I 🔗
בַּחֲלוֹמִי: וַאֲנִי חַי כְּאַחַד הָאָדָם
וּבְלִי פַחַד אֶשְׁאַף בִּי הָרוּחַ הַצַּח;
בַּשָּׂדוֹת, בַּיְעָרִים, אֶתְהַלֵּךְ לִרְחָבָה
וּמַקְשִׁיב אֶל צִפְצוּף זְמִיר־הַלַּיִל חָרַךְ,
כְּמוֹ קוֹרֵא הוּא בְשִׁירוֹ לַיְצוּרִים הַקְּטִּנים
הַטֹּבְעִים עַד צַוָאר בִּמְצוּלַת טִיט הָעִיר
וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם אִם גַּם רוּחַ קָטָן
שֶׁל אָבִיב יִתְגַּנֵּב אֶל בֵּינוֹת חוֹר־הַקִּיר
וּמָה רַב עוֹד אָשְׁרָם עֵת הַקֶּרַח יִמַּס
וּבִצּוֹת, שְׁלוּלִיּוֹת תְּמַלֶּאנָה הָרְחוֹב,
וְהַפְּעוּטוֹת שֶׁנָבְלוּ, נֶחֶנְקוּ בַּ"דִּירָה"
הַצָּרָה וַיִּשְׂבְּעוּ אֲבַק־מָוֶת לָרֹב –
יְקַפְּלוּ מִכְנְסֵיהֶם הַקְּרוּעִים וּטְלוּאִים
וְיֵצְאוּ אֶל הָרְחוֹב – לֹא לִשְׁאֹף הָאֲוִיר! –
כִּי לִדְלֹחַ מֵי הַמַּדְמֵנָה בַּצִּנּוֹר…
“בַּצִּיצִיּוֹת” הַסְּרוּחוֹת מִשְׁתַּעְשֵׁעַ זֶפִיר
הַשּׁוֹבָב; הָרַגְלַיִם בָּרֶפֶשׁ חֹצוֹת,
סֶרַח כְּתֹנֶת־הַבַַּד הַשְׁחוֹרָה יִטָּבֵל
בְּמֵימֵי־הַבִּצּוֹת הַדְּלוּחִים… לֹא הַרְחֵק
מֵהַטָּף הַנִּרְפָּשׁ מִתְהַפְּכִים עֲלֵי תֵל
שֶּל אַשְׁפָּה חֲזִירֵי הַקִּרְיָה בִּרְחָבָה
וְנֹחֲרִים בַּהֲנָאָה שָׁם בְּמֶתֶק הַשְּׁנָת…
וְעַל קֻפּוֹת טִיט־יָוֵן מִתְפַּלְּשִׁים יְלָדִים
וִילָדוֹת וּמְהַפְּכִים שְׁבָטִים שְׁנַיִם לִצְבָת,
לְפַטִּישִׁים, מַקָּבוֹת; אֲחֵרִים מְגַבְּלִים
וְלָשִׁים תֻּפִינִים וּרְקִיקִים מֵהַטִּיט,
הַנֶּאֱפִים לְאוֹר־שֶׁמֶשׁ אָבִיב הַנָּעִים –
וּכְהֶרֶף־הָעַיִן “נִפְתָּח הַיְרִיד”:
חֶנְוָנִים בְּנֵי־חָמֵשׁ בְּכֵלִים יִסְחֲרוּ,
סוֹחֲרוֹת נִלְחָמוֹת בִּשְׁבִיל זְנַב דַּג־מָלוּחַ;
וְכֵן הָיָה אֶשְׁתַּקֵּד, וְכֵן יִהְיֶה בְּעוֹד־שָׁנָה –
– – – – – – –
וּבַיַּעַר מֵרִיעַ שִׁיר־חֹפֶשׁ הָרוּחַ,
בֶּן־חוֹרִין יִתְהַלֵּךְ בֵּין רָאשֵׁי הָאָמִיר,
כִּמְסַפֵּר לָעֵצִים הַגָּדַת־הַנְּצָחִים
עַל בְּרוּאִים אֵין־מִסְפָּר הַחַיִּים בְּלִי־אֲוִיר
וְנֶחֱנָקִים גַּם בִּימֵי־הָאָבִיב הַצַּחִים…
II 🔗
יַלְדָּה נוֹצְרִית עָבְרָה לְפָנַי וּבְקוֹל־חִבָּה
הִטִּיפָה לַבֻּבָּה תּוֹכַחַת מוּסָרָה:
"פֶּפִּי! פֶּפִּי נְעִימָה! תָּמִיד תְּהִי מַקְשִׁיבָה
וְאֶקְנֶה לַחַג אָז לָךְ שִׂמְלַת־אֵטוּן יְקָרָה;
מָה אֵהָבֵךְ אִם רַק תְּדַיְקִי בְּשֵׁעוּרָיִךְ,
בְּמִשְׁטָר נָכוֹן תְּסַדְּרִי סְפָרַיִךְ, מַחְבְּרוֹתָיִךְ,
מָה אֲנַשְּׁקֵךְ אָז! מָה……ְּ"
וּכְעֹפֶר־אַיָּלִים
חָמְקָה, עָבְרָה מִמֶּנִּי מִבְּלִי־רְאוֹת גַּם אוֹתִי…
יַלְדָּה נְעִימָה! בִּרְחִי, בִּרְחִי מֵהַצְּלָלִים!
