רקע
ישראל ישעיהו
סיכום המושב השנתי השלישי של הכנסת השביעית
בתוך: דְּבָרִים בְּעִתָּם

ט"ו באב תשל"ב, 26.7.72, בכנסת


חברי הכנסת, כנס הקיץ של הכנסת נסתיים, ובו נסתיים המושב השלישי של הכנסת השביעית.

במושב הזה נלקחו מאתנו שלשה חברי כנסת, יקרים לכולנו, אישים מעולים כל אחד בתחומו, הלא הם יוסף ספיר, משה סנה ויו"ר הכנסת ראובן ברקת זכרונם לברכה. המושב הצטיין בדיונים ערים, ובסך הכל היה זה מושב מעשי ותכליתי ויכול הוא להימנות בין המושבים הטובים של הכנסת.

מטבע הדברים, שעבודת הכנסת אינה ניתנת לספירה ולסיכום. נתיבותיה הם נתיבות מעש ורוח כאחד. היא עושה שליחותה לא רק על ידי חוקים והחלטות אלא גם על ידי השפעה והשראה, ולאלה אין שיעור ומדה.

אף על פי כן מעניין לראות את עבודת מושב הכנסת גם באספקלריה של מאזן פעולות.

א) נתקבלו 71 חוקים (מהם 47 בכנס החורף ו־24 בכנסת הקיץ; ונוסף על כך יש עוד חוקים שהוועדות עדיין לא סיימו את הדיון בהם.

ב) עמדו לדיון 49 הצעות חוק של חברי הכנסת (24 בכנס החורף ו־25 בכנס הקיץ) ומהן הועברו לדיון בוועדות הכנסת 21; זהו סימן טוב לכנסת, שהיא דנה לגופן של הצעות, ואות מעודד לחברי הכנסת שיש שכר ליזמתם ולעמלם.

ג) הוגשו 174 הצעות לסדר־היום (95 החורף ו־79 בכנס הקיץ) ומהן הועברו 128 לדיון בוועדות, וגם זה סימן טוב לכנסת ולעידוד יזמת חבריה.

הוועדות הספיקו עד כה להניח על שולחן הכנסת מסקנות על 37 מכלל ההצעות.

יצוין כי מתוך 174 הצעות לסדר היום היו 70 הצעות רגילות ו־104 הצעות דחופות.

ד) הוגשו 1676 שאילתות וניתנו 1353 תשובות. נותרו 323 שאילתות שלא הספיקו להשיב עליהן אך קרוב למחציתן הוגשו בימים האחרונים. ודווקא היבול הזה מעורר בעיות, ייעודה של השאילתא הוא להיות גורם מאיץ ומעורר תשומת לבו של השר ועובדי משרדו מזה ושל הכנסת והציבור מזה.

אולם, הן חברי הכנסת והן השרים שואלים לאחרונה בלבם ובפיהם: למי אנו עמלים? שכן משנה לשנה הלכו ונתמעטו רישומן ותהודתן של השאילתות ושל התשובות כאחת, ורק אחוז קטן מהן זוכה לתשומת לב. אפשר שהגורם לכך הוא האופן והצורה של הנחת השאילתא על שולחן הכנסת ושל מתן התשובות עליהן, ואפשר שגורמים לכך האיחור במתן התשובות, וכן גם ריבויין של השאילתות, הנוטל מהן את כוחן המאיץ והמעורר, ועושה אותן לשיגרה ולענין של מה בכך. הגיזרה החשובה הזאת של עבודת הכנסת טעונה בדק בית ותיקון. הוכן כבר מחקר השוואתי בנושא הזה, שיונח בקרוב על שולחן הדיונים של ועדת הכנסת, ואני רוצה לקוות שיעלה בידה להציע במושב הבא של הכנסת ריפורמה שתעלה מחדש את ערכה ומשקלה של השאילתא הפרלמנטרית.

במושב הזה הוגש תקציב המדינה במאוחר והדיון בו השתרע על חלק מכנס החורף וחלק ניכר מכנס הקיץ.

כן הספיקה הכנסת לקיים דיון על פעולותיהם ומדיניותם של כל המשרדים תוך שילוב עם הדיונים בתקציב ובנפרד מהם.

ועדת הכנסת תצטרך לעיין עיון נוסף בסדרי הדיון בתקציב ובפעולות המשרדים ולהוסיף להם תיקונים, לשם ייעולם ועילויים כגולת הכותרת של סמכותו ותפקידו של הפרלמנט, כמאשר תקציב המדינה ומבקר פעולות הממשלה.

במושב הזה, נתעוררה, במדה מסויימת של חריפות, הבעיה של מימוש מסקנות הוועדות ונצטרך למצוא תקנה לדבר תוך שיתוף פעולה ורצון עם הממשלה ועושי דברה.

ועוד מספרים מעניינים:

במשך שנה זו ביקרו במשכן הכנת 711.100 איש (מלבד באי הבית הקבועים). המבקרים היו מבני כל העדות והדתות, מהם תלמידים ובני נוער, ומהם תיירים ואורחים מכל קצוות עולם ובכללם כ־25 אלף איש מתושבי השטחים וסטודנטים מן הארצות השכנות.

במושב הזה החלו צעדים ראשונים של שיתוף פעולה בין הכנסת לבין הקהיליה האקדמאית לשם ייעוץ ולשם השראה הדדית, היזמה לצעדים אלה והתחלתם נעשו על־ידי היושב־ראש המנוח ראובן ברקת ז"ל. הנסיון בראשיתו מרמז על אפשרויות וציפיות שאם יצליחו – ואני מקווה שיצליחו – תצמח מהם תועלת מרובה לדיוניה והחלטותיה של הכנסת לעילוי יוקרתה בעיני העם בהזדמנות זו אני מבקש להעיר ולעורר על תופעה מסוכנת שנראתה באחרונה, והיא זילזול בכנסת כולה. הבקורת על חבר כנסת זה או זה, על סיעה זו או זו, וכן גם על הכנסת ככלל – היא מכבשונו של חופש הבקורת וחופש הביטוי ואין מי שיערער על כך. אולם, הזילזול בכנסת עצמה הוא סימן של סכנה האורבת למשטר הפרלמנטרי ולתודעה הדימוקרטית ויש לעמוד עליה ולהזהיר מפניה, כשעדיין היא באבָּהּ.

חברי הכנסת, ככל שהתקרב המושב לסיומו כן הלך וגבר המתח באווירת הכנסת ובדיוניה, מתח המרמז שאנו מתקרבים לפיתחה של השנה הרביעית לכהונת הכנסת, אשר בשוליה נמצא מועד הבחירות לכנסת השמינית. אני מזכיר תופעה זו כדי להקדים משאלה, שנעשה כמיטב יכלתנו, ככל שהדבר תלוי בנו, למתן את עליית המתח הזו עד לזמן קרוב ביותר לעריכת הבחירות. המיתון בתחום הזה הוא חיוני למדינה כולה, ליציבות הנפש והמשק של אזרחיה, לחוסן עמידתנו המדינית והבטחונית בזירת העולם, לדיוני הכנסת ולטיב הכרעותיה, וכן ליחסים האישיים והסיעתיים בכנסת.

חיינו אינם חסרי מתח שנבוא להוסיף עליו. רובץ עלינו מתח מדיני ובטחוני כבד מאד. אנו אסירי תקווה לשלום בין עמי העולם, ובינינו לבין העמים והמדינות שנגזר עלינו ועליהם לגור בשכנות לעולם ועד. והשלום עדיין אינו נראה באופק. פעם בפעם נראים נצנוצים אך הם נעלמים כלעומת שבאו; ורובץ עלינו מתח וחברתי קשה מנשוא. הפעילות המשקית והפריחה הכלכלית, שתפארתנו עליהם, השאירו מאחריהם שולים רחבים של עוני וקנאה ותיסכול שמחובתנו להתמודד אתם ולמצוא להם פתרונים, המניחים את הדעת, כי בנפשנו הדבר.

חברי הכנסת, בהתאם למסורת שקבעו קודמַי הנני נושא ברכת הכנסת וברכתי האישית לנשיא המדינה הנערץ ר' זלמן שז"ר ולרעיתו, לראש הממשלה הגב' גולדה מאיר, שב־14 לחודש זה (יולי) מלאו 51 שנה לעלייתה ארצה, ושבשנה זו ייצגה את מדינתנו ועמנו לפני נשיאים וראשי ממשלות, בגאון, בחכמה ובאצילות־רוח, שנתנו כבוד רב לישראל; לשרי הממשלה איש איש בשמו ובתפקידו. לחיילי צבא הגנה לישראל, ולכל כוחות הבטחון, העומדים יומם ולילה, בגבורה ובמסירות נפש, על משמרת חיינו קיומנו וכבודנו.

נשלח ברכה מיוחדת לשבויינו בארצות האויב ונישא תפלה לפדותם ולשובם בקרוב לבתיהם ולמשפחותיהם.

נעים זמירות ישראל בגלות ספרד ר' יהודה הלוי זעק מנהמת לבו:

ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך. ואנו שואלים ונשאל לשלום אסירי ציון ברוסיה ובארצות ערב שכל חטאם וכל יסורי שאול שבאו עליהם אינם אלא בגלל רצונם לשוב לציון ארץ אבותיהם ולהתאחד עם אחיהם וקרוביהם כאן. נברך ונתברך בהמוני העולים שבאו אלינו השנה באלפיהם, מירכתי ארץ, ובמיוחד מארצות המצוקה, לאחר שבמשך עשרות שנים נשאו נפשם להצטרף אלינו ואנו ייחלנו לבואם.

נברך את כל אזרחי ישראל ועם־ישראל בארץ ובתפוצות.

ולבסוף, אשא ברכה לבבית בשמכם ובשמי לכל עובדי הכנסת, בכל ענפי העבודה ובכל הדרגות, השומרים משמרת הקודש במשכן הכנסת, בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל, שהוא תלפיות לכל אזרחי המדינה, לעם־ישראל בכל מקום שהם, ולכל הבאים לראות את ישראל בבניינה ובעבודתה, וכעובדי הכנסת כן כתבי העתונות וכלי התקשורת הממלכתיים – הרדיו והטליויזיה – העושים מלאכתם באמונה ובמסירות.

כל אחד על־פי דרכו, ותבוא עליהם ברכה.

ואחרון אחרון, הנני מברך אתכם חברי הכנסת, איש איש בשמו, ומאחל לכם מנוחה ונופש בכל ימי הפגרה; שנה טובה ומועדים לשמחה לכם ולמשפחותיכם ולהתראות בפתיחת מושב תשל"ג בריאים ורעננים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 62363 יצירות מאת 4113 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!