דן אלמגור – שיחת חוץ
“ימים ולילות” מעריב 3.3.67
שעות מעטות בלבד אחרי שעברנו לדירה החדשה, במערב לוס אנג’לס, הופיע בפתח דוור השכונה, ובידו צרור המכתבים הראשון, שהיה מיועד לכתובת החדשה.
“ברוכים הבאים לשכונה”, קידם הדוור את פנינו בחיוך, כשהוא מושיט לעברנו את הצרור, שבראשו היה מכתב מישראל. “מישראל!”, הוסיף בהדגשה, ואחר התבונן לצדדים, כאילו כדי לוודא שאין זר מאזין לדבריו, “שלום עליכם”.
הופתענו מעט. מרבית הדוורים בחלק זה של העיר הם כושים או מכסיקנים, ועד כה לא פגשנו כאן דוור יהודי. מאותו יום ואילך היה הדוור שלנו טורח לצלצל בפעמון הדלת כל אימת שקיבלנו מכתב כלשהו מישראל, ובכל פעם היה מבשר ביותר מקורטוב של גאווה: “מישראל”.
משום כך הופתעתי למדי אותו בוקר, כשניצב בדלת והתבונן בנו במבט משונה במקצת, מבלי לחייך את חיוכו הרגיל.
“מכתב בשבילכם”, אמר בקרירות עניינית. “עליכם לשלם עשרה סנט, דמי בולים”.
למען האמת, השתוממתי למראה התנהגותו. לא היתה זו הפעם הראשונה בה הגיע לביתנו מכתב, שדמי הדואר תמורתו לא שולמו במלואם, ומעולם לא ראיתי את הדוור שלנו קריר כל כך. הושטתי לו את המטבע הדרושה, והוא מסר לי את המכתב, כשהוא נוגע בו כמעט בקצה אצבעותיו, כאילו חושש הוא לטמא את ידיו בשרץ מתועב. מסר, ופנה לאחוריו, ללא ברכת השלום החמה שנהג לומר מדי יום ביומו.
תחילה לא הבנתי לפשר מעשיו. אבל ברגע שהצצתי במעטפה החומה, העבה מן הרגיל, נתחוורה לי מיד התנהגותו הבלתי-רגילה של הדוור שלנו.
על המעטפה התנוססה הכתובת: “המפלגה הנאצית האמריקנית, ארלינגטון, וירג’יניה”.
אנו זקוקים למנהיגים 🔗
בניגוד לדוור היהודי שלנו, לא הופתעתי כלל לקבל מכתב ממטה המפלגה הנאצית האמריקנית. לא היה זה המכתב הראשון שקיבלתי מכתובת זו. מאז שלחתי להם גלויה, לפני כשנתיים, בה ביקשתי שישלחו לי כמה מחוברות כתב-העת “פלוגות הסער”, המוצא על ידי מפלגה זו כאן, אני נמצא ב"רשימת המכותבים" שלהם, ומקבל בקביעות מכתבים ופרסומים, הנושאים עליהם כתובת זו. יתר על כן, אם הטיל מישהו ספק בכך, שהמפלגה הנאצית האמריקנית קשורה ישירות לארגונים מזוהמים אחרים, כארגון ה"קו-קלוכס-קלן", למשל, תוכיח תיבת הדואר בביתי, כי אנשי ה"ק.ק.ק." קיבלו ממטה המפלגה הנאצית בוירג’יניה את רשימת ה"מעוניינים" הגרים בקליפורניה, והחלו לשלוח להם חומר תעמולה משלהם. כך, נמצא שמי כרגע, ב"רשימות האוהדים" של כמה מן הארגונים הללו, השולחים לי חומר בקביעות, תוך סברה שאני נמנה עם אוהדיהם “הנוצרים האמריקנים הלבנים” במדינה זו.
המכתב שמסר הדוור לידי אותו בוקר היה שונה מכל קודמיו. כשפתחתי את המעטפה, וקראתי את הכתוב בראש המכתב, לא יכולתי שלא לחייך. בראש העמוד היה רשום, באותיות גדולות: “קורס לאימון מנהיגים”. ומתחתיו היתה הזמנה רשמית, המזמינה את דן אלמגור, מלוס אנג’לס, להשתתף בקורס מפקדים של המפלגה הנאצית, ומודיעה לי את המקום והשעה שבהם עלי להתייצב, כדי לקחת חלק בקורס חיוני זה.
“אמריקה זקוקה למנהיגים. התחל להתאמן להיות מנהיג כבר עכשיו! או תמוך, לפחות, באלה המתכוננים למנהיגות!”, נאמר במכתב. מטרת הקורס, אליו הוזמנתי? “לחנך מנהיגים נאציונאל-סוציאליסיים ומפקדים-לעתיד, לחזק את הדבקות והמסירות למפלגה בקרב המשתתפים בקורס, ולאמן אותם לקראת החשת הפעילות הנאצית באיזורי-מגוריהם”.
בעמוד מספר 2 של החוברת הצהובה, מתחת לכותרת “תכנית הקורס” נאמר:
"התכנית הגדושה של ‘כינוס המפלגה’1 שלנו מאפשרת לנו לקיים ששה שיעורים בלבד. מצורפת בזה רשימה של נושאים בסיסיים, החיוניים לכל מי שיצטרך להנהיג את אנשינו בשואה (כך בדיוק! שואה!) הקרובה. אנא, עיין בהם. ואז בחר את ששת השיעורים המעניינים אותך ביותר. רשום ספרות (“1”, “2”, “3” וכד'), כדי לציין את סדר העדיפות. אחר החזר את הרשימה אלינו, ואנו נארגן את הקורסים בהתאם לדרישות החברים. כל שיעור יימשך חמישים וחמש דקה (שלושים דקה להצגה רשמית של הנושא, והשאר לויכוח). כל הנוכחים נדרשים לערוך רשימות מדוייקות בשעת ההרצאות, כדי שיישאר בידיהם חומר רב-ערך לעיון נוסף ולשימוש בעתיד.
… אנו סמוכים ובטוחים, ששהותכם הקצרה בקורס תהיה מועילה ופוקחת-עיניים, ושתחזרו לבתיכם ולשכונותיכם מוכנים ונכונים כאחד להפיץ את דבר תורתנו החשובה.
הייל היטלר!"
יותר משעשע מ"איש העטלף" 🔗
מה הם הנושאים, המוצעים לחברי המפלגה ואוהדיה לקראת “קורס המנהיגים” הקרוב? רצונכם בהיסטוריה, תוכלו למצוא שם נושאים הקשורים בתולדות הנאציזם, תולדות “הימין הקיצוני” באמריקה, ואפילו תולדות הפרוטוקולים של זקני ציון".
פילוסופיה? – לרשותכם קורסים על עקרונות התורה הנאצית, ועיון בכתבי אדולף היטלר. אתם מעוניינים בפסיכולוגיה? – ברשימה נכללים גם נושאים כ"פסיכולוגיה של ההמון", “לוחמה פסיכולוגית”, “חרושת השמועות והשימוש בה לחיוב ולשלילה”. ביולוגיה? – לרשותכם הקורס “עליונות הגזע הארי”. מדעי-המדינה? – “פוליטיקה ומלחמה, הפוליטיקה כהמשך למלחמה”. אתם מעוניינים בחוק ומשפט? לרשותכם קורסים על “חוקי היסוד” (“הזכות להפגין, ההתנהגות בשעת מעצר, ההופעה בביה”ד, חבר המושבעים, השתחררות בערבות, “עזור למשטרה, אך זכור שאתה אזרח לבן חפשי מלידה!”). פיקוד ומטה? – בין הקורסים תמצאו גם כאלה, הדנים ב"לוחמה פוליטית" (“להלכה2 ולמעשה. בעיות ארגון ומאבק. מטרות טאקטיות. קרבות, פיקוד, דרגות, משמעת, אויב, התקפה, סיכון נפגעים”. ריגול? – “הקורס מציע ‘שעשוע’ גדול פי מאה מסרטי ג’ימס בונד ו’איש העטלף', וחשוב ומועיל פי כמה”. “הגנה עצמית”? – “תפקיד כנופיות האופנוענים, אמצעי תקשורת בשעת מהומות, חשיבות המדים בשעת מהומה, הצורך במשמעת וסדר כעניין של חיים ומוות. השימוש בשלטי-מחאה, רמקולים, וכד'”. ובין השאר מצויה גם ההערה הבאה: “אל תשכח לשלוח למטה המפלגה את כל פנקסי בולי-ההטבה שקיבלת ב’סופר-מרקט', כדי לאפשר לנו להצטייד לקראת הקמת ‘צבא ההגנה העצמית של הלבנים’.”
כפי שניתן לראות מן הדוגמאות המעטות שבחרנו, עוסקים הקורסים המוצעים בתיאוריה ובמעשה גם יחד. מפירוט הקורסים השונים ניתן לראות, כי המפקד רוקוול קבע ארבעה שלבים בהתפתחות המפלגה הנאצית באמריקה. השלב הראשון, הבאת דבר קיום המפלגה לציבור הרחב, הושג לדבריו ב-75%. השלב השני, הפצת הסברה נאותה על המפלגה ותורתה, הושג רק ב-15%. עתה, מאמין רוקוול, הגיעה אמריקה לשלב השלישי:
“הקצב הגובר והולך של הפעילות ה’צבעונית', הטירור והרודנות הקומוניסטית ברחוב והתקרבות היהודים להגשמת תכנית ה’פרטיכלים' שלהם, המוכיחה כי יש ביכולתם לשתק את האויב ולהטיל את האומה כולה לתוך אנרכיה, בהתאם לנוחותם הם – כל אלה מוכיחים כי הגיעה העת לשלב-הפעולה השלישי: ארגון כל האנשים המאמינים בתורתנו”. ולאחר ארגון “כוח ההגנה העצמית הלבנה” וניצול היידע הנרכש בקורסים מעין אלה, יגיע הזמן לשלב הרביעי – השתלטות על ארה"ב, לשם הצלת הגזע הלבן. ומכאן ועד לרצון להשתלט על העולם כולו קטן, כידוע, המרחק.
בתחתית העמוד האחרון מצוי טופס ריק, אותו מתבקש הקורא היקר למלא. בטופס זה יש לרשום מה הם ששת הנושאים המעניינים אותי ביותר, (“אתה, כמנהיג הגזע הלבן בעתיד, חייב להחליט מהם הנושאים החשובים ביותר עבורך”), ואם אינך רוצה להשתתף בקורס הפעם, תוכל לציין ‘איקס’ ליד הסעיף: “צר לי, אבל אינני יכול להשתתף בועידתכם ההיסטורית הקרובה, אבל אני כולי אתכם במאבקכם. מצורפת בזה תרומתי, שתאפשר לכם להמשיך בעבודתכם ולהילחם עד בוא הנצחון”.
רונלד רייגן – מלכודת “כשרה” 🔗
שבועות מספר לאחר מכן הגיעה לביתי מעטפה אחרת, ובה “הזמנה לועידת-המפלגה הראשונה בקליפורניה”. בשער ההזמנה מתנוססת תמונתו של אדולף היטלר, ולידה שני צלבי-קרס שחורים. מתחת לתמונה ציטטה מדברי היטלר: “הכרחי הדבר שאמות למען עמי, אבל רוחי תתרומם שוב מן הקבר והעולם כולו יידע, כי צדקתי”.