הַהּ, נוּסִי חִישׁ מִפְּנֵי נִטְפֵי מְרִירוּת כּוֹסִי,
שֶׁכָּל מְאֻשָּׁר אַשְׁקֶה, כָּל הַחַיִּים וְשָׂשִׂים…
אַתְּ אהֲבָה, קְטַנָּה, עַתָּה בְּכָל נִשְׁמָתֵךְ,
שֶׁלֹּא טֻמְּאָה עוֹד מִּמַּגַּע יְדֵי־מְתִים,
שֶׁלֹּא זֻיְפָה עֲדֶן בְּחֶבְרַת בְּנֵי־"סְבִיבָתֵךְ" –
אֶהֱבִי, אֶהֱבִי, נְעימָה! מְאֻשָּׁר הוּא זֶה הַיְצִיר
שֶׁעוֹד יָכוֹל לֶאֱהֹב צַעֲצוּעַ־אֶבֶן, עֵץ;
וּמָה אֻמְלָל הָאִישׁ, לִבּוֹ כִּרְסִיסֵי־נִיר
מְנֻפָּץ, וִאֵין לוֹ בַּמֶּה לֶאֱהֹב, לוּ גַם חָפֵץ! –
III 🔗
וּבְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה אֶת יְמֵי נְעֻרֶיהָ,
וּפְרָחִים לְמֵאוֹת מְקַשְּׁטִים הוֹד־פָּנֶיהָ,
וּשְׂדֵמוֹת וְשָׂדוֹת כֶּתֶם־בָּר יַעַטְפוּ,
וְעַל צְמָחִים וּדְשָׁאִים טַלְלֵי־אוֹר יַעַרְפוּ –
“הָאָבִיב” יִקָּרֵא אָז הַתּוֹר;
אִילָנֵי הַיְעָרִים מִתְעוֹרְרִים מִשְּׁנָתָם,
וִיצוּרִים לִרְבָבוֹת – מִתְּנוּמַת מִיתָתָם
עֲמָקִים וְהָרִים, שֶׁשָּׁכְבוּ נִקְפָּאִים
בְּכָל הַחֹרֶף הַמָּר, מִתְעַטְּפִים שְׁלַל־צְבָעִים
וּמְפַזְרִים פִּרְחֵי־בשֶֹׁם וָמוֹר.
אוֹר־קְסָמִים מְעַוֵּר עַל הַגֶּבַע זָרוּעַ.
וְעַל מַצַּע־הַיְרָקוֹת אַט אֶשְׁלָיָה, שָׁקוּעַ,
בִּתְהוֹם יָם שַׂרְעַפִּים מְעַנְּגִים וּמְעַדְּנִים
בִּמְצוּלַת חֶזְיוֹנוֹת מַשְׁכִּירִים, רַעֲנַנִים.
וְלֹא־רָחוֹק, בַּבִּקְעָה, לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה
מִתְהַלֵּךְ זוּג צָעִיר… “מַחֲמַדִּי!” “חֲבִיבָה!”
