א    🔗

לֹא הַרְחֵק מִן הַכִּנֶרֶת

כְּפָר יָרֹק יֶשְנוֹ. לְשָם

עִם הוֹרֶיהָ לְבַקֵר אֶת

מִשְפַּחְתָּה נָסְעָה מִרְיָם.

נֶחְמָדָה הִיא כָּל מִשְפַּחַת

הַדוֹדִים, הַדוֹדָנִים.

וְכָל אֵלֶה לָאוֹרַחַת

מַסְבִּירִים יָפֶה פָנִים.

– בּוֹאִי, מִירִי, וְאַרְאֶה לָךְ

עֲגָלוֹת וְלוּל נָאֶה,

גַם סוּסִים – כָּךְ אֱֱלִימֶלֶךְ

בֶּן הַתֵּשַע מִתְגָאֶה.

הַקָטָן מִבֵּין הַשְנַיִם,

בֶּן שָנָה בְּסַךְ־הַכֹּל,

דֹב מוֹשִיט בִּשְתֵּי יָדַיִם,

וְצוֹעֵק “בּו־בּו” בְּקוֹל.

וּמִפְּנֵי שֶהִיא שוֹאֶפֶת

כְּבָר מִזְמַן עֶגְלָה לִרְאוֹת,

הִיא רָצָה מַהֵר לָרֶפֶת,

אֶל מִשְפַחַת הַפָּרוֹת.

לָעֶגְלָה – יָדָהּ מוּשֶטֶת.

זוֹ – אֶל הַיַלְדָה פּוֹנָה.

רַק שֶמִירִי קְצָת פוֹחֶדֶת,

פֶּן תִּגַע בָּהּ לְשוֹנָהּ.

הִיא נִרְתַּעַת. אֱלִימֶלֶךְ

מִתְפָרֵץ בִּצְחוֹק, כְּשֶהִיא

שוּב פּוֹנָה: – זֶה רַק נִדְמֶה לָךְ

שֶנִבְהַלְתִּי, עֶגְלָתִי!

וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה תּוֹקֶפֶת,

וּמַמָש מַצְחִיק אוֹתָהּ,

כַּאֲשֶר עֶגְלָה בָּרֶפֶת

מִן הַדְלִי חָלָב שוֹתָה.

כִּי בְּכָל שְנוֹתֶיהָ מִירִי

טֶרֶם רָאֲתָה כָּזֹאת.

הִיא קוֹרֵאת לָהּ: – אַל תַּשְאִירִי

אַף טִפָּה אַחַת שְתִי עוֹד!

אָז מַזְכִּיר כִּבְאַקְרַאי לָהּ

אֱלִימֶלֶךְ הַדוֹדָן:

כְּבָר קָרוֹב מְאֹד הַלַיְלָה,

עוֹד מְעַט יָבוֹא לְכָאן.

שָם – מִיָּד אֶפְתַּח הַדֶלֶת –

יֵש פָרוֹת שְחוֹרוֹת, חוּמוֹת.

הִסְתַּכְּלִי, כֵּיצַד אוֹכֶלֶת

כָּל אַחַת יָפֶה מְאֹד.

מִירִי בּ"שָלוֹם" נִכְנֶסֶת

וּ"בְתֵאָבוֹן" קוֹרְאָה.

נֶהֱנֵית – כֵּיצַד לוֹעֶסֶת

אֶת הַיֶרֶק כֶָל פָּרָה.

וְלִפְנֵֵי שֶהִיא בּוֹרַחַת

אֶל הַלוּל, אֶל הָעוֹפוֹת,

הִיא נִגֶשֶת בְּלִי כָּל פַחַד:

– יְלָדוֹת אַתֶּן טוֹבוֹת.

וְעַכְשָו אֲנִי בּוֹרַחַת –

גַם לַלוּל רוֹצָה לַעֲלוֹת,

וְאַגִיד “שָלוֹם” בְּיַחַד

לְהַרְבֵּה תַּרְנְגוֹלוֹת.

– בּוֹאִי, בּוֹאִי! – אֱלִימֶלֶךְ

מְזָרֵז – כִּי נְאַחֵר,

וְהַלוּל לֹא יְחַכֶּה לָךְ

וְיֵּלֵךְ לִישֹן מַהֵר.

– וַאֲנִי כְּבָר לֹא קְטַנְטֹנֶת –

מִתְפָאֶרֶת הַקְטַנָה –

לֹא צְרִיכָה עַכְשָו לִישֹן (אֶת

הַשֵנָה מִרְיָם שׂוֹנְאָה).

– אַתְּ גְדוֹלָה – אוֹמֵר הַיֶּלֶד

אַךְ עוֹד לֹא כָּמוֹנִי אַתְּ.

וּפוֹתֵחַ אֶת הַדֶלֶת

שְל הַלוּל לְאַט־לְאַט.

– זֶהוּ לוּל. כָּל תַּרְנְגֹלֶת

עוֹד מְעַט תִּישַן. אַךְ כָאן

מִירִי מַתְחִילָה לִשְאֹל אֶת

אֱלִימֶלֶךְ הַדוֹדָן:

– וְאֵיפֹה יֵש לָה פיגָ’מָה?

וְאֵיפֹה נַעֲלֵי־בֵיתָהּ?

וְתַּגִיד, תַגִיד לִי לָמָה

לֹא רָאִיתִי פֹּה מִטָה?

מִצְטַחֵק לוֹ אֱלִימֶלֶךְ,

אַךְ אוֹמֵר לָהּ כְּמֻמְחֶה:

רַק בַּבַּיִת אֶעֱנֶה לָךְ,

אֶת הַכֹּל לְאָז נִדְחֶה.

שָם, רְאִי! חוֹלָה נִבְדֶלֶת –

לוּל קָטָן וּקְצָת מוּרָם.

– יֵש לָהּ חֹם? וְגַם נָזֶלֶת?

מִתְעַנְיֶנֶת לָהּ מִרְיָם.

– מִסְכֵּנָה! – מִיָּד אוֹמֶרֶת –

תִּתְכַּסִי טוֹב בִּשְׂמִיכָה,

וְתַזִיעִי, כִּי אַחֶרֶת

לֹא תַּבְרִיאִי. לֵיל מְנוּחָה.

ב    🔗

וְלַמָחֳרָת – הַשֶמֶש

אַךְ לִטְפָה אֶֶת מִטָתָה –

כְּבָר רָצְתָה לָרוּץ כְּמוֹ אֶמֶש

אֶל כָּל זֶה שֶרָאֲתָה.

וּבְקֹשִי עַצָרוּהָ –

שֶתִּגְמֹר הָאֲרוּחָה.

אַחַר־כָּךְ מַהֵר כְּרוּחַ

מִירִי לֶחָצֵר בֶָרְחָה.

וּמִיָד אֶל מַכִּירֶיהָ

מִן הָרֶפֶת וְהַלוּל –

מוּכָנָה לְהִתְרוֹעֵעַ

עִמָהֶם בְּלִי סוֹף, בְּלִי גְבוּל.

– בֹּקֶר טוֹב! – לְכָל הָרֶפֶת –

אֵיךְ יָשַנְתְּ, עֶגְלָה שֶלִי?

וְהִנֵה הִיא כְּבָר טוֹפֶפֶת

בְּדַרְכָּהּ אֶל הַלוּלִים.

וְהִנֵה בָּא אֱלִימֶלֶךְ –

הוּא יַדְעָן, כְּמוֹ גָדוֹל –

וְאוֹמֵר: – שִמְעִי, נִדְמֶה לָךְ,

שֶרָאִית כְּבָר אֶת הַכֹּל.

יֵש סוּסִים, וְיֵש גַם פֶּרֶד,

מְכוֹנוֹת לַעֲשָׂרוֹת.

הַיַלְדָה אוֹתוֹ עוֹצֶרֶת:

– לֹא רוֹצָה אֶת זֶה לִרְאוֹת!

רַק דָבָר אֶחָד – אֶפְרוֹחַ! –

כַּאֲשֶר שוֹמְעָה מִרְיָם,

אֵין לַיֶּלֶד עוֹד מָנוֹחַ,

וּשְנֵיהֶם רָצִים לְשָם.

וּשְנֵיהֶם רָצִים בְּיַחַד –

אֶפְרוֹחִים שָם בֶּחָצֵר.

הִיא מַמָש מִגִיל רוֹתַחַת,

אֵין לָהּ פְנַאי לְהֵעָצֵר.

– אֵיזֶה יֹפִי! – הִיא צוֹעֶקֶת –

צְהַבְהַבִּים, תִגְשוּ אֵלַי!

הוּא מַשְתִּיק אֶת מִירִי: – שֶקֶט,

וְנִתְפֹּש אֶחָד אוּלַי.

וּלְפֶתַע הוּא קוֹפֵץ אֶל

הַפִּנָה כְּמֹו סְעָרָה.

וְתוֹךְ רֶגַע הוּא כְּבָר אֵצֶל

מִירִי שוּב, בַּחֲזָרָה.

בְּכַפּוֹ יֵש לוֹ אֶפְרוֹחַ,

מְצַפְצֵף לוֹ הַנֶחְמָד –

כְּלָל אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְרֹחַ,

וְיוֹשֵב לוֹ עַל הַיָּד.

– תֵּן גַם לִי, הוּא חֹמֶד־חֹמֶד –

מְבַקֶשֶת הִיא מִיָּד –

הוּא רָזֶה, מִסְכֵּן, עוֹצֵם אֶת

שְתֵּי עֵינָיו בְּבַת־אַחַת.

אַךְ בְּרֶגַע שֶהַיֶּלֶד

לָהּ מוֹסֵר אֶפְרוֹחַ זֶה,

הַיַּלְדָה כִּמְעַט נִבְהֶלֶת:

– מְדַגְדֵג לִי, הָרָזֶה.

ג    🔗

וּפִתְאֹם וְהִיא נִזְכֶּרֶת

וּפוֹנָה אֵלָיו עַתָּה:

– לֹא רָאִיתִי הַכִּנֶרֶת,

לֹא הֶרְאֵיתָ לִי אוֹתָהּ.

– רְחוֹקָה הִיא – אֱלִימֶלֶךְ

לָהּ מַסְבִּיר אֶת הַדָבָר –

רְחוֹקָה, לָכֵן בַּמֶה לָךְ,

אֶעֱזֹר כָּרֶגַע, כְּבָר?

– טוֹב! – אוֹמֶרֶת הִיא – בְּסֵדֶר.

נְשַׂחֵק בָּרֶפֶת שוּב,

אַךְ תָּבִיא אוֹתָהּ לַחֶדֶר

אַחַר־כָּךְ, זֶה לֹא חָשוּב.

– כְּמוֹ תִּינוֹק אַתְּ מְדָבֶרֶת –

מִתְפָרֵץ הוּא כְּלָבִיא –

אֵיךְ אֶפְשָר אֶת הַכִּנֶרֶת

אֶל הַחֶדֶר לְהָבִיא?

הִיא אֵינֶנָה צַעֲצוּעַ,

לֹא חֲמוֹר וְגַם לֹא דֹב.

תֵּכֶף לָךְ אַסְבִּיר, מַדוּעַ

אִי־אֶפְשָר אוֹתָהּ לִסְחֹב.

זוֹ יַמָה גְדוֹלָה – כִּנֶרֶת.

מִי לִרְאוֹת אוֹתָהּ רוֹצֶה,

זֶה יִגַש לְשָם, אַחֶרֶת

לֹא יִרְאֶה וְזֶהוּ־זֶה!

וּמִיָד צוֹעֵד הַצֶמֶד

כְּבָר בִּדֶרֶךְ לִיִמָה.

עַל כִּנֶרֶת הִיא חוֹלֶמֶת,

אַךְ מַה זֹאת כִּנֶרֶת? מָה?

– שָם! הִנֵה! – פִּתְאֹם מֵרִיעַ

אֱלִימֶלֶךְ כָּאֲרִי.

וּבְאֶצְבָּעוֹ מַצְבִּיעַ: –

– שָם מַבְרִיק דָבָר, תִּרְאִי!

וּשְנֵיהֶם בְּכָל הַכֹּחַ

בְּרִיצָה לַחוֹף בָּאִים

עֲיֵפִים – אָסוּר לִשְכֹּחַ –

הַשָרָב אֵינוֹ נָעִים.

יָם שָקֵט, רַק קֶמֶט־קֶמֶט – –

כְּמַרְבָד רָחָב, גָדוֹל.

מִירִי עוֹד מַהֵר נוֹשֶמֶת,

מַתְחִילָה מִיָּד לִשְאֹל:

– פֹּה יֵש מַיִּם!? זאת כִּנֶרֶת?

כְּמוֹ אַמְבַּטְיָה, רַק יוֹתֵר!

וַאֲנִי תָּמִיד “אוֹמֶרֶת”,

שֶזֶה מַשֶהוּ אַחֵר.

אֱלִימֶלֶךְ אַךְ שוֹמֵעַ

וּפוֹרֵץ בִּצְחוֹק מִיָּד:

– מִתָּמִיד אֲנִי יוֹדֵעַ,

זֹאת כִּנֶרֶת, לֹא אַמְבָּט!

אַךְ רְאִי! שָם עַל הַמַיִּם

בַּרְוָזֹנֶת־בָּר שְחוֹרָה

מְשַקְשֶקֶת בַּכְּנָפַיִם

וְטוֹבֶלֶת מַקוֹרָה.

הִסְתַּכְּלִי. עוֹד קְצָת יָמִינָה.

שָם מִפְרָשׂ לָבָן, נֶחְמָד.

זֹאת דוּגִית קְטַנָה. רְאִי־נָא,

הִיא שָטָה כָּל־כָּךְ לְאַט.

וּבַצַד הַהוּא, רוֹאָה אַתְּ?

שָם הָרִים גְבוֹהִים, נָכוֹן?

וְהַהוּא שָם, אַתְּ יוֹדַעַת,

הַר־זָהָב – זֶהוּ חֶרְמוֹן.

הוּא זְהַבְהַב, כִּי הוּא צָבוּעַ

בְּקָרְנֵי הַשֶמֶש כָּךְ.

וְתָּמִיד – דָבָר יָדוּעַ –

שֶלֶג עַל הָהָר מוּנָח.

אוֹר הַשֶמֶש אִם אֵינֶנוּ –

לְמָשָל, יוֹם מְעֻנָן –

אָז לָבָן הוּא יִהְיֶה,נוּ,

כִּי הַשֶלֶג הוּא לָבָן.

מִירִי לְדִבְרֵי הַיֶלֶד

מַקְשִיבָה בְּפֶה פָּעוּר.

כְּלַל וּכְלַל אֵינָה שוֹאֶלֶת,

וְשוֹמַעַת כְּמוֹ סִפּוּר.

ד    🔗

אַךְ פִּתְאֹם הִיא מִתְעוֹרֶרֶת:

– אֱלִימֶלֶךְ, הִסְתַּכֵּל.

שָם זָהָב! תִּרְאֶה – שַרְשֶרֶת

כמו לְסַבְתָא שֶל רָחֵל.

בּוֹא נֵלְֵך מַהֵר אֵלֶיהָ –

זֶה קָרוֹב מְאֹד לְכָאן.

הִיא יָפָה – אַתָּה יוֹדֵעַ?

בוֹא, נָרוּץ! אַתָּה מוּכָן?

– חַה – חַה – חַה! אֵיזוֹ שַרְשֶרֶת –

הוּא מַסְבִּיר – הַשֶמֶש רַק

מְשַׂחֶקֶת בַּכִנֶרֶת.

כָּךְ כָּל בֹּקֶר – זֶה מִשְׂחָק.

אַךְ מִרְיָם לֹא נֶעֱלֶבֶת –

שֶיִצְחַק, יִצְחַק לוֹ קְצָת.

רַק רוֹצָה הִיא כְּבָר לָשֶבֶת,

עֲיֵפָה הִיא לֹא מְעַט.

וְשוֹכְבִים בַּצֵל הַשְנַיִם

וְנָחִים לָהֶם כָּעֵת.

מִירִי מַבִּיטָה לַמַיִם,

מִתְפַּלְאָה וְנֶהֱנֵית.

וּפִתְאֹם הִיא מִתְיִשֶבֶת,

אֶת רֹאשוֹ הִיא מַחֲלִיקָה:

– כֵּן אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת!

וְנוֹתְנָה לוֹ נְשִיקָה.

– כִּי אַתָּה הַכֹּל יוֹדֵעַ –

בְּשִׂיחַה הִיא שוּב פּוֹתְחָה

וּמוֹחֵאת בִּשְתֵּי יָדֶיהָ –

מִי הַכֹּל לִמֵד אוֹתְךָ?

הוּא צוֹחֵק וְסָח – טועַה אַתְּ,

לֹא אַנִי פֹּה לְבַדִי,

שֶיָכוֹל הַכֹּל לָדַעַת –

כָּל יַלְדֵי הַכְּפָר יוֹדְעִים.

בִּשְבִיל מִירִי זֶהוּ פֶּלֶא –

אֵיךְ יָכוֹל כָּךְ לִהְיוֹת?

לֹא מוּבָן דָבָר כָּזֶה לָהּ,

וּתְמֵהָה מְאֹד־מְאֹד.

– אַךְ כָּעֵת – וְהִיא מַפְצֶרֶת –

בּוֹא הַבַּיְתָה לֶאֶכֹל.

כְּבָר רָאִִיתִי אֶת כִּנֶרֶת,

כְּבָר רָאִיתִי אֶת הַכֹּל.

וּמִפְּנֵי שֶכְּבָר לָנוּחַ

הֵם הִסְפִּיקוּ לֹא מְעַט,

וְנוֹשֶבֶת גַם הָרוּחַ,

שוּב פּוֹתְחִים הֵם בְּמִצְעָד.

הֵם שָבִים מִן הַכִּנֶרֶת,

אַךְ שוֹתֵק לוֹ כָּל אֶחָד.

רַק בַּלֵב הִיא מְהַרְהֶרֶת:

מְצֻיָּן פֹּה. כֹּה נֶחְמָד!

ה    🔗

וּבָעֶרֶב בָּרַכֶּבֶת

שָבָה מִירִי לְבֵיתָהּ.

אַךְ הִיא כְּבָר אֵינָה יוֹשֶבֶת

כָּרָגִיל שְקֵטָה־שְקֵטָה.

כַּיָדוּעַ, גָרָה מִירִי

בְּחָצֵר יָפָה, הוֹמָה.

אַךְ מֵאָז חָזְרָה לָעִיר, הִיא

בַּלֵילוֹת עַל כְּפָר חוֹלְמָה.

וּבַיוֹם הִיא מְסַפֶּרֶת

רַק נִסִים וְנִפְלָאוֹת:

עַל פָּרוֹת וְעַל כִּנֶרֶת,

אֶפְרוֹחִים, עֶגְלָה וְעוֹד.

אַף־עַל־פִּי שֶמִירִי גָרָה

בְּבִנְיָן יָפֶה וָרָם,

הִיא רוֹצָה לָשוּב הַכְּפָרָה,

הִיא רוֹצָה לָשוּב לְשָם.