א. חַסַן מַפְקִיד בִּידֵי יְהוּדִי מָמוֹנוֹ / וְנוֹסֵעַ לְמֶכָּה לִקְרַאת חֲזוֹנוֹ    🔗

יְסֻפָּר שֶׁהָיָה בְּדַמֶּשֶׂק לִפְנֵי דּוֹר אֶחָד אִישׁ מֻסְלְמִי תְמִים־דֶּרֶךְ, יְשַׁר־לֵבָב, נְקִי־כַּפַּיִם, טוֹב לַבּוֹרֵא וְטוֹב לִבְרוּאָיו וּשְׁמוֹ חַסַן עַבָּאס.

וְהָאִישׁ צוֹבֵעַ בְּגָדִים וְאָרִיג וּבַד לְמִינֵיהֶם וְהוּא אֻמָּן וָתִיק בִּמְלַאכְתּוֹ. חֲנוּתוֹ הָיְתָה קְרוֹבָה לִ"רְחוֹב הַיְּהוּדִים" וְנוֹדַע כְּשָׁכֵן טוֹב וְרָצוּי לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר שְׁלוֹמָם יִדְרשׁ וְטוֹבָתָם יַחְפֹּץ וּבְחֶבְרָתָם יֶאֱרַח. וְגַם הֵם יָדְעוּ אֵלָיו חִבָּה וְרֵעוּת וְסִפְּרוּ תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ.

וְהָאִישׁ הוֹלֵךְ כָּל יָמָיו בְּאֹרַח־מֵישָׁרִים: עִם בֹּקֶר יִפְתַּח חֲנוּתוֹ וְיֵט שִׁכְמוֹ לְעָמָל וְלָעֲבוֹדָה וְעִם עֶרֶב יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בְּקַצְוֵי הָעִיר.

וְאוּלָם נִסְתָּרוֹת וְנִפְלָאוֹת דַּרְכֵי אֱלֹהַּ, יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, מֵעֵין אָדָם, כִּי לֹא גָּמַל הָאֵל לָאִישׁ הַטּוֹב הַלָּז כְּפָעֳלוֹ וְלֹא חֲנָנוֹ שִׂמְחַת־לֵבָב וְשַׁלְוַת־נֶפֶשׁ כְּכָל־אֲשֶׁר יָאֲתָה לוֹ. וְאִישׁ לֹא יָדַע מִשִּׁבְרוֹן לִבּוֹ וּמִיגוֹן נַפְשׁוֹ, כִּי מִיִּרְאַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ וּמֵעַנְוַת נַפְשׁוֹ כִּי רַבָּה, לֹא חָטָא הָאִישׁ בִּשְׂפָתָיו וְלֹא הָגָה דְּבַר־סָרָה בְּלִבּוֹ עַל דַּרְכֵי הָאֵל וּפְעָלָיו.

עַל־כֵּן לֹא יָדְעוּ שְׁכֵנָיו בַּחֲנוּת כִּי מָנַע אֱלֹהִים פְּרִי בֶּטֶן מִמֶּנּוּ וְהוּא הוֹלֵךְ עֲרִירִי כְּעֵץ יָבֵשׁ לֹא יִשָּׂא פֶּרִי, וּמָה תַּכְלִית אֱנוֹשׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת אִם לֹא יְזַכֵּהוּ הָאֵל לַחֲזוֹת בָּאוֹר הַזּוֹרֵחַ מֵעֵינֵי יְלָדָיו וְלֹא יֵדַע עַד־מָה מִבִּרְכַּת אֱלֹהִים הַיּוֹרֶדֶת יוֹם יוֹם עַל רֹאשׁ הָאָב עֵת יִשְׁמַע שְׂחוֹקָם וְשִׂיחָם שֶׁל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו?

כֹּה נָשָׂא הָאִישׁ יְגוֹנוֹ בְּסֵתֶר לִבּוֹ וְלֹא יָדַע אִישׁ מִמָּרַת נַפְשׁוֹ. וְהַמְעַט כָּל־זֹאת אֲשֶׁר הָיוּ חַיָּיו לְמַעֲצֵבָה וְלִדְאָגָה, עוֹד הֵמַר לוֹ אֱלֹהַּ מְאֹד וְיִשְׁלַח יָדוֹ עָלָיו לְהַמְמוֹ כִּי לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת רַעְיָתוֹ אֵשֶׁת חֵיקוֹ אֲשֶׁר אֲהֵבָה אַהֲבַת נֶפֶשׁ – וַתָּמָת לְפֶתַע בִּדְמִי יָמֶיהָ.

בְּבוֹא הָאָסוֹן הַזֶּה עַל־רֹאשׁוֹ הָיְתָה חֲנוּתוֹ סְגוּרָה עַל־מַסְגֵּר יָמִים עַל־יָמִים. וּשְׁכֵנָיו וּמְיֻדָּעָיו בָּרְחוֹב, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת־הַקּוֹרוֹת עִמּוֹ, רָאוּ וְתָמְהוּ כִּי נֶעֱלַם הָאִישׁ יָמִים רַבִּים. וּבְהִוָּדַע לָהֶם דְּבַר־שִׁבְרוֹ וַיֵּצַר לָהֶם בְּצָרָתוֹ וְיִדְאַב לִבָּם בְּדַאֲבָתוֹ.

וּכְכָל אֲשֶׁר יַחְלְפוּ הַיָּמִים כֵּן יֵלֵךְ הָאִישׁ הָלוֹךְ וְשָׁחוֹחַ, בְּרוּחַ נְכֵאָה וּבְשִׁבְרוֹן־לֵב. בְּסוֹד מְרֵעִים לֹא יָשַׁב, אֶת חֲנוּתוֹ לֹא פָּתַח כִּי אִם לְעִתִּים, וְכִי יִפְתְּחֶנָּה – וְיָשַׁב דּוּמָם בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה, כִּי לֹא עָצַר כֹּחַ לִשְׁלוֹחַ יָדוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ, וְיֵשׁ וְקָם לְפֶתַע וְסָגַר אֶת חֲנוּתוֹ בְּעֶצֶם הַיּוֹם וְהָלַךְ בַּאֲשֶׁר הָלַךְ וְנֶעֶלְמוּ עִקְבוֹתָיו יָמִים וְשָׁבוּעוֹת.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בָּא חַסַן עַבָּאס אֶל “רְחוֹב הַיְּהוּדִים” לִפְנֵי חֲצוֹת הַיּוֹם וַיָּסַר אֶל בֵּית־הַיְּהוּדִי אַבּוּ־יוּסֶף טוֹטַח.

וְהָאִישׁ אַבּוּ־יוּסֶף נִכְבָּד וּנְשׂוּא־פָּנִים, נָבוֹן וַחֲכַם־לֵב וְהוּא סוֹחֵר חָשׁוּב בְּקִרְיַת דַּמֶּשֶׂק. וְנוֹדַע הָאִישׁ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, כַּיְּהוּדִים כָּעַרְבִים, לְאִישׁ אוֹהֵב צְדָקָה וָחֶסֶד וְנֶאֱמָן מְאֹד בִּדְבַר־פִּיו וּבְפֹעַל־יָדָיו. עַל כֵּן רַבִּים יָבוֹאוּ אֵלָיו וִיבַקְּשׁוּ עֵצָה מִפִּיהוּ וְעֶזְרָה מִיָּדוֹ.

וַיְהִי בִּדְרֹךְ חַסַן עַבַּאס עַל מִפְתַּן בֵּית הַסּוֹחֵר הַנִּכְבָּד וַיָּקָם הַלָּז וַיּוֹשֶׁט יָדוֹ אֵלָיו, אִם כִּי לֹא יְדָעוֹ כִּי אִם מֵעָבְרוֹ כָּל־הַיָּמִים עַל יַד חֲנוּתוֹ, וְיָּאֵר לוֹ פָּנִים וְיִבְרָכֵהוּ בְּנֹעַם־לָשׁוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

– בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ בְּצֵל־קוֹרָתִי, חַסַן שְׁכֵנֵנוּ, הֵן יָמִים רַבִּים נֶעְלַמְתָּ מֵעִמָּנוּ, וַאֲנִי חַיֶּיךָ, שָׁאוֹל שָׁאַלְתִּי עָלֶיךָ פַּעַם אֶת הָאֲנָשִׁים בָּרְחוֹב לֵאמֹר: הַגִּידוּ נָא, אַחִים, אָנָּא פָּנָה אִישֵׁנוּ חַסַן הַצּוֹבֵעַ וּמֶה הָיְתָה עִמָּדוֹ? וְלֹא יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים לְהַגִּיד לִי פֵּשֶׁר דָּבָר, וְעַתָּה אֶשְׂמַח כִּי הוֹפַעְתָּ שׁוּב לְעֵינֵינוּ וְנִרְאֲךָ כְּמִקֹּדֶם בְּקִרְבֵּנוּ.

– אוֹדְךָ, מָרִי, עַל טוּב לִבְּךָ וְנֹעַם אֲמָרֶיךָ. אָכֵן לֹא לַשָּׁוְא יְסַפְּרוּ הָאֲנָשִׁים תְּהִלָּתְךָ וְיַגִּידוּ לְכָל מֵישְׁרֵי־אָרְחוֹתֶיךָ. שְׂפָתֶיךָ יִזְּלוּן חֵן־אֲמָרִים וְטוּב־טַעַם בִּלְשׁוֹנֶךָ, וַאֲנִי בָּאתִי עָדֶיךָ הַיּוֹם כִּי דָּבָר נִכְבָּד לִי אֵלֶיךָ. בְּךָ אָשִׂים מִבְטָחִי אַחֲרֵי הִשָּׁעֲנִי בְּבַעַל־הַמִּשְׁעָן – אַלָּה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה.

כֹּה דִּבֵּר הָאִישׁ וְהֶחֱרִישׁ מְעַט קָט.

– בְּחֵפֶץ־לֵב אֶשְׁמַע דְּבָרְךָ – עָנָהוּ אַבּוּ־יוּסֶף הַנִּכְבָּד – וְאִם יִהְיֶה לָאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת מָה לְמַעַנְךָ נָכוֹן אֲנִי לַעֲשׂוֹתוֹ.

– הִנֵּה זֹאת אֲשֶׁר קָרְתָה עִמִּי לְדַאֲבַת לִבִּי: זֶה חֳדָשִׁים מִסְפָּר – אָמַר הָאִישׁ דְבַר־עֶצֶב – נִלְקְחָה מֵעִמִּי אִשְׁתִּי, רַעְיָתִי מִנְּעוּרַי, וְלֵאלֹהִים הַפְּקֻדָּה וְהַגְּזֵרָה. עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיְתָה עִמִּי הַ"מְרֻחָמָה" וְהָיְתָה לִי הַכֹּל. לֹא חֲנָנִי הָאֵל בִּרְכַּת בֵּן אוֹ בַּת. עֲרִירִי אֵלֵךְ, גַּם הוֹרַי מֵתוּ עָלַי בְּיַלְדוּתִי. קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה מְעַטִּים לִי, וְאוּלָם לֹא יָדַעְתִּי לָהֶם קִרְבָה וְרֵעוּת. לֹא כְּרוּחִי רוּחָם וְלֹא כְּמַהֲלָכָם מַהֲלָכִי – וְאֶהִי כְּזָר לָהֶם.