אֶל אָזְנַי מַגִּיעוֹת אֲמָרוֹת מְסַלְסְלוֹת
וּבַת־קוֹל שֶׁל נְשִׁיקוֹת אֲרֻכּוֹת מְצַלְצְלוֹת –
– - – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
הֲמֻלַּת שִׂמְלַת־מֶשִׁי גֵּוִי זִעְזְעָה:
וּלְפָנַי דִּדְּתָה “הִיא” כְּנִשָּׂאָה עַל כְּנָפָיִם;
עַל יָדָהּ נֶחְפַּז “הוּא”, יָד בַּיָּד חֲבוּקָה,
זֶרֶם אוֹר וְחַיִּים זֹרֵם מֵהָעֵינָיִם.
נֶאֱנַחְתִּי… שְׁנֵיהֶם הִתחַלְחֲלוּ וּבִמְנוֹד-
רֹאשׁ הִבִּיטו בְפָנַי הַזוֹעֲמים: "מַה מּוּזָר
זֶה הָאִישׁ!" – עֵינֵי שׁנִימוֹ בַּלָּט הִתְלַחֲשׁוּ –
וַיָּרוּצוּ בְחָפְזָה מֵעֲלֵי רֹאשׁ הָהָר…
IV 🔗
כֵּן, מוּזָר אָנֹכִי לִקְהָלָם וּלְתַעֲנֻגֵּיהֶם הַמְחַמְמִים,
חֲרָדָה תְּמוּנָתִי מַפִּילָה עַל כֻּלָּמוֹ, וָיֵשׁ – שֶׁמְּנוֹד־רֹאשׁ;
אָנֹכִי בְאַנְחָתִי הַמַּפְרִיעַ נְעִימוֹת חַיֵּיהֶם הַשַּׁאֲנַנִּים,
בְּמַבָּטִי הַזוֹעֵם רַק נוֹסֵךְ אָנֹכִי בְּכוֹסָם נִטְפֵי־רוֹשׁ.
אָנֹכִי – בֶּן־חוֹרֵג לַבְּרִיאָה – אֶת אִמִּי־חוֹרַגְתִּי אֲקַלְלָה,
וְאָאוֹר הַחַרְסָה הַנּוֹתְנָה לִמְשַׂנְאַי חֹם קַרְנֶיהָ וָאוֹר;
אֲקַלֵּל הָאֲוִיר הַמְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹת מְנַאֲצַי וּמְזַעְזְעַי,
אֲתָעֵב הֶהָרִים הַמְּפִיצִים לִמְעַנַּי רֵיחַ בֹּשֶׂם וָמוֹר.
מָה אֶשְׂנָא קוֹל שִׁבְרֵי־הַזָּמִיר וּנְגִינוֹת עֶפְרוֹנִים הַמְצַלְצְלוֹת,
הַמְעַנְּגוֹת לֵב קָמַי, הַמְטַבְּעִים אֶת פָּנַי בִּכְלִמּוֹת וּבָרֹק!
לִי שִׁירוֹת שֶׁל עֱנוּת וְעַבְדוּת מַשְׁמִיעוֹת מַנְגִּינוֹת הַמְשׁוֹרְרִים,
הַכִּחְלִי הַמְעַנֵּג אֶת כֻּלָם הֵן מֵרִיעַ נְאָצָה לִי וּצְחוֹק!
הָהּ, שָׂטָן! מָה אֶשְׂנָה כָּל אֵל הַמְאֻשָּׁרִים, הַשְּׂמֵחִים, הָאֹהֲבִים,
מָה אָאוֹר כָּל יִפְעָה, כָּל חַיִּים, אֲנָאֵץ אֲנָשִׁים וְגַם אֵל;
הַתָּפְתֶּה רַק, הַמָּותֶ אֶאֱהָבָה, לְרַגְלֵי הַדִּימוֹן אֶשְׁתַּחֲוֶה,
אֲחַבֵּק כָּל צַלְמֵי בַלָּהוֹת, אֶשְׁאַף רַק לְמַמְלֶכֶת־הַצֵּל…
אֲרוּרִים, אֲרוּרִים לִנְצָחִים, יִהְיוּ כָּל הַחַיִּים וּמִתְהוֹלְלִים,
אָרוּר יְהִי כָּל מִשְׁתֶּה וְחִנְגָּה שֶׁיָּחוֹג בֶּן־הַיְקוּם בִּלְעָדָי;
בִּקְלָלָה יְלָדַתְנִי אִמִּי, בִּמְאֵרָה כָּל חַיַּי נִרְקְמוּ,
וּלְקַלֵּל לֹא אֶחְדַּל עַד־אֲשֶׁר תִּסָּגַרְנָה לָנֶצַח שְׂפָתָי!
1900
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות