על־כרחנו אנו חוזרים אל אותן הבעיות, שבהן קשורים גופי־יצירה – שאין לפתור אותן בדיון ראשון, בהגדרה ראשונה. פנים שונות ליצירה, ופנים שונות להגדרותיה. גם מה שנראה קבוע על יסודות נאמנים, ראוי לשמש נושא לדיון נוסף. ולא נהיה משועבדים להלכות גם כשהן פסוקות על ידינו.

בכלל הנושאים האלה גם הנושא עצמו, – ענין פּרובּלמאטי מאוד שהיה צריך להעסיק ביותר את כולנו. אין בדבר משום דרוש וקבל שכר בלבד. במהוּתו של הנושא נרמזה תורה שלימה; תורה – וגם אזהרה.

בענין הנושא דנתי כמה פעמים. באחד מקטעי היה, אגב ניתוח הבעיה, משום אזהרה למבקר, שלא יעריך את היצירה לפי חשיבות הנושא, כי אם לפי איכות ביצועו. אצלנו, לדאבון־הלב, טרם עמדו על אמת פשוטה זו, שלא כל מי שאומר לקפוץ על ההר, כבר קפץ עליו. כן, עלובה הבקורת שיש להטעים לה תורה אלמנטארית כזו, אבל כמו שאומרים – ההכרח לא יגוּנה.

מגמת דברי הפעם אַף היא אזהרה. אבל לא למבקר, כי אם לסופר, למשורר עצמו. ובלי להתכחש למה שאמרתי, פעם, כי “הנושא אינו מכריע”. פעמים בנושא כשהוא לעצמו יש כדי להעלות או להוריד, לחזק או להכשיל.

המכוּון לא לנושאים, שבהם עצמם כבר גלום התוכן – עיקר התוכן. נאמר: כמו במשלי אֵיזוֹפּוֹס או במשליו הפרוזאיים של לאֶסינג, או במימרות חסידים שחריפות־הרעיון היא הקובעת את ערכן (אף־על־פי, שגם באלה יש אצילוּת ויש הדיוטוּת של ביטוי; ואפילו בגמגום החסידי יש משום “צורה”). המכוּון כאן לא לנושאים שהם מנצנצים עם גילויי חיים יום־יום ורגע־רגע, כי אם לאלה שהם שמורים עמנו ימים רבים ובמחשבה אנו חוזרים אליהם פעם בפעם, מטפחים אותם, מכוונים את לבנו, את כל תפיסתנו, תמיד עליהם.

אלה הם נושאים שלנו, ודוקא בהם אנו נוהגים זהירות יתירה, משהים אותם לפעמים חצי חיינו – עד שיבשילו כל־צרכם. כל שאנו מתכשרים אליהם יותר, הם מצליחים בידינו יותר. בהם אנו יודעים מה כוח דרוש כדי להוציאם אל הפועל. הם “שלנו”, גם כשהם משותפים לרבים – משום שבהם משוקעים מאמצינו, בהם מרוכזת כל עצמיוּתנו.

מכאן כל החשיבות שבבחירת הנושא: לא עד כמה הוא שלנו! המשורר שאינו עושה את כתיבתו הרגל, כי אם מגלם בשירה את נסיונות־חייו – מה שהכרח לו לגלם – אינו עט על כל נושא שעולה במחשבה לפניו, כי אם בורר ומבחין בין נושא שהוא שלו ובין נושא שאינו שלו. אולי זהו המבדיל בין כותב ליוצר. שהראשון נזקק לכל נושא ו"מצליח" בו, בעוד שהמשורר כמעט תמיד נכשל בנושא לא לו.

הצד החמור הוא איפוא במציאת הנושא, שבו אנו ממצים את עצמנו – בגילוי החומר, שהוא עשוי לגלם את עולמנו. כאן רוח־הקודש שבנושא: כשאנו נזקקים לענין שהוא שלנו, כשיש בנו כוח של הבחנה לעמוד בפני כל נושא זר שאינו אלא מכניס מהומה ומערבב עלינו את עולמנו.

כשאנו בודקים את הנושאים – נבדקם־נא בעיקר מבחינה זו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65427 יצירות מאת 4004 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!