וַאֲנִי – מִיּוֹם נְפוֹל יַד־אֱלֹהַּ עָלַי וַתִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת רַעְיָתִי – נָבוֹךְ אֵלֵךְ וְקוֹדֵר. הִיא – הַמְּרֻחָמָה – הָלְכָה וְלָקְחָה עִמָּהּ מְשׂוֹשׂ חַיַּי, לֹא אֵדַע שַׁלְוָה וּמְנוּחָה בַּל עִמִּי, אָבְדָה דַּרְכִּי בְּחֶלְדִּי וְתִקְוַת־חַיִּים נֶאֶסְפָה מֶנִּי. אַף שְׁנָתִי תִּדַּד מֵעֵינַי בַּלֵּילוֹת, וּכְשִׁכּוֹר הֲלָמוֹ הַיַּיִן – כֵּן אֵלֵךְ בְּיָמִים וְלֹא אֵדַע מַרְגּוֹעַ.

וְאוּלָם זֶה שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר וַאֲנִי חוֹלֵם בַּלַּיְלָה מִפַּעַם לְפַעַם כִּי יִפְגְּשֵׁנִי אִישׁ שֵׂיבָה, “שֵׁיךְ” טְהוֹר עֵינַיִם וְטוֹב מַרְאֶה וַיֹּאמֶר לִי: “קוּם, חַסַן, וְצֵא לְחַג'”¹, וְלִפְנֵי שָׁבוּעַ הוֹסִיף וְאָמַר אֵלַי: “קוּם וְצֵא לַחַג'. בְּמֶכָּה הַמְקֻדָּשָׁה יָאִיר הָאֵל יִשְׁעוֹ עָלֶיךָ”. וּבַהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי וְשַׁבְתִּי וְנִרְדַּמְתִּי מְעַט מִזְעָר – וְשָׁב הָאִישׁ וְאָמַר אֶת דְּבָרָיו.

עַל כֵּן גָּמַרְתִּי אֹמֵר: יָצוֹא אֵצֵא לַחַג' בְּעֵזֶר אַלָּה. בֵּין כָּךְ וְכָךְ בְּבַטָּלָה יִכְלוּ חַיַּי, בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה אֶתְהַלֵּךְ וְלֹא אֵדַע מָנוֹחַ. אוּלַי הוֹאִיל הָאֵל לִשְׁלֹחַ רַחֲמָיו עָלַי בְּמֶכָּה הַמְקֻדָּשָׁה? וְאִם – חָלִילָה – הַחֲלוֹם שָׁוְא יְדַבֵּר – מַה מֶנִּי יַהֲלוֹךְ? אֵצֵא וַאֲמַלֵּא חוֹבָתִי וַאָשׁוּבָהּ – וְהָאֵל הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

כֵּן סָח הָאִישׁ לְאִטּוֹ בְּאָזְנֵי אַבּוּ־יוּסֶף הַסּוֹחֵר.

וּבְשׁוֹבוֹ לְהָתֵם דְּבָרוֹ אָמַר בָּאַחֲרוֹנָה: וְעַתָּה בָּאתִי עָדֶיךָ לְהַגִּישׁ בַּקָּשָׁתִי לְפָנֶיךָ כִּי תְּקַבֵּל מִיָּדִי פִּקָּדוֹן אֲשֶׁר עִמִּי, וְהִנֵּהוּ צָרוּר בְּכִיסִי – חָמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים, וְהֵם עֲמַל־כָּל־חַיַּי וּבִרְכַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר אִוָּה לְהַעֲנִיק לִי. אוּלַי בַּאֲשֶׁר מָנַע מִמֶּנּוּ כָּל־חֲמֻדוֹת הַחַיִּים הָאֲחֵרוֹת – אַהֲבַת אִשָּׁה וּבִרְכַּת בָּנִים – הִצְלִיחַ הָאֵל דַּרְכִּי בַּעֲמָלִי. וּבְךָ אֶבְטַח כִּי הָיֹה יִהְיֶה הוֹנִי שָׁמוּר וְגָנוּז בֶּאֱמוּנָה בְּיָדְךָ כִּבְתוֹךְ יָדִי. הֵן יָדוֹעַ יָדַעְתִּי כִּי רַבִּים יִמְסְרוּ פִּקְדוֹנָם לְיָדֶיךָ וּפִי כֹּל יְסַפֵּר מִדַּת־נֶאֱמָנוּתְךָ וְטִיב פָּעֳלְךָ כָּל הַיָּמִים.

שָׁמַע אַבּוּ־יוּסֶף הַנִּכְבָּד כָּל דְּבָרָיו וְיַעֲנֵהוּ לֵאמֹר:

– אָכֵן שָׂמוֹחַ אֶשְׂמַח כִּי יָדַעְתָּ אֵלַי בִּטָּחוֹן וֶאֱמוּנָה בְּלֹא מְצָרִים עַד כִּי תּוֹאִיל לְהַפְקִיד סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה בְּיָדִי וְאַף אוֹדְךָ מְאֹד עַל כָּל הַשְּׁבָחִים אֲשֶׁר הִפְרַזְתָּ לֵאמֹר בְּאָזְנַי וְאוּלָם שׂוּמָה עָלַי לְיָעֶצְךָ כִּי תֵּיטִיב יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ תַּפְקִיד מָמוֹנְךָ בִּידֵי אִישׁ מֻסְלְמִי, אִישׁ יָשָׁר וּבַר־לֵבָב, אוֹ בְּאֵיזוֹ קֻפָּה שֶׁל הַצִּבּוּר, אוֹ בִּידֵי “אִימָאם”² הַמִּסְגַּד. כִּי גְּדוֹלָה הָאַחֲרָיוּת לִמְאֹד עַל סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה. וְגַם זֹאת עָלַי לְהוֹסִיף: דַּע, אָחָא, כִּי אֵין מִדַּרְכִּי לַעֲשׂוֹת שִׁמּוּשׁ בְּכֶסֶף הַפִּקְדוֹנוֹת לֹא בְּמִסְחָר וְלֹא בְּשׁוּם עֵסֶק, אֶלָּא מֻנָּחִים וַחֲתוּמִים הֵם בְּחוֹתָם הַמַּפְקִיד בְּאַרְגָּזִי וְאֵינִי נוֹגֵעַ בָּהֶם עַד הֲשִׁיבִי אוֹתָם לְבַעֲלֵיהֶם. וְלָמָּה אֵפוֹא, בְּנִי, יְהֵא מֻנַּח סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה לְלֹא מַעֲשֶׂה וּלְלֹא שִׁמּוּשׁ? וּמָה גַּם שֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה וַאֲרֻכָּה וְהָאֵל יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה רַק הוּא הַיּוֹדֵעַ אַחֲרִית הַדָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ – וּמָה אֱנוֹשׁ כִּי יֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם? עַל־כֵּן, אָחָא, מְחַל וּסְלַח אִם אָשִׁיב בַּקָּשָׁתְךָ רֵיקָם.

– אֲחַלֶה פָּנֶיךָ, אִישִׁי הַמְּכֻבָּד, וּשְׁמַע בְּטוּב לִבְּךָ לְדִבְרֵי פִּי. לֹא נַעַר חוֹפֵז בִּדְבָרוֹ אָנֹכִי וְאֵין אֲנִי גֶּבֶר נֶעְדַּר־נִסָּיוֹן. וְכִי בָּאתִי אֵלֶיךָ וּבָחַרְתִּי רַק בְּךָ לְחֶפְצִי – לֹא בְּחָפְזָה עָשִׂיתִי זֹאת. שָׁקֹל אֶשְׁקֹל מַעֲשַׂי כָּל־הַיָּמִים בְּמֹאזְנֵי דַּעַת וּמְתִינוּת. וְכֵן עַתָּה, זֶה יָמִים שִׁבְעָה, חָשַׁבְתִּי וְשָׁקַלְתִּי בְּעִנְיָנִי וְגָמַרְתִּי לָשִׂים מִבְטָחִי רִאשׁוֹנָה בְּאַלָּה יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרֵי כֵן בְּךָ וּלְהוֹצִיא דָּבָר זֶה לִפְעֻלּוֹת.

הֶחֱרִישׁ אַבּוּ־יוּסֶף הַנִּכְבָּד רְגָעִים אֲרֻכִּים וְאַחַר אָמַר: אִם זֶה רְצוֹנְךָ וְזֶה חֶפְצְךָ, הָבִיאָה לִי שְׁנַיִם עֵדִים הַטּוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְיִכְתְּבוּ וְיַחְתְּמוּ אֶת־דְּבַר־הַפִּקָּדוֹן כַּדָּת וְכַדִּין.

– לֹא וָלֹא – פָּסַק הָאִישׁ דְּבָרוֹ – לֹא אֶחְפֹּץ כִּי יִתְעָרֵב זָר בֵּינֵינוּ וְלֹא אֹבֶה בְּפִרְסוּם. רוֹאֶה אֲנִי רַע מִכָּל – עֵינָם הָרָעָה שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין חֶפְצִי בְּפִרְסוּם הַדָּבָר. אַךְ כְּתַב־קַבָּלָה עָרוּךְ וְחָתוּם בְּיָדְךָ תִּמְסֹר לִי – וְדַי לִי בָּזֹאת. וּבַכְּתָב תּוֹסִיף לֵאמֹר: אִם – לֹא יִגְזֹר הָאֵל – יָבוֹא קֵץ יָמַי עֲלֵי אֲדָמוֹת וְלֹא יִהְיֶה לִי יוֹרֵשׁ, אוֹ אָז תִּמְסֹר הַסְּכוּם לְהֶקְדֵּשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת.

וְאַחַר הוֹסִיפוּ שְׁנֵיהֶם לְדַבֵּר דִּבְרֵיהֶם עַדֵּי נֵאוֹת אַבּוּ־יוּסֶף לְחֵפֶץ הָאִישׁ.

מָנוּ אֶת הַמָּמוֹן וּבָדְקוּ כָּל־זָהוּב וְזָהוּב וְנִמְצְאוּ נְכוֹנִים וּשְׁלֵמִים – חָמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים. צָרְרוּ בַּצְרוֹר וְקָשְׁרוּ בַּפְּתִיל וְחָתְמוּ בַּחוֹתָם שֶׁל חַסַן עַבַּאס עַל מְטִיל בְּדִיל רַךְ – הַכֹּל כָּרָאוּי וְכַיָּאֶה.

