַךְ לֹא רַק לָעֵץ זֶה חַג.

וְנָכִין גִנֹנֶת כָּאן

לְעֵצִים וּלְיָרָק.

וּמִרְיָם בָּאָב קִנְאָה,

וְחָשְבָה בַּלֵב: "אוּלַי

גַם אֲנִי אוּכַל גִנָה

לַעֲשוֹת לִי? –בְּוַדַאי!

גַם מָחָר בֵּית־סֵפֶר אֵין,

הַמוֹרָה אֶתְמוֹל חָלְתָה.

וְהַמַחֲלִיפָה גַם־כֵּן

לֹא תָבוֹא – חֻפְשַת־לֵידָה.

אַךְ אֵיפֹה מָקוֹם אֶקַח?

כִּי בַּבַּיִת – אִי־אֶפְשָר.

בֶּחָצֵר? – תְּפוּסָה כָּל־כָּךְ,

אֵין פָּשוּט פֹה מַעֲבָר."

וְחָשְבָה מִרְיָם, חָשְבָה

וְהֶחְלִיטָה לְבַסוֹף

לְסַיֵּר אֶת הַסְבִיבָה,

לְחַפֵּשׂ גַם בָּרְחוֹב.

מַה לְבַד הִיא מְטַיְלָה? –

לֹא גִלְתָה לְאִיש הַסוֹד.

הָעִנְיָן הוּא רַק שֶלָהּ

וְחָשוּב, חָשוּב מְאֹד.

שָם מֵעֵבֶר לְבֵיתָהּ,

בַּקָצֶה שֶל הַשְכוּנָה,

יֵש פִּנָה נָאָה, שְקֵטָה,

אִזְדָרֶכֶת שָם יֶשְנָהּ.

צֵל רָחָב לָעֵץ הַזֶה

וְכִמְעַט בְּכָל הַיוֹם.

יְלָדִים שָם מַחֲסֶה

מְחַפְּשִׂים בִשְעוֹת הַחֹם.

בֵּין בֵּיתָהּ וּבֵין הָעֵץ

יֵש עַל תֵּל חֶלְקָה קְטַנָה.

וְרַעֲיוֹן חָשוּב נִצְנֵץ:

"פֹּה אָכִין מָחָר גִנָה!

ב    🔗

אַךְ אֶתמוֹל הֶחְלִיטָה לָהּ,

וְהַבֹּקֶר – כֹּה מֻקְדָם –

כְּבָר עוֹמֶדֶת בְּשִׂמְלָה,

רְחוּצָה וַחֲמוּדָה.

– מַה פִּתְאֹם? וּמַה קָרָה? –

הִתְפַלְאָה אִמָהּ מְאֹד.

הַתְּשוּבָה כֹּה מוּזָרָה:

– לֹא חָשוּב,אִמָא, זֶה סוֹד.

אְַך עָבְרוּ דַקוֹת כַּמָה –

כְּבָר גִלְתָה. כִּי מַה לַעֲשׂוֹת?

לֹא תַּסְתִיר הֵן מֵאִמָהּ

שוּם דָבָר, אֲפִלוּ – סוֹד.

עֲסוּקָה אִמָהּ מְאֹד

בַּתְאוֹמִים רַן וּמְנַחֵם,

אַךְ אֶת מִירִי לֹא פָחוֹת

הִיא אוֹהֶבֶת מִשְנֵיהֶם.

לֹא אָמְרָה אִמָהּ מִלָה,

רַק לָקְחָה אֶת מִגְבַּעְתָּהּ,

וְתָפְרָה שוּלַיִם לָהּ –

רְחָבִים הֵם מֵעַתָּה.

לֹא רָאָה עֲדַיִן אִיש,

שֶמִרְיָם תוּכַל לֶאֱכֹל

אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר חִיש

כְּמוֹ הַיּוֹם. וְאֶת־הַכֹּל.

ג    🔗

כָּל הַיְּלָדִים עוֹדָם

מִתְהַפְכִים בַּחֲלוֹמוֹת.

אֵין רוֹאִים בַּחוּץ אָדָם,

רַק מִרְיָם שָם תַּעֲמֹד.

הִיא סוֹקֶרֶת אֶת שִטְחָהּ:

“עֲרוּגָה פֹּה אֲסַדֵר”.

וּמִיָּד, וְתוֹך בִּטְחָה

מְנִיפָה אֶת הַמַעְדֵר.

הוּא עוֹלֶה לְאַט אֶל עָל,

אַךְ יוֹרֵד מַהֵר־מַהֵר.

עֵת בָּאֲדָמָה נִתְקָל –

רְגָבִים הוּא מְפוֹרֵר.

וְאִם קוֹץ לוֹ שָם יִצְמַח,

אוֹ אַף צֶמַח רַךְ, תָּמִים,

לְמִרְיָם זֶה הַיְנוּ־הַךְ –

תְּקַצֵץ בְּלִי רַחַמִים.

כִּי אִם יִּשָאֵר לִגְדֹל

עֵשֶׂב כָּלְשֶהוּ שוֹטֶה

לַגִינָה הוּא רַק יָכוֹל

לְהַפְרִיעַ – לֹא יוֹתֵר.

כָּך אָבִיהָ מִתָּמִיד

לָהּ מַסְבִּיר אֶת הָעִנְיָן:

– עֲשָׂבִים יֵש לְהַשְמִיד,

וְלִפְנֵי זְרִיעָה בַּגַן.

וּמִרְיָם הוֹלֶכֶת כָּאן

צַעַד־צַעַד לְאִטָהּ,

מְקַצֶצֶת כָּל בַּרְקָן

וְעוֹדֶרֶת אַדְמָתָהּ.

ד    🔗

וְהִנֵּה לָהּ נִזְדַמֵן

פֶרַח אֲדַמְדַם אֶחָד

עַל גִבְעוֹל יָרֹק, שָמֵן,

מִתְבּוֹדֵד לְבַד־לְבַד.

"אֵיזֶה פֶרַח! לֹא מֻכָּר!

בְּעָלִים כָּל־כָּךְ עָשִיר!

אַךְ כָּרֶגַע הָעִקָר:

לְהַשְמִיד אוֹ לְהַשְאִיר?

לְהַשְמִיד? – חֲבָל, חֲבָל.

אֵיךְ אֶפְשָר בְּלֵב שָקֵט?

לְהַשְאִיר? אוּלַי? – אֲבָל

זֶה אַסוּר, וּבְהֶחְלֵט.

וְאוּלַי אֶת אִמָא’לֶה

בִּקְפִיצָה אָרוּץ לִשְאֹל,

וְהַפַּעַם אֲמַלֵא

מַה שֶהִיא תֹאמַר – הַכֹּל!"

אַךְ הָרוּחַ הָרוֹעֵש

מְגַלֶה, נִדְמֶה לָהּ, סוֹד.

כְּאִלוּ אוֹמֵר־לוֹחֵש,

מְיָעֵץ מַה לַעֲשׂוֹת.

– אֶת הַפֶרַח הֵן תּוּכְלִי

לְהַכְנִיס לְכוֹס. עַכְשָו

תַּעַדְרִי הַשֶטַח בְּלִי

לְהַשְמִיד אוֹתוֹ לַשָוְא.

“הוֹי, נָכוֹן!” – זֶה לֹא עָלָה

כְּלָל וּכְלָל עַל דַעְתָּה.

וְקָטְפָה וְרָצָה לָהּ

חַת וּשְתַּיִם אֶל בֵּיתָהּ.

וְחָזְרָה לָעֲבוֹדָה

תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָש.

הַמַעְדֵר שוּב בְּיָדָהּ,

וְעוֹבֶדֶת מֵחָדָש.

ה    🔗

וְהִנֵה כְּבָר יְלָדִים

מוֹפִיעִים בָּרְחוֹב הָרֵיק.

וְכֻלָם נֶעֱמָדִים.

זֶה סַקְרָן וְזֶה לוֹעֵג:

– מַה צָרִיךְ פֹה לִהְיוֹת?

– מַה פֹה תַּעַדְרִי פִתְאֹם?

– מִירִי, תַּעַזְבִי שְטֻיוֹת,

נְשַׂחֵק כְּמוֹ שִלְשוֹם.

– זֹאת גִנָה, דָבָר חָשוּב –

הִיא עוֹנָה בְקוֹל בָּרוּר –

לַמִשְׂחָק אָשוּב, אָשוּב,

רַק אֶגמֹר אֶת הָעִדוּר.

כְּבָר כֻּלָם הָלְכוּ מִכָּאן,

רַק מִרְיָם לֹא תְּוַתֵּר.

הִיא עוֹבֶדֶת כָּל הַזְמָן

כְּמוֹ אִכָּר בַּמָעְדֵר.

מִזְדָרֶזֶת נְמָלָה

לֶחָצֵר - שָם יֵש קִנָהּ.

נֶעֱצֶרֶת: "לָמָה לָהּ

לְמִרְיָם לַעֲשוֹת גִנָה?"

נְמָלָה הֵן לֹא תֵּדַע

מַהוּ חַג שֶל ט"ו בִּשְבַט.

וּלְמִירִי עֲבוֹדָה

כֹּה רַבָּה, וּזְמַן – מְעַט.

וְלַנְמָלָה פְּנַאי אֵין

לַעֲמֹד פֹּה עַל הַתֵּל –

עֲבוֹדָה רַבָּה בַּקֵן,

וְאָסוּר לְהִתְבַּטֵל.

אַךְ כֵּיצַד אֶל הֶחָצֵר

הִיא תַגִיעַ תּוֹךְ דַקוֹת?

הַמַעְדֵר אֵינוֹ עוֹצֵר

מַכּוֹתָיו הַחֲזָקוֹת.

וּמַמָש יֵש סַכָּנָה,

כִּי אֶפְשָר לְהִפָּגַע.

– מַעְדֵר, הַפְסִיקָה־נָא

לְפָחוֹת רַק לְדַקָה.

אֵין לִי פְנַאי כָּאן לַעֲמֹד,

וְהַקֵן שֶלִי רָחוֹק. –

מִתְחַנֶנֶת הִיא מְאֹד.

אַךְ הַהוּא עוֹנֶה בִּצְחוֹק:

– חַ–חַ–חַ. מַצְחִיק אָמְנָם

שֶמִמֶנִי תְּבַקְשִי.

יֵש לִפְנוֹת רַק אֶל מִרְיָם,

כִּי אֲנִי פֹּה רַק מַכְשִיר.

וּמִרְיָם בַּעֲמָלָה

כֹּה שָקְעָה, שֶמִשִׂיחַת

הַמַעְדֵר וְהַנְמָלָה

לֹא שָמְעָה אַף צְלִיל אֶחָד

כִּי הֵם מְדַבְּרִים בְקוֹל

כֹּה נָמוּךְ שֶשוּם אָדָם

כְּלָל לִשְמֹעַ לֹא יָכוֹל –

וְאַף לֹא יָבִין שְׂפָתָם.

אַךְ פִתְאֹם הִבְחִינָה בְָּהּ,

בַּנְמָלָה הֶחָרוּצָה.

– נוּ, בְּבַקָשָה רַבָּה!

תַּעַבְרִי, אִם אַתְּ רוֹצָה –

כָּךְ לַנְמָלָה פָנְתָה

וְהִפְסִיקָה רֶגַע קָט

הָעִדוּר שֶל גִנָתָהּ

הַנְמָלָה עָבְרָה מִיָּד

ו    🔗

בְּאוֹתָם הָרְגָעִים

לְאָחוֹר שָלְחָה מַבָּט.

וְָהָיה לָהּ טוֹב, נָעִים –

כִּי הִסְפִיקָה לֹא מְעַט.

כֵּן, הִסְפִיקָה לֹא מְעַט,

חֲתִיכֹנֶת רַק קְטַנָה

נִשְאֲרָה לִגְמִירַת

הָעִדוּר שֶל הַגִנָה.

וְאַךְ אָז הִיא שָׂמָה לֵב,

כִּי הַשֶמֶש בַּמָרוֹם

כְּמוֹ תַּנוּר בּוֹעֵר־לוֹהֵב

מְחַמֶמֶת אֶת הַיוֹם.

רַק שוּלֵי מִגְבַּעְתָּהּ

לֹא נָתְנוּ – הַמְתֻקָנִים –

לַחַמָה הַלוֹהֵטָה

לְהַתְקִיף אֶת הַפָנִים.

"אִמָא’לֶה דוֹאֶגֶת לִי –

כָּךְ חוֹשֶבֶת לָהּ מִרְיָם –

"אֵין כְּמוֹ אִמָא’לֶה שֶלִי,

אֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם!.

וְהִנֵה הִיא נִזְכְּרָה:

"עֲבוֹדָה רַבָּה לִי עוֹד.

אַךְ אֶגְמֹר. זֶה לֹא נוֹרָא."

וְהֵחֵלָה לַעֲבֹד.

מִמִצְחָה יוֹצֵאת זֵעָה.

כָּל טִפָּה – גְדוֹלָה, חַמָה.

הַטִפוֹת– אוּלַי מֵאָה –

וְנוֹפְלוֹת לָאֲדָמָה.

לֹא, מִרְיָם לֹא תִכָּנַע,

אֶת הַכֹּל הִיא מֻכְרָחָה

לְסִיֵּם – כָּךְ רְצוֹנָה –

אָז תָּבוֹא הַמְנוּחָה.

ז    🔗

עֵץ הָאִזְדָרֶכֶת שָם,

עֵץ זָקֵן, מָלֵא כָּבוֹד.

מְרַחֵם הוּא עַל מִרְיָם,

שֶקָשֶה כָּל־כָּךְ תַּעֲבֹד.

"לָמָה לָהּ לָבוֹא לְכָאן

לַעֲמֹל?" – הָעֵץ שוֹאֵל

אֶת עַצְמוֹ. וּכְבָר מוּכָן

לְהַזְמִין אוֹתָהּ לַצֵל:

– יַלְדָתִי, לוּ לַעֲצַת

יְדִידֵךְ הַטוֹב הִקְשַבְתְּ,

בְּצִלִי תֲנוּחִי קְצָת.

פֹּה נָעִים, קָרִיר עַכְשָו.

הָעִדוּר? הוּא לֹא יִבְרַח,

קְצָת יוּכַל עוֹד לְחַכּוֹת.

כָּל פוֹעֵל עוֹבֵד וְנָח.

בּוֹאִי, נוּחִי שְתֵּי דַקוֹת!

מִירִי אֶת דִבְרֵי הָעֵץ

לֹא שָמְעָה, גַם לֹא תָבִין.

אַךְ בָּרוּר לָהּ – מְיַעֵץ

מְנוּחָה, וְגַם מַזְמִין.

אַךְ הִיא לֹא תוּכַל לָזֹאת

לְהַסְכִּים. הִיא מְשִיבָה:

– אִזְדָרֶכֶת, רַב תּוֹדוֹת.

אַתְּ תָּמִיד כֹּה אֲדִיבָה.

מִצְטַעֶרֶת, בֶּאֱמֶת,

שֶעַכְשָו לֹא אֲנַצֵל

אֶת הַזְמָנָתֵךְ – כָּעֵת

לֹא אוּכַל לִשְכַּב בַּצֵל.

כִּי אָמְנָם קָשֶה וְחַם,

אַךְ לִדְחוֹת? זֶה לֹא וָלֹא!

אֵין דָבָר, אָנוּחַ גַם

אַחֲרֵי הָעִדוּר כֻּלוֹ.

מֵזִיעָה אֲנִי כָּל יוֹם,

גַם כְּשֶנָחוֹת יָדַי,

אִם בַּשֶמֶש אוֹ בַּחֹם

אֶתְהַלֵך יוֹתֵר מִדַי.

וְרוֹאָה אַתְּ, כִּי אֲנִי

עֲסוּקָה מְאֹד־מְאֹד,

וְלִגְמֹר עִדוּר גַנִי

רַק מְעַט נִשְאַר לִי עוֹד.

ח    🔗

וְאָכֵן נִגְמַר מַהֵר

הָעִדוּר – אַחֲרֵי דַקוֹת.

רַק צָרִיךְ עוֹד לְיַּשֵר,

אַחַר־כָּךְ גַם לְהַשְקוֹת.

וְעַכְשָו – פְּרָחִים לִשְתֹּל

אוֹ לִזְרֹעַ. אֵיךְ? אֵיפֹה?

בְּדִיּוּק אַבָּא הַכֹּל

יְלַמֵד כְּשֶיָּבוֹא.

עֲבוֹדוֹת רַבּוֹת אָמְנָם

מְחַכּוֹת. אַךְ – אֵין דָבָר.

גַם שִבְעָה יָמִים יֶשְנָם.

וְהַכֹּל יַתְחִיל מָחָר.

לְהַיוֹם יַסְפִיק וַדַאי,

כִּי מִרְיָם כְּבָר עֲיֵפָה.

אַךְ הַכֹּל, הַכֹּל כְּדַאי –

פֹה תִּהְיֶה גִנָה יָפָה.

רַק פְרָחִים פֹּה יִצְמְחוּ.

הֲמוֹנִים, אוּלַי מֵאוֹת.

וְיָדוּעַ – פֶּרַח הוּא

גַם דָבָר חָשוּב מְאֹד.

פֶרַח הוּא לֹא רַק נֶחְמָד –

גַם לַבַּיִת הוּא נָחוּץ.

אַךְ כָּעֵת – דָבָר אֶחָד:

לַמִקְלַחַת יֵש לָרוּץ.

ט    🔗

וְאַבָּא אַחֲרֵי שֶשָב

וְשָמַע כָּל שֶעָשְׂתָה,

אֶת מִרְיָם מָשַךְ אֵלָיו

וְחִבֵּק, נִשֵק אוֹתָהּ.

– חָרוּצָה הָיִית תָּמִיד –

אֶל מִרְיָם הִפְנָה דְבָרָיו –

אַךְ מַה שֶהַיוֹם עָשִׂית

גַם קָשֶה, עֶרְכּוֹ גַם רָב.

עַד הֶחָג שֶל הָאִילָן

רַק שָבוּעַ, זֶה הַכֹּל.

אַךְ יַסְפִּיק לָנוּ הַזְמָן

גַם לִזְרֹעַ גַם לִשְתֹּל.

בֶּחָצֵר עֲצֵי פֵּירוֹת

אֲחָדִים נִטַע, אוּלָם

חֲשוּבִים וְלֹא פָחוֹת

הַיְרָקוֹת, כֻּלָם.

טוֹב מְאֹד אִם כֵּן שֶאַתְּ

תְּגַדּלִי פְרָחִים עַתָּה.

וּבְיוֹם שֶל ט"ו בִּשְבַט

אֶת הַכֹּל נִזְרַע, נִטַע.

– וְגַם לִי יֵש הַצָעָה –

כָּךְ אָמְרָה הָאֵם לָהֶם –

אֶשְתַּדֵל וְגַם אֶמְצָא

זְמַן כְּדֵי לָצֵאת אִתְכֶם.

אָז נִקַח אִתָּנוּ אֶת

תְּאוֹמֵינוּ לַגִנוֹת.

יִשְכְּבוּ לָהֶם, בְּעֵת

שֶשְלָשְתֵּנוּ נַעֲבֹד.

נְשִיקוֹת הֵן הַתְּשוּבָה.

וְאִמָא הוֹסִיפָה עוֹד:

– אַךְ כָּעֵת לָךְ חֲשוּבָה

הַמְנוּחָה. עָמַלְתְּ מְאֹד.

אַחֲרֵי הָאֲכִילָה

הַשֵינָה הַיוֹם נַקְדִים.

וּמָחָר תָּנוּחִי לָךְ,

אוֹ – מִשְׂחָק עִם הַיְלָדִים.

וְאוּלַי עוֹד יוֹם אֶצְלֵךְ

יַעֲבֹר בְּמִשְׂחָקִים.

וַאֲזַי לְגִנָתֵך

בְּכֹחוֹת מְחֻזָקִים.

זוֹ הַפַּעַם לֹא סֵרְבָה

מִירִי – כְּלָל לֹא. כִּי אָמְנָם

מֵעוֹלָם כֹּה עֲיֵפָה

לֹא הָיְתָה עוֹד. מֵעוֹלָם.

וּבְעוֹד יָמִים מְעַט

הַתָּכְנִית בֻּצְעָה כֻּלָה –

וְעָבַר יוֹם ט"ו בִּשְבַט

גַם יָעִיל וְגַם נִפְלָא.