זו לשון ההזמנה:
"הנך מוזמן בזה לועידת-המפלגה הראשונה בקליפורניה, לציון יום הולדתו ה-77 של אדולף היטלר. הוועידה תימשך יומיים, מיום ששי בשעה שמונה בערב ועד יום א' בחצות. ועידה זו איננה פתוחה ל’קהל'. רק חברי המפלגה הנאצית (‘פלוגות הסער’3), או ‘נוצרים אמריקנים לבנים’ פעילים, הרוצים בכנות להיות עם אנשי הצד המנצח, רשאים להשתתף. כל המשתתפים בועידה יקבלו עותק של הישגי-המלחמה הנפלאים של אדולף היטלר. אלה שאינם יכולים להשתתף – כל אותם פאטריוטים שיתכנסו יחד באפריל, וכל האוהדים, הנאמנים לרוחו של אדולף היטלר – לכולכם מאחלים אנו בכל לבנו –
הייל היטלר!".
בעמוד האחרון מופיע “שיר הקרב”, המנון המפלגה הנאצית האמריקנית, שנכתב בידי ג’ורג' לינקולן רוקוול עצמו: “אנו צועדים ונלחמים, למוות או לנצחון! כוחנו טהור. שום בוגד לא יינצל! / לבנו כנחושה כנגד שערי-השאול הבוערים. שום מקלט או מגן לא ישקיט את שירנו הפורץ! / חרבנו היא האמת, מגיננו האמונה והכבוד; קשישים וצעירים, אנו נשבעים בחיינו! / גם אם נמות כדי להציל את עמנו וארצנו, יישאר הרעיון לעד, ומיליונים ימשיכו לצעוד אחרינו! / אנו צועדים בסך בבטחון ובאומץ. אנו מודים לאל על אומץ חברינו שנתנסו בקרב! / ייחתו הבוגדים ויפחדו מזעם האדם הישר, שיקום שוב ויזדקף מלוא קומה, כדי למחוץ את כוחות השטן!”
ומהי תכנית הוועידה, אליה הוזמנתי אחר כבוד?
יום ו'. שעה 8 בערב: “נאום פתיחה על מורשת אדולף היטלר מפי המפקד רוקוול. ‘העולם על סף שואה יהודית-בולשביקית’ – מלווה בתצוגת תמונות של פעילויות נאציות, שלא ראו אור עד כה”.
למחרת, בשעה שמונה בבוקר, ארוחת בוקר, ומשעה תשע ואילך הרצאות בנות שעה כ"א (על הנושאים שנבחרו ע"י החברים עפ"י השאלון הקודם), עם שתי הפסקות (לארוחת צהריים וכן “שעה חפשית”), עד שעה שבע בערב. בשעה שבע – הקרנת בכורה של הסרט “הנף את הדגל”, סרט על פעולות המפלגה הנאצית בקליפורניה.
19.45 בערב "הנפת דגלי המלחמה. טקס מסעיר ומרגש, ברוח טקסי נירנברג. מלווה בהרמת כוס לזכר רוחו הלוהטת של אדולף היטלר ושתיית “המשקה העתיק של ה’ארים'”.
20.00 בערב – “נצחונו של הרצון”. גדול סרטי הקולנוע בכל הזמנים. המשטר היהודי-דמוקרטי הנוכחי באמריקה גרם לאיסור הפצת סרט זה לפני הלבנים. רק יהודים ושמאלנים אחרים רשאים לראותו. קפטן פורבס יוקיע רודנות דמוקרטית צבועה זו ויציג את הסרט כדי לבחון את חופש-הדיבור בארץ זו. ל"צפורי לילה" יוקרן אח"כ הסרט הקלאסי האסור, “לידתה של אומה” (סרטו של דוד גריפית על הקו-קלוכס-קלן – ד.א.).