אָז יָשַׁב אַבּוּ־יוּסֶף וְכָתַב עַל נְיָר אֶת־כְּתַב־הַפִּקָּדוֹן בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

קִבֵּל אַבּוּ־יוּסֶף אֶת הַפִּקָּדוֹן וּמָסַר אֶת כְּתַב הַקַּבָּלָה לְיַד הַמַּפְקִיד – וְתַם כָּל־הָעִנְיָן כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת.

יָשְׁבוּ וְשָׁתוּ קַהֲוָה וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר קָם חַסַן עַבָּאס וַיִּשַּׁק אֶת פָּנָיו וְאֶת יָדָיו שֶׁל אַבּוּ־יוּסֶף וְעֵינָיו מַזִּילוֹת דֶּמַע מִשִּׂמְחָה וְעַצֶּבֶת וַיְלַוֵּהוּ אַבּוּ־יוּסֶף עַד שַׁעַר הֶחָצֵר וְיְבְרָכֵהוּ בְּרָכוֹת טוֹבוֹת וְנֶאֱמָנוּת וְיֵלֵךְ הָאִישׁ לְשָׁלוֹם.

ב. אִישׁ פֶּלִאי, “סַגִּי־נְהוֹר” / מוֹבִיל אֶת חַסַן בִּנְתִיב־אוֹר    🔗

וּרְצוֹן הָאֵל הִנְחָה אֶת חַסַן עַבָּאס בְּמַסָּעוֹ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וּבָאֳרָחוֹת הַשּׁוֹמְמִים וַיְהִי עִם פְּעָמָיו עֲדֵי הַגִּיעוֹ הוּא וּבְנֵי שַׁיָּרָתוֹ לָעִיר מֶכָּה בְּשָׁלוֹם.

אָז יִצְנֹף מִצְנֶפֶת יְרֻקָּה כְּמִשְׁפַּט עוֹלֵי הָרֶגֶל לְחַגָ’ז וְיִתְהַלֵּךְ בָּעִיר מֶכָּה הַמְקֻדָּשָׁה יָמִים עַל יָמִים, וְהוּא מְצַפֶּה לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ.

וַיְהִי בִּשְׁהוּתוֹ בְּמֶכָּה חָדְשֵׁי מִסְפָּר וְהוּא מְצַפֶּה לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – וְאֵין קוֹל וְאֵין דָּבָר.

וַיִתְהַלֵּךְ כֹּה וָכֹה וְיָדוֹ לֹא שָׁלַח בְּכָל מְלָאכָה – מֵאֵין עֵצָה עִמָּדוּ לָדַעַת מַה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם לֹא אִבֵּד שִׁבְרוֹ בְּבוֹרְאוֹ וְלֹא חָדַל מֵהֲלוֹךְ דּוּמָם וּמְצַּפּוֹת לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ. כִּתְמוֹל וּכְשִׁלְשׁוֹם צָעַד לְאִטּוֹ בְּאֹרַח־מֵישָׁרִים: מַרְבִּית שְׁעוֹת הַיּוֹם יָשַׁב בְּמִסְגַּד הַכַּעְבָּה⁴ וְהֶאֱזִין וְהִקְשִׁיב לָאֲמָרִים הַנַּעֲלַיִם מִפִּי הַכָטִיב⁵ מִדִּבְרֵי הַקּוֹרְאָן וְהַחַדִּית⁶, וּלְעִתִּים יָשַׁב בְּבֵית הַקַּהְוָה בּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ וְלֹא הִתְרוֹעֵעַ עִם אִישׁ וּלְחֶבְרַת־רֵעִים לֹא אָרַח.

וְיָמִים רַבִּים חָסַךְ נַפְשׁוֹ מִמָּזוֹן וַיָּצָם וַיִּתְפַּלֵּל וַיְחַכֶּה לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – וְאֵינֶנּוּ.

עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלֵּילוֹת הֶעְתִּיר תְּפִלָּה לְבוֹרְאוֹ כִּי יְגַלֶּה דְּבָרוֹ אֵלָיו בַּחֲזוֹן לַיְלָה. וְאוּלָם לֵילוֹת עַל לֵילוֹת צִפָּה וַיּוֹחֶל לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – וְאֵין מוֹפֵת וְאֵין רֶמֶז לְמוֹפֵת.

וּבְכָל זֹאת לֹא הָגָה חַסַן מַחֲשֶׁבֶת דֹּפִי בְּלִבּוֹ וְלֹא חָטָא בִּלְשׁוֹנוֹ וְלֹא נָטָה מִדַּרְכּוֹ יָמִין אוֹ שְׂמֹאל כִּי אָמַר: הֵן יִתָּכֵן אֲשֶׁר נַסֵּה יְנַסֵּהוּ הַבּוֹרֵא לִרְאוֹת לָדַעַת אִם חָזָק וְאֵיתָן בִּטְחוֹנוֹ בְּבוֹרְאוֹ, אוֹ כִּי קָצֹב קָצַב הָאֵל מוֹעֵד קָבוּעַ לְגַלּוֹת לְעֵינָיו אֶת אֲשֶׁר כָּתַב עָלָיו – וְשׂוּמָה עָלָיו לְיַחֵל וּלְצַפּוֹת עַד בּוֹא הָעֵת.

וְכַאֲשֶׁר חָלְפָה שָׁנָה תְּמִימָה מֵעֵת בּוֹאוֹ לְמֶכָּה וְעוֹד מְעַט־קָט וְאָזַל כַּסְפּוֹ אֲשֶׁר עִמּוֹ לְמִחְיָה, אָמַר לְנַפְשׁוֹ דְּבַר־אֱמֶת וְשֵׂכֶל טוֹב: הֵן יָדְךָ, חַסַן, אֲמוּנָה וְטוֹבָה בִּמְלַאכְתֶּךָ, מְלֶאכֶת הַצְּבִיעָה, קוּם, אֶחָא, וּשְׁלַח יָדְךָ וַעֲבוֹד וּמְצָא לֶחֶם־יוֹמְךָ, וְאַחַר – הִשָּׁעֵן בֵּאלֹהִים עֲדֵי יָאִיר לְפָנֶיךָ פֶּתַח יְשׁוּעָתוֹ.

אָמַר וְעָשָׂה. הָלַךְ אֶל רְחוֹב הַצַּבָּעִים וְשָׂם עֵינוֹ וְנָתַן דַּעְתּוֹ לַמְלָאכָה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ – וַיִּוָּכַח לָדַעַת כִּי אֵין גַּם אֶחָד אֲשֶׁר יוּכַל לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ מְלָאכָה מְתֻקָּנָהּ וּמְשֻׁבָּחָהּ כָּמוֹהוּ, מֵאֵין בְּיָדָם סוֹד תַּעֲרֹבֶת הַצְּבָעִים וּמִשְׁפַּט הָעֲבוֹדָה כָּרָאוּי, כַּאֲשֶׁר יְדוּעִים לוֹ.

אָז נֵעוֹר בְּלִבּוֹ חֵפֶץ רַב וְנַפְשׁוֹ חָשְׁקָה מְאֹד לִשְׁלֹחַ יָדָיו בְּדוּד הַצְּבָעִים וְלַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ כְּמֵאָז, וְיֵּדַע כִּי מֵאֵת הַבּוֹרֵא הָיְתָה זֹאת, וְהוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אֶת הַחֵפֶץ בְּלִבּוֹ.

וּמִקֵּץ יָמִים מִסְפָּר שָׂכַר חַג' חַסַן חֲנוּת טוֹבָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ.

עַד מְהֵרָה הִכִּירוּ וְנוֹכְחוּ רַבִּים כִּי שָׁפְרָה מְאֹד מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַצּוֹבֵעַ הַדַּמַּשְׂקִי, וְנָאָה הִיא מִכָּל מְלֶאכֶת צוֹבֵעַ אַחֵר – וְתִרְבֶּה הַמְּלָאכָה בַּחֲנוּתוֹ. וְיֵלֵךְ הָאִישׁ הָלֹךְ וְהַצְלַח כִּימֵי הֱיוֹתוֹ בְּדַמֶּשֶׂק.

וּכְהַכִּיר הָאֲנָשִׁים אֶת טִיב עֲבוֹדָתוֹ, כֵּן הִכִּירוּ אֶת נֹעַם הֲלִיכוֹתָיו וְאֶת דְּבָרוֹ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת. וּכְאַהֲבָתוֹ וּכְכַבְּדוֹ אֶת הַבְּרִיּוֹת, כֵּן אֲהֵבוּהוּ וְכִבְּדוּהוּ מַכָּרָיו וּמְיֻדָּעָיו.

וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ מַצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ, וַיִּרְדֹּף טוֹבָה וָחֶסֶד כָּל הַיָּמִים. וַיּוֹשֶׁט יָדוֹ לְאִישׁ מָצוֹק וְנִדְכָּא וַיְהִי לְמִשְׁעָן לַכּוֹשֵׁל וְלִרְפֵה הַיָּדַיִם.

וְאִישׁ עָנִי סַגִּי־נְהוֹר וַחֲדַל־אוֹנִים עָבַר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לְיַד חֲנוּתוֹ וִיבַקֵּשׁ מְנַת צְדָקָה וּנְדָבָה. וְחַג' חַסַן הֶעֱנִיק לָאִישׁ הַדַּל עֶרֶב עֶרֶב מַתְּנַת יָדוֹ, וַיְבָרְכֵהוּ הָאִישׁ מִבִּרְכוֹת פִּיהוּ.

וַיְהִי כִּי עָבְרוּ הַיָּמִים וְיוֹאֵל הֶעָנִי אַבּוּ־עַלִי – כִּי כֵן קָרָא עַצְמוֹ – לָשֶׁבֶת לְעִתִּים עַל יַד מִפְתַּן הַחֲנוּת וַיַּחֲלֵף דְּבָרִים עִם חַג' חַסַן בְּכֹה אוֹ בְּכֹה, וִיהִי לְאִישׁ רֵעִים עִמּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְיִפְתַּח הֶעָנִי אַבּוּ־עַלִי שִׂיחוֹ, וַיְכַלְכֵּל דְּבָרוֹ בְּדַעַת וּתְבוּנָה לְאָזְנֵי חַג' חַסַן לֵאמֹר:

– אַל נָא תָּשֵׁת עָלַי חַטָּאת, מָרִי וּמֵיטִיבִי, וְאַל תְּשִׂימֵנִי בֵּין אֵלֶּה רוֹדְפֵי חֲדָשׁוֹת הַתְּאֵבִים לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר לֹא לָהֶם. אִם אֶשְׁאָלְךָ מֵאַיִן בּוֹאֲךָ אֶל עִירֵנוּ, וּמָה הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם וּמָה עִמְּךָ הַיּוֹם? כִּי אַךְ מִדַּעְתִּי אוֹתְךָ כְּאִישׁ טוֹב־לֵבָב וּנְעִים־לָשׁוֹן וְלֹא אֶרְאֶה כִּי יָסוּר אֵלֶיךָ קָרוֹב אוֹ יָדִיד אוֹ בֵּן אוֹ בַּת אוֹ אִישׁ־מִשְׁפָּחָה – אֲדַמֶּה כִּי בּוֹדֵד וִיחִידִי אַתָּה בֵּינֵינוּ, וְאִם נְכוֹנָה דַּעְתִּי עִמִּי – הֵן שׂוּמָה עַל הָאָדָם לִהְיוֹת קָרוֹב לַגֵּר, לְהַנְעִים שִׁבְתּוֹ וּלְהָקֵל דַּרְכּוֹ בַּנֵּכָר.

וַיַּעַן אֵלָיו חַג' חָסָן בְּעַנְוַת לָשׁוֹן וּבְחֵפֶץ לֵבָב עַל דְּבָרוֹ, כִּי אָכֵן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לָשִׂיחַ דְּבָרִים עִם אִישׁ־רֵעִים, וִיסַפֶּר לוֹ אֶת דְּבַר שִׁבְרוֹ בְּמוֹת עָלָיו אִשְׁתּוֹ, וְגַם אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַם הִגִּיד לוֹ, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: אוּלַי יֵדַע סַגִּי־נְהוֹר זֶה, הַהוֹלֵךְ תָּמִים וְדוֹבֵר עַנְוָה, לְהַגִּיד לוֹ פֵּשֶׁר דְּבַר חֲלוֹמוֹ.

וּכְכַלוֹת חַג' חַסַן דְּבָרוֹ, אָמַר אֵלָיו הֶעָנִי: מִי יִתֵּן וְיַרְאֶךָ הָאֵל הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם אֶת פִּתְרוֹן חֲלוֹמְךָ לְטוֹבָה וּלְאשֶׁר כַּאֲשֶׁר יַאֲתָה לְךָ.

אָמַר דְּבָרוֹ – וַיָּקָם וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ כְּנֶחְפָּז בִּצְעָדָיו. וַיְהִי הַדָּבָר זָר וְנִפְלָא בְּעֵינַי חַג' חַסַן.

וְיוֹתֵר גָּדַל הַפֶּלֶא בְּעֵינָיו בְּבוֹא עֵת־עַרְבַּיִם בְּיוֹם מָחָר וְלֹא נִרְאָה הָאִישׁ הֶעָנִי כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם, וְאַף לְמָחֳרָתוֹ לֹא נִרְאָה – כֵּן נֶעֱלַם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.

וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לְעֵת הָעֶרֶב וְחַג' חַסַן יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ כְּדַרְכּוֹ עַל הַשְּׁרַפְרַף לְפֶתַח חֲנוּתוֹ, וְיֵרָאֶה לְפָנָיו הֶעָנִי וְהוּא מְדַדֶּה לְאִטּוֹ לִקְרָאתוֹ. וּבְקָרְבוֹ אֵלָיו בֵּרְכָהוּ חַג' חַסַן לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אָנָה זֶה נֶעֱלַמְתָּ, אָחָא, זֶה יָמִים שְׁלֹשָׁה? וַאֲנִי דָּאַגְתִּי לְךָ וְלִבִּי הָלַךְ אַחֲרֶיךָ?

וַיַּעַן סַגִּי־הַנְּהוֹר וַיֹּאמֶר: כִּי הָלַכְתִּי בְּשֵׁם אַלְלָה הָרַחְמָן וְהָרַחוּם לְבַקֵּשׁ אֶת פִּתְרוֹן חֲלוֹמְךָ. וְעַתָּה, אִישִׁי, שְׁמָעֵנִי וְיֵיטִיב אֱלֹהִים עִמְּךָ. קוּם וְלֵךְ הָעֶרֶב אַחַר תְּפִלַּת הַלַּיְלָה אֶל “רְחוֹב הַקַּדָּרִים”, אֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר מִמּוּל “הַסַּבִּיל” (מָקוֹם שְׁתִיַּת מַיִם לָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב). שָׁם תָּגוּר אִשָּׁה אַלְמָנָה וּשְׁמָה כַּוְסַר וּבִתָּהּ עִמָּהּ, הִיא פַטִימָה – בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה. דְּפֹק בְּשַׁעֲרֵי הַבַּיִת וֶאֱמֹר לְאַלְמָנָה אֶת שִׁמְךָ וְהִיא תְּקַבְּלֶךָ. שָׁם תָּשִׂים עֵינֶיךָ בָּעַלְמָה וְאִם תִּיטַב בְּעֵינֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ אוֹתָהּ מֵאִמָּא לְךָ לְאִשָּׁה. וַאֲנִי לֹא אָפוּנָה כִּי זֹאת הָעַלְמָה מְזֻמָּנָה לְךָ מִידֵי אַלְלָה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה. וְאַל נָא תִּתְמַהֲמֵהַּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי אֶת אֲשֶׁר הֻטַּל עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם, אַל יִדְחֶנּוּ לְמָחָר. כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם.

ג. מָצָא חַסַן אָשְׁרוֹ וְשִׂמְחָתוֹ / עִם פַטִימָה הַיָּפָה רַעְיָתוֹ    🔗

בָּעֶרֶב אַחַר הַתְּפִלָּה שָׁם חַג' חַסַן פְּעָמָיו לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲמֹד בְּשַׁעֲרֵי הַבַּיִת וְיִדְפֹּק כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. יָצְאָה אִשָּׁה מְכֻסַּת־פָּנִים וְתִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת. וְיִּשְׁאַל הָאִישׁ:

– הַאַתְּ הָאִשָּׁה כַּוְסַר?

– כֵּן. הִנְנִי – עָנְתָה – מָה חֶפְצְךָ, הַגֶּבֶר?

– הִנְנִי חַג' חַסַן הַדַּמֶּשְׂקִי.

– בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הוֹאִילָה וְסוּרָה הַבַּיְתָה.

בָּאוּ אֶל חֶדֶר גָּדוֹל, חֲפָצָיו מוּעָטִים וּפְשׁוּטִים וּמַרְאֵהוּ נָקִי – וְיֻכַּר כִּי יוֹשְׁבָיו מִבְּנֵי הָעֲנִיִּים הַצְּנוּעִים הֵמָּה. מִהֲרָה הָאִשָּׁה וְהֶעֶלְתָה מְנוֹרָה שְׁנִיָּה וְהוּאַר הַחֶדֶר אוֹר מִשְׁנֶה. אָז שָׂמָה הָאִשָּׁה אֶת פָּנֶיהָ לֶחָצֵר, וְקָרְאָה:

– פַטִימָה, סוּרִי נָא וְהֵרָאִי לִפְנֵי אוֹרְחֵנוּ.

אָז תִּכָּנֵס לְחֶדֶר עַלְמָה רָמַת קוֹמָה כְּתָמָר צָעִיר, זַכַּת־פָּנִים כְּטֹהַר הַסַּהַר. וְאַךְ צָעֲדָה לִקְרַאת הָאִישׁ – וְתִּרְחַבְנָה עֵינָיו מִפְּלִיאָה גְּדוֹלָה. לִבּוֹ פָּעַם כְּקֻרְנָס עַל סַדָּן, גּוּפוֹ רַעַד וְזָע, וּפָנָיו חָוָרוּ. אוּלָם חָזֹק הִתְחַזֵּק וְהִתְגַּבֵּר, עָמַד עַל רַגְלָיו וַיּוֹשֶׁט יָדוֹ לְעַלְמָה. אָז יִתְבּוֹנֵן וְיִשְׁתּוֹמֵם יוֹתֵר בְּהַכִּירוֹ עַד מָה יִדְמוּ פְּנֵי הַעַלְמָה הַלֵּזוּ לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ “הַמְּרֻחָמָה” כְּתֻמָּם! גַּם קוֹמָתָהּ, גַּם מַרְאֶה שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְאַף מַהֲלַךְ צְעָדֶיהָ הֶעֱלוּ עַל לִבּוֹ אֶת מַרְאֵה אִשְׁתּוֹ הַנֶּאֱהָבָה עֵת לְקָחָהּ לוֹ בְּבַחֲרוּתָהּ לְאִשָּׁה.

אָז יִפְתַּח הָאוֹרֵחַ אֶת פִּיהוּ, וְקוֹלוֹ רָעַד בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאַלְמָנָה: אַחֲלֶה פָּנַיִךְ, הַגְּבִירָה, וַאֲבַקֵּשׁ רְשׁוּתֵךְ לְדַבֵּר דְּבָרַי.

וַתֹּאמֶר: דַּבֵּר כִּי שׁוֹמַעַת אֲמָתֶךָ.

וַיֹּאמֶר: הֲתֵדְעִי מָה בּוֹאִי אֵלֶיךָ?

וַתֹּאמֶר: יָדֹעַ יָדַעְתִּי, אֲדוֹנִי. הֵן דּוֹדָהּ שֶׁל פַטִימָה – יִחְיֶה לָנוּ עַל טוּב חַסְדּוֹ עִמָּנוּ – שָׁלַח אֵלֵינוּ שָׁלִיחַ מִמָּדִינָה לְהַגִּיד לָנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲךָ וְאֶת חֶפְצְךָ. וְהִנֵּה הָעַלְמָה לְפָנֶיךָ, לְאָזְנֶיךָ אֶשְׁאָלֶנָּה. וַתָּסֵב פָּנֶיהָ לְבִתָּהּ, וַתֹּאמֶר: – הֲתֹאבִי בְּחַג' חַסַן לִהְיוֹת לָךְ לְאִישׁ וּלְגוֹאֵל?

וַתַּרְכֵּן הַבַּת רֹאשָׁהּ וְתֹּאמַר בְּעַנְוַת־חֵן: הַבְּרָכָה וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹרְחֵנוּ. אַחֲרָיו אֵלֵךְ בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים.

– מְבֹרָךְ, מְבֹרָךְ – עָנְתָה הָאֵם – הַתְּהִלָּה לְאַלְלָהּ, הַתְּהִלָּה לְאַלְלָהּ, יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה.

וַתַּגֵּשׁ הָאֵם מַמְתַּקִּים וְיִּטְעֲמוּ וְיִּשְׁתּוּ קַהְוָה בְּשַׁלְוָה וּבְשִׂמְחָה.

אָז יְדַבְּרוּ דִּבְרֵיהֶם וַיּוֹעִידוּ אֶת יוֹם הַכְּלוּלוֹת לַחֹדֶשׁ הַבָּא עִם הִמָּלֵא אוֹר־הַסַּהַר בַּשָּׁמַיִם. וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָאִישׁ אוֹתָן עַל הַסּוּמָא עַלִי, מָה לָהֶן הָאִישׁ וּמָה הֵן לוֹ – וְתִּתְפַּלֶּאנָה הַנָּשִׁים וַתֹּאמַרְנָה: לֹא יָדַעְנוּ אִישׁ כָּזֶה וְגַם שְׁמוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ. וְאַךְ שָׁלִיחַ מֵעוֹשֵׂי דְבָרוֹ שֶׁל הַדּוֹד אֲשֶׁר בְּמָדִינָה בָּא אֵלֵינוּ אֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם וַיַּגֵּד לָנוּ אֶת דְּבַר הַדּוֹד עַל אוֹדוֹתֶיךָ.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הָאִישׁ לְשֵׁמַע אָזְנָיו, כִּי רְחוֹקָה מָדִינָה מִמֶּכָּה מַהֲלַךְ יָמִים רַבִּים, וְלֹא יָדַע פֵּשֶׁר דִּבְרֵי הַתַּעֲלוּמָה. וְיַּחֲרִישׁ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: מָחָר אֶשְׁאַל אֶת פִּי עַלִי הֶעָנִי וְאֵדַע אֶת כָּל הַסָּתוּם וְהַנִּסְתָּר מֵעֵינַי.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם – כָּלוּ עֵינָיו שֶׁל חַג' חַסַן מִצַפּוֹת לָעָנִי הַסּוּמָא כִּי יָבוֹא לְמַעַן יְגַלֶּה דְּבָרוֹ, וּלְמַעַן יִגְמֹל לוֹ כְּרֹב חַסְדּוֹ וּפָעֳלוֹ. וְאוּלָם מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב חִכָּה, וְשָׁלַח עֵינָיו אֶל הָרְחוֹב כֹּה וָכֹה – וְלֹא בָּא הָאִישׁ וְלֹא נִגְלוּ עִקְּבוֹתָיו, וְיוֹחֶל עוֹד בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, וְעַד שָׁבוּעַ יָמִים – וְלַשָּׁוְא.

וַיֵּצַר לְחַג' חַסַן כִּי לֹא שָׁאַל אֶת הָאִישׁ לִמְקוֹמוֹ וְלִמְגוּרָיו, וַיֵּפֶן אֶל שְׁכֵנָיו וְיִשְׁאָלֵם עַל אוֹדוֹת הָאִישׁ, וְיַעֲנוּהוּ לֵאמֹר: לֹא יָדַעְנוּ אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׁמְעוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ, וַיּוֹסֶף הָאִישׁ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר: הֵן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עָבַר בָּרְחוֹב הַזֶּה וְגַם יָשַׁב עִתִּים עַל מִפְתַּן חֲנוּתִי. וְיִתְפַּלְּאוּ הָאֲנָשִׁים וְיֹאמְרוּ: זָרוֹת וְנִפְלָאוֹת תְּדַבֵּר, לֹא הָיָה אִישׁ סוּמָא בָּזֶה, וְלֹא רְאִינוּהוּ עוֹבֵר אוֹ יוֹשֵׁב.

וַיֵּדַע חַג' חַסַן כִּי אִישׁ קָדוֹשׁ פֶּלִאי הָיָה הַסּוּמָא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ הָאֵל לְהָאִיר פָּנָיו וּלְכוֹנֵן דַּרְכּוֹ וּלְחוֹנְנוֹ תַּנְחוּמוֹת־יֶשַׁע כִּדְבַר חֲלוֹמוֹ.

ד. בִּקֵּשׁ לְהָשִׁיב כַּסְפּוֹ אֵלָיו / וַיַּחֲרשׁ רָעָה אִישׁ נָבָל עָלָיו    🔗

וַיָּחֹג חַג' חַסַן אֶת חַג כְּלוּלוֹתָיו עִם פַטִימָה הַיָּפָה וַיְבִיאֶהָ אֶל בֵּיתוֹ. וַיּוָּכַח לָדַעַת כִּי כְּרֹב יָפְיָהּ כֵּן טוּב לִבָּהּ וּכְחֶמְדַּת תֹּאַר פָּנֶיהָ וְחֵן עֲלוּמֶיהָ כֵּן זַכּוּ וְנָעֲמוּ מִדּוֹתֶיהָ וּמַהֲלָכֶיהָ. וְיִתְנַחֵם חַג' חַסַן מִיגוֹנוֹ וַיִּשְׁכַּח עִצְּבוֹנוֹ וַיֵּרָפֵא מִדְּאָבַת לִבּוֹ וַיִרְאֶה טוֹבָה וָנֹעַם עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים בְּרֹב חַסְדּוֹ עִמּוֹ.

וַיְהִי כְּתֹם הַשָּׁנָה וַתֵּלֶד פַטִימָה בֵּן לְחַג' חַסַן וַיִּקְרָא לוֹ אָבִיו עַבְּדוּל רַזָאק – לֵאמֹר: כִּי נָתַן לִי הָאֵל מִחְיָה וְטוֹבָה בְּאֶרֶץ מְגוּרַי.

וַיְהִי הָאִישׁ מַצְלִיחַ וּמַשְׂכִּיל בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וַיְשַׁבַּח וַיְפָאֵר יוֹם יוֹם אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד וּבִתְהִלָּה וּבְהוֹדָיָה.

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ הַיָּמִים בְּמֶכָּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עוֹד בֵּן וְאַחֲרָיו גַּם בַּת – וַיֹּאמֶר הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ: יִגְדְּלוּ מְעַט הַיְלָדִים וְנָקוּמָה וְנָשׁוּבָה דַּמֶּשְׂקָה, עִיר מוֹלַדְתִּי, כִּי שָׁם שָׁמוּר מָמוֹנִי, עֲמָלִי מִשָּׁנִים רַבּוֹת וְגַם נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְבֵית מוֹלַדְתִּי.

וְתֹּאמַר הָאִשָּׁה: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ.

וַיְהִי כִּי תַּמּוּ שֶׁבַע שָׁנִים מִיּוֹם קַחְתּוֹ אֶת פַטִימָה וְיִגְמֹר הָאִישׁ אֹמֶר לְהָכִין צְעָדָיו לָשׁוּב דַּמֶּשְׂקָה. וְאוּלָם בְּאָמְרוֹ לְהוֹצִיא אֶת כְּתַב הַקַּבָּלָה הַכָּתוּב וְחָתוּם בִּידֵי הַיְּהוּדִי – וְלֹא מְצָאוֹ. וְיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד כִּי הָיָה שָׁמוּר וְגָּנוּז הֵיטֵב בְּתַחְתִּית אַרְגָּזוֹ. וַיְחַפֵּשׂ פֹּה וָשָׁם וְגַם אִשְׁתּוֹ נִעֲרָה כָּל חֶפְצֵי־הַבַּיִת וְשָׂמָה אֶת בֵּיתָהּ לְמֶרְקָחָה – וְלֹא נִמְצָא הַנְּיָר כִּי אָבַד וְנֶעֱלַם.

וְיִּתְעַצֵּב חַג' חַסַן בְּלִבּוֹ מְאֹד וַיֶּחְשַׁךְ אוֹר הַיּוֹם לְעֵינָיו כִּי אָמַר: אִם גַּם נוֹדַע אוֹתוֹ יְהוּדִי כְּאִישׁ נֶאֱמָן וּנְקִי־כַּפַּיִם אַךְ מִי יַכִּיר לֵב אֱנוֹשׁ עַד תֻּמּוֹ וּמִי בָּא עַד חֵקֶר לֵב זוּלָתוֹ? אוּלַי וְאוּלַי יַכְחִישׁ הַיְּהוּדִי עֵת יִפְנֶה אֵלָיו בְּאֵין כְּתַב הַקַּבָּלָה בְּיָדוֹ וּבְאֵין כָּל אוֹת אוֹ עֵדוּת כִּי הִפְקִיד הַמָּמוֹן בְּיָדוֹ בִּשְׁעַת צָרָתוֹ וִיגוֹנוֹ.

וַיַּחֲשֹׁב הָאִישׁ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וְיִשְׁקֹל דְּבָרוֹ כֹּה וָכֹה יָמִים רַבִּים עֲדֵי נִרְאֲתָה לוֹ דֶּרֶךְ לְתַקֵּן הַמְּעֻוָּת, לְהַשִּׂיג מִידֵי הַיְּהוּדִי כְּתַב קַבָּלָה, אוֹ כְּתַב רֶמֶז לַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. וְזֹאת אֲשֶׁר עָשָׂה:

בְּדַעְתּוֹ כִּי נְכוֹנָה שַׁיָרָה גְּדוֹלָה לָצֵאת מֵחַגָ’ז לְדַמֶּשֶׂק חִפֵּשׂ וּמָצָא אִישׁ חֶנְוָנִי מֻסְלְמִי מֻגְרַבִּי מִיּוֹצְאֵי מָרוֹקוֹ, אַבּוּ־אַחְמַד שְׁמוֹ, אֲשֶׁר הִתְגּוֹרֵר בְּמֶכָּה – וְהוּא מוֹדָע וּמַכָּר לְחַג' חַסַן – הַיּוֹצֵא עִם הַשְּׁיָּרָה לְדַמֶּשֶׂק לִקְנוֹת סְחוֹרָה וְלָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ. אֶל אִישׁ־מָרוֹקוֹ זֶה פָּנָה חַג' חַסַן וַיִּמְסֹר מִכְתָּב מִמֶּנּוּ לַיְּהוּדִי מִדַּמֶּשֶׂק. וּבְמִכְתָּב כָּתַב חַג' חַסַן לֵאמֹר: “שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב לַיְּדִיד הַמְּפֹאָר, נְדִיב הַלֵּב וּגְדָל הַחֶסֶד” וְגוֹ', וִיסַפֵּר לוֹ בַּסֵּפֶר כִּי הוֹאִיל הַבּוֹרֵא בְּרַחֲמָיו לִגְמוֹל לוֹ יְשׁוּעָה וָחֶסֶד וְכִי שָׁפְרָה וְנָעֲמָה מְנַת חֶלְקוֹ בְּחַיָּתוֹ. וְאַךְ תִּגְמֹל הָאִשָּׁה אֶת הַבַּת אֲשֶׁר יָלְדָה אַחֲרֵי שְׁנֵי הַבָּנִים – יָשִׂים פָּנָיו וְיָשׁוּב דַּמֶּשְׂקָה. וְעַתָּה יוֹאִיל אַבּוּ־יוֹסֶף בְּטוּבוֹ לִכְתֹּב לוֹ דְּבָרִים אֲחָדִים עַל דְּבַר הַפִּקָּדוֹן, חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַזְּהוּבִים. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, אִם שְׁמוּרִים וּגְנוּזִים כְּכָל הָרָאוּי כְּדִבְרֵי הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר עִמּוֹ – וְהָיָה גְּמוּלוֹ הַטּוֹב מֵאֵת אַלְלָה יִתְבָּרַךְ עַל רֹב חַסְדּוֹ לִשְׁמֹר עַל רְכוּשׁוֹ – וְהוֹסִיף בְּרָכוֹת וְתוֹדוֹת עַד בְּלִי דָי.

מָסַר אֶת הַמִּכְתָּב בִּידֵי הַחֶנְוָנִי אִישׁ מָרוֹקוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: וְהָיָה בַּהֲבִיאֲךָ אֶת הַתְּשׁוּבָה לַמִּכְתָּב הַזֶּה וְהֶעֱלֵיתִי שְׂכָרְךָ שְׁנֵי זְהוּבִים!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי. מָה מֶנִּי יַהֲלוֹךְ אִם אֶגְמֹל טוֹבָה לְאִישׁ יְדִיד כָּמוֹךָ וְגַם אָבוֹא עַל שְׂכָרִי? עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחֵפֶץ הָאֵל וּבְעֶזְרָתוֹ.

וְהַחֶנְוָנִי הַלָּז אִישׁ תְּכָכִים וְרַע מַעֲלָלִים, אִישׁ חוֹנֵף וְצָבוּעַ וַיֵּרָאֶה לְעֵין הַבְּרִיּוֹת כְּאִישׁ אֱמֶת. הָאִישׁ הָרַע הִתְאַוָּה לָדַעַת מָה דְּבָרִים רְצוּפִים בַּמִּכְתָּב, כִּי הוֹאִיל הָאִישׁ לִנְקֹב שְׂכָרוֹ שְׁנֵי זְהוּבִים. וּבְדַרְכּוֹ פָּתַח אֶת הַמִּכְתָּב בַּסֵּתֶר וַיִּקְרָא כָּל הַכָּתוּב בּוֹ.

וּבְכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר נִמְשְׁכָה הַדֶּרֶךְ עַד דַּמֶּשֶׂק – זָמַם הָאִישׁ בְּלִבּוֹ מִזִּמַּת רֶשַׁע, כָּזָב וְעַוְלָה.

ה. כָּזָב וּמִרְמָה בְּפִי הַנָּבָל / וְחַסַן יַהֲלֹךְ קוֹדֵר וְיֶאֱבַל    🔗

וּבְהַגִּיעַ הַמֻּגְרַבִּי הַבְּלִיַּעַל דַּמֶּשְׂקָה וְיִשְׁאַל וְיַחֲקֹר עַל אוֹדוֹת הַיְּהוּדִי הַסּוֹחֵר וַיֵּדַע אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת חֲנוּתוֹ וַיַּכֶּר אוֹתוֹ מֵרָחוֹק וְאוּלָם לֹא נִגַּשׁ אֶל הָאִישׁ וְלֹא דִּבֵּר עִמּוֹ קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה וְלֹא מָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.

וַיְהִי מִקֵּץ הַשָּׁנָה וְיָּשַׁב הַמֻּגְרַבִּי לְמֶכָּה וַיָּבֹא לְמָחֳרָת הַיּוֹם אֶל חַג' חַסַן וַיָּשֶׂם פָּנָיו כְּחַלָּמִישׁ וַיָּשֶׁב לוֹ אֶת מִכְתָּבוֹ סָגוּר כַּאֲשֶׁר נְתָנוֹ לוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

– יִדְאַב לִבִּי עָלַי כִּי לֹא עָלָה בְּיָדִי לְמַלֵּא חֶפְצְךָ וְלִזְכּוֹת בַּשָּׂכָר אֲשֶׁר נָקַבְתָּ לִי. כִּי שָׁאַלְתִּי לָאִישׁ הַיְּהוּדִי וְגַם סַרְתִּי אֶל בֵּיתוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי וְהִנֵּה שָׁבַק הַיְּהוּדִי חַיִּים וְנִפְטַר לְעוֹלָמוֹ זֶה כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו וְכָל אֲשֶׁר לוֹ עָקְרוּ מוֹשָׁבָם מִדַּמֶּשֶׂק וַיֵצְאוּ לִמְדִינוֹת הַיָּם וְאֵין יוֹדֵעַ דָּבָר אָנָה פָּנוּ וְאָנָה בָּאוּ.

וַיֶּחֶוְרוּ פְּנֵי חַג' חַסַן וַיִּמַּס לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: מָה הִסְכַּלְתִּי עָשׂה כִּי שַׂמְתִּי מִבְטַחִי בִּיְּהוּדִי וַיֹּאבַד הוֹנִי וַיֵּלֶךְ לְטִמְיוֹן. וַיִּתְעַצֵּב הָאִישׁ אֶל לִבּוֹ יָמִים רַבִּים וַיְהִי הוֹלֵךְ קוֹדֵר בַּחֲשֵׁכָה וּבְיָגוֹן. וַיְהִי כִּי בִּקְּשָׁה אִשְׁתּוֹ לְנַחֲמוֹ לֵאמֹר: מִי יַעֲמֹד בְּסוֹד אֵל וּמִי יֵדַע דְּרָכָיו? אֶפְשָׁר לָקַח הָאֵל מָמוֹנְךָ חֵלֶף תִּתּוֹ לְךָ אַהֲבַת אִשָּׁה וְשֵׁם בָּנִים וּבָנוֹת בָּאָרֶץ וְגַם מִחְיָה וָחֶסֶד נָתַן לְךָ.

וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם לֵאמֹר: יִדְאַב לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי אָבַד הוֹנִי וַעֲמַל מַחֲצִית חַיַּי לַשָּׁוְא! וּמַדּוּעַ יִבְלַע כַּסְפִּי יְהוּדִי אֶחָד וְלֹא הוֹרַשְׁתִּיו לְיָתוֹם וּלְאַלְמָנָה? לוּ כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי הֶחֱרַשְׁתִּי.

וְאוּלָם בִּרְבוֹת הַיָּמִים שָׁקַט כְּאֵבוֹ וְרָפָא יְגוֹנוֹ כִּי אָמַר: לְאַלְּלָהּ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, הוּא הַנּוֹתֵן וְהוּא הַלּוֹקֵחַ – וְהוּא הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

וְהַמֻּגְרַבִּי לָבַשׁ מִרְמָה וָחֹנֶף וְלֹא שָׁב לְדַבֵּר עִם חַג' חַסַן עַל אֹדוֹת הַיְּהוּדִי הַדַּמֶּשְׂקִי כְּמוֹ לֹא נָגַע הַדָּבָר אֵלָיו וְלֹא יָדַע טִיבוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ. וְאַךְ אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא לַחֲנוּתוֹ שֶׁל חַג' חַסַן וַיֶּאֱרַח עִמּוֹ לְעִתִּים לְחֶבְרָה וּלְשִׂיחַת רֵעִים. וַיְהִי חוֹקֵר אֶת פִּיו בַּלָּאט וּבְמִרְמָה עַל אֹדוֹת עִנְיָנוֹ עִם הַיְּהוּדִי – עֲדֵי יָדַע מִפִּיו כָּל הַקּוֹרוֹת לְתֻמָּם.

וּבִהְיוֹתוֹ סָר מִפַּעַם לְפַעַם אֶל חַג' חַסַן עָלָה בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ: בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁלַח יָדוֹ בַּסֵּתֶר וְגָנַב אֶת חוֹתָם הַנְּחשֶׁת שֶׁל חַג' חַסַן הַחוֹתֵם בּוֹ עַל עִנְיְנֵי עֲסָקָיו. וְהַלָּה לֹא חָשׁ וְלֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר. וַיְהִי כִּי חִפֵּשׂ פַּעַם אֶת חוֹתָמוֹ וְלֹא מְצָאוֹ וַיַּעַשׂ לוֹ חוֹתָם אַחֵר.

לְמוֹעֵד הַשָּׁנָה יָצָא הַמֻּגְרַבִּי שֵׁנִית לְדַמֶּשֶׂק עִם בְּנֵי שְׁיָרָה הַשָּׁבִים מֵעֲלִיָּתָם לַחַג'.

וַיְהִי כִּי בָּא דַּמֶּשְׂקָה וַיָּסַר לְבֵית הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי וַיִּמְסֹר לְיָדוֹ מִכְתָּב מְזֻיָּף אֲשֶׁר כְּתָבוֹ וַחֲתָמוֹ אִישׁ הַבְּלִיַּעַל בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל חַג' חַסַן.

וּבַמִּכְתָּב כָּתוּב לֵאמֹר:

הֵתֵם אַבּוּ־יוֹסֶף לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, נָשָׂא עֵינָיו אֶל פְּנֵי הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁמָעֵנִי, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, מַאֲמִין אֲנִי שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַמִּכְתָּב אֱמֶת שְׁלֵמָה וּצְרוּפָה הֵמָּה עַד הַשַּׂעֲרָה – אוּלָם אָנֹכִי לֹא אוּכַל לָתֵת אַף פְּרוּטָה אַחַת מִן הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד בְּיָדִי עַד בּוֹא הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ לְפָנַי אוֹ עַד שֶׁיּוּבָא אֵלַי כְּתָב חָתוּם וּמְאֻשָּׁר מִן הַשִּׁלְטוֹן בְּמֶכָּה לִמְסוֹר אֶת הַכֶּסֶף וְאַף אָז לֹא אֶמְסֹר אֶת הַכֶּסֶף אֶלָּא לִידֵי אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן פֹּה – וְאָז אֲנִי אֶת נַפְשִׁי הִצַּלְתִּי.

וַיַּעַן הָאִישׁ שְׂפַת חֲלָקוֹת: לָמָּה, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, תִּדְחֵנִי בִּדְבָרִים וְתַכְבִּיד לִבְּךָ עַל גִּיסִי הַמִּסְכֵּן? הֵן פִּיו הַמְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְעֵטוֹ הַכּוֹתֵב וְחוֹתָמוֹ הַחוֹתָם – וּמַדּוּעַ תַּקְשִׁיחַ לִבְּךָ חִנָּם? הֵן עַד אֲשֶׁר אֶסַּע לְחַגָ’ז וְאָשׁוּב שֵׁנִית דַּמֶשְׂקָה מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא, חָלִילָה, יֹאבַד הָאִישׁ בְּעָנְיוֹ. הַאִם נְסִיעָה קַלָּה הִיא מִדַּמֶּשֶׂק לְחַגָ’ז וּמִשָּׁם לְדַמֶּשֶׂק? הֵן תַּעֲבֹרְנָה שְׁנָתַיִם יָמִים!

וַיַּעַן הַיְּהוּדִי לֵאמֹר: הַצְּדָקָה לְךָ, אֲדֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲבָל זֹאת חוֹבָתִי כִּי אֶהְיֶה שׁוֹמֵר נֶאֱמָן לַכֶּסֶף וְלֹא אוּכַל לְמָסְרוֹ מִבְּלִי אֲשֶׁר יִתְבְּעֵהוּ מִמֶּנִּי אוֹ בְּעָלָיו אוֹ שִׁלְטוֹן רִשְׁמִי.

אָז יַעֲנֶה הַמֻּגְרַבִּי בַּחֲמָתוֹ: אִם כָּךְ אַתָּה אוֹמֵר, אֵינְךָ אֶלָּא זוֹמֵם לֶאֱכֹל כֶּסֶף שֶׁל מוּסְלְמִי. עַתָּה אֵלֵךְ וְאֶקְרָאֲךָ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הַקַּדִּי!

וַיֹּאמֶר הַיְּהוּדִי: נָכוֹן אֲנִי לָלֶכֶת לְמִשְׁפָּט בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּקְרָאוּנִי.

וְיָצָא הַמֻּגְרַבִּי מִלְּפָנָיו סַר וְזוֹעֵף וְקִלְלַת גִּדּוּף בִּשְׂפָתָיו.

וְאוּלָם לֹא שָׁב לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַיְּהוּדִי – כִּי יָרֵא פֶּן תִּגָּלֶה מִזִּמָּתוֹ בָּרַבִּים וּמֵאָז הָלַךְ לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו אַיָּם.

ו. יְמֵי חַסַן תַּמּוּ / וּבָנָיו נִתְיַתָּמוּ    🔗

עָבְרוּ יָמִים עַל יָמִים וְשָׁנָה אַחַר שָׁנָה חָלְפָה – עַד הִמָּלֵא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִיּוֹם בּוֹא חַג' חַסַן עַבָּאס לְמֶכָּה. אָז יִגְמֹר אֹמֵר לָשׁוּב אֶל עִירוֹ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, הוּא וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְעוֹד הוּא מֵכִין לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו וְאוֹסֵף וְעוֹרֵךְ כָּל אֲשֶׁר לוֹ – וַיִּפֹּל לְמִשְׁכָּב בְּחָלְיוֹ אֲשֶׁר לֹא קָם מִמֶּנּוּ, וַתְּהִי קְבוּרָתוֹ בָּעִיר הַקְּדוֹשָׁה. כִּי נִרְאָה נְכוֹחָה, אֲשֶׁר מִנָּה לוֹ אַלְלָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת טוֹבָה וּבְרָכָה בָּעִיר הַקְּדוֹשָׁה, וְיוֹתֵר לֹא הוֹסִיף לוֹ.

מֵאָז מוֹתוֹ חָלְפוּ יְמֵי הַשַּלְוָה וְהַמְּנוּחָה מֵעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ. זְמַן־מָה נִזּוֹנוּ הָאֵם וְהַבָּנִים מִן הַמְעַט אֲשֶׁר הוֹרִישׁ לָהֶם אֲבִיהֶם. וַיְהִי כִּי תַּמּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים לְמוֹתוֹ וְיִשָּׁאֲרוּ בְּחֹסֶר כֹּל, כִּי הַבֵּן הַגָּדוֹל עַבְּדוּל רַזָאק עוֹדֶנּוּ עֶלֶם צָעִיר לְיָמִים. יָדוֹ רָפָה וְדַעְתּוֹ חַלָּשָׁה וְלֹא יִסְכֹּן לְעָמָל חַיִּים.

אָז יֵאָלְצוּ לְהַגֵּר מִמֶּכָּה, כִּי אָמְרוּ אוּלַי יָאִיר לָהֶם הָאֵל דֶּרֶךְ הַצְלָחָה וִישַׁנֶּה מַזָּלָם בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְיָּקוּמוּ וְיִצְרְרוּ חֶפְצֵיהֶם וְיָשִׂימוּ פְּנֵיהֶם דַּמֶּשְׂקָה.

ז. הִגִּיעַ הַבֵּן לִפְנֵי גוֹאֲלוֹ / וְלֹא יָדַע מִימִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ    🔗

וְדַמֶּשֶׂק עִיר גְּדוֹלָה וְרַחֲבַת יָדַיִם. תּוֹשָׁבֶיהָ רַבִּים מִסְּפוֹר, בָּהֶם מֻסְלְמִים לָרֹב וְגַם יְהוּדִים וְנוֹצְרִים. וְחוּצוֹת וּרְחוֹבוֹת בָּהּ רַבִּים וְשׁוֹנִים, מֵהֶם אֲרֻכִּים וִישָׁרִים וּמֵהֶם קְצָרִים וַעֲקֻמִּים, יֵשׁ אֲפֵלִים וַחֲשׁוּכִים וְיֵשׁ נָאִים וְיָפִים, וּבַהֲלֹךְ אִישׁ זָר בְּתוֹכָהּ וְהָיָה כְּאוֹבֵד בֵּין הֲמוֹן אָדָם.

וְשִׁבְעָה נְהָרוֹת כְּשֶׁבַע זְרוֹעוֹת יְחַבְּקוּהָ וִיסוֹבְבוּהָ כֹּה וָכֹה, מַיִם רַבִּים יְרַוּוּ שְׂדוֹתֶיהָ, גַּנֶּיהָ וּפַרְדְּסֶיהָ, וְהָיוּ הָאִילָנוֹת הָרַבִּים כְּחוֹמַת מָגֵן יְרֻקָּה וְרַעֲנָנָה סָבִיב־סָבִיב לָהּ.

וּבַהֲלֹךְ הָעֶלֶם עַבְּדוּל רַזָאק בְּחוּצוֹת דַּמֶּשֶׂק בֵּין רִבְבוֹת אֲנָשִׁים – וַיְהִי כְּהוֹלֵךְ גַּלְמוּד בְּשִׁמָּמוֹן מִדְבָּר. כֹּה רַבִּים־רַבִּים הָאֲנָשִׁים בְּקִרְבָּהּ וְאַף אִישׁ אֶחָד אֵין לוֹ, כֹּה קְרוֹבִים הָאֲלָפִים לָעַיִן וְכֹה רְחוֹקִים מִלֵּב הַגֵּר.

וּבִכְבֹד הָעֹנִי וְהַלַּחַץ עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְיֶאֱזֹר הַבָּחוּר עַבְּדוּל רַזָאק חֲלָצָיו וַיֵּצֵא לְסִבְלוֹתָיו וַיְהִי נוֹשֵׂא סֵבֶל וּמוֹשֵׁךְ בְּכָל מְלָאכָה אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ, בְּכָל אֲשֶׁר נִמְצְאָה לוֹ.

וְכַעֲבֹר הַיָּמִים, וְהוּא כְּבֶן עֶשְׂרִים, הָיָה יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וְהָיָה מְנַקֶּה וּמְצַחְצֵחַ נַעֲלֵי הָאֲדוֹנִים הָעוֹבְרִים לְמַעַן הָבִיא טֶרֶף וּמִחְיָה לְאִמּוֹ וּלְאֶחָיו.

וְכֵן הִגִּיעַ בְּדַרְכּוֹ מִפַּעַם לְפַעַם עַד רְחוֹב הַיְּהוּדִים, וַיֵשֶׁב עִם תֵּבַת מְלַאכְתּוֹ לְיַד שַׁעֲרֵי הַבָּתִּים לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה.

וַיִּקֶר מִקְרֶה – וְהַיָּמִים יְמֵי חַג הַמַּצּוֹת לַיְּהוּדִים – כִּי יָשַׁב עַבְּדוּל רַזָאק לְעֵת הַבֹּקֶר עַל יַד שַׁעַר אַחַד הַבָּתִּים הַמְפֹאָרִים אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים – הוּא בֵּית הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי אַבּוּ־יוֹסֶף טוֹטָח, וְהַבָּחוּר לֹא יָדַע אֶת הָאִישׁ וְאֶת שְׁמוֹ לֹא שָׁמַע.

הוֹצִיאָה אֵלָיו הַמְשָׁרֶתֶת כַּמָּה נְעָלִים לְצַחְצְחָן, וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה מְלַאכְתּוֹ לְקָחָן וֶהֱבִיאָן אֶל הֶחָצֵר פְּנִימָה.

עַל יַד בְּרֵכַת הַמַּיִם יָשְׁבוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָנָם אֶת פַּת הַבֹּקֶר. בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן יָשַׁב אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים. וַיְהִי כִּי נָתַן הָאִישׁ אֶת הַפְּרוּטוֹת בְּיַד הָעֶלֶם, וַיְצַו לָתֵת לוֹ לִטְעֹם מִן הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר עַל הַשֻּׁלְחָן, פָּרְסוּ וְנָתְנוּ לוֹ מְלוֹא יָדָיו, וַּיוֹדֶה לָהֶם בִּדְבָרִים רַבִּים וְנָאִים עַל טוּב לִבָּם.

וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹנָה מִלְּשׁוֹן בְּנֵי דַּמֶּשֶׂק, וְיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לְתֻמּוֹ:

– דּוֹמֶה, גֵּר אַתָּה בְּעִירֵנוּ, מָה שִׁמְךָ, בְּנִי, וּמֵאַיִן מוֹצָאֶךָ?

וַיַּעַן הַבָּחוּר: עַבְּדוּל רַזָאק שֵׁם נַעַרְךָ, וְעִיר מוֹלַדְתִּי מֶכָּה, וְאוּלָם אָבִי “הַמַרְחוּם” אִישׁ דַּמֶּשֶׂק הָיָה.

– וּמָה שֵׁם קָרְאוּ לְאָבִיךָ, יִרַחֲמֵהוּ הָאֵל?

– חַג' חַסַן עַבָּאס הַצּוֹבֵעַ.

שָׁמַע הַזָּקֵן וְהִתְחַלְחֵל וְזָע מִמְּקוֹמוֹ וַיַּעֲבֵר יָדָיו עַל פָּנָיו לְאִטּוֹ, וַיְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב הַמְּנוּחָה וְהַשֶּׁקֶט בְּקִרְבּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

– שֵׁב נָא, בְּנִי, מְעַט בְּטוּבְךָ וְנִקַּח דְּבָרִים כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי. וּלְאַנְשֵׁי הַבַּיִת אָמַר לְהָבִיא לַבָּחוּר קַהְוָה וּמִגְדָּנוֹת.

וַיָּשָׁב הַזָּקֵן וְיִשְׁאָלֵהוּ: וּמָתַי נִפְטַר אָבִיךְ לְעוֹלָמוֹ?

– זֶה כְּאַרְבַּע שָׁנִים, בְּעֵת אָמַר לְהָכִין פְּעָמָיו לָשׁוּב עִמָּנוּ דַּמַּשְׁקָה – אָז חָלָה בְּחָלְיוֹ אֲשֶׁר מֵת.

– וּמִי לְךָ עוֹד בְּבֵית אָבִיךְ?

– אֵם לִי וְאַחִים שְׁנַיִם, אָח וְאָחוֹת קְטַנָּה, וְעָלַי מִחְיָתָם וּמְזוֹנָם.

– וַאֲבִיכֶם לֹא הִשְׁאִיר לָכֶם אַחֲרָיו דָּבָר?

– אַךְ מְעַט הִשְׁאִיר וְהִנֵּה תַּם הַכֹּל וְלֹא שָׁאַר דָּבָר.

– אֶתְפַּלֵּא, רַבִּים הַצּוֹבְעִים אֲשֶׁר מָמוֹן לָהֶם וְיָדָם טוֹבָה וּרְחָבָה.

– גַּם לְאָבִי הָיָה בִּזְמַנּוֹ מָמוֹן רַב, אַךְ אָבַד וְיָרַד לְטִמְיוֹן.

– מָה פֵּשֶׁר הַדָּבָר? אֵיכָה אָבַד הַמָּמוֹן מִיָּדָיו?

– שָׁמַעְתִּי – וַאֲנִי אָז נַעַר קָטֹן – כִּי הִפְקִיד אֲבִי מָמוֹן רַב בִּידֵי יְהוּדִי אֶחָד פֹּה בְּדַמֶּשֶׂק טֶרֶם יִסַּע לַחַג', וּבֵינְתַיִם מֵת הַיְּהוּדִי וּבָנָיו עָקְרוּ מוֹשָׁבָם מִדַּמֶּשֶׂק וְיֵלְכוּ בַּאֲשֶׁר הָלְכוּ, וְלֹא נוֹדַע מֵהֶם דָּבָר – כֵּן גָּז וְאָבַד מְמוֹן אָבִי.

– וּמָה שֵׁם הַיְּהוּדִי הַלָּז? הַלֹּא תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ וְאוּלַי יִוָּדַע לְאָן נָסְעָה הַמִּשְׁפָּחָה.

– לֹא אֵדַע, בֶּאֱלֹהִים. שֵׁם הָאִישׁ, נַעַר הָיִיתִי בַּיָּמִים הַהֵם וְלֹא אֶזְכֹּר דָּבָר נָכוֹן. וְאַף מִלֵּב אִמִּי נִשְׁכַּח שְׁמוֹ בִּרְבוֹת הַיָּמִים.

– חֲבָל, חֲבָל! אָכֵן, יֵצַר הַלֵּב לִשְׁמֹעַ הַדָּבָר הַנּוֹרָא הַזֶּה, וְאוּלָם מִי הִגִּיד לְאָבִיךָ, הָאֵל יִרְחֲמֵהוּ, כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל אֹדוֹת הַיְּהוּדִי?

– אִישׁ נֶאֱמָן שָׁלַח אָבִי בִּזְמַנּוֹ דַּמֶּשְׁקָה לְהִוָּדַע עַל דְּבַר מָמוֹנוֹ, וְהוּא שָׁב וִיסַפֵּר אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת כַּאֲשֶׁר הָיוּ.

– צַר מְאֹד… צַר מְאֹד, אָמַר הַזָּקֵן כְּמִתְעַצֵּב אֶל לִבּו – אוּלָם עַתָּה, בְּנִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי לַאֲשֶׁר אַגִּיד לְךָ: קוּם וּלְךָ אֶל אִמְּךָ וְאָמַרְתָּ לָהּ כִּי תָּסוּר אֵלָי. אוּלַי אוּכַל לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹת הַיְּהוּדִי הַהוּא. בּוֹאוּ, אֵפוֹא, אֵלַי, אַתָּה וְאִמְּךָ לְעֵת הַצָּהֳרַיִם – הִנְנִי וַאֲחַכֶּה לָכֶם".

ח. הוּשַׁב הַמָּמוֹן לִבְעָלָיו / וַיּוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ אֶת־אֱלֹהָיו    🔗

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם בְּבוֹא הָאֵם וְהַבֵּן אֶל בֵּית הַיְּהוּדִי רָאוּ בְּפִנַּת הַחֶדֶר שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֻסְלְמִים, חֲבוּשִׁים מִצְנָפוֹת לְבָנוֹת, יוֹשְׁבִים לְיַד הַזָּקֵן – הֵמָּה שְׁנֵי שְׁלִיחִים מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹן, הִזְמִינָם בַּעַל־הַבַּיִת לִהְיוֹת עֵדִים לַדָּבָר.

אָז יִפְתַּח בַּעַל־הַבַּיִת וְיִשְׁאַל אֶת פִּי הָאִשָּׁה שְׁאֵלוֹת מִשְּׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וְהִיא הֵשִׁיבָה וְסִפְּרָה כָּל אֲשֶׁר יָדְעָה מִן הַקּוֹרוֹת אֶת אִישָׁהּ מֵעוֹדוֹ וְעַד יוֹם מוֹתוֹ.

וִידַבֵּר הַזָּקֵן לְאָזְנֶיהָ לָשׁוֹן מְתוּנָה וּזְהִירָה לְבַל תֶּחֱרַד הָאִשָּׁה מִשִּׂמְחָה לְשֵׁמַע דְּבָרוֹ, וַיֹּאמַר:

– שְׁמָעִינִי, בַּת־טוֹבִים, וְהַקְשִׁיבִי לִדְבָרַי: בְּסַעַד הָאֵל יִתְעַלֶּה אֲקַוֶּה לִמְצֹא פֶּתַח יְשׁוּעָה לְעִנְיָן זֶה. יוֹדֵעַ אֲנִי נְכוֹנָה שֶׁהַיְּהוּדִי שׁוֹמֵר־הַפִּקָּדוֹן לֹא מֵת. חַי הוּא כַּיּוֹם, וְהוּא נִמְצָא בְּעִירֵנוּ, וְלֹא אָפוּנָה כִּי בְּעֵת יִדָּרֵשׁ הַפִּקָּדוֹן מִיָּדוֹ לֹא יַכְחִישׁ, חָלִילָה, וְהָשֵּׁב יְשִׁיבֶנּוּ לָכֶם כְּתֻמּוֹ.

– הַאֻמְנָם? הַאֻמְנָם? – קָרְאָה הָאִשָּׁה וּמָחֲתָה דִּמְעָה מֵעֵינֶיהָ. – הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה? הֲשָׁמְעוּ אָזְנַי נְכוֹנָה?

וַיַּעַן הַזָּקֵן כְּמוֹ לְתֻמּוֹ: מָה פְּלִיאָה יֵשׁ בַּדָּבָר? הֵן הָאִישׁ חַי וְקַיָּם, וְאַתֶּם, אַתְּ וּבָנַיִךְ, יוֹרְשֵׁי “הַמַּרְחוּם” – אֶל נָכוֹן יָשִׁיב לָכֶם כַּסְפְּכֶם.

– וְאַיּוֹ הָאִישׁ? אֵי מְקוֹם שִׁבְתּוֹ?

וַיַּעַן הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר: תְּנִי תּוֹדָה לָאֵל, בַּת טוֹבִים, הִנֵּה הָאִישׁ פֹּה עִמָּנוּ…

וְתֵפֶן הָאִשָּׁה כֹּה וָכֹה וְתַבֵּט כְּמִשְׁתּוֹמֶמֶת.

וַיּוֹסֶף הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר: הִשָּׁקְטִי וְהֵרָגְעִי, בַּת־טוֹבִים, אֲנִי הִנְנִי הָאִישׁ. כַּסְפְּכֶם בִּידֵי שָׁמוּר.

וְיִּצְעַד הַזָּקֵן לְיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר וַיּוֹצֵא מִתַּחְתִּית אַרְגַּז־הַבַּרְזֶל אֶת צְרוֹר הָעוֹר חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל חַסַן עַבָּאס כִּבְעֵת הִנָּתְנוּ בְּיָדוֹ, הִתִּיר אֶת הַפְּתִיל וְהִתִּיק אֶת הַחוֹתָם, וַיִּמְנֶה אֶת הַכֶּסֶף לְעֵינֵי הָעֵדִים וְיִּמָּצְאוּ הַמַּטְבֵּעוֹת כְּתֻמָּם, וְיִמְסְרֵן בְּיַד הָאִשָּׁה. וְאַחַר כָּתְבוּ אֶת כְּתַב הַקַּבָּלָה, וְחָתְמוּ הָעֵדִים. וַיְסַפֵּר הַזָּקֵן אֶת דְּבַר הַמְזִמָּה אֲשֶׁר זָמַם הַמֻּגְרַבִּי מֵהָחֵל וְעַד כָּלָה.

וְהָאֵם וְהַבֵּן קָרְבוּ וְנָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַזָּקֵן וְאֶת שׁוּלֵי בְּגָדָיו וַיָּרִיקוּ בְּרָכָה מִפִּיהֶם עַל רֹאשׁ הַזָּקֵן לִבְלִי דַּי.

וְאוּלָם טֶרֶם יֵצְאוּ הָאֲנָשִׁים מִן הַבַּיִת, עָמְדָה הָאִשָּׁה כִּמֵקִיצָה מֵחֲלוֹם, וְתֹּאמַר לְעוֹמְדִים עַל יָדָהּ: הַגִּידוּ נָא, אִישִׁים טוֹבִים, בַּמֶּה נוֹכִיחַ תּוֹדָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה כַּיָּם לְמַעֲלָתוֹ, לְאִישׁ־הַחֶסֶד? הֲנִקַּח אֶת הַמָּמוֹן וְהָלַכְנוּ לָנוּ, כְּמוֹ לֹא הָיָה הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַזֶּה כִּי־אִם אַחַת הַקְּטַנּוֹת הַקּוֹרוֹת יוֹם־יוֹם? הֵן לֹא תִּתָּכֵן כָּזֹאת!

וַיַּעַן הַזָּקֵן מִטּוֹב־לִבּוֹ: לְכוּ לְשָׁלוֹם לְבֵיתְכֶם, וּבִרְכַּת אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם. אֲנִי – רַב לִי, כִּי זִכַּנִי הָאֵל לְמַלֵּא חוֹבָתִי עַד תֻּמָּהּ – זֹאת שִׂמְחָתִּי וּמָה לִי עוֹד?

ט. מַזְכֶּרֶת עַד דּוֹר אַחֲרוֹן / בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּאָרוֹן    🔗

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּעֵת תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, בָּאוּ הַאֵם וְהַבֵּן אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים, מְקוֹם הִתְפַּלֵּל אַבּוּ־יוֹסֶף הַנִּכְבָּד, וְיָבִיאוּ נִדְבַת קֹדֶשׁ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, זוּג “רִמּוֹנֵי” כֶּסֶף⁷ וַעֲלֵיהֶם חֲרוּתִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הָרִמּוֹנִים בַּאֲרוֹן בֵּית־הַכְּנֶסֶת בֵּין עֲדָיֵי הַכֶּסֶף הָאֲחֵרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.