משכן נשיאי ישראל, א' בניסן תשל"ה, 13.3.75
למדינת־ישראל יש לא מעט בעיות וצרות, חיצוניות ופנימיות; אולם על אף הכל נעשו ונעשים במדינה הזאת דברים רבים המעוררים התפעלות ותילוי ראש. במסכת המעשים הללו בולטת ההתפתחות וההתרחבות המרשימה של מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר; הקמתן של ארבע אוניברסיטאות, ההתרחבות של האוניברסיטה העברית ומכון וייצמן, וכמובן הגידול המקביל במספר הסטודנטים והבוגרים, כל זה במשך מספר שנים מועט, מאז קום מדינת־ישראל, ותוך מלחמות ומצוקות הרודפות זו את זו, זהו דבר שאי־אפשר שלא להתפעל ממנו ושלא לראות בו אספקלריה מאירה של עם־ישראל.
האוניברסיטה, שמקומה באר שבע, עירו של אברהם אבי האומה; ששמו של אבי מדינת־ישראל דוד בן גוריון, נישא עליה, שמדבר הנגב הוא המרחב והאתגר שלה; שאדריכלות משכנותיה – תלפיות, שחכמיה, מוריה ומייסדיה – חלוצים למופת; שאלפי תלמידיה בוגריה הם מיקבץ ססגוני של מיזוג שבי גלויות ותרבויות ממזרח וממערב – זוהי תפארת לעם־ישראל, ועדות נאמנה לרציפות הקשר בין שאיפותיו ומעשיו של עמנו בעבר הקדום לבין שאיפותיו ומעשיו בהווה ובעתיד.
בלי להיות פייטן וגם בלי להיות “בעל מליצה”, נופל על לשוני, מתוך הריגשה וההתפעלות, הפסוק הידוע מ"שיר השירים". “מי זאת עולה מן המדבר מקוטרת מור ולבונה”.
אין אנו יכולים, אפילו היינו רוצים, להינתק מן העבר שלנו ומתולדותינו; פסוקי התנ"ך, בני אלפי השנים קמים לעינינו במלוא חיותם, כאלו נכתבו בדור הזה, ואנחנו שואבים מלוא חפניים חיות וחזון מאותו מקור נשגב.
הקמת האוניברסיטה בבאר־שבע כמוה כאשל שנטע אברהם במקום ההוא; מן הכתוב בתורה משתמע, שלא לצל נטע אברהם את האשל, ולא לצרכי אירוח וקבלות פנים, אלא זו היתה, עפ"י מושגי הימים ההם, מעין אוניברסיטה של לומדים שוחרי דעת אלוקים וסודות הבריאה הלא כך כתוב. “ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' א־ל עולם”. א־ל עליון לא נאמר אלא "א־ל עולם. גם המושג שם ידוע לנו מפסוק אחר כמקום של תורה ודעת, וקיום מצוות. “שם שָם לו חוק ומשפט ושם צוהו”.
ויש זהות מושגים בין “שם” ובין “מדבר”; התורה ניתנה לישראל לא במקדשי־אלים אלא דוקא “שם”, במדבר, מול איתני הטבע, במדבר שהוא קשוח, עוטה־סודות, רב־צפונות ועתיר אתגרים לא ייפלא, אפוא, שלא רק המדבר אלא גם הבאר והמים הם סמל של הגות ודעת וקיום מצוות במסורת שלנו, שמהם ובהם נובעים חכמתו, ייחודו וייעודו של עם־ישראל.
המקרא מפרט שמות של מקומות במדבר, שבהם חנו שבטי ישראל, שיצאו ממצרים; יש מהם הניתנים לזיהוי גם בימינו ויש שזהותם כבר נמחתה או נשתכחה.
והנה באחד הפירוטים האלה, משלב המקרא, פתאום, דברי שירה מופלאים: “אז ישיר ישראל את השירה הזאת: עלי באר ענו לה” זו הפעם השניה מ"אז ישיר משה ובני ישראל" את שירת הים – אנו שומעים את שירת הבאר. “באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם, במחוקק במשענותם ו… ממדבר מתנה”.
הרי זה תיאור פיוטי מתאים להקמת האוניברסיטה שלנו, לאישים ולמוסדות שיזמו והקימו אותה: שרים, נדיבי העם והמחוקק במשענותם, כדי שהיא תהיה באר מים חיים של לימוד והגות ומחקר על גבול המדבר.
רמב"ן, שעלה לירושלים והתישב בה לפני כ־700 שנה, כותב על הפסוק הזה “וממדבר מתנה – לשון קצר, יבוא בשירות, יאמר כי מן המדבר, אשר הוא ארץ ציה וצמאון – המתנה הזאת לנו, ומן המתנה לנחלים ומן הנחלים לבמות עד הפיסגה הנשקפה על פני הארץ”.
האוניברסיטה הזאת היא בבחינת ממדבר־מתנה והיא מתנה למדבר, תוחלת לאתגריו, לגילוי צפונותיו, ולמימוש החזון של “ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים”, כדי שיהיה לברכה לאדם ולעם.
דוד בן גוריון ז"ל, הקדיש מיטב חזונו, ובמיוחד מאז קום המדינה ועד יומו האחרון, לנגב, שבו הוא ראה את עתיד מדינת־ישראל הגדולה ארץ המרחבים ואוכלוסיית המיליונים, הלא כה דבריו:
“כל אדמות הדרום וכל הנגב, מבאר שבע ועד אילת, נגאלו כקנין המדינה הצעירה, הוסרו כל המכשולים החוקיים והמדיניים ליישובה של מרבית אדמת המדינה, ורוב שטחיה של ישראל המחודשת הם בדרום ובנגב, המכשול היחיד, שעדיין עומד כצר להתפשטותנו ולהתיישבותנו בדרום – הוא פרי הטבע הזועם השממה ומיעוט הגשמים. ועל כושרו החלוצי, עוז רוחו ויזמתו הכובשת והיוצרת של הנוער היהודי, ועל יכלתם המדעית־הטכנולוגית של אנשי המדע והמחקר בישראל – להתגבר על קשיי טבע אלה, ולפתח את הדרום והנגב להתיישבות רבת־עם בנויה על מרעה, חקלאות, מלאכה, מכרות וחרושת דייג וספנות – מתוך ניצול האפשרויות של גילויי המדע ושיכלול הטכניקה בימינו…”
“איכלוס הנגב ופיתוחו – זוהי המשימה הגדולה של מדינת־ישראל, ונוכל לה אם נשתמש בשתי התכונות שנתברכנו בהן. חלוציות ומדע”.
האוניברסיטה הנושאת את שמו של בן־גוריון היא המכשיר והתקווה להגשמת חזונו.
בן־גוריון האמין, ואמונה זו מתחזקת מיום ליום, שעתידה ותקוותה של מדינת־ישראל תלויים באיכותה המדעית והמוסרית.
ולא זו בלבד:
בן־גוריון ביקש שמדינת־ישראל תהיה אור לגויים. אבל בינתיים בא לעולמנו ליקוי מאורות, שוחרי השלום והצדק וטובת האדם – נדחקים הצדה; ואלו העריצות, הגזענות, והרברבנות צועדות בראש מורם.
שליטי ערב, השולטים על בארות הנפט, וממלאים שקיהם בכספו ובזהבו של העולם – מנסים, ובמקרים רבים אף מצליחים, לקנות את מצפונם ואת כבודם ואמיתותיהם של עמים ומדינות, הנצרכים להם, וכופים עליהם שנאה ליהודים ואיבה למדינת ישראל. וגדולה המצוקה המולידה מבוכה.
בנסיבות אלה נדרש מכל אנשי התורה והמדע בישראל להיות גם מורים לנבוכי הדור, לחזק את האמונה ולאמץ ידים רפות.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות