בכנסת, י"ז בשבט תשל"ה, 29.1.75

בשנה זו יימלאו כ"ה שנים – מחצית שנות יובל – למפעל מלווה העצמאות והפיתוח, הבונדס, המפעל הגדול והמפואר של עם ישראל למען פיתוח מישקה וקידום כלכלתה של מדינת־ישראל.

היסודות למפעל החשוב הזה הונחו בוועידת ירושלים, שכינס ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון ז"ל, בחודש ספטמבר 1950; ובחודש פברואר 1951 – שר האוצר הראשון של מדינת ישראל, אליעזר קפלן ז"ל, הגיש לכנסת הצעת חוק מילווה העצמאות תשי"א–1951, שנתקבל בברכה ובאיחולי הצלחה על־ידי כל סיעות הבית.

בנאום הפתיחה להצעת החוק אמר אז שר האוצר: “החוק, שיש לי הכבוד להציע לכנסת, הוא רב־אחריות ועשוי להיות רב־תוצאות, ויש בו משום צעד נועז מאד; במידת מה, בא חוק זה להגשים רעיון, שחלמו עליו בתנועה הציונית במשך שנים רבות – מילווה לאומי עולמי. הוא פותח תקופה חדשה ביחסים בין הגולה ובין הארץ, בבניינה ובקיבוץ הגלויות”.

ועם אישור החוק פה אחד, על־ידי הכנסת, אמר היו"ר הראשון של הכנסת יוסף שפרינצק ז"ל:

“קיבלנו חוק זה מתוך אמונה רבה בעם־ישראל, שנענה עד כה בעזרה רבה לקרנות הבנין שלנו, ומתוך הכרה ובטחון, שמדינת ישראל תחזיר את חובה לעם”.

נעים ומעודד לציין, שהתקוות והציפיות שהיו לנו, בימים ההם, נתמלאו בשיעור מרשים, המעורר בנו גאווה והתפעלות. דובר אז על חצי מיליארד דולר והאופטימיסטים דיברו על מיליארד וחצי. אבל ה"בונדס" כבר הגיע לשלשה מיליארד ועוד היד נטויה.

והנה בימים אלה מתכנסת בישראל ועידה בינלאומית של מנהיגי מלווה העצמאות והפיתוח, על פי הזמנתם של ראש הממשלה ושר האוצר, ויש לנו הכבוד והעונג לארח היום מאות ממשתתפי הוועידה במשכן הכנסת, בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל. הם יושבים עכשיו ביציע האורחים והמכובדים של הכנסת לא בלבד כאורחים חשובים, אלא גם כאחים מסורים וכשותפים נאמנים בהגשמת המשימה ההיסטורית של פיתוח ארצנו ותחיית עמנו, כמונו כמוהם שמחים בהישגים הגדולים שהושגו עד כה ובלבם, כמו בלבנו, מפעמות הציפיות והתקוות להמשך המפעל, לביסוסו ולחיזוקו, בהיקף גדול יותר ובקצב מזורז יותר.

חברים יקרים, בוועידת הבונדס, על דעת הכנסת ובשמה, הנני מתכבד לקדם את פניכם בברכה ולהביע את הערכתנו והוקרתנו לכם, ובאמצעותכם – לכל אלפי הנשים והגברים מארצות רבות, שאותם אתם מיצגים.

מפעלכם למען מדינת־ישראל הוא מפעל קונסטרוקטיבי שמעטים דוגמתו, אפילו בתולדות העם היהודי למוד הסולידריות והאחווה.

קשה לתאר מה היתה דמותה של ישראל אלמלא היו לה המשאבים, שהועמדו לרשותה בחצי יובל השנים האחרונות על־ידי מלווה העצמאות והפיתוח ועל־ידי תרומותיו של העם היהודי בצורות שונות. המאמצים הבלתי נלאים שלכם בגיוס המשאבים הכספיים יש להם חלק נכבד בהפרחת שממות ארצנו ומפעלי הפיתוח שלנו; יש לכם חלק מבורך בהישגינו הכלכליים, ביצירת הבסיס המשקי לחקלאות, לתעשייה ולניצולם של אוצרות הטבע במדינת־ישראל; הדולרים שהועמדו לרשותנו על־ידי ה־"ישראל בונדס" מילאו וממלאים תפקיד חיובי בכל קילומטר כביש בדרכי הארץ, בכל מטר של צינור מים, או נפט, בכל משק חקלאי, בית חרושת או מיכרה, בתחנות הכוח ובנמלי הים והאוויר.

ההשקעות הללו איפשרו לנו לקלוט ולמזג לעם עובד, יוצר ולוחם, מאות אלפי אחים ואחיות שעלו לארץ מעשרות מדינות ברחבי העולם, מהם פליטי חרב השואה, מהם פליטי רדיפות ונגישׂות בארצות ערב, ומהם פליטי מצוקה ורדיפות בשל יהדותם ובשל שאיפתם לעלות לישראל ולהשתתף בבניינה, וכולם יחד מתוך האידיאל הנשגב של שיבה לארץ האבות, כדי לחיות בה כיהודים בני־חורין.

ויכול אני להבטיחכם, שכל מה שנעשה במדינת־ישראל, במשך עשרים ושבע שנות קיומה, במאמצים גדולים שלנו ובעזרתכם הנאמנה, הינו תשתית חזקה ואיתנה ביותר, שכל מזימה נגדנו לא תצלח, וכל התנכלות למפעלנו תיכשל, וכל נסיון להחריבנו – ייהדף אחור.

כי הנה על אף ההתנפלות האפלה והאכזרית, שהתנפלו עלינו אויבינו ביום הכיפורים, ועל אף המאמץ העצום שהתאמצו כדי להטיל עלינו מצור, מלוא העולם – בעזרת הון עתק המצטבר בידם והנפט שברשותם – לא יכלו ולא יוכלו לנו.

יתר על כן, נכונותכם לעבוד ולעזור, האימון שאתם נותנים בנו והאמונה בעתידה ובהצלחתה של מדינת ישראל – הם מקור השראה לאזרחינו, שהיום, יותר מתמיד, נדרשים הם לעבוד יותר ולהקריב יותר כדי להתגבר על מצוקות ומבחנים ולמען עתיד טוב יותר.

מאמציכם חשובים אפוא לא רק למען עוצמתנו ויכולתנו לעמוד איתנים בפני אויבינו, אלא גם לחיזוק רוחו של העם בישראל, ולעידוד תקוותיהם ואמונתם של אחינו באותן ארצות שבהן נרדפים יהודים הנושאים נפשם להצטרף אלינו ולקחת חלק במפעלינו.

אחים יקרים, עתה, יותר מתמיד, אנו מקווים ומצפים, שהשותפות בינינו וביניכם תצמח בעוצמתה ובהיקפה יותר מכל מה שנעשה עד כה; מובטחני שגם אתם חשים בחשיבות ועידתכם זאת בירושלים, בשנת הכ"ה לייסוד המפעל, לא רק במונחים של הישגי העבר, אלא גם במונחים של מה שעוד צריך לעשות, בשנה הקרובה ובעשרים וחמש השנים הבאות, מול אתגרים כבדים.

ברוח דברי הנביא “איש את רעהו יעזֹרו ולאחיו יֹאמר חזק” אנו מביטים אל עשרים וחמש השנים הבאות של פעילות ופעולה של “ישראל בונדס”.

אני תפלה, שכאשר מנהיגי מלווה העצמאות והפיתוח יתכנסו בבית הזה לחוג את יובל ה־50 של המלווה, – ימצאו את ישראל פורחת ומשגשגת פי שלושה וארבעה מכפי שהיא היום, והיא תהיה אז שרוייה בשלום עם שכנותיה, ואזרחיה יעבדו, ייצרו וגם יתרמו – בייחוד בתחום הרוחני, האידיאי והמוסרי – לקידום האנושות כולה ברוח חזונם של נביאי ישראל.

חזק, חזק ונתחזק.