למחרת, ביום א', תיערך “תפילה לנוצרים-הלבנים” (התפילה – רשות). בשעה 11 בבוקר יופיע מרצה אורח: “ס.ל., ‘אלוף הגזע הלבן’, המפורסם בכל רחבי היבשת. אם לא יוכל לבוא, ידבר במקומו נציג הק.ק.ק. בקליפורניה”. ואילו בשעה אחת בצהריים, לאחר הארוחה, טקס הנעילה: “רונאלד רייגן, מלכודת מסוכנת ‘כשרה’ חדשה (התואר ‘כשר’ מופיע בעברית, באותיות אנגליות). זכור מה עשו אנשי ה’כשר' בוירג’יניה. נצחוננו בלתי-נמנע. מסירת תעודות ואותות”.
ימים אחדים לאחר מכן נעלם שוב החיוך מעל פניו של הדוור שלנו. בידו היתה מעטפה אחרת, שנשאה את חותמת “אבירי הקו.קלוכס.קלן”. בתוך המעטפה היתה הזמנה ל"טקס הבערת צלב-ענק", ומפה מדוייקת, המראה כיצד ניתן להגיע למקום הטקס. “כמו-כן יינשאו שני נאומים מרכזיים”, נאמר מתחת למפה. “האחד מפי אישיות מפורסמת ביותר בכל הדרום, והשני מפי נושא-הצלב הטוב ביותר של גזענו בדרום-קליפורניה. כל הנוצרים הלבנים מוזמנים. סיסמתנו: מילוי-חובתנו ללא פחד וללא רתיעה”.
למי יש סדין מתאים? 🔗
אל המפה צורף כרטיס מודפס הנושא את שמי, ועליו רשום: “ידידיך הצהירו, כי אתה מוכר להם כאזרח אמריקני יליד ארה”ב, המעוניין בכנות בקיום קהילתו, עמו וארצו, אינו קשור למדינה אחרת ולמפלגה פוליטית כלשהי, עוסק במקצוע חוקי מכובד, ומאמין בעקרונות הבאים: עקרונות הדת הנוצרית; עליונות הגזע הלבן; הגנה על טוהר נשותינו; חוקי צדק וחירות; קשר הדוק יותר בין כל האמריקנים הטהורים; הימנעות ממהומות ומעשי לינץ' של האספסוף; מניעת שביתות היזומות ע"י מסיתים זרים; הגבלת ההגירה לארה"ב".
“‘אבירי הקו-קלוכס-קלן’ ידברו לפניך על הארגון החזק ביותר, הסודי ביותר והאמריקני ביותר הקיים בארץ זו. אם גם אתה שומע את קול האסון המתקרב, לא תוכל להרשות לעצמך להיעדר ממאורע זה. בוא, ושמע את האמת בצל הצלב הבוער”.
על ההזמנה היה חתום הכומר ויליאם פאולר, יו"ר “אבירי הק.ק.ק.” בקליפורניה.
לא נותר לי אלא לחתום על הטופס, ולאשר בכך את הצהרת “ידידי”, וכן להתחיל לחפש סדין לבן, ובו שני חורים לעיניים, על מנת שאוכל להשתתף בטקס מיוחד-במינו זה. למותר לציין, שעל אף הפיתוי שב"סקופ" עתונאי זה, מחלתי על הכבוד. ועדיין אני מחפש את ידידי הללו, שהצהירו כי הם מכירים אותי כ"אזרח אמריקני יליד ארה"ב", הדוגל ב… הגבלת ההגירה לארץ זו (עקרון שהרבה מוסדות ישראליים היו מוכנים לתמוך בו במציאות הנוכחית).
ההזמנות לטקסי “הבערת הצלב” של הקו-קלוכס-קלן מרגיזות פחות מן החוברות והחוזרים השונים, המגיעים מדי שבועיים, בערך, מן המטות השונים של המפלגה הנאצית האמריקנית. בעיקר מצטיינים בנעימתם ההיסטרית מכתביו של “קפטן” ראלף פ. פורבס, מפקד המפלגה בקליפורניה.
רק אל תגלו ליהודים! 🔗
פורבס שולח מדי פעם מכתבים משוכפלים, הכתובים בסגנון עילג ואינפנטילי, ומספרים בגאווה עצומה על “הישגים מפוארים” של חברי המפלגה בקליפורניה, בצד תחינות בכייניות לכסף, לתרומות לתשלום שכר-הדירה ל"מטה המפלגה", בו מתגוררים פורבס ובני משפחתו. לא מכבר הגיע מפורבס מכתב אכספרס מבוהל, ובו צילום צו-הפינוי שקיבלה משפחת פורבס מבעל-הדירה, ובקשה לתרומה מיידית, שתאפשר “להציל את המטה”. “חבר יקר”, כותב ה"קפטן", “בלב שבור אני כותב לך מכתב זה. אין לי ברירה אחרת. אנו נמצאים במצב נואש (ההדגשות שלו!). כולנו עמלנו קשה כדי להכין עבורך את הדו”ח האחרון, ‘הנף את הדגל’, אך לא יכולנו לשלוח אותו, מחוסר כסף לבולים. ב-15 בחודש עלינו לשלם שכר-דירה. אנו זקוקים ל-225 דולאר, ואין לנו אפילו סנט אחד! אנשינו בוייטנאם אינם יכולים להילחם בקומוניסטים ללא תחמושת. כך גם אנו. איננו יכולים להילחם ללא כסף, ועתה – יותר מתמיד! – הוא הזמן שאתה זקוק לנו. בכל לילה פורצות מהומות גזעיות חדשות, מעשי טירור, מהומות, מהפכה קומוניסטית ההולכת וקרבה יותר ויותר… לעברך! אויביך מאורגנים ומוכנים. אויביך עתירים בממון. אעפ"כ מבטיחה לך הנהגתנו נצחון מלא. אלפי אנשים מצטרפים חודש חודש לשורות ‘המשמר הלבן’. אנו מסייעים לחידוש פעולות ה’קלן' בקליפורניה. נצחונות נאציים בכל רחבי המדינה. עתה, יותר מתמיד, זקוקה אמריקה למפלגה נאצית חזקה. עתה, יותר מתמיד, אנו זקוקים לעזרה חזקה. משבר זה פגע בנו קשות. בשלושת החדשים האחרונים הצלחנו רק בקושי להחזיק מעמד יום אחר יום. הכנסתנו התקרבה לנקודת האפס. אני חוזר, כמעט אפס. אני בוש ונכלם להודות בכך. ובעיקר מכאיב הדבר, משום שכעת יצחקו לנו היהודים בפה מלא, כשיגלו כמה נואש מצבנו הכספי בשעה גורלית זו. אני מוכרח לפרוש לפניך את האמת הערומה, כדי שתדע שעליך לעשות כל מה שביכולתך. אנו זקוקים לכל עזרה אפשרית, אחרת נאבד את מטה-המפלגה הגדול, הנפלא הזה, שלמענו חסכנו כולנו במשך תקופה כה ארוכה, ושלמענו התפללנו כל כך והקרבנו קרבנות כה מרובים.
אל תשכח, שכל שאר הדברים הצליחו ומצליחים בלי הרף. אולי מפני זה קיבלנו עזרה כה מעטה מקומץ קטן של אנשים נאמנים ומופלאים. כל אחד חושב בלבו: ‘הנאצים האלה מצליחים כל כך, עד שאינם זקוקים לעזרתי’. אני נשבע לכם, אנו זקוקים לכל עזרה, וכל אחד שיקבל מכתב דחוף זה מתבקש לתרום מיד, אחרת נישאר ללא מטה.
ואנא, השתדל שהדבר לא יתגלה ליהודים".
אתם עדים לכך, שהשתדלנו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות