… כל הכבוד וכל ההערצה להשגינוּ בהגנה, אבל לא היתה ולא יכולה להיות מוכנה לקראת המבחנים הגדולים. בעודי חבר במפקדה הארצית הייתי אומר לחברים: אם אתם סבוּרים, שהגנת הארץ כבר איתנה, אינכם אלא טועים… בן־גוריון הגיע לכלל דעה, שיש לצקת יותר פלדה במבנה כוחות הבטחון, יותר אירגון ומקצועיות, להפחית מן הבטלנוּת, שיש בה, אמנם, משום חן משלה, אך היא לא תחפה עלינו אם נעמוד בפני פלישה או פלישות.
כל הצעה חדשה שהציע בן־גוריון לתיקון, להרחבה, נתקלה בהתנגדוּת. זכוּר הוויכוּח עם ראשית ההתנדבוּת לצבא. התגבשוּ שתי גישות, היו שראו בהליכה לצבא אמצעי להכשרת כוח מאוּמן חזק, והיו שהלכו לצבא בהליכה פגוּמה, ביחס צונן. ןוניטש הוויכוח: ‘במדים או בלי־מדים’. והנה, חבר־הקבוצות שהוא קטן מהקיבוץ המאוחד, 800–900 מחבריו התנדבוּ לצבא, ואילו אירגונים אחרים שמרו בדיוק על אחוז ההתנדבות המחייב!
אחר־כך עברה הרינה במחנה – מומחים עליך, בעלי־מקצוע עליך, חייילים עליך! והנה מתברר, שבין המפקדים מצוּיים רבים שאינם ראוּיים לכך, ולעומתם מצוּיים בשוּרות הצבא חיילים שיכולתם מרובה יותר ואינם מגיעים אל שוּרות הפיקוּד. אני רואה בכך חבלי לידה, חבלי תמוּרה ב’אירגוּן', שעשה את המלאכה בקנה־מידה קטן, ועתה עליו להתפרק מעט ולהתרחב הרבה וליצור תנאים לקליטת רבבות, הדבר מתקדם בקושי רב. הוקמו 2 מסגרות לעניני ההגנה: ליד הסוכנות היהודית, והמפקדה הארצית.
חברי המפקדה שואלים את עצמם: מה, בעצם, מעשינו? שכן זה שנים אין המפקדה מחליטה דבר, הואיל וההחלטות או הפקוּדות באות מהסוכנות היהוּדית דרך הרמ"א1. המפקדה עצמה כמעט שבטלה מאליה, ואילולא לחץ המפלגות היו חבריה פורשים מכבר.
כאיש מפלגה אומר רק זאת: בין כל מפקדי החטיבות אין אף חבר מפלגת פועלי א"י. ד. בן־גוריון קבע לעצמו את העיקרון: אם יעמוד בפני מינוּי מפקד ויהיו שני מועמדים – האחד חבר המפלגה והשני שאינו חבר המפלגה, והם שווים בכשרונותיהם ויכולתם – תינתן זכוּת־הבכורה לשני.
אם כי אינני גנראל, הוברר לי, ששני שירותים הם לעת־עתה בחזקת ‘יתומים’: שירות־הים ושירות־האויר. שמענו אז על ה’משחתות' האנגליות, והדבר לא נתן מנוחה. הגענו למסקנה שיש להתכונן כהלכה להגנה בים, והושגו אמצעים. והנה קרא ‘אסון’: הצעתי לתפקיד זה אדם שהוא חבר מפא"י. חודש ימים עבר בבירורים ובוויכוּחים קשים. אילו היינו פועלים במשך החודש הזה, אפשר שמצבנוֹּ היה עתה איתן יותר. והוא הדין בשדה רכישת הנשק בארץ ובחוץ ועוד…
בנין הצבא מחייב גיוס כוחות רבים. הוא כולל כמה וכמה תפקידים – בזמן המלחמה, בזמן הכיבוש, לאחר הכיבוש. מתרכז והולך כוח גדול. כשהתחלנו לפני שלושה חדשים בגיוּס אמרוּ: נגייס 1,200 איש… היום מתקרבים אנו לקראת 50 אלף, רובו של הדור שבגיל 18 עד 35, פועלים ונוער. איך אפשר לגלות אדישות לדרכו, להתפתחוּתו, למדריכיו ומחנכיו הפוליטיים של הכוח הזה?
אין מקום לשלווה, ואיננו רשאים להיות שלווים. איני רוצה שיקוממו את הפלמ"ח נגדנוּ וישמיצוּ את בן־גוריון, בכוונה להוריד קרנה של מפלגת פועלי א"י בצבא. הענין עדין ביותר, ואני מצטער שעלי לדבר על כך בפומבי; אבל חברינו, וביחוד בצבא, חייבים לדעת את המצב לאמיתו.
…יש פיקוד ויש פעוּלה. ולוואי ויהיו בידינו תותחים ורובים רבים – וגם אמצעים, שכן עלול חוסר־אמצעים להרעיב מעט את הצבא – וזה מסוכן יותר. הכל מושתת על המילווה, ולעת עתה היה קיים רק במודעות גדולות. לכך צריכה להיות נתוּנה חרדתנו. אבל אם ייעשה מאמץ, יעזור אלהים ונעבור על המריבה הזאת עם ישראל גלילי – והכל יבוא על מקומו בשלום.
בן־גוריון טוען, שלכל חטיבה דרוש כוח־מחץ משלה. גם לחטיבה החולשת על הנגב דרוש כוח־מחץ. והרי מצויים ששה גדודים בפלמ"ח. כאשר הציע בן־גוריון לחזק בדרך זו את כוח הנגב, ספג שתין פולסי דנורא…
בפגישה עם תנועות־הנוער שלנו אמרתי, שאנחנו צריכים לעורר בכל נפשנוּ חיבה ואהבה לפלמ"ח, מפני שמאות ואלפי בחוּרים שלנוּ, מטובי בנינו, הולכים לפלמ"ח וחייבים ללכת. אמרתי זאת – על אף העובדה שמשמיצים אותנו ומנסים, מתוך טעמים דמַגוגיים, להציגנו כמתנכרים לפלמ"ח.
בפגישת עתונאים, 8 במאי 1948
-
ראש המטה הארצי של ה’הגנה'. המפקדה הארצית של ה’הגנה' היתה בנויה על בסיס של פאריטט כפול: פאריטט בין הסוכנות היהודית ובין הוועד הלאומי, ופאריטט בין הסתדרות העובדים והחלקים שמחוץ להסתדרות, ביחוד ‘האיחוד האזרחי’. הזרוע העיקרית במפקדה הארצית היה הרמ"א, שנתמנה ע"י הנהלת הסוכנות היהודית וייצג אותה במפקדה. לאחר הקונגרס הציוני הכ"ב בסוף 1946, הוקמה מחלקה לבטחון ליד הנהלת הסוכנות, בראשותו של הח' ד. בן־גוריון. ולאחר שיוצגה הנהלת הסוכנות במוסד־הבטחון במישרין נתרוקן תפקיד הרמ"א. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות