ברחבי העולם חדל המד"ב מזמן להיות רק ז’אנר ספרותי שולי ומוגבל לחוג מצומצם של ‘משוגעים לדבר’. במאות אוניברסיטאות נלמד המד"ב אם כמקצוע נפרד ואם במסגרת קורסים אחרים; עבודות מחקר רבות עוסקות בו, ומופיעים אפילו כתבי־עת מיוחדים המוקדשים לחקר אקדמי של המד"ב. בעקבות פריחת המד"ב בארץ בשנתיים האחרונות ניתן היה לקוות שהתפתחות דומה תתרחש גם אצלנו, ואכן נראה שתקווה זו מתגשמת: באוניברסיטת ת"א מתגבשות הצעות לכלול את המד"ב במסגרת לימודי החוג לספרות (יוזם הרעיון הוא המשורר ומבקר־הספרות אורציון ברתנא); במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית מקדיש ד"ר נחמן בן־יהודה למד"ב מקום נכבד במסגרת הרצאותיו, ואילו פרופסור יחזקאל דרור עומד להרצות על משטרים עתידניים ואוטופיים המתוארים ביצירות המד"ב, במסגרת קורס שהוא מעביר במדע־המדינה.
כמו כן, בעקבות מכתבו של ד"ר נחמן בן־יהודה שהתפרסם ב’פנטסיה 2000' (גליון מס' 11) התארגנה קבוצה של אנשי אקדמיה מתחומים שונים שמטרתה לגבש נושאי מחקר ופרוייקטים שונים הקשורים למד"ב ועתידנות. לקבוצה משתייכים, בין היתר, הפרופסורים שלמה איינשטיין וי. וולמן, הרב עדין שטיינזלץ, נחמן גבעולי, אברהם ארצי, (מורה לספרות בביה"ס הריאלי בחיפה), וכן חברי מערכת ‘פנטסיה 2000’.
הכינוס הראשון של הקבוצה התקיים בת"א ב־15.4.80 והוכלו בו רעיונות ראשוניים להמשך הפעילות. בפגישה הבאה שתתקיים בקרוב יוגשו סקירות בנושאים שונים ע"י חברי הקבוצה. בין הנושאים: ‘פנאי ועבודה בחברה העתידנית’; ‘ציביליזציית סיליקון’; ‘מפגש יצורים אינטילגנטיים מהחלל החיצון ותקשורת עימם’; ‘התנ"ך והעל־טבעי’; ועוד. בנוסף לכך הועלתה אפשרות לקיים בישראל את כינוס המד"ב העולמי בעוד שנתיים, בתמיכת חברת תיירות מהגדולות בארץ, שאחד ממנהליה נמנה עם חברי הקבוצה. אנו מקווים מאוד שהקבוצה תתמיד בפעילותה ואף תרחיב אותה, ודיווח על פעילות זו ימצא בוודאי את מקומו על דפי ירחוננו.
*
בשורות משמחות הגיעו אלינו ממש ברגע האחרון לפני ‘סגירת’ גליון זה: מסתמנת אפשרות מעשית שאכן יתקיים בארץ כינוס המד"ב העולמי בשנת 1982! מגעים בנושא זה התקיימו בין פרופ' איינשטיין מהאוניברסיטה העברית, לבין אישים מרכזיים בתחום המד"ב, בקונגרס המד"ב האירופי שהתקיים לאחרונה בעיר סטרסה שבאיטליה. רבים הביעו התלהבות לרעיון, ואף הציעו עזרה להגשמתו. הסופרים אלפרד בסטר, ג’ון ברונר, בן בובה ואחרים הביעו את נכונותם לבוא לארץ. הסופר הארי האריסון (המכהן כנשיא הארגון הבינלאומי ש סופרי מד"ב) לא רק הביע את נכונותו לבוא, אלא גם התחייב לסייע באופן פעיל לעריכת הכינוס בארץ. הוא הבטיח לגייס למטרה זאת גם את בריאן אולדיס, וכן לבוא ארצה בחודש דצמבר הקרוב כדי לעזור בתכנון הכינוס ב־1982. מר הריסון גם הציע נושא כללי לכינוס, בזו הלשון: “מדע? בדיון? עובדות? פנטסיה? מפגש בין־תחומי לחקר הקשר בין עובדות, דמיון, וצרכי־אנוש”.
כמו כן הבטיחו מו"לים רבים של ספרי מד"ב להשתתף בכינוס בארץ, וכן גם נציגי מועדוני חובבים Fan Clubs מארצות רבות כולל ארצות הגוש המזרחי.
במקביל מתקיימים מגעים עם האגודה לחקר מד"ב בארה"ב (SFRA) במטרה לעריכת הכינוס השנתי של האגודה בשנת 1982 גם כן בישראל. אם כל המאמצים האלה ישאו פרי, הרי שצפויה לנו ב־1982 חגיגת מד"ב.
*
‘צבוע בקורונדי’ מאת דוד מלמד וספר נוסף – ‘צוות בין־כוכבי’ – מאת דניאל אינטרטור הם שני ספרי המד"ב המקוריים הראשונים שראו אור בעת האחרונה.
‘צבוע בקורונדי’ ראה אור בהוצאת תמוז שבועיים אחרי שמחברו, דוד מלמד, זכה בפרס ראשון בתחרות סיפורים קצרים (קונבנציונליים), שנערכה במסגרת היומון ‘ידיעות אחרונות’. הספר יצא במהדורה מהודרת.
‘צוות בין־כוכבי’ הוא נסיון ראשון של נער בן 15, דני אינטרטור, בכתיבה. הספר מיועד לבני הנעורים ואין נסיונו של הכותב ניכר בו.
*
הסופר הוותיק פרנק הרברט ממשיך להפתיע ולחדש. אחרי הספר ‘חולית’ שתפס כבר מקום של כבוד בקלאסיקה של ספרות המד"ב, ואחרי מגוון של סיפורים בסגנונות שונים (ביניהם מעשיות משעשעות כגון ‘על צפרדעים ומדענים’, שהופיעה בגליון מס' 13) פנה הרברט הפעם לכתיבה תיעודית. בעוד מספר חודשים עומד להופיע בארה"ב ספרו ‘בלעדי אינך שווה כלום’, אותו כתב בשיתוף עם מקס ברנרד.
נושא הספר הוא השפעת מהפכת המחשבים על חיי הפרט, וסיכויי הפרט להתמודד עם חברה ממוחשבת. לדעתו של הרברט, לא ירחק היום בו יהיה על כל אחד מאיתנו להחזיק במחשב ביתי משלו, ולו רק לשם הגנה עצמית… “כבר היום אתה נמצא בעמדת נחיתות לעומת אנשים המשתמשים במחשבים,” טוען הרברט. “אין ספק שהזכויות ההיסטוריות של פרטיות וחרות מופרות בהתמדה ע”י החברות העסקיות והממשלה, באמצעות השימוש במחשבים… ‘פשע המחשבים’ הולך ומתפתח… מתכנתים מוכשרים גונבים מדי שנה מיליוני דולרים בעזרת הידע המקצועי שלהם… אנו מוקפים באנשים המנצלים את המחשב כדי לחפות על הרשלנות שלהם (‘אנו מצטערים על הטעות בחשבון, זה בגלל המחשב…’). הידע והיכולת לנצל את המחשב לטובתך יהפכו במהרה ממש לשאלה של קיום או אבדון…" ומה אפשר לעשות בנדון? “השג לך מחשב משלך!”: אומר הרברט. “למד כיצד להשתמש בו, אחרת כל חרויות הפרט שלך יאבדו כלא היו.”
*
לחובבי המד"ב היוצאים הקיץ לארה"ב מומלץ לא להחמיץ את כינוס המד"ב העולמי המתקיים השנה בין התאריכים 1.9.80–29.8 בבוסטון, ושבמהלכו יחולקו פרסי ‘הוגו’ ליצירות המד"ב הנבחרות של השנה. את דמי ההרשמה (בסך 30 $) יש לשלוח מראש לפי הכתובת:
NOERASCON 11. P.O. BOX 46. MIT Station, Ccambridge. MA 02139
מי שאיננו יכול להשתתף אישית בכינוס, אך מעוניין להצביע בעד יצירות המד"ב הזכאיות, לדעתו, לפרס ‘הוגו’ יכול לעשות זאת באמצעות מכתב לאותה כתובת, בצרוף דמי הצבעה בסך 8$ בלבד. למשתתפים בכינוס מובטחת חגיגה אמיתית בחברת מיטב סופרי המד"ב וחובבים מרחבי העולם כולו.
בתמונה: פרס ה’הוגו', בצורת חללית (מיושנת במקצת, אך מה לעשות – הפרס הוא בן שנים רבות) כסופה, בגובה 34.5 ס"מ, על בסיס עץ. על טיבה של חללית זו מספר הסופר ספיידר רובינסון: “אם אתה לוקח אתך את פרס ה’הוגו' לטיסה ארוכת־טווח (כפי שעושים מרבית הזוכים), צורתה משתנה בעקבות הטיסה מחללית מבהיקה ונוצצת למעבורת־אסטרואידים חבוטה: הלחץ הגבוה גורם להופעת מאות חרירים על פני המתכת. אפשר אולי למנוע זאת ע”י הגדלת הוצאות היצור של הפרס פי שלוש, אבל בשביל מה לטרוח? חללית משומשת היא רומנטית יותר…"
*
לא מכבר הסתיימה הפקתו בת השישה־עשר חודשים של הלהיט הקולנועי התורן, הלא היא גירסת שנות ה־80 ל’מסע בן כוכבים' (Star Trek). עליה דיווחנו כבר מספר פעמים במדור זה. בסרט הושקעו מאמצים רבים (והון־עתק, כמובן) כדי ליצור סביבה טכנולוגית עתידית אמינה ומשכנעת, ויש הסבורים שבכך התעלה הסרט אפילו על ‘2001: אודיסאה בחלל’. לבמאי הסרט, רוברט ווייס (שביים בין היתר את ‘סיפור הפרברים’, ו’צלילי המוסיקה') יש דעה מוגדרת בנוגע לטכנולוגיה: “הטכנולוגיה היא התשובה, התשובה היחידה למרבית בעיותינו. אינני יודע אם סרטי מד”ב יכולים להעביר מסר זה לקהל הצופים, אבל השימוש בז’אנר זה כדי לחדד נקודה זו הוא עניין הקרוב מאוד־מאוד לליבי." ווייס טוען שבאולפני הקולנוע הקיימים אין זו משימה קלה לבטא את הרוח הטכנולוגית האמיתית כפי שהיא נושבת מיצירות המד"ב המעולות. “לאולפנים אין תפישה אמיתית של מד”ב. הם נוטים לתת אמון בכיוון של הרפתקאות ופעולה, ולא בשימת דגש על רעיונות מדעיים או טכנולוגיים." אם לשפוט לפי סרטי המד"ב הקודמים של רוברט ווייס, כמו ‘זרע אנדרומדה’ (משנת 1971), או סרטו הישן הזכור לטוב ‘היום בו עמדה האדמה מלכת’ (משנת 1951), יש סיכוי שנופתע לטובה מ’מסע בין כוכבים', אשר היה, כידוע, סדרת טלוויזיה בינונית למדי, אם כי מצליחה מאוד.
רוברט ווייס מספר שיש לו קשר נפשי עמוק וישן עם המד"ב: בנעוריו קרא בלהיטות את המגזין ‘אמייזינג’ של ג’ון קמפבל, והושפע עמוקות מסרטים כמו ‘העולם האבוד’ (1925) ו’מטרופוליס' (1926). לדעתו אין להעלות על הדעת יצירת סרט מד"ב בעל רקע מדעי אמין, ללא הסתייעות במדענים. כך נעזר בסרטו ‘זרע אנדרומדה’ באנשי המעבדות ג’יי.פי. אל, ואילו בהסרטת ‘מסע בין כוכבים’ סייעו המדען פון־פוטקמר מנאס"א והאסטרונאוט ראסל שוויקרט.
באשר לעתיד סרטי המד"ב יש לרוברט וויס דעה נחרצת: “אינני סבור שאנו עדים עכשיו לגל חולף בלבד של סרטי מד”ב. המדע הופך לחלק בלתי נפרד מחיינו. ייתכנו עליות וירידות בסרטים אלה, אבל נראה לי שהם הגיעו למעמד עצמאי ואיתן כמו המערבונים בעצם, לא מן הנמנע שסרטי המד"ב ממש ידחקו כליל את רגלי המערבון ויירשו את מקומו. המערבון שייך לעבר; המד"ב הוא העתיד. המד"ב הוא הוא החזית עכשיו!"
(בתמונות המלוות מבזק זה מופיעה החללית המפורסמת ‘אנטרפרייז’ וכן מעבורת־חלל קטנה, מתוך הסרט ‘מסע בין כוכבים’.)
*
כידוע, הביעו סופרי מד"ב בעלי רקע מדעי כמו איזאק אסימוב וארתור סי. קלארק לא אחת את הסתייגותם הלגלגנית מכל דיווחי הצפיה ב’צלחות מעופפות', ובעיקר מזיהוי ה’עב"מים' בתור ספינות־חלל חוץ־ארציות, ואולי אף חוץ־גלקטיות. דעתם זו נשמעת כבר שנים רבות – כשם שתופעת ה’עב"מים' עצמה מטרידה אלפי אנשים מזה שנים רבות. כך, למשל, נשאל ארתור סי. קלארק על דעתו בנושא זה בכנס ‘טרסט המוחות’ של ‘האגודה הבריטית הבין־פלנטארית’ (שקלארק היה אז נשיאה), ב־5 במרץ 1948. “לא בחנתי לעומק את פרטי הבעיה,” השיב קלארק, “אך תופעת ‘הצלחות המעופפות’ מצביעה בברור על סוג של סוגֶסטיה המונית. עבדה היא שאחרי שתיאטרון ‘מרקורי’ הציג בבריטניה את ‘מלחמת העולמות’ על פי ה.ג'. וולס, מאות אנשים ‘ראו’ פתאום את הפולשים מן המאדים ונמלטו על נפשם! תופעה דומה ארעה גם אחרי שידור התסכית על פי ‘מלחמות העולמות’ ברדיו בארה”ב." ועוד הוסיף קלארק: “אחת מהטענות היותר חזקות נגד ‘הצלחות המעופפות’ (המונח ‘עב"ם’ עדיין לא היה מוכר ב־ 1948 – המערכת) היא העובדה ש־90 אחוז מכלל הדיווחים באים משום־מה מארה”ב. קשה להאמין שמשלחת מעולם אחר, המונהגת כהלכה, היתה מתעלמת עד כדי כך משארית שטחו הלא־מבוטל של כוכב־הלכת שלנו…"
*
בהמשך ל’מבזקים' של גליון מס' 13 הנה מספר אמרות־כנף נוספות, שנותנות לא פחות, להנאתכם:
“מוכן אני להאמין שהעולם נוצר כתוצאה מאוסף מקרי של אטומים, ממש כשם שאוכל להאמין כי ערבוב מקרי של אותיות הדפוס מסוגל ליצור מאמר פילוסופי גאוני…”
ג’ונתן סוויפט (1667–1745)
“אם נמשיך בקצב זוחל כזה בפיתוח המדע, נצטרך לעבור את ביקורת המכס של הרוסים כאשר נגיע לירח…”
וורנר פון־בראון (בשנת 1959)
“הטרגדיה של המדע היא התייצבות העובדות המכוערות מול התיאוריות היפות…”
סר רוברט האצ’יסון
“פעם רציתי לפתוח בשיחה קלה עם פיסיקאי, ולשאול, ‘מה חדש בפיסיקה?’ אבל נזכרתי שבעצם אין לי מושג מה ישן בפיסיקה…”
יצחק בשביס זינגר
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות