בכנסת, י"ז בניסן תשל"ג, 11.4.73
חברי הכנסת, כנס החורף של השנה הרביעית לכהונתה של הכנסת השביעית נסתיים, ואנו יוצאים לפגרת־חגים.
בתוך תקופת הפגרה יתקיימו, לבד מן החגים המסורתיים – חג הפסח וחג העצמאות, שהשנה הוא מציין מלאת כ"ה שנים למדינת ישראל – עוד שלושה אירועים מיוחדים, שחברי הכנסת מתבקשים ליטול חלק בהם.
א. ביום כ"ה בניסן, אסרו חג פסח, 24.4.73, יחול יום השנה הראשון לפטירתו של יושב־ראש הכנסת המנוח, ראובן ברקת. באותו יום נקיים אזכרה בבית הקברות, ולאחר מכן תתקיים במשכן הכנסת האסיפה הכללית המייסדת של האגודה לבעיות הפרלמנטריזם, פרי יוזמתו של המנוח, לשם בחירת מוסדות האגודה ואישור תכניות פעולתה.
ב. ביום ראשון, כ"ז בניסן, 29.4.73, תתקיים ישיבת הכנסת, על דעת כל חברי הבית, מוקדשת ליום זכרון השואה והגבורה, במלאת להם שלושים שנה. נקדים לישיבה טקס זכרון ב"יד ושם".
ג. ביום רביעי, ל' בניסן, 2.5.73 בשעות הערב, ייפתח במשכן הכנסת, ויימשך כל יום המחרת, הסימפוזיון לבעיות הפרלמנטריזם הדמוקרטי בזמן החדש, בהשתתפות חברי הכנסת, שרים, פרופסורים מן האוניברסיטאות שלנו ואורחים חשובים מחוץ לארץ.
היה זה כנס חשוב ופורה, סוער ונסער, יותר מכל הכנסים של הכנסת השביעית. דבר רגיל הוא, שבהתקרב עונת הבחירות עולה מתח הדיונים בכנסת, בעתונות ובציבור, אולם הסערות הקשות שידע כנס זה, שהיו מלוות במה שכונה “מרי פרלמנטרי”, בפניות חוזרות ונשנות לבג"ץ לשם עצירת תהליכי חקיקה, ובהתבטאויות קשות שכמותן לא ידעה הכנסת מעודה – התחוללו מסביב לחוקי בחירות.
בדק הבית של שיטת הבחירות וסידרי המימשל הוא לגיטימי וחיוני, אך נתברר מעל לכל ספק, שסמיכות הפרשיות בין קירבת עונת הבחירות לבין הדיונים בחוקים שיש להם נגיעה כלשהי במסכת הבחירות, מזמינה סופות וסערות. ומאליה נשאלת השאלה: האמנם גזירה היא שחוקי בחירות יבואו דווקא בסמוך למועד הבחירות, כשהאווירה כבר מתחממת והולכת.
ואף על פי כן היה זה כנס חשוב, קודם כל מבחינת המעמדים היפים שהיו בו, כגון: החגיגות למלאת כ"ד שנים לכינון הכנסת, ובייחוד הישיבה של אתמול לבחירת הנשיא, שתירשם בתולדות הכנסת לכבוד ולתפארת.
הוא היה כנס חשוב, שנתקיימו בו הרבה דיונים חשובים והיו לו פריון ופירות. נתקבלו בו כ־50 חוקים אשר מהם ראוי לציין אחדים, שיש להם משמעות וחשיבות ממדרגה ראשונה, כגון: חוק תקציב 20 המיליארדים, שאילו ניבא מישהו לפני 25 או לפני 20 שנה ממדים כאלה של תקציב, היו רואים אותו כמי שזחה עליו דעתו; ביחוד שזה היה התקציב הראשון בתולדות המדינה שבו עלה שיעור ההקצבות לשירותי הרווחה על תקציב הבטחון.
אגב, חובה להדגיש שאין מי שמרוצה מסדרי הדיון בתקציב, בייחוד מן העומס הרב והמצטבר של דיונם בפעולות המשרדים בתוך תקופת הדיונים בתקציב, ושני הדברים – הדיון בתקציב והדיון בפעולות המשרדים – מפסידים עומק ותהודה ציבורית.
ב.1 חוק מימון המפלגות – מעשה שהוא חידוש מהפכני ביותר בחיינו הציבוריים והדמוקרטיים, לפי שהוא מבטיח קיום בכבוד על חשבון תקציב המדינה, לכל סיעה ומפלגה משחרר אותה מן התלות בנדיבים ובתורמים, ומכניס אותה תחת עינם הפקוחה של הציבור ושל החוק.
ג. חוק הפטור ממס הכנסה על דמי שכירות דירות מגורים, כדי לשכור אותן לצרכי קליטת העליה.
ד. חוק נכסי נפקדים (פיצויים) שהגיש שר המשפטים לקריאה ראשונה, במטרה להסדיר את זכויותיהם של תושבי מזרח ירושלים.
ונוסף לכך, אותם החוקים של תיקונים בחוק הביטוח הלאומי, שחלק מהם נתקבל היום בכנסת.
אציין עוד שני הישגים של הכנס הזה, והם:
א. הוגשו 1078 שאילתות וניתנו 1,125 תשובות. שימו לב להפרש בין מספר השאילתות שהוגשו לבין התשובות שניתנו. זוהי תוצאה של פעולת זירוז שנעשתה על ידי מזכירות הכנסת ומזכירות הממשלה, שהביאה לידי חיסול מלאי של שאילתות שהצטבר גם מן המושב הקודם וקיצרה את הזמן שבין הגשת השאילתא לבין מתן התשובה. ועדיין רחוקים אנו משביעות רצון.
ענין השאילתות מצריך תיקון. אני מקווה שעוד בפגרה הזאת, תדון ועדת הכנסת בהצעות שיוגשו לה, ויתכן שנצליח להכניס שינויים כלשהם עוד בתחילת כנס הקיץ.
ב. מתוך כ־50 חוקים אשר אושרו בכנסת זו, בקריאה שניה ושלישית, שבעה מהם הינם הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת, מתוך 31 הצעות חוק פרטיות שהוגשו; דבר זה, מן הדין שיעלה את שיעור ההערכה ברחבי הציבור, הן בשל עצמותה של הכנסת והן בשל היוזמה הפעילה והמצליחה של חברי הכנסת.
עלי להדגיש כי בכנס זה ניבעו יותר ויותר החורים והסדקים שבסעיפים שונים של התקנון, וגרמו לנו לא מעט מבוכות ורוגזות. אינני מתעלם מכך שהחדשים האחרונים של כהונת הכנסת אינם דווקא הזמן הנכון לעריכת תיקונים בתקנון. אולם אין אנו פטורים מלהביא לידיעת הכנסת השמינית, מה הן התקלות שנתקלנו בהן, ואולי גם להציע הצעות לתקנתן, כדי שהכנסת השמינית תוכל להחליט ולפעול לאור הנסיון של הכנסת שקדמה לה, ולא תצטרך להתנסות מחדש בכל הנסיונות שנתנסינו בהם.
יש בדעתי איפוא להציע לועדת הכנסת, שתקיים סידרת ישיבות בפגרת הקיץ – כדי לדון בהצעות של תיקונים בתקנון שיוצעו לפניה; במידה שתוכל לסכם בהן – תניח סיכומיה לפני ועדת הכנסת, שתיבחר בכנסת השמינית, כחומר מוכן לדיון קצר ולהחלטות.
אני מקדים ומודיע זאת מעכשיו כדי להזמין יזמה של הצעות תיקונים מצד כל חבר כנסת שירצה בכך. נרכז את ההצעות ונניח אותן, כאמור, לפני ועדת הכנסת.
חברי הכנסת, בהתקדש חג החרות ובהסבנו אל שולחן הסדר – נעלה על ראש שמחתנו את אחינו אסירי התקווה, הכלואים בבתי־כלא והמנועים בזדון מלצאת מארץ גלותם, כדי להצטרף אלינו – בני עמם, אחיהם וקרובי משפחותיהם; נאחל להם שלשנה הבאה יהיו בני חורין, כמונו כמוהם
נשלח ברכת חזק ואמץ לחיילי צה"ל, מגן עזרנו וגאוותנו, למפקדיהם הנפלאים ולכל הכוחות המופקדים על בטחון עם ישראל ומדינתו, בבית, בגבולות וברחבי עולם. התעוזה והתושיה של בחורינו, שבו ונראו, בימים אלה, בלבנון ובקפריסין, לעינינו ולעיני כל העולם.
במלאת 91 שנה לעליה הראשונה של עולי ביל"ו ועולי תימן ו־90 שנה לייסוד המושבות הראשונות, ראש פנה, זכרון־יעקב, ראשון־לציון ומזכרת־בתיה – נתברך בהם ונברך את ממשיכיהם בימינו – העולים הבאים אלינו מברית־המועצות, מארצות המערב ומארצות אסיה, והמתיישבים החדשים ברחבי ארצנו, מהבאניאס ועד ים אופיר.
ברכת־עם וברכת נבחרי העם לנשיא המדינה המכהן מר זלמן שזר, לנשיא הנבחר מר אפרים קציר, לראש הממשלה הגב' גולדה מאיר, לשרי ישראל, איש איש בשמו, ולכל עם ישראל בארץ־ישראל והעם היהודי בתפוצות הגולה.
בשם כולכם ובשמי הנני מברך את עובדי הכנסת, כולל המזכירים, הקצרנים, הכתבניות, המשכפלים, הסדרנים ומשמר הכנסת.
ואחרון אחרון – חביב: הרשו לי, ידידי חברי הכנסת, לברך אתכם ואת בני משפחותיכם, מעומק לבי, בברכת חגים וזמנים לששון.
-
סעיף א. חסר במקור, הערת פרויקט בן־יהודה ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות