פְּתִיחָה

רוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ לְהִתְוַדַּע אֶל הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים. קֹדֶם כֹּל עָלַי לְהוֹדִיעַ: אֵינֶנִּי סוֹפֵר. אִכָּר אֲנִי בְּאַחַד הַקִּיבֹּוּצִים בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל מִזֶּה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמָעְלָה. סִפּוּר זֶה, “קִסְמֵי מוֹלֶדֶת”, כְּתַבְתִּיו בִימֵי נְעוּרַי, בִהְיוֹתִי בֶּן שֵׁש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגַם נִדְפַּס בִּזְמַנּוֹ. עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי בֶּן־אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ בְּעֵרֶךְ, שָׁב אֲנִי לְפַרְסְמוֹ מֵחָדָשׁ בְּשִנּוּיִים קַלִּים.

אֶפְשָׁר יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל: הַאִם כֹּה חָשׁוּב וְיָפֶה הַסִּפּוּר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְפַרְסְמוֹ מֵחָדָשׁ? וְאִם אֵינֶנּוּ כָּל־כָּךְ חָשׁוּב – מַה טַּעַם וּמַה צֹּרֶךְ לְפַרְסְמוֹ שֵׁנִית?

עַל הַשְׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה לֹא עָלַי לְהָשִׁיב. זֹאת יִשְׁפְּטוּ הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים עַצְמָם. וְאִלּוּ עַל הַשּׁאֵלָה הַשְּנִיָה אֶעֱנֶה בְּגִלּוּי־לֵב: רוֹאֶה אֲנִי צֹרֶךְ רַב בְּפִרְסוּם הַסִּפּוּר שֵׁנִית. דּוֹמַנִי שֶׁפִּרְסוּמוֹ הוּא מִצְוָה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ. כִּי מֵאָז נִכְתַּב הַסִּפּוּר בָּרִאשׁוֹנָה נִשְׁתַּנּוּ עָלֵינוּ הַזְּמַנִּים לְרָעָה. בַּיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמָעְלָה, הָיִינוּ נְתוּנִים בְּכָל־חֵפֶץ לִבֵּנוּ לְהַגְשָׁמַת מַשְׂאוֹת־נַפְשֵׁנוּ הַגְּדוֹלִים וְהַנַּעֲלִים: אָז הֵחֵלָּה הִתְנַחֲלוּתֵנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעְאֶל. קִבּוּצִים וּמוֹשָׁבִים נוֹסְדוּ פֹּה וָשָׁם בְּרַחֲבֵי הָעֵמֶק. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר הָפַךְ הָעֵמֶק סֵמֶל לְחַיֵּי־חֶבְרָה חֲדָשִׁים, מוּסָרִיִּים, טְהוֹרִים. הָעֵמֶק הָיָה גַאֲוַת־חַיֵּינוּ, פְּאֵר פְּעָלֵינוּ, מוֹפֵת וְדֻגְמָה לְחַיֵּי עֲבוֹדָה חֲדוּרִים אֱמֶת, צֶדֶק וָיֹשֶׁר.

וְהִנֵּה עִם הִתְגַּשֵׁם שְׁאִיפָתֵנוּ הַנִּכְסָפָה מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת, עִם הַגִּיעַ זְמַן גְּאֻלָּתֵנוּ וַהֲקָמַת מְדִינָתֵנוּ – כְּמוֹ הָפַךְ טַעֲמֵנוּ בָּנוּ וְנִבְאַשׁ רוּחֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ. וַאֲשֶׁר קִוִּינוּ וְאָמַרְנוּ כִּי מֵעַתָּה, בִהְיוֹתֵנוּ חָפְשִׁים וְעַצְמָאִים בְּמוֹלַדְתֵּנוּ, גָּלֹה תִּתְגַּלֶּה בָּנוּ רוּחַ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־תִּפְאַרְתָּה, חֲזוֹן נְבִיאֵינוּ יִהְיֶה לָנוּ לְקַו וּלְמִשְׁקֹלֶת בְּחַיֵּינוּ, וֶאֱמֶת, צֶדֶק וְיֹשֶׁר יִשְׁכְּנוּ בִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל – כָּל־אֵלֶּה, לְבָשְׁתֵנוּ וּלְחֶרְפָּתֵנוּ, הָיוּ תִקְוַת שָׁוְא. הַהֵפֶךְ מִכָּל־אֲשֶׁר קִוִּינוּ קָרָה לָנוּ: אַהֲבַת־בֶּצַע וּבִזְבּוּז, שֶׁקֶר וּמִרְמָה, קַלּוּת־רֹאשׁ וְגַסּוּת־רוּחַ – מִדּוֹת אֵלוּ הוֹלְכוֹת וּמִשְׁתָּרְשׁוֹת בְּחַיֵּינוּ.

“וְאָמְרוּ לֶהָרִים כַּסּוּנוּ וְלַגְּבָעוֹת נִפְלוּ עָלֵינוּ”. אַנָּה נוֹלִיךְ חֶרְפָּתֵנו? אֵיכָה נֵלֵךְ וְנִדַּרְדֵּר כְּמוֹ מִמִּדְרוֹן־הַר? וְעַם הַהוֹלֵךְ וְיוֹרֵד – הֲיַחֲזִיק מַעֲמָד בִּמְדִינָתוֹ? הַאִם אֵינוֹ צָפוּי, חֲלִילָה, לְאִבּוּד עַצְמוֹ לָדַעַת? וּמִי יָקוּם וְיַעֲמֹד בָּפֶּרֶץ? מִי יִשָּׂא קוֹלוֹ, קוֹל מַחֲרִיד וּמְזַעְזֵעַ, לְאָזְנֵי הָעָם כִּי יִתְעוֹרֵר, יִטָּהֵר וְיָשוּב לְאֹרַח חַיָּיו מִקֶּדֶם?

מִי יִקְרָא וְיוֹשִׁיעַ?

מַאֲמִין אֲנִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה: הַדּוֹר הַצָּעִיר! יְלָדֵינוּ וּנְעָרֵינוּ, שֶׁנַּפְשָׁם טְהוֹרָה וְלִבָּם נָקִי מִזֻּהֲמַת הַחַיִּים, אִם הֵם יַכִּירוּ בַּסַּכָּנָה שֶׁיָּרְדָה עָלֵינוּ – הֵם יִכְאֲבוּ אֶת־כְּאֵב עַמָּם וְיַעַמְדוּ בַּפֶּרֶץ. “מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז”. הַדּוֹר הַצָּעִיר בְּיִשְׂרָאֵל בְּתֹם נַפְשׁוֹ וּבְטֹהַר רוּחוֹ עָלוּל לְרַפֵּא אֶת שֶׁבֶר הָעָם – כִּי הוּא הוּא עָתִיד הָעָם.

יָפוּצוּ נָא מַעְיְנוֹת תּוֹרָה, דַּעַת וּמוּסָר בְּקֶרֶב הַנֹּעַר: יְנַשְּׁבוּ רוּחוֹת רַעֲנַנּוֹת, טְהוֹרוֹת בְּמַעַרְכוֹת־הַנֹּעַר, בֵּין בְּסַפְסְלֵי בֵּית הַסֵּפֶר וּבֵין בִּתְנוּעוֹת הַנֹּעַר: יִהְיוּ בָּנֵינוּ שְׁתוּלִים בְּשִׁפְעַת עֶרְכֵי תַרְבּוּת, מַדָּע וָאֳמָנוּת כְּעֵצִים שְׁתוּלִים עַל פַּלְגֵּי מַיִם. יִינְקוּ וְיָמֹצּוּ מִכָּל־צִנּוֹרוֹת הָרוּחַ לְמַעַן תָּקוּם בָּהֶם רוּחַ טְהוֹרָה, גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה.

וּבְדַמּוֹתִי כִּי אֶפְשָׁר וְגַם סִפּוּרִי הַקָּטָן, הַמְסַפֵּר עַל קִסְמֵי הַמּוֹלֶדֶת וְעַל עֶרְכֵי חַיֵּינוּ הַנַּעֲלִים כְּפִי שֶׁקָּמוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל בְּרֵאשִׁיתוֹ, יוּכַל לְהוֹסִיף כָּל שֶׁהוּא לְחִזּוּק רוּחַ הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים – גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְמָסְרוֹ שֵׁנִית לִדְפוּס.

אִם יַשִּׂיג הַסִּפּוּר מַטָּרָתוֹ – וְהָיָה זֶה שְׂכָרִי הַגָּדוֹל.

א. יוֹם תוֹכֵחָה

אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בָּאתִי עִם הוֹרַי בִּהְיוֹתִי בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים (הֵם הָיוּ אָז בְּנֵי שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, בְּעֵרֶךְ).

אוּלָם עָלַי לְסַפֵּר קְצָרוֹת אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתָנוּ בַּגּוֹלָה אֲשֶׁר הֵסֵבּוּ אֶת בּוֹאֵנוּ לְאֶרֶץ הָאָבוֹת:> נוֹלַדְתִּי בְּגֶרְמַנְיָה בַּכְּרָךְ הַגָּדוֹל ל. – אֲנִי הַבֵּן הַיָּחִיד אֲשֶׁר נוֹלַדְתִּי לְהוֹרָי שָׁם. לְאָבִי – יוֹסֵף הוֹכְמַן שְׁמוֹ – הָיָה בֵּית־מִסְחָר סְפָרִים. אֶת אָבִי אָהַבְתִּי אַהֲבָה עֲמֻקָּה, עַזָּה. הוּא הָיָה אִישׁ נִפְלָא.

הַעֲרָכָתִי אוֹתוֹ בִּימֵי יַלְדוּתִי, כְּאָדָם חָכָם וְחָרוּץ וּכְאִישׁ שֶׁאֵין טוֹב וְיָקָר כָּמֹהוּ – לֹא נִשְׁתַּנְּתָה בְּעֵינַי בְּעִקָרָה גַם הַיּוֹם.

עֶרֶב, עֶרֶב כְּשֶׁהָיָה שָׁב בַּיָּמִים הָהֵם מִן הָעֲבוֹדָה, אַחֲרֵי רָחֳצוֹ אֶת יָדָיו וְאֶת פָּנָיו וְאַחֲרֵי הַחֲלִיפוֹ אֶת בִּגְדֵי הָעֲבוֹדָה – הָיָה יֹשֵׁב אֶל הַשֻּלְחָן סָמוּךְ אֵלָי; אָז הָיוּ פָּנָיו טְהוֹרִים וְטוֹבִים כָּל־כַּךְ לְאוֹר־הַחַשְׁמָל הַכְּחַלְחַל. אִמָּא יָשְׁבָה כָּרָגִיל עַל יָדֵנוּ.

אוֹרְחִים הָיוּ בָּאִים אֵלֵינוּ לָרֹב רַק בְּיוֹם רִאשׁוֹן בָּעֶרֶב. כְּשֶׁהָיִיתִי פָּעוּט, זְכוּרַנִי, הָיָה לוֹקְחֵנִי בֵּין יָדָיו וְהָיָה מְסַפֵּר לִי סִפּוּר קָטָן אוֹ גָדוֹל. סִפּוּרָיו הָיוּ תָּמִיד יָפִים וְנֶחְמָדִים. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי יוֹתֵר וְקָרָאתִי בְּעַצְמִי “סִפּוּרִים” – לֹא הִכְבַּדְתִּי עָלָיו שֶׁיְסַפֵּר גַּם הוּא. אָז כְּבָר “הֵבַנְתִּי” כִּי עָיֵף הוּא מֵעֲבוֹדַת יוֹם תָּמִים. אֲבָל לְעִתִּים הָיִיתִי שׁוֹאֲלוֹ אֶת שְׁאֵלוֹתַי אֲשֶׁר עָלוּ עַל לִבִּי, כְּכָל אֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּ לָרֹב הַיְלָדִים: אֵיךְ הוֹלֵךְ הָאוֹטוֹ בְּלִי סוּסִים? וְהָרַכְֶּבֶת? וּמַדּוּעַ אֵין הַכּוֹכָבִים נוֹפְלִים מִן הַשָּׁמָיִם? לָמָּה יֵשׁ כּוֹכָבִים כָּל־כָּךְ רַבִּים? מַה הֵם אֵלֶּה? מַדּוּעַ הַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵךְ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב וְהַלְבָנָה הוֹלֶכֶת רַק בַּלָּיְלָה? מַה קּוֹל הָרָעַם? מַדּוּעַ יִרְעַם? מִי מַדְלִיק לְפֶתַע אֶת הַחַשְׁמַל בָּעֶרֶב בְּכָל הָרְחוֹבוֹת וְעוֹד כַּיוֹצֵא בָּזֶה. הוּא הָיָה עוֹנֶה עַל שְׁאֵלוֹתַי מָתוּן מָתוּן, בְּרָצוֹן כֹּה טוֹב, וּבְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְאַגָּדוֹת כֹּה נִפְלָאוֹת – – אֲשֶׁר לֹא שָׂבַעְתִּי לְשָׁמְעָם.

כָּזֹאת רְשׁוּמִים זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתִי עַד הֱיוֹתִי כְּבֶן תֵּשַׁע, עַד בּוֹא המְאֹרָע אֲשֶׁר נִדְמֶה לִי עַתָּה כְּמוֹ קָצַר בְּבַת־אַחַת אֶת יְמֵי יַלְדוּתִי, כִּקְצֹר הַמַּגָּל אֶת הַקָּמָה עַד תֻּמָּה.

הַדָּבָר קָרָה שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, עֵת רֶגֶשׁ הַשִּׁנְאָה לַיְהוּדִים פָּרַץ כְּגַל־זָדוֹן בֶּעָרִים רַבּוֹת וַאֲנִי טֶרֶם אֵדַע אָז בֵּין יְמִינִי לִשְׂמֹאלִי.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד לִפְנוֹת עֶרֶב, בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְהִנֵּה בָּא אָבִי לְפֶתַע הַבָּיְתָה. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים וְנוּגִים וּמֶבָּטֵי עֵינָיו – נְבוּכִים. הוּא דִבֵּר עִם אִמָּא דְבָרִים אֲחָדִים בְּשָׂפָה אַחֶרֶת – כַאֲשֶׁר עָשׂוּ תָמִיד בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁאָבִין לְדִבְרֵיהֶם. שְׁאִלְתִּים וְהִפְצַרְתִּי בָּהֶם שֶׁיְסַפְּרוּ לִי – וְהֵם כִּמְעַט לֹא עָנוּ לִי בְּשׂוֹחְחָם וּבְהַחֲלִיפָם דִּבְרֵיהֶם בֵּינֵיהֶם. לִבְסוֹף פָּנְתָה אִמָּא וְאָמְרָה לִי (וַאֲנִי הֵבַנְתִּי מִיַּד, שֶׁאֵין הִיא אוֹמֶרֶת לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, אֲבָל שָׁתַקְתִּי וְשָׁמַעְתִּי לִדְבָרֶיהָ):

“אַבָּא הָיָה טָרוּד מְאֹד הַיּוֹם, וְעַתָּה הוּא עָיֵף וְחַלָּשׁ – תֵּיכֶף נֵשֵׁב לִשְׁתּוֹת תֵּה…” וְהִיא הֵרְאֲתָה לִי פָּנִים מַסְבִּירוֹת.

– וּבְכֵן, אֵפוֹא, לֹא נֵלֵךְ לְטַיֵּל הַיּוֹם וְלֹא נֵצֵא לְשׁוּם מָקוֹם? – שָׁאַלְתִּי בְּחָקְרִי אֶת אִמָּא, כִּי כֵּן הָיָה דַרְכֵּנוּ שָׁם, לָלֶכֶת לָשׂוּחַ אוֹ לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּאַחַד הַגָּנִּים אֲשֶׁר בָּעִיר.

– לֹא, חַבִיבִי, הֵן אָמַרְתִּי לְךָ: אַבָּא חָשׁ אֶת עַצְמוֹ לֹא בָרִיא הַיּוֹם.

עָבַר הָעֶרֶב כָּרָגִיל. לְמָחֳרָתוֹ – כִּמְעַט שָׁכַחְתִּי אֶת הַעִנְיָן. אַבָּא בֵּרְכַנִי לְשָׁלוֹם וְהָלַךְ אֶל הַחֲנוּת. וַאֲנִי עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה בַּבַּיִת בְּהִתְכוֹנְנִי לָלֶכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר.

וְהִנֵּה, בְּאָמְרִי לָצֵאת מִן הַחֶדֶר וְיַלְקוּטִי עַל שִׁכְמִי, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת – וְאַבָּא נִרְאָה לְעֵינָי. לִבִּי כְּמוֹ נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ. פֶּלֶא הַדָּבָר: תָּמִיד, כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת אַבָּא בָּרְחוֹב אוֹ בְּבוֹאוֹ בָּעֶרֶב הַבַּיְתָה, הָיִיתִי צוֹהֵל לִקְרָאתוֹ מִגִּיל וְחֶדְוָה: אַךְ הַפַּעַם בִּרְאוֹתִי אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר בְּשוּבוֹ לְפֶתַע – אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה נָפְלָה עָלַי חֶרְדַת נֶפֶשׁ. לִִבִּי נִבָּא לִי רָעָה. מִיַּד עָלָה בְּמֹחִי גַם דְּבַר הָעֶרֶב. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל פָּנָיו – וְהֵם אָמְנָם הָיוּ אֲחוּזֵי צַעַר וְיָגוֹן.

כְּשֶׁפָּגַשׁ מַבָּטוֹ בְּמַבָּטִי אָמַר קְטוּעוֹת:

– אַתָּה עוֹדְךָ בַּבַּיִת?.. אַתָּה כְּבָר הוֹלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר?.. כֵּן… לֵךְ, בְּנִי, לְבַל תְּאַחֵר…> יָצָאתִי אֶת הַבָּיִת. מִדְּבָרָיו הִכַּרְתִּי שֶׁאֵין בִּרְצוֹנוֹ שֶׁאֶשְׁהֶה שָׁם. יָרַדְתִּי מִמַּדְרְגוֹת בֵּיתֵנוּ, וּבוֹ בָּרֶגַע גָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “לֹא, אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר לֹא אוּכַל לָלֶכֶת, עַד אִם אֵדַע מַה קָּרָה…”יָרַדְתִּי אֶל הָרְחוֹב וּבִקַּשְׁתִּי תַּחְבּוּלָה לְהִסָּתֵר וּלְחַכּוֹת רְגָעִים מִסְפָּר, עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה בְּצֵאת אָבִי מִן הַבַּיִת, כִּי אָז אֵדַע מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת.

צְעָדִים מִסְפָּר מִמּוּל בֵּיתֵנוּ שְׂמֹאלָה הָיָה בַּיִת אֶחָד שֶׁפִּתְחוֹ גָדוֹל וְרָחָב. הַדֶּלֶת הָאַחַת פְּתוּחָה. נִכְנַסְתִּי שָמָּה. הַמָּבוֹא אָפֵל בְּמִקְצָת. לִבִּי דָפַק בְּקִרְבִּי: מַה יִּהְיֶה אִם יָבוֹא פִּתְאוֹם אִישׁ מִגָּרֵי הַבַּיִת הַזֶּה וְיִמְצָאֵנִי פֹּה? אֲבָל הֵן פֹּה הַמָּקוֹם הַיְחִידִי, אֲשֶׁר מִשָּׁם אוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָרְחוֹב מִבְּלִי אֲשֶׁר יִרְאוּנִי.

נִסְתַּתַּרְתִּי אַחֲרֵי הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה. רַק אֶת רֹאשִׁי הִטֵּיתִי אֶל הָרְחוֹב לְמוּל פֶּתַח בֵּיתֵנוּ. חִכִּיתִי רְגָעִים רַבִּים. מַרְכְּבוֹת הַטְּרַמְוַי, אוֹטוֹמוֹבִּילִים, מֶרְכָּבוֹת, אֲנָשִׁים, עָבְרוּ הֵנָּה וְהֵנָּה – וַאֲנִי מְחַכֶּה. הַחִילּוֹתִי לַחֲשׁוֹב וּלְהַכִּיר בְּמַצָּבִי: מַה עוֹשֶׂה אֲנִי פֹּה זֶה רְגָעִים רַבִּים? שֶׁמָּא מְחַכֶּה אֲנִי לַשָּׁוְא? שֶׁמָּא בָּא אַבָּא לְשֵׁם עִנְיָן אֲשֶׁר לוֹ בַּבַּיִת – וְהוּא יִשְׁהֶה שָׁם שָׁעָה אֲרֻכָּה? מַדּוּעַ חָשַׁבְתִּי שֶׁעָלַי לְחַכּוֹת פֹּה? מוּעָקָה בְּלִבִּי. אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפּר – נִפְתְּחָה דֶלֶת בֵּיתֵנוּ. אָבִי יָצָא וְאַחֲרָיו גַם אִמָּא לְבוּשָה כְּדַרְכָּה לְצֵאתָהּ לַשּׁוּק. הֵם אָחֲזוּ דַרְכָּם שְׂמֹאלָה. “הוֹלְכִים אֶל הַחֲנוּת” – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי (זוֹ הָיְתָה רְחוֹקָה מֶרְחַק חֲצִי שָׁעָה בַּטְּרַמְוַי). אַחֲרֵי רֶגַע קַל עָבַר הַטְּרַמְוַי. חִכִּיתִי עוֹד רֶגַע אָרֹךְ. יָצָאתִי לְאִטִּי. הֵם אֵינָם. נָסָעוּ. חִכִּיתִי לַטְּרַמְוַי הַשֵּנִי. לְאָשְׁרִי נִמְצְאוּ בְּיָדִי הַפְּרוּטוֹת לַנְּסִיעָה. יָרַדְתִּי לִפְנֵי חֲנוּת אָבִי בְּמֶרְחָק עֶשְׂרִים מֶטֶר בְּעֵרֶך.

מֵרָחוֹק רָאִיתִי הָמוֹן רָב. שׁוֹטְרִים רַבִּים, רוֹכְבִים וְרַגְלִים, הִתְהַלְּכוּ כֹּה וָכֹה וּפִזְרוּ אֶת הַנֶּאֳסָפִים. הָיְתָה תְנוּעָה רַבָּתִי. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי בֵין הֶהָמוֹן הַנֶּאֱסָף רָאִיתִי לַהֲקַת אֲנָשִׁים, כַּחֲמִשִׁים בְּמִסְפָּר, מֻקָּפִים חַיָּלִים וְשׁוֹטְרִים, כְּמוֹ הוֹבִילוּ אוֹתָם לְמַאֲסָר. פֹּה וְשָׁם מִצִּדֵּי הָרְחוֹב הָיָה מַרְאֶה חֲנוּיוֹת אֲחָדוֹת כְּאִילוּ הָיְתָה בָהֵן מַהְפֵּכַת שׁוֹדְדִים. הַכֹּל הָיָה מְפֻזָּר, שָׁבוּר וּמְנֻפָּץ, סְחוֹרָה מוּנָחָה עַל גַּבֵּי סְחוֹרָה, תֵּבוֹת עַל תֵּבוֹת – כִּבְתוֹך הֶרֶס וְחֻרְבָּן. הִתְפַּלֵּאתִי לִרְאוֹת, כִּי חֲנוּיוֹת אֲחֵרוֹת, רַבּוֹת, עַל־יַד אוֹתָן הַחֲנוּיוֹת, הָיוּ מְסֻדָּרוֹת וַעֲרוּכוֹת כָּרָגִיל בְּטוּב טַעַם וָיֹפִי.

מִהַרְתִּי וְרַצְתִּי מִמּוּל הַמִּדְרָכָה אֲשֶׁר לַחֲנוּת אָבִי. לִבִּי דָפַק בְּקִרְבִּי, לְשׁוֹנִי כְמוֹ דָבְקָה לְחִכִּי. שָׁם עָמְדוּ אֲנָשִׁים מִסְפָּר. וְאָמְנָם גַּם חֲנוּת אָבִי הֲפוּכָה כֻּלָּהּ כְּמוֹ נִתְּנָה לְמִרְמָס. עָמַדְתִּי מֵרָחוֹק. חֶלְקֵי סְפָרִים, קִרְעֵי עָלִים הִתְגּוֹלְלוּ עַל פְּנֵי הָרְחוֹב, רֹב הָאֲרוֹנוֹת עֲקוּרִים וַהֲפוּכִים. שְׁנֵי שׁוֹטְרִים עָמְדוּ בְּתוֹךְ הַחֲנוּת וְרָשׁמוּ דְבַר־מָה. אָבִי וְאִמִּי הִסְתְוֹבְבוּ שָׁם כַּעֲלוּבִים וּמְדֻכָּאִים… רֶגַע אָמַרְתִּי לְמַהֵר לְהִכָּנֵס אֶל הַחֲנוּת – –

אַךְ הִתְאַפַּקְתִּי בְּזָכְרִי כַּמָּה רָצוּ הוֹרַי לְהַסְתִּיר אֶת הַדָּבָר מִמֶּנִי. נִדְמָה לִי כִּי אַכְאִיב לָהֶם יוֹתֵר אִם אֵרָאֶה לִפְנֵיהֶם. שַׁבְתִּי נִדְכָּא וּשְׁחוֹחַ. הָלַכְתִּי כִּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. לְחִידָה גְדוֹלָה וּמַדְאִיבָה הָיָה כָּל הָעִנְיָן בְּעֵינָי: מַדּוּעַ עָשׂוּ כָּכָה לְאָבִי? מִי עָשָׂה זֹאת? מַדּוּעַ נִפְגְעוּ רַק חֲנוּיוֹת אֲחָדוֹת? מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר? אֵיךְ אֵדַע אֶת הָעִנְיָן?

אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר לֹא יָכֹלְתִי לָלֶכֶת. בָּאתִי הַבָּיְתָה. הַמְּשָׁרֶתֶת נָבוֹכָה. אָמַרְתִי כִּי רַע לִי וְלֹא יָכֹלְתִי לְהִשָּאֵר בְּבֵית־הַסֵּפֶר. שָׁכַבּתִּי עַל הַסַּפָּה. כְּמוֹ יָד אַכְזְרִיָּה לָחֲצָה בְּחָזִי וְהֵעִיקָה עַל נְשִׁימָתִי. רַע וָמַר הָיָה לִי: לֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה עָתָּה? הַאֲסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּעֵינָי? הַאֲשַׁקֵר וּאֹמַר, כִי חָלִיתִי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְבַקֵּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר? הַאוּכַל לְשַׁקֵּר וּלְהִתְחַפֵּשׂ כְּגוֹנֵב אֶת דַּעְתָּם? אֲבָל הַאִם לֹא אוֹסִיף יָגוֹן עַל יְגוֹנָם כְּשֶׁאֲסַפֵּר אֵיךּ הִתְנַהַגְתִּי הַיּוֹם? הָיִיתִי אוֹבֵד עֵצוֹת.

הֶחְלַטְתִּי: אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אוֹתוֹ אֲדַבֵּר. הַשָּׁעוֹת הָלְכוּ וְעָבָרוּ. הַמְּשָרֶתֶת הֵכִינָה אֶת הַשֻּׁלְחָן לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם. אַךְ הֵם לֹא בָּאוּ. עָבְרָה שָׁעָה, שְׁעָתַיִם – וְטֶרֶם יָבוֹאוּ. הִתְחַלְתִּי לִדְאֹג שֵׁנִית: מִי יוֹדֵע אִם לֹא קָרֳה עוֹד אָסוֹן אֶת אַבָּא? אוּלַי שָלַח אָבִי יָדוֹ וְהִכָּה אֶת הַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עוֹלְלוּ לוֹ רָעָה? בְּמֹחִי עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וּמַחֲזוֹת מַרְעִימִים וּמַפְחִידִים. רֹאשִׁי כָּבֵד עָלַי. כִּמְעַט נִרְדַּמְתִּי. נִשְׁמַע צִלְצוּל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת. אַחֲרֵי רֶגַע נִכְנְסוּ אַבָּא וְאִמָּא. הֵם נָתְנוּ אֶת שְׁלוֹמָם לִי כָּרָגִיל, בְּחָשְׁבָם שֶׁכְּבָר שַׁבְתִּי מִבֵּית־הַסֵּפֶר (הָיְתָה הַשָּעָה קָרוֹב לְשְָׁלֹשׁ). נְבוּכוֹתִי. הִסְתַּלַּקְתִּי לְחַדְרִי.

הֵם יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. כְּשֶנִּכְנְסָה הַמְּשָׁרֶתֶת הוֹדִיעָה: “הֵן גַּם סִימוֹן (שְׁמִי שִׁמְעוֹן) לֹא אָכַל עוֹד כַּצֹּרֶךְ… כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכֹל… אֵינִי יוֹדַעַת מַדּוּעַ…”

– מַה? לֹא הָיִיתָ הַיּוֹם בְּבֵית־הַסֵּפֶר? מַדֹוּעַ? – שָׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶם נִבְעָתִים וּתְמֵהִים כְּאֶחָד.

אֲנִי, מֵאֵין בִּיְכָלְתִּי לְהִתְאַפֵּק – פָּרַץ קוֹל בְּכִי עָצוּר מִגְּרוֹנִי… הַדְּמָעוֹת, דִמִּיתִי, יַחֲנִיקוּנִי. בָּכִיתִי בְּקוֹל.

הֵם קָמוּ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, קָרְבוּ אֵלַי וּגָחֲנוּ עָלָי: – מַה לְּךָ, סִימוֹן? – שָׁאֲלוּ בִּרְעָדָה.> – אֲנִי… הָיִיתִי… רָאִיתִי… הַכֹּל… מַה שֶּׁהָיָה בַּחֲנוּת… הָהּ…> הֵם זָקְפוּ אֶת קוֹמָתָם, הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֹאת וַיִּדֹּמּוּ רֶגַע קַל…> – אַל לְךָ לִדְאוֹג, “טִפְּשֹוֹן” שֶׁלִּי – קָרָא אַחַר־כַּךְ אַבָּא – מָחָר יְסֻדַּר הַכֹּל, הַכֹּל יְתֻקַּן וְיִהְיֶה יָפֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה…

יָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל – וְדוֹמַנִי שֶׁשְּׁלָשְׁתֵּנוּ הָיִינוּ נְבוֹכִים וְדוֹמְמִים.> אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר לְקָחַתְנִי אִמָּא אֶל הַחֲנוּת וְרָאִיתִי, שֶׁאָמְנָם הַכֹּל סֻדַּר וּהָעֳמַד בִּמְקוֹמוֹ כְּמֵאָז.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב כְּשֶׁבָּא אַבָּא הַחִלּוֹנוּ לְשׂוֹחֵחַ. עַתָּה לֹא אוּכַל לִזְכּוֹר, כְּמוּבָן, אֶלָּא פְּרָטִים אֲחָדִים מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּמְשְׁכָה שָׁעָה אֲרֻכָּה. זְכוּרַנִי, לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ אַתְחִיל לְדַבֵּר עִם אַבָּא בָּעִנְיָן אֲשֶׁר הָיָה מַצִּיק לְלִבִּי. שָׁאַלְתִּי לִבְסוֹף:> – אַבָּא, אַתָּה לֹא סִפַּרְתָּ לִי כְּלָל מִי הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁעָשׂוּ אֶת הַ"מַּהְפֵּכָה" בַּחֲנוּת? מַדּוּעַ עָשׂוּ זֹאת? אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת, מְאֹד רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת… – אֲנָשִׁים פּוֹחֲזִים וְרֵיקִים, בִּהְיוֹתָם שִׁכּוֹרִים, הִתְנַפְּלוּ עַל הַחֲנוּיוֹת לְשָׁדְדָן… – אָמַר אַבָּא פְּשׁוּטוֹת.

– אֲבָל מַדּוּעַ רַק בַּחֲנוּתֵנוּ וּבְעוֹד חֲנוּיוֹת אֲחָדוֹת… מַדּוּעַ?

– רַק בְּמִקְרֶה… – עָנְתָה אִמָּא – הִתְנַפְּלוּ עַל חֲנוּיוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיָה קַל לָהֶם לְפָתְחָן…> – אֲֿבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי אֲנִי? – עָנִיתִי בְּחָפְזִי – הַיְּלָדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר אוֹמְרִים כִּי רַק עַל הַחֲנוּיוֹת שֶׁל “הַיְּהוּדִים הַמְּקֻלָּלִים” הִתְנַפְּלוּ, פָּאוּל בֶּן הַמְּכוֹנֵן אוֹמֵר: רַק עַל הַיְּהוּדִים הַמְּקֻלָּלִים – הֲגַם אָנוּ “יְהוּדִים מְקֻלָּלִים”?..

אַבָּא וְאִמָּא מִסְתַּכְּלִים חֲטוּפוֹת אִישׁ בִּפְנֵי רַעְיָתוֹ… אָז יַעֲנֶה אַבָּא מְתוּנוֹת: – לֹא סִימוֹן, אָנוּ יְהוּדִים, אֲבָל כְּלָל וּכְלָל לֹא מְקֻלָּלִים… לֹא נְכוֹנָה בְּפִי פָּאוּל… הָעוֹשִׂים הָרָעָה – הֵם הַמְקֻלָּלִים…

– וְעַל יְהוּדִים מֻתָּר לְהִתְנַפֵּל? עַל יְהוּדִים לֹא־מְקֻלָּלִים – מֻתָּר?..> אַבָּא וְאִמָּא לֹא עָנוּ לִי וְהֵחֵלוּ מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֵם בִּשְׂפָתָם, כְּאִלּוּ נוֹעֲצוּ – כַּךְ מְשַׁעֵר אֲנִי עַתָּה – אִם יְדַבְּרוּ אִתִּי נְכוֹנָה. אֲנִי הוֹסַפְתִּי לְהַרְבּוֹת וּלְהַעֲרִים שְׁאֵלוֹת וְאַבָּא עָנָה וְהִסְבִּיר לִי לְאִטּוֹ, לְפִי הֲבָנָתִי, אֶת כָּל הַסָּתוּם וְהֶחָתוּם לְעֵינַי: כְּיֶלֶד בֶּן תֵּשַׁע חָשַׁבְתִּי אָז, כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ גַרְנוּ – הִיא אַרְצֵנוּ, הַמֶּלֶךְ – מַלְכֵּנוּ, הַמֶּמְשָׁלָה – מֶמְשַׁלְתֵּנוּ. עַד אָז לֹא יָדַעְתִּי בָּרוּר מַה בֵּין יְהוּדִי לְנוֹצְרִי; יָדַעְתִּי כִּי אָנוּ גֶרְמַנִּים־יְהוּדִים וְיֵשׁ אֲחֵרִים גֶּרְמַנִּים־נוֹצְרִים: אַךְ כֻּלָּנוּ גֶרְמַנִּים שָׁוִים. הַהֶבְדֵּל הַיָּדוּעַ לִי הָיָה רַק זֶה, כִּי הַיְּהוּדִים הוֹלְכִים לִפְעָמִים אֶל בֵּית־כְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם וְהַנּוֹצְרִים אֶל בֵּית־תְּפִלָּה מְיֻחָד לָהֶם. אַחֲרֵי בָּאֵר לִי אָבִי אֶת דְּבָרָיו שְׁאִלְתִּיו:

– אִם כֵּן… אֵיפֹה הִיא אֶרֶץ הַיְּהוּדִים? וּמַה שֵּׁם מַלְכֵּנוּ אָנוּ?

אָז סִפֵּר אַבָּא בִּדְבָרִים רַכִּים וְיָפִים עַל דְּבַר מִלְחֲמוֹת הָרוֹמָאִים בַּיְּהוּדִים, אֶת אֲשֶׁר הֶגְלוּנוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַאֲשֶר מֵאָז אָנוּ נוֹדְדִים וְגוֹלִים שָׁנִים רַבּוֹת רַבּוֹת, “יוֹתֵר מֵאֶלֶף” שָׁנָה – וְאֶת אֲשֶׁר עוֹלַל לָנוּ בְּאַרְצוֹת נֵכָר…

כְּשֶׁכִּלָה אַבָּא לְסַפֵּר – זְכוּרָנִי – כְּמוֹ קָפְאָה דִמְמַת יָגוֹן בַּבָּיִת. אֲנִי רוֹאֶה עַתָּה אֶת עַצְמִי כִּהְיוֹתִי אָז, מְכֻוָּץ וּמְצֻמְצָם, שׁוֹקֵעַ בְּתוֹךְ כִּסֵּא לְיַד הַשֻּלְחָן. אִמָּא גַם הִיא יָשְׁבָה וְשָׁמְעָה דוֹמֶמֶת. אָבִי הֵיטִיב כָּל־כָּךְ לְסַפֵּר עַד שֶׁפָּצַע – וְאוּלַי בְּכַוָּנָה – אֶת נַפְשִׁי (כְּשֶׁגָּדַלְתִּי – יָדַעְתִּי כִּי אַבָּא הָיָה הַיְחִידִי בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁהָיָה נוֹטֶה לְצִיּוֹנִיּוּת). דִּבְרֵי הָאֱמֶת הַמּוּצָקִים בְּכָבְדָם נָפְלוּ בִּי כְּנֵטֶל יָגוֹן. נִדְמָה, כְּמוֹ הוּסַר אָז בְּבַת־אַחַת צְעִיף הַיַּלְדוּת מֵעַל עוֹלָמִי, נִגְלוּ עֵינַי לְרֶגַע וָאַבִּיט אֶל אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לַיֶּלֶד עוֹד לְהַבִּיט…אָבִי וְאִמִּי לֹא הָיוּ עוֹד בָּרֶגַע הַהוּא גִבּוֹרַי וּמְעוֹז חַיַּי, כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעֵינֵי כָּל יֶלֶד; הֵם הָיוּ קְטַנִּים, דַּלִּים וְחִדְלֵי־אוֹנִים. מִתּוךְ הֲמוֹן מַחֲשָׁבוֹת, מְעֻרְפָּלוֹת וְנוּגוֹת, שֶהִתְרוֹצְצוּ בְּקִרְבִּי, דִּבַּרְתִּי אָז בְּלִי לְהַבִּיט אֶל פְּנֵי אָבִי, כְּמוֹ לְעַצְמִי:

– וְאָנוּ אֵפוֹא הִנְנוּ מֵאָז… כָּל הַזְּמָן מְגֹרָשִׁים מֵאַרְצֵנוּ, הַיְּהוּדִים הֵם הָעָם הָאֶחָד שֶׁאֵין לוֹ אֶרֶץ… וְאֵין לוֹ מֶלֶךְ… הֲלֹא חֶרְפָּה הִיא… אֵיכָה נִסְבֹּל כַּזֹּאת… יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה!..

אֵינִי זוֹכֵר מֶה הָיוּ פְּנֵי אָבִי בְּעֵת שֶׁגִּמְגַּמְתִּי אֶת דְּבָרַי – אַךְ רָאִיתִי כְּמוֹ מָחָה דִמְעָה מֵעֵינוֹ בְּמִטְפַּחְתּוֹ…אַחַר נִגַּשׁ וּנְשָׁקַנִי עַל מִצְחִי, גַם אִמָּא מִלְמְלָה דִבְרֵי חִבָּה וּנְשָׁקַתְנִי וְחִבְּקַתְנִי. אָז יָשַב אַבָּא שֵׁנִית וְסִפֵּר, שֶׁהִנֵּה עַתָּה התְחִילוּ יְהוּדִים רַבִּים לָשׁוּב לְאַרְצָם, לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת וּלְהָקִים אֶת מוֹלַדְתֵּנוּ שָׁם… – וּמַדּוּעַ לֹא נָשׁוּב אָנוּ שָׁמָּה? נָשׁוּב גַּם אָנוּ – לָמָּה לֹא נֵלֵךְ מִפֹּה?… – שָׁאַלְתִּי מִתּוֹךְ תְּמִיהָה.

– הֲרוֹצֶה אַתָּה? – שָׁאַל אַבָּא. – מַה שְׁאֵלָה זוֹ? וַדַּאי… מְאֹד אֲנִי רוֹצֶה… – כֵּן, חֲבִיבִי, אֲנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי בְּקָרוֹב, לְכֹל הַיּוֹתֵר בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה נִסַּע שָׁמָּה.

ב. הַנְּסִיעָה

מֵאָז הָיוּ שִׁיחוֹת הַבַּיִת, בִהְיוֹתֵנוּ לְבַדֵּנוּ, אוֹ בְּהִמָּצְאֵנוּ בְּבֵית קְרוֹבֵינוּ וּמַכָּרֵינוּ, עַל־אוֹדוֹת נְסִיעָתֵנוּ לְאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל. עַתָּה יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי הָיוּ נִזְהָרִים הַגְּדוֹלִים מִדַּבֵּר דִּבְרֵיהֶם לְפָנַי – אַךְ אֲנִי, בְּעָבְרִי וּבְשׁוּבִי בַּחֶדֶר, בְהִשְׁתַּעַשְׁעִי כֹּה וָכֹה בְּעֵת הִתְוַכְּחָם, לֹא נֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי דִבְרֵיהֶם. גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִי, שֶׁאַבָּא וְאִמָּא, דּוֹדִי נָתָן (אֲחִי אַבָּא הַשֵּנִי, הַסְּטוּדֶנְט לְמַתֵּימַטִּיקָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּעִירֵנוּ) וְגַם דּוֹדִי הַצָּעִיר רְפָאֵל (אֲחִי אִמָּא, שֶׁלָּמַד בְּבֵית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר – הוּא הָיָה אָז בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה) הִתְכּוֹנְנוּ לִנְסוֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שְׁאָר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָרַבִּים לֹא הָיְתָה דַעְתָּם נוֹחָה מִזֶה. הַבִּקּוּרִים בְּבֵיתֵנוּ הָיוּ תְּכוּפִים וְהַוִּכּוּחִים – שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִים…הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי לָרֹב הָיוּ מוּפְלָאִים בְּאָזְנָי… מוּזָר הָיָה בְּעֵינַי, כִּי הַסָּבִים וּקְרוֹבִים רַבִּים אֲחֵרִים – יְדַבְּרוּ תַּרְעוּמוֹת וְלַעַג עָלֵינוּ “הַצִּיּוֹנִים” (אֲנִי חָשַׁבְתִּי אֶת עַצְמִי בְּלִבִּי, כְּמוּבָן, לְצַד הַצִּיּוֹנִים); מָה רָצִיתִי אֲנִי לִטְעוֹן כְּנֶגְדָם דְּבָרִים אֲחָדִים שֶׁיִסְתְּמוּ אֶת כָּל טַעֲנוֹתֵיהֶם…אֲבָל בָּרוּר הָיָה לִי, שֶׁאֵין לִי לְדַבֵּר וּלְהַרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִין: חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי שֶׁמָּא יִתְקַלְקֵל הָעִנְיָן… הָיִיתִי כְּחָרֵד עַל הַנְּסִיעָה… אוּלַי אָרַע בְּדַבְּרִי… הֵן בְּכָל יוֹם יָבוֹאוּ בִּטְעָנוֹת וּבְעִנְיָנִים חֲדָשִׁים…

דּוֹמֶה הָיָה בְּעֵינַי כָּל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, כְּאִלּוּ יַעַרְמוּ אֲנָשִׁים מַשָּׂא עַל גַּבֵּי מַשָּׂא, חֵפֶץ עַל חֵפֶץ עַל קָרוֹן בְּלִי טַעַם וָדַעַת, וַאֲנִי יָכוֹל לָשִׂים אֶת יָדִי לְתַקֵּן וּלְחַזֵּק אֶת הַנֶּעֱרָם וְהַמִּסְתַּבֵּךְ, אַךְ חוֹשֵׁשׁ אֲנִי: אוּלַי בְּמַגַּע יָדִי אֲנִי – יִפֹּל הַכָּל…

בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה, כְּשֶׁהָיִינוּ בַּתַּחֲנָה, הָיוּ רַבִּים מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בּוֹכִים וַעֲצוּבִים: אָז, זְכוּרַנִי, הָיִיתִי מֵסֵב אֶת עֵינַי מֵהֶם – נִמְנַעְתִּי לִרְאוֹתָם בְּקַלְקָלָתָם: מַה מְשֻנִּים הֵם בְּבִכְיָּתָם? דּוֹמִים הֵם מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הָיוּ “גְדוֹלִים” שֶׁבּוֹכִים בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים זְקוּקִים לִשְׁתּוֹת תְּרוּפָה קַלָּה לְהֵרָפֵא מִמַּחֲלָתָם… כִּמְעַט לֹא חָפַצְתִּי לְקַבֵּל אֶת הַמַתָּנוֹת שֶׁמָּסְרוּ לִי. וּבֶאֱמֶת לֹא שַׂמְתִּי לֵב אֲלֵיהֶן וְלֹא מָצָאתִי חֵפֶץ בָּהֶן. אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיוּ מַחְשְׁבוֹת הוֹרַי וְדוֹדַי, אַךְ אֲנִי נָסַעְתִּי מִשָּׁם כְּמוֹ בְּרֹגֶז.

הַנְּסִיעָה בָּרַכֶּבֶת, כְּיוֹמַיִם, הָיְתָה נְעִימָה – אַךְ כְּשֶׁעָלִינוּ מֵעִיר הַחוֹף לָאֳנִיָּה, גָּדְלָה שִׂמְחָתִי שִׁבְעָתַיִם: בָּאֳנִיָה הָיוּ מֵאוֹת אַנָשִׁים, רֻבָּם צְעִירִים, בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת חֲזָקִים וּזְקוּפֵי־קוֹמָה וּמַרְאֶה פְּנֵיהֶם טוֹב וְעַלִּיז. הֵם שָׁרוּ וְרָקְדוּ לְעִתִּים. אַבָּא אָמַר בְּעֶרֶב יוֹם הַשֵּׁנִי לִנְסִיעָתֵנוּ בַּיָּם, שֶׁאֵלֶּה הֵם “חֲלוּצִים” הַנּוֹסְעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּחוּרִים אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים עַתָּה לִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ, לַעֲבֹד אֶת אַדְמָתָהּ וְלַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּכְּפָר וּבָעִיר.

כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אַחֲרֵי־כֵן לְאַחַת הַקְּבוּצוֹת שֶׁל הַ"חֲלוּצִים" בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה וְעָמַדְתִּי עַל יָדָם, הָיִיתִי מָלֵא תִמָּהוֹן: הֵם דִבְּרוּ בְּשָׂפָה אֲשֶׁר לֹא הֲבִינוֹתִי אַף הֶגֶה מִמֶּנָּה. שַׁבְתִּי אֶל אָבִי וּשְׁאִלְתִּיו:

– אַבָּא, הַאִם הַחֲלוצִים הָאֵלֶּה, שָׁם, אֵינָם יְהוּדִים? – כֵּיצַד? יְהוּדִים טוֹבִים וִיְקָרִים הֵם. – אֲבָל הֵם אֵינָם מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתֵנוּ… אֵינִי מֵבִין אֶת שְׂפָתָם… – הַחֲלוּצִים הָאֵלֶּה מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת הַיְּהוּדִים. הֵם מְדַבְּרִים עִבְרִית, אַךְ אָנוּ מְדַבְּרִים שָׂפָה זָרָה לֹא לָנוּ. – מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר? הֲלֹא אָנוּ יְהוּדִים וְהַשָּׂפָה אֲשֶׁר אָנוּ מְדַבְּרִים אֵינָהּ לַיְּהוּדִים?

אַבָּא מָצָא שְׁעַת כֹּשֶׁר וְהִסְבִּיר לִי אֶת הָעִנְיָן שֶׁהָיָה מוּזָר בְּעֵינַי. הוּא גָמַר אֶת שִׂיחָתוֹ בְּאָמְרוֹ, שֶׁגַּם אָנוּ נִלְמַד מִיַּד לְבוֹאֵנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְדַבֵּר עִבְרִית. “זֹאת נַעֲשֶׂה טֶרֶם כֹּל”. אֲנִי כְּמוֹ נֶעֱצַבְתִּי אֶל לִבִּי, שֶׁלֹא אוּכַל לְהִתְרוֹעֵעַ וּלְשַׂחֵק עִם הַיְלָדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא אָבִין אֶת שְׂפָתָם, אַךְ אַבָּא אָמַר כִּי אֶלְמַד בְּנָקֵל. “בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אָמַר – עָלֵינוּ לְהִתְחַדֵּשׁ. הַכֹּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּאֹפֶן חָדָשׁ…”

בְּלִבִּי נִתְקַבְּלוּ הַדְּבָרִים יָפֶה יָפֶה; מוּבָן, בְּאַרְצוֹת נְדוּדֵינוּ הַזָּרוֹת הָיִינוּ מְשֻׁנִּים. לֹא כְּכָל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים. וְצָרִיךְ עַתָּה לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ.

וְכָל אוֹתָם יְמֵי הַנְּסִיעָה בַּיָּם, בְּקֶרֶב הֲמוֹן הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת, שֶׁהָיוּ מְבַלִּים לְעִתִּים בְּשִׁירָה אוֹ בְּרִקּוּד כְּשֶׁסְּבִיבָם הָיוּ מִתְכַּנְּשִׂים וְעוֹמְדִים מַלָּחִים, תַּיָּרִים, מִסְתַּכְּלִים וּמַקְשִׁיבִים לְשִׁירָתָם הָעַלִּיזָה – כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ בִשְׁבִילִי רַבֵּי־תַעֲלוּמָה, מְעֻלְּפֵי תִקְווֹת טְמִירוֹת, – בְּקִרְבִּי נִתְרַשֵּׁם הַכֹּל כְּעֵין אַגָּדָה מְלֵאָה עִנְיָן, כְּעֵין אֵלּוּ שֶׁסִּפֵּר אַבָּא, אוֹ שֶׁקָּרָאתִי בְּסִפְרֵי יְלָדִים, עַל מַסְּעֵי פְּלָאִים, מַסְּעֵי גְבוּרָה, דְּבַר תַּגְלִיּוֹת מַפְתִּיעוֹת וּמַקְסִימוֹת, רַק בְּהֶבְדֵּל גָּדוֹל אֶחָד: פֹּה אֲנִי בְּעַצְמִי נָתוּן בְּתוֹךְ הָעִנְיָנִים, גַם אֲנִי לוֹקֵחַ חֵלֶק בַּנְּסִיעָה בָּאֳנִיָּה, גַּם אֲנִי מְחַכֶּה לְכָל אֲשֶׁר שָׁמוּר לָנוּ כְּשֶׁנַּגִּיעַ לְאֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת.

אֶת אֲשֶׁר הִסְּתּוֹלֵל דִּמְיוֹנִי בִּי, מַה שְֶׁצִּיַּרְתִּי לִי מִבִּנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מִסְּלִילַת דְּרָכִים וּכְבִישִׁים, מְסִלּוֹת־בַּרְזֶל וְעַד בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת לֲאֲוִירוֹנִים – כָּל זֶה לֹא אַעֲלֶה עַל הַגִּלָּיוֹן, כִּי יִקְצַר לְהָכִיל גַּם מְעַט מֵהַרְבֵּה. אַבָּא, שֶׁבְּוַדַּאי הִרְגִּיש מִשְּׁאֵלוֹתַי, מִדְּבָרַי וּמֵהַצָּעוֹתַי שֶׁהִגַּשְׁתִּי מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֵלָיו, כִּי אֲנִי כֻּלִּי אָז בְּעוֹלַם הַדִּמְיוֹן, נִגַּשׁ לְאִטּוֹ – כְּפִי שֶׁאֲנִי מֵבִין עַתָּה – וְקָצַץ בִּזְהִירוּת אֶת כַּנְפֵי דִמְיוֹנִי… הוּא שׂוֹחֵחַ אִתִּי בְּכָל עֵת מְצֹוא עַל הָעֲבוֹדָה וְעַל בִּרְכַּת הָעֲבוֹדָה, עַל הַמַּעֲשִׂים וְהָעִנְיָנִים הַמְּחַכִּים לָנוּ בְּפַשְׁטוּתָם וּבְצוּרָתָם.

כְּשֶׁדִּבְּרוּ הוֹרַי וְדוֹדַי עַל עִנְיְנֵי הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ, שָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא: – וְאַתָּה, מָה הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה שָׁם? הֲתִפְתַּח שָׁם חֲנוּת סְפָרִים? – מַה דַעְתְּךָ אַתָּה? מָה אַתָּה חוֹשֵׁב עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? – כְּלוּם יָכוֹל אַתָּה לִבְנוֹת וְלַחֲרוֹשׁ כְּמוֹ הַחֲלוּצִים? אִם רַק תוּכַל… הֲרֵינִי סוֹבֵר… רַק כָּזֹאת עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת: לִבְנוֹת בָּתִּים אוֹ לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה – לְמָשָׁל…

– יִישַׁר כֹּחֲךָ! – עָנָה אַבָּא שָׂמֵחַ לִדְבָרַי – נָכוֹן, אָנוּ נָגוּר בַּכְּפָר, שָׁם נַעֲבֹד כֻּלָּנוּ – וְתִהְיֶינָה לָנוּ פָּרוֹת. תַּרְנְגוֹלוֹת וְיוֹנִים. יִהְיוּ לָנוּ סוּסִים, עֲגָלוֹת.

– נֶהְדָּר, – עָנִיתִי – הֲרֵי זֶה יִהְיֶה מְצֻיָּן!

ג. בַּ"עֲתִידוֹת"

בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַחֹרֶף הִגַּעְנוּ לְחֵיפָה. כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים הָיִינוּ שָׁם. אַבָּא וְהַדּוֹד נָתָן נָסְעוּ יְרוּשָׁלַיְמָה לְסַדֵּר עִנְיְנֵי הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ. אָז שָׁמַעְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל־דְּבַר “הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל”, הַמּוֹסֶרֶת אֲדָמָה לָרוֹצִים לִהְיוֹת עוֹבְדֵי־אֲדָמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁבָּא אַבָּא, בִּשֵּׁר לָנוּ אֶת דְּבַר הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, עַל הָאֲדָמָה הַנִּתֶּנֶת לָנוּ מֵאת הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל. אָנוּ נְיַסֵּד, עִם עוֹד שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּה אִיש, כְּפָר חָדָשׁ וּשְׁמוֹ יִהְיֶה: “עֲתִידוֹת”.

בְּזִכְרוֹנִי חֲרוּתִים עָמֹק־עָֹמֹק כָּל אוֹתָם יְמֵי הַהֲכָנָה לִנְסִיעָתֵנוּ אֶל אַדְמָתֵנוּ, בְּיִחוּד יוֹם הַנְּסִיעָה מֵחֵיפָה לָעֵמֶק.> יָצָאנוּ אַחֲרֵי שְׁעוֹת הַבֹּקֶר מֵחֵיפָה. שְׁמוֹנָה קּרוֹנוֹת גְּדוֹלִים רְתוּמִים לְסוּסִים יָפִים, בְּרִיאִים הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ אֶל נַחֲלָתֵנוּ. עַל חֲמִשָּׁה קְרוֹנוֹת יָשַׁבְנוּ צְפוּפִים הָאֲנָשִׁים (צְעִירִים, צְעִירוֹת וּמִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת מִפּוֹלוֹנִיָּה, רוּסִיָּה וְגֶרְמַנְיָה) וְעַל שְׁלֹשֶׁת הַקְּרוֹנוֹת הָאַחֵרִים הָעָמְסוּ חֲפָצֵינוּ הַשּׁוֹנִים. אֶזְכֹּר אֶת כָּל פִּרְטֵי הַמַּסָּע עַל הַקְּרוֹנוֹת בַּיּוֹם הַהוּא. רַק עַתָּה אֵדַע לְכַנּוֹת אֶת אֲשֶׁר חַשְׁתִּי וְקָלַטְתִּי בִּהְיוֹתִי יֶלֶד, זָר וְנָכְרִי לְכָל אֲשֶׁר הִתְהַוָּה וְקָם לְעֵינָי.

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי רֵאשִׁית חֶשְׁוָן. בַשָּׁמַיִם טָסוּ עֲנָנִים צְחוֹרִים, בֶּהָרוֹת־בֶּהָרוֹת מַבְהִיקוֹת. רוּחוֹת קְרִירוֹת הָיוּ נוֹשְׁבוֹת עַל פָּנֵינוּ, כְּמוֹ רָמְזוּ חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ נִסְתָּרוֹת וּנְצוּרוֹת לְיָמִים יָבוֹאוּ: כְּמוֹ לִטְּפוּ אֶת הַנּוֹסְעִים וְטָפְחוּ עַל גַּבָּם שֶׁל אֵלֶּה הַבָּנִים, הַיְקָרִים־הַנֶּאֱמָנִים, הַבָּאִים מִמֶּרְחַקֵּי־מֶרְחַקִּים לְחַדֵּשׁ אֶת נְעוּרֵי עַמָּם עֲיֵף־הַנְּדוּדִים וּשְׂבַע־הַקְּלוֹנוֹת. וְדָמוּ נְשִׁיבוֹת הָרוּחוֹת הַקַּלִילוֹת הֲלָלוּ, בְּרַחְפָן בַּמֶּרְחָב הַבָּהִיר־בָּהִיר מִנֹּגַהּ קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ צוֹהֶלֶת, שׁוֹפַעַת תַּעֲצוּמוֹת אוֹרוֹת וָזֹהַר, – כְּאִלּוּ הָיוּ כְּרוּבִים נֶעֱלָמִים, אֲצוּלִים מִמְּרוֹמִים, אֲשֶׁר יְלַוּוּ אֶת הַנּוֹסְעִים, בְּשִׁירַת־לַחַש רַבַּת כַּוָּנָה, וַיִהְיוּ כְּנוֹסְכִים מֵעַל רָאשֵׁי הַנּוֹסְעִים עֹז וְתִקְוָה, רֹךְ וְתַנְחוּמִים לִימֵי הֶעָתִיד הַבָּאִים…

עַתָּה, בְּרָשְׁמִי זֹאת עַל נְיָר, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, עוֹד אֲדַמֶה לִשְׁמוֹעַ קוֹלוֹת שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה, צְרִיחַת הָאוֹפַנִּים וְקוֹל תְּנוּדוֹת הָעֲגָלוֹת, עוֹלִים מִבֵּין שׁוּרַת הָעֲגָלוֹת הָאֲרֻכָּה, בַּעֲשׂוֹתָן אֶת דַּרְכָּן וּבְהִפָּתְלָן כֹּה וָכֹה בֵּין שְׁבִילִים צָרִים עַל־יַד שָׂדוֹת רֵיקִים וְדוֹמְמִים, וְהָיוּ כְּמוֹ עָבְרוּ בְּתַהֲלוּכָה אַגָּדִית אֶל מָקוֹם פִּלְאִי לָחוֹג חַג חָדָשׁ נַעֲלֶה וְרַב עִנְיָן…

פֹּה וָשָׁם, מִבֵּין הָעֲגָלוֹת הַמְּלֵאוֹת, נִשָּׂא לְפֶתַע מִפִּי אֶחָד קוֹל זִמְרָה צָלוּל, עַז, רְווּי־גַּעֲגוּעִים, וְיֵשׁ וּהִשְׁתַּפְּכָה שִׁירָה רוֹמֵמָה בְּצִבּוּר, עֲגָלָה עֲגָלָה וְשִׁירָתָהּ הַמְּיוּחָדָה, קְבוּצָה – וּצְלִילֶיהָ.

וְהָיוּ הַקּוֹלוֹת כְּהֵדִים עוֹלִים מִמֶּרְחַקִּים, מֵאַרְצוֹת־מוֹלֶדֶת נֶעֱזָבוֹת וְנוּגוֹת. לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלּוּ הַשָּׁמַיִם מִתְכַּסִּים עֲנָנִים, שֶׁהָלְכוּ וְהִתְרַחֲבוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ. מֵרָחוֹק כְּבָר נִרְאָה הַצְּרִיף הַגָּדוֹל, הַיְּחִידִי, אֲשֶׁר הוּקַם יָמִים מִסְפָּר לִפְנֵי בּוֹאֵנוּ אֶל אַדְמָתֵנוּ. "עוד חֲצִי שָׁעָה וְנַגִּיעַ ל״עֲתִידוֹת״ – עָבְרָה הַבְּשׂוֹרָה מֵעֲגָלָה לַעֲגָלָה.

אַךְ הִגַּעְנוּ אֶל אַדְמָתֵנוּ, רַק הִסְפַּקְנוּ לְפָרֵק אֶת מַשָּׂאֵנוּ מִן הָעֲגָלוֹת – וְהָאֹפֶק מִמִּזְרָח נִרְאָה כְּעָמוּס עָנָן קוֹדֵר, אָיֹם וּמַבְעִית בְּמַרְאֵהוּ הַשָּׁחוֹר. מֵרָחוֹק נִשְׁמַע קוֹל הָרַעַם בִּגְבוּרָתוֹ.

הַצְּרִיף גָּדוֹל וְרָחָב. בְּחֶלְקוֹ הַשְּׁלִישִׁי נִבְדַּל עַל־יְדֵי חַיִץ – אֻרְוָה לְסוּסִים, בּשֵּׁנִי – לַפָּרוֹת הַמְעַטּוֹת וְהַשְׁאָר נוֹעַד לְמַחְסָן וְלִצְרָכִים אֲחֵרִים. הָיוּ אִתָּנוּ אֹהָלִים, אַךְ בְּחָשְׁשֵׁנוּ לְגֶשֶׁם שֶׁיֵּרֵד, הָסְכַּם לָלוּן הַלַּיְלָה בַּצְּרִיף עַל הַמַּחְצָלוֹת שֶׁהֵבֵאנוּ אִתָּנוּ. הַ"מְּסַדֵּר" מִטַּעַם הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת, אִישׁ גָּבוֹהַּ וּשְׁזוּף־שֶׁמֶשׁ, הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ זֶה כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה וַאֲשֶׁר הָיָה הָעוֹזֵר וְהַיּוֹעֵץ לְמִתְיַשְּׁבִים רַבִּים בְּעֵת הִוָּסֵד “נְקֻדּוֹת” שׁוֹנוֹת, הֶרְאָה לָנוּ כִּמְעַט עִם חֲשֵׁכָה אֶת גְּבוּלוֹת אַדְמָתֵנוּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. אַחֲרֵי זֹאת הוֹבִילוּנוּ אֶל הַנַּחַל הָעוֹבֵר בְּמֶרְחַק כַּעֲשָׂרָה רְגָעִים מִמְּקוֹם הַצְּרִיף בְּתוֹךְ אַדְמָתֵנוּ. הִשְׁקוּ אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַפָּרוֹת. מִלְאוּ אֶת פַּחֵי הַמַּיִם הָאֲחָדִים, וּבְּבוֹאֵנוּ לַצְּרִיף הֵחֵל לְהַמְטִיר טִפִּים עָבִים וּכְבֵדִים.

בַּצְּרִיף הֹעֲלוּ נֵרוֹת אֲחָדִים, קְבוּצָה וְנֵרוֹתֶיהָ. אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה עַזָּה, רְעָמִים חֲזָקִים הִתְפּוֹצְצוּ מֵעַל רֹאשֵׁנוּ בְּאַדִּיר. בְּרָקִים מַבְהִיקִים קָרְעוּ תְּכוּפוֹת אֶת חֶשְׁכַת הַצְּרִיף. בַּחַלּוֹנוֹת לֹא הָיוּ עוֹד שְׁמָשׁות; רוּחוֹת סוֹעֲרִים פָּרְצוּ מִכָּל עֵבֶר; מִפָּעַם לְפַעַם כָּבוּ הַנֵּרוֹת. וּבִן־רֶגַע נִתְּכוּ עַל הָאֲדָמָה זִרְמֵי מָטָר עַזִּים. עַתָּה אָבִין יָפֶה אֶת הַפָּסוּק “וַאֲרֻבּוֹת הַשָּמַיִם נִפְתָּחוּ”. אָכֵן נִדְמֹה נִדְמָה כְּמוֹ נִבְקְעוּ הַשָּמַיִם וְהוֹרִידוּ בְּזַעַף אֶת גִּשְׁמֵיהֶם. הַיְלָדִים הָאֲחָדִים שֶׁהָיוּ בֵּינֵינוּ הֵרִימוּ קוֹל בֶּכִי; אֲנִי הִתְכַּוַּצְתִּי בַּפִּנָּה עַל יַד אִמָּא – הִיא יָשְׁבָה דוֹמֶמֶת כַּעֲצוּבַת רוּחַ. הַ"מְסַדֵּר" הִתְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבוּצוֹת בַּצְּרִיף וְהֵרִים קוֹלוֹ בַּעֲלִיצוּת וּבִטָּחוֹן וְהָיָה מַסְבִּיר וּמְבָאֵר וְנוֹתֵן עֲצוֹתָיו לָאֲנָשִׁים.

אֲנִי הָיִיתִי כֻּלִּי תְּמִיהָה וּפְלִיאָה מִכָּל הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלָה לְפֶתַע לְעֵינַי. כְּשֶׁשְׁאֵלַנִי אַבָּא אִם רוֹצֶה אֲנִי דְבַר־מָה, עֲנִיתִיו: “מַה נַּעֲשֶׂה אִם כַּךְ יוֹרְדִים תָּמִיד הַגְּשָׁמִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? זֶה מַפְחִיד”… אַבָּא עָנָה אוֹתִי כִּמְנַחֵם: “הִנֵּה הָאָדוֹן (הַ"מְסַדֵּר") אוֹמֵר כִּי לְמָחָר יִהְיוּ הַשָּמַיִם טְהוֹרִים וּכְחֻלִּים וְהַכֹּל יֵרָאֶה רַעֲנָן וּמְחֻדָּשׁ”. הַ"מְסַדֵּר" סִפֵּר לָנוּ בִּשְׂפָתֵנוּ, כִּי הַגֶּשֶׁם הַזֶּה הוּא הָרִאשׁוֹן (הַיּוֹרֶה) הַבָּא לְהַרְטִיב וּלְרַכֵּךְ אֶת הָאֲדָמָה, הַצְּמֵאָה לְמַיִם זֶה כְּשִׁבְעָה חֳדָשִׁים, לְמַעַן תּוּכַל הַמַּחֲרֵשָׁה לִפְלֹחַ אֶת הָאֲדָמָה: הוּא תֵּאֵר לָנוּ אֶת טֶבַע הָאָרֶץ, אַקְלִימָהּ, תְּקוּפוֹתֶיהָ וּגְשָׁמֶיהָ, וְלִבְסוֹף הוֹסִיף מִתּוֹךְ הַרְחָבַת לֵב: "סִמָּן טוֹב הוּא לָכֶם גֶּשֶׁם כָּזֶה לְעֵת בּוֹאֲכֶם לְנַחֲלַתְכֶם: מִי יִתֵּן וְהָיוּ כִּשְׁלוֹנוֹתֵיכֶם, עֲמַלְכֶם וְגַם יִסּוּרֵיכֶם חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים כָּמוֹהוּ, כַּגֶּשֶׁם הַזֶּה הַבָּא לִזְמַן קָצָר בְּזַעַף וּבְרֹגֶז, וּבְעָבְרוֹ הוּא מַשְׁאִיר אַחֲרָיו יְמֵי זֹהַר וְנֹעַם, חֲמִימוּת וְיֹפִי לְיָמִים רַבִּים…

בְּדַעְתִּי וּבְהַכִּירִי אַחֲרֵי־כֵן אֶת הָאָרֶץ רָאִיתִי, כִּי אָכֵן צָדַק בִּדְבָרוֹ וּבִמְשָׁלוֹ. לְמָחֳרָת הַיּוֹם הָיוּ אָמְנָם הַשָּמַיִם בְּהִירִים וְיָפִים – כְּאִלּוּ זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עָנָן.

אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים יָצְאוּ הַגְּבָרִים לַעֲבוֹד בַּשָּׂדֶה. אָנוּ הַיְלָדִים (הָיִינוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בָּנִים וּבָנוֹת שׁוֹנִים בְּגִילָם) שִׂחַקְנוּ עַל יַד הָאֹהָלִים אֲשֶׁר הֵקִימוּ בְּקִרְבַת הַצְּרִיף וְלִפְעָמִים עָזַרְנוּ לְאִמָּא.

מִימֵי הַחֹרֶף הָהֵם יַעֲלֶה לְעֵינַי עַתָּה מַרְאֶה הָאֲנָשִׁים – אָבִי וַחֲבֵרָיו – בְחָרְשָׁם בְּמֶרְחֲבֵי הַשָּׂדוֹת הַמִּשְׂתָּרְעִים וּבְלֶכְתָּם אַחֲרֵי צִמְדֵי הַסּוּסִים. מֵרָחוֹק נִרְאוּ הַחוֹרְשִׁים תָּמִיד, בְּשָׁלְחָם יְדֵיהָם הַמּוּשָׁטוֹת, הָאוֹחֲזות בַּמַחֲרֵשָׁה אוֹ בַּמּוֹסֵרוֹת – כִּיצוּרִים מוּפְלָאִים, הַמִּתְאַבְּקִים שָׁם עִם כֹּחוֹת תַּקִּיפִים, אֵיתָנִים, לְמַעַן הוֹצִיא וְגָאֹל מִידֵיהָם אֵיזֶה אוֹצָר קָדוּם וְיָקָר… אָכֵן: הֵם אִמְנוּ יְדֵיהָם בַּעֲבוֹדָה קְּדוּמָה־יְקָרָה, אֲשֶׁר נִגְזְלָה מִן הָעָם הַיְּהוּדִי זֶה אֲלָפִים בַּשָּׁנָה וְדוֹמֶה הָיָה כְּמוֹ אוֹתָה עָמְלוּ לִכְבֹּשׁ וּלְנַצֵּחַ.

בְּבוֹא יְמֵי הַקַּיִץ, בְּחָדְשֵׁי אִיָּר־סִיוָן, הֵחֵלּוּ לְיַבֵּשׁ אֶת הַבִּצּוֹת שֶׁמִסָּבִיב לְאַדְמָתֵנוּ. כְּשִׁבְעַת אֲלָפִים דּוּנָם סְבִיבֵנוּ תָּפְסוּ הַבִּצּוֹת. דּוֹמָה הָיְתָה אַדְמַת הַבִּצָּה הַגְּדוֹלָה בְּשִׁטְחָהּ הֶעָצוּם, מִסָּבִיב לִשְׂדוֹת הַקָּמָה הַיְרַקְרַקָּה, הַזְּקוּפָה, הָרַעֲנַנָּה, כִּבְרִיָּה בַּעֲלַת חַיִּים, הַמּוּטָלָה שָׁם כִּמְנֻדָּה וְנִשְׁכָּחָה בְּשֶׁל כֵּעוּרָהּ וּמַרְאֶהָ הַנֶּאֱלָח…

כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ, לָרֹב בְּקוֹל רָם, דִבְרֵי אַזְהָרָה, שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הָעוֹבְדִים אֶל הַמִּתְקָרְבִים שָׁמָּה:> – אַל תִּרְחַק לֶכֶת מִן הַצַּד הַהוּא – שָׁם בִּצָּה!.. – שִׂים לֵב, אַל תִּכָּנֵס בַּבִּצָּה!..> דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ יָרְדוּ וְנָפְלוּ הַקוֹלוֹת הָאֵלֶּה, כְאִמְרוֹת עֶלְבּוֹן מַחְפִּירוֹת, עַל אַדְמַת הַבִּצּוֹת הַנִּשְׁכָּחָה, הָעֲזוּבָה… וְצַר, צַר הָיָה עַל צַעַר הָאֲדָמָה כְּעַל צַעַר בַּעֲלי־חַיִּים…

כְּשֶׁהֵחֵלּוּ בְּיִבּוּשׁ הַבִּצָּה הָיוּ אָבִי וְדוֹדִי בֵּין הָעוֹבְדִים. בְּאַחַד הַיָּמִים, מִבְּלִי לְהִתְכּוֹנֵן לְכָךְ עָבַרְתִּי לְאִטִּי מֶרְחָק חֲצִי שָׁעָה וּבָאתִי עַד מְקוֹם עֲבוֹדַת הַיִּבּוּשׁ. מִסָּבִיב הָיוּ מְפֻזָּרִים צִנּוֹרוֹת כְּבֵדִים וְעָבִים, קְרָשִׁים וְקוֹרוֹת. הַצִּנּוֹרוֹת הוּבְאוּ לְטָמְנָם בָּאֲדָמָה. גַּם חָפְרוּ תְּעָלוֹת אֲרֻכּוֹת וִישָׁרוֹת לְרֹחַב הַבִּצּוֹת לְמַעַן יִקָּווּ הַמַּיִם בְּתוֹכָן. עָמַדְתִּי עַל גִּבְעָה נְמוּכָה. בְּמֶרְחָק מָה נִרְאוּ הַתְּעָלוֹת הַצָּרוֹת וְהַיְשָׁרוֹת, הַמַּבְרִיקוֹת מִפְּנֵי הַמַּיִם, כְּפַסֵּי תַּחְבֹּשֶׁת עֲנָקִיִּים אֲשֶׁר חָבְשׁוּ “אַחִים רַחֲמָנִים” לָאֲדָמָה הַחוֹלָה־הַדְּווּיָה לְהַעֲלוֹת לָהּ מָזוֹר וַאֲרוּכָה.

פִּתְאֹם, מִמֶּרְחָק עֲשָׂרָה צְעָדִים, רָאִיתִי וְהִנֵּה מִסְפָּר אֲנָשִׁים, מַדֵּיהֶם מוּרָמִים עַד מָתְנֵיהָם, זְרוֹעוֹתֵיהֶם חֲשׂוּפוֹת (אֲחָדִים הָיוּ כִּמְעַט עֲרֻמִּים) נָשְׂאוּ סַלֵּי טִיט הַבִּצּוֹת וְהִשְׁלִיכוּם מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַתְּעָלָה. בְּאֶמְצָע הַתְּעָלָה, בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַמְרֻפָּשִׁים, בְּעֹמֶק אַמָּה, רָאִיתִי אֶת אָבִי, גַם הוּא עָרֹם כִּמְעַט, כָּפוּף וּמֵרִים סַל הַטִּיט וּמוֹסְרוֹ לַחֲבֵרוֹ. זְרוֹעוֹתָיו אַף הֵן מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט שָׁחוֹר, עַד אַצִּילוֹתֵיהֶן, עַל פָּנָיו נִזְרְקוּ וְדָבְקוּ רִגְבֵי רֶפֶשׁ, כְּתָמִים…

הָעוֹבְדִים לֹא הִרְגִּישׁוּ בִּי. רֶגַע קָט תְּקָפַנִי, בְּעָמְדִי תּוֹהֶה וְדוֹמֵם, רֶגֶשׁ מוּזָר, כְּעֵין עֶלְבּוֹן וְרַחֲמָנוּת עַל אָבִי. אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה רָחֲפָה פִּתְאֹם נֶגֶד עֵינַי דְמוּת אָבִי – וְהִנֵּה הוּא, בְּקוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה, לָבוּשׁ חֲלִיפָה שְׁחוֹרָה מְגוֹהֲצָה, כּוֹבָע שָׁחוֹר נוֹצֵץ עַל רֹאשׁוֹ וּכְסָיוֹת לְבָנוֹת וּצְחוֹרוֹת עַל יָדָיו: כַּךְ הָיָה נוֹהֵג לִלְבּושׁ “שָׁם”, בְּעִירֵנוּ, כְּשֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּלֵּילוֹת לַתֵּיאַטְרוֹן אוֹ לַחֲגִיגַת חֲתוּנָה וָנֶשֶׁף. חַשְׁתִּי כְּאִלּוּ הוּטַל עָלַי לְהוֹצִיא בְּרֶגַע זֶה מִשְׁפָּט, מִי מִשְּׁנֵי הַיְצוּרִים הָאֵלֶּה – אָבִי הַלָּבוּשׁ הָדָר וִיקָר, אוֹ זֶה הָעוֹמֵד פֹּה חֲשׂוּף בָּשָׂר, שָׁקוּעַ עַד בִּרְכָּיו בַּטִּיט הַכָּבֵד – הוּא אָהוּב וְחָבִיב יוֹתֵר לִי? בְּמִי הָיִיתִי בּוֹחֵר לְאָב לִי? הִרְהוּר זֶה עָבַר בְּרֹאשִׁי בִּמְעוּף עַיִן; בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה לְמַחֲשַׁבְתִּי זוּ, מִבְּלִי רְצוֹנִי, כְּמוֹ נִדְחַפְתִּי בְּיַד חֲזָקָה, קָפַצְתִּי בְּאַחַת, בְּצַהֲלַת קוֹל, שִׁלַּבְתִּי אֶת זְרוֹעוֹתַי עַל צַוָּארָיו וּנְשַׁקְתִּיו בְּפָנָיו…

– מַה יֵּשׁ, שִׁמְעוֹן, מַה בָּאתָ הֵנָּה, חָבִיב, מַה פִּתְאֹם?… – לֹא כְּלוּם… אַתָּה… אַתָּה גִבּוֹר, אַבָּא… וּמִיַּד קָפַצְתִּי שֵׁנִית וְעָלִיתִי, הִתְרַחַקְתִּי מִשְָּׁם. לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי…רָצִיתִי לָתֵת קוֹלִי בִּבְכִי מִתּוֹךְ הַלְמוּת־לֵב קַלָּה וְגַם מִתּוֹךְ חֶדְוָה לֹא אֵדַע כַּנּוֹתָהּ – לֹא רָצִיתִי כִּי יִלְעֲגוּ לִי הַגְּדוֹלִים וָאַרְחִיק מִשָּׁם…

אַחֲרֵי שֶׁגָּמְרוּ אֶת יִבּוּשׁ הַבִּצּוֹת – הֵחֵלּוּ בְּבִנְיַן צְרִיפִים. הָאֹהָלִים הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהֵעָלֵם, בִּמְקוֹמָם הוּקְמוּ צְרִיפִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים (בְּאֹפֶן אֲרָעִי, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמָן לִבְנוֹת בִּנְיְנֵי אֶבֶן).

מִפְּקִידָה לִפְקִידָה הָיוּ בָּאִים “רָאשִׁים” וּמַנְהִיגִים מִירוּשָלַיִם מִ"וַּעַד הַצִּירִים" וּמִן “הַקֶּרֶן הַקַּיֶמֶת”: הֵם הָיוּ מְבַקְּרִים וּמִתְבּוֹנְנִים בַּעֲבוֹדַת כְּפָרֵנוּ: אַחֲרֵי לֶכְתָּם, כָּעֲבוֹר יָמִים מִסְפָּר, הָיוּ מַגִּיעִים אֵלֵינוּ תָּמִיד צָרְכֵי־בִּנְיָן, עֲגָלוֹת, מְכוֹנוֹת, צָרְכֵי מֶשֶׁק, סוּסִים וְגַם אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים נוֹסְפוּ מִפֶּרֶק לְפֶרֶק בִכְפָרֵנוּ.

בַּשָּׁנָה הַשְׁנִיָּה לְבוֹאֵנוּ לַ"עֲתִידוֹת" – הָיִינוּ כְּבָר כִּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה יֶלֶד. הָיוּ שְׁלֹשָׁה מוֹרִים, אֶחָד לִגְדוֹלִים וּשְׁנַיִם לְבֵית־הַסֵּפֶר. עִם הִתְרַבּוּת הַתּוֹשָׁבִים – רָבְתָה הָעֲבוֹדָה בַּ"עֲתִידוֹת". קוֹל הָעוֹבְדִים בְּעֵץ וּבְבִנְיָן הָיָה מְנַסֵּר תָּמִיד בַּמּוֹשָׁב.

כְּשֶׁהִשְׁקִיף הָרוֹאֶה מִן הַגִּבְעָה הַגְּבוֹהָה, הָרְחוֹקָה קְצָת מִן הַכְּפָר, נִדְמֶה לוֹ אָז כְּאִלוּ הוּקַם פֹּה הַכֹּל לְפֶתַע בִּפְקוּדַת שַׂר שַׁלִּיט נֶעְלָם; לִפְנֵי כְּפָרֵנוּ כְּבָר נִתְּנוּ הַקַּוִּים הָעִקָּרִיִּים (אַף כִּי עוֹד חָסְרוּ בָּתִּים וּבִנְיָנִים רַבִּים): שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת צְרִיפִים (בָּתִּים לְעָתִיד) לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, בְּצוּרַת¹ “חֵית״ מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲנָקִית; בֵּין שׁוּרוֹת הַבָּתִּים נִמְשְׁכוּ הַחֲצֵרוֹת וְגִנּוֹת הַיְרָקוֹת עַל יַד כָּל בַּיִת; בֵּחָלָל הַגָּדוֹל וְהָרָחָב שֶׁל הַ”חֵית" נִקְבַּע מְקוֹם “הַגָּן הַמֶּרְכָּזִי” שֶׁתָּפַס אֶת אֹרֶךְ כָּל הַכְּפָר; בְּתוֹךְ הַגָּן נִקְבְּעוּ מְקוֹמוֹת הַבִּנְיָנִים הַצִּבּוּרִיִּים: בֵּית־הַסֵּפֶר, הַסִּפְרִיָּה, בֵּית הַוַּעַד, בֵּית־הַכְּנֶסֶת, בֵּית הָעָם וְאוּלָם גָּדוֹל לְחִזָּיוֹן וּלְהִתְעַמְּלוּת. בִּקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה, בָּרְחוֹב, הָיוּ חֲנוּיוֹת בַּעֲלֵי־הַמְלָאכָה הַשְׁוֹנִים, מַחְסְנֵי הַמַּכֹּלֶת וְיֶתֶר צָרְכֵי הַעֲבוֹדָה; בִּמְבוֹא הַמּוֹשָׁבָה הוּקָם כְּבָר אָז מִגְדַּל הַמַּיִם, וְעוֹד בִּנְיְנֵי אֶבֶן, גְּבוֹהִים בְּמִקְצָת וְנָאִים, מִשְּׁנֵי עֵבְרֵי הַמָּבוֹא נִטְּעוּ בְּרוֹשִׁים רַבִּים מְאֹד בְּשוּרָה יְשָׁרָה וַאֲרֻכָּה.

אָנוּ הַיְלָדִים הָיִינוּ מְבַקְּרִים אֶת כָּל מְקוֹמוֹת הָעֲבוֹדָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. בְּעֵינֵינוּ הָיָה כָּל צְרִיף שֶׁהוּקָם, כָּל בִּנְיָן שֶׁנִּבְנָה, וְכָל גִּנָּה שֶׁעֻבְּדָה וְנִגְדְּרָה – כְּאַחִים וַאֲחָיוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ לָנוּ לְמַזָּל טוֹב.

וְלִי, אֲשֶׁר נוֹלַדְתִּי בִּכְרָךְ גָּדוֹל בְּחוּץ־לָאָרֶץ שֶׁאֵין רוֹאִים שָׁם אֶת הָאֲנָשִׁים בַּעֲבוֹדָתָם (כִּי הַכֹּל מוּבָא שָׁם מוּכָן וְגָמוּר מִבֵּית הַחֲרֹשֶׁת) וַאֲשֶׁר לֹא רָאִיתִי כִּמְעַט אֶת הָעֲבוֹדָה בַּכְּפָר וּבַאֲדָמָה – לִי הָיָה כָּל מַרְאֵה הַכְּפָר, בְּהַחִילּוֹ אֶת דְּבַר יוֹמוֹ לְעֵת הַבֹּקֶר בּהֹלֶם־דֹּפֶק הָעֲבוֹדָה בְּעֵץ וּבְאֶבֶן, בִקְרוֹנוֹת שׂוֹאֲנִים וּמִשְׁתַּקְשְׁקִים, בַּעֲבוֹדוֹת הָרֶפֶת וְהַגִּנָּה עַל יְדֵי הַנָּשִׁים וְהַצְּעִירוֹת הַחֲבוּשׁוֹת סוּדָרִים לְבָנִים לָטֹהַר, כִּקְּרִיאָה תְּדִירִית הַמְגָרָה אוֹתִי וְיוֹצֶקֶת בִּי חֵשֶׁק טָמִיר לְשַׁתֵּף גַם אֲנִי אֶת עַצְמִי בַּעֲבוֹדָה, לְהִסָּפֵחַ לַתְּנוּעָה, לֲמַּעֲשֶׂה. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא בִּקַּרְתִּי בִּקְבִיעוּת בְּבֵית־הַסֵּפֶר; לָמַדְתִּי בְּשִׁעוּרִים פְּרָטִיִּים שְׁעָתַיִם לְיוֹם (יֶתֶר הַיְלָדִים בְּנֵי גִילִי יָדְעוּ רֻבָּם יוֹתֵר מִמֶּנִּי). לָמַדְתִּי אָז מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה שֶׁל רָעֵב. אַבָּא הָיָה אוֹמֵר, שֶׁעָלַי לִלְמֹד אֶת הַשָּׂפָה לְעָמְקָהּ, בִּהְיוֹתִי הַצָּעִיר בַּבַּיִת, וְעָלַי לְמַלֵּא אֶת הַמַּחְסוֹר אֲשֶׁר בְּבֵיתֵנוּ לַשָּׂפָה – וְאָמְנָם בְּמֶשֶׁךְ שְּׁתֵּי שָׁנִים הִשַּׂגְתִּי אֶת כָּל חֲבֵרַי: עָבַרְתִּי עַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְסִפּוּרֵיהֶם הַנִּפְלָאִים נֶחֶרְתוּ עָמֹק בְּלִבִּי.

שְׁעוֹת הַחֹפֶשׁ הָיִיתִי מְבַלֶּה אֵצֶל הָעוֹבְדִים, בַּחֲנוּיוֹת הַנַּגָּרִים וּבְיִחוּד אֵצֶל “הֶחָבֵר אַבְנֵר” הַנַּפָּח. בַּמּוֹשָׁב קָרָאנוּ לוֹ: “אַבְנֵר כֹּל־יָכוֹל”. הוּא הָיָה מְכוֹנֵן, אַךְ יָדָיו הָיוּ אֱמוּנוֹת וּבְטוּחוֹת בְּכָל מְלָאכָה: מַעֲשֶׂה וְחָלָה הַסַּנְדְּלָר הָאֶחָד בִּכְפָרֵנוּ בַּחֹרֶף, וְהַשֵּׁנִי נָסַע לְתֵל־אָבִיב – וְהוּא תִּקֵּן אֶת הַנְּעָלִים שֶׁל אִכָּרִים אֲחָדִים. הוּא נִכְנַס לַחֲנוּת הַסַּנְדְּלָר וְעָשָׂה בְּסַנְדְּלָרוּת כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה בְּאוּמָנוּתוֹ.

“הֶחָבֵר אַבְנֵר” הָיָה חֲבִיב הַיְלָדִים. הוּא כֹּה עַלִּיז וְטוֹב תָּמִיד; צְחוֹק קַל, נוֹבֵעַ מִטּוּב לֵב וְהַרְחָבַת דַּעַת, מְרַחֵף תָּדִיר עַל פָּנָיו; מְסֻפְּקַנִי אִם רְאִיתִיו פַּעַם (גַּם כְּשֶׁבָּאוּ אַחַר כַּךְ יָמִים קָשִׁים לַ"עֲתִידוֹת") עָגוּם אוֹ זוֹעֵף. הֹלֶם פַּטִּישׁוֹ עַל הַסְּדָן – הָיָה מְלֻוֶּה לָרֹב בְּשִׁירוֹ הָעַז וְהַנָּעִים. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְבוֹאֵנוּ לַ"עֲתִידוֹת", בַּחֲנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, וְהָיִיתִי עוֹזֵר לוֹ בְּכֹה אוֹ בְּכֹה. מִבֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר בִּפְנִים הַכְּפָר – מוּל בֵּית הָעָם – הִגִּיעָה לָרֹב לְאָזְנַי מִמְּרוֹם הַגִּבְעָה, הַלְמוּת פַטִּישׁוֹ שֶׁל “הֶחָבֵר אַבְנֵר” וְהָיְתָה בְּאָזְנַי כְּקוֹרֵאת לֶעֱזוּז וְחַיִּים. בִּשְׁעוֹת צָהֳרַיִם דּוֹמְמוֹת, בִּימֵי הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים, בְּשָׁעָה שֶׁבַּכְּפָר לֹא נִרְאָה כִּמְעַט עוֹבֵר וָשָׁב, הַגְּבָרִים נִמְצָאִים בַּשָּׂדֶה, אִמָּא עֲסוּקָה בַגִּנָּה אֵצֶל הָעוֹפוֹת אוֹ בַּמִּטְבָּח – הָיוּ נִשְׁמָעוֹת דְּפִיקוֹתָיו שֶׁל “הֶחָבֵר אַבְנֵר” עַל הַבַּרְזֶל כִּדְפִיקוֹת לֵב הַכְּפָר הַחַי וְעוֹבֵד. בְּעִתִּים דּוֹמְמוֹת כָּאֵלּוּ הָיָה מִתְעוֹרֵר בִּי חֵשֶׁק לְלַוּוֹת, מִפִּנָּתִי בַּבַּיִת אוֹ בֶּחָצֵר, בְּקוֹל שִׁירָה וּתְפִלַּת זִמְרָה, אֶת נְקִישׁוֹת הַפַּטִּישׁ הָרַנּוֹת:

גְּדָל… גְּדָל… יֶרֶק־בָּר… יֶרֶק־בָּר…

תֵּן אוֹן… תֵּן אוֹן… לַ"עֲתִידוֹת"… עֲתִידוֹת…

בַּעֲרָבִים הָיִיתִי מוֹבִיל אֶת חֲבֵרַי הַנְּעָרִים לְהַרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְנִגְמַר בַּכְּפָר בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, לָרֹב נִלְוָה אֵלֵינוּ הַמּוֹרֶה לַכִּתָּה הַגְּדוֹלָה, מַר אֶלְעָשָׂה (אֲנִי לָמַדְתִּי אַחַר־כַּךְ עִם “הַגְּדוֹלִים”); גַם הוּא הָיָה מָלֵא גִּיל וְחֶדְוָה אִתָּנוּ עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה. הוּא בֵּאֵר לָנוּ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֶת אֲשֶׁר לֹא יָכֹלְנוּ לְבָאֵר בְּעַצְמֵנוּ. הוּא הִתְהַלֵּךְ אִתָּנוּ כְּאָח גָּדוֹל – וְאָנוּ אַהֲבְנוּהוּ עַל טוּב לִבּוֹ וְנֹעַם מִדּוֹתָיו. הוּא הָיָה בַּעַל קוֹמָה בֵּינוֹנִית, פָּנָיו עֲגֻלִּים וּרְשׁוּמֵי־חֵן. מֵעֵינָיו הַבְּהִירוֹת וְהַיָּפוֹת נִשְׁקַף זֹךְ נַפְשׁוֹ. הוּא יָדַע לְנַגֵּן וּלְצַיֵּר. דּוֹמַנִי, שֶׁאֲנִי אֲהַבְתִּיו יוֹתֵר מִכֻּלָּם:

בְּיַלְדוּתִי לֹא יָדַעְתִּי מוֹרֶה כָּזֶה בְּעִירֵנוּ; לִמּוּדו וְשִׁעוּרָיו הָיוּ נְעִימִים לְהַפְלִיא. מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁהוּא מְלַמֵד אוֹתָנוּ (מִלְּבַד בְּפִרְקֵי יְשַׁעְיָהוּ אוֹ “כְּתוּבִים”, שֶהָיָה מַסְבִּיר לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים); בְּרֹב הַלִּמּוּדִים הָיִינוּ כְּמִשְׁתַּעַשְׁעִים; כִּמְעַט הַכֹּל לָמַדְנוּ בְּלִי סְפָרִים; שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת הִתְהַלַּכְנוּ “הַגְּדוֹלִים” בַּשָּׂדוֹת (שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תַּלְמִידֹ וְתַלְמִידָה הָיִינוּ; אֲנִי וְרֻחָמָה, חֲבֵרְתִּי הַטּוֹבָה, הָיִינוּ הַגְּבֹהִים מִכֻּלָּם וְנֶחְשַׁבְנוּ לְנוֹשְׂאֵי־כֵּלָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה), סוֹבַבְנוּ אֲרֻכּוֹת בַּחוּץ, בַּגִּנּוֹת, אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַמְלָאכָה הַשּׁוֹנִים; יָמִים רַבִּים רָחַקְנוּ מִכְּפָרֵנוּ וְתַרְנוּ אֶת הַסְּבִיבָה, וְעַל כָּל אֲשֶׁר פָּגַשְׁנוּ, עַל כָּל אֲשֶׁר נִקְרָה לָנוּ, בְּכָל עִנְיָן שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָנוּ – הָיָה הַמּוֹרֶה מְשׂוֹחֵחַ אִתָּנוּ, עַד שֶׁבְּסוֹף הַשָּׁנָה הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים הַרְבֵּה.

וְאִם כָּל הַטִּיּוּלִים בְּחֶבְרַת הַמּוֹרֶה וְהַתַּלְמִידִים הָיוּ לָנוּ לִשְׁעוֹת שִׂמְחָה, לִמּוּד וּרְכִישַׁת יְדִיעוֹת – הִנֵּה הַטִּיּוּלִים בְּהָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ, הָרְחוֹקִים מִכְּפָרֵנוּ כְּמַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים רֶגַע, הָיוּ לִי לִמְקוֹר תַּעֲנוּגוֹת לֹא יְשֹׁעָרוּ. מֵאָז הָלַכְנוּ עִם הַמּוֹרֶה פַּעַם וּפַעֲמַיִם בֵּין הֶהָרִים – הָלַךְ לִבִּי שְׁבִי אַחֲרֵיהֶם, נִקְשְׁרָה נַפְשִׁי אֶל הֶהָרִים, כְּמוֹ הוּצַק הוֹד הֶהָרִים אֶל קִרְבִּי. לָרֹב בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר, בְּעִתּוֹת חֻפְשָׁה, אָהַבְתִּי טַפֵּס וַעֲלוֹת עַל הֶהָרִים לְבַדִּי. שָׁם לֹא חָפַצְתִּי בְּחֶבְרַת רֵעִים, גַּם לֹא בְּמוֹרֶה, גַּם לֹא בְּרֻחָמָה חֲבֶרְתִּי. בֶּהָרִים אָהַבְתִּי טַיֵּל וַהֲלֹךְ יְחִידִי לְנַפְשִׁי.

הַיְדַעְתֶּם אֶת הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ? שָׁם, בְּיַרְכְּתֵי הָעֵמֶק, בּוֹאֲכָה עֵין חֲרוֹד, יִנָּשְׂאוּ הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ הָאֵיתָנִים. לְמוּלָם יִשְׂתָּרֵעַ הָעֵמֶק רַב הַמֶּרְחָבִים כִּמְגִלָּה גְּדוֹלָה־גְּדוֹלָה הַפְּרוּשָׂה לִפְנֵי הַיְשִׁישִׁים הַהֲדוּרִים הָאֵלֶּה, הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ, הַמַיְשִׁירִים מֶבָּטָם וּמַעֲמִיקִים, זֶה יוֹבְלוֹת עַל יוֹבְלוֹת, קְרוֹא וְהָבִין בְּרָזֵי הַמְגִלָּה, בַּנְּצוּרוֹת וּבַצְּפוּנוֹת אֲשֶׁר רַק לָהֶם נִתְּנוּ לְהִקָּרֵא… מָה עֲמֻקָּה הַכַּוָּנָּה וּמָה רַבָּה הַתְּכוּנָה בִּקְרִיאַת נֵצַח זוֹ! מַה דַּל אָדָם בֶּן חֲלוֹף מֵהָבִין עַד־מָה בְּרָזֵי הַתְּכוּנָה, אֲשֶׁר יֶהְגוּ מֵאָז הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ עַל פְּנֵי סֵפֶר הַקּוֹרוֹת הַגָּדוֹל הַלָּזֶה – עַל פְּנֵי עֵמֶק יִזְרְעֶאל!

וְגַם אֲנִי, הַנַּעַר הַקָּטֹן, לֹא יָדַעְתִּי עוֹד אָז לָסֹל לִי דֶרֶךְ בְּאֵלֶּה מִדְרְשֵׁי הַפְּלִיאָה הַטְּמִירִים אֲשֶׁר לַ"מְכַוְּנִים" “הַמְקֻבָּלִים”, הֶהָרִים הַגְּדוֹלִים הֲלָלוּ. אַךְ זֹאת יָדַעְתִּי וְהִכַּרְתִּי בִּי נֶאֱמָנָה: נַפְשִׁי לָבְשָׁה גֵאוּת בֵּין הַרֵי הַגִּלְבּוֹעַ שֶׁלִּי! פֹּה, בֵּין הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ, חַשְׁתִּי כִּי עָלִיתִי לִגְדוּלָה. רוֹמַמְתִּי. אָכֵן זֹאת אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי לֹא אַחַת, בְּהִתְהַלְכִי לְאִטִּי בְּמַעֲלֵה הֶהָרִים, אוֹ בְּנַתְּרִי מִסֶּלַע אֶל סֶלַע: הִנֵּה פֹּה נִטְמַן כְּבוֹדִי אֲשֶׁר אָבַד מִמֶּנִי, כְּבוֹד עַמִּי, אֲשֶׁר נָדַד בַּתֵּבֵל גּוֹלֶה וְרֵיק מִכֹּל, זֶה דוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת – וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי: פֹּה, בֵּין בִּתְרֵי הָרִים אֵלֶּה נִשְׁתַּמְּרוּ וְנֶאֶצְרוּ נְשִׁימוֹת הַמּוֹלֶדֶת אֲשֶׁר לְעַמִּי; הֵן לֹא פָּסְקוּ, לֹא אָבְדוּ וְלֹא נָגֹזוּ. מַה טּוֹב, מָה אֻשַׁרְנוּ, כִּי קָמוּ וְחָיוּ עַד הַיּוֹם הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ וְעֵמֶק יִזְרְעֶאל וְלֹא הִתְנַכְּרוּ לָנוּ בִּמְרוּצַת אַלְפֵי הַשָּׁנִים!.. שַׁאֲלוּ לִנְתִיבוֹת עוֹלָם, לִנְבוֹנֵי עָם וָעָם: הֲקָרָה עַל פְּנֵי תֵבֵל מֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֹשֶׁר גָּדוֹל כָּזֶה, אֲשֶׁר יִמְצָא עַם שֵׁנִית אֶת מוֹלַדְתּוֹ אַחֲרֵי הִנָּתְקוֹ מִמֶּנָּה אֲלָפִים בַּשָּׁנִים? – וַיְהִי כְּמוֹ יָרַד עָלַי אָז מְטַר שְׂמָחוֹת וְתַנְחוּמוֹת.

וְיָמִים רַבִּים אַחַר כָּךְ, מִדֵּי תַרְתִּי בְּהָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ לְעִתִּים, יֵשׁ וְנִדְמָה לִי, כִּי גַם הֵם, הֶהָרִים, יִלְבְּשׁוּ עַתָּה גָאוֹן וְהָדָר. וְאִם נָשַׁמּוּ וְחָרְבוּ בְּמַרְבִּית הַדּוֹרוֹת, אֵין פֶּלֶא: הֵן כִּשְׁבוּיֵי מִלְחָמָה נֶחְשְׁבוּ הַשַׁלִּיטִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים. הֵם עָגְמוּ וְאָבְלוּ בְּנָפְלָם מוֹרָשָׁה לִלְאֻמִּים נָכְרִים וּבָנִים זָרִים; מַה יָּכְלוּ לְהוֹקִיר וּלְחַבֵּב, לֶאֱהֹב וּלְהַעֲרִיץ פָּרָשֵׁי רוֹמָא, רוֹבֵי פָּרַס אוֹ גַם עַלִּיזֵי יָוָן וְעַמִּים אֲחֵרִים – אֶת הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ, רָמֵי־הַיַּחַשׂ וְרַבֵּי־הַתִּפְאֶרֶת? מָה הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר נִתְּנָה לָהֶם לָשֵׂאת אֶת דִּבְּרוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הֲדוּרֵי הַשֵּׂיבָה הֲלָלוּ וְלִפְנֵי מֵאוֹת אַחֵיהֶם, לְמִן הַחֶרְמוֹן הַגָּדוֹל וְעַד הָרֵי הַנֶּגֶב הַקּוֹדְרִים? אָכֵן לָזֹאת הִתְלַבְּטָה נְכֵאָה וְנוּגָה קִינַת הַדּוּמִיָּה הָרַבָּה, דּוּמִיַּת מֵאוֹת דּוֹרוֹת, מִמְּרוֹמֵי הֶהָרִים, מִשִּׂיאֵי הַפְּסָגוֹת וְעַד מֶרְחֲבֵי הָעֵמֶק; אַךְ עַתָּה הִנֵּה שָׁבוּ יְמֵי עֶדְנָה לָאָרֶץ, מָצְאָה הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה אֶת בָּנֶיהָ הַתּוֹעִים, הוּסַר צְעִיף הַשְּׁכוֹל וְהָאֵבֶל וְשָׁבוּ וְנִגְלוּ פְּנֵי הָאָרֶץ כְּיָמִים מִקֶּדֶם – זֹאת הָעֲלִיצוּת אֲשֶׁר תִּשְׁתַּפֵּךְ עַתָּה עַל כָּל רָמָה נִשָּׂאָה וְעַל כָּל בִּקְעָה רְחָבָה – “יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָּגֵל עֲרָבָה וְתִפְרָח”! – אָכֵן כָּזֹאת, אֶל נָכוֹן, הָיְתָה כַּוָנַת הַנָּבִיא בְּקָרְאוֹ אֶת בְּשׂוֹרַת “שִׁיבַת צִיּוֹן”.

וַאֲנִי בַהֲזוֹתִי אָז לְעִתִּים, שׁוֹכֵב בּוֹדֵד עַל צוּק סֶלַע נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינַיִם, שָׁקוּעַ בְּדִמְמַת הֶהָרִים הַשַּׁאֲנַנִּים הֲלָלוּ – הָיִיתִי בְּעֵינַי לֹא אֲנִי, וּכְמוֹ יִשְׁכַּב עַל יָדִי, קָרוֹב אֵלַי, נַעַר אַחֵר, עִבְרִי קָטָן, מִימֵי מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, נַעַר רוֹעֶה בֶּהָרִים, בֶּן יוֹגְבִים, אוֹ גוּר נָבִיא, הַמְשׁוֹטֵט כָּמוֹנִי בֵּין הָרֵי אֶפְרַיִם הַחֲמוּדִים וְהָהֲדוּרִים – וְיֵשׁ וְאֹמַר לָתֵת דְבָרִי בְּקוֹל, לְהַחֲלִיף אֲמָרִים עִם בֶּן לְוָיָתִי הַפֶּלְאִי – וָאֵדַע אָז וָאֹמַר אֶל לִבִּי:

אִם כֹּה קְרוֹבִים, כֹּה צְמוּדִים אֵלַי אָחוּשׁ וְאַרְגִּישׁ אוֹתָם הַיָּמִים הַקְּדוּמִים – אֵין זֹאת כִּי עוֹמְדִים הֵם, הַיָּמִים, מֵעֵבֶר לֶהָרִים, כִּמְחַכִּים לְאוֹת אֲשֶׁר יִנָּתֵן וְקָמוּ מְהֵרָה וּבָאוּ לָאָרֶץ וְהָיוּ לְהֹוֶה גָדוֹל כְּמוֹ הֶעָבָר הַגָּדוֹל.

ד. הַקָּרְבָּן

בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשָׁלֹש שָׁנִים מֵאָז בּוֹאֵנוּ לַ"עֲתִידוֹת", הוּקַם בֵּיתֵנוּ, בִּנְיַן אֶבֶן פָּשׁוּט וְנָעִים. מִלְבַד בֵּית־הַסֵּפֶר נִבְנוּ כַּמָּה בָּתֵּי אֶבֶן לַמִּתְיַשְּׁבִים.

לְבֵיתֵנוּ הָיוּ שְׁנֵי חֲדָרִים מְרֻוָּחִים וּמִרְפֶּסֶת. מִיָּמִין לַבָּיִת הָיְתָה גִנַּת עֲצֵי פְּרִי וּפְרָחִים. עוֹד מֵאָז, בִּהְיוֹת בֵּיתֵנוּ עוֹד צְרִיף, גָּדְלוּ עֵצִים אֲחָדִים: תַּפּוּחַ, אַגָּס, מִשְׁמֵשׁ – שֶׁרֻבָּם עָלוּ יָפֶה. אַבָּא וְהַדּוֹד נָתָן קָרְאוּ בַּלֵּילוֹת בְּסִפְרֵי חַקְלָאוּת וְהֵקִימוּ גִּנָּה נֶחְמָדָה לְמוֹפֵת.

פְּרָחִים יְקָרִים, מַרְהִיבֵי עַיִן, נִמְצְאוּ בְּמִדָּה רַבָּה בְּגִנָּתֵנוּ; “מְטַפְּסִים” מִמִּינִים שׁוֹנִים כִּסּוּ וְעָטְפוּ כִּמְעַט אֶת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּחוּץ מִשְּׁלֹשֶׁת עֲבָרָיו, וְאֶת מַעֲקֵה הַגִּנָּה. הַמָּקוֹם הֶחָבִיב בְּיוֹתֵר וְהַקָּבוּעַ לִישִׁיבָה בִּימוֹת הַקַּיִץ הָיְתָה מֵאָז הַסֻּכָּה הַיָּפָה, בַּעֲלַת שֵׁשׁ הַצְּלָעוֹת, שֶׁהֵקִימוּ אַבָּא וְהַדּוֹד נָתָן בְּיַרְכְּתֵי הַגִּנָּה. רֹב הַבָּתִּים בַּכְּפָר הָיוּ אָמְנָם מְקֻשָּׁטִים בְּגַנֵּי פְּרָחִים – אֲבָל בֵּיתֵנוּ, דּוֹמַנִי, הָיָה הָרִאשׁוֹן וְהַדֻּגְמָא, שֶׁמִּמֶּנָּה רָאוּ אֲחֵרִים וְעָשׂוּ גַם הֵם לְפִי טַעֲמָם.

בְּבֵיתֵנוּ הָיוּ מְבַקְּרִים תְּכוּפוֹת יְדִידִים וּמַכָּרִים, כִּמְעַט יוֹם־יוֹם הָיוּ בָּאִים עִם עֶרֶב לִשְׁתּוֹת תֵּה. בַּסֻּכָּה הַמְכֻסָּה עַנְפֵי שִׂיחַ מְטַפְּסִים, אֲשֶׁר פְּרָחִים רֵיחָנִיִּים נִרְאִים כְּבוֹקְעִים וְצָצִים מִבֵּין הַיֶּרֶק פֹּה וָשָׁם, כְּמַסְבִּירֵי פָּנִים לָאוֹרְחִים הַיּוֹשְׁבִים מִסָּבִיב – הָיָה נִשְׁמָע לָרֹב קוֹל הָאוֹרְחִים הַמִּתְכַּנְּשִׂים לְשׂוֹחֵחַ וְלָדוּן בְּעִנְיְנֵיהֶם. גַּם שְׁעוֹת שִׂמְחָה וְחַג נֶעֶרְכוּ בְּסֻכָּתֵנוּ – אַבָּא וְגַם הַדּוֹד נָתָן הָיוּ לָרֹב רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים וְהַמְבַדְּחִים אֶת הַחֶבְרָה.

אַךְ מִי פִּלֵּל, כִּי פִּתְאֹם תִּנְחַת יַד גּוֹרָל אֲיֻמָּה עַל בֵּיתֵנוּ, תִּמְחַץ אֶת לֵב כֻּלָּנוּ וְתַעֲכִיר אֶת שַׁלְוַת בֵּיתֵנוּ? הַדָּבָר קָרָה וּבָא לְפֶתַע כִּנְפֹל שְׁאוֹן רַעַם בְּיוֹם בָּהִיר.

בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַחֹרֶף נָסַע דּוֹדִי נָתָן עִם הֶחָבֵר בֶּן־אַרְיֵה לְבֵית־שְׁאָן הָרְחוֹקָה מִכְּפָרֵנוּ כְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת. בְּשֶׁל עִנְיָנִים שׁוֹנִים נָסְעוּ רוֹכְבִים עַל סוּסִים. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְנָסְעָם, כִּשְׁעָתַיִם לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם, נִשְׁמְעָה מְהוּמָה בָּרְחוֹב. אָנוּ רָאִינוּ מֵחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר אֲנָשִׁים וְנָשִׁים רָצִים כֹּה וָכֹה. יָצָאנוּ מְבֹהָלִים וְשָׁמַעְנוּ:

זֶה עַתָּה שָׁב בֶּן־אַרְיֵה וְהוֹדִיעַ, שֶׁהַרְחֵק מִן הַכְּפָר כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וָחֵצִי הִתְנַפְּלוּ עַרְבִיִּים עֲלֵיהֶם וְנָתָן רָמָתִי (זֶה שֵׁם מִשְׁפַּחְתֵּנוּ עַתָּה – הוֹכְמַן לְפָנִים) נִפְצַע מִיְּרִיַּת רוֹבֶה בְּחָזֵהוּ כְּשֶׁנֶּאֱבַק אִתָּם. הֵם גָּזְלוּ אֶת הַסּוּסָה שֶׁל דּוֹדִי. בֵּינָתַיִם שָׁב אַבָּא מִן הַשָּׂדֶה בְּלִוְיָת אֲנָשִׁים מִסְפָּר. הֵם נָסְעוּ יַחַד עִם הָרוֹפֵא בְּחִפָּזוֹן רַב בַּעֲגָלָה. אַחֲרֵי חֲצוֹת הַיּוֹם שָׁבוּ. רָאִיתִי אֶת פְּנֵי דוֹדִי וְהֵם כֹּה חִוְּרִים וַאֲחוּזֵי כְּאֵב… אָז שָׁבוּ כִּמְעַט כָּל הָעוֹבְדִים מִן הַשָּׂדֶה. הָיְתָה תְּנוּעַת אֵימָה בְּבֵיתֵנוּ. אֲנָשִׁים נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ. אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה יָצְאוּ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים מִן הַחֶדֶר בְּרֹאשׁ מוּרָד וּבְעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת. “הוּא מֵת” – עָבְרָה הַיְּדִיעָה הַמַּדְהִימָה בֵּין הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ. עֵינַי חָשָׁכוּ. דִּימִּיתִי כִּי פָּסְקָה נְשִׁימָתִי. פָּרַצְתִּי גַם אֲנִי בִּבְכִי עִם הַבּוֹכִים חֶרֶשׁ בַּפִּנּוֹת. הַדּוֹד נָתָן הַטּוֹב, הַיָּקָר וְהֶחָבִיב – נִלְקַח לָעַד מֵאִתָּנוּ. אִמָּא, בְּלִוְיַת נָשִׁים יְדִידוֹת, יָשְׁבָה בְּזָוִית הַחֶדֶר וְהָיְתָה כְּנֶחֱנֶקֶת בְּדִמְעוֹתֶיהָ. אֲנִי הִתְיַפַּחְתִּי בְּבֶכִי. אֵימָה בִּלְתִּי נוֹדַעַת נָפְלָה עָלַי, כְּאִילוּ עִם מוֹת דּוֹדִי בָּא קֵץ מַמְאִיר עַל כֻּלָּנוּ, עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה, עַל כָּל הַכְּפָר. רִפְיוֹן־בִּרְכַּיִם וּמוּעָקַת־לֵב אֲחָזוּנִי כָּל אוֹתָהּ הָעֵת. אַחֲרֵי כְּשָעָה הוֹצִיאוּ אֶת הַמֵּת לִקְבוּרוֹת. הוּא הָיָה הַמֵּת הָרִאשׁוֹן בַּכְּפָר. יָשַׁבְתִּי כְּפוּף רֹאש עַל הַסַּפָּה. שְׁכֶנְתֵּנוּ יָשְׁבָה עַל יָדִי – כְּמַשְׁגִּיחָה עָלָי. אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה תְּקָפַנִי רָצוֹן חָזָק לָלֶכֶת לִרְאוֹת בְּעֵת אַשֶׁר יֻנַּח דּוֹדִי בַּקֶּבֶר. נִתְחַמַּקְתִּי וְרַצְתִּי אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים. מֵעַל הַגִּבְעָה רָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים בְּמֶרְחַק עֲשָׂרָה רְגָעִים מִן הַכְּפָר. רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת אָבִי:

הָיִיתִי חָרֵד לִשְׁלוֹם אָבִי… כְּשֶׁבָּאתִי בֵּין הָאֲנָשִׁים רָאִיתִי וְהִנֵּה אָבִי כָּפוּף בַּעֲבוֹדָה: הוּא כָּרָה בְּיָדָיו אֶת קֶבָר אָחִיו – פָּנָיו הָיוּ קוֹדְרִים, אֲחוּזֵי מְרִירוּת: אַךְ הוּא לֹאִּ הִבִּיט יְמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה: בְּעֵינַיִם נְטוּיוֹת לָאֲדָמָה הֵרִים וְהוֹרִיד אֶת הַמַּעְדֵּר וְחָפַר… עֵינָיו לֹא דָמָעוּ. הוּא נִרְאָה בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ דוּמָם סָמוּךְ לַקֶּבֶר וְלָקְחוּ אֶת סַלֵּי הֶעָפָר וְהָאֲבָנִים מִיָּדוֹ, כְּמוֹ מַטִּיף הוּא לְאָזְנָם, לֹא בְּפִיו כִּי אִם בְּהַלְמוּת הַמַּעְדֵּר, תּוֹרָה גְדוֹלָה, שִׁעוּר עָמֹק, לְמַעְלָה מִבִּינַת אָדָם… דְּמָמָה כְּבֵדָה נָחָה מִסָּבִיב.

רַק דְּפִיקוֹת הַמַּעְדֵּר הַנּוֹפְלוֹת בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה אוֹ בְּאַבְנֵי סֶלַע עַז, הָיּוּ נִשְׁמָעוֹת כִּגְנִיחוֹת כְּבֵדוֹת מְלֵאוֹת יָגוֹן עוֹלוֹת מִמַּעֲמַקִּים טְמִירִים…

זְכוּרַנִי שֶׁבְּאוֹתָן הַשָּׁעוֹת, אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ מִשָּׁם, הָמָה לִבִּי בְּקִרְבִּי מֵרֹגֶז וּנְקָמָה. אַךְ הַדּוּמִיָּה שֶׁהָיְתָה כְּרוֹבֶצֶת עַל כֻּלָּם, עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְעַל אַנְשֵׁי הַכְּפָר – הָיְתָה מוּבָנָה לִי: בְּעֵת הוֹבִילָם אֶת הַמֵּת לִקְבוּרָה לֹא הָיָה מָקוֹם לְדַבֵּר וּלְהַעֲלוֹת עַל שְׂפָתַיִם דְּבַר מַעֲשֵׂה הַנְּבָלָה שֶׁעָשׂוּ הָרוֹצְחִים. אַךְ מַה תָּמַהְתִּי אַחֲרֵי כֵן, אַחֲרֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי שֶׁהָאֲנָשִׁים שָׁבוּ לַעֲבוֹדָתָם, אַף כִי אָמְנָם נִכַּר שֶׁהָיוּ עֲגוּמִים וְקוֹדְרִים.

אֲנִי דִמִּיתִי כִּי הֵאָסֵף יֵאָסְפוּ כָּל בְּנֵי־הַכְּפָר וְיָצְאוּ הָכֵן לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בָּעַרְבִיִּים. אֶת הָעַרְבִיִּים חָשַבְתִּי אָז לְצוֹעֲנִים, לְגֵרִים וְזָרִים בָּאָרֶץ. בְּקִרְבַת סְבִיבָתֵנוּ לֹא הָיוּ כִּמְעַט עַרְבִיִּים. אֲבָל מִשִּׂיחוֹת הַגְּדוֹלִים שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי, כִּי גַם בִּנְקֻדּוֹת עִבְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת קָרוּ מִקְרֵי רֶצַח כָּאֵלֶּה. קִוִּיתִי, אֵפוֹא, שֶׁיָּקוּמוּ אֲנָשֵינוּ לְהָשִׁיב לָעַרְבִיִּים כִּגְמוּלָם. חָשַׁבְתִּי לְפִי תֻּמִּי, כִּי בְּיִחוּד אַבָּא, שֶׁהָיָה בְּעֵינַי תִָּמִיד גִּבּוֹר וְאַמִּיץ לֵב, יַרְאֶה לָהֶם וַדַּאי אֶת כֹּחַ יָדוֹ.

עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, וְנוֹדַע כִּי הָרוֹצְחִים נִתְפָּסוּ. אַבָּא נָסַע, וּלְמָחֳרָתַיִם שָׁב וְהוֹדִיעַ כִּי הָרוֹצְחִים נֶאֶסְרוּ וּבְקָרוֹב יִשָּׁפֵטוּ. מָה רָצִיתִי לְדַבֵּר עִם אַבָּא, לָדַעַת פֵּשֶׁר דָּבָר, מַדּוּעַ פָּעֲלוּ אֵלֶּה הָעַרְבִיִּים אֶת מַעֲשֵׂה הַפֶּשַׁע הַזֶּה? מָה רַע עָשִׂינוּ לָהֶם? מִי הֵם? וּמַדּוּעַ לֹא יָקוּמוּ אַנְשֵׁי “עֲתִידוֹת” וְיִנָּקְמוּ בְּאוֹיְבֵינוּ? אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם אַבָּא עַל זֹאת? הֵן הוּא כָּל־כַּךְ עָצוּב וּנְכֵה־רוּחַ: וַדַּאי אֶגְרֹם לוֹ צַעַר וּמַכְאוֹב בִּדְבָרָי. הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי הַגְּבָרִים בְּשׂוֹחֲחָם לָרֹב בָּעִנְיָן הַזֶּה, לֹא הָיוּ מוּבָנִים לִי וְלֹא יָכֹֹלְתִּי לְבָרֵר לִי מֵהֶם דָּבָר מִתְקַבֵּל עַל הַלֵּב וּמַרְגִּיעַ.

נִסִּיתִי פַּעַם לִשְׁאוֹל אֶת אִמָּא וְהִנֵּה הֵחֵלוּ עֵינֶיהָ דוֹמְעוֹת. נִסְתַּלַּקְתִּי מִפָּנֶיהָ וְשַׂמְתִּי עַצְמִי כְּאִלּוּ הִסַּחְתִּי אֶת דַּעְתִּי בִּן־רֶגַע מִשְּׁאֵלָתִי.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחֲרֵי חֲצוֹת, כְּשְׁבוּעַיִם אַחֲרֵי הָאָסוֹן, בָּא אַבָּא מִן הַשָׂדֶה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת. הוּא נִשְׁעַן בְּשִׁבְתּוֹ עַל הַסַּפָּה בְּסֻכָּתֵנוּ. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶש הָיוּ עוֹד בּוֹעֲרוֹת בִּימֵי חֶשְׁוָן. אָז הִסְתּוֹבַבְתִּי כֹּה וָכֹה בְּקִרְבַת אַבָּא, כִּמְנַסֶּה אִם אוּכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ: דְּבַר הָאָסוֹן לֹא נָתַן מָנוֹחַ לִי, גַּם בְּהִסָּחֲפִי בְּמִשְׁחֲקֵי הַיַּלְדֹוּת עִם חַבֵרָי. מִדֵּי עֲלוֹת, לְפֶתַע, זֵכֶר הָאָסוֹן בְּלִבִּי, פָּרַשְׁתִּי מִמִּשְׂחָקֵי וּכְמוֹ חִלְחֲלוּ בְּקִרְבִּי עִנּוּיֵי חֶרְפָּה וּכְלִמָּה… נִגַּשְׁתִּי אָז לְאִטִּי וְאָמַרְתִּי לְאַבָּא: אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאָלְךָ דָּבָר… מִכְּבָר רָצִיתִי לִשְׁאָלְךָ… אֵיךְ הָיָה… כְּשֶׁהָרְגוּ אֶת הַדּוֹד? מַדּוּעַ לֹא נִקֹּם אֲנַחְנוּ בְּאֵלֶּה הָעַרְבִיִּים? מַדּוּעַ לֹא עֲשִׂיתֶם אַתֶּם דָּבָר?

אַבָּא סִפֶּר לִי אָז אֶת פִּרְטֵי הַמְאֹרָע, וְהֵחֵל אַחַר־כַּךְ מְבָאֵר לִי, כְּדַרְכּוֹ, בִּמְתִינוּת וּבַאֲרֻכָּה עַל קוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים לְפָנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַם חָכָם וְנָבוֹן, סִפֶּר לִי עַל גְּדֻלָּתָם וּמַעֲשֵיהֶם לְפָנִים וְאֵיךְ הִגִּיעוּ וּבָאוּ לְאַרְצֵנוּ וְהָיוּ לְתוֹשָבֶיהָ עַד הַיּוֹם.

– רוֹאֶה אַתָּה, אֵפוֹא, – אָמַר אַבָּא בִּמְרוּצַת דְּבָרָיו – לֹא כָּל הָעַרְבִיִּים רוֹצְחִים וְאַנְשֵׁי דָמִים, אֶלָּא נִמְצָאִים רַבִּים בֵּינֵיהֶם, אֲשֶׁר מֵאִי־יְדִיעָתָם וּמֵחֲמַת הַבַּעֲרוּת שֶׁשָּׁקְעוּ בָּהּ בְּמַרְבִּית הַיָּמִים, יְגָאֲלוּ אֶת יָדָם לְעִתִּים בְּרֶצַח אוֹ בְּשֹׁד וּבִזָּה. הֵם חוֹשְׁבִים, כִּי בְּשׁוּבֵנוּ אָנוּ עַתָּה לְהִתְנַחֵל בְּאַרְצֵנוּ, נָצִיק לָהֶם וְנָרַע לְחַיֵּיהֶם, לָכֵן יֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר יִשְׂטְמוּנוּ – אֲבָל הִנֵּה הֵם בִּבְחִינַת “שׁוֹגְגִים”.

– שׁוֹגְגִים… – אָמַרְתִּי חֶרֶש כְּתָמֵהַּ – אֲבָל בְּשִׁגְגָתָם הֲרֵי רוֹצְחִים הֵם אֲנָשִׁים טוֹבִים, אֲהוּבִים, אֵיךְ נִתַּן לָהֶם לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת? הֲלֹא יוֹסִיפוּ לַהֲרֹג בָּנוּ אִם לֹא “נַרְאֶה לָהֶם”…

– אָנוּ, מַה לָּנוּ לְהַרְאוֹת? הַחוֹטְאִים הֲלֹא נֶעֱנָשִׁים בִּידֵי הַמֶּמְשָׁלָה – וּלְמִי אָנוּ נַרְאֶה? הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, אוּלַי, שֶׁאָנוּ נִקֹּם בְּעַרְבִיִּים אֲחֵרִים? הֲכַךְ אַתָּה חוֹשֵׁב? וַהֲלֹא נִהְיֶה אָנוּ אָז הָרוֹצְחִים – הֲנָאֶה לְךָ, כִּי יִהְיוּ יְהוּדִים רוֹצְחִים? אֲנִי, אָמְנָם, אוֹמֵר גַּם כֵּן שֶׁ"נַּרְאֶה לָהֶם", נַרְאֶה לָהֶם גְבוּרָה אַחֶרֶת, נַרְאֶה לָהֶם שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר לִבְנֵי אָדָם: שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִסְלֹחַ… שֶׁאָנוּ אֵינֶנּוּ שׁוֹמְרִים לַאֲחֵרִים, לַאֲנָשִׁים חַפִּים מִפֶּשַׁע, אֵיבָה וּמַשְׂטֵמַה;

אָנוּ זֶה כְּבָר, מִלִּפְנֵי אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה צֻוֵּינוּ: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר! וְעַתָּה לֹא נָשׁוּב אֲחוֹרַנִּית, וְלֹא נִשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר לָמַדְנוּ עוֹד לִפְנֵי אֲלָפִים בַּשָּׁנָה… וְהֵן עַתָּה רוֹצִים אָנוּ פֹּה בְּאַרְצֵנוּ לִחְיוֹת כַּאֲנָשִׁים טוֹבִים וּטְהוֹרִים בְּיוֹתֵר… רוֹצִים אָנוּ לִהְיוֹת רְחוֹקִים־רְחוֹקִים מִמִּרְמָה, שֶׁקֶר וָעֹשֶׁק. הֵן מוֹנְעִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ פֹּה בִּכְפָרֵנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בַּעֲבוֹדָתָם שֶׁל אֲחֵרִים לְטוֹבָתֵנוּ, דּוֹאֲגִים אָנוּ לְבַל נִפְגַּע, בִּקְטַנָּה אוֹ בִּגְדוֹלָה, בִּרְצוֹנוֹ וּבִזְכוּתוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר, וְאֵיךְ תַּעֲלֶה אֵפוֹא עַל לֵב, שֶׁאָנוּ נַחְשׁוֹב עַל מַעֲשֵׂה זָדוֹן וּשְׁפִיכַת דָּמִים?…

– כֵּן… – עָנִיתִי תּוֹהֶה בְּהִרְהוּרַי – אֲבָל… מַה יִהְיֶה, אִם אָנוּ נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְטוֹבָה וְהֵם יֵלְכוּ בְּדַרְכָּם… לִשְׂנֹא… לִרְצֹחַ… מַה יִהְיֶה?

אַבָּא חָשַׁב רְגָעִים מִסְפָּר וְעָנָה לִי בְּהַסְבָּרָה לְאִטּוֹ: – לֹא, בְּנִי, לֹא נִתֵּן לָהֶם לְהָרֵעַ לָנוּ… הָגֵן נָגֵן עַל עַצְמֵנוּ בְּכָל־יְכָלְתֵנוּ – אֲבָל לֹא רַק בְּכֹחַ הָאֶגְרוֹף וְהַחֶרֶב נַעֲשֶׂה דַרְכֵּנוּ בַּחַיִּים. בְּכֹח אוֹ בָּאֶגְרוֹף עֲלוּלִים אֲחֵרִים לְנַצֵּחַ אוֹתָנוּ… אִם גַּם יִדָּמֶה לָנוּ, שֶׁאָנוּ חֲזָקִים כַּיּוֹם, אַךְ מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם יִתָּכֵן וַאֲחֵרִים יִהְיוּ חֲזָקִים מִמֶּנוּ. הֵם רַבִּים מֵאִתָּנוּ… אֲבָל אִם אָנוּ נִדְגֹּל בְּכֹחַ הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת, אִם אָנוּ נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּבְלֵב טָהוֹר – מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם אֲנַחְנוּ נְנַצֵּחַ, וְיַחַד עִם נִצְחוֹנֵנוּ יוּטַב גַּם לַאֲחֵרִים, גַּם לָעַרְבִיִּים: הֵם יַרְגִּישׁוּ סוֹף־סוֹף בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ הַטּוֹבָה וְהַנְּכוֹנָה – “לֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ”, – וְאָז לֹא יִהְיֶה מָקוֹם וְזֵכֶר לְרָעָה וְלִזְדוֹן־לֵב בֵּינָם וּבֵינֵינוּ.

הַשִׂיחָה נִמְשְׁכָה שָׁעָה אֲרֻכָּה. זָכַרְתִּי עַתָּה אֶת עִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁהִסְבִּיר אַבָּא לִי בִּדְבָרָיו הַטּוֹבִים וְהַשְּׁקֵטִים – הוּא הָיָה נִשְׁעַן עַל זְרוֹעוֹ בִּמְרַאֲשׁוֹתֵי הַסַּפָּה וַאֲנִי יָשַבְתִּי עַל שְׁרַפְרָף קָטָן עַל יָדוֹ. פָּנָיו הָיוּ שְׁלֵוִים. מַבָּטֵי עֵינָיו נָחוּ יָשָׁר עַל פָּנָי. אֲנִי הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעֵינָיו – הֵן הָיוּ כֹּה מְאִירוֹת וּמַבְרִיקוֹת.

קוֹלוֹ הָיָה רַךְ וְשָׁקֵט; דְּבָרָיו הָיוּ כְּמַיִם חַיִּים זוֹלְפִים מִמַּעְיָן צָנוּעַ…הוּא נִדְמָה עַתָּה בְּעֵינַי, כְּמוֹ הָיָה בְּאוֹתָה שָׁעָה מַטִּיף נַעֲלֶה, הַיּוֹשֵׁב בְּפִנַּת סֵתֶר וּמוֹרֶה לְשׁוֹמְעָיו, לְשׁוֹמְעִים רַבִּים, תּוֹרָה וָדָעַת… אָז אוּלַי לֹא הֲבִינוֹתִי לְכָל דְּבָרָיו, אֲבָל עַתָּה בָּרוּר לִי: דְּבָרָיו שֶׁל אַבָּא הָיוּ חֲדוּרִים אַהֲבָה וַחֲנִינָה לָאָדָם, וּכְמוֹ רָצָה שֶׁדְּבָרָיו יִשָּׁמְעוּ וְיָפוּצוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם… אָז הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁעוֹד לֹא הָיִיתִי מַכִּיר אֶת אַבָּא כְּכָל הַצֹּרֶךְ, אַף כִּי מֵאָז אַהֲבְתִּיו בְּכָל נַפְשִׁי בְּדַעְתִּי מַה טּוֹב לִבּוֹ וּמָה רַבָּה תְּבוּנָתוֹ – אַךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: אָכֵן כָּזֶה הוּא אָבִיךָ… רַק אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹהוּ יוּכַל, אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָחִיו בְּיָדָיו, לָשֵׂאת בְּלִבּו הַכּוֹאֵב מַחֲשָׁבוֹת כֹּה טוֹבוֹת וְזַכּוֹת – וּלְלַמֵּד סַנֵּגוֹרִיָה עַל הָאָדָם הַחוֹטֵא בִּשְׁגָגָה…

אֲנִי שָׁתַקְתִּי, כְּנִרְאֶה, רֶגַע אָרֹךְ. אַבָּא עוֹרְרַנִי בשָׁאֳלוֹ אוֹתִי: “מָה אַתָּה חוֹשֵׁב? הַאִם לֹא הֲבִינוֹתָ אֶת דְּבָרָי? אוֹ אוּלַי תַחֲשֹׁב שֶׁלֹּא דִבַּרְתִּי נְכוֹנָה?..”

– לֹא, אַבָּא – עָנִיתִי – אֲנִי מֵבִין… בְּוַדַּאי נָכוֹן… אֲנִי חוֹשֵׁב: כַּמָּה נָכוֹן! – וּבֵין שְׂפָתַי הָיוּ כְּנִדְחָקוֹת הַמִּלִּים אֲשֶׁר רָצִיתִי לְהוֹסִיף: “יִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל” – אַךְ מֵחֲשַׁשׁ יְהִירוּת לֹא הֶעֱלֵיתִין עַל שְׂפָתָי…

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת הַשְּׁכֵנִים שֶׁבָּאוּ לִשְׁתּוֹת תֵּה, כָּרָגִיל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֶצְלֵנוּ.

ה. דּוֹדִי הַצָּעִיר

עָבְרָה שָׁנָה תְּמִימָה מֵעֵת פְּגָעָנוּ הָאָסוֹן שֶׁל מוֹת דּוֹדִי. אַבָּא הָיָה שׁוֹקֵעַ בַּעֲבוֹדָה. הַכְּפָר הָלַךְ הָלֹךְ וְגָדוֹל. הַמַּעֲשֶׂה וְהַבִּנְיָן לֹא נָתְנוּ לְהָסִיחַ אֶת הַדַּעַת לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים; גַּם תּוּגַת־הַצַּעַר שֶׁבַּלֵב נִדְחֲתָה מֵרֹב עֲבוֹדָה וּדְאָגָה לְהַגְבָּרַת הַכֹּחוֹת וְהַיִּשּׁוּב בַּכְּפָר.

אַךְ אָז קָפַץ עָלֵינוּ, עַל בֵּיתֵנוּ, רָגְזוֹ שֶׁל דּוֹדִי הַצָּעִיר, רְפָאֵל, אֲחִי אִמִּי. מֵאָז מֵת דּוֹדִי נָתָן – הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת אִתּוֹ. זֶה מִכְּבָר יָדַעְנוּ בַּבָּיִת, כִּי רוּחוֹ לֹא שְׁלֵמָה אִתּוֹ: הוּא הָיָה כְּמִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָה; יֵשׁ וְהִתְבַּטֵּל שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת בְּכֹה אוֹ בְּכֹה; הוּא הִתְלוֹנֵן תְכוּפוֹת עַל מֵיחוּשׁ רֹאשׁ וְעַל אֲפִיסַת כֹּחוֹת… אָז יָשַב שָׁעָה אֲרֻכָּה שָׁטוּחַ עַל הַסַּפָּה, כְּשָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים…

לִפְעָמִים לְעֵת מְצֹא, גַם הִפְלִיט מִפִּיו דְּבַר־עֹקֶץ עַל אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בַּכְּפָר – בְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם הָיוּ צוֹהֲלִים לִקְרַאת הַחִדּוּשׁ אוֹ הַסִּדּוּר שֶׁנִּגְמָר. אַבָּא נִמְנַע, כְּפִי שֶׁאֲנִי מֵבִין עַתָּה, מִפְּגֹעַ בּוֹ בִּדְבַר פִּיו, מִדַּאֲגָתוֹ פֶּן יָצִיק לְאִמִּי בְּדַבְּרוֹ עַל אָחִיהָ – הוּא רַק לִגְלֵג לִפְעָמִים בְּלָשׁוֹן קַלָּה עַל “מַחְשְׁבוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁנוֹבְעוֹת מֵעֹמֶק נֶפֶשׁ עֲצֵלָה…” אַךְ אִמָּא הָיְתָה מְדַבֶּרֶת אִתּוֹ לִפְעָמִים מִשְׁפָּטִים עַל יַחֲסוֹ וּמַהֲלָכוֹ שֶׁל בָּחוּר בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם כָּמֹהוּ. לִפְעָמִים הִקְשַׁבְתִּי, כְּשֶׁהִשְׁמִיעָה אִמָּא אֶת אֲמָרֶיהָ בְּצַעַר לִפְנֵי רֵעוֹתֶיהָ: “אָנוּ חָשַׁשְׁנוּ מֵאָז, מֵעֵת נָסְעֵנוּ מֵהַבַּיִת, שֶׁבָּחוּר “קַל” כָּמוֹהוּ יַשְׂבִּיעֵנוּ תַּמְרוּרִים; אַךְ מִצַּד אַחֵר חָשַׁבְתִּי, שֶׁפֹּה אַצִּיל אוֹתוֹ מֵרַעַשׁ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל…”

אַךְ מִזְּמַן שֶׁמֵּת דּוֹדִי, הֵחֵל לְהַשְׁמִיע בָּרוּר, שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לַעֲזוֹב אֶת הָאָרֶץ. הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת “מַטָּרָה לְכַדּוּרוֹ שֶׁל עֲרָבִי פְּרָאִי…” וּלְדַעְתּוֹ – לֹא כְּדַאי כָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה אֲשֶׁר מַשְׁקִיעִים בָּאָרֶץ הַשּׁוֹמֵמָה… אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל לְעוֹלָם לִקְלוֹט אַף אֶת הַחֵלֶק הָעֲשִׂירִי שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי וְאַף אֵין הָעָם הַיְּהוּדִי יָכוֹל וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְכוֹנֵן אֶת חַיָּיו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

דְּבָרָיו הָיוּ מַרְעִימִים לָרֹב אֶת בָּאֵי־בֵּיתֵנוּ וּבְעִקָּר אֶת אַבָּא. מְצִיאוּתוֹ בְּבֵיתֵנוּ הָיְתָה קָשָׁה לוֹ וְלָנוּ. הוּא הָיָה לְקַנְטְרָן, לְ"קַפְּרִיזִי". אַךְ קָשֶׁה הָיָה לָנוּ לְהַסִּיעוֹ מִפֹּה מֵחֹסֶר אֶמְצָעִים. מֵהַהוֹרִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ נִתְקַבְּלוּ מִכְתָּבִים מַעֲצִיבִים: כִּמְעַט כָּל בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה שָׁם הִפְסִידוּ אֶת הוֹנָם בְּעִסְקֵי כְּסָפִים. וּכְשֶנִּקְרָה לִי לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָיו הָעוֹקְצִים עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ עוֹלִים בְּזִכְרוֹנִי דִבְרֵי הַמִּתְאוֹנְנִים הָעַתִּיקִים: “זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם”. הִנֵּה בְּבֵיתֵנוּ – אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי – מִתְהַלֵּךְ אֶחָד מֵאוֹתוֹ “עֵרֶב־רַב”, אֲשֶׁר הִתְחַמֵּק וְעָלָה לָאָרֶץ, בְּעוֹד שֶׁנַּפְשׁוֹ דְבֵקָה בְּכוּר הָעַבְדוּת… נֶעֱלָב הָיִיתִי כִּי בְּבֵיתֵנוּ נִגְלָה נֶגַע כְָזֶה…

אַבָּא שָׁתַק בְּהֶחְלֵט כְּשֶׁהִשְׁמִיעַ הוּא אֶת “דֵּעוֹתָיו” שְׁתִיקָתוֹ הָיְתָה כִּמְחָאָה חֲרִיפָה נֶגְדּוֹ, כְּמוֹ הָאַסִּיר שֶׁמַּכְרִיז עַל עַצְמוֹ שְׁבִיתַת רָעָב… וְהִנֵּה פַּעַם, בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, הִתְגַּלַּע רִיב דְּבָרִים קָשֶׁה בְּבֵיתֵנוּ. בַּלַּיְלָה עָרְכוּ נֶשֶׁף נְגִינָתִי־סִפְרוּתִי. הוֹרַי וְאָנֹכִי וּשְׁכֵנֵינוּ הָלַכְנוּ לַנֶּשֶׁף. דּוֹדִי רְפָאֵל לֹא הָלַךְ מִתּוֹךְ בִּטּוּל וְלִגְלוּג לַ"כֹּחוֹת הַמוּסִיקַלִיִּים" שֶׁלָּנוּ (הוּא יָדַע לְנַגֵּן יָפֶה).

בַּבֹּקֶר כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל־יָד הַשֻּלְחָן לַאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, הַחִלּוֹנוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל דְּבַר הַנֶּשֶׁף. אַבָּא הָיָה מִתְלַבֵּשׁ. יָשַׁבְנוּ שְׁנֵינוּ וְאִתָּנוּ מִבַּחוּרֵי הַכְּפָר. הוּא הֵחֵל לְלַגְלֵג עַל הַמּוֹרֶה, מַר אֶלְעָשָׂה, שֶׁנִּגֵּן בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. אֲנִי טָעַנְתִּי מַהֲתַלּוֹת: “הֲלֹא בִּקְּשׁוּ מִמְּךָ שֶׁתִּשְׁתַּתֵּף בַּנֶּשֶׁף – וְלָמָּה זֶה לֹא רִחַמְתָּ עָלֵינוּ לְהַעֲנִיק לָנוּ מְעַט מִכִּשְׁרוֹנְךָ הָרָב?”

– אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְנַגֵּן עִם אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לְ"וַגְנֶרִים" וּ"בֶּטְהוֹבֶנִים" – וּמַה גַּם שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁנִּגּוּנִי הֶעֱלָה חֲלוּדָה פֹּה, כְּמוֹ שֶׁכָּל כֹּחוֹתַי… הוֹלְכִים וּמִתְעַפְּשִׁים – אָז נִרְאָה אַבָּא בִּמְלוֹא קוֹמָתוֹ עַל יָד הַשֻּלְחָן, הִצְלִיף עָלָיו מַבָּט זוֹעֵם וְגָעַר בּוֹ: אַתָּה שׁוֹטֶה! לֹא תֵבוֹשׁ לְהַשְׁמִיעַ לְנַעַר כְָּמוֹהוּ אֶת פִּטְפּוּטֶיךָ וְדֵעוֹתֶיךָ הַמְטֹרָפִים? אִם לָקוּי אַתָּה בְּמֹחֲךָ – אֵין לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּק אֶת שִׁגְעוֹנְךָ בְּנַעַר רַךְ בְּשָׁנִים. דָּי! מָחָר אֶדְאַג וְאַשִׂיג הַלְוָאָה – קַח אֶת הַכֶּסֶף – וָסָע! לֵךְ אֶל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וּשְׂבַע שָׁם “קוֹנְצֶרְטִים” וּ"בַלִּים" – יְהוּדִי יָפֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ! אֵין תְּקוּמָה לְבָחוּר כָּמוֹךָ… רָקוּב אַתָּה עַד הָעֲצָמוֹת!

וְכַךְ הָיָה: אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִם יָמִים נָסַע מֵאִתָּנוּ.

ז. יָמִים קָשִׁים

בִּהְיוֹתִי בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה – עָבַרְתִּי לְכִתָּה ח', הָאַחֲרוֹנָה. בַּקַּיִץ שֶׁל אוֹתָה שָׁנָה, בְּעֵת “הַחֲזָרוֹת הַכְּלָלִיּוֹת” נִדְמָה לָנוּ, כִּי לָמַדְנוּ וְיָדַעְנוּ הַרְבֵּה.

בַּיָּמִים הָהֵם הִשְׁקַפְנוּ עַל הַכֹּל כְּמוֹ דֶרֶךְ שְׁפוֹפֶרֶת “הַחֲזָרוֹת” שֶׁלָּנוּ; כָּל הֲוָיָתֵנוּ הָיְתָה שְׁקוּעָה בַּ"גְּמִירָה". הַ"חֲזָרוֹת" הָיוּ מְלֵאוֹת עִנְיָן: כָּל אֲשֶׁר לָמַדְנוּ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע־חֲמֵשׁ הַשָּׁנִים כְּמוֹ הִתְבַּלֵּט וְהוֹסִיף בְּהִירוּת בְּקִרְבֵּנוּ – כְּבַיִת זֶה שֶׁצָּבְעוּ אֶת דַּלְתוֹתָיו וְאֶת חַלּוֹנוֹתָיו הַכֵּהִים וְהַמְאֻבָּקִים בְּצֶבַע חָדָשׁ, הַנּוֹתֵן צוּרָה נָאָה וּמְחֻדָּשָׁה לְכָל הַבַּיִת. אָז הִרְגָּשְׁנוּ אֶת עַצְמֵנוּ, “בְּנֵי הַשְּׁמִינִית” – לִגְדוֹלִים. הָיוּ מְחֻוָּרִים לָנוּ עִנְיְנֵי הַכְּפָר וּמַהֲלָכָיו: יָדַעְנוּ אָז כִּי כְּפָרֵנוּ הוּא קִבּוּץ גָּדוֹל וְרַבִּים הָיוּ בּוֹ “אוֹפְּטִימִיסְטִים” וְגַם “פֶּסִימִיסְטִים” – וּבְלֶכְתֵּנוּ בָּעֲרָבִים לְטַיֵּל בִּסְבִיבוֹת הַכְּפָר, יֵשׁ אֲשֶׁר, מִלְבַד הַמִּשְׂחָקִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים, הִשְׁמִיעַ כָּל אֶחָד אֶת “דֵּעוֹתָיו” וְהִרְבֵּינוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל כְּפָרֵנוּ “עֲתִידוֹת”, עַל צְרָכָיו וּמַצָּבוֹ וְגַם עַל עֲתִידוֹת הָעָם בִּכְלָל.

בִּשְׁנוֹת־הַלִּמּוּד בְּבֵית־הַסֵּפֶר יֵשׁ שָׁעוֹת יְדוּעוֹת, מְעַטּוֹת, שֶׁהֵן נִשְׁאָרוֹת כַּחֲקוּקוֹת בַּלֵּב כְּצִיּוּן בַּל יִמָּחֶה. הַכֹּל קָם לְעֵינֶיךָ בִּבְהִירוּת לִפְרָטָיו – כְּמוֹ נֵעוֹר עַל־פִּי פְּקֻדָּה נֶעֱלָמָה. הַכִּתָּה מוּצָפָה בְּשָׁעוֹת כָּאֵלּוּ בְּזִכְרוֹנְךָ בְּאוֹר נֶאֱצָל, הֶמְיַת־לֵב תּוֹקֶפֶת אוֹתְךָ לְזֵכֶר הַשָּׁעָה, הַשִּׂיחָה, הַחֲבֵרִים, הַנְּתוּנִים בְּרִכּוּז וּבְהַקְשָׁבָה לָעִנְיָן הַמְדֻבָּר – כְּאִלּוּ כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְךָ הִצְטַמְצֵם בֵּין אַרְבַּעַת כָּתְלֵי הַכִּתָּה.

זְכוּרַנִי שָׁעָה כָּזוֹ, כַּאֲשֶׁר שׂוֹחַחְנוּ בַּיָּמִים הָהֵם “עַל הַמּוֹלֶדֶת”. דִּבַּרְנוּ עַל תּוֹשְׁבֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קָבַעְנוּ אֶת הָעוּבְדוֹת, הַמִּסְפָּרִים, הַיְחָסִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁאָמְנָם יְדַעְנוּם קְטוּעוֹת, בְּאֹפֶן מְקֻטָּע, אַךְ אָז חָזַרְנוּ וּקְבַעְנוּם בְּאֹפֶן מַקִּיף. כְּשֶׁצִּיַּנּוּ שֶׁנִמְצָאִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מִקֶּרֶב שִׁשָּׁה עָשָׂר מִילְיוֹן יְהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל הָעוֹלָם, רַק כְּמֵאָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף אִישׁ, וּמִסְפַּר הָעַרְבִיִּים בָּאָרֶץ הוּא שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְכַחֲצִי מִלְיוֹן מִן הַמִּסְפָּר הַזֶּה הֵם אִכָּרִים, עוֹבְדֵי אֲדָמָה – זְכוּרַנִי שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים נוֹפְלִים עַל לִבֵּנוּ כְּאַבְנֵי נֵטֶל כְּבֵדוֹת… כְּאִלּוּ דְבַר־חֶרְפָּה רִחֵף בַּכִּתָּה מֵעַל רֹאשֵׁנוּ… כְּמוֹ נִשְׁלַל מִבֵּין יָדֵינוּ דָבָר יָקָר וְקָדוֹשׁ… מִי שֶׁהוּא בֵּינֵינוּ הוֹסִיף: “פֶּלֶא… הָעָם הַיְּהוּדִי הַמְפֻזָּר וְהַנִּרְדָּף בְּכָל הַתֵּבֶל – יֶאֱצַל מִקֶּרֶב הֲמוֹנָיו הָעֲצוּמִים בִּשְׁבִיל אַרְצוֹ וְאַדְמָתוֹ, בִּשְׁבִיל גְּאֻלַּת עַצְמוֹ – רַק כְּאָחוּז אֶחָד מִמֵּאָה!”

אַחֵר הוֹסִיף: “וְזֹאת אַחֲרֵי נְדוּדֵי גָּלוּת, מַשְׂטֵמָה, חֶרְפָּה, בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה!” שׁוֹשַׁנָּה – אֲחוֹת הַמּוֹרֶה – אוֹמֶרֶת, כִּי הָעָם הָיָה צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ חֲרָדָה לְמַרְאֶה עֶמְדָּתוֹ, בְּדַעְתּוֹ כִּי בְּאֶרֶץ תִּקְוָתֵנוּ הַיְחִידָה, בְּמִקְלַט חַיָּיו הָאַחֲרוֹן נֶאֱחָזִים כַּיּוֹם כַּחֲצִי מִלְיוֹן אַנְשֵׁי־כְּפָר בְּנֵי עַם אַחֵר, הָעוֹבְדִים אֶת אַדְמָתוֹ וְנֶאֱחָזִים בְּמֹולֶדֶת אֲבוֹתָיו.

נַחְמָנִי (הַפֶּסִימִיסְט שֶׁלָּנוּ) מֵעִיר: “הֵן הָעָם יוֹדֵעַ זֹאת – וְלֹא יִזְדַּעֲזֵעַ… וְלָזֹאת קוֹרְאִים “תְּחִיָה”, “גְּאֻלָּה”, בִּנְיַן “בַּיִת לְאֻמִּי”… הָעָם אֵינוֹ חָשׁ כְּלָל בַּלַּעַג הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִלְעַג לְעַצְמוֹ”… אֲחֵרִים מַזְכִּירִים אֶת הַסִּבּוֹת וְהַגּוֹרְמִים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי לִידֵי מַצָּב זֶה, שֶׁקָּהוּ רִגְשׁוֹת כְּבוֹדוֹ וְהַכָּרַת עַצְמוֹ.

רֻחָמָה מַבִּיעָה אֶת דַּעְתָּה: "אֲבָל עַתָּה, בְּעֵת אֲשֶׁר נִקְרָא הָעָם לַעֲלוֹת וְלִפְעֹל בְּאַרְצוֹ – אִם עַתָּה עוֹד יֵרָאֶה הָעָם כְּנִרְדָּם – הַאֵין סַכָּנָה שֶׁיְאַחֵר אֶת הַמּוֹעֵד? הַאֵין לִירֹא, כִּי… כְּלָיָה גוֹזֵר הוּא עַל עַצְמוֹ – “אָכֵן חָצִיר הָעָם”…

דּוֹמֶה הָיָה בְּעֵינֵנוּ אוֹתָה שָׁעָה, כְּאִלּוּ גוֹרַל כָּל הָעָם לִתְפוּצוֹתָיו נִמְסַר אַךְ וְרַק לָנוּ לְהוֹצִיא עָלָיו אֶת מִשְׁפָּטֵנוּ – וּמַה קָּשֶׁה וּמַעֲצִיב הוּא הַ"סַּךְ הַכֹּל"!..

מַצַּב רוּחֵנוּ בַּיָּמִים הָהֵם הֻשְׁפָּע וַדַּאי מִן הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁשָׂרַר בַּכְּפָר. עוֹד מֵרֵאשִׁית הַשָּנָה חַשְׁנוּ אָנוּ, הַתַּלְמִידִים “הַגְּדוֹלִים”, שֶׁדְבַר־מָה נָפַל בַּקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ. הַבִּנְיָן וְהָעֲבוֹדָה – עָמְדוּ. כְּמוֹ נִשְׁתַּתֵּק דָּפְקוֹ שֶׁל הַכְּפָר. גַּם בַּנַּפָּחִיָּה שֶׁל “הֶחָבֵר אַבְנֵר” לֹא הִתְדַּפְּקָה הָעֲבוֹדָה בְּכֹחַ כִּלְפָנִים: מֵחֲמֵשֶׁת הָעוֹבְדִים – נַפָּחִים וּמַסְגֵּרִים – שֶׁהָיוּ יַחַד אִתּוֹ, נִשְׁאֲרוּ שְׁנָיִם. כְּמוֹ דָלַל מַעְיָן הַחַיִּים בַּכְּפָר, כִּדְלֹל מַעְיַן הַמַּיִם בְּאַחֲרִית יְמֵי הַקַּיִץ; מִשּׁוּם מָה הָיִיתִי חוֹשֵׁב אָז. כִּי מַעֲטוּ אַנְשֵׁי הַקִּבּוּץ, אוֹ כִּי חֲבוּיִים הֵם בְּבָתֵּיהֶם… כְּעֵין מַכְאוֹב־שְׁקִיעָה הָיָה תָּלוּי בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הַכְּפָר.

לַמְרוֹת זְהִירוּת הַגְּדוֹלִים, שֶׁדָּאֲגוּ הַרְבֵּה לְבַל נַרְגִּישׁ וְלֹא נֵדַע מֵאֲשֶׁר מִתְרַחֵשׁ בַּקִּבּוּץ, לֹא נֶעְלַם מֵאִתָּנוּ כָּל קְשִׁי הַמַּצָּב; הִגִּיעָה, כְּמוּבָן, גַּם לְאָזְנֵינוּ אוֹתָהּ הַמִּלָּה הַמַּפְחִידָה, הַמְזָרָה מוֹרָאוֹת, שֶׁהָיְתָה בְּעֵינֵינוּ סֵמֶל לִגְזַר־דִּין נִמְתָּח שֶׁאֵין לַהֲשִׁיבוֹ: “מַשְׁבֵּר”. יֵשׁ מַשְׁבֵּר בַּקִּבּוּץ… מַשְׁבֵּר בַּצִּיּוֹנִיּוּת, מַשְׁבֵּר בָּעָם, בַּכֹּל… כָּזֹאת הָיְתָה הַהַרְגָּשָׁה עוֹד בְּרֵאשִׁית הַשָּנָה, בְּעֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָכִין, לְתַקֵּן, לְהַכְשִׁיר כַּמָּה וְכַמָּה עִנְיָנִים וְהַכֹּל הֻזְנַח מֵחֹסֶר אֶמְצָעִים…

אַךְ בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּנָה הֲבִינוֹנוּ יוֹתֵר וְגַם יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר הַמַּשְׁבֵּר לִטְעָמָיו הָרַבִּים. מִלְּבַד הַשָּׁנָה הַשְּׁחוּנָה שֶׁנָּתְנָה יְבוּל זָעוּם, מִלְּבַד הַמַּחֲלוֹת שֶׁפָּגְעוּ לָרֹב בָּרֶפֶת וּבַלּוּל, אֲשֶׁר עִם כָּל בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה גָדַל הָאֵבֶל בַּקִּבּוּץ כְּאִלּוּ הָלְכוּ לְעוֹלָמָן נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה – מִלְּבַד כָּל זֶה, חָזִינוּ אֶת הַמַּשְׁבֵּר בִּבְשָׂרֵנוּ… בְּמַחְסוֹר וּבְצִמְצוּם…שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים הָיָה בְּבֵיתֵנוּ הַתַּבְשִׁיל הַיְחִידִי: יְרָקוֹת, אוֹ מְעַט קִטְנִיּוֹת בְּלִי שֶׁמֶן. סֻכָּר – לֹא רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים, גַּם הַתְּבוּאָה לֹא הָיְתָה בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה.

וּבְאוֹתָן הָעִתּוֹת הִגִּיעוּ לְמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת מִכְּפָרֵנוּ קְרוֹבִים רַבִּים, שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמִסְפָּר (צְעִירִים וּצְעִירוֹת, גַּם אֲחָדִים גְּדוֹלִים בְּשָׁנִים); הֵם הָזְמְנוּ עַל־יְדֵי הַקְּרוֹבִים לִפְנֵי שָׁנָה, בְּעֵת שֶׁ"הַהַנְהָלָה הַצִּיּוֹנִית" אָמְרָה לְיַשֵׁב עוֹד מֵאָה אִישׁ לְיַד “עֲתִידוֹת” וְאָז, בְּעֵת שֶׁהִזְמִינוּ אֶת הַקְּרוֹבִים, הָיוּ מְדַבְּרִים בִּכְפָרֵנוּ תְּכוּפוֹת עַל “הַרְחָבַת הַגְּבוּלוֹת”, עַל שְׁנֵי “הַכְּפָרִים הָאַחִים” שֶׁיִהְיוּ מַקְבִּילִים וְדוֹמִים אֶחָד לְרֵעֵהוּ, וְשֶׁהָאָח הַצָּעִיר לֹא יִכָּשֵׁל בְּאוֹתָן הַשְּׁגִיאוֹת שֶׁשָּׁגָה אָחִיו הַגָּדוֹל – הָיוּ הַתִּקְווֹת לַיָּמִים הַקְּרוֹבִים גְּדוֹלוֹת וּמַרְהִיבוֹת אֶת הַדָּעַת.

וְהִנֵּה בְּבוֹא הַ"חֲדָשִׁים", וּבַכְּפָר עָלָה הַמָּצוֹק וְהַמַּחְסוֹר עַד צַוָּאר – הָיְתָה הַהַרְגָּשָׁה בְּלֵב כֻּלָּם, לַמְרוֹת הַהִתְאַמְּצוּת לִמְחוֹת אֶת הָרֹשֶׁם עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדַּעַת, – כְּמוֹ הָזְמְנוּ קְרוֹבִים מִמֶּרְחָק לַחֲתוּנָה, לְשִׂמְחַת מִשְׁפָּחָה, וּבְבוֹאָם – מָצְאוּ אָסוֹן… אֵבֶל… וְשִׁבְרוֹן לֵב… אוֹתָן הַשְּׁמוּעוֹת, הַבְּשׂוֹרוֹת הָרָעוֹת, עַל דְּבַר מֵאוֹת עוֹלִים־חֲלוּצִים הַבָּאִים בְּכָל חֹדֶשׁ וְאֵין יְכֹלֶת לְסַדְּרָם בָּאָרֶץ, עַל הַבְּרִיחָה מִן הָאָרֶץ שֶׁהֵחֵלָּה בְּתָקְפָּה, עַל דְּבַר הָאֶמְצָעִים וְהַכְּסָפִים שֶׁדָּלְלוּ בִּידֵי הַהַנְהָלָה, וּבְעִקָּר עַל הַקַּרְקַע שֶׁאָפַס מֵרְשׁוּתָה שֶׁל “הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת” וַאֲשֶׁר קָצְרָה יָדָהּ מֵהַשִּׂיג אֲדָמָה חֲדָשָׁה, – הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁנּוֹדְעוּ וַדַּאי בְּכָל הָאָרֶץ, מִדֵּי נִשְׁמְעוּ וְנֶאֶמְרוּ בִּכְפָרֵנוּ, בָּעֵמֶק, הָיוּ יוֹרְדִים עַל רָאשֵׁינוּ, אָנוּ הַנְּעָרִים, כְּדִבְרֵי חָזוּת קָשָׁה, כִּגְזַר־דִּין הַנִּשְׁלָח מִידֵי שַׁלִּיט אַכְזָרִי הַמְבַשֵּׂר־חֻרְבָּן, אַכְזָבַת־תִּקְווֹת, אָבְדָן מַשְׂאוֹת נֶפֶש יְקָרִים וּכְלַעַג שָׂטָן לְעֵינֵי גוֹי שָׁלֵם הַנֶּאֱבַק בְּכֹחוֹת אַחֲרוֹנִים לָקוּם לְחַיִּים…

וְעוֹד יוֹתֵר חַשְׁנוּ בִּמְרִירוּתוֹ וּמוֹרָאוֹ שֶׁל הַמַּשְׁבֵּר – כְּשֶׁקָּלְטוּ אָזְנֵינוּ פֹּה וָשָׁם דְּבָר־מָה מִשִּׂיחוֹת הַגְּדוֹלִים, כְּשֶׁנּוֹכַחְנוּ שֶׁגַּם רוּחָם נָפְלָה, כִּי גַם בֵּין הַגְּדוֹלִים רַבָּה הַדְּאָגָה וְהַמְּבוּכָה… מִכָּל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ וְהִתְוַכְּחוּ בַּאֲסֵפוֹת, בַּ"יְשִׁיבוֹת" לְעִתִּים תְּכוּפוֹת, לֹא עָלָה בְּיָדֵינוּ, כְּמוּבָן, לָדַעַת דָּבָר בָּרוּר אַךְ קְטוּעוֹת יָדַעְנוּ וְשָׁמַעְנוּ עַל־פִּי מִקְרֶה.

פַּעַם, בִּימֵי הַקָּצִיר, הִתְהַלַּכְנוּ נְעָרִים אֲחָדִים מִבְּנֵי הַשְּׁמִינִית עִם בּוֹא הָעֶרֶב בְּקִרְבַת הַכְּפָר, בְּדַרְכֵּנוּ. רֻחָמָה הָיְתָה גַם הִיא אִתָּנוּ. בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הִתְהַלְכָה בֵּינֵינוּ דוֹמֵמָה וּמְדֻכָּאָה; נַפְתּוּלֵי תַּלְתַּלֶּיהָ הַשְּׁחוֹרִים הָיוּ יוֹרְדִים אָז מִתּוֹךְ רַשְׁלָנוּת עַל פָּנֶיהָ. כְּמוֹ בִּקְּשָׁה לְהַסְתִּיר מֵאִתָּנוּ אֶת מְבוּכָתָּה… תִָּמִיד הָיְתָה הִיא, כְּמוֹ שֶׁקְרָאָהּ הַמּוֹרֶה בְּחִבָּה " הַשְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה", עַלִּיזָה, פִּקְּחָה וַחֲבֵרָה נְעִימָה וִישָׁרָה.

רַבִּים יָדְעוּ אָז כִּי קָשֶׁה הַמַּצָב בְּמִשְׁפַּחְתָּם (הָיוּ שָׁם חֲמִשָּׁה אַחִים וַאֲחָיוֹת, הִיא הָיְתָה הָרְבִיעִית), וּמֵעֵת שֶׁבָּאוּ אֲלֵיהֶם שְׁנֵי הַקְּרוֹבִים מֵרוּסִיָּה, הָיָה מַצָּבָם קָשֶׁה בְּיוֹתֵר. בְּכָל זֹאת הָיְתָה רֻחָמָה מְלֵאָה אֱמֶת וְחַיִּים. אַךְ בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הִתְהַלְּכָה שׁוֹתֶקֶת וְנוּגָה. רַק אַחֲרֵי יוֹמַיִם נוֹדַע לִי פֵּשֶׁר הַדָּבָר. הִגַּעְנוּ בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב דֶּרֶךְ טִיּוּלנוּ סָמוּךְ לַ"שְּׁלִישִׁיָּה" (שְׁלֹשָׁה עֲצֵי זַיִת גְּדוֹלִים, עַתִּיקִים, שֶׁעַנְפֵי צַמְרוֹתֵיהֶם הִתְלַכְּדוּ וְהָיוּ לְפִנַּת יַעַר קְטַנָּה) הָרְחוֹקָה מִן הַכְּפָר כַּעֲשָׂרָה רְגָעִים.

הָיָה אוֹר יָרֵחַ קָלוּשׁ בַּכֹּל. כְּשֶׁקָּרַבְנוּ קְצַת לַ"שְּׁלִישִׁיָּה" הִבְחַנּוּ קוֹלוֹת מְדַבְּרִים, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ רְגִילִים, לִפְעָמִים, לָשֶׁבֶת שָׁם לְשׂוֹחֵחַ. מִי שֶׁהוּא הָיָה מְסַפֵּר עַל דְּבַר יְדִיעָה שֶׁבָּאָה בָּעִתּוֹן, שֶׁנּוֹסְדָה חֶבְרָה לֹא־יְהוּדִית, בַּעֲלַת הוֹן רַב, וְהִיא מִתְכּוֹנֶנֶת לִקְנוֹת אֶת רֹב הַקַּרְקָעוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדוֹת לִמְכִירָה. עָמַדְנוּ שְׁקֵטִים וְהִקְשַׁבְנוּ…

אֶת חֶטְאִי וְחֵטְא חֲבֵרַי אֲנִי מַזְכִּיר: הִטִּינוּ אֶת אָזְנֵינוּ לִשְׁמוֹעַ… אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא עָצַר בַּדָּבָר… יָדַעְנוּ כִּי לֹא נָאֶה כְּלָל מַעֲשֵׁנוּ זֶה, כִּי מְגֻנָּה מְאֹד עֲמִידָתֵנוּ פֹּה, אַךְ הַצִּמָּאוֹן וְהַדְּאָגָה לָדַעַת וְלִשְׁמוֹעַ מַה שֶׁמַּעֲלִימִים הַגְּדוֹלִים מֵאִתָּנוּ – הִכְשִׁילוּנוּ. זוֹכֵר אֲנִי עַד עַתָּה, אַחֲרֵי עֲבוֹר כִּשְׁנָתַיִם יָמִים, אֶת פְּרָטֵי הַשִּׂיחָה, בַּאֲשֶׁר הִרְבֵּינוּ אַחַר־כַּךְ בְּטִיּוּלֵינוּ לְהִתְוַכֵּחַ וּלְשׂוֹחֵחַ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מִן הַדְּבָרִים.

מִי שֶׁהוּא עוֹנֶה: “הִנֵּה עַתָּה הֵם מִתְעוֹרְרִים וּמִתְכַּוְּנִים לְהָבִיא כְּלָיָה עָלֵינוּ, אִם תֵּצֵא חֶבְרָה זוּ לִפְעֻלָּה – וְאָבָדְנוּ…”

קוֹלוֹ שֶׁל בֶּן־אַרְיֵה: “אֲנִי חָדַלְתִּי בִּכְלָל לִקְרוֹא אֶת הָעִתּוֹן. הַחֲדָשׁוֹת שֶׁלָּנוּ נוֹסְכוֹת רִפְיוֹן יָדַיִם מַמָּשׁ… בְּמִקְרֶה קָרָאתִי אֶמֶשׁ אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת. מֵאָז כְּמוֹ אָבְדָה מִמֶּנִּי מְנוּחַת נֶּפֶשׁ… הַיּוֹם לֹא יָדַעְתִּי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה – כָּל הַיּוֹם הָלַכְתִּי אַחֲרֵי הַמְכוֹנָה כְּנָבוֹךְ, בֶּאֱמֶת… הָיְתָה מִן הַרְגָּשָׁה… כְּאִלּוּ צוֹעֵד אֲנִי וְהוֹלֵךְ בְּמִדְרוֹן… הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ…”

צָעִיר מִן “הַחֲדָשִׁים” מְפָהֵק וְאוֹמֵר: “כֵּן… כֻּלָּנוּ צוֹעֲדִים וְהוֹלְכִים בְּמִדְרוֹן… מַשְׁבֵּר כָּזֶה, דּוֹמַנִי, לֹא הָיָה עוֹד בְּדִבְרֵי יְמֵי אֱנוֹשׁ…”> אַלֶכְּסַנְדֵּר: “אִם תִּהְיֶה כָּזֹאת, דוֹמַנִי, שֶׁעָלֵינוּ לְקַפֵּל אֶת חֲבִילָתֵנוּ וְלָצֵאת מִפֹּה… עִנְיָן זֶה נִרְאֶה כְּהַתְחָלָה שֶׁל אֵיזֶה סוֹף אָיֹם. מִמַּפָּלָה כָּזוֹ – מְסֻפְּקַנִי אִם יִהְיֶה כֹּחַ לָקוּם… כַּאן לֹא תוֹעִיל “דִיפְּלוֹמַטִיָּה” וְלֹא יוֹעִיל “מַנְדַּט”…”

הֶחָבֵר אַבְנֵר: “חִדְלוּ לָכֶם מִ”מֶלַּנְכוֹליָּה"; מַה טַּעַם לְשִׂיחָה כָּזוֹ? יוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם וְנֶהֱנִים לְגָרֵד אֶת פִּצְעֵיהֶם בְּצִפָּרְנֵיהֶם… הַנָאָה יֵשׁ לָכֶם מִזֹּאת? וּמֵאֵימָתַי הָיְתָה יְדִיעָה בְּעִתּוֹן לְתוֹרָה וְלַהֲלָכָה? הֲרֵי בֶּאֱמֶת הַמַּחֲלָה הוֹלֶכֶת וּמִדַּבֶּקֶת… אֵיזֶה “קֵץ כָּל בָּשָׂר” אַתֶּם רוֹאִים? הֲרֵי לָכֶם שִׂיחָה נָאָה!"

בֶּן־אַרְיֵה: מָה אַתָּה רוֹצֶה, חֲבִיבִי? כְּלוּם לְשֵׁם הִתְפַּנְּקוּת אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים? אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי אֵינִי טוֹעֵן “מַה” וְ"אֵיךְ"… מוּבָן: הַקַּיָּם – אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּאֵר וְצָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר, אֲבָל אִם הֵחֵלָּה פְּעֻלָּה נִמְרֶצֶת בְּקַרְקָעוֹת מִצַּד אַחֵר – אָז לְנָכוֹן נִטְּלָה מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה… תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת – יָדַעְנוּ – יִהְיוּ לָנוּ בֶּעָתִיד, הָאֲדָמָה תִּתֵּן לֶחֶם… אַךְ “עֲבוֹדָה לְאֻמִּית”, “תְּחִיָּה” וְ"תִקּוּן הַנֶּפֶשׁ" מַה יְהֵא עֲלֵיהֶם?.. אֶפְשָׁר – יֵשׁ התְעַלְּלוּת גַּם בַּהִיסְטוֹרִיָּה… הָיָה חֲלוֹם… וְהַנְּשָׁמָה – רֵיקָה עַתָּה… הוֹלֶכֶת וּמִתְרוֹקֶנֶת…"

קוֹלוֹ שֶׁל הַסַּפְרָן – נַפְּחָא – הַבַּדְחָן וְהַלֵּץ: “אִם אַתֶּם אוֹמְרִים “הִיסְטוֹרִיָּה” – הֲרֵי אֲנִי כָּאן. לֹא לְחִנָּם לָמַדְתִּי שְׁלֹשָׁה “זְמַנִּים” הִיסְטוֹרִיָּה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה… רֵאשִׁית: “נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר”. שֵׁנִית, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, טוֹעִים אַתֶּם: עֲבוֹדָתֵנוּ אָנוּ – יְנִיקָה יֵשׁ לָהּ… מָקוֹר נֶאֱמָן; בָּסִיס מוּסָרִי גָדוֹל… אִידִיאַל! וְזֶה אֵין לַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד… וְכָל זְמָן שֶׁאָנוּ נִינַק מִמָּקוֹר נֶאֱמָן זֶה – כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יוּצַר עָלֵינוּ לֹא יִצְלָח. מִי יַעֲרֹב שֶׁהַחֶבְרָה הַפַּלְמוֹנִית – תִקְנֶה קַרְקָעוֹת וְלֹא… תִּמְכֹּר אוֹתָן לָנוּ?..”

קוֹלוֹת אֲחָדִים: “צְחוֹק… פִּלְפּוּל… כְּלוּם אֵין גַּם אֶצְלָם תְּנוּעָה לְאֻמִּית עַתָּה?” הַצָּעִיר מִן “הַחֲדָשִׁים”: “דִּבְרֵי נַפְּחָא הַ”הִיסטוֹרִיּוֹן" – אֵינָם אֶלָא אוֹתוֹ “הַבִּטָּחוֹן הַיְהוּדִי” שֶׁל מֶנְדֶלִי מוֹכֵר־סְפָרִים – בְּמַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה…" הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁאַחַד הַיּוֹשְׁבִים צוֹעֵד לְעֶבְרֵנוּ – הֲחִלוֹנוּ לָלֶכֶת לְאִטֵּנוּ, כְּאִלּוּ עוֹבְרִים אָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ. הִרְחַקְנוּ קְצָת. יָשַׁבְנוּ בְּשִׁפּוּעַ הַגִּבְעָה. הַוִּכּוּחִים וְהַמַּשָּׂא־וְהַמַּתָּן בֵּינֵינוּ – נִמְשְׁכוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה. אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הִצִּיעוּ בְּתָם־לֵב וְבְהִתְלַהֲבוּת, שֶׁנִּכְתֹּב מִכְתָּב אָרֹךְ לְמַזְכִּירוּת הַקִּבּוּץ וְנוֹדִיעַ, שֶׁאָנוּ, הַנְּעָרִים, הִנְנוּ מְלֵאֵי אֹמֶץ לֵב וְסַבְלָנוּת, וְגָבֹר נִגְבַּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים, אָנוּ לֹא נַעֲזֹב אֶת אַדְמָתֵנוּ לְעוֹלָם – אַף נִמְסֹר אֶת נִשְׁמָתֵנוּ עַל כָּל אַמַּת אֲדָמָה – וכו' וכו'.

רֻחָמָה יָשְׁבָה כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה כְּפוּפַת־רֹאש, שְׁקוּעָה בְּקֶרֶב עַצְמָהּ. לְמָחֳרָת חָשַׁבְתִּי כָּל הַיּוֹם, אֵיךְ לְבַקְשָׁהּ לָדַעַת עַל מָה יֵצַר לָהּ כָּל־כָּךְ. בִּקַּשְׁתִּי הִזְדַּמְנוּת וְלֹא נִמְצְאָה לִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. לְמָחֳרָתוֹ כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מִן הַשָּׂדֶה, רָאִיתִי אֶת רֻחָמָה הוֹלֶכֶת לְּבַדָּהּ אֶל עֵבֶר הַ"שְּׁלִישִׁיָּה". הֵחַשְׁתִּי אֶת צְעָדַי וְהִשַּׂגְתִּיהָ. הֲחִילוֹנוּ לָלֶכֶת יָחַד. בָרִאשׁוֹנָה שַׂמְתִּי אֶת עַצְמִי, כְּאִלּוּ אֵינִי מְכַוֵּן כְּלָל לְדַבֵּר אִתָּהּ בְּעִנְיָן מְיֻחָד. הִתְהַלַּכְנוּ כְּרֶבַע שָׁעָה. דִּבַּרְנוּ עַל עִנְיָנִים טְפֵלִים. הֵחֵלָּה הַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לִשְׁקוֹעַ. יָשַׁבְנוּ עַל יַד הַ"שְּׁלִישִׁיָּה" לְצַד מַעֲרָב. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּוֹקַעַת הֵצִיפוּ אֶת רָאשֵׁי הָעֵצִים וּפִסְגוֹת הַגְּבָעוֹת הָרְחוֹקוֹת – הֵן נָחוּ גַם עַל פְּנֵי רֻחָמָה כִּבְמַגַּע קַל; הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּפָנֶיהָ – הֵם הָיוּ כֹּה עֲיֵפִים וְנוֹפְלִים כְּאִלּוּ קָמָה מִמַּחֲלָה. אָז הִסְתַּכַּלְתִּי חֲלִיפוֹת בְּעֵינֶיהָ, וּכְמוֹ נִגְלָה לִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נֹגַהּ־עֵינַיִם כֹּה טָהוֹר בְּעָמְקוֹ וּבְיָפְיוֹ – אֲשֶׁר לֹא הִסְּכַּנְתִּי לִרְאוֹת מֵעוֹדִי. הָיָה בְּמַבַּט־עֵינַיִם זֶה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה מִבַּקָּשַׁת־רַחֲמִים וַחֲנִינָה… אָז אָמַרְתִּי אֶל נַפְשִׁי: זֶה כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּעַר אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן כָּעֵת בְּעֵינֶיהָ. יָשַׁבְתִּי סָמוּךְ לָהּ וְשִׂחַקְתִּי בִּצְרוֹרֵי חָצָץ בֵּין יָדָי.

– לֹא תְסַפְּרִי לִי, רֻחָמָה, מַה לָּךְ בְּיָמִים אֵלֶּה? – שְׁאִלְתִּיהָ יָשָׁר מֵאֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ “לְהַתְחִיל”. הִיא הִשְׁפִּילָה אֶת רֹאשָׁהּ קְצָת, כְּאִלּוּ פָּגַעְתִּי בָּהּ בְּדִבּוּר מַעֲלִיב; לֹא יָדַעְתִּי מָה אַגִּיד – הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי:

– אוּלַי אָסוּר לִי לְשָׁאֳלֵךְ – תּסְלְחִי… אֲנִי… – לֹא… כְּלָל… לָמָּה אָסוּר – עָנְתָה וְנִשְׁאֲרָה שׁוֹתֶקֶת. – אוּלַי אוּכַל לַעֲזוֹר לָךְ אָמַרְתִּי כִּמְפַקְפֵּק.

אָז אָחֲזָה עֲוִית אֶת שְׂפָתָהּ, עֵינֶיהָ מָלְאוּ דִמְעָה וְהִיא עָנְתָה בְּקוֹל עָצוּר מִדִּמְעָה: – גַּם אָנוּ בַּנּוֹפְלִים… אֶצְלֵנוּ בַּמִשְׁפָּחָה לֹא הַכֹּל כַּשּׁוּרָה… חוֹשְׁבִים אֶצְלֵנוּ עַל נְסִיעָה… אֵינִי יְכוֹלָה גַם לְדַבֵּר עַל זֹאת – אַתָּה אַל תְּסַפֵּר דָּבָר… כְּלָל… רַק לְךָ אֲנִי מְסַפֶּרֶת…

הִיא הִשְׁפִּילָה אֶת רֹאשָׁה, כְּאִלּוּ נָכַף רֹאשָׁהּ מִיָּד תַּקִּיפָה… אֲנִי הָיִיתִי כְּמֻכֵּה תִמָּהוֹן: אֲבִי רֻחָמָה הָיָה מִן הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים בַּכְּפָר – הִנֵּה גַם בְּמִשְׁפָּחָה זוֹ הִגִּיעַ הַמַּצָּב לִידֵי כָּךְ. “אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת”…

כַּאֲשֶׁר הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְשָׁלְחָה אֶת מֶבָּטָהּ לְמוּלִי, כְּמוֹ נִסְתַּמֵּן בְּעֵינֶיהָ מַכְאוֹב כְּלִמָּה וְהַכְנָעָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶאֱמַנְתִּי בְּכָל לִבִּי: לוּ הָיִיתִי נִדְרָשׁ לְהַקְרִיב אֶת נַפְשִׁי בְּרֶגַע זֶה בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נְשָׁמָה זוֹ – הְיִיתִי מוֹסְרָה בְּתוֹדָה… קַמְנוּ וְשַׁבְנוּ דוֹמְמִים. לְשׁוֹנִי דָבְקָה אֶל חִכִּי… הָיִינוּ שְׁנֵינוּ כְּנֶאֱבָקִים עַל נַפְשֵׁנוּ.

כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ קָרוֹב לַכְּפָר – אָמַרְתִּי לָהּ כִּמְגַמְגֵּם: אוּלַי עוֹד יִשְׁתַּנֶּה הַמַּצָּב… אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִקְרֶה כָּזֹאת… הֱיִי שָׁלוֹם!

בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ הָיוּ אַסֵפוֹת כְּלָלִיּוֹת רַבּוֹת. לַשָּׁוְא נִסִּינוּ אָנוּ “בְּנֵי הַשְּׁמִינִית” לִקְלֹט דָּבָר מֵהַנַּעֲשֶׂה וְהַמִּתְרַחֵשׁ: הַגְּדוֹלִים נִזְהֲרוּ מִקִּרְבָתֵנוּ. הָיָה הָרֹשֶׁם, כְּאִלּוּ חָל מַצָּב שֶׁל מָצוֹר בַּקִּבֹּוּץ – כִּימֵי מִלְחָמָה קָשִׁים.

רֻחָמָה לֹא בָּאָה בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לְבֵית הַסֵּפֶר. הִיא לֹא נִרְאֲתָה כְּלָל בַּחוּץ… הִתְהַלַּכְתִּי בָּעֶרֶב בְּקִרְבַת בֵּיתָהּ כְּצִפּוֹר מִתְלַבֶּטֶת סְבִיב קִנָּהּ בְּעֵת אָסוֹן… הִיא לֹא יָצְאָה הַחוּצָה… בְּקִרְבִּי לָהֲטוּ כִּסּוּפִים וְגַעְגּוּעִים עַד כְּדֵי מַכְאוֹב לִרְאוֹתָהּ וּלְדַבֵּר אִתָּהּ – וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי…

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת יָדַעְתִּי כִּי הָלַךְ אַבָּא לַאֲסֵפָה. הֶחְלַטְתִּי לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּשׁוּבוֹ וּלְשָׁאֳלוֹ עַל מִשְׁפַּחַת יַעֲרִי (מִשְׁפַּחַת רֻחָמָה), הֵן הוּא יוֹדֵעַ – אֶשְׁאָלֵהוּ בֵּינִי לְבֵינוֹ – וִיהִי מָה! הָיָה לִי לֵיל נְדוּדִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי כָּמוֹהוּ מֵעוֹדִי… הָיְתָה הַשָׁעָה אַחַת אַחַר חֲצוֹת וְאַבָּא לֹא בָּא…

בַּבֹּקֶר הִשְׁכַּמְתִּי בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת. כְּשֶׁשָּמַעְתִּי שֶׁאַבָּא מֵכִין עַצְמוֹ לָצֵאת לַעֲבוֹדָה נִגַּשְׁתִּי וּשְׁאִלְתִּיו:

– אַבָּא, סְלַח… אֱמֹר לִי – לֹא אֲגַלֶּה… מָה עִם יַעֲרִי… מַה יִהְיֶה אִתָּם?

אַבָּא בְּחָנַנִי בְּמַבָּטָיו:

– לֹא כְּלוּם… אֵין כָּל דָּבָר אִתָּם…

– הֵם… לֹא יִסְעוּ?

אַבָּא שָׁתַק רֶגַע אָרֹךְ וְאָמַר:

– לֹא, הֵם לֹא יִסְעוּ…

נָגֹלָּה אֶבֶן מַעֲמָסָה מֵעַל לִבִּי.

בְּאוֹתוֹ שָבוּעַ, יוֹם אֶחָד בַּבֹּקֶר נִשְׁמַע בַּקִּבּוּץ שֶׁעָזְבוּ שִׁשָּׁה צְעִירִים וְזוּג אֶחָד אֶת הַקִּבּוּץ בַּלַּיְלָה. הָיָה הָרֹשֶׁם: הִנֵּה תוֹצְאוֹת הַמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה בְּקֶרֶב כְּפָרֵנוּ: שִׁשָּׁה צְעִירִים וְזוּג אֶחָד בַּחֲלָלִים…

ז. קוֹל מִמּוֹלֶדֶת

מֵאָז " יְמֵי הַמַּשְׁבֵּר" – נִגְלָה לְבֵיתֵנוּ שְׁבִיב אוֹרָה: לְפֶתַע, בְּלֹא כָּל־צִפִּיָּה, נִתְקַבֵּל מִכְתָּב אָרֹךְ מִדּוֹדִי רְפָאֵל. בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁנִים תְּמִימוֹת, מֵעֵת נָסְעוֹ, קִבַּלְנוּ בְּהַפְסָקוֹת אֲרֻכּוֹת שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ גְּלוּיוֹת קְצָרוֹת. הֵן בָּאוּ כְּעֵין מַס – לְהַרְגִּיעַ אֶת אִמִּי לְבַל תִּדְאָג. מְעַטּוֹת הָיוּ הַשּׁוּרוֹת וְהַיְדִיעוֹת קְלוּשׁוֹת, כְּמוֹ נִמְנַע מִלְּהַגִּיד דָּבָר מַמָּשִׁי מֵאֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו בַּמֶּרְחַקִּים, מִן הַגְּלוּיוֹת יָדַעְנוּ כִּי נָסַע מִגֶּרְמַנְיָה לְפֶתַע לְאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית וּמִשָּׁם – לְאַמֶּרִיקָה. וְאוּלָם בַּמִּכְתָּב הָאָרֹךְ הָרִאשוֹן הָיוּ קוֹלוֹת אֲחֵרִים נִשְׁמָעִים. בִּשְׁבִילִי הָיָה הַמִּכְתָּב הַזֶּה נִצְחוֹן־הַמּוֹלֶדֶת, נִצְחוֹן אֶרֶץ־יִשׁרָאֵל. בַּמִּכְתָּב הִזְכִּיר שֶׁיֵשׁ לוֹ “הַצֹּרֶךְ לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבּו לְפָנֵינוּ”. “עַתָּה אַחֲרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַסֵּבֶל שֶׁעָבְרוּ עָלַי – כּוֹתֵב הוּא – לָמַדְתִּי לִרְאוֹת בִּפְנֵי הַמְצִיאוּת וְהָאֱמֶת בְּעֵינַיִם גְּלוּיוֹת. לֹא אֶחְשֹׁשׁ, אֵפוֹא, כִּי גְנַאי הוּא לִי אִם אוֹדֶה עַל הָאֱמֶת: טָעִיתִי וְשָׁגִיתִי. הָלַכְתִּי שָנִים אֲחֲֿדוֹת, בִּהְיוֹתִי בַּ”עֲתִידוֹת", כִּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת מִפְּנֵי בְּרַק־שָׁוְא, מַתְעֶה וּמוֹלִיךְ שׁוֹלָל. עַתָּה – מֶה הָיִיתִי רוֹצֶה לִמְצוֹא בָּכֶם אוֹתָם רִגְשֵׁי הַלֵּב, אוֹתָם הַגַּעְגּוּעִים הַתַּקִּיפִים, אֲשֶׁר יִתְדַּפְּקוּ בְּלִבִּי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת לְזִכְרְכֶם…"

“…מִתְּשׁוּבַתְכֶם לְמִכְתָּבִי זֶה – אִם תֵּיטִיבוּ לִכְתֹּב בַּאֲרֻכָּה – אֵדַע אֶת אֲשֶׁר אִתְּכֶם וְאֶת אֲשֶׁר אִתִּי…”

אַבָּא עָנָה לוֹ בְּמִכְתָּב אָרֹךְ, מָלֵא חִבָּה וְקִרְבָה; הִזְכִּיר לוֹ אֶת סִבְלֵנוּ בִּימֵי הַמַּשְׁבֵּר וְהֶרְאָה לוֹ בָּרוּר, שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ שׁוּם טִינָא עָלָיו.

נִמְשְׁכָה שׁוּב שְׁתִיקָה לָחֳדָשִׁים – וְהִנֵּה מִכְתָּב שֵׁנִי מְְפֹרָט מִמֶּנּוּ וְזֶהוּ כֻּלּוֹ בְּצוּרָתוֹ:

"בּוֹסְטוֹן, 9 בְּפֶבְּרוּאַר 1924.

אַחַי הַיְקָרִים,

מִכְתַּבְכֶם הֵשִׁיב אֶת נַפְשִׁי. לְנָכוֹן לֹא אוּכַל לְבַטֵּא בִּדְבָרִים מֶה הָיָה הַמִּכְתָּב לִי; לֹא רַק שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּעֵת קְרִיאָה כְּגִפּוּפֵי יָדַיִם חַמּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים קְרוֹבִים וַחֲבִיבִים שֶׁאָפְפוּ אוֹתִי, אֶלָּא כְּהֵדִים חֲזָקִים, תּוֹקְפֵי־לֵב, הָעוֹלִים מִקֶּרֶב עוֹלָם שָׁלֵם מָלֵא טֹהַר וָיֹפִי, נָפְלוּ דִבְרֵי הַמִּכְתָּב עַל לִבִּי. אֲנִי מַאֲמִין, כִּי רַק לְקוֹלוֹת מִמּוֹלֶדֶת יֵשׁ אוֹן וְכֹחוֹת כָּאֵלֶּה, כִּי הַרְגֵּשׁ הִרְגַּשְׁתִּי בְּעֵת קְרִיאָה, כִּי אָח אֲנִי לְעָם, כִּי קָרוֹב אֲנִי אֶל אֲלָפִים, הָעוֹבְדִים וְשׁוֹאֲפִים, עֲמֵלִים וּמְקַוִּים.

וְעַתָּה מַכִּיר אֲנִי, כִּי זָקוּק וְחַיָּב אֲנִי לְהַעֲבִיר לִפְנֵיכֵם בִּקְצָרָה אֶת אֲשֶׁר עָבַר עַל רֹאשִׁי מאָז עָזְבִי אֶתְכֶם וְעַד הַיּוֹם; לֹא אֶפְסַח גַּם עַל סֵבֶל הַיָּמִים הָרָעִים אֲשֶׁר פָּגְעוּ בִּי:

בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית נֶאֱלַצְתִּי, אַחֲרֵי טִלְטוּלִים רַבִּים וּמְסִבּוֹת נִפְתָּלוֹת, לְשַׁמֵּשׁ כַּחֲצִי שָׁנָה כִּמְשָׁרֵת בְּתַחֲנַת־רַכֶּבֶת אַחַת אֵצֶל מְכוֹנֵן הַתַּחֲנָה. יֵשׁ לִי תְּמוּנוֹת אֲחָדוֹת מִמַּצָּבִי וְמִתִּלְבָּשְׁתִּי בַּיָּמִים הָהֵם. לֹא אַאֲרִיךְ עַתָּה לְסַפֵּר מִתְּקוּפָה רַבַּת־תְּלָאוֹת זוֹ. דַּי לִי לְהַזְכִּיר, כִּי יָדַעְתִּי גַם מַחְסוֹר בְּלֶחֶם יָמִים לֹא מְעַטִּים.

מִשּׁם נִתְגַּלְגַּלְתִּי לִכְרַךְ י. – אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶאֱבַקְתִּי שָבוּעוֹת מִסְפָּר עִם הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁבַּנֵּכָר, קִבַּלְתִּי מִשְׂרַת עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּבֵית מִסְחָר גָּדוֹל. הוּטַב מַצָּבִי – וְיָדַעְתִּי הָרְוָחָה. דִּמִיתִי, כִּי אָז יוּנַח לִי וְאֶרְאֶה בְּטוֹבָה וְאֶמְצָא עִנְיָן וָחֵפֶץ; הֵן כֹּה צָמֵאתִי לְגִיל־חַיִּים וְלִתְשׁוּאוֹת־קִרְיָה. אֲבָל דַּוְקָא בְּקָרְבִי אֶל הַחַיִּים הָאֵלֶּה הִרְגַּשְׁתִּי, מַה דַּל אָנֹכִי וְכַמָּה רֵיקִים וְנֶעְדְּרֵי־עִנְיָן הֵם חַיִּים כָּאֵלֶּה לִי, בִּשְׁבִילִי. אֵיךְ הִתְחִיל וְאֵיךְ הִתְהַוָּה שִנּוּי כָּזֶה בְּקִרְבִּי – קָשֶׁה לִי עַתָּה לְפָרֵט לָכֶם. אַךְ עִקַּר הַגּוֹרְמִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁהֵסַבּוּ זֹאת, יוּבַן לָכֶם, אִם אֲצַיֵּן בְּרָאשֵׁי מִלִּים: כְּשֶׁהָיִיתִי מִשְׁתַּתֵּף עִם חֲבֵרַי, צְעִירִים וּצְעִירוֹת צָרְפַתִּים, אַנְגְּלִים, גַּם גֶּרְמַנִּים וְעוֹד (זוֹ הָיְתָה חֶבְרָתִי הַקְּרוֹבָה), הָיִיתִי מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי כְּאָדָם קְטַנְטַן, מִין גַּמָּד, בֵּינֵיהֶם: הֵם, בַּנֵּכָר, בְּחֵלֶק־הַתֵּבֵל הַמְרֻחָק, בְּאַפְרִיקָה זוֹ “הַכְּבֵדָה” – חָשִׁים הֵם אֶת עַצמָם בַּטּוֹב וּבַנְעִימִים, כִּנְטָעִים אֵלֶּה שֶׁיּוֹנְקִים אֶת מְזוֹנָם הַמָּלֵא דֶרֶךְ צִנּוֹר נֶעֱלָם – מִשָּׁם, מִן הַמָּקוֹר, אַנְגְּלִיָּה, צָרְפַת, בֶּלְגִיָּה. בְּכָל עֵת מְצֹא: תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאָה בְּעִתּוֹן, בְּשִׂיחָה כָּל שֶׁהִיא, בְּעִנְיְנֵי מִסְחָר – בְּכָל מִקְרֶה כִּמְעַט – הָיִיתִי רוֹאֶה בְּאֹפֶן מַמָּשִׁי אֶת הֲמוֹנֵי הַקְּשָׁרִים, הַנִּימִים, הַנִּמְתָּחִים מִפֹּה, מִנִּשְׁמָתָם, עַד לַמּוֹלֶדֶת. לָהֶם הַזְּכוּת וְהָרְשׁוּת לְבַלּוֹת פֹּה בַּנֵּכָר, אַחֲרֵי חָמֵשׁ־שֵׁשׁ שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, בְּשַׁעֲשׁוּעֵי תַּעֲנוּגוֹת בְּגִיל וְחֶדְוָה: שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת, הַדֹּפֶק עוֹבֵד וָחָי; הַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה בְּטוּחָה: מלְיוֹנֵי יָדַיִם נֶאֱמָנוֹת, יוֹצְרוֹת וְעוֹבְדוֹת יְטַפְּחוּהָ, יַעֲצִימוּהָ… לָהֶם, אֵיפוֹא, הַזְּכוּת לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת הַקֶּרֶן פֹּה… לָהֶם מֻתָּר לַעֲלֹז… אַךְ אֲנִי – כְּאָדָם חֵרֵשׁ הָיִיתִי, הַיּוֹשֵׁב בְּאוּלַם־קוֹנְצֶרְטִים בֵּין חוֹגְגִים, וּלְאָזְנָיו לֹא יַגִּיעַ מְאוּמָה מִשָּׁם, מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הַשִּירָה פּוֹרֶצֶת… וּכְאֹדֶם הַבּוּשָׁה אֲשֶׁר תְּכַסֵּה אֶת פְּנֵי אוֹתוֹ חֵרֵשׁ – כֵּן אָדְמוּ פָּנַי בֵּינֵיהֶם לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם..

וּכְשֶׁשַּׁבְתִּי לְעִתִּים לְבַדִּי מִטִּיּוּלִים, נְשָׁפִים, הָיָה בְּעֵינַי הֶחָלָל גָּדוֹל… גָּדוֹל… מֵעוֹלָם לֹא הֵבַנְתִּי אֶת שַׁמִּיסוֹ² כְּבַיָּמִים הָהֵם: אֲנִי הָיִיתִי פֶּטֶר שְׁלוּמִיאֵל… אָבַד לִי צִלִּי… אֵינֶנִּי אָדָם… נִשְׁלַל מִמֶּנִי דְבַר־מָה הַמְשֻׁתָּף לְכָל הָאָדָם… וְרַע הָיָה לִי וָמָר…

דִּמִּיתִי, אוּלַי רַק בִּסְבִיבַת זָרִים אַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי כָּכָה. נִסִּיתִי לְהִתְקָרֵב אֶל חֶבְרַת צְעִירִים יְהוּדִים – אַךְ אֵלֶּה הָיוּ עָלַי לָטֹרַח יוֹתֵר מִן הַזָּרִים, שֶׁהֲרֵי הֵם עוֹשִׂים וְנוֹהֲגִים בְּ"אוּלָם הַקּוֹנְצֶרְטִים" כְּאִלּוּ הָיוּ לָהֶם אָזְנַיִם, כְּאִלּוּ אֵינָם חֲסֵרִים דָּבָר – וְהָיוּ בְּעֵינַי לְנִלְעָגִים וַעֲקֻמֵּי־בִּינָה… גַּם בֵּין צְעִירִים “צִיּוֹנִים” לֹא יָדַעְתִּי נַחַת: מַה נְּבוּבִים וְרֵיקָנִים הַדְּבָרִים וְ"הַמַּעֲשִׂים" גַּם יַחַד! מָה עֲלוּבָה “צִיּוֹנוּתָם” לְמִי שֶׁיּוֹדֵע, לְמִי שֶׁרָאָה כָּמוֹנִי, מַה כַּבִּירָה הַיְצִירָה, מָה עֲצוּמָה הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ, לְמַעַן הָקִים אֶת חַיֵּינוּ וּלְהַחֲיוֹת אֶת מוֹלַדְתֵּנוּ! מַה שּׁוֹוָה הַ"לְּאֻמִּיּוּת" הַזּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי בַּגּוֹלָה, וּבְיִחוּד זוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַצָּעִיר, הַשָּׁקוּעַ בְּעִנְיָנָיו וּבִצְרָכָיו, וְרַק פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה יִתֵּן מַטְבֵּעוֹת אֲחָדוֹת קַלּוֹת־עֵרֶךְ בִּשְׁבִיל אַרְצוֹ וְעַמוֹ!

וְעוֹד סוֹד: כָּל דְּבַר נְסִיעָתִי מִשָּׁם, מֵאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית, הֵנָּה, לְאַמֵּרִיקָה, לֹא בָּא אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהִמָּצֵא בְּקֶרֶב הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי בְּ"אֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת בִּלְתִּי־הַמֻּגְבָּלוֹת", לִרְאוֹת מָה עוֹשֶׂה וְאֵיךְ תּוֹפֵס הַנֹּעַר הַזֶּה אֶת הָעֲבוֹדָה הַלְּאֻמִּית שֶׁל עַמּוֹ. אַךְ – סַדְנָא דְאַרְעָא חַד הוּא. גַּם פֹּה הַכֹּל חִוֵּר, חַלָּשׁ וּמְטֻשְׁטָשׁ. כָּל זְמָן שֶׁלֹּא יִמְסְרוּ אֵלֶּה הַצְּעִירִים וְהַצְּעִירוֹת אֶת מֵיטַב כֹּחוֹתֵיהֶם, מַחֲשַׁבְתָּם וִיכָלְתָּם בִּשְׁבִיל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ רוֹפֶפֶת וַחֲסֵרַת יְסוֹד – שֶׁהַיּוֹם הִיא קַיֶּמֶת וּמָחָר הִיא יְכוֹלָה חָלִילָה לְהִתְעַרְעֵר וְלִנפֹּל.

הִנֵּה הֶאֱרַכְתִּי קְצָת, וְאַתֶּם תָּבִינוּ עַתָּה מִבְּלִי שֶׁאֶכְתֹּב זֹאת, כִּי כָּל שְׁאִיפָתִי וְתִקְוָתִי עַתָּה הִיא, לְשַׁפֵּר וּלְהֵיטִיב אֶת מַצָּבִי הַכַּסְפִּי וְלִנְסֹעַ אֲלֵיכֶם – הַתְּקַבְּלוּנִי?

שָׁלוֹם לְאֵין גְּבוּל לַ"עֲתִידוֹת" וּלְאַדְמָתָהּ. יוֹדֵעַ אֲנִי: מִמֶּנָּה, מֵאַדְמַת “עֲתִידוֹת”, חַיָּב אֲנִי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה… אֲנִי נָכוֹן לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּכָל לֵב: בְּוַדַּאי – לִכְשֶׁאָבוֹא נַשֵּׁק אֲנַשֵּׁק אֶת עֲפָרָהּ… מַמָּשׁ… רְפָאֵל שֶׁלָּכֶם".

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ יָמִים בְּעֵרֶךְ, טֶרֶם הִסְפִּיק לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מֵאִתָּנוּ, נִתְקַבְּלָה מִמֶּנוּ טֶלֶגְרַמָּה זוּ: “זָכִיתִי בְּהַגְרָלָה חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף דּוֹלָר – הַאֶשְׁלָחֵם לְשִׁפּוּר הַמַּצָּב בַּ”עֲתִידוֹת"? עֲנוּ!"

מָה הֵבִיאָה טֶלֶגְרַמָּה זוֹ בְּמִלֶּיהָ הַמּוּעָטוֹת בְּבֵיתֵנוּ וּבְכָל “עֲתִידוֹת” – אֵין צֹרֶךּ לְסַפֵּר. אַבָּא עָנָה טֶלֶגְרָפִית: “אִם תָּבוֹא וְתַעֲבֹד בְּעַצְמְךָ אִתָּנוּ – נְקַבֶּלְךָ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.”

כְּשֶׁבָּא דוֹדִי – הוּצְאוּ כַּמָּה וְכַמָּה תִּקּוּנִים לְפֹעַל שֶׁהָיוּ יָמִים רַבִּים מַשְׂאַת־נֶפֶשׁ לְכַמָּה מֵאֲנָשֵׁינוּ. לַ"עֲתִידוֹת" בָּאָה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה, מְלֵאָה עֲבוֹדָה וְתִקְוָה. כְּפָרֵנוּ הָיָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁקִּבֵּל צוּרָה חֲדָשָׁה בְּסִדּוּרוֹ: נִתְקַבְּלוּ וְנִתְמַזְּגוּ בּוֹ עִקָּרֵי “הַקְּבוּצָה הַגְּדוֹלָה” וְעִקָּרֵי “הַמוֹשָׁב”.

ח. חֲתִימָה

עָבַר הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן לְבוֹא דוֹדִי, אֲשֶׁר הָיָה לְכָל הַכְּפָר כְּעֵין יוֹם חַג אָרֹךְ, אוּלָם בְּלֵב רַבִּים מֵאִתָּנוּ הָיְתָה צִפִּיָּה חֲרִישִׁית לְיָמִים שֶׁלְּאַחֲרֵי הַחַג, כְּמוֹ חִכּוּ לָדַעַת מַה וְאֵיךְ יִהְיוּ מַהֲלָכֵי הַדּוֹד רְפָאֵל, עֲבוֹדָתוֹ וְיַחֲסוֹ, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ יְמֵי חוֹל, יְמֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה.

אַךְ עַתָּה חָלְפוּ כְּבָר כַּעֲשָׂרָה חֳדָשִׁים: עָבְרוּ יְמֵי עוֹנוֹת־עֲבוֹדָה שׁוֹנִים בַקַּיִץ וּבַחֹרֶף. יַחַד יוֹצְאִים אָנוּ יוֹם־יוֹם לַעֲבוֹדָה. וּמְקַנֵּא אֲנִי בּוֹ, בְּדוֹדִי רְפָאֵל, בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ, בְּעָבְדוֹ כָּפוּף בְּמַחֲרַשְׁתּוֹ אוֹ בְּמַעְדֵּרוֹ. עוֹבֵד הוּא שָׁעוֹת תְּמִימוֹת כֹּה פָּשׁוּט וְטִבְעִי, כְּמוֹ לֹא נִכְשַׁל מֵעוֹדוֹ בְּדָבָר… כְּמוֹ לֹא קָרָה מְאוּם תְּמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם… שָׁלֵם הוּא בְּלִי פְּגִימָה. אָכֵן, אָמַרְתִּי לֹא פַּעַם בְּלִבִּי – בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי־תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמוֹד. וְאָמְנָם מְצִיאוּתוֹ בִּכְפָרֵנוּ, יֵשׁוּתוֹ שֶׁל רְפָאֵל סַלְעִי (שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ לְפָנִים הָיָה פֶלְזִיג), הֶחָבֵר הָעוֹבֵד וְהַפָּשׁוּט בֵּינֵינוּ נֶחְשֶׁבֶת, דּוֹמַנִי בְּעֵינֵי רַבִּים מִבְּנֵי הַכְּפָר, לִזְכוּת וּלְתוֹסֶפֶת־מָה לַכְּפָר; כְּמוֹ הָיָה הוּא עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ הַנֶּאֱמָנָה לִדְבַר עֵרֶךְ וּבִטָּחוֹן לַכְּפָר…

לְעִתִּים, בְּיוֹם מַרְגּוֹעַ, יוֹצְאִים אָנוּ שְׁנֵינוּ לָתוּר אֶת הָעֵמֶק, אֶת הַמּוֹשָׁבִים וְהַקִּבּוּצִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, מַה שֻּׁנּוּ פְּנֵי הָעֵמֶק בְּחָמֵשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת! לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ מְהַלֵּךְ אַתָּה שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּאַדְמוֹת נְקֻדּוֹת הַיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ, הַנִּפְגָּשׁוֹת וּמִתְלַכְּדוֹת גְבוּל בִּגְבוּל. וְהַרְגָּשַׁת־חֶרֶשׁ תְּלַוֶּךָּ: הִנֵּה הוּשַׁב שְׁטַר־הַמִּקְנָה שֶׁל הָעֵמֶק, אֲשֶׁר הָיָה מְמֻשְׁכָּן מֵאוֹת דּוֹרוֹת בִּידֵי זָרִים, לַיּוֹרְשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, וְתָקוּם וּתְאֻשַּׁר עַתָּה הַמִּקְנָה לָנֶצַח.

וּבְהָלְכִי פַּעַם יַחַד אֶת דּוֹדִי בַּעֵמֶק, עִם הֵעָטֵף הַכָּרִים הַנִּרְחָבִים שִׂמְלַת־יֶרֶק־הָדָר מְפֹאָרָה, בִּרְעֹד הַלֵּב מִגִּיל־יְצִירָה וּמִבִּרְכַּת־תְּנוּבָה, פָּתַח דּוֹדִי וְאָמַר:

“הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, שִׁמְעוֹן, מַדּוּעַ יִרְחַב כֹּה הַלֵּב פֹּה וְיִלְבַּשׁ מִסְתּוֹרִין? לֹא רַק מִשּׁוּם הַהוֹד וְהֶהָדָר אֲשֶׁר לְמַרְאֶה הָעֵמֶק, וְלֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁלָּנוּ הִיא כָּל הַכְּבוּדָה הַלֵּזוּ – אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָעֵמֶק הָיָה וְיִהְיֶה לְהַבָּא לִתְעוּדַת־חַיִּים חֲדָשָׁה לָאָדָם. אַתָּה בָּאתָ הֵנָּה בְּעוֹדְךָ קָטָן, לֹא הִכַּרְתָּ וְלֹא יָדַעְתָּ מְאוּמָה מִכִּשְׁלוֹן חַיֵּי הָאָדָם בְּאַרְצוֹת תֵּבֵל. מַה מְזֻיָּפִים וּמְעֻוָּתִים הַפָּנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְחַיֵּי־הָאָדָם בַּתֵּבֵל הַלֵּזוּ! שָׁם בָּאֲרָצוֹת הָהֵן, נִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ גַּלְגַּל־הַחַיִּים אֲשֶׁר נִתַּן מֵאָז לִבְנֵי הָאָדָם – נָטָה וְנִשְׁמַט זֶה כְּבָר מִמַּסְלוּלוֹ… וּמֵעֵת סוּרוֹ מִדַּרְכּוֹ – זֶה אַלְפֵי דּוֹרוֹת – יֵלֵךְ וְיִתְגַּלְגֵּל בָּ”אֵין סוֹף", כִּבְסַעֲרַת סוּפָה.

עֲקַלְקַלּוֹת וּנְלוֹזוֹת… וּבְנֵי אָדָם רֹדְפִים וְדוֹלְקִים מֵאָז בְּיָדַיִם מוּשָׁטוֹת אַחֲרָיו, אַחֲרֵי גַלְגַּל־חַיִּים תּוֹעֶה וְאוֹבֵד… ואֶל אֲשֶׁר יוֹבִילֵם הוּא יֵלְכוּ וְיִסָּחֲפוּ… כְּמֻכֵּי עִוָּרוֹן יִפְּלוּ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי אַחֲרָיו… כָּךְ נָפְלוּ בְּדַרְכָּם הָאֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה, – בְּ"עֵמֶק הַדָּמִים", בְּ"גֵיא הַזָּהָב", בִּ"שְׁאוֹל" הָאֹשֶׁר – אַךְ פֹּה בָּעֵמֶק, נִדְמֶה, נִתְפַּס הַגַּלְגַּל בִּידֵי הָאָדָם… כַּאן הֵחֵל הַגַּלְגַּל לָסֹב בְּמַסְלוּל אֲשֶׁר הִתְוָה לוֹ הָאָדָם לִרְצוֹנוֹ… הָעֵמֶק הוּא הַתָּא הָרִאשׁוֹן לְרִקְמַת־חַיִּים חֲדָשָׁה וּגְדוֹלָה. לֹא הַזָּהָב, לֹא הָאֶגְרוֹף, גַּם לֹא בְּרַק מַנְעַמֵּי הַבַּטָּלָה יִהְיוּ לִיסוֹד הַחַיִּים – כִּי־אִם הָעֲבוֹדָה. הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר לֹא כְּאֶמְצָעִי תִּהְיֶה לָנוּ לַעֲלוֹת עַל בָּמֳתֵי אֹשֶׁר כּוֹזְבוֹת – כִּי אִם הָעֲבוֹדָה כְּמַטָּרָה, מַטְּרַת הַחַיִּים בִּכְבוֹדָם וּבְעַצְמָם…

אוּלַי בָּזֶה, חֲבִיבִי, צְפוּנִים כַּמָּה וְכַמָּה פִּתְרוֹנוֹת לְרָזֵי הַחַיִּים הַגְּדוֹלִים, כִּי הֵן פֹּה שׁוֹב שָׁב הַגַּלְגַל לְהִסֹּב לִרְצוֹן הָאָדָם וּלְקוֹל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ…"

“וְאִם נִזְכֹּר – הוֹסִיף אַחֲרֵי רֶגַע – כִּי הַיְצִירָה הַזֹּאת – דְּבַר תְּחִיַּת הָעֵמֶק – הִיא בִּטּוּיוֹ שֶׁל הָעָם עַצְמוֹ – בְּיוֹדְעִים אוֹ בְּלֹא יוֹדְעִים – אֲשֶׁר מִקִּרְבּוֹ הֵקִים אֶת הַמַּכְשִׁיר הָעֲמָמִי לִגְאֻלַּת הָאָרֶץ – אֶת הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וַאֲשֶׁר בִּתְרוּמוֹת הָעָם יִגְאַל אֶת עַשְׂרוֹת אַלְפֵי הַפַּרְסָאוֹת מֵאַדְמַת הָאָבוֹת – הֲרֵי עֲרֻבָּה הִיא לָנוּ, כִּי מִנִּשְׁמַת הָעָם צָמְחוּ וְעָלוּ עֶרְכֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה וְהָיֹה יִהְיוּ לְהַבָּא לְמִפְעֲלֵי־חַיִּים לֹא יִמָּחוּ… אֲשׁוּרֶנוּ וְלֹא רָחוֹק…”

כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הֵן הַשִּׂיחוֹת, אֲשֶׁר דּוֹדִי אוֹהֵב לְשׂוֹחֵחַ אֲרֻכּוֹת בְּעֵת טִיּוּלֵינוּ לַפְרָקִים לְאִטֵּנוּ בְּמֶרְחֲבֵי הָעֵמֶק. אָכֵן גַּם זֹאת מַתְּנַת הַמּוֹלֶדֶת הִיא, אֲשֶׁר תַּעֲנִיק נִיב־שְׂפָתַיִם זַךְ וְטָהוֹר לְמִי שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת כְּבַד־שְׂפָתַיִם וְעֲרַל לֵב, וּתְעוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ לִשְׁאִיפוֹת עָל…

וְעַתָּה, בַּמַּהֲדוּרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁל סִפּוּרִי, חַיָּב אֲנִי לְהוֹסִיף רַק עוֹד מִלִּים אֲחָדוֹת עַל דּוֹדִי רְפָאֵל:

הֲרֵיהוּ כַּיּוֹם כְּבֵן חַמִשִׁים וַחֲמֵשׁ. עֲדַיִן שָׁלֵם הוּא בְּכֹחוֹ וְחָזָק בְּרוּחוֹ. יוֹם יוֹם יוֹצֵא הוּא לַעֲבוֹדָה כְּמֵאָז בְּמֶרֶץ וּבְשִׂמְחָה. וְיֶתֶר עַל כֵּן: כְּמֵאָז חָדוּר הוּא גַם עַתָּה אֱמוּנָה עֲמֻקָּה בְּרוּחוֹ שֶׁל הָעֵמֶק: הַאֲמֵן יַאֲמִין בֶּאֱמֶת וְבְתָמִים: אֵלֶּה הַצְּלָלִים שֶׁיָרְדוּ פֹּה וָשָׁם לָעֵמֶק בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת – חָלוֹף יַחֲלוֹפוּ. הָרַעְיוֹנוֹת הַנַּעֲלִים וְהָרְצוֹנוֹת הָעַזִּים, שֶׁהֻשְׁקְעוּ בַּעֵמֶק בִּשְׁעָתָם – לֹא יִמֹּגוּ לְעוֹלָם. קִסְמֵי עֵמֶק־יִזְרְעֶאל יָשׁוּבוּ וְיַאַצְלוּ לָנוּ, לִבְנֵי הָעֵמֶק, וּלְכָל הָעָם בַּמּוֹלֶדֶת, בִּרְכַּת אֱמֶת, אוֹר וָחֶסֶד.

בְּעִיר קְטַנָּה בִּמְדִינַת מֶכְּסִיקוֹ, עַל חוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, קַיֶּמֶת קְהִלָּה יְהוּדִית קְטַנָּה כְּבַת מָאתַיִם נֶפֶשׁ. מְהַגְּרִים יְהוּדִים מֵרוּסִיָּה מִפּוֹלִין, מֵאֲנַטוֹלְיָה וּמִן הַבַּלְקַן הִגִּיעוּ יְחִידִים, בּוֹדְדִים, אֶל פִּנַּת־עוֹלָם רְחוֹקָה זוֹ עוֹד לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן נוֹסְפוּ אֲלֵיהֶם מְהַגְּרִים יְהוּדִים מֵאוֹתָן הָאֲרָצוֹת.

מַרְבִּית הַתּוֹשָׁבִים הַיְּהוּדִים עוֹסְקִים בְּמִסְחָר מִתּוֹךְ אֲמִידוּת וְנוֹשְׂאִים בְּעֹל עִנְיְנֵי הַכְּלָל שֶׁבָּעֵדָה בְּרָצוֹן, זוּלָתִי כַּמָּה עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים שֶׁרֻבָּם, כָּרָגִיל, מִתְרַחֲקִים מֵעִנְיְנֵי הָעֵדָה וְיִתְכַּחֲשׁוּ לָרֹב לְדַאֲגוֹתֶיהָ וּלְעִנְיָנֶיהָ; וְכָל שֶׁכֵּן, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּתְּפוּ עִם בְּנֵי הָעֵדָה לֹא בְּעִתּוֹת צָרָה וְלֹא בְּעִתּוֹת שִׂמְחָה.

אוּלָם פַּעַם אַחַת מֵאָז קַיֶּמֶת הַקְּהִלָּה בָּעִיר, קָרָה הַדָּבָר וַיֶּהִי: כָּל חֲמִשִּׁים וּשְׁלֹשָׁה בָּתֵּי הָאָבוֹת שֶׁבָּעֵדָה, עַל נְשׁוֹתֵיהֶם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, נִתְכַּנְּסוּ מֵרֵאשִׁית הָעֶרֶב בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁלְּיַד בֵּית־הַכְּנֶסֶת כְּמִשְׁפָּחָה אַחַת גְּדוֹלָה. בֵּינֵיהֶם נֹכְחוּ הַפַּעַם גַּם שֵׁשֶת הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים. הַדָּבָר קָרָה בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּלֵיל עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְנוֹבֶמְבֶּר, שְׁנַת 1947 (י"ז בְּכִסְלֵו תש"ח), כְּשֶׁמּוֹעֶצֶת הָאֻמּוֹת הַמְאֻחָדוֹת עָמְדָה לְהַחְלִיט לְחִיּוּב אוֹ לִשְׁלִילָה בְּדְבַר הֲקָמַת הַמְדִינָה הַיְּהוּדִית.

בְּלֹא הַזְמָנָה וּבְלֹא הוֹדָעָה מֵרֹאשׁ נֶאֶספוּ מֵאֲלֵיהֶם כָּל בְּנֵי הָעֵדָה שָׁמָּה, כְּמוֹ הִרְגִּישׁ אִישׁ וָאִישׁ בְּקֶרֶב נַפְשׁוֹ, שֶׁהַלַּיְלָה עוֹמֶדֶת הַאֻמָּה כֻּלָּהּ לִפְנֵי כֵּס מִשְׁפָּט וּמְצַפָּה לִגְזַר־דִּינָהּ לְחֶסֶד אוֹ לְשֵׁבֶט. יֶתֶר עַל כֵּן; הִיא מְצַפָּה בְּחֶרְדַּת־קֹדֶשׁ לָדַעַת, הֲיָקוּם הַפֶּלֶא וְהָאֻמָּה תְּחַדֵּשׁ מֵעַתָּה אֶת נְעוּרֶיהָ כְּקֶדֶם?

וּבְעוֹד הָאֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים וְלִבָּם מָתוּחַ מִצִּפִּיָּה כְּמֵיתַר בַּקֶּשֶׁת הַדְּרוּכָה, אָזְנָם נְטוּיָה אֶל מַקְלֵט הָרַדְיוֹ לִשְׁמֹעַ כָּל מִלָּה הַמַּגִּיעַה מִישִׁיבַת הָאוּ"ם כְּלִדְבַר אוּרִים וְתֻמִים – נִכְנַס אֶל הָאוּלָם הַקּוֹלוֹנֶל הַזָּקֵן רוּדְרִיגו דֶה יָאן, בֶּן שְׁמוֹנִים וָמַעְלָה, וְהָיָה צוֹעֵד לְאִטּוֹ וּמַסְבִּיר פָּנִים סְבִיבוֹ. כִּמְעַט כָּל הַנֶאֱסָפִים קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בִּיקָר וּבְחִבָּה; וְנִרְאֶה, שֶׁאִישׁ לֹא הִתְפַּלֵּא לְבוֹאוֹ שֶׁל הַ"גּוֹי" הַזֶּה בְּשָׁעָה זוֹ בְּקֶרֶב הָעֵדָה, בַּאֲשֶׁר יָדוּעַ הוּא לְרַבִּים כְּאוֹהֵד יְהוּדִים וְלֹא אַחַת אָמַר כמִתְפָּאֵר בְּגָלוּי: “סָבוּר אֲנִי שֶׁבְּעוֹרְקַי נוֹזֵל דָּם יְהוּדִי. מֵאָז שֶׁבֶת הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד – זָרָם דָּם יְהוּדִי לֹא מְעַט בָּעָם הַסְּפָרַדִּי”.

מִשֶּׁנִּרְאָה בָּאוּלָם, קָרְבוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הָעֵדָה וְכַמָּה מִידִידָיו וְהוֹשִׁיבוּהוּ בֵּינֵיהֶם בַּיָּצִיעַ שֶׁבָּאוּלָם, מְקוֹם שָׁם יָשְׁבוּ הַנִּכְבָּדִים וְהָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים.

מִשֶּׁיָּשַׁב בֵּינֵיהֶם נִרְאוּ פָּנָיו נִרְגָּשִׁים וְצוֹהֲלִים כְּאַחַת. מִיָּד פָּתַח מֵעַצְמוֹ וְאָמַר: “נֶחְפַּזְתִּי הָעֶרֶב לָבוֹא אֲלֵיכֶם לֹא רַק כְּדֵי לִהְיוֹת יַחַד עִמָּכֶם בַּשָׁעָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, אֶלָּא בְּעִקָּר כְּדֵי לְהַגִּיד לָכֶם אֶת אֲשֶׁר אַרְגִּישׁ וְאֵדַע נְכוֹנָה. הֲרֵינִי אוֹמֵר לָכֶם: אַל תַּחְשְׁשׁוּ וְאַל יִירָא לְבַבְכֶם. אֱמוּנָתִי עֲמֻקָּה: הַלַּיְלָה יֵצֵא מִשְׁפַּטְכֶם לָאוֹר. הָעָם הַיְּהוּדִי יִזְכֶּה בְּדִינוֹ. וְאַל תִּתְמְהוּ, כִּי אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם כְּמַגִּיד עֲתִידוֹת, חַכּוּ נָא בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ וְתִוָּכְחוּ, כִּי תִפֹּל הַהַכְרָעָה לְטוֹבָה. אַחַר־כָּךְ אֲגַלֶּה לָכֶם כָּל אֲשֶׁר עִמִּי”. כֹּה דִבֵּר הַמְפַקֵּד הַזָּקֵן.

אָכֵן כָּל מַהֲלַךְ־חַיָּיו שֶׁל רוּדְרִיגוֹ דֶה יָאן נִרְאָה כְּבִלְתִּי שָׁכִיחַ, וּכְמוֹ דֹק־מִסְתּוֹרִין עָטָה אֶת חַיָּיו. תָּמִיד הָיָה מִתְבּוֹדֵד בְּמוֹעֲדָיו. לְבַדּוֹ חַי חַיֵּי רַוָּק בְּבֵיתוֹ הַגָּדוֹל הַסָּמוּךְ לִשְׂפַת הַיָּם. מֵעוֹדוֹ לֹא בִּקֵּשׁ קִרְבַת אֲנָשִׁים, זוּלָתִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְכַמָּה יְדִידִים יְהוּדִים לְעֵת מְצֹא.

מִתּוֹלְדוֹת חַיָּיו נוֹדְעוּ הַקּוֹרוֹת הָאֵלּוּ: הוּא שֵׁרֵת בִּצְבָא אַרְצוֹ – בְּמֶכְּסִיקוֹ – אַרְבָּעִים שָׁנָה תְּמִימוֹת (מִשְׁנַת הָעֶשְׂרִים לְחַיָּיו עַד הַגִּיעוֹ לְשִׁשִּים) וְיָצָא לְפֶנְסִיָּה. בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן אַרְבָּעִים הִשְׁתַּתֵּף בְּכַמָּה מִלְחָמוֹת נֶגֶד הַמְשַׁעְבְּדִים הַזָּרִים. כְּשֶׁהִתְקָרֵב הָאוֹיֵב, בְּרֵאשִׁית הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים לְעִירוֹ, נִשְׁלַח בְּרֹאשׁ לִגְיוֹנוֹ לְהַגֵן עָלֶיהָ. וְאָמְנָם בִּגְבוּרָה רַבָּה הִנְחִית מַהֲלֻמּוֹת קָשׁוֹת לָאוֹיֵב וְהִצִּיל אֶת הָעִיר. אֲבָל בְּאוֹתָם יְמֵי הַפֻּרְעָנוּת הַגְּדוֹלִים נִרְצְחוּ בִּפְנִים הָאָרֶץ, בֵּין רַבִּים, גַּם אִשְׁתּוֹ וְיַלְדּוֹ. נִשְׁאֲרוּ לוֹ בְּדֶרֶךְ נֵס שְׁתֵּי יַלְדוֹתָיו. אַחֲרֵי קוּם הַשָׁלוֹם בָּאָרֶץ, גִּדֵּל אֶת שְׁתֵּי הַיְלָדוֹת בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן וְהִשִּׂיאָן לַאֲנָשִׁים. הֵן חַיּוֹת בְּעָרִים רְחוֹקוֹת בִּקְצֵה הָאָרֶץ. הוּא עָמַד בְּאַלְמְנוּתוֹ מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה.

מִלְבַד פְּרָטִים אֵלּוּ לֹא יָדַע אִישׁ דָּבָר מִפָּרָשַׁת חַיֵּי הַזָּקֵן.

וְהַנֶּאֱסָפִים יָשְׁבוּ רְתוּקִים שָׁעָה אֲרֻכָּה לְיַד מַקְלֵט הָרַדְיוֹ וְצִפּוּ בְּקֹצֶר־רוּחַ לִבְשׂוֹרָה כִּי תָבוֹא. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן חִכּוּ לִידִיעוֹת מִתּוֹךְ צִפִּיָּה כְּפוּלָה: הֵן לַהַכְרָעָה הַטּוֹבָה וְהֵן לְגִלּוּי יֶתֶר דִּבְרֵי הַזָּקֵן, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָהֶם.

וּבְהִשָּׁמַע מִנְיַן הַקּוֹלוֹת בָּאוּ"ם – כְּמוֹ נָפְלָה דוּמִיַּת קֹדֶשׁ בָּאוּלָם, אִישׁ לֹא נָע וְלֹא זָע תַּחְתָּיו, אִישׁ לֹא פָּצָה פֶּה וְלֹא חָדַל מֵהַקְשִׁיב לְמִנְיַן הַקּוֹלוֹת.

וַיְּהִי בְּהַגִּיע מִנְיַן הַקּוֹלוֹת לְרֹב לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל – כְּפֶרֶץ מַיִם אַדִּירִים פָּרְצוּ תְּשׁוּאוֹת הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְלַהֲבוּת. בְּבַת אַחַת אָחַז אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ וְרָקְדוּ בְּשִׁכְרוֹן גִּיל, אִישׁ וְאִשָּׁה, זָקֵן וָנַעַר – כָּל הָעֵדָה כֻּלָּהּ.

וְרָאשֵׁי הָעֵדָה, הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וְכָל אֵלֶּה שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת “נְבוּאַת” הַזָּקֵן לִפְנֵי שָׁעָה, צִפּוּ בְּעֵת רִקּוּדָם לָרֶגַע אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ יֶתֶר דִּבְרֵי הַזָּקֵן.

מִשֶׁפָּסְקָה סַעֲרַת הָרִקּוּד פָּנוּ נִכְבַּדֵּי הָעֵדָה לַמְפַקֵּד, לְקָחוּהוּ בִּזְרוֹעוֹ וַיָּסוּרוּ יַחְדָּו אֶל חֶדֶר מְיֻחָד. מִיָּד עִם שִׁבְתָּם סָבִיב לוֹ פָּתַח הַזָּקֵן וַיְּסַפֵּר:

"אִשְׁתִּי הַמְנוֹחָה הָיְתָה בַּת מִשְׁפָּחָה פּוֹרְטוּגֵזִית הַנּוֹדָעָה בְּשֵׁם: פָּרֶדֶס. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת נָשְׂאוּ מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת עַל לוּחַ לִבָּם קָמֵיעַ קָטָן בְּתִיק זָהָב אוֹ כֶּסֶף. כָּל אֵם מָסְרָה לִבְנָהּ אוֹ לְבִתָּהּ, בְּהַגִּיעַ שְׁעָתָם לָצֵאת לִרְשׁוּת עַצְמָם, אֶת הַקָּמֵיעַ הַקָּטָן בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה חֲמוּרָה לְשֵׂאתוֹ תָּמִיד עֲלֵיהֶם וְלִמְסֹר הַעְתָּקָה מִמֶּנּוּ, כִּדְמוּתוֹ וּכְצַלְמוֹ, לִבְנֵיהֶם וְלִבְנוֹתֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, וְאֵלֶּה לִבְנֵיהֶם וְלִבְנוֹתֵיהֶם דּוֹר אַחַר דּוֹר. וּלְפִי צַוָּאָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַל נוֹשֵׂא הַקָּמֵיעַ לְהוֹצִיאוֹ פַּעַם בְּשָּׁנָה, בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר, וְלִקְרֹא הָאוֹתִיּוֹת וְהַסְּפָרוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בּוֹ.

גַּם אִשְׁתִּי, כַּמּוּבָן, קִבְּלָה אֶת הַקָּמֵיעַ בְּעֵת חֲתֻנָּתָהּ כַּמִּשְׁפָּט.

וּבַקָּמֵיעַ שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת בְּעִגּוּל. וּמִסָּבִיב לָעִגּוּל מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל כַּמָּה סְפָרוֹת, לְמַעֲלָה מִן הָעִגּוּל כָּתוּב לִיסְבּוֹאָה וּלְמַטָּה – יְרוּשָׁלַיִם".

וּבְדַבְּרוֹ הוֹצִיא מִנַּרְתִּיק זָהָב קָטָן פִּסַּת נְיָר עָבֶה וְעָלָיו כְּתוּבוֹת אוֹתִיּוֹת לַטִּינִיוֹת וּסְפָרוֹת.

וַיּוֹסֶף הַזָּקֵן וַיְסַפֵּר: "אִישׁ לֹא יָדַע מַה פֵּשֶׁר הָאוֹתִיּוֹת וְהַסְּפָרוֹת וּמַה דְּבַר שְׁמוֹת שְׁתֵּי הֶעָרִים. אֲבָל שָׁמֹר שָׁמְרוּ מִדּוֹר לְדוֹר אֶת מָסֹרֶת הַקָּמֵיעַ וְהַצַּוָּאָה. אַף אֲנִי שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא הֲבִינוֹתִי דָבָר.

וְאוּלָם בִּשְׁנַת 1930, עֶשֶׂר שָׁנִים אַחֲרֵי מוֹת אִשְׁתִּי, כְּשֶׁנָּסַעְתִּי לְעִנְיָנַי לִסְפָרַד וּלְפּוֹרְטוּגַל, נִפְגַּשְׁתִּי עִם אֲחוֹת אִשְׁתִּי, בַּת גִּילִי, וּבְשִׂיחוֹתֵינוּ הַשּׁוֹנוֹת דִּבַּרְנוּ פַּעַם עַל־אֹדוֹת הַקָּמֵיעַ. אָז גִּלְּתָה לִי שֶׁהִיא רַבּוֹת נִכְסְפָה לָדַעַת מַה פֵּשֶׁר הַקָּמֵיעַ. וּפַעַם הֶרְאֲתָה אוֹתו לְכֹמֶר חָכָם וּמְלֻמָּד גָּדוֹל מִידִידֵי בֵּיתָהּ – אוּלַי יֵדַע הוּא לְגַלּוֹת פֵּשֶׁר דָּבָר. וְאָמְנָם אַחַר הִסְתַּכְּלוֹ שָׁעָה קַלָּה בַּקָּמֵיעַ אָמַר לָהּ: הָאוֹתִיּוֹת הֵן רָאשֵׁי תֵּיבוֹת מִפָּסוּק בְּתוֹרַת הַיְּהוּדִים וְהֵם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחַד (אֶת הַפָּסוּק אָמַר הַמְפַקֵּד בְּעִבְרִית), וְאִלּוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים 444 לֹא יָדַע לִפְתֹּר אַף הוּא. וּכְשֶׁהִזְכִּירָה גִיסָתִי לִפְנֵי הַכֹּמֶר אֶת שְׁמִי (הַדָּבָר הָיָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה שֶׁמֵּתָה אִשְׁתִּי) אָמַר הַכֹּמֶר שֶׁשְּׁמִי גַם כֵּן, כַּנִּרְאֶה, שֵׁם יְהוּדִי הוּא: “דֶה יָאן” אֶפְשָׁר הוּא “דַיָּן”, שֵׁם מִשְׁפָּחָה בְּעִבְרִית. וְאוּלָם הַכֹּמֶר בִּקֵּשׁ לֹא לְגַלּוֹת לְאִישׁ אֶת אֲשֶׁר אָמַר (וַאֲנִי חוֹשֵׁב, שֶׁגַּם הוּא אוּלַי מִזֶּרַע יְהוּדִים).

אֵיךְ שֶׁהוּא, מִשֶּׁשַּׁבְתִּי מִנְּסִיעָתִי חָזַרְתִּי מִפַּעַם לְפַעַם וְחִפַּשְׂתִּי אֶת סוֹד הַסְּפָרוֹת. יָמִים רַבִּים עָמַלְתִּי בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת: צֵרַפְתִּי אֶת הַסְפָרוֹת בְּכָל הַצּוּרוֹת, גָּרַעְתִּי, הִכְפַּלְתִּי – וְלֹא הֶעֲלֵיתִי דָבָר. וְהִנֵּה בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַזּוּ, (כְּפִי שֶׁרָשׁוּם בְּיוֹמָנִי, בַּשְּׁבִיעִי לְפֶבְּרוּאַר), שָׁבְתִּי וְנִסִּיתִי לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁצֵּרַפְתִּי אֶל הַמִסְפָּר 1503 אֶת הַמִּסְפָּר 444 נִתְקַבֵּל 1947.

תּוֹצָאָה זוֹ כְּמוֹ הָמְמָה אוֹתִי. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיִיתִי מְהַלֵּךְ נִסְעָר וְנִרְגָּשׁ: הַאֻמְנָם יֵשׁ קֶשֶׁר־מָה לִשְׁנַת 1947 וּלְסוֹד הַקּמֵיעַ? הֲמִקְרֶה הוּא הַצֵּרוּף הַזֶּה אוֹ דָבָר מַמָּשִׁי בּוֹ? וּמַה הַדָּבָר הַמַּמָּשִׁי?

גָּמַרְתִּי בְּנַפְשִׁי: אֶשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר וַאֲחַכֶּה כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה בְּדוּמִיָּה וּבְסַבְלָנוּת וְאֵדַע אִם יִקְרֶה דָבָר, שֶׁעָלוּל לְגַלּוֹת עוֹד כָּל שֶׁהוּא מִסּוֹד הַקָּמֵיעַ.

וְהִנֵּה מִשֶּׁהֵחֵלוּ הָעִתּוֹנִים מְסַפְּרִים עַל מִלְחַמְתְּכֶם בְּפַלֶסְתִּינָה נֶגֶד הַבְּרִיטִים, עַל דְּרִישַׁתְכֶם לַהֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית – שׁוּב נִרְעַשְׁתִּי עַד מַעֲמַקֵּי לִבִּי: הִנֵּה מִכָּאן – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – עָלוּל לִצְמֹחַ דָּבָר מַמָּשִׁי. עִם זֹאת הִבְלַגְתִּי וְלֹא דִבַּרְתִּי דָבָר עִם אִישׁ, אַךְ עָקַבְתִּי יוֹם יוֹם – זֶה חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים – אַחַר כָּל יְדִיעָה הַבָּאָה מִפַּלֶסְתִּינָה. וּכְשֶׁקָּרָאתִי בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּלַּיְלָה הַזֶּה תִּפֹּל הַהַכְרָעָה – הֶאֱמַנְתִּי אֱמוּנָה תַּמָּה: זֶה הַדָּבָר הַמַּמָּשִׁי. הַלַּיְלָה הַזֶּה יָבוֹא הָאוֹת.

וְכָךְ, לְדַעְתִּי, פֵּשֶׁר הַקָּמֵיעַ: מִסְתַּבֵּר, שֶׁמִּשְׁפַּחַת פָּרֶדֶס הִתְנַצְּרָה בְּעַל כָּרְחָהּ בִּשְׁנַת 1503 בְּלִיסְבּוֹנָה, כְּמוֹ רַבִּים אֲחֵרִים (הָאֲנוּסִים), אֲבָל נִשְׁאֲרוּ יְהוּדִים בְּנַפְשָׁם וְגַם שָׁמְרוּ בַּסֵתֶר עַל יַהֲדוּתָם. רֹאש הַמִּשְׁפָּחָה קָבַע בִּזְמַנּוֹ, לְפִי הַקָּמֵיעַ, שֶׁאַחַר 444 שָׁנָה יִקְרֶה דָבָר מַכְרִיעַ בִּירוּשָׁלַיִם. עַל פִּי מָה, עַל פִּי אֵיזֶה יְסוֹד – לֹא אֵדַע. וְאֶפְשָׁר רָצָה לִרְמֹז, שֶׁבִּשְׁנַת 1947 יָשׁוּבוּ צֶאֱצָאָיו לְיַהֲדוּתָם בְּגָלוּי בִּירוּשָׁלַיִם. אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי אֶכְתֹּב מָחָר לִבְנוֹתַי וַאֲגַלֶּה לָהֶן כָּל הָעִנְיָן, גַּם אַצִּיעַ לָהֶן – אִם תִּרְצֶינָה – שֶׁתִּסַּעְנָה לִירוּשָׁלַיִם וְתִתְיַהֵדְנָה בְּגָלוּי.

עַכְשָׁו, אֲדוֹנַי, מְבִינִים אַתֶּם עַד מָה גְדוֹלָה שִׂמְחָתִי אֲנִי בְּשִׂמְחַתְכֶם?"

הַזָּקֵן הֵתֵם דְּבָרוֹ וְהַמְסֻבִּים הָיוּ כְּמִתְעוֹרְרִים מֵחֲלוֹם־קֶסֶם.

– נִפְלָא, נִפְלָא! – עָנוּ רַבִּים כְּאֶחָד.

אָז יוֹסִיף דְּבָרוֹ הַזָּקֵן: “עַתָּה עֲלֵיכֶם לְשְׁמֹר עַל מְדִינַתְכֶם כְּעַל נִשְׁמַתְכֶם. אֹשֶׁר גָּדוֹל זֶה – עַצְמָאוּת – טָעוּן שְׁמִירָה, טִפּוּל, מְסִירוּת, בְּלֹא חֲדֹל. אֶפְשָׁר אֵין אִישׁ כָּמוֹנִי, שֶׁעָמַד אַרְבָּעִים שָׁנָה רְצוּפוֹת עַל מִשְׁמֶרֶת שְׁלוֹמָהּ שֶׁל מֶכְּסִיקוֹ, יוֹדֵעַ, שֶׁלֹא הַכֹּל טוֹב וְלֹא הַכֹּל כַּשׁוּרָה אֶצְלֵנוּ. אֲבָל מְדִינַתְכֶם אַתֶּם צְרִיכָה לִהְיוֹת מוֹפֵת וּמָשָׁל לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. שִׁמְעוּ לַעֲצַת זָקֵן וְיָדִיד נֶאֱמָן לָכֶם: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הַמְדִינָה קַיֶּמֶת – עַל צֶדֶק, עַל אַחְדּוּת וְעַל שָׁלוֹם. תְּנוּ שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לִמְדִינַתְכֶם – וְהִיא תִּתֵּן לָכֶם הַכֹּל”.

יָצְאוּ הַנֶּאֱסָפִים לְדַרְכָּם, כְּנוֹשְׂאִים בְּחֻבָּם סְגֻלּוֹת יְקָר לְאֵין עֲרֹךְ.

הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁיּוֹסֵף סִיקְרוֹן, בֵּן לְמִשְׁפָּחָה תּוֹשֶׁבֶת יְרוּשָׁלַיִם מִדּוֹרוֹת. אִישׁ דְּבָרִים הוּא, כְּלוֹמַר: מַרְבֶּה לְסַפֵּר בְּאָזְנֵי מֵרֵעָיו פַּרְשִׁיּוֹת פַּרְשִיּוֹת מִקּוֹרוֹת חַיָּיו. בִּפְצוֹתוֹ פִּיו לָשִׂיחַ – חֲבֵרָיו עוֹשִׂים אָזְנֵיהֶם כַּאֲפַרְכֶּסֶת, שֶׁהַרְבֵּה נֹעַם וְעִנְיַן בְּשִׂיחוֹ.

אוּלָם חֲבֵרָיו לֹא יָדְעוּ יָמִים רַבִּים, שֶׁעַל פָּרָשָׁה אַחַת בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו פֶָּסַח וְעָבַר כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה וְלֹא נִקְרְתָה. מִסְתַּבֵּר, כִּי בְּמַאֲמָץ עֲצוּם עָלְתָה לְאִישׁ כָּמֹהּוּ לִכְלוֹא דְבָרָיו. אֲבָל עָמֹד עָמַד בַּנִּסָּיוֹן. עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה שָׁמַר הַסּוֹד בְּלִבּוֹ.

וּמַהוּ אוֹתוֹ סוֹד?

זֶה פָּעֳלוֹ שֶׁל יוֹסֵף סִיקְרוֹן לְמַעַן הַ"הֲגָנָה" בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁקָּמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְסוֹד הַ"הֲגָנָה" נוֹדַע לַכֹּל – הָיָה הוּא כְּשׁוֹאֵף רוּחַ לִרְוָחָה. מֵאָז, כָּל שֶׁסַּח לְעִתִּים לַחֲבֵרָיו בְּאוֹתוֹ עִנְיָן הָיָה מַקְדִים וּמַדְגִיש: עַתָּה כְּבָר מוּתַר לְסַפֵּר… עַתָּה יָכֹל אֲנִי לְגַלּוֹת…

וְזֶהוּ סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, כִּלְשׁוֹנוֹ וּכְשִׂיחוֹ כִּמְעַט, כְּפִי שֶׁסִּפְּרוּ בְּאָזְנַי מֵרֵעָיו:

“בּאַחַד הַיָּמִים וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵית הַקַּהֲוָה שֶׁבְּ”מַחֲנֵה יְהוּדָה", נִגַּשׁ אֵלַי אִישׁ מוֹדָע וְלָחַשׁ לְאָזְנִי: אַתָּה מֻזְמָן בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּשָׁעָה אַלְמוֹנִית אֶל רֹאשׁ הַמּוֹסָד הָעֶלְיוֹן.

הָיְתָה זֹאת הַהַזְמָנָה תְּמוּהָה בְּעֵינָי. מַה פִּשְׁרָהּ? הֲרֵי דָבָר אֵין לִי וּלְרָאשֵׁי הָעָם, לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִּי – מַה אֵפוֹא לָהֶם וָלִי?

הָלַכְתִּי כְּמוּבָן וְרוּחִי עָלַי קְצָרָה.

נִכְנַסְתִּי לַלִּשְכָּה שֶׁל רֹאשׁ הַמּוֹסָד. הֵבִיאוּ לָנוּ קַהֲוָה. אָז נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת וְנִשְׁאַרְנוּ שְׁנֵינוּ לְבָד.

פָּתַח הָאָדוֹן, – שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אוֹתוֹ – וְאָמַר: שָׁמַעְנוּ עָלֶיךָ, שֶׁבַּעַל לֵב אַתָּה וְרֶגֶשׁ כָּבוֹד פּוֹעֵם בְּקִרְבְּךָ. בִּרְצוֹנִי עַתָּה לָשִׂיחַ עִמְּךָ בְּעִנְיַן נִכְבָּד וְחָשׁוּב בִּשְׁבִילֵנוּ, בִּשְׁבִיל הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ. הֲתַבְטִיחַ לִי בִּכְבוֹדְךָ וּבֶאֱמוּנָתְךָ שֶׁתִּשְׁמֹר אֶת הַדְּבָרִים בְּסוֹד כָּמוּס וּמֻחְלָט?

אָמַרְתִּי לוֹ: פְּשִׁיטָא, אֵיךְ כָּתוּב בִּתְהִלִּים: “סוֹד ה' לִירֵאָיו” – כַּךְ אָמַרְתִּי לוֹ. אֲנִי יוֹדֵעַ לִשְׁמוֹר סוֹד.

אָמַר לִי: אַתָּה יוֹדֵעַ פָּסוּק, שָׁפִיר, שָׂפִיר. בְּכֵן, וַדַּאי שָׁמַעְתָּ עַל הַ"הֲגָנָה" שֶׁלָּנוּ…

– שָׁמַעְתִּי. וַדַּאי. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר.

– הֲתֹאבֶה לְנַסּוֹת לַעֲזוֹר לַ"הֲגָנָה" כְּכָל שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדֶךָ?

– מְחִילָה, אָדוֹן – אָמַרְתִּי לוֹ – וַדַּאי אֲנִי מוּכָן לַעֲזוֹר, אַךְ כֵּיצַד אֶעֱזֹר אִם אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא הַ"הֲגָנָה" בְּמַמָּשׁ? אִם אֵדַע וְאָבִין הַכֹּל, אֶעֱשֶׂה מַה שֶׁאוּכַל.

– שְׁמָעֵנִי, אָדוֹן סִיקְרוֹן, – אָמַר לִי – שׁוּם אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַכֹּל בְּעִנְיְנֵי הַ"הֲגָנָה", אֶלָּא כָּל אִישׁ בַּ"הֲגָנָה" יוֹדֵעַ רַק מַה שֶּׁאוֹמְרִים לוֹ לָדַעַת. הֲרֵי אָמַרְתָּ בְּעַצְמְךָ: סוֹד ה' לִירֵאָיו. אֵין לְדַבֵּר מִלָּה מִיֻתֶּרֶת מֵחֲשַׁשׁ פִּרְסוּם. זֶה כּחָהּ שֶׁל הַ"הֲגָנָה". כָּל אִישׁ עוֹשֶׂה חוֹבָתוֹ שֶׁלּוֹ, בְּלֹא שֶׁיֵּדַע דָּבָר, זוּלָתִי חוֹבָתוֹ. מָשָׁל לְבֹרֶג בִּמְכוֹנָה גְדוֹלָה. אִם כָּל בֹּרֶג נָכוֹן וּמֻתְאָם בִּמְקוֹמוֹ – כָּל הַמְכוֹנָה פּוֹעֶלֶת כָּרָאוּי.

– הַצֶּדֶק עִם כְּבוֹדוֹ – אָמַרְתִּי לוֹ – זֶהוּ “נִיזָאם” (אִרְגּוּן, מִשְׁמַעַת). אֲנִי מֵבִין. וּמַהוּ שֶׁרוֹצָה הַ"הֲגָנָה" מִמֶּנִּי?

– שֶׁתְּנַסֶּה לְהַשִּׂיג נֶשֶׁק בִּשְׁבִילָהּ.

הָא כֵּיצַד? מֵאַיִן?

אָמַר לִי: שׁמָעַנִי, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁעַרְבִים מְבִיאִים נֶשֶׁק רַב מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִסּוּרִיָּה בִּשְׁבִיל הַמּוּפְתִי. יֵשׁ שָם סוֹחֲרִים בְּנֶשֶׁק. כִּמְעַט כָּל לַיְלָה מְבִיאִים מִטְעֲנֵי נֶשֶׁק עַל פְּרָדוֹת, חֲמוֹרִים, גְּמַלִּים. הֵם עוֹבְרִים דֶּרֶךְ יְרִיחוֹ, עֲנָתָה (עֲנָתוֹת), אַבּוּ־דִיס. אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ מַהְלְכִים בַּכְּפָרִים הָאֵלֶּה וּבְּוַדַּאי יֵשׁ לְךָ גַּם יְדִידִים בֵּין הָעַרְבִים. שֶׁמָּא תּוּכַל לִפְעוֹל, שֶׁיָּבִיאוּ נֶשֶׁק בִּשְׁבִילְךָ? הֵן סוֹחֵר אַתָּה… אַתָּה מֵבִין?

– כָּךְ… כָּךְ… כּוּלֵי הַאי יְדַעְתֶּם? הֲרֵי שֶׁהַ"הֲגָנָה" יוֹדַעַת הכֹּל. אַשְׁרֵיכֶם.

– וּבְכֵן חֲקֹר וּבְדֹק אֶת הַמַּצָב, וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתְךָ. אָנוּ נְכוֹנִים לְשַׁלֵּם מְחִיר גָּדוֹל בְּמִקְצָת מִמַּה שֶּׁמְּשַׁלְּמִים אֲחֵרִים. וְגַם שְׂכַר טִרְחָתְךָ נְשַׁלֵּם…

– מְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, ־ אָמַרְתִּי לוֹ – מַה שֶּׁהִזְכִּיר “שְׂכַר טִרְחָתְךָ” – זֶה בּוּשָׁה בִּשְׁבִילִי. אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי דָבָר, לֹא אֶקַּח בִּשְׁבִילִי אַף פְּרוּטָה, רַק הַמְחִיר, הַהוֹצָאוֹת.

– יָפֶה מְאֹד, – אָמַר לִי – אִם כֵּן לֵךְ וְנַסֵּה בְּעֶזְרַת ה' וַהֲשִׁיבֵנִי דָבָר.

חַיֵּיכֶם, בּוֹ בַּיּוֹם הֲחִילוֹתִי לִבְדּוֹק אֶת הַמַּצָּב זָהִיר וָקַל, כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ עַל גַּבֵּי זְכוּכִית, חָקַרְתִּי וְנוֹדַעְתִּי מִכָּל הָעִנְיָנִים. לָקַחְתִּי דְבָרִים עִם יְדִידִים עַרְבִים, שֶׁנֶּאֱמָנִים לִי תִָּמִיד, וְהִבְטַחְתִּי לָהֶם שְׂכָרָם בְּעַיִן יָפָה. לְאַחַר שָׁבוּעַ בָּאתִי אֶל הַמּוֹסָד הָעֶלְיוֹן וְאָמַרְתִּי לָרֹאשׁ: שֶׁבַח לָאֵל – גָּמַרְתִּי. עָשִׂיתִי הֶסְכֵּם בֵּינִי וּבֵינָם: מִכָּל “נַקְלֶה” (מִטְעָן) שֶׁיּבִיאוּ – יַעֲבִירוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים לַמּוּפְתִי וְשָׁלִישׁ אֶחָד לִי.

אָז מָסַר הָאָדוֹן לְיָדִי סְכוּם גָּדוֹל.

בַּלֵּילוֹת הָיוּ מַעֲבִירִים בִּשְׁבִילִי לִמְקוֹם־סֵתֶר אֶת חֶלְקִי, וּמִשָּׁם – אֶל רְשׁוּת הַ"הֲגָנָה", וְהַכֹּל – שֶׁבַח לָאֵל – הָלַךְ לְמֵישָׁרִין. שְׁנֵי חֳדָשִׁים בְּעֵרֶךְ נִמְשַׁךְ הַמַּצָּב.

וְשִׁמְעוּ עַתָּה עוֹד: כְּשָׁנָה לְאַחַר מְאוֹרְעוֹת הַדָּמִים (בִּשְׁנַת 1929) הוּזְמַנְתִּי שׁוּב אֶל הָרֹאשׁ. עַכְשָׁו לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּהַרְבֵּה דִבּוּרִים. הֵם כְּבָר הִכִּירוּנִי וְהוֹקִירוּנִי. מִיָּד אָמַר לִי: יוֹסֵף חֲבִיבִי, אָנוּ זְקוּקִים עַתָּה לְרוֹבִים. נֶשֶׁק בִּכְלָל יֵשׁ לָנוּ בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת. אוּלָם נְחוּצִים לָנוּ רוֹבִים…

אָמַרְתִּי: וְהָרוֹבִים מֵאַיִן יִמָּצֵאוּ הֵן עַכְשָׁו – כְּפִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ – אֵין מְבִיאִים נֶשֶׁק כְּלָל.

אָמַר לִי: יָדוּעַ לָנוּ שֶׁבַּ"קִּישְׁלֶה" (קְסַרְקְטִין) שֶׁבְּ"מִגְדַּל דָּוִד", לְיַד שַׁעַר יָפוֹ, יֵשׁ מַחְסָן וּבוֹ רוֹבִים גֶרְמַנִּים בְּמִסְפָּר רַב. הַמַּחְסָן – שְׁלֹשָׁה חֲדָרִים אַחֲרֵי הַמִּטְבָּח. מְנַהֵל הַקְּסַרְקְטִין הוּא אַנְגְּלִי. אֲבָל יֵשׁ שָׁם שְׁלשָׁה לַבְלָרִים עַרְבִים, נַסֵּה וּרְאֵה אִם תּוּכַל לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם אֶחָד מֵהֶם וְתִמְצְאוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהוֹצִיא מִשָּׁם 30–40 רוֹבִים. זֶה הַמִּסְפָּר הַדָּרוּשׁ לָנוּ כָּעֵת.

בֶּאֱלֹהִים, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נִתְמַלֵּאתִי חֶדְוָה עַל הַ"הֲגָנָה", שֶׁתָּמִיד עֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת, וְהִיא כְּקֶשֶׁת דּרוּכָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שוֹמֵר יִשְׂרָאֵל”. אַשְׁרֵיהֶם, הֲרֵינִי כַּפָּרָתָם!

אָמַרְתִּי לָאָדוֹן: אֲנִי נָכוֹן לְנַסּוֹת. עַל רֹאשִי וְעַל עֵינִי. אֵצֵא וְאֶרְאֶה מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת.

בּוֹ בַּיּוֹם הַחִילוֹתִי לַחֲקוֹר וּלְהִוָּדַע מִי הֵם הַלַּבְלָרִים הָעַרְבִים. רָאִיתִי בֶּעָלִיל: מִן הַשָּׁמַיִם עוֹזְרִים לִי. אֶחָד מִן הַלַּבְלָרִים (לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת שְׁמוֹ כִּי נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ בְּכָל הַקָּדוֹשׁ לִי שֶׁלְּעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא אַזְכִּיר שְׁמוֹ) הָיָה מַכָּר טוֹב שֶׁלִּי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.

יָדַעְתִּי שֶׁהוּא נוֹהֵג לָשֶׁבֶת בְּבֵית הַקַּהֲוָה שֶׁל נִיקוֹלָה הַיְוָנִי. אָרַבְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁרְאִיתִיו פַּעַם לִפְנוֹת עֶרֶב יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו סְתָם כְּאִלּוּ בָּאתִי לְבֵית הַקַּהֲוָה. נִפְגַּשְׁנוּ בְּשִׂמְחָה וַהֲחִילוֹנוּ לָשִׂיחַ הַרְבֵּה – כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: “סָחַבְנוּ מַיִם מִשֶּׁבַע טַחֲנוֹת”, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לָעִנְיָן. אָמַרְתִּי: הָעֲסָקִים בַּזְמַן הַזֶּה – “זִיפְתְּ”! אֵין רְוָחִים וְאֵין הַצְלָחָה, גַּם בְּמִסְחַר הַנֶּשֶׁק אֵין תְּנוּעָה כָּעֵת. אַגַּב שִׂיחָה סִפַּרְתִּי לוֹ, שֶׁבְּמִקְרֶה נוֹדַע לִי עַל מַחְסָן רוֹבִים בַּקְּסַרְקְטִין, וַאֲנִי נָכוֹן לְשַׁלֵּם לוֹ שְׁמוֹנֶה לִירוֹת הָרוֹבֶה. הֵם מוּנָחִים שָׁם לָרֹב. יֶהֱנֶה הוּא וְאֶהֱנֶה גַם אָנֹכִי. אִם נַצְלִיחַ לְהוֹצִיא 30–40 רוֹבֶה הֲרֵי יְקַבֵּל מִמֶּנִּי 250–300 לִירָה.

אָמַר לִי: זֶה נָכוֹן. אֲבָל אֵיךְ מוֹצִיאִים רוֹבִים וּמִי יוֹצִיאֵם מִן הַקְּסַרְקְטִין – הֵן זָקִיף עוֹמֵד יוֹמָם וָלַיְלָה בַּשַׁעַר.

אָמַרְתִּי לוֹ: רָאֹה רָאִיתִי כַּמָּה פְּעָמִים שְׁתֵּי נָשִׁים פַּלָּחִיּוֹת מִסִּילוּאַן (כְּפַר הַשִׁילוֹחַ), בָּאוֹת לַקְּסַרְקְטִין לְנַקּוֹת, לִשְׁטוֹף חַדְרֵי הַקְּצִינִים. הֵן גַּם מְכַבְּסוֹת וּבָעֶרֶב עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הֵן יוֹצְאוֹת לְבֵיתָן. וְכֵן הֻגַּד לִי שֶׁבַּקְּסַרְקְטִין, לְיַד הַמִּטְבָּח, יֵשׁ מַרְתֵּף וּבוֹ שִׁבְרֵי קוֹרוֹת, קְרָשִׁים וְעֵצִים. הַפַּלָּחִיּוֹת תְּבַקֵּשְׁנָה לִיקַח לָהֶן שִׁבְרֵי קוֹרוֹת לַהֲסָקָה, תָּשֵׂמְנָה אוֹתָם עַל “כְּפִירִים” (סַלִּים גְּבוֹהִים) וְתִתְחַבְנָה בְּכָל סַל שְׁלֹשָׁה־אַרְבָּעָה רוֹבִים מוּסְתָרִים וְתֵצֵאנָה מִשְָּׁם לְעֵין כֹּל. אִם יֵצֵא הַדָּבָר לְפֹעַל – אֶמְסֹר לוֹ עִם קַבָּלַת הַמִּטְעָן הָרִאשׁוֹן – מֵאָה לא"י.

הִסְכִּים וְגָמַרְנוּ. יָדַעְתִּי שֶׁהוּא יְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן כָּרָאוּי. וְאָמְנָם לְאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים הָיוּ בִּרְשׁוּתִי שְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה רוֹבִים וּמְסַרְתִּים בְּשָׁלוֹם לִתְעוּדָתָם.

וְנְשְׁבָּע אֲנִי לָכֶם בְּחַיֵּי בְּנִי: כָּל אוֹתָּם הַלֵּילוֹת שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לִי אֶת הַנֶּשֶׁק וְהָיִיתִי מוֹסְרוֹ בְּשָׁלוֹם לִרְשׁוּת הַ"הֲגָנָה", הָיִיתִי מְהַלֵּךְ לִי כִּמְאֻשָׁר בִּבְנֵי אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, כְּאִלּוּ כָּל מִטְעַן נֶשֶׁק הָיָה מַטְמוֹן זָהָב, שֶׁנִּכְנַס לְאוֹצָרִי. וּבְשָׁמְרִי כָּל הַיָּמִים אֶת הָעִנְיָן בְּסוֹד גָּדוֹל, הָיִיתִי כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹמֵר סוֹד אַהֲבָה נִסְתָּרָה, שֶׁזָּכָה בָּהּ מֵאֵת אַחַת יְפֵהפִיָּה, שֶׁהִיא יְקָרָה לוֹ מִכָּל טוֹב שֶּׁבָּעוֹלָם.

אָמְנָם, חֲבָל לִי עַכְשָׁו שְֶלֹּא יְפָרְסְמוּ וְלֹא יִכְתְּבוּ בָּעִתּוֹנִים כָּל שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי בְּשַׁעְתּוֹ בִּשְּׁבִיל הַ"הֲגָנָה", אֲבָל בְּעֶצֶם לֹא אִכְפַּת לִי. רַב לִי, שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת בְּעֵינַי בִּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּבְתִפְאַרְתָּהּ.

מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר בֶּן עֲנִיִּים מֵעִי"ת¹ אִזְמִיר, רְאוּבֵן אֶלְנְקַוֶּה שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּשׁוּלְיָה אֵצֶל שֻׁלְחָנִי יָדוּעַ בָּעִיר, ר' אַבְרָהָם טוֹלֵדוֹ, וְהָיָה עוֹבֵד אֶת אֲדוֹנָיו תָּדִיר בְּישֶׁר וּבֶאֱמוּנָה. יוֹם אֶחָד רָאָה הַבָּחוּר הַלָּז, שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי שָׁקַע בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁעוֹת רַבּוֹת וְהָיָה מוֹנֶה וְעוֹרֵךְ צִבּוּרֵי כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב. מִשֶּׁגָּמַר מְלַאכְתּוֹ הִנִּיחַ כָּל הַמָּמוֹן בְּאַרְגַּז הַבַּרְזֶל, נְעָלוֹ בְּמַפְתֵּחַ וְיָצָא לְעִנְיָנָיו.

כְּשֶׁבָּא הַשּׁוּלְיָה לְכַבֵּד וּלְסַדֵּר אֶת הַמָּקוֹם מָצָא דִינָר, שֶׁהָיָה חָבוּי בְּתוֹךְ סֶדֶק מוֹשַׁב אֲדוֹנָיו. הִשִּׁיאוֹ יִצְרוֹ שֶׁיִּקַּח לוֹ זֶה הַדִּינָר. דִּינָר אֶחָד. הֲרֵי לַשֻּׁלְחָנִי הַרְבֵּה אֲלָפִים בָּאַרְגָּז. לְקָחוֹ, אֲבָל שׁוּב הָיָה מְהַסֵּס, שֶׁיַּחֲזִירוֹ אוֹ שֶׁיַּנִּיחוֹ אֶצְלוֹ. שָׁבוּעַ יָמִים הֶחֱזִיקוֹ אֶצְלוֹ אֲבָל לֹא פְּרָטוֹ, אֶלָּא הֶחְבִּיאוֹ אֶצְלוֹ בְּמְקוֹם סֵתֶר.

וּבַיָּמִים הָהֵם אֵרַע, שֶׁהַשֻּׁלְחַנִי הָיָה אָנוּס פִּתְאוֹם לַעֲקֹר בֵּיתוֹ מֵאִזְמִיר וּלְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּקוּשְׁטָא הַבִּירָה. בִּמְהֵרָה אָסַף כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.

מֵחֲמַת שֶׁהָיְתָה מְהוּמָה רַבָּה בְּאוֹתָהּ עֲקִירַת פֶּתַע, נִשְׁמַט עִנְיַן הַדִּינָר מִדַּעְתּוֹ שֶׁל הַשּׁוּלְיָה. לְאַחַר יָמִים גָּמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּקְנֶה מְעַט סְחוֹרָה, כְּגוֹן כְּלֵי־סִדְקִית, בְּאוֹתוֹ דִינָר וִינַסֶּה מַזָּלוֹ. קָנָה וְיָצָא לַשּׁוּק וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמוֹכֵר בְּקַלּוּת. עַד הָעֶרֶב מָכַר הַסְּחוֹרה כֻּלָּהּ. חָזַר וְקָנָה כִּפְלַיִם. יָצָא וּמְכָרָהּ בְּרֶוַח טוֹב. וְכָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי – קָנָה וּמָכַר, מָכַר וְקָנָה, וְכָל יוֹם הַצְלָחָתוֹ גְדוֹלָה מִקּוֹדְמוֹ. וּבָהּ בַּשָּׁנָה כְּבָר פָּתַח חֲנוּת גְּדוֹלָה גְדוּשָׁה בִּסְחוֹרָה וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה וְהֵקִים לוֹ בַּיִת.

אִם כָּךְ – אָמַר הַבָּחוּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – אֵין עַיִן רוֹאָה. לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן. דִּינָר הַגָּזוּל – כְּדִינָר הַקָּנוּי. זֶה עוֹשֶׂה רֶוַח וְזֶה עוֹשֶׂה רֶוַח. מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ דִינָר.

עָבְרוּ שָׁנִים וּכְבָר הִגִּיעַ לְגִיל שְׁלֹשִׁים – וְיָצָא לוֹ שֵׁם עָשִׁיר גָּדוֹל. בְּרַם גַּם שֵׁם כִּילַי גָּדוֹל יָצָא לוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה נוֹתֵן לְמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד אֶלָּא טִפִּין טִפִּין.

שָׁנָה רוֹדֶפֶת שָׁנָה, וְהֶעָשִׁיר מַצְלִיחַ וְעוֹלֶה בִּמְרוֹמֵי הַהַצְלָחָה, וַיְהִי כָּבֵד מְאֹד בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, בִּנְכָסִים וּבַעֲסָקִים.

וּבְעוֹדוֹ טוֹבֵל בְּשֶׁפַע עָשְׁרוֹ – יָרְדָה עָלָיו שׁוֹאָה גְדוֹלָה: דְּלֵקָה נָפְלָה בַּלַּיְלָה בְּבֵית־הַסְּחוֹרוֹת הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ וַיְהִי לְעִיֵּי אֵפֶר. הִתְנַחֵם הַגְּבִיר וְאָמַר: מִקְרֶה פֶּגַע הוּא. לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה. אֲבָל הַצָּרוֹת קָמוּ פְּעָמִים הַרְבֵּה וְגַם בָּאוּ תְכוּפוֹת כְּמוֹ “בְּשׂוֹרוֹת אִיּוֹב”. רֹב מָמוֹנוֹ שֶׁהָיָה מֻפְקָד בְּבֵית הַמָּמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבָּעִיר – נִתְעַרְעֵר, שֶׁבְּעָלָיו פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל וְאָבַד כָּל מָמוֹנוֹ. כִּנֵּס הַגְּבִיר שְׁאֵרִית פִּזּוּרֵי כַּסְפּוֹ וְקָנָה סְחוֹרָה – יָרַד שַׁעֲרהּ וְהִפְסִיד הַרְבֵּה. שָׁלַח יָדוֹ בְּמִסְחַר מַרְכֹּלֶת וְהֵבִיא מִחוּץ לָאָרֶץ כַּמּוּת גְּדוֹלָה – נִמְצְאָה כֻּלָּהּ נִפְסְדָה בְּתוֹלָעִים וּבְעִפּוּשׁ. חָזַר וְהִזְמִין מִחוּץ לָאָרֶץ עֵצִים וּבַרְזֶל – קָמָה סְעָרָה בַיָּם וְטָבְעוּ אֳנִיּוֹתָיו.

וְטֶרֶם תַּחֲלֹף שָׁנָה – יָצָא נָקִי לְגַמְרֵי מִנְּכָסָיו, וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ גַם מָמוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים וְאָבַד – מָכְרוּ הָעַרְכָּאוֹת אֶת בֵּיתוֹ וּמְקַרְקְעָיו וְיָצָא לָגוּר הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ בְּבַיִת קָטֹן, אָפֵל וָצַר.

מִשֶׁרָאָה עַצְמוֹ בְּדַרְגָּה תַּחְתּוֹנָה וְלֹא רָאָה שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה לְפָנָיו אֶלָּא שֶׁיֵּלֵךְ וְיַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים, הֵבִין שֶׁכָּל הָרָעָה שֶׁבָּאָה עָלָיו בְּשֶׁל אוֹתוֹ דִינָר גָּזוּל בָּאָה עָלָיו, אֶלָּא שֶׁהָיָה תָּמֵהַ וּמִשְׁתּוֹמֵם עַל סוֹד דַּרְכֵי ה': לָמָּה אוֹתוֹ דִינָר גָּזוּל הֵבִיא לוֹ בַּתְּחִלָּה בְּרָכָה גְדוֹלָה?

עַל כָּל פָּנִים גָּמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיַּעֲזֹב בֵּיתוֹ, אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְיֵלֵךְ מֵעִיר לְעִיר וִיחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְקוּשְׁטָא וְיַחֲזִיר אֶת הַדִּינָר לְבְעָלָיו.

וְהֵיאַךְ יָשִיב הַדִּינָר וּבְיָדוֹ אֵין אַף פְּרוּטָה? – נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ טַבַּעַת קִדּוּשִׁין שֶׁלָּהּ, שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה וְיַחֲזִיר הַגְּזֵלָה לְבְעָלֶיהָ.

כִּימֵי שָׁנָה הָיָה נוֹדֵד מֵעִיר לְעִיר וְיַלְקוּט עֲנִיִּים עַל שִׁכְמוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקוּשׁטָא. חָקַר וְדָרַשׁ וְנוֹדַע לוֹ, שֶׁאוֹתוֹ שֻׁלְחָנִי עָלָה מִזֶּה כַּמָּה שָׁנִים לָאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.

נִצְטַעֵר הַגְּבִיר־הֶעָנִי דִּידָן צַעַר גָּדוֹל, אֲבָל לֹא נִתְיָאֵשׁ. אָזַר חֵילָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהָלַךְ לְבֵית הַתַּמְחוּי. הִקְצוּ לוֹ שָׁם מִטָּה בֵּין הַעֲנִיִּים וְנָתְנוּ לוֹ מַלְבּוּשׁ נָקִי.

בְּיוֹם רֹאש הַשָּׁנָה נִקְלַע לְבֵית הַכְּנֶסֶת “אִיסְטַמְבּוּלִיס” שֶׁבְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת. הָיָה הַחַזָּן אִישׁ קָדוֹשׁ, וּבָקִי בְּתוֹרַת חֵ"ן וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בִּדְמָעוֹת, וְעִם זֶה הָיָה קוֹלוֹ נָעִים וְרַךְ לְהַפְלִיא. בֵּין שַׁחֲרִית לְמוּסָף דָּרַשׁ הַחַזָּן דְּרָשָׁה, דִּבְרֵי מוּסָר וְתוֹכָחָה וּבִפְרָט הֶאֱרִיךְ בַּדְּרוּשׁ בַּעֲווֹן גָּזֵל וְאָמַר בִּגְנוּתוֹ, שֶׁהוּא כְּרָקָב בְּעַצְמוֹת הַגַּזְלָן וּכְסַפַּחַת בִּבְשָׂרוֹ וְאֵין לוֹ תַקָּנָה לַגַּזְלָן עַד שֶׁיַּחֲזִיר הַגְּזֵלָה לְבְעָלֶיהָ.

נִתְרָעֵשׁ הֶעָנִי־הֶעָשִׁיר מִדִּבְרֵי הָרַב, שֶׁהָיוּ כִּמְכֻוָּנִים אֵלָיו – וְשָׁחָה לֶעָפָר נַפְשׁוֹ.

לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁאַל לְבֵית הָרַב וּבָא לְפָנָיו. יָשַׁב עַל הָאָרֶץ לְרַגְלֵי הָרַב וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד הַסּוֹף, וְאַף תְּמִיהָתוֹ עַל הַצְלָחָתוֹ בַּתְּחִלָּה סָח לוֹ. נִשְׁתַּקַּע הָרַב בְּמַחֲשָׁבוֹת וְאַחַר אָמַר לוֹ: לֵךְ עַתָּה לְשָׁלוֹם. הַיּוֹם אֶבְדֹק וְאֶבְחַן בְּעִנְיָנְךָ וּמָחָר בַּבֹּקֶר תָּבוֹא וַאֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּלִבִּי אַגִּידֶנּוּ לָךְ.

כְּשֶׁבָּא לְמָחֳרָתוֹ יָשְׁבוּ שְׁנֵי חֲכָמִים עַל יַד הָרַב, שֶׁהָיָה אַב־בֵּית־דִּין וְהַשְּׁנַיִם חֲבֵרָיו, וְאִישׁ שְׁלִישִׁי יָשַׁב מֵהַצַּד. פָּתַח אַב־בֵּית־דִּין וּשְׁאָלוֹ לֶעָנִי: שֶׁמָּא זוֹכֵר אַתָּה בֶּן כַּמָּה הָיִיתָ כְּשֶׁגָּזַלְתָּ אוֹתוֹ דִינָר? – אָמַר לוֹ: הֵן, זוֹכֵר אֲנִי. בֶּן י"ח הָיִיתִי. אָמַר לוֹ הָרַב: בְּכֵן, מִסְתַּבֵּר, שֶׁנֶּהְפַּךְ עָלֶיךָ הַגַּלְגַּל כְּשֶׁהָיִיתָ בֶּן ל"ו שָׁנִים – הַאֵין זֹאת?

חִשֵּׁב הֶעָנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים וְאָמַר מִשְׁתּוֹמֵם: אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, בֶּן ל"ו הָיִיתִי.

אָמַר לוֹ הָרַב: עַכְשָׁו בָּרוּר כָּל עִנְיָנְךָ: בַּתְּחִלָּה עָזְרוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר, וִיהֵא קַל לְךָ לְהַחֲזִיר הַדִּינָר. דִּינָר אֶחָד. וְאַתָּה לֹא הֶחֱזַרְתּוֹ. עָשׁוּ עִמְּךָ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין וְהִמְתִּינוּ לְךָ י"ח שָׁנִים – כְּשְׁנוֹת חַיֶּיךָ הָרִאשׁוֹנוֹת – וְלֹא הֶחֱזַרְתּוֹ. אָז גָּזְרוּ עָלֶיךָ כָּל אוֹתָן הָרָעוֹת. מִכֵּוָן שֶׁחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְגָזַרְתָּ עַל עַצְמְךָ גָּלוּת וְדַלּוּת וּבִזָּיוֹן – כְּבָר לָקַחְתָּ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיךָ. וְעַכְשָׁו לֹא נִשְׁאַר לְךָ אֶלָּא לְהַחֲזִיר הַדִּינָר לִבְעָלָיו. חָקַרְנוּ וְדָרַשְׁנוּ בֵּין כָּל מִשְׁפְּחוֹת טוֹלֵדוֹ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְהִנֵּה זֶה מָצָאנוּ: הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב לְפָנֶיךָ, ר' שְׁמַעְיָה טוֹלֵדוֹ, הוּא בְּנוֹ יוֹרְשׁוֹ שֶׁל ר' אַבְרָהָם טוֹלֵדוֹ. שְׁאַל מִמֶּנוּ מְחִילָה וְהַחֲזֵר לוֹ הַדִּינָר.

מִיָּד קָם הֶעָנִי בְּחִיל וּבִרְעָדָה וְהֵשִׁיב לוֹ הַדִּינָר.

ור' שְׁמַעְיָה אָמַר לְאָזְנֵי הָרַבָּנִים: הֲרֵי קִבַּלְתִּי אֶת שֶׁלִּי וְאֵין לִי לֹא טַעֲנָה וְלֹא טִינָה עַל הָאִישׁ הַזֶּה. וְאַחַר הוֹסִיף וְאָמַר לֶעָנִי: עַכְשָׁו קַח מִמֶּנִּי אֶת הַדִּינָר בְּתוֹרַת מַתָּנָה מִלֵּב וּמִנֶּפֶשׁ, וִיהִי רָצוֹן, שֶׁיְּהֵא כֹּחוֹ כְּכֹחַ אוֹתוֹ דִינָר רִאשׁוֹן.

שָׂמְחוּ הָרַבָּנִים לְמַעֲשֶׂה נָאֶה זֶה, כִּי מֵעַצְמוֹ עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְנִפְרְדוּ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם.

וְזִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְסַפְּרִים פִּלְאוֹת חַסְדֵי ה' כִּי עָמְקוּ מְאֹד. שֶׁכֵּן לֹא עָבְרָה שָׁנָה אַחַת עַד כִּי חָזַר הָאִישׁ לַעֲשִׁירוּתוֹ וְעָלָה עַל רֵאשִׁיתוֹ. וְהָיָה מְטֻפָּל בְּעשֶׁר וּבְכָבוֹד, בְּבָנִים וּבִבְנֵי בָּנִים, וְהָיָה בֵּיתוֹ פָּתוּחַ לַעֲנִיִּים וְיָדוֹ שְׁלוּחָה לְכָל דּוֹרֵשׁ, וְהִגִּיעַ לְשֵׂיבָה טוֹבָה וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם.

א

מַחֲנֵה הַמַּכַּבִּי הִגִּיעַ עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר אֶל בִּקְעָה רַחֲבַת־יָדַיִם רְחוֹקָה כִּבְרַת אֶרֶץ מִמַּקֵּדָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.

לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית קָרָא קוֹל הַשּׁוֹפָר אֶת שָׂרֵי הָעֲשָׂרוֹת, שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמַּצְבִּיא. יָצָא יְהוּדָה מֵאָהֳלוֹ, פָּנָיו מְאִירוֹת, זַכּוֹת, וְעַל שְׂפָתָיו בַּת־צְחוֹקוֹ הַמְשַׂמַּחַת לֵב, בֵּרֵךְ לְשָׁלוֹם אֶת הַשָּׂרִים וְאָמַר: אַחַי, הוֹדִיעוּ לְאַנְשֵׁיכֶם: הַיּוֹם – יוֹם מְנוּחוֹת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב. יִשְׁקֹט הַצָּבָא וְיַחֲלִיף כֹּחַ, וּבַחֲצוֹת לַיְלָה נַעְתִּיק מִפֹּה חֶרֶשׁ וּבְעֵזֶר אֱלֹקֵינוּ נַעֲלֶה לְמַקֵּדָה וְנַבְקִיעֶנָּה.

וְהַיָּמִים יְמֵי קְצִיר חִטִּים. וִיהוּדָה כְּבָר קָצַר בְּאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּקְצֹר מַגַּל־קוֹצְרִים בִּשְׂדֵה תְּבוּאוֹת. עַל כָּל עִיר בְּצוּרָה וְעַל כָּל מִבְצַר מָעֹז, אֲשֶׁר תּוֹשְבֵיהֶם לָחֲצוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיְעַנּוּם וַיִּשְׁבּוּם וַיַּהַרְגוּ בָּהֶם לָרֹב, – הִסְתָּעֵר יְהוּדָה “כְּלַיִשׁ בַּיַּעַר וְדִמְיוֹנוֹ כְּאַרְיֵה שׁוֹאֵג לַטָּרֶף”. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הוֹלִיךְ אֶת גְּדוּדָיו מֵחַיִל אֶל חָיִל. חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים יְגַלֶּה טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְתַחְבּוּלוֹת קְרָב – וְכֵן נָפְלוּ, כָּרְעוּ, אַחַת אַחֲרֵי רְעוּתָהּ בֶּצֶר, מִצְפֶּה־גִלְעָד, חֶשְׁבּוֹן, בָּצְרָה וְעוֹד עָרִים וּכְפָרִים רַבִּים. אֶת תּוֹשָבֵיהֶם הִכְרִיעַ לַטֶּבַח וְאֶת הַיְּהוּדִים הַשְׁבוּיִים שִׁלַח לָבֶטַח וַיַּעֲנֵק לָהֶם מִשְּׁלַל הָאוֹיֵב. וְעַתָּה הִגִּיעַ עִתָּהּ שֶׁל מַקֵּדָה רַבַּת הַפְּשָׁעִים.

כָּל הַיּוֹם שָׁקַט הַמַּחֲנֶה. הַחַיָּלִים הִשְׁתַּטְּחוּ לָבֶטַח לִמְנוּחוֹת. וְאוּלָם לְעֵת עֶרֶב בָּאוּ הַמְרַגְּלִים וַיּוֹדִיעוּ לִיהוּדָה לֵאמֹר: הִנֵּה טִימוֹטִי (הוּא רֹאשׁ אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן) נִמְלַט וְנִתְבַּצֵּר בְּעַשְׁתְּרוֹת־קַרְנַיִם וַיִּקַּח עִמּוֹ כְּאַלְפַּיִם שְׁבוּיִים יְהוּדִים וְהֵם צְפוּיִים לַטֶּבַח מִידֵי הַבְּלִיַּעַל.

עַד מְהֵרָה בָּאוּ לְקוֹל תְּרוּעַת הַשּׁוֹפָר שָׂרֵי הַחֲבוּרוֹת, הַכִּתּוֹת וְהַגְּדוּדִים לִפְנֵי יְהוּדִים – וַיּוֹרֶה לָהֶם אֶת הַצַּוִּים הַחֲדָשִׁים: הַמַּחֲנֶה יֵחָלֵק לְשְׁנָיִם, חֲצִי הַמַּחֲנֶה, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ, יַעֲלוּ מִיָּד עִמּוֹ, לְמִלְחָמָה עַל עַשְׁתְּרוֹת־קַרְנַיִם, וְעַל חֲצִי הַמַּחֲנֶה הַשֵּׁנִי פָּקַד לְכָל שָׂר וְשָׂר אֶת אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹת. מֵהֶם יָקִימוּ עַל שְׁלֹשׁ עָרֵי הַמִּבְצָר בְּעוֹן, חַדָּה וְשֶׁגֶר בִּגְבוּל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן מָצוֹר זָקִיף (בְּלֹא כָּל פְּעֻלּוֹת מִלְחָמָה, אַךְ מָצוֹר חָזָק בְּאֵין יוֹצֵא ואֵין בָּא) וְעַל שְׁתֵּי הֶעָרִים זִיזָה וְצַיְתָה יַעַרְכוּ מָצוֹר תַּקִּיף (יָכִינוּ סוֹלְלוֹת, יַעַרְמוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, יַחְפְּרוּ תְּעָלַת סֵתֶר לְעֵבֶר הַחוֹמָה אֶל תּוֹךְ הָעִיר), וְרַק בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בַּלַּיְלָה יִפְתְּחוּ בְּמִלְחָמָה עַל שְׁתֵּיהֶן לְהַבְקִיעָן. וַיּוֹעֶד יְהוּדָה לְכָל מַחְלָקָה מִסְפַּר חֲיָלֶיהָ וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרִים. וְאֶת שַׂר הַאֶלֶף עוֹבֵד בֵּית־הַלַּחְמִי, שָׂם לִמְפַקֵּד צְבָא הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר.

ב

לְאַחַר שְׁבוּעַיִם יָמִים מֵעֵת כָּבַשׁ יְהוּדָה אֶת עַשְׁתְּרוֹת־קַרְנַיִם, שָׁב כָּל הַמַחֲנֶה הַגָּדוֹל מִפִּזּוּרָיו וַיֵּאָסֵף שֵׁנִית בַּבִּקְעָה מוּל מַקֵּדָה.

אָז יֵצֵא יְהוּדָה לִפְנֵי כָּל הַמַּחֲנֶה, וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַקּוֹרוֹת בְּמִלְחַמְתּוֹ בְּעַשְׁתְּרוֹת־קַרְנַיִם וּבַסְּבִיבָה, אֶת אֲשֶׁר מִגְּרוּ לְפִי חֶרֶב אֶת טִימוֹטִי וַאֲנָשָׁיו, אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם ה' וְאֶת הַשָּׁלָל הַרָב – כֶּסֶף, זָהָב, מִקְנֶה וְנֶשֶׁק – אֲשֶׁר נָפַל בִּידֵי יְהוּדָה וַיּוֹדוּ לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל עַל רֹב חֲסָדָיו, כִּי רַק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אִישׁ נָפְלוּ חֲלָלִים, וּמִסְפַּר הַפְּצוּעִים אַף הוּא מֻעָט.

אָז יְבַקֵּשׁ יְהוּדָה מֵאֵת שַׂר הָאֶלֶף עוֹבֵד בֵּית־הַלַּחְמִי כִּי יְסַפֵּר לְפָנָיו אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּעֲלוּ הַשָּׂרִים בְּעֵת הֵעָדְרוֹ מֵעִמָּם. וַיּוֹדַע עוֹבֵד לִיהוּדָה דָבָר דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר קָרָה: אִישׁ אִישׁ מִן הַשָּׂרִים מִלֵּא אַחַר פְּקֻדּוֹתָיו וְלֹא הִפִּילוּ דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר הוֹרָם וְרַק מִקְרֶה פֶּגַע אֶחָד אֻנָּה לָהֶם: שַׂר הַמֵּאָה, אֲמַרְיָה בֶּן נָדָב הַזֶּחָתִי, אֲשֶׁר מֻנָּה עַל הַמָּצוֹר הַזָּקִיף בְּשֶׁגֶר, פָּתַח מִשּׁוּם מָה בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי בִּפְעֻלּוֹת קְרָב – לֹא כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. הַנְּצוּרִים גָּבְרוּ, פָּרְצוּ אֶת הַמָּצוֹר וּפְלֻגּוֹת אֲמַרְיָה נִגְּפוּ לִפְנֵי הָאוֹיֵב וְהִתְפַּזְרוּ. אַחַד־עָשָׂר מֵחַיָּלֵי אֲמַרְיָה נָפְלוּ חֲלָלִים מִידֵי הָאוֹיֵב.

שַׂר הָאֶלֶף כִּלָּה דְבָרוֹ – וְדִמְמַת תּוּגָה נָפְלָה מִסָּבִיב. פְּנֵי יְהוּדָה קָדְרוּ מְאֹד וּמַבָּטֵי עֵינָיו הִבִּיעוּ זַעַם עָצוּר. זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר שַׂר מִלְחָמָה הֵפֵר צַו מַצְבִּיאוֹ. אַחַר רֶגַע שָׁאַל יְהוּדָה: וְאַיֵּה, אֵפוֹא, אֲמַרְיָה הַזֶּחָתִי? הֲגַם הוּא בֵּין הַנּוֹפְלִים בַּקְּרָב?

– לֹא, – הוּא לֹא נָפַל, – עָנָה חֶרֶשׁ שַׂר הָאֶלֶף – הוּא נֶעֱלַם.

– מִמְּךָ, מְפַקֵד הַמַּחֲנֶה – אָמַר יְהוּדָה בְּתֹקֶף – אֶדְרשׁ: יוּבָא מְהֵרָה אֲמַרְיָה לְפָנַי וְאֵדַע מִפִּיו מֶה הָיְתָה עִמּוֹ.

וַאֲמַרְיָה הַזֶּחָתִי אִישׁ מִדַּלַּת־הָעָם בִּירוּשָׁלַיִם. יְהוּדָה הֶעֱלָהוּ לְשַׂר מֵאָה עַל מַעֲשֵׂי גְבוּרָתוֹ בְּמִלְחֲמוֹת אָמַאוְס וּבֵית חוֹרוֹן וַיִּוָּדַע הָאִישׁ לְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הוּבָא אֲמַרְיָה לִפְנֵי יְהוּדָה.

– הַאֱמֶת הַדָּבָר – שְׁאָלוֹ יְהוּדָה – כִּי פָּתַחְתָּ בְּמִלְחָמָה עַל שֶׁגֶר וְכֵן לֹא צֻוֵּיתָ?

– אֱמֶת.

– אִם כֵּן עָלֶיךָ לַעֲמֹד לַדִּין בִּירוּשָׁלַיִם. לִפְנֵי בֵּית הַדִּין תַּגִּיד אֶת אֲשֶׁר לְךָ לְהַגִּיד וַאֲשֶׁר יִגְזֹר בֵּית הַדִּין עָלֶיךָ – כֵּן יָקוּם.

וְאֶל שַׂר הָאֶלֶף אָמַר: שַׁלְחֵהוּ לַמִּשְׁמָר בִּירוּשָׁלַיִם וְיִמְסְרוּהוּ בִּרְשׁוּת בֵּית הַדִּין.

לְאַחַר שְׁבוּעַיִם יָמִים נוֹדַע בְּמַחֲנֵה יְהוּדָה לֵאמֹר: “בֵּית דִּין חַשְׁמוֹנָאִי” הוֹצִיא לַהֶרֶג אֶת אֲמַרְיָה הַזֶּחָתִי בַּעֲווֹן מְעִילָה בִּכְּהֻנָּתוֹ, בַּהֲפִירוֹ צַו מַצְבִּיאוֹ וּבַהֲסִבּוֹ לְאָבְדַן אַחַד־עָשָׂר מֵחַיָּלָיו.

ג

וַיְהִי כְּמִשְׁלוֹשׁ חֳדָשִׁים, וִיהוּדָה הַתֵם אֶת מִלְחֲמוֹתָיו בַּגּוֹיִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיָּשָׁב עִם גְּדוּדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה.

אָז יֵצְאוּ רִבְבוֹת תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמַּצְבִּיא הַנַּעֲרָץ וּפְנֵי גְדוּדָיו גִבּוֹרֵי הַחַיִל וַיְלַוּוּם בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת אֶל הַר הַבָּיִת. וְכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִרְבָּה הָעָם לְהָבִיא קָרְבְּנוֹת תּוֹדָה וְזִבְחֵי שְׁלָמִים. וַיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וְהַלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וַהֲמוֹנֵי יִשְׂרָאֵל מְפַזְּזִים וּמְכַרְכְּרִים בַּעֲזָרַת יִשְׂרָאֵל.

וּבַחֲצַר הַר הַבַּיִת הוּקַם אַפִּרְיוֹן גָּדוֹל מִירִיעוֹת בַּד וָשֵׁשׁ עַל סְמוֹכוֹת עֲטוּפוֹת יֶרֶק וָפֶרַח. שָׁם יָשְׁבוּ עַל כִּסְאוֹתֵיהֶם יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי וְאֶחָיו, וּמִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם זִקְנֵי הָעָם וַחֲכָמָיו. וַהֲמוֹנֵי הָעָם, הַנִּכְסָפִים לַחֲזוֹת בְּהַדְרַת פְּנֵי יְהוּדָה וְאֶחָיו, עוֹבְרִים בַּסָּךְ לִפְנֵי הָאַפִּרְיוֹן בְּזִמְרָה וּבְצָהֳלָה. אֵלּוּ קוֹרְאִים: “בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה”, וְאֵלּוּ עוֹנִים: “בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה”. אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְרַנְּנִים:

לְעֵת עַרְבַּיִם נִפְרְדוּ יְהוּדָה וְאֶחָיו מִן הַזְּקֵנִים, עָבְרוּ בֵּין הַקָּהָל וּפָנוּ לְשַׁעַר הָאֲרָיוֹת לֵילֵךְ לְבֵיתָם. הֵם סַבּוּ וְעָבְרוּ בִּרְחוֹבוֹת צְדָדִיִּים, מְקוֹם אֵין שָׁם אָדָם רָב. לְאִטָּם הָלְכוּ אַרְבַּעַת הָאַחִים וְסָחוּ בֵּינֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וּבְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ. וְאוּלָם אַף בִּרְחוֹבוֹת אֵלֶּה יֵשׁ שֶׁעָמְדוּ פֹּה וָשָׁם אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף לְיַד פֶּתַח הֶחָצֵר וְקָרְאוּ שָׁלוֹם וּבְרָכָה לָאַחִים הַחַשְׁמוֹנָאִים.

וּלְיַד פֶּתַח רָחָב בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת עָמְדָה מִשְׁפָּחָה. הָאֵם עַל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ, שְׁמוֹנָה בְּמִסְפָּר, הַגָּדוֹל בַּבָּנִים עֶלֶם כְּבֶן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה וְהַקְּטַנָּה כְּבַת שְׁמוֹנֶה – וְכֻלָּם יְפֵי עֵינַיִם וַחֲמוּדִים לְמַרְאֶה. עָצַר יְהוּדָה צַעֲדוֹ וְאָמַר: ה' עִמָּכֶם, יַלְדֵי־חֶמֶד. וְאֶל הָעֶלֶם הַגָּדוֹל פָּנָה – בַּאֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה – וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מַה שִּׁמְךָ, בְּנִי, וְשֵׁם אָבִיךָ?

– חַגַּי שְׁמִי, אֲדוֹנִי, וְשֵׁם אָבִי אֲמַרְיָה הַזֶּחָתִי.

הֶחֱרִישׁ יְהוּדָה וּכְמוֹ נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו מִמְּבוּכַת פֶּתַע. אַחַר מָחָה דִמְעָתוֹ מֵעֵינָיו, כִּי לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, וַיֹּאמֶר חֶרֶשׁ: בִּרְכַּת ה' עֲלֵיכֶם – וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִמָּם.

וַיֵּלְכוּ הָאַחִים מַחֲרִישִׁים, כִּי רָאוּ מֶה עָגְמָה נֶפֶשׁ יְהוּדָה בּוֹ. וְאַחַר אָמַר יְהוֹנָתָן בַּלָּאט: אֵין פֶּלֶא כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל הָאִישׁ וְעַל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְאוּלָם – אֵין רַחֲמִים בַּדִּין. הֵן כְּחוֹבָתְךָ עָשִׂיתָ כְּשֶׁמְּסַרְתּוֹ לַדִּין. מוֹתוֹ הָיָה לֶקַח לָרַבִּים. וְאַתָּה – נָקִי אַתָּה מִכֹּל.

– וְאַף עַל פִּי כֵן – אָמַר יְהוּדָה כְּמוֹ לְעַצְמוֹ – הַסָּפֵק יְכַרְסֵם בּלִבִּי…

ד

לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים עָלָה הֶעָרִיץ הַיְוָנִי בַּכְּחִידֶס לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלַיִם וְעִמּוֹ חַיִל גָּדוֹל מְאֹד וְקַלָּעִים וּפָרָשִׁים וְשֶׁנְהַבִּים לָרֹב. חִיל אָחַז אֶת מַחֲנֵה יְהוּדָה. רַבִּים נָסוֹגוּ מֵעִמּוֹ אַךְ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אִישׁ, אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ בַּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוּטָב לָהֶם לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה מֵהֲפֹךְ עֹרֶף לָאוֹיֵב – הָלְכוּ אַחַרָיו לַקְּרָב.

מֵעִתּוֹת הַבֹּקֶר כְּבָר הִתְלַקְּחָה הַמִּלְחָמָה בַּחֲמַת זַעַם וּבַצָּהֳרַיִם רָגְזָה הָאָרֶץ מֵעָצְמַת הַמִּלְחָמָה. חֵיל יְהוּדָה הַקָּטָן נֶאֱסַף סְבִיבוֹ וַיִּלָּחֲמוּ כַּאֲרָיוֹת. וִיהוּדָה הֵסֵב בְּתַחְבּוּלָה אֶת חֵילוֹ מוּל הָאֲגַף הַיְמָנִי שֶׁל הָאוֹיֵב, אֲשֶׁר שָׁם בַּכְּחִידֶס, וַיַּצְלַח לִפְרֹץ פֶּרֶץ בָּאֲגַף הַיְמָנִי וַיָּנוּסוּ חַיָּלֵי הָאוֹיֵב, וַיִּרְדֹּף יְהוּדָה אַחֲרֵיהֶם עַד אַשְׁדּוֹד.

וִיהוּדָה שָׂם לִבּוֹ וְהִבְחִין – עַל אַף סַעֲרַת הַמִּלְחָמָה – כִּי, כְּכֹל אֲשֶׁר תִּסְעַר הַמַּעֲרָכָה וּכְכֹל אֲשֶׁר יִלְהַט הַקְּרָב – אִישׁ צָעִיר מֵאַנְשֵׁי חֵילוֹ (פָּנָיו עֲטוּיִים סוּדָר לָבָן) יַעֲמֹד לִימִינוֹ וְלֹא יָסוּר מִקִּרְבָתוֹ – כְּמוֹ דָבֵק אֵלָיו כַּצֵּל. מְטַר־חִצֵּי הָאוֹיֵב לֹא יְסִיטוּהוּ מֵעַל יָדוֹ וּתְנוּפוֹת חַרְבוֹת הָאוֹיֵב לֹא יַבְעִיתוּהוּ. כְּמַלְאָךְ מַשְׁחִית יַפִּיל רַבִּים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וְאִם יֵשׁ וְיֵעָלֵם רֶגַע מֵעֵינָיו – בַּשֵּׁנִי, וְהִנּוֹ עַל יָדוֹ. יֵשׁ אֲשֶׁר חָשַׁב יְהוּדָה בְּלִבּוֹ כִּי מַלְאַךְ אֱלֹקִים הוּא בִּלְבוּשׁ חַיָּל אֲשֶׁר יָנִיף חַרְבּוֹ בִּגְבוּרַת קֶסֶם עַל הָאוֹיֵב הַקָּרֵב לִיהוּדָה.

וּבִנְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ גָּבְרָה יַד הָאוֹיֵב וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה לִיהוּדָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. רֶגַע בִּקֵּשׁ יְהוּדָה לִשְׁאֹף רוּחַ – וְהַצָּעִיר עַל יָדוֹ.

– מַה שִׁמְךָ, בֶּן חַיִל? – שְׁאַלוֹ יְהוּדָה בְּחָפְזָה.

– חַגַּי בֶּן אֲמַרְיָה הַזֶּחָתִי.

– הַאֻמְנָם? הֱיֵה בָּרוּךְ, בְּנִי. עַתָּה יָדַעְתִּי: אֵין לִבְּכֶם כָּבֵד עָלָי. הֱיֵה שָׁלוֹם אִישׁ צָעִיר וּגְדוֹל־רוּחַ.

עוֹדָם מְדַבְּרִים וְכַדּוּר־אֶבֶן כַּבִּיר נִחַת עַל רֹאשׁ יְהוּדָה, הֵזִיחַ אֶת קוֹבַע הַבַּרְזֶל מֵרֹאשׁוֹ וּמָחַץ קָדְקֳדוֹ. עוֹד הִסְפִּיק לִלְחשׁ לְחַגַּי: חֲזַק וֶאֱמָץ. עַתָּה אָנוּחַ בְּשָׁלוֹם. הֵן… זִכִּתַנִי… בְּדִינִי – וַיָּדֹּם.

אָז יִתַּר חַגַּי מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרָץ אֶל מַעֲמַד שִׁמְעוֹן וְיוֹחָנָן בִּקְצֵה שְׂדֵה־הַקֶּטֶל – וַיְמַהֲרוּ אֶל יְהוּדָה. שְׁלָשְׁתָּם נְשָׂאוּהוּ מִן הַשָּׂדֶה וַיִּפְנוּ אֶל מוֹדָעִית.

סִפּוּר

(מֵאַחֲרִית דּוֹרוֹ שֶׁל בַּר־כּוֹכְבָא)

א

לְעֵת עֶרֶב, מִבְּעוֹד־יוֹם, שָׁב לְבֵיתוֹ הַיָּשִׁישׁ רָם הַקּוֹמָה, עַמְרָם בֶּן־צַחַר הַשַׁלְמוֹנִי מֵחֲנוּתוֹ, חֲנוּת צוֹרְפִים, בְּעִיר מְגוּרָיו סֶלִיפְקֶה (בְּקִילִקְיָה).

הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ, בַּיִת גָּדוֹל בֶּן־דְּיוֹטָא אַחַת, בְּשִׁפּוּלֵי גִבְעָה, הִתְרָחֵץ, לָבַשׁ מַדֵּי־בַּיִת נְקִיִּים, עָמַד וְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה. מִשֶּׁגָּמַר יָצָא לַמִּרְפֶּסֶת הָרְחָבָה וְיָשַׁב בַּקָּצֶה לְיַד שֻׁלְחָן נָמוּךְ, יָצַק מִצִּנְצֶנֶת תִּירוֹשׁ בְּגָבִיעַ, בֵּרַךְ וְשָׁתָה.

מִיָּד בָּאוּ וְיָשְׁבוּ לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ כַּמָּה טְפָלִים, נְכָדִים וּנְכָדוֹת, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. הָיָה הוּא מְגַלְגֵּל דְּבָרִים עִם הַפָּעוֹטוֹת וְהֵם מִשְׁתַּעַשְׁעִים בִּזְקָנוֹ וּמִתְפַּנְּקִים עִמּוֹ.

מִן הַמִּרְפֶּסֶת, שֶׁסְּמוּכָה לָרְחוֹב, נִרְאוּ הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדָה חֲבוּרַת אֲנָשִׁים גְּדוֹלָה וְהִשְׁתַּהֲתָה לִפְנֵי הַבַּיִת. מִבִּגְדֵיהֶם, שֶׁהָיוּ מְאֻבָּקִים וּמִצְּרוֹרוֹת שֶׁנָּשְׂאוּ עֲלֵיהֶם, נִכַּר שֶׁפְּלִיטִים הֵם מֵחֶרֶב הַמִּלְחָמָה, שֶׁבֵּין פַּרְתִּים וְרוֹמָאִים וּכְבָר קָדְמוּ לָהֶם בְּאוֹתָם הַיָּמִים כַּמָּה פְּלִיטִים שֶׁהִגִּיעוּ לְכָאן.

נִזְדַּקֵּף הַיָּשִׁישׁ מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר כְּלַפֵּי בְּנֵי הַבַּיִת: פּוּקוּ חֲזוּ שֶׁמָּא אִיכָּא בִּינֵיהוֹן יְהוּדָאֵי?¹ בֵּין כָּךְ וְכָךְ קָם וְיָרַד בְּעַצְמוֹ אֲלֵיהֶם, מִשֶּׁדִּבֵּר עִמָּם קִמְעָה נוֹכַח שֶׁכֻּלָּם יְהוּדִים, אָבוֹת, אִמּוֹת וְטַף, כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ. בֵּינֵיהֶם אִישׁ צָעִיר כְּבֶן שְׁלֹשִׁים, עִם אִמּוֹ, אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי יְלָדָיו. הַלָּה שָׁאַל אֶת הַיָּשִׁישׁ לְ"בֵית הַקָּהָל", שֶׁיּוּכְלוּ לָלוּן בּוֹ הַלַּיְלָה. הֵשִׁיב לָהֶם, שֶׁבֵּית הַקָּהָל לֹא רָחוֹק מִכָּאן אֲבָל לְבַדָּם לֹא יִמְצְאוּ הַדֶּרֶךְ, יָבוֹאוּ עִמּוֹ וְהוּא יוֹבִילֵם.

וּקְלַסְתֵּר פְּנֵי הָאִישׁ הַצָּעִיר טוֹב וְנָאֶה. מֶבָּטֵי עֵינָיו יַבִּיעוּ עֲנָוָה וָתֹם וְכָל־מַרְאִיתוֹ תָּפִיק אֲצִילוּת וָנֹעַם. וַתֶּהֱמֶה נֶפֶשׁ הַיָּשִׁישׁ מְאֹד אֶל הַצָּעִיר – וְלֹא יָדַע מָה.

מִשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַקָּהָל טִפֵּל בָּהֶם וְהוֹשִׁיבָם בִּשְׁנֵי חֲדָרִים גְּדוֹלִים; וּלְשַׁמָּשׁ הַבַּיִת הוֹרָה, שֶׁיִּדְאַג לְמַחְסוֹרָם וְיָכִין לָהֶם מַצָּעוֹת. בֵּינְתַיִם יָרַד הָעֶרֶב. וְטֶרֶם יִפָּרֵד הַיָּשִׁישׁ מֵהֶם הוֹדָה לוֹ אוֹתוֹ צָעִיר תּוֹדוֹת רַבּוֹת בִּשְׁמוֹ וּבְשֵׁם כֻּלָּם. אָז יִשְׁאָלֵהוּ הַיָּשִׁישׁ לִשְׁמוֹ וְלִמְקוֹם מוֹצָאוֹ.

– שֵׁם עַבְדְךָ עֶזְרָא – עָנָה הָאִישׁ – נְצִיבִין עִיר מְגוּרֵינוּ. וְאוּלָם שָׁרְשֵׁנוּ מֵחַדִּיתָא אֲשֶׁר עַל נְהַר פְּרָת, צָפוֹנָה לִמְחוֹז נְהַרְדָּעָא.

אָמַר לוֹ הַיָּשִׁישׁ בְּשִׂמְחָה: אַף אֲנִי עִיר מוֹלַדְתִּי חֲדִיתָא, וּמָה שֵּׁם אָבִיךְ וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ – אֶפְשָׁר אֵדָעֶנּוּ.

– שֵׁם אָבִי, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֱלִירָם לְבֵית חָרִים.

הִזְקִיף הַזָּקֵן אֶת רֹאשׁוֹ. כְּמוֹ נִזְדַעְזַע לְשֵׁמַע הַשֵּׁם, וּמִיָּד תָּכַף עָלָיו שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה לְשֵׁם הֶכֵּרוּת וּבְסוֹף הַדְּבָרִים הוֹשִׁיט זְרוֹעוֹתָיו וַיְחַבֵּק אֶת הָאִישׁ וַיְנַשְּׁקֵהוּ, וַיּוֹסֶף חַבְּקוֹ וְנַשְּׁקוֹ, וּשְׂפָתָיו דּוֹבְבוֹת בִּרְגִישׁוּת: בֵּן חֲבֵרִי, רֵעִי כְּאַח לִי, אֱלִירָם אֲהוּב נַפְשִׁי. מִיָּד זֵרְזָם שֶׁיַּאַסְפוּ כְּלֵיהֶם וְיָבוֹאוּ לְבֵיתוֹ.

ב

אַחַר סְעֻדַּת עַרְבִית הָיוּ הָאוֹרְחִים וּבְנֵי הַבַּיִת מְסֻבִּים בְּצַוְתָא וְהָיוּ מַפְלִיגִים בְּשִׂיחָה וּבְסִפּוּרִים עַל עִנְיָנִים וּמַעֲשִׂים, שֶׁעָדוּ עֲלֵיהֶם מֵעֵת שֶׁנִּפְרְדוּ שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת, לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. מֵחֲמַת אַנְדְּרָלָמוּסְיָה שֶׁיָּרְדָה בַּחֲדִיתָא בִּשְׁעַת מֶרֶד הַפַּרְתִים בָּרוֹמָאִים. מִתּוֹךְ כָּךְ נִתְבָּרְרוּ דְּבָרִים הַרְבֵּה לַבָּנִים הַצְּעִירִים מִקּוֹרוֹת אֲבִיהֶם בֶּעָבָר:

שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת – בֵּית חָרִים וּבֵית שַׁלְמוֹן – יָשְׁבוּ מִדּוֹרוֹת בַּחֲדִיתָא. אֱלִירָם וְעַמְרָם הָיוּ חֲבֵרִים מִיַּלְדוּתָם וִידִידִים נֶאֱהָבִים בְּבַחֲרוּתָם. וּבְעֵת שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְמִשְׁכְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל עַל מֶרֶד בַּר־כּוֹכְבָא, יָצְאוּ הַרְבֵּה בַּחוּרִים מִבָּבֶל, גַּם מִבְּנֵי הַגּוֹיִים, לְהִסְתַּפֵּחַ אֶל צְבָא בַּר־כּוֹכְבָא. מֵחֲדִיתָא יָצְאוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים בָּחוּר וְעִמָּם אֱלִירָם וְעַמְרָם. אֱלִירָם הָיָה אָז נָשׂוּי וְלוֹ יֶלֶד כְּבֶן־שָׁלֹשׁ (הוּא עֶזְרָא הָאוֹרֵחַ), וְעַמְרָם בָּחוּר הָיָה.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמַחֲנֵה בַּר־כּוֹכְבָא בְּ"טוּר שִׁמְעוֹן", הוּא הַר אֶפְרַיִם, וְעָמְדוּ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת גְּבוּרָה וָעֹז, שָׂם בַּר־כּוֹכְבָא עֵינוֹ לְטוֹבָה עַל אֱלִירָם וְעַמְרָם, שֶׁהָיוּ רָמֵי קוֹמָה וְגִבּוֹרֵי חַיִל וְהָיָה קוֹרֵא לָהֶם תָּדִיר בְּחִבָּה “הֲנֵי תְּרֵי בַּבְלָאֵי גִּבּוֹרָאֵי”². שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִתְאַמְּנוּ בְּטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְאָז מִנָּם בַּר־כּוֹכְבָא לְשָׂרֵי אֶלֶף (כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׂרֵי אֶלֶף הָיוּ בְּצִבְאוֹתָיו) וְשָׁלַח אֶת אֱלִירָם בְּרֹאשׁ שְׁנֵי גְּדוּדִים בְּבִקְעַת בֵּית נְטוֹפָה בַּגָּלִיל וְאֶת עַמְרָם בְּעֵמֶק דּוֹתָן, בְּשׂמְרוֹן, לִהְיוֹת שׁוֹלְטִים וּמְגִנִּים אִישׁ אִישׁ בִּמְחוֹזוֹ. מֵאָז לֹא נִפְגְּשׁוּ אֱלִירָם וְעַמְרָם אֶלָּא פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ בִּימֵי עֲצֶרֶת־צָבָא בְּמַחֲנֵה בַּר־כּוֹכְבָא. וּבַהֲפוֹךְ הָאֵל פָּנָיו מֵעַמּוֹ, בְּהִמּוֹט צִבְאוֹת בַּר־כּוֹכְבָא בִּפְנֵי הָרוֹמָאִים, – רָאוּ עַצְמָם עַמְרָם וּשְׁנֵי גְּדוּדָיו בְּאַחַד הַיָּמִים מֻקָּפִים מִכָּל עֵבֶר גְּדוּדֵי רוֹמָאִים רַבִּים וַעֲצוּמִים. וְאִם כִּי אֲנָשָׁיו נִלְחֲמוּ כַּאֲרָיוֹת – מָטָה יָדָם. עַמְרָם וְכַמָּה מִשָּׂרֵי גְּדוּדָיו נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי וּשְׁאֵרִית גְּדוּדָיו הָכְרְעוּ לְטֶּבַח כֻּלָּם. עַמְרָם הָשְׁלַךְ לְבוֹר כֶּלֶא בְּקֵיסָרְיָה יָחֵף, עֵירוֹם כִּמְעַט, וְכָבוּל בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל.

אֲבָל בִּגְזֹר הָאֵל חַיִּים עַל בֶּן־אָדָם – שָׁוְא הֵמָּה כְּבָלִים וְגַם מִבּוֹר־כֶּלֶא יוֹשִׁיעַ ה'. כֵּן עָשָׂה ה' נֵס גָּדוֹל לְעַמְרָם. יוֹם אֶחָד נִתְקְלָה רַגְלוֹ בְּקַרְקַע הַצִּינוֹק. בְּתוֹךְ הֶעָפָר, בְּמַשֶּׁהוּ קָטָן, קָשֶׁה, מִשֵּׁשׁ בְּיָדָיו – וְנִתְרָעֵד! זוֹ פְּצִירָה זְעִירָה, דַּקָּה, אָרְכָּהּ כְּאֶצְבַּע וַחֲצִי הָאֶצְבַּע. כְּאוֹת יֶשַׁע שָׁלוּחַ מִמְּרוֹמִים לְבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, רָאָה עַמְרָם פְּצִירָה קְטַנָּה זוֹ. מִיָּד הֵחֵל מְפַצֵּר בַּחֻלְיָה הַסְּמוּכָה לַבְּרִיחַ, מִצִּדָּהּ הַפְּנִימִי; יוֹם יוֹם מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, פָּצַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לִקָצֵה עֲבִי הַחֻלְיָה.

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה־אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת הוּרַד עַמְרָם עִם הַרְבֵּה שְׁבוּיִים לַסְּפִינָה בְּחוֹף קֵיסַרְיָה, שֶׁהִפְלִיגָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה דָּרוֹמָה. בִּימֵי הַמַּסָּע בַּיָּם לֹא הִשְׁגִּיחוּ הַשּׁוֹמְרִים הַרְבֵּה עַל הַשְּׁבוּיִים הַכְּבוּלִים – מַה חֲשַׁשׁ בְּרִיחָה מֵאֳנִיָּה בְּלֵב־יָם?

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה־אַרְבָּעָה יָמִים, בְּאַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה בַּלַּיְלָה נִרְאוּ אוֹרוֹת נוֹצְצִים מֵרָחוֹק. הָאֳנִיָּה הָלְכָה בְּדַרְכָּהּ הָלוֹךְ וְרָחוֹק מֵהֶם. שִׁעֵר עַמְרָם שֶׁאוֹתָם אוֹרוֹת מֵאַחַד הָאִיִּים הֵם. בַּחֲצוֹת לַיְלָה, כְּשֶׁכֻּלָּם נִרְדְּמוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, נִתֵּק בְּקַלּוּת אֶת הַחֻלְיָה בַּכֶּבֶל וְהִנִּיחוֹ בַּלָּאט בִּמְקוֹמוֹ. עָלָה בִּזְחִילָה בַּחֲשַׁאי עַל הַסִּפּוּן עַד הַמַעֲקֶה, דּוֹבֵב חֶרֶשׁ בִּשְׂפָתָיו: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’ – וְנִתְחַלֵּק הַיָּמָּה. פָּנָה וְשָׂחָה אָחוֹרָה מִתַּחַת לַמַּיִם לְעֵבֶר הָאִי. שָׁעוֹת רַבּוֹת שָׂחָה, נָח מְעַט פְּרַקְדָּן עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְהִמְשִׁיךְ בִּשְׂחִיָּה. כָּל־אוֹתָם הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַנּוֹעָזִים בִּשְׂחִיָּה, שֶׁהָיָה לָהוּט אַחֲרֵיהֶם בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ בִּנְהַר פְּרָת בַּחֲדִיתָא – עָמְדוּ לוֹ עַתָּה בְּעֵת צָרָה זוֹ. בְּאַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה נִתְקָרֵב לְאוֹתוֹ אִי וְעָלָה בִּסְבִיבָה שֶׁל גּוּשֵׁי סְלָעִים. פָּשַׁט אֶת חַלּוּקוֹ, סְחָטוֹ וּפֵרְשׂוֹ לָרוּחַ. עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר הָיוּ עוֹבְרוֹת סִירוֹת דַּיָּגִים. נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ, קָשַׁר חֲלוּקוֹ עָלָיו וְיָרַד שׁוּב הַיָּמָּה. שָׂחָה מִתַּחַת לַמַּיִם לְעֵבֶר אַחַת הַסִּירוֹת. צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְקָרָא בְּקוֹל לְעֶזְרָה. חָתְרוּ אַנְשֵׁי הַסִּירָה לִקְרָאתוֹ וּמָשׁוּהוּ. לֹא הֵבִין לְשׁוֹנָם. שָׂחוּ בִּרְמָזִים. רָמַז לָהֶם שֶׁמֵּאֶרֶץ הַצָּפוֹן הוּא. עֶבֶד. בָּרַח מֵרוֹמָאִים, יְהוּדִי הוּא. וְהוּא הֵבִין מֵרִמְזֵיהֶם שֶׁכָּאן הָאִי כְּרֵתִים (כְּרֵתָהּ). הִשְׁקוּהוּ מַיִם וְשֵׁכָר. הִגִּישׁוּ לוֹ פַּת וְזֵיתִים. מִשֶּׁקָּרְבוּ לַחוֹף הֵאִיר הַשַּׁחַר. קָרְאוּ לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּמְסָרוּהוּ לִידֵיהֶם. יְהוּדִים הָיוּ. דִּבְּרוּ עִמּוֹ כָּל שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. לְקָחוּהוּ לְבֵיתָם, הִלְבִּישׁוּהוּ וְהוֹלִיכוּהוּ לְרַבָּן שֶׁלָּהֶם. סָח לוֹ בְּקִצּוּר עִנְיָנוֹ. הִשְׁתַּקַּע שָׁם וְעָבַד אֵצֶל שְׁנֵי הַיְּהוּדִים בְּבּוּרְסָקוּת. לְאַחַר זְמַן עָבַד אֵצֶל צוֹרֵף וְלָמַד הַמְלָאכָה כָּרָאוּי. שְׁתֵּי שָׁנִים וָמַעְלָה יָשַׁב שָׁם וְחָסַךְ מְעַט מָמוֹן. יָצָא מִשָּׁם וְנָסַע לְקִילִיקְיָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא בַּחֲדִיתָא יִתָּפֵס בִּידֵי רוֹמָאִים שֶׁיְּדָעוּהוּ בִּשְׁמוֹ, בִּמְקוֹמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו אֵצֶל בַּר־כּוֹכְבָא. בִּיגִיעָה רַבָּה וּבַעֲקִיפִין עָלָה בְּיָדוֹ לְהָבִיא אַחַר זְמַן אֶת אִמּוֹ וּקְרוֹבַת מִשְׁפַּחְתּוֹ, הִיא אִשְׁתּוֹ, וְנִשְׁתַּקְּעוּ כָּאן – זֶה עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה.

וְאֵם עֶזְרָא סִפְּרָה מָה שֶׁיָּדְעָה מִן הַקּוֹרוֹת לֶאֱלִירָם: מִכָּל הַבַּחוּרִים שֶׁיָּצְאוּ בִּשְׁעָתָם מֵחֲדִיתָא אֶל צְבָא בַּר־כּוֹכְבָא שָׁבוּ רַק שְׁלֹשָׁה, שֶׁהָיוּ בִּגְדוּדוֹ שֶׁל אֱלִירָם. הֵם רָאוּ בִּנְפוֹל אֱלִירָם חָלָל בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. עַל אוֹדוֹת עַמְרָם – לֹא יָדְעוּ דָּבָר. וּמִשֶּׁגָּבְרָה שׁוּב יַד הָרוֹמָאִים בַּחֲדִיתָא בָּרְחָה שׁוּב הַמִּשְׁפָּחָה צָפוֹנָה לִנְצִיבִין וְעֶזְרָא אָז כְּבֶן עֶשֶׂר. בִּנְצִיבִין עָמַד לָהֶם כְּמוֹשִׁיעַ גְּבִיר יְהוּדִי מוֹדַע וְיָדִיד לַמִּשְׁפָּחָה מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. הוּא גִּדֵּל אֶת עֶזְרָא, פָּתַח לוֹ חֲנוּת שֶׁל מַלְבּוּשִׁים וְנִתְפַּרְנְסוּ בְּכָבוֹד. שָׁם נוֹלְדוּ שְׁנֵי הַקְּטַנִּים. בְּרַם מִשֶּׁקָּמוּ הַפַּרְתִּים שׁוּב לִפְנֵי שָׁנָה בִּנְצִיבִין נֶגֶד הָרוֹמָאִים יָרְדָה פּוּרְעָנוּת גְּדוֹלָה בָּעִיר, הַגְּבִיר נִרְצַח וְכָל רְכוּשׁוֹ שֻׁדַּד. אָז נִמְלְטוּ בְּהַסְתֵּר מִנְּצִיבִין וְזֶה שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים שֶׁהֵם נוֹדְדִים בָּאָרֶץ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ הֵנָּה, בַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שֶׁשָּׁלוֹם וְשֶׁקֶט יִשְׂרְרוּ בְּאֶרֶץ הַזֹּאת.

ג

כָּל שֶׁהָיוּ הַמְסֻבִּים מְסִיחִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ קוֹרוֹתֵיהֶם, מַזְכִּירִים יִסּוּרֵיהֶם וּתְלָאוֹתֵיהֶם וְזוֹכְרִים אֶת הַנֶּעְדָּרִים מַחְמַדֵּי נַפְשָׁם וְאָבְדַן כָּל עֲמָלָם – הָיוּ מַזִּילִים דֶּמַע בַּאֲנָחָה וּבִדְאָבָה.

וְאִלּוּ הַיָּשִׁישׁ עַמְרָם קָרָא לְנֶחָמָה וּלְתִקְוָה וְאָמַר: אַל יִפֹּל רוּחֵנוּ בָּנוּ. תַּמָּה וּשְׁלֵמָה אֱמוּנָתֵנוּ בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אָכֵן תְּלָאוֹת וּזְוָעוֹת רַבּוֹת הִשִּׂיגוּנוּ. כִּי נִשְׁפַּךְ דָּמֵנוּ כַּמַּיִם וְכִי שָׂמוּנוּ אוֹיְבֵינוּ נִשְׁפָּלִים עַד עָפָר – מַר לָנוּ מַר. אוּלָם אִם כָּךְ גָּזַר הַבּוֹרֵא – הוּא אֱמֶת וְדִינוֹ אֱמֶת, וְאָנוּ מָה כִּי נָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט עִמּוֹ? וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָאנוּ לְמַעַרְכוֹת קְרָב לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַכְרִית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם, לְהַשְׁבִּית עַוְלָה וְרֶשַׁע מִנַּחֲלַת ה', בְּכָל זֹאת לֹא נֶחֱטָא בִּשְׂפָתֵינוּ וְנֹאמַר בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים: לָהּ' הַצְּדָּקָה. אָכֵן לְעֵינֵינוּ נִדְמֶה כִּי נְקִיִּים אָנוּ אֲבָל לֹא בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ וּמָה אָנוּ כִּי נָלִּין עַד דַּרְכֵי שָׁמַיִם? “כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבוֹתַי מִמַּחְשְׁבוֹתֵיכֶם”. לְפִיכָךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בַּטוֹב וּבָרַע, בָּאוֹר וּבַחֹשֶׁךְ, בְּנִצָּחוֹן וּבָאֵיד, נֹאמַר מִלֵּב וּמִנֶּפֶשׁ: אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ כַּכָּתוּב: שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד. תָּמִיד. הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ וְאָנוּ – עַמּוֹ, כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – עַם גָּדוֹל לֵאלֹהִים גָּדוֹל. כִּי מִי עַם בֵּין עַמֵּי תֵּבֵל, גָּדוֹל כְּיִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה, בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה? זֶה חֶלְקֵנוּ, זֶה גּוֹרָלֵנוּ, זֶה אוֹר חַיֵּינוּ תָּמִיד – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּמָחָר – לָעַד. מָחָר – הִתְנָעַר יִתְנַעֵר שֵׁנִית גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, קוּם יָקוּם בַּר־כּוֹכְבָא שֵׁנִי, נֶאְדָּר וְעַז כָּמוֹהוּ. וְר' עֲקִיבָא לֹא יִדֹּם וְלֹא יִשְׁקֹט בַּעֲפָרוֹ עַד יוֹפִיעַ יוֹרֵשׁ לוֹ, קָדוֹשׁ וְשָׂגִיא כָּמוֹהוּ. וַאֲנִי הַקָּטָן בְּאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אַאֲמִינָה, אֲשֶׁר צִבְאוֹת בַּר־כּוֹכְבָא לֹא קָרְבְּנוֹת שָׁוְא הָיוּ. דָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְאָז יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא!

אֲמָרוֹת נָאוֹת כָּאֵלּוּ וְכָאֵלּוּ, שֶׁהִשְׁמִיעַ הַיָּשִׁישׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עָשׂוּ נַחַת רוּחַ לְשׁוֹמְעָיו וּבָאוּ אֶל לִבָּם כְּשִׁקּוּי מְסַעֵד וּמְחַיֶּה נֶפֶשׁ. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם רָחַב לִבּוֹ שֶׁל עֶזְרָא, כִּי גָּבְרוּ עָלָיו חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ. מֵרְגִישׁוּת שֶׁבְּלִבּוֹ אָמַר בְּעַנְוַת לָשׁוֹן: אוֹדֶה לַהּ' אֲשֶׁר הִנְחַנוּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וְזִכָּנוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קוֹרַת הַבַּיִת הַזֶּה, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם פְּנֵי מָרִי עַמְרָם וְלִשְׁמַע אִמְרִי פִּיו. כְּשִׂפְתֵי כֹּהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת, כֵּן שִׂפְתֵי הַיָּשִׁישׁ עַמְרָם: מִטַּל אֳמָרָיו כְּמוֹ נִטַּל עָקְצָם שֶׁל הַיִּסּוּרִים, הַנְּדוּדִים וְהָעֶלְבּוֹנוֹת וְשָׁב וְרָפָא לָנוּ. אוֹדֶה לָהּ' כִּי טוֹב. וְעַתָּה כִּי זָכִיתִי לְהַכִּיר יָדִיד קָרוֹב כְּאָח לְאַבָּא מָרִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲחַלֶה פָּנָיו וְיָסִיחַ לָנוּ כָּל שֶׁיָּכוֹל עַל אַבָּא מָרִי, כִּי לְדַאֲבַת לִבִּי לֹא אֶזְכֹּר דְּמוּתוֹ וְלֹא אֵדַע דָּבָר מִחַיׇּתוֹ. הֵן כְּצָמֵא לְמַיִם אֶצְמָא לִידַע וְלִשְׁמֹע כָּל שֶׁהוּא מֵאַבָּא (וּמָה גַּם מִפִּי חֲבֵרוֹ מִנְּעוּרָיו) וּבִפְרָט מִימֵי הַמִּלְחָמוֹת עִם בַּר־כּוֹכְבָא.

הֵשִׁיב לוֹ הַיָּשִׁישׁ בְּחִבָּה: הָבֵן אָבִין לְרוּחֲךָ. בְּחֵפֶץ לֵב אָסִיחַ לְךָ בִּמְרוּצַת הַיָּמִים קִמְעָה קִמְעָה כְּכָל שֶׁיַּעֲלֶה בְּפִי. הֵן אִתָּנוּ תִּשְׁתַּקְּעוּ כָּאן – וְנִמְצָא עֵת לְכָל חֵפֶץ. וְאוּלָם כִּי הִזְכַּרְתָּ אֶת שֵׁם מַצְבִּיאֵנוּ, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתוֹ, כְּמוֹ יָצוּף וְיַעֲלֶה בְּזִכְרוֹנִי עַתָּה זֵכֶר יוֹם גָּדוֹל אֶחָד. בּוֹ אֵרְעוּ בְּבַת אַחַת כַּמָּה עִנְיָנִים

נִכְבָּדִים, וְאָנוּ, אָבִיךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וַאֲנִי, נִפְגַּשְׁנוּ יַחַד בְּמַחֲנֵה בַּר־כּוֹכְבָא בְּאוֹתוֹ יוֹם. וּמִי יִתֵּן וְיַעֲלוּ הַדְּבָרִים בְּפִי כְּרוּחָם וּכְמַשְׁמָעָם בְּשַׁעָתָם.

ד

הֵטִיבוּ לִבָּם הַמְסֻבִּים בְּמַשְׁקֶה, בְּפֵרוֹת וּבַמִגְדָּנוֹת וְהַיָּשִׁישׁ שָׁב לְאִטּוֹ לִדְבָרוֹ:

וַאֲנִי בִּהְיוֹתִי עִם גְּדוּדִי בְּעֵמֶק דּוֹתָן, בְּעוֹד פְּנֵי ה' הוֹלְכִים עִמָּנוּ בַּקְּרָב, הִכְרַתְנוּ רֶגֶל רוֹמָאִית מִכָּל הַמָּחוֹז שֶׁבִּרְשׁוּתִי וְהָיִיתִי מוֹסִיף וּמְלַמֵּד יְדֵי אֲנָשַׁי לַקְּרָב וּמְכִינָם כָּל הַיָּמִים לְמִלְחָמָה לְעֵת יָבוֹאוּ אוֹיְבֵינוּ עָלֵינוּ בְּכֹחַ גָּדוֹל. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֵא אֵלַי הָרָץ אִגֶּרֶת־צַו חֲתוּמָה בְּיָד בַּר־כּוֹכְבָא לֵאמֹר: עֲרֹךְ וּמְסֹר פִּקּוּדֶיךָ לִסְגָנֶיךָ וְאַתָּה בּוֹאָהּ אֵלַי לַטּוּר בְּיוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי לְעֵת הַבֹּקֶר.

נִתְרַגְּשָׁה נַפְשִׁי מֵהַזְמָנָה זוֹ, בַּאֲשֶׁר הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר נִקְרֵאתִי לְמוֹשַׁב בַּר־כּוֹכְבָא לְאַחַר חֲצִי שָׁנָה מֵאָז נִשְׁלַחְתִּי לְעֵמֶק דּוֹתָן וְהָיִיתִי מְשַׁגֵּר לוֹ אִגֶּרֶת־הוֹדָעָה בְּכָל שָׁבוּעַ מִכָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ.

בַּיּוֹם הַמְּיוּעָד, מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְ"טוּר שִׁמְעוֹן", לְיַד מוֹשַׁב הַמַּצְבִּיא, רָאִיתִי שָׂרֵי אֶלֶף רַבִּים הוֹלְכִים וּבָאִים וְאַחַר שָׁעָה הִגִּיעוּ כָּל שָׂרֵי הָאֶלֶף כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת בְּמִסְפָּר וְהִנֵּה אֱלִירָם אֲהוּבִי צוֹעֵד לִקְרָאתִי. נָפַלְנוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ בְּשִׂמְחָה אַחֲרֵי הִפָּרְדֵנוּ זֶה כַּחֲצִי שָׁנָה. אַחַר שָׁעָה קַלָּה עָמַדְנוּ טוּרִים טוּרִים בְּמַעְגָּל כַּחֲצִי סַהַר. בַּר־כּוֹכְבָא הוֹפִיעַ וְקָרַב לִקְרָאתֵנוּ בַּהֲדַר עֻזּוֹ.

כָּאן הֶחֱרִישׁ הַיָּשִׁישׁ וְנָדַם, כְּמוֹ יַחַסְמוּ רִגְשׁוֹת לִבּוֹ דְּבַר־פִּיו, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְעֵינָיו נִצְמְדוּ לַקַּרְקַע. יִחֲלוּ הַמְּסֻבִּים לִדְבָרוֹ וְהוּא כְּמוֹ שָׁכַח עַצְמוֹ וּמְקוֹמוֹ. בַּדוּמִיָּה שֶׁבַּמּוֹשָׁב נִשְׁמְעָה אֲנָחָה שֶׁעָלְתָה מֵעִמְקֵי חָזֵהוּ. אַחַר נָשָׂא רֹאשׁוֹ וּמַבָּטֵי עֵינָיו עָבְרוּ בִּמְפֻזָּר כֹּה וָכֹה – כְּמוֹ יַבִּיט בְּתִמָּהוֹן סְבִיבוֹ – כֹּה נִתְקַשָּׁה הַיָּשִׁישׁ בְּדִבּוּר. אַחַר שָׁב מֵעַצְמוֹ וְדִבֵּר לְאִטּוֹ:

מִשֶּׁהוֹפִיעַ בַּר־כּוֹכְבָא מוּלֵנוּ כְּמוֹ עֲבָרָנוּ רוּחַ גָּאוֹן וָגִיל. כֵּן הָיְתָה עִמָּנוּ כָּל־שֶׁעָמַד בְּקִרְבַת אַחַד הַגְּדוּדִים. גִּיל וְעֹז הוּצְקוּ בְּקִרְבֵּנוּ מֵעָצְמַת מַרְאִיתוֹ. קוֹמָתוֹ גְבוֹהָה הָיְתָה, אִם כִּי לֹא הַרְבֵּה מִקּוֹמָתִי, לְמָשָׁל, אוֹ מִקּוֹמַת אָבִיךָ. אֲבָל לְרֹחַב כְּתֵפָיו לֹא הָיָה דִּמְיוֹן בֵּין כַּמָּה מֵאוֹת גִּבּוֹרִים יְדוּעֵי שֵׁם שֶׁהָיוּ בְּצִבְאוֹתָיו. בְּכָל עֵת עָמְדוֹ לְהוֹרוֹת לְשָׂרֵי הַצָּבָא לֶקַח בְּתַרְגִּילֵי קְרָב, בַּהֲנָפַת חֲנִית, בִּזְרִיקַת אֶבֶן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – הָיָה לָבוּשׁ תָּדִיר כְּתֹנֶת לְבָנָה דַּקָּה לִבְשָׂרוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו חֲשׂוּפוֹת. וְרָאָה הָרוֹאֶה וְהִתְבּוֹנֵן פִּלְאוֹת הַבּוֹרֵא בְּגֵו אָדָם, כְּשֶׁזֶר חֲבָלִים עָבִים, נָעוּ הִתְפַּתְּלוּ שְׁרִירֵי זְרוֹעוֹתָיו בַּעֲשׂוֹתוֹ כֹּה וָכֹה.

וְאוּלָם, נִפְלָאִים וְנַעֲלַיִם מִכָּל אֵלֶּה נִרְאוּ לָעַיִן תָּוֵי פָּנָיו. יִשְׁתַּבַּח הַבּוֹרֵא שֶׁהִצְמִיד לְגֵו אַרְיֵה כָּזֶה פָּנִים טוֹבִים וְרַכִּים, כִּפְנֵי אֶחָד בָּחוּר רַךְ, נָאֶה, עִם שֶׁגְּדוֹלִים וּבוֹלְטִים הָיוּ תָּוֵי פָּנָיו מִסָּבִיב לְזָקָן שָׁחוֹר נוֹצֵץ. גַּם מֵעֵינָיו נִשְׁקְפוּ חֹסֶן וׇנֹעַם כְּאֶחָד. רְאִיתִיו פְּעָמִים גַּם בַּחֲרוֹת אַפּוֹ עַל מָה. אָז הוּצַף לֹבֶן עֵינָיו אֹדֶם מַבְהִיק, מִסָּבִיב לִשְׁחוֹר עֵינָיו – וְהָיָה אָז מַרְאֵהוּ נוֹרָא וּמַחֲרִיד.

כְּשֶׁקָּרַב אֵלֵינוּ טָפַח בְּחִבָּה עַל כִּתְפֵי שַׂר וָשַׁר, הִכִּירוֹ בִּשְׁמוֹ, הִזְכִּיר דָּבָר מֵעִנְיָנוֹ, וְכִנָּהוּ בִּלְשׁוֹן חִבָּה בַּכִּנּוּי הָרָאוּי לוֹ. לֹא לְחִנָּם אָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ ר' עֲקִיבָא – אֲנִי בְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי – “מוּבְטָחַנִי בְּךָ, שִׁמְעוֹן, שֶׁגָּדוֹל יִהְיֶה כֹּחֲךָ גַּם בַּתּוֹרָה. הֲרֵי אֲנִי עַצְמִי מָשָׁל לְךָ. וִיהִי רָצוֹן, בְּהָנִיחַ ה' לְךָ מִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר נָפְלָה בְּחֶלְקֶךְ, תִּתֵּן חֵילְךָ לַתּוֹרָה – וְהָיִיתָ לְרַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּסַפְרָא כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ בְּסַיפָא”.– הֲגַם אֶת ר' עֲקִיבָא רָאוּ עֵינֵי מָרִי? – שָׁאַל עֶזְרָא כְּמִשְׁתָּאֶה.

– אָכֵן בְּאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ זָכִיתִי וּרְאִיתִיו (וַאֲנִי עוֹד זְכַרְתִּיו מֵעֵת רְאוֹתִי אוֹתוֹ בִּימֵי נְעוּרַי בַּחֲדִיתָא, בְּעָבְרוֹ בַּיָּמִים הַהֵם בְּאֶרֶץ בָּבֶל). וְאַחַר שֶׁדִּבֵר הַמַּצְבִּיא עִם כַּמָּה מִן הַשָּׂרִים עָלָה עַל דּוּכָנוֹ, חֶלְקַת סֶלַע יְשָׁרָה בִּמְקוֹם הַגֹּרֶן, נָשָׂא דְּבָרוֹ אֵלֵינוּ וְהוֹדִיעָנוּ, שֶׁאָמְנָם נִקְרֵאנוּ הַיּוֹם לְעִנְיָנִים דְּחוּפִים, לְהַרְאוֹתֵנוּ דַּרְכֵי־קְרָב בְּתַחְבּוּלוֹת חֲדָשׁוֹת כְּדֵי לְתַרְגֵּל אֶת גְּדוּדֵינוּ בְּכָל אֲשֶׁר הֵם שָׁם וְכֵן כְּדֵי לִמְצֹא לַכֶּסֶף מוֹצָא לִקְנוֹת כְּלֵי־זַיִן חֲדָשִׁים לַגְּדוּדִים הָרַבִּים הַנּוֹסָפִים וְצֵדָה וּמָזוֹן לַיָּמִים הַבָּאִים, – וְאוּלָם – אָמַר – אֵין זֹאת כִּי ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן הַיּוֹם נִתְאָרְעוּ בְּפִתְאֹם עִנְיָנִים אֲחֵרִים נִכְבָּדִים וְנַעֲלַיִם:

א) הַיּוֹם עִם שַׁחַר הִגִּיעָה אִגֶּרֶת מֵר' עֲקִיבָא (הִיא נִשְׁלְחָה מֵעִמּוֹ זֶה חֹדֶשׁ יָמִים וְאַךְ עַתָּה הִגִּיעָה אֵלַי) בָּהּ יוֹדִיעֵנִי שֶׁהַיּוֹם יָבוֹא בְּעַצְמוֹ לִפְקוֹד אוֹתָנוּ וַהֲרֵי בּוֹאוֹ בִּלְבָד שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הִיא לָנוּ.

ב) וּבָאִגֶּרֶת מוֹדִיעַ ר' עֲקִיבָא שֶׁאוֹתוֹ גֵּר רוֹמָאִי, כְּלֶמֶנְס אִישׁ פּוֹנׇטוּס, אֲשֶׁר הִשְׁאִיר עֹשֶׁר עָצוּם שֶׁלּוֹ יְרוּשָׁה לְר' עֲקִיבָא, עַתָּה נִמְצָא כְּבָר כָּל הָרְכוּשׁ בִּרְשׁוּת ר' עֲקִיבָא וְהַיּוֹם יָבִיא מַתַּת גְּדוֹלָה לְסִפּוּק צָרְכֵי הַצָּבָא כְּכָל אֲשֶׁר יִדָּרֵשׁ.

ג) וְהִנֵּה לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעוּ רָצִים מִשְּׁלֹשָׁה עֲבָרִים, אִישׁ וְאִישׁ בְּשׁוֹרָה בְּפִיו: נָפְלוּ וְנִכְבְּשׁוּ בְּיָדֵינוּ שְׁלֹשֶׁת הַמִּבְצָרִים הַחֲזָקִים הָאַחֲרוֹנִים: כָּבוּל, שִׂיחִין וּמַגְדַלָא.

בְּכֵן הָרִיעוּ וְהַלְּלוּ, אַחַי, הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.

תְּרוּעַת שִׂמְחָה אַדִּירָה כִּשְׁאוֹן יָם סוֹעֵר פָּרְצָה מִפִּי שָׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׂרֵי הָאֶלֶף. אָז יִפְנוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ לָנוּחַ מִדַּרְכּוֹ וְאַחַר כָּךְ לְהִכּוֹן לְעֵת קַבָּלַת פְּנֵי ר' עֲקִיבָא.

ה

בִּרְפוֹת חֹם הַיּוֹם עָמְדָה כְּבָר רִבְבַת הֶחָלוּץ אֲשֶׁר בְּמַחֲנֵה בַּר־כּוֹכְבָא עֲרוּכָה גַּלִּים גַּלִּים בְּמַעְגָּל כַּבִּיר בַּבִּקְעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּשִׁפּוּלִי הָהָר.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק שְׁיָרַת גְּמַלִּים אֲרֻכָּה וּלְפָנֶיהָ כַּמָּה רוֹכְבִים עַל סוּסִים וּבְרֹאשָׁם ר' עֲקִיבָא.

יָצְאוּ לִקְרָאתָם כַּמָּה שָׂרֵי־אֶלֶף רוֹכְבִים עַל סוּסִים וּבְרֹאשָׁם בַּר־כּוֹכְבָא. מִשֶּׁקָּרְבוּ לִקְצֵה הַבִּקְעָה יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְשָׁבוּ עִם ר' עֲקִיבָא בָּרֶגֶל אֶל הַמַּחֲנֶה. נִכְנְסוּ לְאָהֳלוֹ שֶׁל בַּר־כּוֹכְבָא, נָחוּ שָׁעָה קַלָּה וְיָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ וְלִקְרַאת הַצָּבָא. עָלָה ר' עֲקִיבָא וְאַחֲרָיו הַמַּצְבִּיא עַל דּוּכַן הַסֶּלַע וְרָאִינוּ מְאוֹר פְּנֵי ר' עֲקִיבָא בְּהַבִּיטוֹ אֵלֵינוּ בְּבַת־צְחוֹק אוֹצֶלֶת חִבָּה וְעַנְוַת־לֵב. לֹא בְּגוּזְמָא אָמַרְתִּי “מְאוֹר פָּנָיו”; אָכֵן שְׁזוּפִים הָיוּ פָּנָיו הַרְבֵּה מִשֶּׁמֶשׁ וְאִלּוּ מֵעֵינָיו – כְּפִי שֶׁרָאִינוּ אַחַר־כָּךְ מִקָּרוֹב – קָרַן זֹהַר רַךְ, שׁוֹפֵעַ חֵן וְגַם מְאוֹר־חָכְמָה וּתְבוּנָה רַבָּה. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אוֹתָן עֵינַיִם! אִם יֵשׁ וְיֹאמְרוּ: “עֵינַיִם מַזְהִירוֹת כְּכּוֹכָבִים” – אֵלּוּ הָיוּ עֵינֵי ר' עֲקִיבָא.

רְגָעִים מוּעָטִים אַחַר שִׁבְתָּם קָם בַּר־כּוֹכְבָא מִמְּקוֹמוֹ. בְּמַחֲנֶה הָשְׁלַךְ הַס, כְּאִלּוּ לֹא עָמְדָה שָׁם נֶפֶשׁ חַיָּה. הַכֹּל צִפוּ לְמַשָּׂא דְּבָרוֹ. וַאֲנִי כְּלוּם אוּכַל לִזְכּוֹר, אַחַר כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, דָּבָר שָׁלֵם מִמַּשָּׂאוֹ וּמִמַּשָּׂא ר' עֲקִיבָא אַחֲרָיו? אַךְ פְּסוּקִים, פְּסוּקִים, קִטְעֵי אֲמָרִים, שֶׁהָגִיתִי בָּהֶם וְשִׁנַּנְתִּים לְעַצְמִי פְּעָמִים רַבּוֹת בְּחַיַּי הוּחַקּוּ בְּלִבִּי כַּאֲשֶׁר יָחֹק הַחֶבֶל חֲרִיצִים חֲרִיצִים בְּאֶבֶן־פִּי־בּוֹר. וְעַתָּה אֲדַמֶּה כְּמוֹ יַעֲלֶה בְּאָזְנֵי הֵד קוֹלוֹ הָעַז שֶׁל בַּר־כּוֹכָבא:

צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל שְׁמָעוּ!

בִּרְשׁוּת רַבֵּנוּ עֲקִיבָא חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל וְתִפְאַרְתּוֹ, אֶפְתַּח פִּי לְפָנָיו לֵאמֹר:

יִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְיָגֵל כְּבוֹדֵנוּ עֵת תִּרְאֶינָה עֵינֵינוּ פְּנֵי ר' עֲקִיבָא בְּתוֹכֵנוּ וּמִכָּל לִבֵּנוּ נמַר לוֹ: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה'!

וְנוֹדֶה לְצוּר יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ, שֶׁבִּדְבָרוֹ עָשִׂינוּ כָּל הַחַיִל הַזֶּה, כַּכָּתוּב: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, הַתִּפְאֶרֶת, הַנֶּצַח וְהַהוֹד. וְאוּלָם דְּעוּ חֵילוֹת יִשְׂרָאֵל וּבִינוּ: עֲקִיבָא רַבֵּנוּ, הוּא הוּא שְׁלִיחוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל צוּר יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹ. מֵרוּחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָיְתָה זֹאת עִמָּנוּ. דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ, אֲשֶׁר נָשָׂא בְּמִשְׁכְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם – בָּעֲרוּ כְּאֵשׁ בְּלֵב רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲקִימָם כְּאִישׁ אֶחָד לְמִלְחֶמֶת ה' עַל אוֹיְבָיו. וְכִי גָּבַרְנוּ וְעָלִינוּ, וְכִי הָלַכְנוּ, וְעוֹד נֵלֵךְ, מֵחַיִל אֶל חַיִל – תּוֹרַת קָדְשׁוֹ שֶׁל ר' עֲקִיבָא עָשְׂתָה זֹאת. אֲנִי לוֹ וּלְכֻלְּכֶם אַךְ זְרוֹעַ, אַךְ עָצְמַת־יָד, וְאִלּוּ הוּא לְכֻלְּכֶם וְלִי רוּחַ, נְשָׁמָה! הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלַעֲקִיבָא נֶאֱמַן דְּבָרוֹ!

כָּזֹאת וְכָזֹאת נָשָׂא בַּר־כּוֹכְבָא דְּבָרוֹ בִּיקָר וּבְאַהֲבָה.

וּכְשֶׁקָּם ר' עֲקִיבָא וְנָשָׂא דְּבָרוֹ לְאָזְנֵינוּ, הָיָה מַשָּׂאוֹ שָׁזוּר וְרָקוּם אִמְרוֹת־תּוֹרָה וְיִרְאָה עִם דִּבְרֵי בִּינָה וְחָכְמָה וּכְמוֹ הָלְכָה הָלוֹךְ וְהִגׇּלֶה לְעֵינֵינוּ מֶרְחַבְיָהּ כַּבִּירָה, יְפַת־נוֹף, זְרוּעָה שְׁלַל מַרְאוֹת־חֶזְיוֹנוֹת. כַּיּוֹם אֶזְכֹּר מֵאוֹתוֹ מַשָּׂא גָּדוֹל אַךְ מְעַט, גַּרְגְּרִים מוּעָטִים מֵאוֹצַר רַב־שֶׁפַע. פָּתַח דְּבָרוֹ בִּבְרָכָה לֵאמֹר:

אַחַי, עַם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת!

יְבָרֶכְכֶם ה' מִצִּיּוֹן וְתִזְכּוּ לִרְאוֹת בְּטוֹב יְרוּשָׁלַיִם, אָמֵן! וְאִלּוּ אֲנִי בַּמֶּה אַבְרֶכְכֶם? הַאֲבָרֶכְכֶם בִּגְבוּרָה? – גִּבּוֹרִים אַתֶּם, בְּעֹז? – עַזִּים אַתֶּם. בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ? – הֲרֵי יוֹם יוֹם וְשָׁעָה שָׁעָה אַתֶּם מוֹסְרִים נַפְשְׁכֶם בִּנְדָבָה. אֵין עָלַי אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם: יָאֵר ה' פָּנָיו אֲלֵיכֶם וְיַחָנְכֶם בְּנִצָּחוֹן וּבְשָׁלוֹם.

וְעִם זֹאת רָאוּי לָכֶם שֶׁתֵּדְעוּ בְּתַכְלִית הַיְדִיעָה לְשֵׁם מָה אַתֶּם נֶהֱרָגִים וּלְשֵׁם מָה אַתֶּם הוֹרְגִים. כִּי לֹא כְּמִלְחֶמֶת גּוֹי בְּגוֹי מִלְחֶמֶת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱדוֹם. מִלְחַמְתֵּנוּ הִיא מִלְחָמָה לֵאלֹהִים חַי בֵּאלֹהֵי הַהֶבֶל. מִלְחָמָה לַטּוֹב בָּרַע, לָאוֹר בַּחֹשֶׁךְ, לָאֱמֶת בַּשֶּׁקֶר, – לִשְׁבּוֹר מֻטּוֹת עַוְלָה, לִפְקוֹחַ עֵינֵי עִוְרִים, לְהַכְרִית מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. כְּאָמְרֵנוּ: עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וּלְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי.

זֹאת הַתִּקְוָה! זֹאת הַתְּעוּדָה! וְאַתֶּם, חֵילוֹת יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם שְׁלִיחֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא לְמַלֵּא וּלְקַיֵּם זֹאת הַתִּקְוָה וְהַתְּעוּדָה. לֹא אֲנִי לְבַדִּי וְלֹא שַׂר וְגָדוֹל כְּשִׁמְעוֹן לְבַדּוֹ, אֶלָּא אַתֶּם וְאָנוּ, כֻּלָּנוּ יַחַד, שְׁלוּחִים אָנוּ מֵאֵת אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הַצְּבָאוֹת, לְחוֹלֵל וּלְכוֹנֵן, יְשׁוּעַת־נֶצַח לְיִשְׂרָאֵל וּלְעַמֵּי תֵּבֵל כַּכָּתוּב: יִשְׂרָאֵל עַם נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל עַמֵּי תֵּבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.

וּבַמֶּה יְזַכֶּה אִישׁ־מִלְחָמָה מִיִּשְׂרָאֵל אֶת אָרְחוֹ? בַּמֶּה יְזַכֶּה שְׁפִיכַת דָּמוֹ וּשְׁפִיכַת דְּמֵי זוּלָתוֹ? – בְּאַחַת! בְּשַׁוּוֹתוֹ אֶת ה' לְנֶגְדּוֹ תָּמִיד. וְאֵין אָדָם מְשַׁוֶּה ה' לְנֶגְדּוֹ תָּמִיד אֶלָּא בִּשְׁתַּיִם: בֶּאֱמוּנָה וּבְאַהֲבָה. אֱמוּנָה בְּאֵל־אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. וּבְאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. נִטְעוּ עָמֹק עָמֹק בְּתַלְמֵי לִבְּכֶם אֵלּוּ הַשְׁתַּיִם, כִּי בָּהֶן כָּלוּל הַכֹּל, מֵהֶן שֹׁרֵשׁ לִגְבוּרָה וַעֲנָוָה כְּאַחַת, לְדִין וּלְרַחֲמִים, לְמִשְׁפָּט וְלִצְדָקָה, לַתּוֹרָה וּלְחַיִּים, לְמִדְרָשׁ וּלְמַעֲשֶׂה.

סוּרוּ מֵרַע וַעֲשׂוּ טוֹב, גַּם בָּרַע בַּקְּשׁוּ הַטּוֹב, גַּם בְּרֹגֶז רַחֲמִים תִּזְכֹּרוּ, הִלָּחֲמוּ בְּטָהֳרָה. הֱיוּ טְהוֹרִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ. “וְהָיָה מַחֲנְךָ קָדוֹשׁ” כָּתוּב, וּ"קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". הָיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם: רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם.

וּדְעוּ וְשִׂימוּ לִבְּכֶם: הֱיוּ דְּרוּכִים וּנְכוֹנִים כָּל הַיָּמִים! “כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים”. שְׁלִיחֵינוּ בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר מוֹדִיעִים לָנוּ כִּי רוֹמָאִים אוֹסְפִים חַיִל רַב לָבוֹא עָלֵינוּ בְּרֶכֶב וּבְסוּסִים, בְּקֶשֶׁת וָשֶׁלַח – וְאוּלָם “אֵלֶּה בָּרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל – כִּי לָה' הַמִּלְחָמָה!”

וְכָל שֶׁשָּׁמַעְנוּ שִׂיחוֹ מְפַכֶּה בְּעֹז כַּמַּעְיָן מִתְגַּבֵּר – הָיִינוּ כְּמוֹ נִשָּׂאִים מַעְלָה מַעְלָה! מִטַּהֲרִים וּמִתְקַדְּשִׁים.

בְּטֶרֶם תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ – פָּנוּ הַצְּבָאוֹת וְעָמְדוּ לִתְפִלַּת מִנְחָה. כֹּה נִגְמַר אוֹתוֹ יוֹם גָּדוֹל.

הָיוּ הַמְסֻבִּים כְּמִתְעוֹרְרִים מֵחֶזְיוֹן לַיְלָה.

אָז יִשְׁאַל עֶזְרָא חֶרֶשׁ: וְאֵיזֶה יוֹם בַּשָּׁנָה הָיָה אוֹתוֹ יוֹם גָּדוֹל?

– בְּרֹב רִגְשִׁי לֹא אָמַרְתִּי זֹאת לָכֶם. הָיָה זֶה בְּחֹדֶשׁ אִיָּר, בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ, הוּא ל"ג בָּעֹמֶר. וְאֶזְכֹּר: כְּשֶׁסָּח לוֹ בַּר־כּוֹכְבָא לְר' עֲקִיבָא עַל כִּבּוּשׁ שְׁלֹשֶׁת הַמִּבְצָרִים הָאַחֲרוֹנִים בְּאוֹתוֹ יוֹם – אָמַר ר' עֲקִיבָא: רָאוּי שֶׁנְּכַבֵּד יוֹם זֶה בְּאוּרִים, בִּמְדוּרוֹת לֶהָבָה, רֶמֶז לְ"וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ". הַפַּעַם נַעֲלֶה הָאוּרִים בְּמוֹצָאֵי הַיּוֹם וְאוּלָם לְיָמִים הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, נַעֲלֶה אוּרִים בְּאוֹר לְיוֹם ל"ג בָּעֹמֶר.

וְאָכֵן – אָמַר הַיָּשִׁישׁ – הָיְתָה זֹאת לַמִּנְהָג בְּיִשְׂרָאֵל מִיָּמִים יָמִימָה.

קָמוּ הַמְּסֻבִּים מִמּוֹשָׁבָם כַּעֲמוּסִים דְּאָבָה וְשִׂמְחָה, אֱמוּנָה וְתִקְוָה גַּם יַחַד.

(אַגָּדָה)

לעלמה רחל מוגרבי בהוקרה

א

בִּימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ, רַק שָׁנִים אֶלֶף אַחֲרֵי הֱיוֹת הַמַּבּוּל עַל הָאָרֶץ, מָלַךְ בְּאֶרֶץ הֹדּוּ הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר נֶרַדִּי, הוּא נֶרַדִּי, אֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה בְּהָרְגוֹ אֶת הַתַּנִּין הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּיָּם. וַתִּוָּלֵד לַמֶּלֶךְ לְעֵת זְקוּנָיו בִּתּוֹ הַיְחִידָה וִירָנׇה – לֵאמֹר: זֶה אָשְׁרִי. וְיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת בִּתּוֹ אַהֲבָה עַזָּה וַעֲמֻקָּה. וְלֹא הָיְתָה כְּוִירָנָה יַלְדָּה יָפָה בְּכָל אַרְצוֹת הֹדּוּ הַגְּדוֹלוֹת וְהַרְחָבוֹת. יָדוֹעַ יָדְעוּ כָּל שִׁבְטֵי הַמְדִינָה, כִּי אֱלֹהֵי הֹדּוּ הַטּוֹבִים, אֱלֹהֵי הַשֶּׁפַע וְהֶהָדָר, הִפְלִיאוּ אֶת חַסְדָּם עִם הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי בְּחִיר לִבָּם, וַיַּעֲנִיקוּ לְיַלְדָּתוֹ הַיְחִידָה אוֹצְרוֹת חֵן וָיֹפִי לְאֵין חֵקֶר, כִּיפִי הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר לְיַעֲרוֹת וּלְשַׂדְמוֹת הַמּוֹלֶדֶת רַבֵּי־הַהוֹד, וְגַם לֵב רָחָב לִמְאֹד וּבִינָה עֲמֻקָּה כַּיָּם אָצְלוּ לָהּ, כַּאֲשֶׁר אָצְלוּ לִבְנֵי הָאֵלִים הַשּׁוֹכְנִים בְּרוּם הָרֵי הַהִימָלָיָה. וַתְּהִי וִירָנָה הַיַּלְדָּה חֶמְדַּת כָּל עַמָּהּ, וְיָפְיָהּ וּבִינָתָהּ נוֹדְעוּ לְגָאוֹן וְלִתְהִלָּה בְּכָל הָאָרֶץ.

אֶפֶס כִּי קִנְנָה בְּלֵב הַיַּלְדָּה רוּחַ עַצֶבֶת כָּל הַיָּמִים, וִיָגוֹן סֵתֶר הִקְדִּיר לָרֹב אֶת אוֹר עֵינֶיהָ הַקּוֹסְמוֹת בְּנָגְהָן. נַפְשָׁהּ לֹא חָשְׁקָה בְּשַׁעֲשׁוּעֵי חַבְרוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת, בְּנוֹת הַשָּׂרִים וְהַנְּגִידִים אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, וַתַּעֲמֹד מִנֶּגֶד לְכָל מִשְׂחֲקֵיהֶן.

וְלֹא רָפְתָה מִמֶּנָּה מְצוּקָתָהּ, זוֹ הָרוּחַ הַנְּכֵאָה, גַּם בִּגְדֹל הַיַּלְדָּה וּתְהִי לְנַעֲרָה חֲמוּדָה וְיִקְרַת־חֵן, כְּכָל אֲשֶׁר גָּדְלָה וְהוֹסִיפָה חָכְמָה וְדַעַת כֵּן תְּקָפָתָהּ הָרוּחַ הָרָעָה, וְתִּשְׁקַע גַּלְמוּדָה וַעֲגוּמָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ וּבְהִרְהוּרֶיהָ עִתִּים רַבּוֹת – פַּעַם בֵּין קִירוֹת חֶדְרָהּ וּפַעַם בֵּין צִלְלֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר בְּגַן חֲצַר הַמַּלְכוּת.

וַיְהִי גּוֹרַל וִירָנָה הָאֲהוּבָה לְיָגוֹן וּלְמַכְאוֹב בְּלֵב הַמֶּלֶךְ. וּתְהִי זֹאת דַּאֲגָתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּימֵי זְקוּנָיו.

ב

וַיְהִי בִּהְיוֹת וִירָנָה כְּבַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה – וַחֲתָנִים רַבִּים, בְּנֵי מְלָכִים וְרוֹזְנִים, בַּחוּרֵי חֶמֶד נָאִים, בָּאוּ פַּעַם בְּפַעַם מִקְּצוֹת הָאָרֶץ לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ; כִּי שָׁמוֹעַ שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר יָפְיָהּ, הַמְּהֻלָּל וְהַנִּשָּׁא בְּפִי כֹּל, וְגַם חָכְמָתָהּ וּבִינָתָהּ נוֹדְעוּ לָרֹב בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים.

אַךְ וִירָנָה הַיָּפָה לֹא הִטְּתָה אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם, וְתָּשֶׁב תָּמִיד אֶת פְּנֵיהֶם רֵיקָם, כִּי לֹא שָׂמָה אֶל לִבָּהּ לִבְחֹר בְּאִישׁ מִכֹּל וָכֹל, בִּהְיוֹתָהּ נְתוּנָה כְּמֵאָז, לְמַחְשְׁבוֹתֶיהָ הָרַבּוֹת.

וַיְהִי הַחֹק בִּמְדִינַת הֹדּוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם – כִּי לֹא תֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמְלוּכָה אִשָּׁה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ.

וַתְּהִי דַּאֲגַת הַמֶּלֶךְ אוֹכֶלֶת כָּעַשׁ בְּסֵתֶר לִבּוֹ כָּל הַיָּמִים, בְּחָשְׁבוֹ כִּי מָנוֹעַ מָנְעוּ הָאֵלִים בֶּן־זוּג מִבִּתּוֹ, יַעַן הֱיוֹתוֹ זָר לְכִסֵּא הַמְלוּכָה (כִּי לֹא מִצֶּאֱצָאֵי בֵּית הַמַּלְכוּת הָיָה וַיֻּתַּן כֶּתֶר הַמְלוּכָה בְּרֹאשׁוֹ רַק בִּדְבַר הַחֹק אֲשֶׁר בָּאָרֶץ: כִּי בִּהְיוֹת כִּסֵּא הַמְלוּכָה רֵיק מִיּוֹרֵשׁ, אַל יַעַל עָלָיו אִישׁ, בִּלְתִּי אִם הָרַג אַחַד הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בַּיָּם).

אַךְ שָׂרָיו רוֹאֵי פָּנָיו נִחֲמוּהוּ וִידַבְּרוּ עַל לִבּוֹ כָּל הַיָּמִים כִּי נַהֲפוֹךְ הוּא, כִּי בְּרוּךְ אֱלֹהִים הוּא. אֲשֶׁר שָׂרָה עִם הָרַע וַיוּכַל לוֹ – וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם.

וְהַמֶּלֶךְ דִּבֵּר לְעֵת מְצֹא עַל לֵב בִּתּוֹ דִּבְרֵי אַהֲבָה וְתַחֲנוּנִים לֵאמֹר:

– מָה תִּהְיֶה, בִּתִּי, אַחֲרִית דְּבָרֵךְ? הֲתֹאמְרִי לְהוֹרִיד אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן לַקֶּבֶר? מַדּוּעַ לֹא תִּבְחֲרִי בְּאַחַד הַנְּסִיכִים הַמְּפֹאָרִים הַנִּמְשָׁכִים מִקְּצוֹת הָאָרֶץ אַחֲרַיִךְ? הֵן אַתְּ אָשְׁרִי וְנֶחָמָתִי הָאַחַת בְּחַיַּי, בָּךְ כָּל תִּקְוָתִי כִּי יִכֹּן כִּסְאִי וְתָקוּם מַלְכוּתִי אַחֲרַי – וְהִנֵּה קָרֵב קִצִּי לָבוֹא וּשְׁנוֹתַי סְפוּרוֹת – הֲלֹא תִּמְצְאִי בְּלִבֵּךְ, אַתְּ הַטּוֹבָה בְּבָנוֹת, רַחֲמִים וּמַעֲנֶה לְאָבִיךָ הַזָּקֵן?

וּמִדֵּי דַּבֵּר אָבִיהָ אֵלֶיהָ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מָלְאוּ עֵינֶיהָ דְּמָעוֹת, וַתּוֹשֵׁט זְרוֹעוֹתֶיהָ לְצַוְּארֵי אָבִיהָ הַשָּׂב, וְתְּעַר מִפִּיהָ נְשִׁיקוֹת אַהֲבָה וְרַחֲמִים אֵלָיו, וּתְהִי בּוֹכָה וּמְנַחֶמֶת אוֹתוֹ לֵאמֹר:

– אַל נָא, אָבִי, תָּשֵׁת עָלַי חַטָּאת; הֵן יָדַעְתָּ: לֹא מֵחֶפְצִי הָרַע יִקְשֶׁה לִבִּי כָּכָה בְּקִרְבִּי. נִשְׁבֹּעַ נִשְׁבַּעְתִּי אֵלֶיךָ זֶה כְּבָר כִּי רַבּוֹת עָמַלְתִּי לְהַשְׁמִיד כָּלִיל אֵלֶּה הַצְּלָלִים הַכְּבֵדִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֶל קִרְבִּי – וַאֲנִי לֹא אֶקְרָאֵם מֵעוֹלָם – אַךְ אַתָּה, אָבִי, תִּשְׁכַּח לְעִתִּים אֶת אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לְךָ בְּרֹב עָמָל… וּבַצַּר לְךָ תָּשׁוּב וּתְנַסֶּה דַּבֵּר אֵלַי עוֹד. חַכֵּה נָא, וְצַפֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים; הֵן טֶרֶם תְּמַלֶּאנָה לִי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה; קַוֵּה כִּי עוֹד יָשִׂימוּ הָאֱלֹהִים אֶת עֵינָם לְטוֹבָה עָלֵינוּ. הַתִּקְוָה – זוֹ מְנַת חֶלְקֵנוּ הַיְּחִידָה, הִיא אֲבוּקַת הָאוֹר אֲשֶׁר נָתְנוּ הָאֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַחֲשֵׁכָה…

וְאָבִיהָ שָׁמַע לִדְבָרֶיהָ הַטּוֹבִים – וַיַּחֲרֵשׁ. וּוִירָנָה שָׁקְעָה תָּמִיד בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ בְּדַבְּרָהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וְתִשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ, וְיִּהְיוּ נִפְרָדִים בְּדוּמִיָּה. הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, רוֹאֵי פָּנָיו, שָׁבוּ אֶל לִשְׁכַּת הַמַּלְכוּת, וְהִיא – אֶל חֶדְרָהּ הַבּוֹדֵד.

ג

וְאוּלָם יֵשׁ כִּי נִפְגְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו עִם וִירָנָה, לְעֵת עֶרֶב אוֹ בֹּקֶר, בְּאַחַת הַפִּנּוֹת הַמְצִלּוֹת אֲשֶׁר בַּגַּן; אָז יְנַסֶּה הַמֶּלֶךְ אוֹ אַחַד הַשָּׂרִים – אַחֲרֵי הִנָּתֵן לוֹ רְשׁוּת מֵאֵת הַמֶּלֶךְ – לְדַבֵּר אֶל וִירָנָה בַּלָּאט כֹּה וָכֹה, כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר לְעִתִּים, עִם אוֹרוֹת הַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה, יִנְהֲרוּ פְּנֵי וִירָנָה וְלִבָּהּ יִיטַב עָלֶיהָ עֵת קְצָרָה – וְאָז יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם תַּעַן לְדוֹבְרֶיהָ בְּרֹב חֵן וּבִינָה, וְתָשִׁיב אֲמָרֶיהָ בְּבַת צְחוֹקָהּ אֲשֶׁר תְּנַחֵם וְתַרְגִּיעַ נֶפֶשׁ עָיְפָה וְנוֹאֲשָׁה.

בְּאַחַד הַיָּמִים לְעֵת עַרְבַּיִם, נִקְרְתָה וִירָנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ בְּיַרְכְּתֵי הַגַּן וּפָנֶיהָ צוֹהֲלִים, וְתִּצְחַק אֶל אָבִיהָ צְחוֹק הַקֶּסֶם אֲשֶׁר בִּשְׂפָתֶיהָ; אָז יִקְרַב הַמֶּלֶךְ אֵלֶיהָ וִידַבֵּר רַכּוֹת וְחִבָּה בְּאָזְנֶיהָ:

– הִנֵּה כִּי כֵן, בִּתִּי, לוֹ תֹּאבִי לְמִצְעַר גַּלוֹת צְחוֹקֵךְ זֶה, הַקַּל וְהַמַּרְנִין לֵב, אַךְ פַּעַם בַּיּוֹם – כִּי עַתָּה אֻשַּׁרְתִּי אֲנִי וְעַמִּי, כִּי עַתָּה שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ רַבִּים מִבְּנֵי אַרְצִי הַנִּכְסָפִים לִשְׁלוֹמֵךְ וְהַכּוֹאֲבִים לְגוֹרָלֵךְ; הֵן כֹּה רַב אָצְלוּ הָאֱלֹהִים מֵהוֹדָם עָלַיִךְ, אֲשֶׁר בְּבַת־צְחוֹק מִפִּיךָ תַּנְחִילִי חֶדְוָה וְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ, וּמָזוֹר וּמַרְפֵּא תֶּאֶצְלִי בַּאֲשֶׁר יָנוּחוּ מַבָּטֵי עֵינַיִךְ הַנּוֹבְעוֹת אוֹרָה וְגִיל – אָנָּא, בִּתִּי, הַלֹּא תְגַלִּי אֲשֶׁר תֶּאֶצְרִי בְּלִבְּךָ בְּדוּמִיָּה וּבְסֵתֶר כָּל הַיָּמִים.

וַיֵּשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ עַל יַד וִירָנָה תַּחַת עֵץ רָם וְחָסוֹן.

– כֵּן, אָבִי – עָנְתָה בַּלָאט – אָמְנָם הִרְבּוּ הָאֱלֹהִים לְהַעֲנִיקֵנִי מֵאוֹצְרוֹת חֶמְדָּתָם אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וַאֲנִי – נַפְשִׁי תִּכְלֶה וְתֶהֱמֶה לְנִדְבוֹת שָׁמַיִם מִמַּעַל…

– הֲתוֹאִילִי, בִּתִּי, בַּאֵר דְּבָרַיִךְ אֶל אָבִיךְ?

– כִּי הִנֵּה חַנּוּנִי הָאֱלֹהִים בַּאֲשֶׁר יָאִיר וְיֵיטִיב רַק לָעֵינַיִם, סְגֻלּוֹת בְּנוֹת־חֲלוֹף הִלְבִּישׁוּנִי, כַּאֲשֶׁר חֻנְּנוּ רַבִּים לְפָנַי וְכַאֲשֶׁר יְחֻנּוֹ אַחֲרַי לָרֹב. וְכִי יָנוּחוּ מַבָּטֵי עֵינַי עֲלֵיכֶם – וּשְׂמַחְתֶּם לְרֶגַע, כַּאֲשֶׁר יְנַסֵּךְ בֹּשֶׂם נָעִים – עֶדְנָה וְשִׁכְרוֹן לְעִתִּים; וְכִי יִגָּלֶה צְחוֹק פִּי לְעֵינֵיכֶם – וְיָקֵל לִלְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר יַשְׁקִיט סַם מְשׁוֹבֵב אֶת הַמַּכְאֹב וְיַשְׁתִּיקֵהוּ עֵת קַלָּה; וְעֵת תִּשְׁמְעוּ דִּבְרֵי בִּינָה וְדַעַת – כִּי אֲדַבֵּר – וְשַׂמְתֶּם אֶל לִבְּכֶם בַּיּוֹם הַהוּא – וְאָבוֹד יֹאבְדוּ, כְּלֹא הָיוּ, לְיוֹם מָחֳרָתוֹ – וַאֲנִי מָה אֶכְאַב בְּדוּמִיָּה עַל נִיצוֹצוֹת אֵלֶּה הַחוֹלְפִים וְכָבִים – וְנַפְשִׁי תִּשְׁאַף לְאוֹר אֱמֶת, לְאוֹר אֱלֹהִים, לְהַגִּיהַּ לֵב אָדָם – – וּמָה יֵּהֹם רֹאשִׁי וְאֹבַד עֵצוֹת בְּחָשְׁבִי כָּל הַיָּמִים, כִּי עָלַי לַעֲשׂוֹת מְלוּכָה אַחֲרֶיךָ וּלְהָזִין עַם גָּדוֹל וָרַב כְּעַמְּךָ בְּגַרְגְּרֵי רָזוֹן אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי – הַאוּכַל מְצֹא מְנוּחָה וּמַרְגּוֹעַ בְּחַיַּי?

– אַל נָא יִקְשׁוּ דְבָרַי בְּאָזְנָיִךְ, בִּתִּי, הֲתֹאמְרִי הֱיוֹת אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ. לְהַחֲיוֹת וּלְהָמִית, לְהַמְטִיר גֶּשֶׁם וּלְהַצְמִיחַ תְּבוּאוֹת אֲדָמָה? הֵן בְּצֶדֶק תִּמְשְׁלִי, בְּמִשְׁפָּט תָּקוּם מַלְכוּתְךָ, תַּרְבִּי הֵיטִיב, תַּעֲשִׂי הַיָּשָׁר – וְהָיָה שְׁמֵךְ בָּרוּךְ מֵאֵת אֱלֹהִים וְאָדָם – וּמַה תְּבַקְּשִׁי עוֹד, בִּתִּי?

– אַל נָא, אָבִי, הַחֲיוֹת וְהָמִית, הַמְטִיר וְהַצְמִיחַ – לֹא, לֹא בָּזֶה חֶפְצִי: גַּם לֹא אָמַרְתִּי חֲקֹר דַּרְכֵי אֱלֹהַּ אֲשֶׁר לָעַד לֹא נֵדָעֵם; אַךְ לְמִפְעֲלֵי אָדָם יְהַמֶּה לִבִּי, לָרָעָה אֲשֶׁר נָפְלָה בִּמְנַת חֶלְקֵנוּ. עַל לֵב הָאָדָם הַפּוֹתֶה, מְקוֹר כָּל הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים אֲשֶׁר יִשְׁטְפוּ חַיֵּי אֱנוֹשׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת: שִׂנְאָה, קִנְאָה, שֶׁקֶר וּמַשְׂטֵמָה, עֹנִי וְדַלּוּת, עַל רָעַת־הָאָדָם הַהֹוָה כַּיּוֹם כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לִפְנֵי הַמַּבּוּל – עַל זֹאת אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי כָּל הַיָּמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר יוֹרוּנִי דֶּרֶךְ הַצָּלָה וִישׁוּעָה: אֵיכָה הַשְׁמִידֵם מֵעָלֵינוּ? אֵי הַדֶּרֶךְ? הֲיֵשׁ דֶּרֶךְ? הַתִּהְיֶה דֶּרֶךְ? כָּזֹאת, אָבִי, אֲבַקֵּשׁ בִּמְצוּקָתִי…

וְיִשְׁקַע קוֹל וִירָנָה בְּאַחֲרִית דְּבָרֶיהָ, וַתַּחֲרֵשׁ וַתֵּעָצֵר בִּדְבָרֶיהָ, כִּי חָוְרוּ פָּנֶיהָ וּמַבָּטֵי עֵינֶיהָ נְבוֹכִים – וְהֶחֱרִישׁוּ גַּם הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ רְגָעִים מִסְפָּר.

– לֵב הָאָדָם – הִגִּיד בְּקוֹל חֶרֶשׁ הַמֶּלֶךְ – הֲיוּכַל אָדָם תַּקֵּן אֶת הָאָדָם? הַיַּתִּיר אָסִּיר אֶת אֲסִירִים? מָה תִּתְעִי, בִּתִּי, בְּדַרְכֵי תֹּהוּ נְלוֹזוֹת?

– וְאוּלָם, אָבִי – אָמְרָה וִירָנָה חֶרֶשׁ, וְתָּקָם לְאִטָּהּ מִמְּקוֹמָהּ – אֲנִי חֲדֹל לֹא אוּכַל מִּקַוּוֹת וּמְיַּחֵל, כִּי אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ יֵרָפֵא לֵב הָאָדָם, יִצָּרֵף וְיִלָּבֵן טָהוֹר, טָהוֹר…

וְתִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְתִּרְחַק דּוּמָם בְּדַרְכָּהּ.

ד

וְהַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו לֹא חָדְלוּ מִבַּקֵּשׁ עֵצָה וּתְרוּפָה לְהַטּוֹת אֶת לֵב וִירָנָה לִבְחוֹר לָהּ אִישׁ, לְמַעַן לֹא יִכָּרֵת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי הַיּוֹם וּמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן יָעַץ לֵאמֹר: יֵצֵא נָא דְּבַר־הַמֶּלֶךְ בְּכָל מְדִינוֹת תֵּבֵל לֵאמֹר: “כָּל בָּחוּר, מִבְּנֵי הָאֲצִילִים אוֹ מִבְּנֵי הַדַּלִּים, אֲשֶׁר יַאֲמִין וְיֵדַע כִּי יִתְרוֹן רוּחַ לוֹ – יָבוֹא לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי וִירָנָה בַּת מֶלֶךְ הֹדּוּ, אוּלַי תִּבְחָרֶנּוּ לָהּ לְאִישׁ”. כִּי הֵן יִמָּצֵא – אָמַר מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ – בֵּין רִבּוֹא רִבּוֹאוֹת בַּחוּרִים – בְּחִירָה הָאֶחָד. כִּי אוּלַי לֹא מִקֶּרֶב בְּנֵי הַמְּלָכִים וְהָרוֹזְנִים נוֹעַד בֶּן זוּגָהּ, אֲבָל בֵּין בַּחוּרֵי תֵבֵל כֻּלָּם – לְנָכוֹן יִמָּצֵא; הֵן לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּוָּלֵד בַּת מֶלֶךְ, בְּרוּךְ אֱלֹהִים כְּמַלְכֵּנוּ, בְּלִי בֶּן־זוּגָהּ.

וַיְהִי, לְשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וּלְשִׂמְחַת כָּל שָׂרָיו, גַּם רְצוֹן וִירָנָה בַּדָּבָר הַזֶּה, וַתֵּאוֹת לַעֲצַת הַמִּשְׁנֶה הַזָּקֵן וְתוֹסַף אֶת דְּבָרֶיהָ לֵאמֹר: “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַעַמְדוּ הַבַּחוּרִים לְעֵת הַבְּחִירָה אֶשְׁאָלֵם שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹת, וַאֲשֶׁר יַעֲנֶה עֲלֵיהֶן נְכוֹנָה – הוּא בְּחִירִי אֲשֶׁר הוֹכִיחוּ לִי הָאֱלֹהִים”.

וַיֵצֵא דְבַר הַמֶּלֶךְ בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה בִּלְשׁוֹן עַם וָעָם, וַיִּנָּתֵן מוֹעֵד לְעֵת הִקָּהֵל הַבַּחוּרִים שָׁנָה תְּמִימָה, עַד כִּי יַגִּיעַ וְיָבוֹא הַקּוֹל לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

וְהָיָה לְמוֹעֵד הַשָּׁנָה – וּבַחוּרִים רַבִּים נָהֲרוּ אֶל בִּירַת הֹדּוּ מִכָּל כַּנְפֵי הָאָרֶץ הָרְחוֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת; וְיִקָּבַע יוֹם הָרֵאָיוֹן בַּיּוֹם הִמָּלֵא שְׁמוֹנִים שָׁנָה לַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן.

לְעֵת הַבֹּקֶר – וַיֵּאָסְפוּ הַבַּחוּרִים אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְיִּמָצְאוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה בָּחוּר.

וּבְאוּלָם הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל, הַמַּשְׁקִיף עַל פְּנֵי מִפְרַץ יַם הֹדּוּ יָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ, מִשְׁנָיו, שָׂרָיו, יוֹעֲצָיו וְשׁוֹפְטָיו בַּחֲצִי מַעְגָּל רַב הָדָר וְהוֹד; וַיַּעַמְדוּ כָּל הַבַּחוּרִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָאוּלָם לְאָרְכּוֹ: מֵאָה וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה מִזֶּה וּמֵאָה וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה מִזֶּה – וְיִּהְיוּ שׁוֹנִים וְנִבְדָּלִים, בְּמַרְאֶה פְּנֵיהֶם וּלְבוּשָׁם, לְאַרְצָם וּלְמוֹלַדְתָּם.

לְעֵת הַמְּיוּעָדָה – וְתוֹפַע בַּת־הַמֶּלֶךְ לְבוּשָׁה בְּגָדֶיהָ הַלְּבָנִים לָטֹהַר – כִּי כֵן דַּרְכָּהּ לִלְבֹּשׁ – וְתִכָּנֵס פֶּתַח הָאוּלָם, וְתִּשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ מֵרָחוֹק. וַיְהִי בְּקוּמָהּ וַתָּשֶׂם אֶת עֵינֶיהָ בַּבַּחוּרִים הָחֵל מִיָּמִין, הָלוֹךְ וַעֲבוֹר לִפְנֵיהֶם, וְתִּצְעַד לְאִטָּהּ – וְדוּמִיָּה רַבָּה נָחָה בָּאוּלָם בֵּין קְהַל הַמְצַפִּים לְשֵׁמַע קוֹלָהּ – עַד אֲשֶׁר בָּאָה עַד הַקָּצֶה מִשְּׂמֹאל – וְתֵּפֶן אָז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב עַל כִּסְּאָהּ אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְמֶלֶךְ.

– הָאֵין עוֹד מִן הַבָּאִים? הֲתַמּוּ כֻּלָּם? – נִשְׁמַע קוֹל וִירָנָה, קוֹל רַךְ, חָנוּן וָטוֹב…

אָז יָקוּם מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר:

– לֹא תַּמּוּ, גְּבִירָה. יֶשְׁנוֹ זָקֵן אֶחָד עִם תִּשְׁעַת בָּנָיו, אֲשֶׁר בָּאוּ וְהִגִּיעוּ תְמוֹל לְעֵת עֶרֶב מִדַּרְכָּם הָרְחוֹקָה מִקְּצוֹת אַרְצֵנוּ, מִיַּרְכְּתֵי הַהִימָלָיָה. הַזָּקֵן לֹא אָבָה לְהִכָּנֵס עִם כֻּלָּם – כִּי לֹא אָבָה. מַה תְּצַוִּי, הַגְּבִירָה?

– יַעֲנִיקוּ לְכָל הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה מַתָּת רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְיֵלְכוּ לְדַרְכָּם לְשָׁלוֹם, וְיִתְּנוּ לָהֶם הָאֱלֹהִים כְּמִשְׁאֲלוֹת לִבָּם. וְעַתָּה יָבוֹאוּ הַזָּקֵן וּבָנָיו.

הַבַּחוּרִים יָצְאוּ מִן הָאוּלָם וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִתְפַּלְּאִים. אָז יִפְנֶה הַמֶּלֶךְ אֶל וִירָנָה וְיִשְׁאָלֶהָ בְּאָזְנֵי הַנֶּאֱסָפִים:

– בִּתִּי, הֵן הַבֵּט לֹא הִבַּטְתְּ בִּפְנֵיהֶם כִּי אִם רֶגַע קָט, גַּם בָּחוֹן לֹא בְּחַנְתִּים לָדַעַת מָה יִּתְרוֹן רוּחָם וְכִשְׁרוֹנָם, גַּם שָׁאוֹל לֹא שְׁאִלְתִּים אֶת שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתְּ. מַדּוּעַ כֹּה מִהַרְתְּ לְשַׁלְחָם?

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אָבִי! דַּי כִּי הִבַּטְתִּי אֶל עֵינֵיהֶם: מַצְפּוּנֵי לֵב אָדָם אַכִּיר מִמַּבָּטֵי עֵינָיו, וְאָמְנָם, רַבִּים בֵּין אֵלֶּה הַבַּחוּרִים רָאִיתִי כִּנְבוֹנֵי לֵב, חֲכָמִים וְאַנְשֵׁי דַעַת, גַּם כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר צַדִּיקִים וִישָׁרִים יֵחָשְׁבוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם, אֲבָל לֹא אֶל אֵלֶּה תְּפַלֵּל רוּחִי, לֹא לְאֵלֶּה תְקַוֶּה נַפְשִׁי; וּתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלוֹתַי – יָדַעְתִּי – אֵין בְּפִיהֶם; וְאִם תִּהְיֶה – רַק בְּפִיהֶם יִשָּׁאוּהָ וּבְלִבָּם – לֹא תִּשְׁכֹּן.

וַיְהִי בְּדַבְּרָהּ וְיִהְיוּ פָּנֶיהָ כְּמֵאָז אֲחוּזֵי עַצֶּבֶת וּדְאָגָה.

וּבֵין כֹּה וָכֹה וַיִּכׇּנֵס הַזָּקֵן וְתִשְׁעַת בָּנָיו אֶל הָאוּלָם. הַזָּקֵן רָם קוֹמָה, אֵיתָן וּמוּצָק כַּעֲנָק. רֹאשׁוֹ גָּלוּי וְשַׂעֲרוֹתָיו אֲרֻכּוֹת; לְאִטּוֹ הָלַךְ, וּבָנָיו אַחֲרָיו – לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ. וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ לְאֹרֶךְ הָאוּלָם וְיֹּאמְרוּ הַנֶּאֱסָפִים לִרְאוֹת בְּצַעֲדֵי רַגְלָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַחֲזָקוֹת, אִם לֹא הֶעֱמִיקוּ אֶת עִקְּבוֹתָם עַל הַשְּׁטִיחִים הַפְּרוּשִׂים; ובְהִתְקָרְבוֹ נִרְאוּ יָדָיו הַגְּדוֹלוֹת, שְׁחוֹרוֹת כֵּהוֹת, כִּמְטִילֵי־בַּרְזֶל; עָצְמָה וְקַשְׁיוּת נֶחֶרְתוּ בְּקִמְטֵי הַמֵּצַח וְהַפָּנִים, קְמָטִים עֲמֻקִּים, כִּסְדָקִים כֵּהִים עַל פְּנֵי סֶלַע עַז, גַּבּוֹת עֵינָיו צְפוּפוֹת, סְבוּכוֹת, וְצִבְעָן – מִקְצָת שָׁחוֹר בְּרֹב לָבָן, כְּמַרְאֵה תַּלְתַּלֵּי זְקָנוֹ הַיּוֹרְדִים סְבוּכִים כַּאֲלֻמּוֹת פִּשְׁתָּן קָשֶׁה; וּבְשָׁלְחוֹ מַבָּטֵי עֵינָיו וַיֵּרָאוּ חֲלִיפוֹת יִפְעַת אוֹר זַכָּה, עֹז כַּבִּיר וְגַם חֲנִינָה וְטוּב לֵב יֶלֶד – וִיהִי מַרְאֵהוּ פֶּלִאי.

בְּקָרְבוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ הִשְׁתַּחֲווּ הוּא וּבָנָיו בִּדְמָמָה.

אָז קָמָה וִירָנָה מִמְּקוֹמָהּ – וּבְפָנֶיהָ נִרְאוּ אוֹתוֹת רָצוֹן וְשִׂמְחָה – וְתִּתֵּן כָּבוֹד וִיקָר לַזָּקֵן, וְתּוֹשִׁיבֵהוּ בַּכִּסֵּא אֲשֶׁר עַל יָדָהּ, וְאֶת הַבָּנִים הוֹשִׁיבוּ עַל כִּסְאוֹת מוּל הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים.

– דַּבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ, הַזָּקֵן הַטּוֹב, – פָּנְתָה וִירָנָה אֵלָיו בְּהָאִירָה לוֹ פָּנִים.

– אֲנִי, – פָּתַח הַזָּקֵן בְּדַבְּרוֹ בִּמְתִינוּת וָשֶׁקֶט – בִּימֵי חָרְפִּי אַחַד הַכֹּהֲנִים בְּמִקְדָּשׁ הַתִּפְאָרָה אֲשֶׁר לָאֵל יַאדְשׁוּר הָיִיתִי. אַךְ מִנְּעוּרַי הָיִיתִי בְּעֵינֵי הָאָדָם רַע וְזֵד, מַשְׁחִית וְאִישׁ־מִרְמָה עַל כִּי רָאִיתִי אֶל לִבָּם הַקָּטָן וְיָדַעְתִּי אֶת יִצְרָם הַגָּדוֹל. וְהָיָה מִדֵּי אָמְרִי לִפְתֹּחַ פִּי וּלְדַבֵּר אֶל אָזְנָם דְּבַר־אֱמֶת – וַיָּרִימוּ שְׁאוֹן

זְוָעָה וְיִּתְּנוּ קוֹלָם בַּחֲרָדָה וַיִּקְשְׁרוּ עָלַי כָּל הַיּוֹם מִלְחָמָה מִסָּבִיב. וְאֶבְרַח אָז, אֲנִי וְתִשְׁעַת יְלָדַי, אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי הָאֱלֹהִים, אֶל שִׁמְמוֹן הַרְרֵי הָאֵלִים וׇאֶקְשׁר אֲנִי מִלְחָמָה עַל – לִבִּי: וָאַבְלִיג וָאֶשְׁתֹּק. כָּלִיל שָׁתַקְתִּי. וְאֶתְפַּלֵּל בְּדוּמִיָּה יָמִים רַבִּים בִּפְנֵי הָאֵלִים, כִּי יְבָרְכוּ אֶת תִּשְׁעַת בָּנַי בִּסְגֻלּוֹת שָׁמַיִם, לְמַעַן יִהְיוּ לִבְרָכָה בְּקֶרֶב אֱנוֹשׁ. וַיְמַלְּאוּ הָאֱלֹהִים אֶת חֶפְצִי, חֵלֶף הֶעָמָל וְהָעֹנִי אֲשֶׁר רָאִיתִי רַבּוֹת בַּשָּׁנִים, וְיַעֲנִיקוּ לְכָל אֶחָד מִבָּנַי סְגֻלָּה טוֹבָה כְּיַד הָאֵלִים. וַיְהִי דְּבַר הָאֵלִים לִי מֵאָז – בְּעוֹד הַיְלָדִים רַכִּים – כִּי בְּיוֹם תִּשְׁמַעְנָה אָזְנַי דְּבַר־מֶלֶךְ הַקּוֹרֵא לְכָל בָּחוּר וְעֶלֶם לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בִּתּוֹ – אָבִיא בַּיּוֹם הַהוּא גַּם אֲנִי אֶת בָּנַי לְהַצִּיגָם לְפָנֶיהָ, כִּי אָז תָּחֵל גְּאֻלַּת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ. וַאֲחַכֶּה שָׁנִים רַבּוֹת עַד הֱיוֹתִי כַּיּוֹם בֶּן מֵאָה שָׁנָה. בִּימוֹת הָאָבִיב, בְּקָרְבִי אֶל אַחַד הַכְּפָרִים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר מְקוֹם מוֹשָׁבִי – שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ – וְאָבוֹא כַּיּוֹם. הִנֵּה הֵם תִּשְׁעַת בָּנַי. עַד כֹּה, לֹא הָיוּ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם; רְחוֹקִים וְנִפְרָדִים מֵחֶבְרַת אֱנוֹשׁ גִּדַּלְתִּים, רוּחוֹת הַמֶּרְחַקִּים הַנֶּעֱלָמִים הָיוּ רֵעֵיהֶם, קוֹלוֹת הַיְעָרוֹת הַקְּדוּמִים – בְּנֵי שִׂיחָתָם, וְעָצְמַת הַרְרֵי אֵל הַנִּשְׂגָּבִים – נַחֲלָתָם; בַּחֲנִים עַתָּה, הַגְּבִירָה, אִם תִּמְצְאִי בְּאֶחָד מֵהֶם מְבֻקָּשֵׁךְ.

כֹּה דִּבֵּר הַזָּקֵן, וַיִּשָּׂעֵן עַל מַטֵּהוּ – וַיִּדֹּם.

אָז תָּשִׂים וִירָנָה פָּנֶיהָ אֶל הַבַּחוּרִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ מִמּוּלָה. וַיְהִי מַרְאֶה פְּנֵיהֶם דּוֹמֶה לְעֹצֶם וּלְהָדָר לִפְנֵי אֲבִיהֶם, הַבְּכוֹר כְּבֶן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְהַצָּעִיר כְּבֶן עֶשְׂרִים. וַתֹּאמֶר לָהֶם:

– יוֹאֵל נָא אִישׁ אִישׁ מִכֶּם וְיַגִּיד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקְּרוּאִים, בַּמֶּה כֹּחוֹ גָּדוֹל וּמַה סְּגֻלָּתוֹ?

אָז יָקוּם הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר:

אֲנִי בְּרוּךְ אֱלֹהֵי־הַיֹּפִי,

צַיָּר פֶּלֶא הָיִיתִי לְבַדִּי:

זוּ צִיּוּרִי בְּאֵין דֹּפִי

וּבִן רֶגַע יוֹפִיעַ מִיָּדִי.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרְאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

הַשֵּׁנִי קָם וְיֹאמַר:

אוֹתִי בֵּרְכוּ הָרוּחוֹת הַקַּלּוֹת:

אֶלְעַג בִּמְרוּצָתִי לִצְבִי וְאַיָּלוֹת,

גַּם לִתְעוּפַת הַנֶּשֶׁר בַּשְּׁחָקִים –

כִּנְשִׁיבַת־רוּחַ אָטוּס בַּמֶּרְחַקִּים.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וַיָּקָם הַשְּׁלִישִׁי וַיֹּאמֶר:

עֹז וּגְבוּרַת־אֵלִים בְּיָדָי;

אֶעֱקֹר הַר, אֲפוֹצֵץ צוּר־אֵיתָן

כְּפוֹרֵר אִישׁ בְּיָדוֹ צְרוֹר־קָטָן;

חִתִּיתִי גַּם עַל חַיְתוֹ שָׂדָי.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

הָרְבִיעִי אָמַר:

אֲנִי הַשָּׁר שִׁירַת־פְּלָאוֹת,

כְּרָן־יַחַד כְּרוּבֵי צְבָאוֹת;

גִּיל, צַהֲלָה וְחֶדְוָה בַּקּוֹלוֹת –

כָּל־רֶגֶל תִּנָּשֵׂא לִמְחוֹלוֹת.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וַיֹּאמֶר הַחֲמִישִׁי:

אֲנִי שׁוֹמֵעַ לְשׁוֹן־כָּל־יְצוּר;

מֵעוֹף עַד בְּהֵמָה וְעַד שָׁרֶץ.

גַּם קוֹל צֶמַח וְאֶבֶן־צוּר,

כָּל־אֲשֶׁר יִהְיֶה עֲלֵי־אָרֶץ.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וְכֵן אָמַר הַשִּׁשִּׁי:

אֲנִי הַצּוֹפֶה בֵּין־אֶחָי,

כִּי אֲכוֹנֵן מַבָּטִי לְמוּלִי –

יֵחָשְׂפוּ הַמֶּרְחַקִּים לִי –

אֶרְאֶה כָּל נִסְתָּר מֵעֵין־חָי.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וְזֶה דְּבַר הַשְּׁבִיעִי:

אֲנִי קוֹסֵם קְסָמִים;

בִּשְׂפָתַי מוּשָׂמִים;

לְכָל־הַמַּעֲשִׂים –

מוֹפֵת אָשִׂים.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וַיְהִי דְּבַר הַשְּׁמִינִי:

אֲנִי מְנַחֵשׁ;

לֵבַב־אִישׁ –

אֵדַע חִישׁ

וְלֹא אֲכַחֵשׁ.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וְהַתְּשִׁיעִי אָמַר רַכּוֹת:

אֲנִי מֵאַחַי נִפְלֵיתִי;

בְּלִי־כָּל־סְגֻלָּה נִבְרֵאתִי;

גַּם קֶסֶם וָרָז לֹא אֹהַב

אַךְ לֵב טָהוֹר לִי כַּזָּהָב.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

כְּתוֹם דִּבְרֵי תִּשְׁעַת הָאַחִים וַתָּקָם וִירָנָה מִמְּקוֹמָהּ, וּפָנֶיהָ הָעֲצוּבִים לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד, וְתֹּאמַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים:

– הִנֵּה, אָבִי הַיָּקָר וְשָׂרֵי הַמַּלְכוּת הַנַּעֲלַיִם, שָׁלְחוּ לָנוּ הָאֱלֹהִים מִקְּצוֹת אַרְצֵנוּ אֶת הַזָּקֵן הַטּוֹב הַזֶּה וְאֶת בָּנָיו הַנְּעִימִים; שָׁמַעְנוּ נְכוֹנָה כִּי מֵאֵת הָאֱלֹהִים הֵמָּה שְׁלוּחִים; וְגַם לִבִּי אֲנִי טוֹב עָלַי הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹדִי – מֵעֵת הוֹפִיעַ הַזָּקֵן וּבָנָיו לְפָנֵינוּ – אֵין זֹאת כִּי רְצוֹן הָאֱלֹהִים הוּא לְהָאִיר אֶת עֵינֵינוּ. וְאוּלָם לֹא הַיּוֹם נִבְחַן מַעֲשֵׂיהֶם – כִּי אִם מָחָר; כִּי עֲיֵפִים הֵמָּה הָאֲנָשִׁים, וְהִנֵּה קְרוֹבָה עֵת הַצָּהֳרַיִם – לֹא נַכְבִּיד עֲלֵיהֶם עוֹד הַיּוֹם אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִהְיוּ הַזָּקֵן וּבָנָיו אוֹרְחֵי בֵּית הַמַּלְכוּת הַיּוֹם הַזֶּה וְהַלַּיְלָה, וּלְמָחָר יָבוֹאוּ הָאוֹתוֹת.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– כֵּן, טוֹבִים דְּבָרַיִךְ וּנְכוֹנִים.

וְיָקוּמוּ הַשָּׂרִים וְיֵלְכוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.

ה

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּשֶׁבֶת כָּל הַנֶּאֱסָפִים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וּתְּבַקֵּשׁ וִירָנָה רְשׁוּת מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לְהָחֵל אֶת דְּבָרָהּ – וְתִּנָּתֵן לָהּ.

אָז תִּפְנֶה לָאַחִים וַתֹּאמֶר קוֹל נְדִיבוּת:

– יֵיטִיב נָא הַצַּיָּר וְיַרְאֶה לְעֵינֵינוּ אֶת דְּבַר סְגֻלָּתוֹ.

וַיָּקָם הַצַּיָּר וִימַהֵר וְיִפְתַּח אֶת יַלְקוּטוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיּוֹצֵא מִתּוֹכוֹ יְרִיעַת בַּד גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, חֲמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכָּהּ וּכְאַמָּתַיִם רָחְבָּהּ. וַיִּפְרֹשׂ אֶת הַיְּרִיעָה וַיּוֹקִיעֶנָּה עַל הַקִּיר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד, אָז יִקַּח שֶׁבַע מִבְרְשׁוֹתָיו וְיִטְבְּלֵן בְּפַכֵּי־הַצֶּבַע הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר בְּיַלְקוּטוֹ. וַיָּקָם וַיַּעֲבֵר בְּבַת אַחַת אֶת שֶׁבַע הַמִּבְרָשׁוֹת עַל פְּנֵי הַבַּד, כֹּה וָכֹה פְּעָמִים מִסְפָּר – וְטֶרֶם יַסְפִּיקוּ הָרוֹאִים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל תְּנוּעוֹת יָדָיו, וַתֵּרָאֶה לִפְנֵיהֶם, בִּן רֶגַע תְּמוּנַת־פְּלָאִים: אוּלַם־הַמַּלְכוּת וְכָל הַיּוֹשְׁבִים בּוֹ, הָחֵל מִן הַמֶּלֶךְ וְכַלֵּה בְּאַחֲרוֹן הַשָּׂרִים, וְכָל אֲשֶׁר בָּאוּלָם – כָּזֹאת נִגְלָה לְעֵינָם, הַכֹּל כִּדְמוּתוֹ וּכְצַלְמוֹ – וְיִּהְיוּ כְּחוֹלְמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם.

וְתֹאמַר וִירָנָה לַצַּיָּר בְּחֵן שִׂפְתוֹתֶיהָ:

– הִפְלֵאתָ עֲשׂוֹת. שֵׁב נָא עַתָּה מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וַתֵּפֶן לָאַחִים וַתֹּאמַר:

– יָקוּם נָא הָרָץ וְיָּבִיא לָנוּ – אִם יָכוֹל הוּא – אֶת הַפֶּרַח הַמְּכֻנֶּה: “בִּרְכַּת וִישְׁנוּ”.

וּתְבָאֵר וִירָנָה אֶת מִשְׁפַּט הַפֶּרַח לַבָּחוּר לִפְנֵי הַנֶּאֱסָפִים לֵאמֹר:

– עַל אַחַת מִפִּסָגוֹת הֲרֵי הַנֶּפָּל, אֲשֶׁר בִמְבוֹא הַהִימָלָיָה יִצְמַח הַפֶּרַח הַנִּפְלָא. מַרְאֵהוּ כִּדְמוּת סִירָה גְּדוֹלָה; וְצֶבַע עֲלֵי הַפֶּרַח מִקְּצָתָם, מִמַּעַל, שְׁקוּפִים כִּבְדֹלַח וּמִקְצָתָם, מִתַּחַת, יַזְהִירוּ כְּעֵין צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת הַזַּכִּים. רֵיחוֹ – רֵיחַ מְחַיֵּה נֶפֶשׁ כְּרֵיחַ פִּרְחֵי גַּן עֵדֶן הָאֱלֹהִים. בְּתַחְתִּית הַגָּבִיעַ פְּנִימָה אֲצוּרָה טִפַּת דְּבַשׁ מֵעֵין הַתְּכֵלֶת – הִיא הַדִּמְעָה אֲשֶׁר נָשְׁרָה מֵעֵין וִישְׁנוּ. כִּי וִישְׁנוּ יֹאהַב אֶת הָאָדָם וְאֶת אִמּוֹ הָאֲדָמָה, כַּאֲשֶׁר יֹאהַב יוֹצֵר־אָמָן אֶת יְצוּרֵי רוּחוֹ; וְהַנְחֵל יַנְחִיל וִישְׁנוּ, מִימוֹת עוֹלָם מֵאָז, חַיִּים וִישׁוּעָה לָאֲדָמָה וּלְבָנֶיהָ מֵאוֹצַר שִׁפְעוֹתָיו הָרַב לְאֵין גְּבוּל. וַיהִי בְּאַחַד הַדּוֹרוֹת הַקְּדוּמִים, וַיָּסַר וִישְׁנוּ לִרְצוֹנוֹ אֶל מַמְלֶכֶת שִׁיוָה, אֱלֹהַּ הֶהָרִים, הָאֵל הָעַז וְהַנֶּאֱדָרִי; וְיִּתְהַלֵּךְ בְּדַרְכּוֹ בֵּין הֶהָרִים הַנִּשְׂגָּבִים וַיַּגִּיעַ אֶל פִּסְגוֹת הַנֶּפָּל הָרָמוֹת וְהַנִּשָּׂאוֹת מֵעַל לְעָבֵי שָׁמַיִם, בֵּינוֹת צוּקֵי סְלָעִים מְצֻפִּים שֶׁלֶג וְקֶרַח עוֹלָמִים, מָקוֹם לֹא תַּגַּעְנָה רַגְלֵי בֶּן תְּמוּתָה לְעוֹלָם. וַיִּקֶר כִּי נִרְאָה לְעֵינָיו, לְפֶתַע, בְּתוֹךְ בֶּקַע נָקִיק צַר וְאָפֵל – פֶּרַח קָט, יְלִיד הָעֲרָבָה, וְהוּא רַךְ וְגַלְמוּד בְּגֹבַהּ הָאָיֹּם וּבַקֹּר הַמְכַלֶּה – וַיְהִי הַפֶּרַח זוֹקֵף רֹאשׁוֹ, בִּמְעַט כֹּחוֹתָיו, מוּל הַשֶּׁמֶשׁ. וַיֶּהֱמוּ רַחֲמֵי וִישְׁנוּ עַל הַפֶּרַח הָרַךְ וְעַל גּוֹרָלוֹ הַקָּשֶׁה, וְיִצֵּר לוֹ מְאֹד וַתִּנָּגֵּר דִּמְעָה מֵעֵינָיו וְתִּזַּל אֶל תּוֹךְ הַפֶּרַח. וְיִּגְדַּל הַפֶּרַח בָּרֶגַע הַהוּא וְיִּרְחַב וִיּיף וִיְהִי מַרְאֵהוּ הֲדוּר וּפֶלִאי. וִיבֹרָךְ הַפֶּרַח מֵאָז בִּרְכַּת נֶצַח אֲשֶׁר: יִחְיֶה וִיחַיֶּה לָעַד. וַיְכֻסֶּה צֵלַע הַפִּסְגָּה, בִּרְבוֹת הַיָּמִים, פִּרְחֵי “בִּרְכַּת וִישְׁנוּ”, כִּי כֵן קָרְאוּ לוֹ יוֹדְעֵי רָז וְחוֹקְרֵי תַּעֲלוּמוֹת, וַיֵּדְעוּ הֵמָּה גַּם סְגֻלּוֹתָיו הַמַּפְלִיאוֹת: חוֹלֶה אֲשֶׁר יִטְעַם מִנֵּטֶף דְּבַשׁ הַתְּכֵלֶת, כְּגַרְגִּיר חוֹל קָט – יֵרָפֵא מֵחָלְיוֹ, וְכִי יַנִּיחוּ מִמֶּנּוּ עַל פֶּצַע דָּם – וְהֶחֱלִים, וְעֵינֵי עִוְּרִים תֵּאֹרְנָה בְּגַעַת בָּהֶן נֵטֶף הַתְּכֵלֶת. כָּזֶה מִשְׁפַּט הַפֶּרַח.

אִם נָכוֹנוּ דְּבָרֶיךָ הָרָץ, כִּי תַּעֲבֹר מֶרְחַקִּים כִּנְשִׁיבַת רוּחַ, טוּסָה נָא אֶל פִּסְגוֹת הַנֶּפָּל – הֵן תַּחְתִּיתָן רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ כִּימֵי חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר – הָבֵא בְּיָדְךָ פֶּרַח אֶחָד. וְאוּלָם דַּע, הַבָּחוּר הָרָץ, כִּי בַּחֲטוֹא נוֹשֵׂא הַפֶּרַח בְּפִיו אוֹ בְּלִבּוֹ – נָבֹל יִבֹּל הַפֶּרַח כְּהֶרֶף עַיִן וְנֵטֶף הַדְּבַשׁ יִיבַשׁ וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.

כְּתֹם בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ וְיִּשְׁתַּחוּ הָרָץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַנֶּאֱסָפִים – וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ כְּשָׁמְעוּ אֶת קוֹל וִירָנָה הַנָּעִים וְהֶעָרֵב בְּדַבָּרָהּ וּבִרְאוֹתוֹ בְּשַׁלְוַת פָּנֶיהָ, וַיָּגֶל וַיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ, וַיְהִי כְּשׁוֹמֵעַ קוֹל שִׁירָה טוֹבָה וּמַרְגִּיעָה.

וְהַנֶּאֱסָפִים הַמְסֻבִּים דִּבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ עַל אֹדוֹת הַפֶּרַח הַנִּפְלָא וּסְגֻלּוֹתָיו, וְיִּתְמְהוּ לְשֵׁמַע רָזֵי חָכְמַת וִירָנָה וַאֲמָרֶיהָ הַנְּעִימִים – וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵיהֶם כִּי כֹּה רַב תֵּדָע וִירָנָה מִן הַנֶּעֱלָם וְהַנִּסְתָּר וְהִיא שׁוֹתֶקֶת בְּעִצְּבוֹנָהּ כָּל הַיָּמִים; וַיְצַפּוּ וַיְיַחֲלוּ כֻּלָּם לָדַעַת, הֲיִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּלְאוֹת הָרָץ וְהַפֶּרַח גַּם יַחַד?

וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים כֹּה וָכֹה וְיִכָּנֵס הָרָץ וּבְיָדוֹ הַפֶּרַח הַגָּדוֹל; מִקְצָתוֹ שָׁקוּף וְזַךְ כִּבְדֹלַח וּמִקְצָתוֹ – כְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן; וַתַּזְהֵר כָּל עַיִן לְמַרְאֵהוּ, וַתִּפֹּל דְּמָמָה בָּאוּלָם הַגָּדוֹל, וַיַּגֵּשׁ הָרָץ אֶת הַפֶּרַח לַמֶּלֶךְ, וּלְבִתּוֹ וּלְכָל הַשָּׂרִים, וְיִקָּחוּהוּ בְּיָדָם וְיִרְאוּ כִּי קַל מִשְׁקָלוֹ כְּנוֹצַת עוֹף.

וַתִּתֵּן וִירָנָה אֶת הַפֶּרַח בְּיַד הָרָץ וְתֹאמַר אֵלָיו:

– אָמְנָם קַלּוּ פְּעָמֶיךָ מִנְּשִׁיבַת רוּחַ. שֵׁב עִם פִּרְחֲךָ מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵּפֶן וִירָנָה לָאַחִים הַיּוֹשְׁבִים מִיָּמִין וְתֹאמַר: יָקוּם נָא הַגִּבּוֹר וְיַרְאֶה לָנוּ אֶת כֹּחוֹ – כְּכָל אֲשֶׁר בִּרְצוֹנוֹ.

הָאָח הַשְּׁלִישִׁי קָם וַיַּעֲמֹד רֶגַע לִפְנֵי הַנּוֹכָחִים, וַיַּשְׁקֵף דֶּרֶךְ אַחַד הַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים אֶל פְּנֵי מִפְרַץ הַיָּם – וַיִּדֹּם רֶגַע אָרֹךְ. וַיֵּרָאוּ עַל פְּנֵי הַחוֹף אֳנִיּוֹת וְסִירוֹת הַשָּׁטוֹת לָהֶן כֹּה וָכֹה לָרֹב. וָאֳנִיָּה אַחַת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, רָחֲקָה מְעַט מִן הַחוֹף בְּהַפְלִיגָהּ לְדַרְכָּהּ. וַיֹּאמֶר הַגִּבּוֹר:

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ וְעַל הַגְּבִירָה טוֹב – אֵרֵד רֶגַע הַיָּמָּה וְאֶשָּׂא אֶת הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה עַל כַּף יָדִי וַאֲשִׂיבֶנָּה לַחוֹף. הַלֹּא דָּבָר קָטָן הוּא…

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– עֲשֵׂה כִּדְבָרֶיךָ.

וְהַמֶּלֶךְ וְהַנֶּאֱסָפִים הִשְׁקִיפוּ מִן חַלּוֹנוֹת הָאוּלָם אֶל הַמִּפְרָץ, אֶל הָאֳנִיָּה אֲשֶׁר הִפְלִיגָה. וַיְהִי אַחֲרֵי עֵת קְצָרָה וַתִּסֹּב הָאֳנִיָּה בְּמַהֲלָכָהּ וְיִהְיוּ פָּנֶיהָ אֶל הַחוֹף וַתְמַהֵר לָשׁוּט וְתֵּלֵךְ הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב, וַיִּרְאוּ – וְהִנֵּה מוּרָמָה הָאֳנִיָּה מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּגֹבַהּ אַמָּה. וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תִּטַּלְטֵל הָאֳנִיָּה וְתִסְתּוֹבֵב כַּאֲשֶׁר יִסְתּוֹבֵב צַעֲצוּעַ קַל וְקָטָן בְּיַד הַיֶּלֶד.

וַיְהִי בִּקְרֹב הָאֳנִיָּה לַחוֹף וַיֵּרָאֶה הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים הָרַב אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה וְהֵם רָצִים מְבֹהָלִים כֹּה וָכֹה. וַיְהִי שְׁאוֹן קוֹלוֹת הַנּוֹסְעִים וְהַמְהוּמָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה כִּשְׁאוֹן הַיָּם בְּסָעֲרוֹ. וַיִּשָּׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת בֵּית הַמַּלְכוּת; וְקָהָל רַב וְעָצוּם נֶאֱסַף אֶל הַחוֹף בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַחֲזֵה הַפֶּלֶא. וַיְהִי אַךְ הֵבִיא הַגִּבּוֹר אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף וַיֵּרָאֶה לִפְנֵי הַנּוֹסְעִים וַיְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָם – כִּי בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר.

וְהַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו יָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם מְדַבְּרִים וְרוֹגְשִׁים מֵאֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הַגִּבּוֹר אֶת מַעֲשֵׂהוּ, וַיַּחֲלֵף לְבוּשׁוֹ וַיָּבֹא וְיִשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ וְכָל הַשָּׂרִים.

וַתֹּאמֶר לוֹ וִירָנָה, בַּהֲאִירָהּ לוֹ פָּנֶיהָ הַצּוֹחֲקוֹת:

– אָכֵן, מְבֹרָכוֹת יָדֶיךָ בִּגְבוּרַת אֵלִים. שֵׁב נָא מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵפֶן וִירָנָה לָאָח הָרְבִיעִי וְתֹאמַר:

– הֲתֹאבֶה, הַבָּחוּר, לְהַשְׁמִיעֵנוּ מִשִּׁירוֹתֶיךָ?

וַיָּקָם הָאָח הָרְבִיעִי, וּמַרְאֵה פָּנָיו יָפֶה וָזַךְ וְחֵן הוּצַק בְּשִׂפְתוֹתָיו, וְיִּשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ וּוִירָנָה וְכָל הַשָּׂרִים.

הוּא אַךְ נָתַן קוֹלוֹ בַּשִׁיר – וְנָפְלָה בַּת קוֹל, רְנָנָה עַזָּה וּצְלוּלָה, בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָאוּלָם, וַתַּעֲבֹר בְּקֶרֶב כָּל הַיּוֹשְׁבִים כְּזַעֲזוּעַ כַּבִּיר כֹּחַ. וְיִּהְיוּ כֻּלָּם, רֶגַע קָט, אֲחוּזֵי תִּמָּהוֹן, וְיַּקְשִׁיבוּ בְּדוּמִיָּה רַבָּה וְרֹאשָׁם נָטוּי לְעֵבֶר הַמְשׁוֹרֵר, וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי – וְיָנוּעוּ וְיָנוּדוּ כָּל הַיּוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמָם כְּמוֹ תִּדְחָפֵם יַד חֲזָקָה לָקוּם, וּבַשְּׁלִישִׁי – וְאָפְפָה רוּחַ גִּיל וְחֶדְוָה אֶת הָעוֹלָם וַתִּשְׁטֹף אֶת הַלְּבָבוֹת וְיִהְיוּ כֻּלָּם עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, נִסְחָבִים אֶל מָחוֹל עָלֵז, רַב־צָהֲלָה וָעֹז. וְיִהְיוּ הַשָּׂרִים וְהָרוֹזְנִים סַבִּים וְרוֹקְדִים כְּמוֹ לֹא עָמְדוּ לִפְנֵי מַלְכָּם; גַּם הַשּׁוֹפְטִים הַזְּקֵנִים, הֲדוּרֵי שֵׂיבָה וּלְבוּשֵׁי פְּאֵר, נִרְאוּ בֵּין הַמְחוֹלְלִים וְיִהְיוּ דּוֹלְגִים דִּלּוּגֵי חֵן רַבֵּי־כַּוָּנָהּ וְקַלֵּי־תְּנוּעָה; וְיֵּרָאוּ גַּם הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ עוֹבְרִים בַּמָּחוֹל, שְׁקוּעִים וּנְתוּנִים בְּחֵפֶץ רִקּוּד סוֹעֵר.

וְכָל צִפּוֹר וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר טָסוּ בְּדַרְכָּם עַל יַד הַחַלּוֹנוֹת, רִחֲפוּ לָרֹב כֹּה וָכֹה, דּוֹלְגִים וּמְנַתְּרִים מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן – כְּמוֹ יִמְשְׁכֵם קוֹל הַשִּׁירָה הַכּוֹבֵשׁ וְהַמַּרְנִין לֵב.

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ הָרְגָעִים – וְיֶחֱדַּל הַמְּשׁוֹרֵר מִשִּׁיר, וְהוּא עָיֵף וְנִרְגָּשׁ, וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ. אָז תִּשְׁבֹּת כָּל רֶגֶל וַיָּשָׁב כָּל אִישׁ לְמוֹשָׁבוֹ כְּמִתְעוֹרְרִים מִסִּבְכֵי חֲלוֹם מָתוֹק וּמַפְלִיא. וַיְהִי אַחֲרֵי נוּחָם בִּמְקוֹמָם וַיֵּדְעוּ אֶת אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם, וְיִּהְיוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּמוֹ עָבְרוּ שָׁעָה קַלָּה אֶל עוֹלַם קֶסֶם וָרָז וַיֵּשְׁבוּ כְּמֵהִים וְנִכְסָפִים וְדוֹמְמִים…

אָז אָמְרָה וִירָנָה לַמְּשׁוֹרֵר:

– שֵׁב נָא, בְּרוּךְ אֱלֹהִים, מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵּפֶן וִירָנָה לָאָח הַחֲמִשִּׁי וְתֹּאמַר:

– וּמַה תְּסַפֵּר לָנוּ אַתָּה מִדִּבְרֵי חַיַּת הָאָרֶץ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם?

וַיָּקָם הַחֲמִשִׁי וְיִשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

– דָּבָר יְשׁוּעָה בְּפִי אֵלֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְיָדַעְתִּי – סַפֵּר אֲסַפֵּר בְּלִי גְרֹעַ הֶגֶה – כִּי זֶה דַּרְכִּי וְזֶה מִשְׁפָּטִי. וְאֵין תְּפוּנָה כִּי כֵן הוּא רְצוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שְׁלָחוּנוּ הֲלוֹם כַּיּוֹם הַזֶּה.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– דַּבֵּר, בְּנִי.

וַיֹּאמֶר הַבָּחוּר:

– בֵּין שְׁבִילֵי גַּן הַמַּלְכוּת עָבַרְתִּי לְאִטִּי עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֹמַר לִשְׁמֹע וּלְהַקְשִׁיב דְּבַר הָעוֹף אֲשֶׁר בְּגַן הַמַּלְכוּת, מָה יָשִׂיחוּ וִיצַפְצְפוּ? וּמָה יִּלְחַשׁ הָעֵץ וְהַצֶּמַח – מָה חֶפְצָם וּמָה דְּבָרָם? וָאֵרֶא לְפֶתַע וְהִנֵּה יוֹנָה אַחַת, גְּדוֹלָה כְּתַרְנְגֹלֶת, וַהֲדוּרַת־מַרְאֶה לִמְאֹד, תָּעוּף מֵעֵץ לְעֵץ כִּמְבֹהָלָה וּנְבוֹכָה – וַתָּנוּחַ לְבַסּוֹף עַל סַף אַחַד הַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים. וָאֶקְרַב אֶל הַמָּקוֹם – כִּי נִפְלָאָה מַרְאִיתָהּ לְעֵינַי. וַתְמַהֵרְנָה יוֹנִים רַבּוֹת – וְהֵן מִגַּן הַמֶּלֶךְ – וְתָעֹפְנָה מִכָּל עֵבֶר וַתָּנַחְנָה גַּם הֵן שָׁם. אָז צָעֲדָה אַחַת הַיּוֹנִים הַקְּטַנּוֹת טָפוֹף וְצָעוֹד, וְתִקְרַב אֶל הַיּוֹנָה הַנִּפְלָאָה וְתִבְרָכֶנָּה לְשָׁלוֹם בִּשְׂפַת חֲמוּדוֹת:

– שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, אוֹרַחַת כְּבוּדָה, הֲיִי בְּרוּכָה! מַה יָפֶה וּמָלֵא הוֹד כָּל מַרְאַיִךְ! זֹאת לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֲצִילוּת וְהָדָר כָּאֵלֶּה בְּקֶרֶב מִינֵנוּ. אֲרָצוֹת רַבּוֹת תַּרְתִּי וְלֹא פָּגַשְׁתִּי כְּמַרְאִיתֵךְ – אָנָּא, אָחוֹת גְּדוֹלָה וִיקָרָה, הוֹאִילִי לְהוֹדִיעֵנוּ מָה שְׁמֵךְ וְאֵיפֹה מוֹלַדְתְּךָ?

– שָׁלוֹם לָךְ, אָחוֹת חֲבִיבָה, וְשָׁלוֹם לְכֻלְּכֶן, אֲחָיוֹת יְקָרוֹת – עָנְתָה הַיּוֹנָה הַגְּדוֹלָה שְׂפַת רֵעוּת, וַתּוֹשֵׁטְנָה מַקּוֹרָן אִשָּׁה אֶל רְעוּתָהּ וְתַּגַּעְנָה בָּהֶם בִּנְשִׁיקוֹת – אֲנִי – שְׁמִי הֲגִיגְיָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים אָנֹכִי, מֵעַרְבוֹת פְּרַת וְחִדָּקֶל אֲשֶׁר בַּאֲרַם נַהֲרַיִם.

– וּמָה בּוֹאֵךְ אֶל אַרְצֵנוּ? – שָׁאֲלָה אַחַת הַיּוֹנִים הַזְּקֵנוֹת – הֵן אֲרַם נַהֲרַיִם… אֶת הָאָרֶץ מַכִּירָה אֲנִי הֵיטֵב – אֶרֶץ מְבֹרָכָה הִיא לְהַפְלִיא; הֵן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָיָה בָּהּ לְפָנִים גַּן הָעֵדֶן אֲשֶׁר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן – יְדַעְתִּיהָ. הָיִיתִי שָׁם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית לִימֵי חַיַּי עַתָּה הִנְנִי בַּת שֶׁבַע – זָקַנְתִּי. כּוֹחוֹתַי אָפְסוּ, מָה קָשֶׁה לְהָנִיעַ כָּנָף. כֵּן, הִפְסַקְתִּי אֶת דְּבָרַיִךְ – סַפְּרִי נָא אֵפוֹא, מָה בּוֹאֵךְ וּמָה מַעֲשַׂיִךְ אֶצְלֵנוּ – הֲנוּכַל עֲזוֹר לָךְ בְּחֶפְצֵךְ?

– תּוֹדָתִי לָכֵן, יוֹנִים חֲמוּדוֹת – עָנְתָה הָאוֹרַחַת – מִי יִתֵּן וְתוּכַלְנָה לִמְצוֹא עֵצָה וְתוּשִׁיָּה לְעָזְרֵנִי בְּצָרָתִי וּבִיגוֹנִי…

– מַה? מַה? מָה הַדָּבָר, גְּבֶרֶת כְּבוּדָה? – הָמוּ כֻּלָּן כְּאַחַת.

– שְׁמַעְנָה וַאֲסַפֵּר לָכֵן: אֲנִי מִצֶּאֱצָאֵי הַיּוֹנָה אֲשֶׁר לָקַח נֹחַ אִתּוֹ בְּתֵבָה לִפְנֵי הַמַּבּוּל; כַּאֲשֶׁר בִּקְּשָׁה הַיּוֹנָה מִנֹּחַ לְשַׁלְּחָהּ לַחָפְשִׁי כִּי צַר וְרַע הָיָה לָהּ, לַיּוֹנָה, לְמוּדַת הַמֶּרְחַבְיָהּ, לְהִכָּלֵא שְׁתֵּי מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה יוֹם (וַדַּאי יְדַעְתֶּן אֶת הַקּוֹרוֹת מִפִּי אֲבוֹתֵיכֶן: “וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ”. מֵי הַמַּבּוּל הִתְחִילוּ לַחֲסוֹר מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם, וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם פָּתַח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה – וַיָּחֵל שִׁבְעַת יָמִים וְעוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים¹). כֵּן, כָּכָה אָרְכוּ הַיָּמִים – וַיֵּאוֹת לָהּ נֹחַ אָז לְשַׁלְּחֶנָּה לִפְנֵי כָּל הַיּוֹנִים וְכָל הָעוֹפוֹת הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר הָיוּ בַּתֵּבָה רַק אַחֲרֵי הִשָּׁבְעָה לוֹ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים, כִּי עֵקֶב הַחֶסֶד הַזֶּה יַצִּילוּ אֶת הָאָדָם, הִיא וְצֶאֱצָאֶיהָ אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ מִמֶּנָּה לְעוֹלָם, מִכָּל אָסוֹן וָפֶגַע, בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם – בְּהִוָדַע לָהֶן דְּבַר פֶּגַע עַל הָאָדָם. וְאָמְנָם תָּמִיד שָׁמְרָה מִשְׁפַּחְתֵּנוּ אֶת דְּבַר הַבְּרִית. רַבִּים הַמַּעֲשִׂים וְהַסִּפּוּרִים מִקּוֹרוֹת אֲבוֹתַי, וְאָבוֹת אֲבוֹתַי, אֲשֶׁר קָרוּ וְיֶאֱתָיוּ בִּדְבַר הַבְּרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר לָנוּ עִם הָאָדָם – אֲסַפֵּר לָכֵן לְעֵת מְצוֹא – וְהִנֵּה עַתָּה הִקְרָה גַּם אוֹתִי הַגּוֹרָל לְמַעֲשֶׂה כָּזֶה:

זֶה כִּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר סַרְתִּי בִּתְעוּפָתִי תַּחַת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הַפַּרְסִים וְהַמָּדִים. בְּאַחַד הַיָּמִים, לִפְנוֹת בֹּקֶר, נַחְתִּי עַל חַלּוֹן בֵּית הַמּוֹעֵצָה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ פָּרַס הוּא הַמֶּלֶךְ רָחַשְׁאֵשׁ. הַמֶּלֶךְ, שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו יָשְׁבוּ עַל מַרְבַדֵּיהֶם וְיִשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בִּדְבַר מִלְחָמָה. הִטֵּיתִי אֶת אָזְנִי – אוֹיָה, מִי יִתֵּן וְנִסְתְּמוּ אָזְנַי בָּעֵת הַהִיא! – וְאֶשְׁמַע כִּי זוֹמְמִים הֵם לַעֲלוֹת לְמִלְחָמָה עֲצוּמָה וַאֲיֻמָּה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא נִהְיְתָה, עַל אַרְצְכֶם, עַל הֹדּוּ הַמְּבֹרָכָהּ, לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֶת עַם הַהֹדִים הַנֶּאֱצָל, וִיּקַשְּׁרוּ קֶשֶׁר מַלְכֵי פָּרַס וּמָדַי וּמַלְכֵי הַכַּשְׂדִּים גַּם יַחַד.

וְתַּכֶּינָה הַיּוֹנִים הַשּׁוֹמְעוֹת בְּכַנְפֵיהֶן בַּחֲרָדָה לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים – וְגַם לִבִּי דָּפַק בְּקִרְבִּי.

וְהַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי וּוִירָנָה וְכָל הַנֶּאֱסָפִים שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבָּחוּר הַמְּסַפֵּר וְיֶּחֶרְדוּ גַּם הֵם לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים.

וְהַבָּחוּר הוֹסִיף דַּבֵּר אֶת דְּבָרָיו לֵאמֹר:

– הַיּוֹנָה סִפְּרָה עוֹד:

רֹאשׁ הַיּוֹעֲצִים אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ רָחַשְׁאֵשׁ שָׁאַל לִפְנֵי הַמּוֹעֵצָה: אֲבָל אֵיכָה נַעֲלֶה עַל הֹדּוּ לַמִּלְחָמָה כָּל עוֹד חַי הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי הַגִּבּוֹר? הֵן הוּא אֲשֶׁר הָרַג אֶת הַתַּנִּין הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּיָּם, הוּא בְּרוּךְ הָאֵלִים, וְהוּא אֲשֶׁר הִפִּיל חִתִּיתוֹ עַל כָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב לְאֶרֶץ הֹדּוּ הַגְּדוֹלָה.

אָז עָנָה אַחַד הַיּוֹעֲצִים: אֵין טוֹב כִּי אִם לִשְׁלֹחַ מְרַגֵּל, אֲשֶׁר יַקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד עַם פָּרַס וּמָדַי – וְיִרְצַח אֶת הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי. הֵן לֹא עֲנִיָּה אַרְצֵנוּ בְּגִבּוֹרִים וְאַנְשֵׁי לֵבָב, אֲשֶׁר יַשְׁלִיכוּ אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד בַּעֲבוּר מַלְכָּם וְעַמָּם.

– אַךְ – עָנוּ יוֹעֲצִים אֲחֵרִים – הֵן חָיֹה תִּחְיֶה בִּתּוֹ וִירָנָה אַחֲרָיו, בְּעֵת צָרָה הֵן יַמְלִיכוּהָ תַּחְתָּיו וְהִיא גַּם הִיא – כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ – גְּדוֹלַת עֵצָה וּבִינָה וַעֲמֻקָּה חָכְמָתָהּ כַּיָּם.

– אָז נִשְׁלַח מְרַגֵּל שֵׁנִית וְיִרְצְחֶנָּה גַּם אוֹתָהּ!

– לֹא זֹאת לֹא זֹאת – הֵשִׁיבוּ רַבִּים – אִם פַּעַם יַצְלִיחַ הַמְּרַגֵּל – בַּשְּׁנִיָּה הֵן יִזָּהֲרוּ בְּכָל תֹּקֶף וָדַת אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶה כָּל זָר אֶת פְּנֵי הַמַּלְכָּה. וְאִם גַּם יַגִּיעַ הַמְרַגֵּל עַד מַעֲשֵׂהוּ, הֵן יִוָּדַע אָז בְּכָל אֶרֶץ הֹדּוּ אֶת אֲשֶׁר נַחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת וְיִתְכּוֹנְנוּ מְהֵרָה גַּם הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, וְאָז – לֹא נוּכַל לְהִלָּחֵם עִם עַם כָּזֶה, הָרַב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. הָעֵצָה הַדְּרוּשָׁה הִיא: כְּדַּת מָה לַעֲשׂוֹת לְהַסְתִּיר דְּבָרֵנוּ בְּסוֹד כָּמוּס עַד אֲשֶׁר נִהְיֶה קְרוֹבִים בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ!

אָז פָּתַח אֶת פִּיו יוֹעֵץ אֶחָד וְהוּא אִישׁ זָקֵן וּכְפוּף גַּב וַיֹּאמַר:

– יֵשׁ בְּפִי עֵצָה: יוֹדֵעַ אֲנִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הֹדּוּ יֶשְׁנוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט מִיְּמֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ, כִּי בְּהִטָּבַע מֶלֶךְ הֹדּוּ בַּיָּם – לֹא יִמְלֹךְ אַחֲרָיו מֶלֶךְ בָּאָרֶץ עַד אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִישׁ אֲשֶׁר יַהֲרֹג אַחַד הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בַּיָּם – אָז יִמְלֹךְ הוּא בָּאָרֶץ. גַּם נֶרַדִּי הַמֶּלֶךְ עָלָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה, כַּאֲשֶׁר אֶזְכֹּר נֶאֱמָנָה, בְּהָרְגוֹ אֶת תַּנִּין הַיָּם. וְאָמְנָם כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם בְּהֹדּוּ – אָרְבוּ לָהֶם לְעֵת כָּזוֹ, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר יֵצֵא וַאֲשֶׁר יָבוֹא לִפְנֵיהֶם. עַתָּה, אֵפוֹא, הַדֶּרֶךְ הָאַחַת הִיא: לִמְצֹא עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהָבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ בַּיָּם וּלְטַבְּעוֹ – וְאָז תִּהְיֶה כָּל הָאָרֶץ עֲזוּבָה וּנְבוֹכָה וְעָלֹה נַעֲלֶה וְנֶאֱסְפֶנָהּ כֶּאֱסֹף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת. הֵן אָמְנָם קָשֶׁה הַדָּבָר לְהוֹצִיא אֶת מֶלֶךְ הֹדּוּ הַרְחֵק עַל פְּנֵי הַיָּם – כִּי נָסוֹעַ לֹא יִסְּעוּ מַלְכֵי הֹדּוּ וְלֹא יַרְחִיקוּ מֵעוֹלָם לְהַפְלִיג בִּנְתִיבוֹת יָם, מִפְּנֵי פַּחַד הָאָסוֹן אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הָאָרֶץ. עֲצָתִי הִיא עַתָּה: לְבַקֵּשׁ בְּכָל מֶרְחֲבֵי אַרְצֵנוּ קוֹסֵם רַב פְּעָלִים, אֲשֶׁר יְפַתֶּה בְּכֹחַ כְּשָׁפָיו אֶת נֶרַדִּי לְהַפְלִיג דֶּרֶךְ רְחוֹקָה בַּיָּם וְשָׁם יְטַבְּעֶנּוּ – זֹאת הִיא הָעֵצָה.

מִיָּד הוּבְאוּ קוֹסְמִים וּמְכַשְּׁפִים רַבִּים, פְּרוּעֵי שֵׂעָר, וּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם מַפְחִיד וְאָיֹּם, וַיַּגִּישׁוּ אֶת עֵצוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַמּוֹעֵצָה. אַךְ גַּם אֶחָד לֹא הֵיטִיב לְיַעֵץ כַּמִּשְׁפָּט. וְהִנֵּה קָם קוֹסֵם שְׁחוֹר פָּנִים אֲשֶׁר שָׁתַק עֵת אֲרֻכָּה וַיֹּאמֶר: אֲנִי אֵלֵךְ!

הוּא הַקּוֹסֵם הַלָּז, הִגִּיד לִפְנֵי הַמּוֹעֵצָה כִּי יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי, וְיִתְחַפֵּשׁ בְּכֹחַ כְּשָׁפָיו לְשַׂר הַמַּשְׁקִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, וְיִתֵּן בְּמַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ סַם מְבוּכָה, אֲשֶׁר יַחֲלֹם הַמֶּלֶךְ אֶל אֹדוֹת “עֵץ הַנֶּצַח”.

– עֵץ הַנֶּצַח? מַהוּ עֵץ זֶה? – שָׁאֲלוּ הַיּוֹנִים פֶּה אֶחָד.

זֶה דְּבַר הַחֲלוֹם אֲשֶׁר אָמַר הַקּוֹסֵם שְׁחוֹר הַפָּנִים:

– הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי יַחֲלֹם כִּי יָבוֹא אֵלָיו בּוּדָה וְיֹאמַר אֵלָיו אֲשֶׁר בָּאִיִּים הָרְחוֹקִים, בַּדָּרוֹם, נִמְצָא “עֵץ הַנֶּצַח”, עֵץ גָּדוֹל, רָם וְנִשָּׂא עַד עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם. שָׁרָשָׁיו – בַּרְזֶל וּבְדִיל, גִּזְעוֹ – כֶּסֶף וּנְחשֶׁת, עָלָיו – עֲלֵי זָהָב, תַּפּוּחָיו – תַּפּוּחֵי יַהֲלֹם וְשֹׁהַם. וּבָעֵץ הַזֶּה אֶלֶף אֲלָפִים עָלֶה. וְהָיָה כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִשָּׂא עָלֶה אֶחָד מִמֶּנּוּ בְּחָזֵהוּ – יִחְיֶה, מֵעֵת שֵׂאתוֹ אֶת הֶעָלֶה, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְחֵץ אוֹיֵב לֹא יַמִּיתֵנוּ וּפֶגַע מָוֶת לֹא יִגְּפֶנּוּ, עַד מְלֹאת לוֹ מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וּבוּדָה יְצַוֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי לֶאֱסֹף לוֹ אֶלֶף אֲלָפִים אַנְשֵׁי חַיִל – קְצִינִים וְשָׂרִים, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל – וְיִתֵּן עַל חָזֵהוּ וְעַל חָזֶה אִישׁ וָאִישׁ עָלֶה אֶחָד, וְהָיָה – הוּא יַאֲרִיךְ יָמִים רַבִּים, וּצְבָאוֹ – בֶּן אַלְמָוֶת יִהְיֶה, כִּי בְּבוֹא יְמֵי הַצָּבָא הָאֶחָד וַיָּבֹא אַחֵר תַּחְתָּיו – לְעוֹלְמֵי עַד, וְכֵן לֹא יֵדַע פַּחַד מִלְחָמָה לְעוֹלָם וְלֹא יִירָא אוֹיֵב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי, אֵין תְּפוּנָה כִּי יָקוּם וְיִסַּע לְמַסָּעוֹ כִּי יִכְבַּד עָלָיו דְּבַר הַחֲלוֹם לִמְאֹד מְאֹד – וְהוּא, הַקּוֹסֵם, בְּהִתְחַפְּשׂוּ לְשַׂר הַמַּשְׁקִים וּבִהְיוֹתוֹ קָרוֹב אֵלָיו כָּל הַיָּמִים יְטַבְּעֵהוּ בְּנָקֵל בִּהְיוֹתָם בְּלֵב יַמִּים.

אָז מָחֲאוּ כַּף בְּרֹב צָהֳלָה כָּל הַנֶּאֱסָפִים בְּשָׁמְעָם אֶת דְּבַר הָעֵצָה הַמַּפְלִיאָה.

וְיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַקּוֹסֵם: כַּמָּה יַאֲרְכוּ יְמֵי מַסָּעֲךָ לְהֹדּוֹ? הֵן רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים!

וַיַּעַן הַקּוֹסֵם וַיֹּאמַר: יוֹם לְשָׁבוּעַ, יוֹם לְשָׁבוּעַ.

וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: מָחָר יֵצֵא הַקּוֹסֵם לְדַרְכּוֹ. וְאָנוּ נָחֵל מִן הָרֶגַע הַזֶּה לְהָכִין אֶת צִבְאוֹתֵינוּ וּכְלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ וְנֵצֵא לְמָחָר לְדַרְכֵּנוּ – כִּי רַב הַדֶּרֶךְ לָנוּ וּמִי יִתֵּן וְנַגִּיעַ לְהֹדּוֹ מִקֵּץ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.

הַמְּכַשֵּׁף יָצָא לְמָחֳרָת לְדַרְכּוֹ – וַאֲנִי עַפְתִּי אַחֲרָיו מִמַּעַל בְּמֶרְחָק וּבַסֵּתֶר לְבַל תִּרְאֵנִי עֵינוֹ. עַפְתִּי בַּאֲשֶׁר הָלַךְ. לֹא נָטִיתִי יָמִין וּשְׂמֹאל. יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא לִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה טֶרֶף לְפִי. יָמִים רָעַבְתִּי, יָמִים צָמֵאתִי, וְיֵשׁ אֲשֶׁר חָשְׁבוּ כְּנָפַי לְהִנָּתֵק מִגּוּפִי מֵרֹב עָמַל תְּעוּפָה; אַךְ לֹא רָחַקְתִּי מִמֶּנּוּ; יָמִים הִקְדַּמְתִּיו בִּמְעַט וְיָמִים הִקְדִּימַנִי הוּא בְּרֹב כְּשָׁפָיו. וְהִנֵּה עַתָּה, זֶה עַתָּה, הִגִּיעַ הַצַּר וְהַמַּשְׁחִית בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר. אַחֲרֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יֵדַע אֶת מְקוֹם אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וַיִּגַּשׁ לְמַעֲשֶׂה הַמִּרְמָה וְהַתּוֹעֵבָה לְהַשְׁקוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ סַם־הַמְּבוּכָה, וַאֲנִי בָּאתִי לְעֵת כָּזֹאת הֵנָּה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ הַצָּלָה וִישׁוּעָה, אֲבָל הַאוּכַל עֲשׂוֹת דָּבָר? מִי יָבִין לְקוֹלִי? אֵיכָה יִוָּדַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ? מִי יְגַלֶּה אֶת אָזְנָיו? נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיַּי! אֵיכָכָה אָפֵר אֲנִי בְּרִית־הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לַאֲבוֹתַי מֵאָז אֶלֶף שָׁנָה? אֵיכָכָה אֶרְאֶה בָּרָעָה וּבְאָבְדָן אֲשֶׁר יִמְצְאוּ לְעַם גָּדוֹל וְשָׁלֵם?

– אֱלֹהִים טוֹבִים, אֱלֹהִים גְּדוֹלִים, הַצִּילוּ, הַצִּילוּ אֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶת עַמֵּנוּ – הָגוּ כָּל הַיּוֹנִים נְכָאִים וּנְהִי, וְתוֹרֵדְנָה אֶת רֹאשָׁן בִּיגוֹנָן.

אָז קַמְתִּי אֲנִי מִמְּקוֹמִי וְאָמַרְתִּי לַיּוֹנָה בְּנִיב שְׂפָתָהּ:

– אַל תַּרְבִּי לְךָ יָגוֹן וַאֲנָחָה, הֲגִיגְיָה, הֵרָגְעִי, וְהֵרָגַעְנָה וּשְׁקֹטְנָה כֻּלְּכֶן. שָׁמַעְתִּי אֲנִי וְהֵבַנְתִּי לְכָל דְּבָרַיִךְ. מָחָר אֲסַפֵּר אֶת כָּל הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים.

הַיּוֹנִים זָקְפוּ רֹאשָׁן בִּפְלִיאָה גְּדוֹלָה, אַךְ בִּרְאוֹתָן כִּי לְנָכוֹן עָמַדְתִּי לִפְנֵיהֶן וְאָבִין דִּבְרֵיהֶן וַאֲדַבֵּר בִּשְׂפָתָן – נִתְּרוּ בִּמְקוֹמָן וְתָעֹפְנָה וּתְרַפְרֵפְנָה בְּכַנְפֵיהֶן בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל. וְתוֹדֶינָה לָאֵל.

כַּאֲשֶׁר גָּמַר הַבָּחוּר אֶת דְּבָרוֹ וַיִּשְׁתֹּק, הִבִּיטוּ הַנֶּאֱסָפִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כְּמוֹ לֹא הֶאֱמִינוּ לְדִבְרֵי סִתְרֵי הָרָזִים, וְיִהְיוּ מַחְרִישִׁים כִּילָדִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דִּבְרֵי אַגָּדַת פְּלָאִים…

וְהַבָּחוּר הִשְׁקִיף אֶל הַחַלּוֹן וַיֱּהֶמֶה כְּאַחַת הַיּוֹנִים. אָז יִשְּׁמַע לְפֶתַע רִפְרוּף כָּנָף וְהִנֵּה – הַיּוֹנָה הַלְּבָנָה, הַגְּדוֹלָה, עָפָה וְתִכָּנֵס אֶל הָאוּלָם וַתַּעֲמֹד עַל כַּף יַד הַבָּחוּר, וַיְשׂוֹחַח אִתָּהּ לְעֵינֵי הַנֶּאֱסָפִים, וְיוֹלִיכֶנָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלִפְנֵי וִירָנָּה, וְיִּקָּחֶנָּה אֲלֵיהֶם וְיַעֲבִירוּ אֶת יָדָם עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה וַיְנַשְּׁקוּ לְרֹאשָׁהּ בְּחִבָּה וּבְרֹךְ. וַתֵּשֶׁב הַיּוֹנָה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ יָמִים מִסְפָּר – וַתֵּלֶךְ וַתָּשָׁב לְמוֹלַדְתָּהּ.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי לְחַיָּלָיו לֶאֱרֹב לַיְלָה לַיְלָה לַמְּכַשֵּׁף, אֲשֶׁר יִתְחַפֵּשׁ לְשַׂר הַמַּשְׁקִים, וְלִתְפֹּשׂ אוֹתוֹ בְּמַעֲלָלוֹ.

וַתֹּאמֶר אָז וִירָנָה לַבָּחוּר הַמְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַחַי וְהָעוֹף:

– הֵן אָמְנָם הִגְדַּלְתָּ עָשׂה בִּסְגֻלָּתְךָ, שֵׁב נָא מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵפֶן וִירָנָה לַצּוֹפֶה וַתֹּאמֶר אֵלָיו:

– הַתוּכַל, אָחִי, לְהַשְׁקִיף לְעֵבֶר אַרְצוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר מִמַּעֲרָב לְאַרְצֵנוּ – אִם תִּרְאֶה מָה מַעֲשֵׂה הַמֶּלֶךְ רָחַשְׁאֵשׁ כַּיּוֹם וְאֵיפֹה יַחֲנוּ חֵילוֹת צִבְאוֹתָיו הָרַבִּים?

וַיָּקָם הַבָּחוּר וַיָּשֶׂם פָּנָיו יַמָּהּ, וַיכוֹנֵן אֶת מֶבָּטֵי עֵינָיו לְמוּלוֹ – וְהָיָה כְּאִלּוּ תַּחְדֹּרְנָה אֶל חַלְלֵי הַמֶּרְחַקִּים הָעֲצוּמִים וְתִּצָּמַדְנָה עֵינָיו אֶל אֲשֶׁר יַבִּיט וְיִרְאֶה. רֶגַע אָרֹךְ שָׁלְטָה דּוּמִיַּת צִפִּיָּה בָּאוּלָם, וַתִּשְׁמֹר כָּל עַיִן מִקֶּרֶב הַנֶּאֱסָפִים כָּל זִיז עַפְעַף אֲשֶׁר לַצּוֹפֶה.

אַחֲרֵי זֹאת פָּתַח הַצּוֹפֶה אֶת פִּיו וַיֹּאמֶר בְּהַבִּיטוֹ יָשָׁר לְנֹכַח פָּנָיו:

– הִנֵּה כִּי כֵן… זֶהוּ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִרְכַּב עַל סוּס שָׁחוֹר כַּזֶּפֶת, הַמֶּלֶךְ עֲטוּר עֲטֶרֶת זָהָב וּפְנִינִים, וְעִמּוֹ לִוְיַת פָּרָשָׁיו הָרַבִּים. הֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל מְקוֹם חֲנוֹת הַצְּבָאוֹת בְּרָמַת קַסְוִין הָרְחָבָה וְהַגְּדוֹלָה. צִבְאוֹת חַיָּלִים, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, חוֹנִים בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָרָמָה עַל יַד אָהֳלֵיהֶם. הַפַּרְסִים, הַמָּדִים וְהַכַּשְׂדִּים, נִפְרָדִים הֵמָּה לְמַרְאֶה לְבוּשָׁם לִשְׁלשָׁה מַחֲנוֹת, כַּאֲשֶׁר סִפְּרָה הַיּוֹנָה. נֶשֶׁק וָזַיִן לָרֹב נִצְבָּר, עֲרֵמוֹת־עֲרֵמוֹת, כְּהָרִים מִסְּבִיבָם. מֵאָחוֹרֵיהֶם יְכַסּוּ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה אַלְפֵי אֲלָפִים מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַמִּקְנֶה.

הִנֵּה יַעַמְדוּ כַּשּׁוּרָה וְכַחֹק אַלְפֵי הַגְּדוּדִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב, כַּאֲשֶׁר יִדָּמֶה, לְפַקֵּד אֶת צִבְאוֹתָיו.

הִנֵּה הוֹפִיעוּ מִיָּמִין מֶלֶךְ מָדַי וּמֶלֶךְ כַּשְׂדִים.

וַיַּפְסֵק הַבָּחוּר רְגָעִים אֲחָדִים אֶת דְּבָרָיו וְאַחַר הוֹסִיף:

– הִנֵּה שָׂמוּ הַמְנַגְּנִים אֶת כְּלֵי הַזִּמְרָה בְּפִיהֶם…

הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ…

הוּרְמוּ רִבְבוֹת הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים…

הוּרָדוּ…

הַמֶּלֶךְ שָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ…

הוּא כַּנִּרְאֶה, יִשָּׂא דְּבָרוֹ לִפְנֵי הַצְּבָאוֹת וִינוֹפֵף אֶת חַרְבּוֹ…

מִתְנוֹסְסִים דְּגָלִים…

הָאָהֲלִים נֶעֱתָּקִים…

הַמַּחֲנֶה נָע…

הַמֶּלֶךְ, אַחֲרָיו גַּם שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֲחֵרִים, נוֹסְעִים קָדִימָה…

הוֹלְכִים הַגְּדוּדִים…

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי בְּקֹצֶר רוּחַ:

– רַב לְךָ, הַבָּחוּר, מָה טַּעַם כִּי נִשְׁמַע לְקוֹל הַדְּבָרִים וְעֵינֵינוּ בַּל תֵּרָאֶינָה דָבָר. מִי יִתֵּן וְיָכֹלְנוּ גַם אָנוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בְּפִיךָ.

אָז יָקוּם הָאָח הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמַר:

– בִּי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי אֲגַלֶּה גַּם אֶת עֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים: קוֹסֵם אֲנִי – אַךְ לֹא כַּקּוֹסְמִים פּוֹעֲלֵי עָמָל וְרָעָה – כִּי רַק לִבְרָכָה וְלִישׁוּעָה אֶקְסֹם קְסָמָי. תּוּבָא נָא לִי כּוֹס מַיִם זַכִּים.

וְיָבִיאוּ לַבָּחוּר עַד מְהֵרָה.

אָז יִקַּח אֶת הַכּוֹס וִיקָרְבֶנָּה אֶל פִּיו – וְיִלְחַשׁ בְּתוֹכָהּ רֶגַע קָט.

אַחֲרֵי זֹאת – הִזָּה הַקּוֹסֵם מִן הַכּוֹס נֶטֶף נֶטֶף דַּק בְּעֵינֵי כָּל הַנֶּאֱסָפִים – וְיֹאמַר:

– שׁוּרוּ עַתָּה נִכְחֲכֶם וּרְאוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר אָחִי הַצּוֹפֶה.

אָז יַטּוּ הַנֶּאֱסָפִים פְּנֵיהֶם מוּל הַחַלּוֹנוֹת הָרָמִים – וַיִּפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְיִפְעֲרוּ פִּיהֶם בְּרֹב תִּמָּהוֹן. כִּי נִגְלֹה נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם כָּל הַמַּרְאֶה כְּדִבְרֵי הַצּוֹפֶה, וַיָּקָם קוֹל שִׂיחַ וָשִׂיג בֵּין הַנֶּאֱסָפִים, וִידַבְּרוּ קוֹל רָם וְהוֹמֶה לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם בִּדְבַר שְׁלֹשֶׁת הַמְלָכִים, הַצְּבָאוֹת הָעֲצוּמִים וְהָעֲבֻדָּה הָרַבָּה וְהַכַּבִּירָה.

וַיְהִי אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים, וַיִּשְׁפֹּךְ הַקּוֹסֵם אֶת הַמַּיִם מִן הַכּוֹס אַרְצָה – וַיֵּעָלֵם הַמַּרְאֶה מֵעֵינֵי הַנֶּאֱסָפִים, וַיָּשׁוּבוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ כַּהֲלוּמֵי חֲלוֹם מַבְהִיל עַד רֶתֶת לֵב וְכִשְׁלוֹן בִּרְכַּיִם.

וְתֹאמַר וִירָנָה לַצּוֹפֶה וְלַקּוֹסֵם:

– שְׁבוּ נָא, אַחִים יְקָרִים, מֻפְלָאִים, מִשְּׂמֹאל וְחַכּוּ לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וַיְהִי בְּקוּם הָאָח הַשְּׁמִינִי, הַמְנַחֵשׁ, וַתֵּפֶן וִירָנָה אֵלָיו וְתֹּאמַר:

– בַּמֶּה יִבָּחֲנוּ דְבָרֶיךָ, אָחִי?

וַיֹּאמֶר הַמְנַחֵשׁ:

– אֵין טוֹב – כִּי אִם יֵלְכוּ הַשּׁוֹעֲרִים הָרְחוֹבָה, וְהָיָה אֶת אֲשֶׁר יִפְגְּשׁוּ בָּרִאשׁוֹנָה לִקְרָאתָם, אִם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה, זָקֵן אוֹ בָּחוּר – יְבִיאוּהוּ לְפָנֵינוּ – וַאֲנִי אֲנַחֵשׁ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו וַאֲשֶׁר יֶאֱתֶה לוֹ.

וַיֵרְדוּ הַשּׁוֹעֲרִים אֶל הָרְחוֹב – וְיָבִיאוּ אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר נַעֲרָה כְּבַת עֶשְׂרִים. מַרְאֶהָ כְּאַחַת מִבְּנוֹת הָעֲנִיִּים, בְּגָדֶיהָ דַּלִּים וּבְלוּיִים, אַךְ תָּאֳרָהּ נֶחְמָד לָעַיִן וְחֵן וָיֹפִי הוּצְקוּ בְּכָל פָּנֶיהָ.

כְּעָמְדָּהּ לִפְנֵי הַמְנַחֵשׁ וַיִּתֵּן הַלָּז אֶת עֵינָיו בָּהּ וְיַעֲמִיקוּ מַבָּטָיו בְּפָנֶיהָ. אָז יוֹצִיא הַמְנַחֵשׁ אֶת קַסְתּוֹ מֵאַבְנֵטוֹ וַיִּטְבֹּל קוּלְמוּסוֹ בַּדְּיוֹ, וַיַּעֲבֵר בְּכַף יָדוֹ קַוִּים רַבִּים לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב. וַיְהִי בְּהַבִּיטוֹ שֵׁנִית בְּפָנֶיהָ, וַיֶּאֱרְכוּ מַבָּטָיו רְגָעִים רַבִּים, וְיִפְקַח אֶת עֵינָיו מֵרֶגַע לְרֶגַע וַיִּשְׁקַע בְּמַחְשְׁבוֹתָיו בְּדוּמִיָּה – וְיִהְיוּ פָּנָיו אֲחוּזֵי תִּמָּהוֹן וָפֶלֶא.

אַחֲרֵי כֵן פָּתַח הַמְנַחֵשׁ אֶת דְּבָרוֹ, בְּהַבִּיטוֹ בְּכַף יָדוֹ כְּקוֹרֵא מִסֵּפֶר וַיֹּאמַר:

– שְׁמָעוּנִי נָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְכָל יוֹשְׁבֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ: לַנַּעֲרָה הַזֹּאת עוֹד שֶׁבַע אֲחָיוֹת – וְהִיא הַשְּׁמִינִית, הַצְּעִירָה.

וַתָּנַע הַנַּעֲרָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּהַצְדִּיקָהּ דְּבָרָיו.

– אֲבִיהֶן צַיָּד הָיָה, אִישׁ מִבְּנֵי הָעֲנִיִּים, תּוֹשַׁב הָאִיִּים. וַיָּמֹת הָאִישׁ בְּעָנְיוֹ זֶה עֶשֶׂר שָׁנִים וַתִּשָּׁאַרְנָה בְּנוֹתָיו בְּעֹנִי וּבְמַחְסוֹר, וְתֵלַכְנָה הֵן וְאִמָּן הָלוֹךְ וְנָדוֹד עַד הַגִּיעָן הֵנָּה – אֶל עִיר הַבִּירָה וְהֵן גָּרוֹת כַּיּוֹם בְּאַחַד הַמַּרְתְּפִים אֲשֶׁר בִּקְצוֹת הָעִיר.

– נָכוֹן הַדָּבָר – עָנְתָה הַנַּעֲרָה מִשְׁתָּאָה.

– אוּלָם, אֵם הַבָּנוֹת הָאֵלּוּ – בַּת מֶלֶךְ הֹדּוּ הִיא, הִיא אָחוֹת מַלְכֵּנוּ. אֲחוֹתְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – פָּנָה הַמְנַחֵשׁ לְמוּל הַמֶּלֶךְ.

– הַאֻמְנָם? – נִשְׁמְעָה לְפֶתַע שְׁאֵלַת פֶּלֶא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּמִפִּי הַנֶּאֱסָפִים גַּם יַחַד. וַתַּבֵּט הַנַּעֲרָה סְבִיבָהּ מִשְׁתָּאָה לְשֵׁמַע אָזְנֶיהָ.

וַיּוֹסֵף הַמְנַחֵשׁ וַיַּבֵּט אֶל כַּף יָדוֹ וַיְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו כְּקוֹרֵא בְּסֵפֶר פָּתוּחַ:

– מַלְכֵּנוּ, הַיּוֹשֵׁב אִתָּנוּ כַּיּוֹם, בֶּן מֶלֶךְ הוּא, בֶּן הַמֶּלֶךְ הַקּוֹדֵם אֲשֶׁר בָּאָרֶץ – וְזֶה דְּבַר הַקּוֹרוֹת:

"אָבִי מַלְכֵּנוּ אֲשֶׁר טָבַע בִּמְצוּלוֹת יָם – אַף כִּי מֶלֶךְ חָכָם וְנָבוֹן הָיָה לֹא מוֹת יְשָׁרִים מֵת כִּי אִם בַּעֲווֹנוֹ. הַלֹּא תֵּדְעוּן אַתֶּם זֹאת אֶל נָכוֹן: חֲמַת אֱלֹהֵי נַהֲרוֹת הָאָרֶץ נִתְּכָה עָלָיו וַיִּשְׁלְחוּ בּוֹ קֶצֶף סַעֲרָם וַיְהִי טֶרֶף זִרְמֵיהֶם.

עֲווֹנוֹ הָיָה – כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה – כִּי הֵפֵר בְּרִית אָבוֹת וַיִּבֶז רְצוֹן הָאֵלִים: מִימוֹת עוֹלָם, מִיּוֹם הִוָּסֵד הֹדּוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִצְוַת הָאֵלִים הִיא לְהִתְרַחֵץ בְּנַהֲרוֹת הָאָרֶץ בְּ"יוֹם הַטָּהֳרָה". הֵן שׂוּמָה עַל כָּל הֹדִּי, אִישׁ וְאִשָּׁה מִבֶּן עֶשֶׂר וָמַעְלָה, עָשִׁיר וָדַל, שַׂר וָעֶבֶד, מֶלֶךְ וְשׁוֹפֵט – לִטְבֹּל בְּ"יוֹם הַטָּהֳרָה", גְּבָרִים לְבַד וְנָשִׁים לְבַד בְּכָל הַנְּהָרוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. כִּי בַּיּוֹם הַהוּא טָהֹר יְטַהֲרוּ הָאֵלִים אֶת הָאָדָם מֵחֵטְאוֹ וִיכַפְּרוּ עֲווֹנוֹ.

אַךְ בְּבוֹא “יוֹם הַטָּהֳרָה” בְּאַחַת הַשָּׁנִים, זֶה יְמוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיְמָאֵן הַמֶּלֶךְ, הוּא אֲבִי מַלְכֵּנוּ, לִטְבֹּל בְּ"יוֹם הַטָּהֳרָה" כְּכָל הָעָם; כִּי אָמַר בְּרוּם לִבּוֹ: לֹא כְּכָל הָאָדָם הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יֶחֱטָא הַמֶּלֶךְ, כִּי לָאֵלִים יִדְמֶה וְלֹא יָאֶה לוֹ כָּזֹאת – וַיִּדְחֶה אֶת טְבִילָתוֹ.

וַיְהִי הַמַּעֲשֶׂה רַע בְּעֵינֵי הָאֵלִים, וְיִּשְׁמְרוּ לוֹ עֶבְרָתָם.

וַיְהִי לִימוֹת הָאָבִיב, וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ וּבִתּוֹ הַתְּאוֹמִים, הֵם מַלְכֵּנוּ וְאֵם הַבָּנוֹת הַנִּמְצָאוֹת כַּיּוֹם בָּעִיר הַזּוּ, לָשׁוּט בְּסִירוֹת בִּנְהַר גַּנְגֵּס הַקָּדוֹשׁ, וַיֵּרְדוּ עִמָּם כָּל “צְבָא הַשּׂוֹחִים” הַשּׁוֹמְרִים – כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ לִבְלִי רֶדֶת עַל פְּנֵי מַיִם בְּלִי “צְבָא הַשּׂוֹחִים”, לְבַל יִקְרֶה אָסוֹן אֶת הָאָרֶץ.

וַיְהִי אַךְ רָחֲקוּ רְגָעִים מִסְפַּר מִשְּׂפַת הַנָּהָר – וַיִּשָּׁמַע לְפֶתַע הֹלֶם עַז כְּקוֹל רַעַם אַדִּיר וְיִזְדַּעְזְעוּ מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ כִּי פָּרְצָה אֵשׁ לֶהָבָה מִלּוֹעַ אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר בָּאִיִּים הַקְּרוֹבִים – וְתִּרְעַד הָאֲדָמָה. אָז תָּקוּם בִּן רֶגַע רוּחַ סְעָרָה: בִּרְקֵי אֵשׁ לוֹהֶטֶת וְרַעֲמֵי זְוָעָה פָּרְצוּ וַיְזַנְּקוּ מִכָּל עֵבֶר, חַשְׁרַת עָבִים שְׁחוֹרוֹת כִּסְתָּהּ פְּנֵי שָׁמַיִם וּמַיִם, וַיִּגְעֲשׁוּ וַיִּרְעֲשׁוּ גַּלֵּי הַנָּהָר, כְּמוֹ רָתְחוּ מִמְּצוּלוֹתָם – וַיַּהַפְכוּ אֶת כָּל הַסִּירוֹת הַמַּיְמָה; רַבִּים מִן בְּנֵי הַצָּבָא אָבְדוּ וְרַבִּים נִצְלוּ, אַךְ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה צָלְלוּ וַיֵּעָלְמוּ – וַיִּסָּחֲבוּ בַּעֲווֹנָם לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם הַבֶּנְגָּלִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְאוּלָם הַתְּאוֹמִים, הַבֵּן וְהַבַּת, הוּא מַלְכֵּנוּ וַאֲחוֹתוֹ אֲשֶׁר חָפוּ מִפֶּשַׁע, נָדוֹנוּ בִּרְצוֹן הָאֵלִים לְחַיֵּי גָּלוּת, שִׁפְלוּת וָבוּז בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מַלְכוּת בַּעֲווֹן הוֹרֵיהֶם – כִּי לֹא הוּרְדוּ לִטְבִילָה בִּהְיוֹתָם בְּנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים תְּמִימוֹת – כַּחֹק וְכַמִּשְׁפָּט. וַתְּהִי גַּם גְּזֵרַת הָאֵלִים לְהַכּוֹתָם בְּשִׁמְמוֹן לֵב, וַיִּשָׁכַח וַיִּמָּחֶה כָּלִיל דְּבַר עֲבָרָם וּבֵיתָם מִקֶּרֶב לִבָּם.

וְגַלֵּי הַיָּם פְּלָטוּם וְיַּשְׁלִיכוּם אֶל אַחַד הַיְּעָרוֹת הַסְּבוּכִים אֲשֶׁר בְּאַחַד הָאִיִּים בַּדָּרוֹם.

וַיְזַמְּנוּ הָאֵלִים דַּיָּג עָנִי אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיְלָדִים – וְיִקָּחֵם בְּרַחֲמָיו אֶל בֵּיתוֹ. אַךְ מֵאֵת הָאֵלִים הָיְתָה, כִּי יִשָּׁכַח כָּל עֲבָרָם מִזִּכְרוֹנָם וְלֹא יָדְעוּ סַפֵּר לְאִישׁ מִי הֵמָּה וְאֵי מוֹצָאָם – כִּימֵי דּוֹר אָדָם: שִׁבְעִים שָׁנָה. וְהִנֵּה, כַּיּוֹם, תַּמּוּ שִׁבְעִים הַשָּׁנָה, כִּי בְּנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים הָיוּ הַיְּלָדִים וּתְמוֹל הֵן מָלְאוּ לְמַלְכֵּנוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה – וּלְנָכוֹן שָׁב כֹּחַ זִכְרוֹנְךָ עַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, – פָּנָה הַמְנַחֵשׁ אֵלָיו – בְּסַפְּרִי אֶת הַקּוֹרוֹת לְאָזְנֶיךָ, וְעָלֹה יַעֲלוּ עַתָּה עַל לִבְּךָ זִכְרוֹנוֹת יְמֵי יַלְדוּתְךָ".

– כֵּן, בְּנִי, בְּנִי – עָנָה הַמֶּלֶךְ בַּלָּאט, כְּנֵעוֹר מִתַּרְדֵּמַת שָׁנִים – נָגוֹל עַתָּה הַמַּסְוֶה מֵעַל זִכְרוֹנִי. זָכוֹר אֶזְכֹּר אֶת שְׁנוֹת יְמֵי יַלְדוּתִי, וְזָכֹר אֶזְכּוֹר לְנָכוֹן, כִּנְכוֹן הַיּוֹם, אֶת יוֹם רִדְתֵּנוּ, אָבִי וְאִמִּי וַאֲנִי וַאֲחוֹתִי, אֶל סִירוֹת הַשַּׁיִט, אַךְ הַמְשֵׁךְ וְסַפֵּר נָא אֶת הַקּוֹרוֹת הַבָּאוֹת, כִּי לְךָ נָאֶה לְסַפֵּר, בְּנִי.

וְיִּהְיוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים מַקְשִׁיבִים בְּכָל מְאֹדָם בְּדוּמִיָּה רַבָּה אֶל דִּבְרֵי הַמְנַחֵשׁ.

וְיּוֹסֵף לְסַפֵּר בַּהַבִּיטוֹ אֶל כַּף יָדוֹ:

"אָז תִּשָּׁאֵר אַרְצֵנוּ, כַּאֲשֶׁר תֵּדְעוּ, בְּאֵין מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט, וַתְּהִי הָאָרֶץ עֲזוּבָה עֶשְׂרִים שָׁנָה. וּבִתְקוּפַת עֶשְׂרִים הַשָּׁנָה גָּבְרוּ תְלָאוֹת הַגּוֹלָה עַל רָאשֵׁי הָאַחִים כַּמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.

בְּבֵית הַדַּיָּג הָיָה גּוֹרָלָם רַע וּמַמְאִיר, כִּי הַדַּיָּג אָמְנָם טוֹב לֵבָב וְרַחְמָן הָיָה, אַךְ אִשְׁתּוֹ קְשַׁת־לֵבָב, מִרְשַׁעַת וְאַכְזְרִיָה הָיְתָה וְתִּשְׂנָא אֶת הַיְלָדִים הַזָּרִים אֲשֶׁר בָּאוּ לִגְזוֹל פְּרוּסַת הַלֶּחֶם מִפִּי יְלָדֶיהָ, כִּי חֲמִשָּׁה יְלָדִים הָיוּ לַדַּיָּג הֶעָנִי וַיְחַלֵּק אֶת פִּתּוֹ בֵּין יְלָדָיו וּבֵין הַיְלָדִים הָאֲסוּפִים".

– נְכוֹנִים, נְכוֹנִים הַדְּבָרִים, צָדַקְתָּ בְּנִי – דִּבֵּר הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ לְנַפְשׁוֹ.

"וַתְּהִי הָאִשָּׁה מַעֲבִידָה אֶת הַיְלָדִים בְּכָל רַע – וַיָּבוֹאוּ לָהֶם יְמֵי רָעָב וְיָגוֹן. בַּיָּמִים רָאוּ עָמָל וַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, וּבַלֵּילוֹת – נְדוּדִים וְנִקְיוֹן שִׁנַיִם. יְחֵפִים הָלְכוּ, קְרוּעִים וּגְלוּיֵי בָּשָׂר. בְּיָדָם חָטְבוּ עֵצִים מִן הַיַּעַר, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִן הַנָּהָר הָרָחוֹק וְיֵלְכוּ פְּצוּעֵי יַד וָרֶגֶל. כִּי לָרֹב נִפְקַד מָגִנָּם, הַדַּיָּג, מִבֵּיתוֹ בְּנוּדוֹ לְמֶרְחָק לָדוּג וְלִמְצֹא טֶרֶף לְבֵיתוֹ.

וְיֶּאֱרְכוּ לָהֶם הַיָּמִים בְּבֵית הַדַּיָּג – כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים.

אַךְ הַנַּעַר, מַלְכֵּנוּ, בְּקֻצּוֹ מִפְּנֵי רֹעַ יַד הָאִשָּׁה וּבְבוּזוֹ אֶת הָעַבְדוּת וְהַשִּׁפְלוּת וְאֶת פַּת לֶחֶם הַחֶסֶד אֲשֶׁר אָכַל, עָזַב אֶת הַבַּיִת וְיִבְרַח לְנַפְשׁוֹ בְּעֵירוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל – וַיְהִי נָע וְנָד בָּאָרֶץ. שָׁנִים עַל שָׁנִים עָבְרוּ, וַיְהִי דַּרְכֵּהוּ בַּיְּעָרוֹת וּבְעַרְבוֹת הָאָרֶץ – כִּי בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם לֹא יָדַע מַרְגּוֹעַ וּמְנוּחָה. כִּי כֵן הָיָה דְבַר הָאֵלִים כִּי יֵקַלּוּ הַנְּעָרִים בְּעֵינֵי הָאָדָם עַל כִּי בָּזוּ וְהֵקֵלּוּ הוֹרֵיהֶם אֶת דֶּרֶךְ בְּנֵי הָאָדָם – וִיבַקֵּשׁ הַנַּעַר אֶת דַּרְכּוֹ וְגוֹרָלוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – בְּלִי דַּעְתּוֹ עַד מָה – וְיֵּלֵךְ קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ כָּל הַיָּמִים. וְיִגְדַּל הַנַּעַר וַיְהִי לְאִישׁ הַשָּׂדֶה, וַיְהִי טַרְפּוֹ פַּעַם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּפַעַם עֵשֶׂב הָאֲדָמָה.

אַךְ הָאָחוֹת, הִיא אֵם הַבָּנוֹת, נִשְׁאֲרָה בַּעֲבוֹדָתָהּ וּבְשִׁפְלוּתָהּ בְּבֵית הַדַּיִג, וְיַעַן לֹא דָּרְשָׁה וְלֹא בִּקְּשָׁה לְהִגָּאֵל מֵעֲבוֹדָתָהּ, וַיַּזְנִיחוּהָ הָאֵלִים וַיַּסְתִּירוּ אֶת פְּנֵיהֶם מִגּוֹרָלָהּ. הִיא נִשְׁאֲרָה בְּבֵית הַדַּיָּג עַד כִּי גָּדְלָה, וְתִּמְכְּרֶנָּה אֵשֶׁת הַדַּיָג לְאַחַד הַצַּיָּדִים וּתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה. וּבִרְבוֹת הַשָּׁנִים וַתֵּלֶד לוֹ אֶת הַבָּנוֹת הָאֵלֶּה, אַחְיוֹת זֹאת הָעַלְמָה – אַךְ הַצַּיָּד לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים כִּי טָרוֹף טֹרַף בְּצִפָּרְנֵי נָמֵר עַז, וְיֹּאבַד מִן הָאָרֶץ, וּבְהִשָּׁאֵר הָאִשָּׁה וְהַיְּלָדוֹת בְּאֵין תּוֹמֵךְ וְעוֹזֵר, וַיָּנוּדוּ מֵעִיר לְעִיר וּמִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, עַד הַגִּיעָן לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר אֶל הַבִּירָה – וְהִנָּן יוֹשְׁבוֹת כַּיּוֹם בְּעֹנִי וּבְדַלּוּת, טוֹוֹת בְּצֶמֶר וְאוֹרְגוֹת בְּפִשְׁתָּן לִמְצֹא אֶת לֶחֶם יוֹמָן.

וְהַנַּעַר – מַלְכֵּנוּ – גָּדַל וַיְהִי לָאִישׁ, אַךְ פִּגְעֵי נְדוּדָיו וּתְלָאוֹתָיו רָדְפוּ אוֹתוֹ כְּמֵאָז, וַיְהִי הַיּוֹם, בִּקְשׁוֹת עָלָיו רוּחוֹ, וַיִּפֹּל אַפָּיִם אַרְצָה וְיֵבְךְּ מִמְּצוּקַת לִבּוֹ בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְיִרְצוּ הָאֵלִים אֶת בִּכּוּרֵי דִּמְעוֹת בֶּן מֶלֶךְ וַיַּפִּילוּ עָלָיו תַּרְדֵּמָה בַּאֲשֶׁר הָיָה שָׁם. וּבַחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה דְּמוּת מַלְאָךְ, אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה אֵלָיו מֵאֵת הָאֵלִים, מְדַבֶּרֶת אֵלָיו לֵאמֹר: לֵךְ לְדַרְכְּךָ יָמָּה, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וּלְעֵת הַבֹּקֶר תִּמְצָא בְּחוֹרְשָׁה קְטַנָּה מִיָּמִין אֶת “עֵשֶׂב הַיְּשׁוּעָה”, הוּא עֵשֶׂב הָרַעַל לַתַּנִּינִים אֲשֶׁר בַּיָּם. וְלָקַחְתָּ מִמֶּנּוּ מְלֹא יָדֶיךָ וְסַרְתָּ בְּדַרְכְּךָ קָדִימָה לְעִיר הַבִּירָה וְיָרַדְתָּ שָׁמָּה אֶל הַנָּהָר עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, אָז יִקְרַב לִקְרָאתְךָ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל וּפָעַר פִּיו לְבַלְעֵךְ: וְאַתָּה הַקְדִּימֵהוּ וְהַשְׁלֵךְ אֶל לוֹעוֹ אֶל אֲלֻמַּת הָעֵשֶׂב וְיָמוּת – וְעָלִיתָ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה".

– כֵּן, צָדְקוּ דְּבָרֶיךָ כְּתוּמָם… בָּחוּר יָקָר – נִשְׁמַע קוֹל הַמֶּלֶךְ לְפֶתַע בַּדּוּמִיָּה אֲשֶׁר נָחָה בָּאוּלָם בְּדַבֵּר הַנַּעַר אֶת דְּבָרָיו.

וַיְכַל הַבָּחוּר אֶת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ: “וַאֲשֶׁר הָיָה אַחֲרֵי זֹאת, בַּעֲלוֹת מַלְכֵּנוּ עַל כִּסֵּא הַמְלוּכָה, הֵן יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כֻּלְּכֶם הַיּוֹשְׁבִים פֹּה”.

הַמְנַחֵשׁ כִּלָּה אֶת דְּבָרָיו, וַיַּבִּיטוּ הַנֶּאֱסָפִים אִישׁ אֶל פְּנֵי אָחִיו, כְּמוֹ אָמְרוּ לְהִוָּכַח, אִם לֹא מִקְסַם כָּזָב אָחַז אֶת רוּחָם – וְיַעֲבִירוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל עֵינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר יַעֲבִיר הַמִּתְעוֹרֵר מִשְׁנָתוֹ קוּרֵי הַתַּרְדֵּמָה מֵעַל עֵינָיו.

וַתְּהִי שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וְכָל הַנֶּאֱסָפִים רַבָּה, בִּנְפֹל הַיּוֹם צְעִיף הַסְּתָרִים מִימֵי הֶעָבָר וּבְהִוָדַע לִפְנֵי כֹּל כִּי לֹא זָר הַמֶּלֶךְ לָאָרֶץ, כִּי בֶּן הוּא לְבֵית הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִיָּמִים רַבִּים.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶת אֲחוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

וּוִירָנָה אָמְרָה לַמְנַחֵשׁ:

– הֵן גִּלִּיתָ הַיּוֹם בִּסְגֻלָּתֵךְ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת; שֵׁב נָא מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵפֶן וַתֹּאמֶר לָאָח הַצָּעִיר:

– כִּי אָמַרְתָּ לֵב טָהוֹר לְךָ – וְהוּא מְבֻקָּשִׁי מֵאֵת הָאָדָם כָּל הַיָּמִים – אֶשְׁאֲלָה אוֹתְךָ אֵפוֹא שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹתַי וְיִבָּחֵן לִבְּךָ. וְהָיָה אִם עָנֹה תַּעֲנֶה מַעֲנֶה אֱמֶת, אוֹת הוּא כִּי מֵאֵת הָאֵלִים נִשְׁלַחְתָּ אֵלַי.

וּלְהָאַחִים פָּנְתָה וְתֹּאמַר:

– וְהָיָה אִם יִמָּצְאוּ גַּם מִקִּרְבְּכֶם אֲשֶׁר יַעֲנוּ לִשְׁאֵלוֹתַי – תָקוּם הַבְּחִירָה בֵּינֵיכֶם עַל־פִּי גּוֹרָל.

וְתִּשְׁאַל וִירָנָה הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה לֵאמֹר:

– מָה מַּר מִמָּוֶת?

וְיַּחְשְׁבוּ הַבַּחוּרִים וְכָל הַנֶּאֱסָפִים רְגָעִים מִסְפָּר וְיִהְיוּ בֵּינֵיהֶם אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַעֲנוֹת: “הָעֹנִי מַר מִמָּוֶת”, עָנָה הָאֶחָד. “הָעִוָּרוֹן” – עָנָה אַחֵר; “הַמַּאֲסָר”, “הַפְּרִידָה” – עָנוּ אֲחֵרִים. וַיְהִי בְּהַחֲרִישָׁם וַיֹּאמֶר הַצָּעִיר בְּקוֹל שָׁקֵט.

– מַר מִמָּוֶת – הַשֶּׁקֶר.

וַתָּנַע וִירָנָה רֹאשָׁהּ אֵלָיו – כְּשָׁמְעָהּ תְּשׁוּבָתוֹ.

וְתִּשְׁאַל וִירָנָה שְׁאֵלָתָהּ הַשְּׁנִיָּה:

– מִי הַמְּאֻשָּׁר עֲלֵי חֶלֶד?

וַתְּהִי תְּשׁוּבַת הָאַחִים:

– הֶחָכָם מְאֻשָּׁר מִכֹּל.

– הֶעָשִׁיר, הַמְשׁוֹרֵר, הַגִּבּוֹר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, הַקּוֹסֵם…

וְיַעֲנֶה הָאָח הַצָּעִיר בְּהֶחְרִישׁ כָּל הַמְּדַבְּרִים:

– אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר.

וְתָּאֵר וִירָנָה אֶת פָּנֶיהָ אֵלָיו בַּשְּׁנִיָּה.

וְתִּשְׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית:

– מָה אַחֲרִית עוֹלָם זֶה?

וְיִּשְׁתְּקוּ הַבַּחוּרִים – כִּי לֹא חָשְׁבוּ בָּזֹאת מֵעוֹלָם וְלֹא יָדְעוּ עֲנוֹת מִטּוֹב וְעַד רָע.

וַיֹּאמֶר הָאָח הַצָּעִיר, וְקוֹלוֹ שָׁקֵט וּפָנָיו אֲחוּזֵי מַחֲשָׁבָה:

– אַחֲרִית הָעוֹלָם? הַתְחָלָה מֵחָדָשׁ.

וַתָּקָם וִירָנָה וַתַּרְכֵּן רֹאשָׁהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְתֹּאמֶר בְּעַנְוַת חֵן:

– הוּא, הַצָּעִיר, אֲשֶׁר הוֹכִיחוּ לִי הָאֱלֹהִים.

וַתִּפֹּל דּוּמִיָּה בָּאוּלָם בֶּאֱמֹר וִירָנָה אֶת דְּבָרָהּ, וְיַבִּיטוּ הַנֶּאֱסָפִים אֶל עֵבֶר הָאַחִים הַיּוֹשְׁבִים, וַיֵּרָאֶה לְתִמְהוֹנָם מַחֲזֶה זָר וּמַפְלִיא:

הַתְּמוּנָה אֲשֶׁר עַל יַד הַצַּיָּר – נָמַסָּה בִּצְבָעֶיהָ וּתְהִי לִירִיעַת בַּד מְגֹאָלָה וְנִרְפָּשָׁה.

וּ"פֶרַח וִישְׁנוּ" – כַּמָּשׁ בִּן רֶגַע וַיִּבֹּל וַיְהִי מַרְאֵהוּ כִּסְחָבָה בָּלָה.

וְיַבִּיטוּ אֶל פְּנֵי הַגִּבּוֹר – וְהִנֵּה חָוְרוּ וְהוֹרִיקוּ כִּפְנֵי אִישׁ יְדוּעַ חֹלִי.

וְשִׂפְתֵי הַמְּשׁוֹרֵר נַעֲווּ וְיִתְפַּתְּלוּ וְיִהְיוּ מְכֹעָרִים.

וּמַרְאֶה פְּנֵי הַשּׁוֹמֵעַ שְׂפַת חַיָּה וְעוֹף – הָיָה כְּמַרְאֵה אֶחָד הַמְּשֻׁגָּעִים וּמֻכֵּי הָרוּחַ.

וְעֵינֵי הַצּוֹפֶה כָּהוּ בְּחוֹרֵיהֶן.

וְקוֹמַת הַקּוֹסֵם עֻקְּמָה וְנָכַפָּה, כְּמוֹ הֵעִיק עָלָיו מַשָּׂא כָּבֵד.

וְהַמְנַחֵשׁ גִּמְגֵּם בְּלַחַשׁ וּבִכְבֵדוּת קוֹלוֹת נְבוֹכִים.

אַךְ פְּנֵי הַבָּחוּר הַצָּעִיר זַכּוּ וְקָרְנוּ שִׁבְעָתַיִם.

וַיְהִי הַמַּחֲזֶה מַבְהִיל וּמַכְאִיב לֵב.

וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ שָׁאֲלוּ הַנֶּאֱסָפִים בְּמַבָּטֵי עֵינַיִם דּוֹמְמִים, בְּלִי הֶגֶה וָקוֹל: מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים?

אָז יָקוּם הַזָּקֵן אֲשֶׁר שָׁתַק כָּל הָעֵת הָאֲרֻכָּה וַיֹּאמַר:

– אַחֲלֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה – וַאֲדַבְּרָה כִּי יַצִּיקֵנִי דְבָרִי. וַיִּפֶן אֶל בָּנָיו בְּקוֹל נִמְרָץ וָעַז:

– אָכֵן, בָּנַי, בְּרוּכֵי הָאֵלִים הֲיִיתֶם, אַךְ – כְּכָל הָאָדָם הִנְּכֶם, וַאֲחֵיכֶם הַקָּטֹן כְּכָל הָאָדָם הִנֵּהוּ, אַךְ – בְּרוּךְ הָאֵלִים הוּא…

צָדוֹק צָדְקָה וִירָנָה הַטְּהוֹרָה! הִיא תְּבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי אֲנִי כָּל יָמַי. וַאֲנִי – מְאַת שְׁנוֹת חַיַּי כֻּלָּן נָתַתִּי לָכֶם וָאַנְחִיל לָכֶם סְגֻלּוֹת אֵלִים לְבַל יֵלֵךְ לִבְּכֶם אַחֲרֵי הָרַע וְהַכָּעוּר – וַיְהִי עָמָל כָּל חַיַּי לַשָּׁוְא וְתִקְוַת כָּל חַיַּי – מֵאָפַע.

אַתֶּם בֵּין הַרְרֵי־אֵל גְּדַלְתֶּם, וּבְקֶרֶב בְּנֵי אֱנוֹשׁ מְעַט מִזְעָר חֲיִיתֶם, אַךְ הִנֵּה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאֲכֶם בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם – וְתַּבְאִישׁוּ אֶת רֵיחֲכֶם: כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי בָּחֲרָה הַגְּבִירָה בַּאֲחֵיכֶם הַצָּעִיר, וְיִמָּלֵא לִבְּכֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה אֵלָיו, וַהֲיִיתֶם מְכֹעָרִים וְנִתְעָבִים! וְהוּא הַקָּטָן, אֲשֶׁר בִּסְגוּלַת פֶּלֶא לֹא חוֹנַן – לֹא נִמְנַע מִבּוֹא אִתְּכֶם; בְּתֹם לֵב וּבְנִקְיוֹן רוּחַ בָּא. גַּם לֹא שָׁאַל, גַּם לֹא דָּרַשׁ, גַּם לֹא קִנֵּא וְלֹא כָּאַב. וְהוּא, רַק הוּא, בָּא עַד חֵקֶר חַיֵּי אָדָם עֲלֵי תֵּבֵל. בְּשָׁתְקוֹ וּבַהֲגוֹתוֹ כָּל הַיָּמִים יָדַע כִּי מַר מִמָּוֶת הוּא הַשֶּׁקֶר: הַמָּוֶת יִגְאַל וִישַׁחְרֵר, הַמֵּת לֹא יֵדַע מְאוּמָה מֵאֲשֶׁר יֵעָשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, גַּם קְרוֹבָיו יִשְׁכָּחוּהוּ בְּרֹב הַיָּמִים וִינוּחֲמוּ, אַךְ הַשֶּׁקֶר יְשַׁעְבֵּד וְיַכְנִיעַ תָּמִיד וְהוּא הוּא פֶּתַח כָּל רָעָה עֲלֵי אֲדָמוֹת. גַּם יָדוֹעַ לֹא יְדַעְתֶּם כִּי הָאִישׁ הַמְּאֻשָּׁר הוּא אֲשֶׁר לֹא יֵדַע שֶׁקֶר, כִּי הוּא לֹא יֵדַע מַכְאוֹב יוֹם עָבַר וְלֹא יִירָא מִפַּחַד יוֹם מָחָר – וְאָמְנָם כָּזֶה הוּא הַמְּאֻשָּׁר בְּחַיָּיו. וַיָּבֶן אֲחִיכֶם לִשְׁאֵלַת הַגְּבִירָה בְּשָׁאֳלָהּ: מָה קֵץ תֵּבֵל הַלֵּזוֹ, עֵת הַשֶּׁקֶר וְהַקִּנְאָה, הַשִּׂנְאָה וְהַמַּשְׂטֵמָה, הָעֹנִי וְהַדַּלּוּת יֹאכְלוּ כָּל הַיָּמִים אֶת הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? וַיַּעַן לֵאמֹר: הַתְחָלָה מֵחָדָשׁ, כִּי שׂוּמָה עַל הָאָדָם לִבְרֹא אֶת הָאָדָם הֶחָדָשׁ.

הִנֵּה רָאֹה רְאִיתֶם כִּי שָׁוְא הִיא כָּל סְגוּלָה עֵת תִּשְׁכֹּן בְּלֵב פּוֹתֶה וְנָלוֹז, כִּי אַךְ בְּאוֹר הַלֵּב הַטָּהוֹר תּוּאַרְנָה כָּל סְגוּלוֹת הָאֵלִים.

וַאֲנִי – מַה גָּדוֹל שִׁבְרִי בְּהִכָּזֵב תִּקְוַת חַיַּי כְּיוֹם הַזֶּה!

וַיְהִי כְּדַבֵּר הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו וַיּוֹרִידוּ הָאַחִים אֶת רֹאשָׁם בְּיָגוֹן קוֹדֵר, וּבְכַלּוֹתוֹ – וְיִּתְחַנְּנוּ פֶּה אֶחָד לֵאמֹר: חָטָאנוּ הַפַּעַם. סְלַח נָא לָנוּ, חָנֵּנוּ!

וַתָּקָם וִירָנָה מִמְּקוֹמָהּ וְתֹאמַר: אֲנִי אֶתְפַּלֵּל בַּעֲדָם. וְתִפְרֹשׁ כַּפֶּיהָ בִּתְפִילָה לָאֵלִים וְתֹּאמַר:

– סִלְחוּ, אֵלִים, לַשָּׁבִים אֶל הָאֱמֶת. הַתְּשׁוּבָה – אֲחוֹת הָאֱמֶת הִיא.

וְיָשׁוּבוּ פְּנֵי הָאַחִים וּסְגוּלוֹתֵיהֶם כְּבָרִאשׁוֹנָה.

וְיָקוּמוּ הַשּׁוֹמְעִים מִסָּבִיב, וְיִשְׁאֲפוּ רוּחַ אַחֲרֵי שִׁבְתָּם שָׁעָה אֲרֻכָּה, וַיֵּקַל לְלִבָּם וְיֵדְעוּ כִּי גַּם בָּהֶם נָגְעָה יַד הָאֱמֶת לְטַהֲרָם – וְיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

ו

וַיִּבָּחֵן בַּלַּיְלָה הַהוּא שַׁר הַמַּשְׁקִים, וְיִמָּצֵא הַמְרַגֵּל הַקּוֹסֵם וַיּוּשָׂם בַּכֶּלֶא.

וּלְמִקֵּץ שָׁבוּעַ יָמִים וַיֵעָרֵךְ יוֹם כְּלוּלוֹת וִירָנָהּ עִם בְּחִירָה לְאֹמְאֵל. הוּא הָאָח הַצָּעִיר, וּכְלוּלוֹת יֶתֶר הָאַחִים עִם שְׁמוֹנֶה הָאֲחָיוֹת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ – הַגָּדוֹל לַגְּדוֹלָה וְהַצָּעִיר לַצְּעִירָה. וַיוּחַג יוֹם עֲלוֹת לְאֹמְאֵל וּוִירָנָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי, כִּי כֵן הָיָה חֶפְצוֹ, וְיִּהְיוּ הָאַחִים שָׂרֵי הַמַּמְלָכָה, אִישׁ אִישׁ לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹתָיו.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִּשְׁלַח לְאֹמְאֵל סְפָרִים וְדִבְרֵי שָׁלוֹם אֶל מַלְכֵי פָּרַס וּמָדַי וְהַכַּשְׂדִּים עַל הָאָוֶן אֲשֶׁר זָמְמוּ לַעֲשׂוֹת וְיּוֹכִיחַ לָהֶם כִּי נִגְלְתָה כָּל מִזִּמָּתָם. וְיִּשְׁלַח בַּסֵּפֶר אֶת כָּל פָּרָשַׁת גְּדוּלַת מַמְלַכְתּוֹ וּפִלְאֵי שָׂרָיו – וַיֹּאמֶר כִּי סָלוֹחַ סָלַח לָהֶם פִּשְׁעָם וְרִשְׁעָם.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ אֶל הָאוֹיֵב, וְהוּא עוֹד בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ לְהֹדּוּ, דִּבְרֵי כָּל הַכָּתוּב בַּסְּפָרִים – וְיָשׁוּבוּ נִכְלָמִים לְאַרְצוֹתָם.

*

וּמֵאֵת זֶרַע הָאַחִים קָמוּ וְנָפוֹצוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּנֵי הָאָדָם הַמְּצֻיָּנִים בִּסְגוּלוֹתֵיהֶם – הֵם הַמַּמְצִיאִים וְהַמְּגַלִּים, מֵאָז וְעַד הַיּוֹם, פִּלְאֵי הַתֶּבֶל וְהַבְּרִיאָה: מִמַּסְלוּלֵי כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מִמַּעַל בַּמְּרוֹמִים, מִמֵּרוּץ הָרוּחוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בֶּחָלָל הַמֶּרְחַבְיָה, מֵרָזֵי יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ לְמִכְמַנֶּיהָ – עַד חֵקֶר נִשְׁמַת כָּל חַי וְכָל עֵשֶׂב, עַד מִשְׁפַּט כָּל אֶבֶן וְגַרְגֵּר קָט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעַד חָפֵץ כָּל עִנְיָן בְּחַיֵּי הָאָדָם עַל הָאָרֶץ.

*

וּדְבַר חֵפֶץ וִירָנָה וּמַשָּׂא נַפְשָׁהּ הַגָּדוֹל קָם וַיֶהִי: מִבְנֵי וִירָנָה וּלְאֹמְאֵל וְצֶאֱצָאֵיהֶם נִגְלוּ וְיוֹפִיעוּ בְּנֵי אָדָם בְּרוּכֵי־אֱלֹהִים כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם, הֵם הֵם – הַנְּבִיאִים, הַמַּטִּיפִים הַגְּדוֹלִים, גַּם אַנְשֵׁי עֵט־אֱמֶת אֲשֶׁר יָקוּמוּ מִדּוֹר דּוֹר לִבְנֵי הָעַמִּים לְגִזְעֵיהֶם – עֵדוּת חַיָה לִבְנֵי אֱנוֹשׁ: כִּי יֵשׁ לָאָדָם עַל הָאָרֶץ לְהִדָּמוֹת לִבְנֵי מָרוֹם, וְכִי תְעוּדַת הָאָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת הִיא לָתוּר, לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת דֶּרֶךְ גְּאֻלַּת הָאָדָם בָּהּ יַעֲלֶה הָלֹךְ וְעָלֹה, הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם עַד יִטְהַר לִבּוֹ כָּלִיל לֵאלֹהִים.

דמשק, תרפ"א

לנכדתי ליאורה

א. דְּרוֹר לָעֲבָדִים

וַיְהִי בְּעֵת פְּרוֹץ מִלְחֶמֶת־קְרָבוֹת בֵּין צִבְאוֹת כְּנַעַן וּבֵין בְּנֵי אֶפְרַיִם וַיִּשְׁבּוּ כְּנַעֲנִים שְׁבִי רַב מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרַיִם. וּבֵין הַשְּׁבוּיִים אִישׁ זָקֵן וּבַעַל בְּעַמָּיו, הֲלֹא הוּא עֲצַמְאֵל הַנַּהֲלָלִי, הוּא וְכָל בֵּיתוֹ, בָּנָיו וּבְנֵי בָּנָיו, וַיִּמְכְּרוּם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת לַאֲרַמִּים אֲשֶׁר בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק וּבַאֲרַם צוֹבָא.

וַיִּפֹּל יְרוּמְאֵל הַנַּהֲלָלִי, הוּא הַבֵּן הַצָּעִיר לֲעֲצַמְאֵל הַזָּקֵן, עִם אִשְׁתּוֹ צָלֵחָה, בִּידֵי אִישׁ־רִמּוֹן אֲשֶׁר בַּאֲרַם צוֹבָא וְהוּא אִישׁ עָשִׁיר בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וְלוֹ מִקְנֶה רַב, צֹאן וּבָקָר וּגְמַלִּים – וַיִּהְיוּ לוֹ הַנַּהֲלָלִי וְאִשְׁתּוֹ לַעֲבָדִים.

יָמִים רַבִּים עָבְדוּ אֶת אֲדוֹנֵיהֶם בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵב תָּמִים בְּכָל עבוֹדָה בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה וַיֵּדְעוּ כָּל רוֹאֵיהֶם וּמַכִּירֵיהֶם כִּי טוֹבִים הָעִבְרִים הָאֵלֶּה לֵאלֹהִים וְלָאֲנָשִׁים וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם. בְּמוֹשַׁב רֵעִים לֹא יֵשְׁבוּ וְעִם חֶבֶר עַלִּיזִים לֹא יַעַלְזוּ, לְשׁוֹנָם לֹא תַּרְבֶּה דְבָרִים, וַאֲשֶׁר יָשִׂיחוּ – בִּתְבוּנָה וּבְיֹשֶׁר לֵב יָשִׂיחוּ וְרַק מְלֶאכֶת אֲדוֹנֵיהֶם בִּידֵיהֶם מִן בֹּקֶר עַד עֶרֶב. גַּם אֶת דַּרְכֵיהֶם, דַּרְכֵי הָעִבְרִים, יִשְׁמְרוּ בַּנֵּכָר וְאֶת שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם יִשְּׂאוּ בְּאַהֲבָה בְּכָל אֲשֶׁר עִמָּם.

כֵּן אָרְכוּ יְמֵי שִׁבְתָּם בְּנַחֲלַת אֲדוֹנֵיהֶם אִישׁ־רִמּוֹן וַיֶּאֱהָבֵם אֲדוֹנֵיהֶם וַיֵּט לָהֶם חֶסֶד וְשָׁלוֹם. וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּעֵינָיו אֲנָשִׁים לְמוֹפֵת בְּנִקְיוֹן־כַּפָּם וּבְטֹהַר לִבָּם וַיּוֹסֶף אֲהֵבָם כָּל הַיָּמִים. וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בְּבֵית אֲדוֹנֵיהֶם בָּנִים וּבָנוֹת וַיִקְרְאוּ לָהֶם שֵׁמוֹת כַּמַּשָּׂאוֹת אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אֲלֵיהֶם נַפְשָׁם בַּנֵּכָר. וַיִּקְרְאוּ לַבֵּן הַבְּכוֹר עֲנָאֵל, לֵאמֹר עֲנֵנוּ ה' כִּי קָרָאנוּ לְךָ. וְלַבֵּן הַשֵּׁנִי חוּשָׁיָה – הָחֵש נָא אֶת פְּדוּתֵנוּ. וְלַשְּׁלִישִׁית תִּרְצָה – רְצֵה ה' בָּנוּ. וְלָרְבִיעִית רֻחָמָה – יֵעוֹרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ.

וֲיְהִי כְּתֹם שֶׁבַע שָׁנִים לְעָבְדָם אֶת אִיש־רִמּוֹן וַיְהִי בְּיוֹם חַג וְשִׂמְחָה לַאֲדוֹנֵיהֶם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל רֵעָיו וִידִידָיו, וּכְטוֹב לֵב אִיש־רִמּוֹן בַּיַּיִן וַיַּרְא אֶת יְרוּמְאֵל וְאֶת אִשְׁתּוֹ רָצִים רָצֹה וָשׁוֹב וְזֵעָה רַבָּה תְכַסֶּה אֶת פְּנֵיהֶם וְאֶת גּוּפָם בְּשָׁרְתָם אֶת הַקְּרוּאִים מִלֵּב שָׁלֵם וּמֵחֵפֶץ טוֹב – אֲשֶׁר לֹא כָּעֲבָדִים הָאֲחֵרִים – וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי אִיש־רִמּוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי בְּנֵי עַמּוֹ לֵאמֹר:

– הַרְאִיתֶם אֶת עֲבָדַי הָעִבְרִים, אֶת יְרוּמְאֵל וְאֶת צָלֵחָה אֲשֶׁר אֵין כְּמוֹהֶם בָּעֲבָדִים לֶאֱמוּנָה וְלַעֲבוֹדָה וּלְצִדְקַת לֵבָב? וְעַתָּה נִשְׁבַּעְתִּי בֵּאלֹהֵי רִמּוֹן – לֹא לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לִהְיוֹת עֲבָדִים.

וַיִקְרְאוּ לִשְׁנֵיהֶם וַיָּשֶׂם יָדוֹ עַל שִׁכְמָם וַיִּקְרָא לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם דְּרוֹר לְעוֹלָם. וַיְצַוֶּה לַסּוֹפֵר אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַיִּכְתֹּב לָהֶם סֵפֶר הַדְּרוֹר וַיִּתֵּן לָהֶם.

וַיִּקְרְאוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים קוֹל גָּדוֹל: דְּרוֹר וְשָׁלוֹם לָכֶם!

וַיּוֹדוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה לַנֶּאֱסָפִים וְעֵינֵיהֶם מַזִּילוֹת דִּמְעוֹת גִּיל לָרֹב.

וְאוּלָם חֹק לָאֲרַמִּים מֵאֵת מַלְכָּם כִּי אֵין לַעֲבָדִים אֲשֶׁר יֵצְאוּ לַחָפְשִׁי לָצֵאת אֶת אֶרֶץ אֲרָם כִּי אִם בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ. רַק בְּאֶרֶץ אֲרָם יֵשְׁבוּ בַּאֲשֶׁר יַחְפֹּצוּ וּלְאֶרֶץ אַחֶרֶת לֹא יֵצֵאוּ. וַיֹּאמְרוּ יְרוּמְאֵל וְאִשְׁתּוֹ: נוֹדֶה לָאֵל עַל חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל עִמָּנוּ וּנְצַפֶּה לַחֲסָדָיו לְיוֹם מָחָר כִּי רַבּוּ חֲסָדָיו.

ב. בֵּין רִישׁ וָעֹשֶׁר

וַיַּעֲנֵק לָהֶם אֲדוֹנֵיהֶם מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיִּפָּרְדוּ מֵעִמּוֹ בְּשָׁלוֹם וַיָקוּמוּ וַיִּסְעוּ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה וַיָּבוֹאוּ דַמַּשְׂקָה וַיֵשְׁבוּ שָׁם.

אָז יֵצֵא יְרוּמְאֵל לַעֲמַל יוֹמוֹ וַיְהִי חוֹטֵב עֵצִים וְשׁוֹאֵב מַיִם, כִּי חָסוֹן הָאִישׁ וְיָדָיו רָב לוֹ וַיַּעֲלֶה מַשָּׂאוֹ לַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים אֲשֶׁר לָרוֹזְנִים וְלַנִּכְבָּדִים בַּקִּרְיָה וַיָּבֵא בְּזֵעַת אַפָּיו טֶרֶף מְעַט לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו. וַתִּגְדַּל אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ אֵלָיו מְאֹד כִּי נָשָׂא לְבַדּוֹ עַל שִׁכְמוֹ כָּל עֲבוֹדָה וַיֹּאמֶר לָהּ: הֵן אִשָּׁה לְגֶבֶר חָפְשִׁי אַתְּ וּגְבִירָה לְבֵיתֵךְ אַתְּ.

וְגַם שְׁכֵנָיו וְיוֹדְעָיו אָמְרוּ לוֹ שָׁלוֹם וַיְבַקְּשׁוּ לוֹ טוֹבָה וּבְרָכָה כִּי טוֹב הָאִישׁ בְּעֵינֵיהֶם וְאָרְחוֹ אֹרַח מֵישָׁרִים.

וּמִשְׁכַּן הַמִּשְׁפָּחָה בֵּית־עֵץ נָמוֹךְ וְדַל בָּרְחוֹב הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּלֵב הָעִיר. וּמִמּוּל מִשְׁכַּן חוֹטֵב הָעֵצִים – מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי לָרְחוֹב – גַּן הָדוּר וּרְחַב־יָדַיִם וּבַיִת רָם וְנָאֶה יִתְנוֹסֵס בּוֹ לְתִפְאָרָה. שָׁם יָגוּר אַרְגוֹל הָאֲרַמִּי הֶעָשִׁיר, הַכָּבֵד בְּמִקְנֶה וּבְכֶסֶף וּבְזָהָב. וְלוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּמֶרְכָּבוֹת וְכִרְכָּרוֹת.

וַיְהִי הַגָּן הַיָּפֶה עִם הַהֵיכָל הַצַּח מוּל הַבַּיִת הַדַּל וְהָאָפֵל כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר לַצָּב לְיַד הַפִּיל אוֹ כְּמַרְאֵה הַשִׂיחַ הַנָּמוּךְ מוּל הָאֶרֶז הָאַדִּיר.

וְיַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָעֲנִיָּה מִדֵּי יִרְאוּ אֶת בְּנֵי הַשְּׁכֵנִים הָעֲשִׁירִים עֵת יֵצְאוּ וְיָבוֹאוּ עַל מֶרְכַּבְתָּם הַהֲדוּרָה וְהַמְצוּחְצָחָה, אוֹ כִּי יֵצְאוּ מִפַּעַם לְפַעַם יַלְדֵי הָעֲשִׁירִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים צְעִירִים עֲדוּיֵי רִתְמָה נוֹצְצָה וַעֲטוּיֵי סֶרֶג פַּסִּים וּדְהָרוֹת דְּהָרוֹת אַבִּירוֹת לַסּוּסִים, עֵת רוֹכְבֵיהֶם יָרִיעוּ בִּצְחוֹק־צָהֱלָה וְגִיל־מְשׁוּבָה – וְעָמְדוּ הַיְלָדִים הָעֲנִיִּים לְיַד בֵּיתָם וְהִשְׁקִיפוּ עַל הָעֲשִׁירִים, פִּיהֶם פָּעוּר וְעֵינֵיהֶם גְּדוֹלוֹת, וְנַפְשָׁם יוֹצֵאת לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם.

וְאוּלָם בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם הָרַבִּים בַּבַּיִת הַקָּטָן לֹא קָרְבוּ יַלְדֵי הָעֲשִׁירִים הָאֲרַמִּים אֶל יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים הָעִבְרִים וְלֹא דִבְּרוּ עִמָּם מִכֹּל וָכֹל. מֵרוּם לִבָּם וְצָהֳלַת רוּחָם לֹא נָפַל מַבָּטָם אֶל שׁוֹכְנֵי הַמָּעוֹן הַדַּל וְאָמְנָם לֹא רָאוּם וְלֹא הִכִּירוּם. וְאִם יֵשׁ וְנִצְבוּ יַלְדֵי הָעִבְרִים לְיַד גֶּדֶר הַגָּן אֲשֶׁר לַשָּׁכֵן וְהִבִּיטוּ כֹּה וָכֹה אָז יַעַבְרוּ יַלְדֵי הָרוֹזְנִים מֵהֶם וָהָלְאָה כְּמוֹ לֹא יוּכְלוּ שְׁאֵת קִרְבָתָם. וְיֵשׁ וּבָאוּ הָעֲבָדִים הָעוֹמְדִים בַּשַּׁעַר וְהִרְחִיקוּ אֶת הַיְלָדִים הָעֲנִיִּים וְשִׁלְּחוּם הָלְאָה מִזֶּה.

וְאַךְ פַּעַם אַחַת עִם רֶדֶת הַיּוֹם עָמְדָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה רֻחָמָה – וְהִיא אָז בַּת תֵּשַׁע שָׁנִים – לְיַד מַעֲקֵה הַגָּן הַגָּדוֹל וְהִבִּיטָה אֶל חֲמוּדוֹת הַפְּרָחִים הַגְּדוֹלִים וְאֶל הַתַּפּוּחִים וְהָאַגָּסִים הַתְּלוּיִים בָּעֵצִים וְהִשְׁקִיפָה אֶל הַצְּבָאִים אֲשֶׁר דָּלְגוּ בִּשְׁבִילֵי הַגָּן וְאֶל הַטַּוָּסִים וְהַדּוּכִיפוֹת הַמְהַלְּכִים בַּלָּאט כֹּה וָכֹה. וַיְהִי כִּי רָחַק כָּל אִישׁ מִן הַגָּן וַיִּקְרַב יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר וְהוּא שְׁחַרְחַר וְזַךְ עֵינַיִם וְשַׂעֲרוֹתָיו לוֹ תַּלְתַּלִּים וַיַּגִּיעַ עַד מָקוֹם בּוֹ עָמְדָה הַיַּלְדָּה – וַיַגֶּד לָהּ שָׁלוֹם וַתַּעַן לוֹ שָׁלוֹם.

וַיַּעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם זֶה בִּפְנִים הַגָּדֵר וְזוֹ מִחוּצָה לָהּ וַיַּבִּיטוּ אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ וַיַּחֲרִישׁוּ. וְאַחַר אָמַר הַיֶּלֶד:

– הַאַתְּ בַּת הָעֶבֶד הָעִבְרִי?

– לֹא עֶבֶד אָבִי כַּיּוֹם. חָפְשִׁים אֲנַחְנוּ.

– הֲנָכוֹן אֲשֶׁר יִשְׂרְאֵלִים אַתֶּם וְאֶבְיוֹנִים אֵין כֹּל?

– נָכוֹן.

– וְהָאֱמֶת כִּי בָּזִים אַתֶּם לֵאלֹהֵי אֲרָם?

– לֹא אֱמֶת. כִּי אִישׁ לֵאלֹהָיו יַעֲבֹד.

– וְהַאֵין הָעִבְרִים שׂוֹנְאִים לָאֲרַמִּים?

– לֹא אֵדַע. אֲבָל אֲנִי וְאָבִי וְאִמִּי וְאַחַי לֹא נִשְׂנָא אִישׁ.

– וַאֲנִי גַם אֲנִי לֹא אֶשְׂנָא אִישׁ. וְגַם אוֹתָךְ אָהַבְתִּי. כָּל הַיָּמִים אֶרְאֵךְ וְאֹהֲבֵךְ. וְאַתְּ הֲתֶאֱהָבִינִי גַם אַתְּ?

– כִּי תֹאמַר אֲהַבְתַּנִי אֹהֲבְךָ גַּם אָנִי.

– וּמַה שְּׁמֵךְ כִּי אֵדַע?

וַיְהִי טֶרֶם יִשְׁמַע מַעֲנֶה מִפִּיהָ וַיִּשְׁמַע קוֹל אֲנָשִׁים קְרֵבִים מִפְּנִים הַגָּן וַיִּתְחַמֵּק הַיֶּלֶד וַיָּנָס וְגַם הַיַּלְדָּה שָׁבָה לְבֵיתָהּ.

וּמֵאָז שָׁמְרוּ אֱמוּנִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ בַּסֵּתֶר. וַיְהִי כִּי קָרָה אֲשֶׁר נִפְגְּשׁוּ מַבָּטֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא נִרְאָה אִישׁ בְּכֹה אוֹ בְּכֹה – וַיָּרִימוּ יַד אִישׁ לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר שָׁלוֹם – וְלֹא יָסְפוּ.

וּבְּבֵית יְרוּמְאֵל שָׁכְנוּ כָּל הַיָּמִים שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה. וְאִם כִּי לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לְהָבִיא לִילָדָיו כִּי אִם לֶחֶם צַר וּנְזִיד מָה וְגַם בִּגְדָּם קַל וְדַל הָיָה – לֹא יָדְעוּ הַיְלָדִים עֶצֶב וְרָעָה. כִּי אֶת אֲשֶׁר חָסְרוּ הַיְלָדִים מִן הָרְוָחָה וְהַמַּעֲדַנִּים מָלֵא לִבָּם מֵאַהֲבַת הוֹרֵיהֶם וּמִתּוֹרַת פִּיהֶם. כִּי הָיָה יְרוּמְאֵל מֵיטִיב לְסַפֵּר דְּבָרִים בְּאָזְנֵי הַיְלָדִים אֲשֶׁר נַעֲמוּ לָהֶם מִכָּל חֶמְדָּה וְשִׂמְחוּ אֶת נַפְשָׁם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וְרַבּוֹת רַבּוֹת יָשְׁבוּ הָאֵם וְהַיְלָדִים וְהִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב לַאֲשֶׁר סִפֵּר אֲבִיהֶם מִפָּעֳלֵי אֵל אֲשֶר פָּעַל לְעֵינֵי עַמּוֹ עֵת הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְהָאוֹתוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הֶרְאָם בִּידֵי מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. וְיוֹתֵר מִכָּל אָהֲבוּ הַיְלָדִים לִשְׁמֹוֹעַ אֶת אֲשֶׁר סִפֵּר יְרוּמְאֵל מֵאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנָיו, בְּעוֹדוֹ נַעַר קָטָן. מִפִּי אֲבִי־אֲבִי אָבִיו, הוּא אֱלִישָמָע בֶּן עַמִּיהוּד נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם, אֲשֶׁר נִלְחַם יָד לְיָד עִם יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בַּמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת לְמִן הָעֵת אֲשֶׁר עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן בַּיַּבָּשָׁה וְעַד אֲשֶׁר חִלֵּק יְהוֹשֻׁעַ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יָמִים עַל יָמִים הִשְׁמִיעַ יְרוּמְאֵל לְאָזְנֵי הַיְלָדִים דָּבָר מִן הַקּוֹרוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר קָרוּ לַאֲבוֹתָיו בַּיָּמִים הָהֵם.

וּכְכָל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַיְלָדִים אֶת דִּבְרֵי אֲבִיהֶם שָׁאֲלוּ וַיָּשׁוּבוּ וַיִּשְׁאֲלוּ: וְלָמָּה הִרְחִיקָנוּ ה' מֵאַרְצֵנוּ וֲיִּתְּנֵנוּ דַלִּים וְגֵרִים בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה?

וַיַּעַן לָהֶם אֲבִיהֶם בָּאֵר וְאָמוֹר: כִּי דַרְכֵי אֵל רָחֲקוּ מִדַּרְכֵי אָדָם וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ רָזֵי עֶלְיוֹן. הֵן כִּגְבוֹהַּ הַשָּׁמַיִם מֵעַל הָאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹת אֵל מִמַּחְשְׁבוֹת אָדָם. וְאוּלָם כִּי יַהֲלֹךְ אָדָם בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה בָּאָרֶץ – לֹא יִירָא רָע. יַד אֱלוֹהַּ תּוֹשִׁיעֵהוּ. וְגַם כִּי יִתְמַהְמַהּ יוֹם הַיְשׁוּעָה לֹא יָסוּר לֵב אִישׁ יִשְׂראֵל מֵאַחֲרֵי אֱלֹהָיו בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ הָעוֹשֶׂה הַכֹּל וְיוֹדֵעַ הַכֹּל.

וַיָּתֵם דְּבָרוֹ בְּכָל עֵת לֵאמֹר: וְגַם אָנוּ לֹא נֶחְדַּל מִקַּוּוֹת כִּי גַם אוֹתָנוּ יַרְאֶה נִפְלְאוֹתָיו לַהֲשִׁיבֵנוּ אֶל נַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ. וְאַךְ תָּבוֹא הַשָּׁעָה הַמְקֻוָּה וְיֻתַּן לָנוּ לָצֵאת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אָז נוֹדֶה לָאֵל בִּזְבָחִים וּבְתוֹדָה בְּמִשְׁכַּן ה' אֲשֶׁר בְּשִילֹה.

וּמֵאַרְבַּעַת הַיְלָדִים הַטּוֹבִים וְהַחֲמוּדִים גַּם יַחַד הָיְתָה הַצְּעִירָה – רֻחָמָה – הַיָּפָה וְהַנְּבוֹנָה בֵּין הָאַחִים. וְהִיא אֲשֶׁר הִרְבְּתָה שָׁאוֹל וּדְרוֹשׁ אֶת פִּי אָבִיהָ עַל דַּרְכֵי אֵל וּפָעֳלָיו וְעַל אֱלֹהֵי אֲרָם וְעַל הָעֲשִׁירִים הָרוֹזְנִים אֲשֶׁר בַּקִּרְיָה וְעַל הָאֶבְיוֹנִים וְהָעֲנִיִּים וַתְּבַקֵּשׁ לָדַעַת וּלְהָבִין דָּבָר דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ.

וַתְּהִי הַיַּלְדָה הַקְּטַנָּה שַׁעֲשׁוּעַ וְתִפְאָרָה לְהוֹרֶיהָ, כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר שָׂם עֵינוֹ בַּיַּלְדָּה אָמַר שֶׁבַח וּפְאֵר לְיוֹצְרָהּ. וְאָבִיהָ וְאִמָּהּ הוֹדוּ לָאֵל בְּכָל עֵת מְצוֹא כִּי חָנַן אוֹתָם אֱלֹהִים יַלְדָּה יַעֲלַת חֵן וַחֲמוּדַת מַרְאֶה כָּמוֹהָ. וְיוֹתֵר עָצְמָה אַהֲבָתָם אֵלֶיהָ מֵהַכִּירָם אֶת טוּב טַעְמָהּ וּבִינַת לִבָּהּ. וְגַם נִפְלְאוּ בְּעֵינֵי הַהוֹרִים נֹעַם הֲלִיכוֹתֶיהָ עִם אֲחֵיהָ אֲשֶׁר לֹא פָּגְעָה בִּדְבַר שְׂפָתַיִם בָּהֶם וְהֵם שָׁמְרוּ לָהּ אַהֲבָה וֶאֱמוּנִים כָּל הַיָּמִים.

וְרַבּוֹת הָיָה דְבַר הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ לֵאמֹר: אֵין זֹאת כִּי עֵין אֱלֹהִים טוֹבָה עָלֵינוּ אֲשֶׁר הוֹאִיל לְחָנֵּנוּ יְצוּר חֲמוּדוֹת אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לִהְיוֹת לָנוּ לְחֶדְוָה וְלִמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ בִּימֵי עָנְיֵנוּ בַּנֵּכָר.

ג. אָסוֹן וָשֶׁבֶר

וְאוּלָם מִי יֵדַע חֵפֶץ אֵל וְרָזֵי עֶלְיוֹן מִי יָבִין? כִּי הִנֵּה עֵת נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם לֵאלֹהֵי מָרוֹם וְהֶאֱמִינוּ בְּכּל לִבָּם בְּצִדְקַת פָּעֳלֵי אֵל וְצִפּוּ לַחֲסָדָיו – כְּמוֹ סָרָה עֵין אֱלֹהִים מֵעַל הַמִּשְׁפָּחָה הַשּׁוֹכֶנֶת בַּנֵּכָר וְרָעָה אַחַר רָעָה נִחֲתָה עַל הַבַּיִת הַזֶּה לְהַרְבּוֹת יָגוֹן וּלְהַדְאִיב לֵבָב.

וְזֶה דְבַר הַקּוֹרוֹת אוֹתָם:

עֵת הִגִּיעוּ יְמֵי הַחֹרֶף – כָבְדָה יָד הָעֹנִי בַּבַּיִת מְאֹד. יָמִים עַל יָמִים הִמְטִירוּ הַשָּׁמַיִם גֶּשֶׁם חָזָק לָרֹב וּבָרָד נִתַּךְ אַרְצָה. וּמִהְיוֹת בֵּית מִשְׁכַּן הַמִּשְׁפָּחָה פָּרוּץ לִסְדָקִים בַּקִּירוֹת וּבַתִּקְרָה וַיִּדְלוֹף כָּל הַיּוֹם דֶלֶף רַב בָּזֶה וּבָזֶה וַיְהִי שִׁבְתָּם בַּבַּיִת לִדְאָבָה וּלְמַעֲצֵבָה.

וְנוֹסָף עַל אֵלֶּה קָצְרָה יַד הָאָב לְהַשִׂיג דְּבַר מִחְיָה לְבֵיתוֹ כִּי רַבּוּ יְמֵי הַסַּגְרִיר וְאֵין לָבוֹא לַיַּעַר לַחֲטֹב עֵץ וְאֵין דּוֹרֵשׁ עֲבוֹדָה וְאֵין מְבַקֵּשׁ שְׂכִיר־יוֹם.

וַיְהִי כִּי עָבַר יוֹם אַחַר יוֹם – שֶׁלֹשֶׁת יָּמִים – וְאֶל פִּי הַיְּלָדִים לֹא הִגִּיעוּ כִּי אִם מְעַט פֵּרוּרֵי לֶחֶם נִקּוּדִים וְיִּקָּרַע לֵב הָאָב לִגְזָרִים כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה עוֹד רְאוֹת אֶת פְּנֵי הַיְלָדִים וְנָשׂוֹא לֹא נָשָׂא אֶת מַבָּטֵי עֵינֵיהֶם הַכָּלוֹת מֵרָעָב.

וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לְעֵת הַשַּׁחַר וַיֵצֵא הָאִישׁ חֶרֶשׁ מִבֵּיתוֹ לְבַקֵּשׁ טֶרֶף לִילָדָיו וִיהִי מָה.

וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם טֶרֶם תִּסָּגַרְנָה וּמִפַּעַם לְפַעַם תַּמְטֵרְנָה מִטְרוֹת עֹז עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הַמְעַטִּים בָּרְחוֹב. וַיְשָׂרֵךְ יְרוּמְאֵל דַּרְכּוֹ בְּחוּצוֹת קִרְיָה כֹּה וָכֹה וְאֵין אִישׁ כִּי יִפְנֶה אֵלָיו בִּדְבַר עֲבוֹדָה אוֹ שֵׁרוּת מָה.

וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ דוֹאֵב וַחֲסַר־יֶשַׁע וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֶל אַשְׁדּוֹת הַנָּהָר הָרָחוֹק כִּשְׁעָתַיִם מִן הָעִיר. כִּי אָמַר: יֵשׁ וּבְעֵת סְעָרָה יִשְּׂאוּ זִרְמֵי הַמַּיִם דָּגָה בְּקִרְבַת הָאֲשֵׁדוֹת, וִידֵי דַיָּגִים הָאֲמוּנוֹת לְהַשְׁלִיךְ חַכָּה – תַּעֲלֶינָה דָּגָה לָרֹב. אוּלַי יֹאבֶה אַחַד הַדַּיָּגִים לָתֵת לוֹ סִירָה וּמִכְמֹרֶת לְנַסּוֹת דָּבָר – וְהָיָה אִם יַצְלִיחַ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ יִמְצָא שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ דַיּוֹ.

וְכַאֲשֶׁר דִּמָּה כֵּן הָיָה. מִסְפַּר דַּיָּגִים שָׁטוּ כֹּה וָכֹה בַּנָּהָר וַיַּעֲלוּ דָגִים גְּדוֹלִים וְטוֹבִים לָרֹב.

וְאַחַד הַדַּיָּגִים הוֹאִיל לָתֵת לוֹ סִירָה וּמִכְמֹרֶת וַיַּחְתֹּר וַיַּפְלֵג כֹּה וָכֹה וַיְצַפֶּה לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן. וְהָאִישׁ מְפַלֵּל חֶרֶשׁ בִּשְׂפָתָיו כִּי יַצלִיחַ הָאֵל דַּרְכּוֹ לְמַעַן יְלָדָיו הַמְצַפִּים לְלֶחֶם בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם.

וַיְהִי כִּי חָדַל הַגֶּשֶׁם בִּמְעַט וַיִּרְחַק לַחֲתוֹר וַיַּשְׁלֵךְ מִכְמַרְתּוֹ וַיְצַפֶּה עֵת קְצָרָה. וּבֵין כֹּה וָכֹה הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם שֵׁנִית וְקוֹל הָרַעַם נִשְׁמַע בָּאַדִּיר. וַיְמַהֵר וַיִּזְדָּרֵז לִמְשׁוֹךְ הַמִּכְמֹרֶת וַיִּבְרֹק בָּרָק וְקוֹל רַעַם בָּקַע – וַיִּפֹּל הַבָּרָק עַל יְרוּמְאֵל וַיַּפִּילֵהוּ חָלָל בְּסִירָתוֹ.

הֵן תִּקְצַר עֵט סוֹפֵר לְהַעֲלוֹת עַל גִּלָּיוֹן דְּבַר מַרְאֵה הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים עֵת הוּבָא הָאָב אֶל בֵּיתוֹ נָשׂוּא בִּידֵי אֲנָשִׁים. גַּם אוֹתָם כְּמוֹ הָמַם הָרַעַם כִּי רָאוּ לְעֵינֵיהֶם אֶת מַחְמַד נַפְשָׁם וּמִשְׁעַן חַיֵיהֶם שָׁדוּד בְּיַד הַמָּוֶת. וַיַּרְבּוּ בְּכִי וְקִינָה וַיַּגְדִּילוּ אֵבֶל וּמִסְפַּד וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת.

וּמֵאָז הוּבַל הָאָב לִקְבוּרוֹת וַיֵּאָסֵף קוֹל שִׂמְחָה מִמְּעוֹן הָאֶבְיוֹנִים וְדִמְעָה לֹא נִמְחֲתָה מֵעַל פְּנֵיהֶם וַתְּהִי נַפְשָׁם מָרָה עֲלֵיהֶם וַיִּרֶב יְגוֹנָם מִיגוֹן כָּל אִישׁ אֻמְלָל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וּבְכָל זֹאת לֹא חָטְאוּ הָאֵם וְהַבָּנִים בִּשְׂפָתָם לֵאלֹהִים וְלֹא דִבְּרוּ סָרָה עַל מִשְׁפַּט הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר פָּעַל. כִּי אָמְרָה הָאֵם בְּאָזְנֵי הַבָּנִים: הֵן זֶה הָיָה דְבַר אֲבִיכֶם כָּל הַיָּמִים: רָחֲקוּ דַרְכֵי אֵל מִבִּינַת אָדָם וְכִגְבוֹהַּ שָׁמַיִם מֵעַל הָאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹת אֱלֹהִים מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ. וְכֵן לִמְדוּנוּ הוֹרֵינוּ לֵאמֹר: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.

וּבְהִפּוֹג הַיָּגוֹן מְעַט מֵעַל לֵב הָאֵם וְהַבָּנִים וַתֵּצֵא הָאֵם לְפָעֳלָהּ לְשָׁרֵת בְּבָתֵּי הָרוֹזְנִים לְיַד הַשְׁפָחוֹת בְּכָל מְלָאכָה אֲשֶׁר בַּבַּיִת לְמַעַן תַּעֲנֵקְנָה לָהּ מְעַט לֶחֶם וְנָזִיד. וְהַנַּעַר הַבְּכוֹר נָטָה גַם הוּא שִׁכְמוֹ לְעָמָל לָשֵׂאת מַשָּׂא אוֹ לִמְשׁוֹךְ כִּרְכָּרָה בָּהּ יֵשְׁבוּ נִכְבָּדֵי קִרְיָה. וּבִימֵי קָצִיר נִלְוָה אֶל אִמּוֹ לְלַקֵּט אַחַר הַקּוֹצְרִים.

וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וַתִּיעַף הָאִשָּׁה מְאֹד. כֹּחוֹתֶיהָ רָפוּ וּפָנֶיהָ נָפְלוּ וּמְנוּחָה לֹא הָיְתָה לָהּ. וַיְהִי כִּי הוֹסִיפָה וְהִתְאַמְצָה לִשְׁלוֹחַ יָדָהּ בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה וַיִּכְשַׁל כֹּחָה וַתִּפֹּל לַמִּשְׁכַָּב כִּי חָלְתָה בְּרַגְלֶיהָ וְלֹא יָכְלָה הֲנִיעָן כֹּה וָכֹה.

אָז מָלְאָה קֻבַּעַת לַעֲנַת־הָעֹנִי אֲשֶׁר לַמִּשְׁפָּחָה כִּי נָפַל מַשָּׂא הַבַּיִת עַל הַנְּעָרִים וַיֵּצְאוּ הֵמָּה לְסִבְלוֹתֵיהֶם. מִן בֹּקֶר עַד עֶרֶב אָזְרוּ חֵילֵיהֶם לַעֲבוֹד וְלַעֲמוֹל בְּכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדָם לְמַעַן הָשֵׁב נֶפֶשׁ הָאֵם בְּחָלְיָהּ וְלָתֵת מִחְיָה לְפִיהֶם וּלְפִי הָאֲחָיוֹת.

וַיֶאֶרְכוּ הַיָּמִים וַיַּחְלְפוּ כִּשְׁנָתַיִם יָמִים. וְהַמִּשְׁפָּחָה הָעֲנִיָּה, הָאֵם עַל הַבָּנִים, נָשְׂאָה בְּדוּמִיָּה אֶת הַמְצוּקָה וְאֶת הַמַּחְסוֹר, אֶת הַחֶרְפָּה וְאֶת הָעִצָּבוֹן. כִּי הָיוּ הַיְלָדִים נְבוֹנִים וְטוֹבֵי לֵבָב וַיִּשְׁמְרוּ לְשׁוֹנָם מֵהִלּוֹן וּמֵהִתְרָעֵם בְּאָזְנֵי הָאֵם הַדְּווּיָה בְּחָלְיָהּ. וְהָיָה אִם לֹא טָעֲמוּ טַעַם לֶחֶם יוֹם תָּמִים וְכִחֲדוּ מֵאִמָּם וְאָמְרוּ כִּי סָעֲדוּ לִבָּם בַּחוּץ וְגַם שָׂבְעוּ לֶחֶם וְאֶת הַמְעַט אֲשֶׁר הָיָה עִמָּם בִּשְׁלוּ נָזִיד קַל לָאֵם. וְאַף הָאֵם הִסְתִּירָה אֶת מַכְאוֹבֶיהָ וּמַדְוֵי חָלְיָהּ מִן הַיְלָדִים לִבְלִי הַעֲצִיבָם וְלִבְלִי הַרְפּוֹת רוּחָם – וַתַּגֵּד לָהֶם תָמִיד כִּי טוֹב לָהּ וְכִי רָפָא לָהּ וְאַךְ כִּי רַגְלֶיהָ לֹא תִּסְכֹּנָה לִצְעוֹד צַעַד.

וְאַף אָמְנָם מֵרְאוֹת הָאֵם אֶת דַּאֲגַת הַיְלָדִים אֵלֶיהָ, וְאֶת מִשְׁפַּט הַיְלָדִים בֵּין אִישׁ לְאָחִיו אֲשֶׁר יִתְהַלְּכוּ בְּאַהֲבָה וּבְשָׁלוֹם וַיֵּקַל לְרוּחָהּ מְעַט וַתְּהִי זֹאת נֶחָמָתָהּ בְּחָלְיָהּ וּבְעָנְיָהּ.

וְאוּלָם בַּצַּר לָהֶם בַּיָּמִים הָהֵם – יֵשׁ וּפָקְדָה אוֹתָם לְעִתִּים, אַחַת לְכַמָּה שָׁבוּעוֹת, יָד נַעֲלָמָה וַיִּמְצְאוּ בְּפִנַּת הַבַּיִת סַל גָּדוֹל וּבוֹ לֶחֶם וְחֶמְאָה וְזֵיתִים וּפְרִי עֵץ. וַיְּהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵיהֶם. וּכְכָל אֲשֶׁר נָתְנוּ לִבָּם לִרְאוֹת וְלָדַעַת מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא אֲשֶׁר יַעֲנִיק לָהֶם בְּרָכָה זוֹ וְלֹא עָלְתָה לָהֶם וַיִּלְאוּ לִמְצוֹא שׁרֶשׁ הַדָּבָר וַיַּאֲמִינוּ כִּי מַלְאַךְ אֱלֹהִים יָחֹן אוֹתָם בְּצָרָתָם. וְאוּלָם עַל מָה לֹא יֵיטִיב כָּזֹאת לְמִצְעָר אַחַת לַשָּׁבוּעַ?

וַיְהִי הַפֶּלֶא – פֶּלֶא.

ד. חֲזוֹן יֶשַׁע

וְיוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הַבַּיִת עָגְמָה נֶפֶשׁ הַיַּלְדָּה רֻחָמָה עַל כָּל הַתְּלָאָה וְהַחֶרְפָּה אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת בֵּיתָהּ. מֵאָז נֶאֱסַף אָבִיהָ אֶל עַמָּיו וְאַחֲרֵי נְפוֹל הָאֵם עַל עֶרֶשׂ דְּוַי כְּמוֹ הֻכְּתָה הַיַּלְדָה בְּתִמְהוֹן לֵבָב. יֵשׁ וְיָשְׁבָה עִתִּים אֲרֻכּוֹת לְיַד הַחַלּוֹן הַקָּטָן וְצָפְתָה הַחוּצָה דוֹמְמָה וְנוּגָה וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה עֵת הַכֹּל יָשְׁנוּ שְׁנָתָם נֵעוֹרָה לְפֶתַע וַתֵּשֵׁב בְּמִטָּתָהּ, רֹאשָׁה שָׁקוּעַ בֵּין יָדֶיהָ וַתַּחֲשֹׁב אֶת מַחְשְׁבוֹת לִבָּהּ.

וְאַחֶיהָ בַּבַּיִת רָאוּ אַךְ אֶת הֲלִיכוֹתֶיהָ בַּיּוֹם וַיֵּדְעוּ כִּי רַב עִצְּבוֹן לֵב הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה וַיֹּאמְרוּ בְּלִבָּם עַל כִּי קְטַנָּה הִיא וַאֲהוּבַת נֶפֶשׁ הָיְתָה לָאָב וְלָאֵם – עַל כֵּן גָּדוֹל עִצְּבוֹנָהּ מְאֹד כַּיּוֹם. אַךְ יָדוֹעַ לֹא יָדְעוּ מַה תֶּהֱגֶה וּמַּה תַּחֲשֹׁב כָּל הַיָּמִים כִּי לֹא דִבְּרָה עִמָּם וְלֹא הִשְׁמִיעָה דָבָר לְאָזְנָם מִכֹּל וָכֹל.

וְאוּלָם מִדֵּי הֱיוֹתָהּ בּוֹדְדָה בְּאַחַת פִּנּוֹת הַבַּיִת אוֹ מִדֵּי לֶכְתָּהּ לְבַדָּהּ בְּאַחַד הַשָּׂדוֹת אוֹ בְּחֹרֶשׁ הַתְּמָרִים אֲשֶׁר בִּקְצֵה הָרְחוֹב וְהָגְתָה חֶרֶשׁ בְּנַפְשָׁהּ לְהָבִין דַּרְכֵי אֵל וּפָעֳלָיו. מַדּוּעַ הֵמַר שַׁדַּי כֹּה לָהֶם כִּי לָקַח מֵעִמָּם אֶת אֲבִיהֶם תִּפְאֶרֶת בֵּיתָם וְהִפִּיל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אֶת אִמָּם הַנֶּאֱהָבָה וְלָמָּה יַחֲלֹק לַיְלָדִים עֹנִי וּמַחְסוֹר וּכְאֵב וְיָגוֹן? מָה רָעָה בְּיָדָם כִּי נָכוֹנוּ לָהֶם וּלְהוֹרֵיהֶם כָּל הַיָּמִים מָצוֹק וְחֶרְפָּה, בּוּז וּתְלָאָה? וְהֵן נַהֲפוֹךְ הָיָה לָאֵל לַעֲשׂוֹת עִמָּם כִּי גַם אָבִיהָ בְּחַיָּיו וְגַם אִמָּה לֹא הֵרֵעוּ דָבָר, לֹא פָּעֲלוּ עַוְלָה וְגַם לֹא דִבְּרוּ סָרָה מֵעוֹדָם עַל אִישׁ אוֹ עַל אִשָּׁה. וְלָמָּה חָפֵץ אֱלֹהִים כִּי יְהַלְּכוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים, מְזֵי־רָעָב וּקְרוּעֵי־מַדִּים לְיַד רוֹזְנִים גְדוֹלֵי־אֶרֶץ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ לָשֹׂבַע לַחְמָם וְיִלְבְּשׁוּ חֲמוּדוֹת וְיָשִׂישׂוּ מְשׂוֹשׂ חַיִּים בְּצֵאתָם וּבְבוֹאָם?

אֲהָהּ, אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, – הֶעְתִּירָה חֶרֶשׁ בְּשְׂפָתֶיהָ – יָדַעְתִּי כִּי קָטֹנְתִּי מְאֹד מִדַּבֵּר אֵלֶיךָ וְאֵין לְיַלְדָּה קְטַנָּה לְהָבִין בַּגְּדוֹלוֹת וּבַנִּשְׂגָּבוֹת, וְאָמְנָם לֹא חָפַצְתִּי בְּמַחֲשָׁבוֹת וְלֹא אֶקְרָא לָהֶן וְלֹא אֲבַקְשֵׁן – אַךְ הֵן תִּרְדֹּפְנָה אַחֲרַי, הֵן תֹּאחַזְנָה בִּי וְתָצַקְנָה לְרוּחִי עַד דַּכָּא. אָנָּא אֱלֹהִים, עֲנֵנִי, הָאֵר עֵינַי וְהָשֵׁב רוּחִי, הֵן אַתָּה – כַּאֲשֶׁר לִמְּדַנִי אָבִי – אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, רוֹאֶה הַכֹּל, שׁוֹמֵעַ הַכֹּל וְיוֹדֵעַ הַכֹּל – הַאֵין אַתָּה רוֹאֶה בְּעָנְיֵנוּ? הַטּוֹב טוֹב בְּעֵינֶיךָ כִּי בָּאָה עָלֵינוּ כָּל הָרָעָה הַזֹּאת? הַאַתָּה שָׁלַחְתָּ מִיָּדְךָ עָלֵינוּ כָּל אֵלֶּה? וְהֵן אָמוֹר אָמַר לִי אָבִי כִּי אֵל רַחוּם אַתָּה, אֵל צַדִּיק עוֹשֶׂה חֶסֶד לְאוֹהֲבָיו וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו. הַאִם לֹא אֲהַבְנוּךָ עַד מְאֹד? הֵן יָדוֹעַ יָדַעְתָּ כִּי מְאֹד אֲהַבְתִּיךָ וְנַפְשִׁי דָבְקָה בְּךָ. וְעַל אַף כָּל הָרֹגֶז וְהֶחָרוֹן אֲשֶׁר צִוִּיתָ לָנוּ – יוֹם יוֹם אֶקְרָא לְךָ. לַיְלָה לַיְלָה אֲשַׁוֵּעַ אֵלֶיךָ וַאֲצַפֶּה לִישׁוּעָתֶךָ. וְעַד אָנָה אֲצַפֶּה, אֱלֹהָי? עַד אָנָה תַּחֲרִישׁ? עֲנֵנִי, אֱלֹהִים, עֲנֵנִי. וְהָיָה אִם תִּשְׁמַע לְקוֹלִי וְשָׁלַחְתָּ מַרְפֵּא לְאִמִּי וְנָתַתָּ לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ וַהֲשִׁיבוֹתָ אוֹתָנוּ אֶל נַחֲלָתֵנוּ – וְאֵדַע וְאוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין אֱלֹהִים כָּמוֹךָ וְאֵין טוֹב מִמְּךָ וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ.

כָּזֹאת וְכָזֹאת הֶעְתִּירָה הַקְּטַנָּה שִׂיחַ יָמִים עַל יָמִים – בְּלֵב נִדְכָּא וּבְעַיִן בּוֹכִיָּה.

וְאוּלָם יָמִים עַל יָמִים עָבְרוּ וּמַחֲלַת הָאֵם לֹא רָפְתָה וַעֲמַל הַיְלָדִים כָּבֵד עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר כָּבֵד כָּל הַיָּמִים וְנִקְיוֹן שִׁנֵּיהֶם וּמְצוּקַת נַפְשָׁם גָּדְלוּ מִנְּשׂוֹא.

נוֹסָף עַל אֵלֶּה נָגְעָה רָעָה אַחֶרֶת אֶל לֵב הַיַּלְדָּה וַתִּפְצָעֵהוּ פֶּצַע עַל פֶּצַע. כִּי בַּיָּמִים הָהֵם נָפְלָה הַוָּה גְדוֹלָה עַל בֵּית אַרְגוֹל הַשָּׁכֵן הֶעָשִׁיר וַתְּהִי תְּמוּרָה רָעָה בְּכָל אֲשֶׁר עִמּוֹ, כִּי זָעוֹם זָעַם מֶלֶךְ אֲרַם צוֹבָא וַאֲרַם דַּמֶּשֶׂק הַקָּשֶׁה וְרָם הַלֵּבָב, הוּא רַעַמְאֵל הֶעָרִיץ, בִּדְבַר מָה – וַיַּחֲרֹץ עַל אַרְגוֹל מִשְׁפַּט מָוֶת וְאֶת נַחֲלָתוֹ וְהוֹנוֹ וְכָל עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הֶחֱרִים לְבֵית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לוֹ בַּאֲרַם צוֹבָא וְאֶת נְשׁוֹתָיו וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו צִוָּה לְגָרֵשׁ מֵאֲרַם דַּמֶּשֶׂק.

וַיְהִי כִּי בָּאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּקְחוּ לָהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת וְאֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַבָּנִים נִשְׁלוּ וַיְשַׁלְּחוּם מִמְּעוֹנָם – עָמְדוּ יַלְדֵי יְרוּמְאֵל וַיַּבִּיטוּ בְּתִמְהוֹן לֵבָב אֶל כָּל הַקּוֹרוֹת הָאֵלֶּה.

וְאוּלָם מֵעֵינֵי רֻחָמָה הַקְּטַנָּה נָזְלוּ דְמָעוֹת בְּלִי הֲפוּגוֹת וַתִּתְעַצֵּב אֶל לִבָּהּ מְאֹד.

וַיְהִי עִם עֶרֶב עֵת עָטָה הַחשֶׁךְ רְחוֹבוֹת קִרְיָה וַתֵּשֵׁב רֻחָמָה בְּפִנָּה אֲשֶׁר בַּחֲצַר בֵּיתָהּ דוֹמְמָה וּמַשְׁמִימָה.

אָז תִּרְאֶה כִּי יִקְרַב חֶרֶשׁ לְאִטּוֹ נַעַר קָטָן וַתִּבְחַן רֻחָמָה וַתַּכֵּר כִּי אֵין זֶה כִּי אִם הַנַּעַר הַקָּטָן הַשָּׁכֵן לְבֵית אַרְגוֹל. וַתָּקָם חִיש וַתּוֹשֶׁט לוֹ אֶת יָדָהּ וַתֹּאמַר:

– הֱיֵה בָּרוּךְ בְּבוֹאֶךָ. מַה חֶפְצְךָ הַנָּעַר?

– אֵין כָּל מְאוּמָה. אַךְ בָּאתִי לְהַגִּיד לָךְ שָׁלוֹם כִּי לֹא אוּכַל לֶכֶת מִזֶּה עַד אִם רְאִיתִיךְ. הֵן כֹּה אֲהַבְתִּיךְ כָּל הַיָּמִים, וְעַתָּה כִּי לָנִים אֲנַחְנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה מִחוּץ לָעִיר עַד נַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְנֵלֵךְ בַּאֲשֶׁר נֵלֵךְ אֶל נְדוּדִים וְאֶל גּוֹלָה וָאֹמַר: אָבוֹא וְאַגִּיד שָׁלוֹם לָךְ.

– וַאֲנִי, חַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי נִשְׁבְּרָה נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי. וְכָל הָעֵת הַזֹּאת אַעְתִּיר שִׂיחִי לֵאלֹהַי כִּי יִשְׁמָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, אוֹתְךָ וְאֶת אַנְשֵׁי בֵּיתְךָ, כִּי לֹא יִקְרֶה אֶתְכֶם פֶּגַע אוֹ אָסוֹן. אֲהָהּ, מַה יִדְאַב לִבִּי עֲלֵיכֶם!

– וַאֲנִי עֲלֵיכֶם, כִּי הַמְעַט אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם עָשִׂיתִי. וְעַתָּה אֵיכָה תִּשָּׁאֲרוּ בְּעָנְיְכֶם?

– אֶל מָה יִרְמְזוּן מִלֶּיךָ לֹא אָבִין.

– אָנָּא, סִלְחִי לִי, יַלְדַּת־אֱלֹהִים, כִּי אַגִּיד עַתָּה דְּבָרִי אֲשֶׁר שְׁמַרְתִּיו בְּלִבִּי כָּל־הַיָּמִים: אֲנִי שָׁלַחְתִּי לְעִתִּים אֶת הַסַּל לָכֶם לְמִחְיָה.

– הַאַתָּה?

– סִלְחִי כִּי אָמַרְתִּי לָךְ.

– הֵן טוֹב בָּאָדָם הִנֶּךָ. אֲהָהּ עַל הַשֶּׁבֶר – קָרְאָה הַנַּעֲרָה מוּל שָׁמַיִם – אֵיכָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, תִּסְפֶּה צַדִּיק בַּעֲבוּר רָשָׁע וְתַכְרִית הֶעָנָף הַטּוֹב בְּגַרְזֶן אִישׁ רָשָׁע?

– עַתָּה – אָמַר הַנַּעַר קוֹל יְקָרוֹת – אִמְרִי לִי שָׁלוֹם וְאִמְרִי לִי כִּי תֶּאֱהָבִינִי וְאֶשָּׂא דְבָרֵךְ לְנֶחָמָה לִי בַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה וּבַאֲשֶׁר אֶנְדֹּד.

– כֵּן, אָחִי, אֲהַבְתִּיךָ. הַגִּידָה לִי שְׁמְךָ וְאֶשָּׂאֶנּוּ גַם אֲנִי בִּשְׂפָתַי כָּל הַיָּמִים.

– לַפִּידוֹת שְׁמִי.

– וַאֲנִי רֻחָמָה.

וַיַּחֲזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וַיִּשְׁקוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ וַיִּפָּרֵדוּ.

מֵאָז נוֹסַף עַל כּוֹס הַיְּגוֹנִים אֲשֶׁר לַנַּעֲרָה גַם יְגוֹן דַּאֲגָתָהּ לַנַּעַר אֲשֶׁר אָהֲבָה בְּסֵתֶר נַפְשָׁה. וַתּוֹסֶף דֶּמַע וְתַחֲנוּנִים עַל דִמְעוֹתֶיהָ. יוֹם יוֹם שָׁבָה וַתְּשַׁוֵּעַ לֵאלֹהִים בְּכָל לִבָּהּ כִּי יֵעָתֵר לָהּ וְיָאִיר עֵינֶיהָ לְהָבִין דַּרְכֵי אֵל וּמִשְׁפָּטָיו.

וַיְהִי בְּהַעֲמִיקָהּ חָשׁוֹב וְהָגֹה לָרֹב וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ הֵן אֱלֹהִים בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל הָאָדָם וְכָל הַחַיָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְכָל הָעוֹף אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל צֶמַח הַשָּׂדֶה הֵן לֹא יִתָּכֵן כִּי יֶאֱטֹם אָזְנָיו מִשְּׁמוֹעַ לְשַׁוְעַת יַלְדָּה בְּמַר רוּחָהּ. אַךְ אֵין זֹאת כִּי טֶרֶם תֵּדַע יַלְדָּה כָּמוֹהָ דַרְכֵי אֵל אֲשֶׁר בָּהֶם יַגִּיעַ הָאָדָם לֵאלֹהָיו.

וֲתִּגְמֹר אֹמֶר לְעַנּוֹת נַפְשָׁהּ בְּצוֹם יוֹם אַחַר יוֹם עַד אִם תִּטְהַר נַפְשָׁהּ כָּלִיל לָדַעַת דְּבַר ה'. וְעוֹד זֹאת אָמְרָה לְנַפְשָׁהּ: אוֹ כִּי אֵינָהּ שׁוֹוָה בְּעֵינֵי אֵל לְהֵעָתֵר לָהּ וְתָמוּת אֵפוֹא בִּרְעָבָהּ אוֹ כִּי יִמְצָאֶהָ אֱלֹהִים טוֹבָה וִישָׁרָה לְהוֹשִׁיעַ לָהּ.

וְאִישׁ לֹא יָדַע וְאִישׁ לֹא רָאָה כִּי מָנְעָה הַנַּעֲרָה אֹכֶל מִפִּיהָ כָּל הַיּוֹם כִּי עָשְׂתָה דְבָרָהּ בְּסֵתֶר וַתִּקַּח אָכְלָהּ בְּיָדָהּ וַתֵּצֵא הַחוּצָה לַשָּׂדֶה וַתִּתְּנֵהוּ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם אוֹ לְבֶהֱמַת הָרְחוֹב, וְאַךְ בַּלַּיְלָה טָעֲמָה מְעַט מִזְעָר מִן הַלֶּחֶם. כֵּן עָשְׂתָה שִׁבְעַת הַיָּמִים.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַשְּׁבִיעִי וַתִּפֹּל עַל מִשְׁכָּבָהּ בְאֵין אוֹנִים וַתִּנְשֹׁם רוּחַ בְּאַחֲרִית כֹּחוֹתֶיהָ וַיִּהְיוּ נְשִׁימוֹת חָזֶהָ רָפוֹת וְקַלּוֹת כִּנְשִׁימוֹת תּוֹלַעַת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וַיְהִי אַךְ הִנִּיחָה רֹאשָׁהּ עַל מִטָּתָהּ וַתִּשְׁמַעְנָה אָזְנֶיהָ קוֹל מַפָּץ גָּדוֹל כִּשְׁאוֹן רַעַם אַדִּיר וְרוּחַ חֲזָקָה דְחָפַתָּה וַתִּשָּׂאֶהָ בִּכְנָפֶיהָ וַתְּבִיאֶהָ אֶל תַּחַת תֹּמֶר גָּדוֹל אֲשֶׁר בְּחֹרֶשׁ הַתְּמָרִים הַקָּרוֹב לְבֵיתָהּ.

אָז יִצְעַד מֵעִם עָבֵי הַחֹרֶשׁ אִישׁ חָסוֹן וְרָם קוֹמָה, שְׂעַר זְקָנוֹ וְתַלְתַּלֵּי רֹאשׁוֹ שְׁחוֹרִים וְנָאוִים וְתָאֳרוֹ הָדוּר וְנִפְלָא מְאֹד. וַיְהִי כִּי קָרֵב הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֵלֶיהָ וַתַּבֵּט וַתֵּרֶא וְהִנֵּה אוֹר זָרוּעַ עַל פָּנָיו כָּאוֹר הַצָּחוֹר אֲשֶׁר לְקַרְנֵי הַיָּרֵחַ, וּמַבָּטֵי עֵינָיו טוֹבִים וְרַכִּים וְיָצְקוּ עָלֶיהָ שִׂמְחַת נֶפֶשׁ וּמְנוּחַת לֵב.

וַיִּשְׁלַח הָאִישׁ אֶת יָדוֹ וַיֹּאמַר: שָׁלוֹם לָךְ נַעֲרָה – וַתֹּאחֶז יָדוֹ בְּיָדָהּ וַיֵּקַל לְרוּחָהּ עַד מְאֹד. וַיּוֹסֶף הָאִישׁ לֵאמֹר: שָׁלוּחַ אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַיִךְ. וְכֹה אָמַר ה' אֵלַי: “חִישׁ רֵד אֶל הַנֲּעַרָה רֻחָמָה בַּת יְרוּמְאֵל עַבְדִּי וְהַעֲנֵק לְרוּחָהּ רוּחַ מִמָּרוֹם וִיהִי לָהּ וּלְכָל אֲשֶׁר לָהּ יֶשַׁע וְחַיִּים”.

וּבְדַבְּרוֹ וַיַּקְרֵב אִישׁ הָאֱלֹהִים פִּיו אֶל מִצְחָהּ וַיִּשַּׁק לָהּ וַיֹּאמַר:

הִנֵּה יְהִי רוּחַ מִמָּרוֹם עָלַיִךְ וְנָשָׂאת דְּבַר אֱלֹהִים בְּלִבֵּךְ, וְעַתָּה לֹא רֻחָמָה יִקָּרֵא שְׁמֵךְ כִּי אִם דְּבוֹרָה, כִּי כִּדְבַשׁ הַדְּבוֹרָה הַמָּתוֹק וְהַמֵּאִיר עֵינַיִם כֵּן יִהְיֶה דְבַר פִּיךְ לְהֵיטִיב וּלְרַפֵּא לֵב כָּל אִישׁ הַיָּרֵא אֱלֹהִים וְדוֹרֵשׁ דְּבָרוֹ. וּכָעֹקֶץ אֲשֶׁר לַדְּבוֹרָה יָבוֹא דְבָרֵךְ אֶל לֵב אִישׁ חוֹטֵא וּבְלִיּעַל. קוּמִי, דְּבוֹרָה, וְהִתְחַזְּקִי וְהָיִית לִבְרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

וַיהִי אַךְ כִּלָּה דְבָרוֹ וַיֵּעָלֵם אִישׁ הָאֱלֹהִים מֵעֵינֶיהָ וְכָל הַמַּרְאֶה נָמוֹג וְחָלָף.

וַיְהִי כִּי נִפְקְחוּ עֵינֶיהָ – וַתֵּרֶא וְהִנֵּה שׁוֹכֶבֶת הִיא בְּבֵיתָהּ וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת נָחוּ עַל פְּנֵי הַחֶדֶר הַקָּטָן. וַתָּחָשׁ בְּנַפְשָׁהּ כִּי מָלְאָה אוֹנִים וְתַעֲצוּמוֹת כְּמוֹ כִּלְּתָה זֶה עַתָּה לִסְעוֹד לִבָּהּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.

וְאוּלָם עוֹד חָרְדָה נַפְשָׁהּ בְּקִרְבָּהּ כִּי אָמְרָה אוּלַי אֵין זֶה כִּי אִם חֲלוֹם כַּאֲשֶׁר יַחַלְמוּ לָרֹב בְּנֵי הָאָדָם, וּבָמֶּה תֵדַע אֵפוֹא אִם חֲזוֹן שָׁמַיִם הָיָה עִמָּה אוֹ דָבָר רֵיק?

אָז תָּקוּם חֶרֶשׁ מִמִּטָּתָהּ וַתִּתְחַמֵּק וַתֵּצֵא מִן הַבָּיִת וַתְּמַהֵר אֶל חֹרֶשׁ הַתְּמָרִים לָדַעַת מַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ וּמַה יִקְרֶה לָהּ וּמַה תִּפְעַל?

וּבְבוֹאָהּ שָׁמָּה וַתֵּשֶׁב תַּחַת הַתֹּמֶר רְחַב הַכַּפּוֹת כַּאֲשֶׁר יָשְׁבָה תַּחְתָּיו בַּחֲלוֹמָהּ.

וְדוּמִיָה רַבָּה וְשַלְוַת הַשְׁקֵט בַּחֹרֶשׁ. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה מֵאַחֲרֵי רֹאשׁ הַפִּסְגָה רִחֲפוּ בֵּין חָטְרֵי הַתְּמָרִים וַיִּהְיוּ זוֹלְפִים שֶׁפַע אוֹר זָהָב בַּעֲבִי הַחֹרֶשׁ וַיְהִי לָהּ כְּמוֹ יָרְדוּ כְּרוּבֵי שָׁמַיִם וַיָּפוּצוּ בֵּין הָעֵצִים כֹּה וָכֹה.

עוֹדֶנָּה יוֹשֶׁבֶת דוֹמְמָה וְסֹעֲרָה כְּאַחַת וַיַּעֲבֹר עַל יָדָהּ אִישׁ רוֹכֵב עַל סוּס וּמַרְאֵהוּ כְּאִישׁ נְשׂוּא פָּנִים וּבַעַל בְּעַמָּיו. וַיְהִי אַךְ נָחוּ מַבָּטֵיהָ עַל הָרוֹכֵב – וַתִּפָּעֵם רוּחָהּ בְּקִרְבָּהּ. וַיְהִי כִּי עָבַר מִמֶּנָּה וָהָלְאָה וַתָּקָם וַתִּקְרָא בְּקוֹל – וְהַקּוֹל כְּמוֹ לֹא לָהּ – וַיִּפְרֹץ מִקִּרְבָּהּ בְּחָזְקָה לֵאמֹר:

– עֲצֹר, בֶּן אָדָם!

וַיַּעֲצֹר הָאִישׁ בְּסוּסוֹ. וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַנַּעֲרָה וַיַּבֵּט אֶל פָּנֶיהָ וְאֶל עֵינֶיהָ הַפְּקוּחוֹת וַיִּשְׁתּוֹמֵם וַיִּקְרָא:

– מָה חֶפְצֵךְ, הַנַּעֲרָה?

וְהִיא הֶחֱרִישָׁה וַתּוֹסֶף הַבֵּט אֵלָיו בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּבְחֶרְדַּת לֵב.

– מַה כִּי קָרָאת לִי, הַנַּעֲרָה.

– חַכֵּה מְּעַט, חַכֵּה – אָמְרָה כְּמוֹ מִקֹּצֶר רוּחַ וַתּוֹסֶף וַתִּתְקַע אֶת מַבָּטֶיהָ בָּרוֹכֵב.

וַיְחַכֶּה הָאִישׁ רֶגַע וְהוּא מִשְׁתָּאֶה לָהּ. וְאַחַר אָמַר: הֲמַהֲתַלּוֹת עִמָּךְ אוֹ כִּי חוֹלַת רוּחַ אַתְּ?

– לֹא, אֲדוֹנִי, לֹא זֹאת. שְׁמַע לְקוֹלִי. שׁוּב מִדַּרְכֶּךְ. אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אָמַרְתָּ לֶכֶת. שָׁם בַּגַּיְא לְיַד הַצּוּרִים הַתְּלוּלִים אַרְבָּעָה שׁוֹדְדִים יֶאֶרְבוּ לְךָ לְהַכּוֹתְךָ נֶפֶשׁ וְלָקַחַת אֶת כַּסְפְּךָ אֲשֶׁר בְּצִקְלוֹנְךָ – שׁוּבָה אֵפוֹא! וְאִם לֹא תַּאֲמִין לִדְבָרַי קַח עִמְּךָ עֲשָׂרָה אַנְשֵׁי חַיִל וְיִלָּווּ אֵלֶיךָ וְיָדַעְתָּ וְנוֹכַחְתָּ כִּי נְכוֹנָה אֲדַבֵּר.

וַיְהִי כִּי שָׁמַע הָאִישׁ אֶת תֹּקֶף דְּבָרָהּ וְרָאָה וְהִבִּיט אֶל פְּנֵי הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדִים וְהַזּוֹהֲרִים וַיִתְגַּנֵּב פַּחַד אֶל לִבּוֹ מִדְּבַר פִּיהָ וְגַם נִכְסַף לָדַעַת הַרוּחַ אֱלֹהִים יְדַבֵּר מִפִּי הַנַּעֲרָה אוֹ כִּי הִיא אַחַת הָאֶבְיוֹנוֹת אֲשֶׁר בַּדְּרָכִים – ויַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: טוֹב אֵפוֹא, כִּדְבָרַיִךְ אֶעֱשֶׂה וַאֲנַסֶּה.

וַיָּשָׁב הָעִירָה וַיִּקַּח דְּבָרִים עִם עֲשָׂרָה פָּרָשִׂים אַנְשֵׁי חַיִל כִּי יִתְחַפְּשׂוּ כַּאֲנָשִׁים כְּנַעֲנִים. חֵלֶק מֵהֶם יַעַבְרוּ כְּמוֹ לְתֻמָּם וְיַקְדִּימוּ לָאִישׁ הָרוֹכֵב וְחֵלֶק יֵלְכוּ אַחֲרָיו בַּסֵּתֶר הַרְחֵק מְעַט מִמֶּנּוּ

עַד מְהֵרָה עָרְכוּ מַהֲלָכָם כַּאֲשֶׁר דֻּבַּר בֵּינֵיהֶם.

וַיְהִי אַךְ רָאוּ הָאוֹרְבִים בִּקְרוֹב הָרוֹכֵב לְבַדּוֹ וַיֵּרְדוּ חֶרֶשׁ וַיָּגִיחוּ מִמַּאֲרָבָם וַיִּשְׁלְפוּ חַרְבָּם וַיֵּלְכוּ הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֵלָיו. אָז יִתֵּן הָאִישׁ קוֹלוֹ קוֹל חָזָק לְמַעַן יִשְׁמְעוּ מְלַוָּיו – וַיִּדְהֲרוּ מִזֶּה וּמִזֶּה וַיַּחְסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי הַשּׁוֹדְדִים וַיִּתְפְּשׂוּם וְחַרְבָּם שְׁלוּפָה בְּיָדָם וַיְּבִיאוּם אֲסוּרִים בַּחֲבָלִים אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט.

וְהַנַּעֲרָה יָשְׁבָה בַּחֹרֶשׁ וַתֵּרֶא בַּעֲבוֹר הָאֲנָשִׁים לְיָדָהּ – ןַתִּפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה וַתּוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל עִמָּהּ.

וַיְהִי כִּי אָמְרָה לָקוּם לָשׁוּב אֶל בֵּיתָהּ וַתֵּרֶא לִקְרָאתָהּ וְהִנֵּה אִשָּׁה רוֹכֶבֶת עַל חֲמוֹרָהּ וְהִיא מִתְיַפַּחַת בְּבִכְיָהּ וְהָאִשָּׁה לְבוּשָׁה כְּמִשְׁפַּט נְשֵׁי הָאִכָּרִים הָאֲרַמִּים וַתֵּדַע כִּי אִכָּרָה הִיא.

וַיְהִי כִּי נָתְנָה עֵינֶיהָ בָּאִשָּׁה הַבּוֹכָה וַיֵּצֶר לְלֵב הַנַּעֲרָה וַתֹּאמֶר לָהּ: קִרְבִי אֵלָי אִשָּׁה וְאֶרְאֶה אוּלַי אוּכַל עֲזוֹר לָךְ.

וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לָהּ: אַל תַּעַצְרִינִי, נַעֲרָה, כִּי מָרַת נֶפֶשׁ אָנֹכִי.

– שְׁעִי אֵלַי אַךְ רֶגַע – וְצַפִּי לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים.

וַיְהִי כִּי נָחוּ מַבָּטֶיהָ עַל פְּנֵי הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לָהּ:

– יָדַעְתִּי, אִשָּׁה, יָדַעְתִּי. זֶה עַתָּה, לְעֵת הַבֹּקֶר, הִכִּישׁ נָחָש אֶת אִישֵׁךְ בְּרַגְלוֹ בְּהַחִלּוֹ לַעֲדוֹר בָּאֲדָמָה – הַאֵין זֹאת? אָכֵן עָצְמוּ מַכְאוֹבָיו וְהַמָּוֶת צָפוּי לוֹ. יָדַעְתִּי. וְאַתְּ נֶחְפָּזָה לְהָבִיא לוֹ צֳרִי מֵחֲנוּת הַבֹּשֶׂם. – אֲבָל אַל תִּירְאִי, אִשָּׁה. שׁוּבִי חִישׁ אֶל בֵּיתֵךְ וְקִטְפִי מִן הָעֵשֶׂב הַכֵּהֶה הָעוֹלֶה בַּפִּנָּה אֲשֵׁר בְּיַרְכְּתֵי כַּרְמֵךְ מִיָּמִין. בַּשְׁלִי אוֹתוֹ בְּמַיִם וְהַשְׁקִי בָּהֶם אֶת אִישֵׁךְ וְגַם רַחֲצִי בַּמַּיִם הָאֵלֶּה אֶת הַפֶּצַע – וְיֵרָפֵא וְיֶחִי.

– הַאֻמְנָם? הֲבַת אֱלֹהִים אַתְּ? הֵן רְחוֹקָה אֲחֻזָתִי מִפֹּה כִּבְרַת אֶרֶץ וְאֵיכָה יָדַעַתְּ וְרָאִית כְּכָל אֲשֶׁר קָרָה?

וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה: חוּשִׁי אִשָּׁה וְהַצִּילִי אֶת נֶפֶשׁ אִישֵׁךְ.

וּדְבוֹרָה צָעֲדָה לְאִטָּהּ הָלוֹךְ וָשׁוֹב, כֹּה וָכֹה בְּחֹרֶשׁ הַתְּמָרִים וְהָיוּ כָּל מַעְיְנוֹת נַפְשָׁהּ רָנִים בְּקִרְבָּהּ וּשְׂפָתֶיהָ דוֹבְבוֹת חֶרֶשׁ שִׁירָה נִשְׂגָּבָה וְתַעֲצוּמוֹת תְּהִלָּה לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הָיָה פִּיהָ מַעְיַן־מַיִם עַזִּים הַשּׁוֹלֵחַ מֵימָיו חוּצָה לְלֹא הֲפוּגוֹת.

וַיְהִי לְעֵת הַצָּהֳרַיִם כִּי יָצְאָה דְבוֹרָה אֶת הַחֹרֶשׁ וַתֵּדַע וַתָּחָשׁ כִּי נָתַן ה' לֵב אַחֵר בְּקִרְבָּה.

אָז תָּסוּר לְאִטָּהּ אֶל בֵּיתָהּ וַתִּצְעַד דּוֹמְמָה וּמְצַפָּה לְהָבִיא מַרְפֵּא לְאִמָּהּ מֵחָלְיָהּ. וַיְהִי כִּי קָרְבָה אֶל עֶרֶשׂ אִמָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ:

– הָבִי, אִמִּי, אֶת יָדֵךְ וְהִתְחַזְּקִי וְרָפָא לָךְ וְקַמְתְּ מֵחָלְיֵךְ.

וַתּוֹשֶׁט הָאֵם אֶת יָדָהּ טֶרֶם תֵּדַע מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בְּפִיהָ.

וַיְהִי בְּגַעַת יָדָהּ בְּיַד הַנַּעֲרָה וַתִּתְיַשֵּׁר בְּמִטָּתָהּ וַתּוֹרֶד רַגְלֶיהָ אַרְצָה וַתָּקָם כְּמוֹ לֹא הָיָה לָהּ דָבָר וְאוֹר צָהֳלָה בְּפָנֶיהָ.

וְעוֹד הָאֵם עַל בָּנֶיהָ מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם – וְהִנֵּה אִישׁ אֲרַמִּי נִכְבָּד, גָּבוֹהַּ וּרְחַב כְּתֵפַיִם, נִכְנַס וַיִּשְׁאַל:

– הֲפֹה תָגוּר הַנַּעֲרָה הָעִבְרִיָּה?

וַתֵּתַצַּב דְּבוֹרָה לְפָנָיו.

– הַגִּידִי, בַּת אֱלֹהִים, – אָמַר בְּשִׂמְחָה – מַה מַשְׂכֻּרְתֵּךְ אֲשֶׁר תִּדְרְשִׁי מֵעִמִּי כִּי נָתַתְּ נַפְשִׁי לִי לְשָׁלָל. הַרְבִּי עָלַי אֶת שְׂכָרֵךְ וְאֶתְּנֶנּוּ כִּי הִגְדַּלְתְּ חַסְדֵּךְ עִמָדִי.

וַתַּעַן דְּבוֹרָה לֵאמֹר: לֹא בִּגְלַל שָׂכָר פָּעַלְתִּי אֶת אֲשֶׁר פָּעַלְתִּי וְלֹא אֶדְרֹשׁ שָׂכָר לְפָעֳלִי. אֲשֶׁר תִּתֵּן מֵחֶפְצְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן אֶקַּח – וְהָלַכְתָּ לְשָׁלוֹם לְדַרְכְּךָ.

וַיִּקַּח הָאִישׁ מְלוֹא חָפְנוֹ שִׁקְלֵי זָהָב וַיְשִׂימֵם בֵּין יְדֵי הַנַּעֲרָה וַיִּשַּׁק אֶת יָדָהּ וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ.

עוֹד זֶה יוֹצֵא וְזֹאת בָּאָה הִיא הָאִשָּׁה הַיּוֹגְבָה וַתִּפֹּל לְרַגְלֵי הַנַּעֲרָה וַתֹּאמַר: יְהִי שְׁמֵךְ מְבֹרָךְ, חֶמְדַּת כָּל הָאֵלִים, הֵן נוֹשַׁע אִישִׁי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו, וְעַתָּה הוֹאִילִי וּקְחִי הַמַּשְׂאֵת הַזֹּאת מֵעִמִּי. וַתֵּצֵא וַתּוֹרֶד מֵעַל חֲמוֹרָהּ עֶשְׂרִים לֶחֶם וְצִנְצֶנֶת דְּבַשׁ גְּדוֹלָה וַחֲרִיצֵי גְּבִינָה וּתְאֵנִים וְצִמּוּקִים לָרֹב.

וַתָּקָם וַתֵּצֵא לְדַרְכָּהּ לְשָׁלוֹם.

אָז תַּגִּיד דְּבוֹרָה לְאִמָּהּ וּלְאַחֶיהָ אֶת הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר לָאֲרַמִּי וַאֲשֶׁר לָאִשָּׁה וְאֶת אֲשֶׁר הִגִּידָה לָהֶם. וַתְּסַפֵּר לְאָזְנָם אֶת אֲשֶׁר צָמָה וּבָכְתָה, וַאֲשֶׁר נֶעְתַּר לָהּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ הַמַּלְאָךְ בַּחֲלוֹמָהּ כִּי דְּבוֹרָה יִהְיֶה שְׁמָהּ, וְאוּלָם אֶת דִּבְרֵי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים כִּי רוּחַ מִמָּרוֹם יִהְיֶה בְּרוּחָהּ לֹא הִגִּידָה לָהֶם פֶּן יָרוּם לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ בְּהוֹצִיאָהּ מִפִּיהָ דְבַר הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הָיָה לָהּ מֵאֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַנְּבִיאָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר תְּגַלֶּה צְפוּנוֹת, תַּגִּיד עֲתִידוֹת וּתְרַפֵּא מַחֲלוֹת – וַיִּנְהֲרוּ רַבִּים, אִישׁ וְאִשָּׁה, נַעַר וְזָקֵן, וַיָּבוֹאוּ אֶל הַנַּעֲרָה לַחֲזוֹת בְּפָנֶיהָ וְלִדְרוֹשׁ עֲצָתָהּ מִי לְחָלְיוֹ וּמִי לְשִׁבְרוֹ, מִי לְחֶפְצוֹ וּמִי לִתְשׁוּקָתוֹ.

וְאוּלָם לֹא אֶל כָּל אִישׁ נֶעֶתְרָה הַנְּבִיאָה הַקְּטַנָּה לַעֲנוֹת לָהֶם כְּחֶפְצָם. וְגַם אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר חָפְצוּ לָדַעַת קְטַנּוֹת אוֹ נִקְלוֹת – לֹא הִגִּידָה דָבָר וַחֲצִי דָבָר. וְרַק לְאִישׁ־מָצוֹק וּמַר נֶפֶשׁ הֵאִירָה פָּנֶיהָ וַתֹּאמֶר עֵצָה וַתַּגֵּשׁ תְּשׁוּבָה.

וְאַף זֹאת לֹא בְּבֵיתָהּ פָּעֲלָה, וְלֹא בְּכָל עֵת וָעֵת. כִּי לֹא פָּקַד אוֹתָהּ חֲזוֹן וְלֹא הֻשָּׂא לָהּ מַשָּׁא כִּי אִם בְּשִׁבְתָּהּ תַּחַת הַתֹּמֶר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלֶיהָ הֶחָזוֹן הָרִאשׁוֹן.

וְזֶה מִשְׁפָּטָהּ כָּל הַיָּמִים: עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, לָבְשָׁה מַדֶּיהָ הַלְּבָנִים וַתֵּצֵא אֶל תַּחַת הַתֹּמֶר וַתִּפֹּל עַל בִּרְכֶּיהָ וַתַּעְתֵּר שִׂיחַ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְאַחַר עָנְתָה לְאִישׁ וָאִישׁ כִּדְבָרוֹ. יֵשׁ וְהוֹכִיחָה קָשׁוֹת וְנִמְרָצוֹת אֶת פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן, הַבָּאִים כְּמִתְחַפְּשִׂים לָדַעַת דָּבָר מִפִּיהָ, וְגִלְּתָה מְזִמָּתָם וְקָרְעָה סִתְרַת־לִבָּם וַתְּשִׂימֵם כַּעֲרֻמִּים בְּחֶרְפָּתָם. וְיֵשׁ וְדִבְּרָה טוֹבוֹת וְהִשְׁמִיעָה נֶחָמוֹת וְעָשְׂתָה פְּלָאוֹת לְאִישׁ אֲשֶׁר לֵב נָכוֹן בְּקִרְבּוֹ.

וַיִּקְרְאוּ לָהּ עַם הָאָרֶץ “הַדְּבוֹרָה” וְכֵן אָמְרוּ: “לְכוּ וְנֵלְכָה אֶל הַדְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה”.

וְיוֹם יוֹם רַבּוּ הַמַּשָּׂאוֹת אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֵלֶיהָ בְּתוֹדָה וּבְאַהֲבָה כָּל אִישׁ אֲשֶׁר הֵיטִיבָה עִמּוֹ וְהוֹשִׁיעָה לוֹ.

וַיִּיטַב לְאִמָּהּ וּלְאַחֶיהָ בִּגְלָלָהּ וַיְהִי לָהֶם דֵּי מַחְסוֹרָם וְהוֹתֵר, וַיְהִי לָהֶם גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וְגַם מִקְנֶה, וַיָּשִׂימוּ מִשְׁכְּנָם בְּבַיִת בָּנוּי אֶבֶן לִרְוָחָה. וְאֶת פִּי הַנַּעֲרָה שָׁמְרוּ הָאַחִים וְהָאֵם כְּכָל אֲשֶׁר תֹּאמַר וּכְּכָל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה וַיֵּדְעוּ לָהּ אַהֲבָה וִיקָר עַל עַנְוַת־רוּחָהּ וְתֹּם־לִבָּהּ, עַל מֹתֶק לְשׁוֹנָהּ וְעֹז רוּחָהּ.

ה. אוֹת וּמוֹפֵת בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ

וַיְהִי כִּי חָלְפוּ שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע שָׁנִים, וַתִּגְדַּל דְּבוֹרָה וַתְּהִי נַעֲרָה חֲמוּדַת מַרְאֶה, יְפַת עֵינַיִם וּגְדוֹלַת נֶפֶשׁ וַיִּשְׁתָּאוּ לָהּ כָּל רוֹאֶיהָ וַיֵּצֵא שְׁמָהּ בְּכָל הָאָרֶץ.

וְהָאַחִים הַנְּעָרִים הָיוּ לְבַחוּרֵי חֶמֶד וְשֵׁם לָהֶם וּזְרוֹעַ לָהֶם עִם גְּבוּרָה לִשְׁמֹר עַל אֲחוֹתָם וּלְמַלֵּא דְבַר פִּיהָ כְּכָל אֲשֶׁר תְּצַוֵּם.

וְאוּלָם אַחַת נִבְצְרָה מִן הָאַחִים וּמִן הָאֵם לְהָבִין: אֲשֶׁר לֹא נֵאוֹתָה דְבוֹרָה לְחֵפֶץ הָאֵם וְהָאַחִים כִּי תְּבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּאֲרַם צוֹבָא כִּי יֻתַּן לָהֶם לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ מְגוּרֵי אֲבוֹתֵיהֶם בֵּין שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. רַבּוֹת אָמְרוּ לְאָזְנֵי דְבוֹרָה: הִנֵּה בִּרְכַּת אֱלֹהִים עָלֵינוּ וַנַּעַשׂ רְכוּשׁ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וְגַם מִקְנֶה לָנוּ דַיֵּנוּ. וְעַתָּה לָמָּה נִתְמַהְמַהּ עוֹד בַּנֵּכָר וְלָמָּה לֹא יִיטַב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָרוּחַ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר לָךְ?

וַיְהִי דְבָרָהּ לֵאמֹר: עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד. חַכּוּ לִי עַד בּוֹא הַיּוֹם. כִּי גָדוֹל חֶפְצִי מֵחֶפְצְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה – אַךְ עָלַי לְחַכּוֹת עַד בּוֹא הַיּוֹם.

וַיַּקְשִׁיבוּ הָאַחִים לִדְבָרָהּ וַיַּחֲרִישׁוּ כִּי אָמְרוּ: הֵן דְּבַר אֱלֹהִים עִמָּהּ וְיָדוֹעַ תֵּדַע אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ.

בַּיָּמִים הָהֵם – וַתַּעֲבֹר פִּתְאֹם סַעֲרַת מִלְחָמָה בְּאֶרֶץ אֲרָם. בְּנֵי הַצָּפוֹן עֵילַמִּים וְאַרְפַּכְשַׁדִּים גָּבְרוּ חַיִל וַיֵּרְדוּ מִן הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּצָּפוֹן כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וּפְנֵיהֶם אֲרַמָּה. – וַתְּהִי חֲתַת הָעַמִּים הָעַזִּים הָאֵלֶּה עַל אֲרָם. אָז יָקוּם הַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל הַיּוֹשֵׁב בַּאֲרָם צוֹבָא וְיִתֵּן צַו בְּכָל רַחֲבֵי מַמְלַכְתּוֹ לֵאמֹר: כָּל בָּחוּר תּוֹפֵס חֶרֶב בַּאֲרַם – לַמִּלְחָמָה! וְכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ – מוֹת יוּמַת. וַיָּרֶק הַמֶּלֶךְ אֶת צִבְאוֹתָיו רוֹכְבֵי הַסּוּסִים וְרוֹכְבֵי הַגְּמַלִּים וְחַיִל רַגְלִי הַרְבֵּה מְאֹד.

וַיְהִי בְּבוֹא דְבַר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַתֵּצֵא דְבוֹרָה לְעֵת הַשַּׁחַר לִקְרַאת הָאֱלֹהִים אֶל חֹרֶשׁ הַתְּמָרִים וַתֶּעְתַּר לָאֵל לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בִּדְבַר הַמִּלְחָמָה וּבִדְבַר אַחֶיהָ הַנִּדְרָשִׁים גַּם הֵמָּה כְּכָל בְּנֵי הָעָם לָצֵאת לַקְּרָב.

וַיְצַפּוּ לָהּ הָאֵם וְהָאַחִים עֵת רַבָּה – עַד שׁוּבָהּ. וַיְהִי בְּבוֹאָהּ – וְעֵינֶיהָ אָדְמוּ מִבֶּכִי וּפָנֶיהָ אֲפֵלִים מֵעֶצֶב. אַךְ אֶת דְּבָרָה אָמְרָה קוֹל גּוֹזֵר בְּלִי תְפוּנָה:

– צְאוּ גַם אתֶּם, אַחַי, לַקְּרָב כִּי מִצְוַת מֶלֶךְ הִיא עַל כָּל בְּנֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַאֲנַחְנוּ, אִם כִּי בְּנֵי יִשְׁרָאֵל אָנוּ הֵן הִסְתּוֹפֵף נִסְתּוֹפֵף מֵאָז בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׂוּמָה עָלֵינוּ לְמַלֵּא אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר יְמַלְאוּהוּ כָּל עֲבָדָיו. מֵאֵת הָאֱלֹהִים הָיְתָה זֹאת וְאֵין לְהָשִׁיב. וְאוּלָם לֹא תִּפְאָרָה וְלֹא נִצָּחוֹן יִקְצֹר הַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת כִּי עַוְלָה בְּיָדָיו וְרַבָּה רִשְׁעַת לִבּוֹ. עַל כֵּן בְּדֶרֶך אַחַת יַעֲלֶה לִקְרַאת הָאוֹיֵב וּבְשֶׁבַע דְּרָכִים – יָנוּס.

וְאוּלָם עַל גּוֹרַל אַחֶיהָ לֹא אָמְרָה דָבָר וְהֶחֱרִישָׁה.

וַיֵּצְאוּ הָאַחִים לְדַרְכָּם עִם גְּדוּדֵי בַּחוּרֵי הָעִיר וּפְנֵיהֶם לַקְּרָב.

וְהַמִּלְחָמָה נִטְּשָׁה בְּכָל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ מִצָּפוֹן. וַיָּקָם וַיְהִי כְּכָל אֲשֶׁר חָזְתָה דְבוֹרָה – כִּי תְּבוּסָה אַחַר תְּבוּסָה הָיְתָה מְנַת חֶלְקָם שֶׁל אֲרַמִּים. וַיִּהְיוּ הַנּוֹפְלִים מִן הָאֲרַמִּים בַּמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בָּחוּר שׁוֹלֵף חֶרֶב וְגַם אֲחִי דְבוֹרָה הַבְּכוֹר נָפַל חָלָל בַּמִּלְחָמָה.

וַיּוֹסֶף רַעַמְאֵל וַיִּשְׁלַח לִקְרַאת הָאוֹיֵב גְּדוּדֵי חַיִל חֲדָשִׁים רַבִּים וְכֵן שְׁלֵמִים. וַיְהִי גוֹרָלָם כְּגוֹרַל הָרִאשׁוֹנִים – וַיֶּחֱרַד הַמֶּלֶךְ מְאֹד.

וַיָּבוֹא אֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, אִישׁ כּוֹזֵב וְרַע לֵב, וַיַּגֵּד לַמֶּלֶךְ: אַחֲלֵי פְּנֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וַאֲדַבְּרָה דָבָר.

וַיֹּאמֶר: דַּבֵּר.

וַיַּגֵּד הָאִישׁ לֵאמֹר: אַל יִפָּלֵא בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ כִּי כָּשְׁלוּ צִבְאוֹתָיו גַם פַּעַם וְגַם פַּעֲמַיִם – כִּי זֹאת עָשְׁתָה הַנַּעֲרָה הַנְּבִיאָה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֲשֶׁר קִלְלָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת צִבְאוֹתָיו לֵאמֹר: בְּדֶרֶךְ אַחַת יֵצְאוּ לִפְנֵי הָאוֹיֵב וּבְשֶׁבַע יָנוּסוּ מִלְּפָנָיו.

וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל לֵאמֹר:

– מִי זֹאת הַנְּבִיאָה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאַיֵּה מְקוֹמָהּ?

– בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק תָּגוּר – וְרַבִּים הַיְרֵאִים דְּבָרָה וְהַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתָּהּ וְכֵאלֹהִים הִיא בְּעֵינֵי אֲרַמִּים…

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: צְאוּ חִישׁ מַהֵר דַּמַּשְׂקָה וַהֲבִיאוּהָ רְתוּקָה בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל לְפָנָי!

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׂלִישִׁי לְעֵת עַרְבַּיִם וַיָּשׁוּבוּ עַבְדֵּי הַמֶּלֶךְ מִדַּרְכָּם וַיָּבִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה רְתוּקָה בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל – וְהַמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹ וְהָאוּלָם מָלֵא שָׂרִים רַבִּים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ עֵינָיו בַּנַּעֲרָה וַיַּבֵּט אֶל יָפְיָהּ וְאֶל תַּלְתַּלֵּי שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַיּוֹרְדִים מִתַּחַת לְמָתְנֶיהָ. וַתִּפֹּל דְּמָמָה גְדוֹלָה בָּאוּלָם.

וַיַּרְעֵם הַמֶּלֶךְ קוֹלוֹ לֵאמֹר:

– הַאַתְּ אֲשֶׁר קִלַּלְתְּ אֶת צִבְאוֹתֵינוּ כִּי יִנָּגְפוּ לִפְנֵי הָאוֹיֵב?

– לֹא קִלַּלְתִּי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי נִבֵּאתִי.

– נִבֵּאת? – אָמַר בְּלַעַג וָבוּז – מַה נִּבֵּאת וּמִי אַתְּ כִּי תִּנָּבְאִי? 

– נִבֵּאתִי אֶת אֲשֶׁר שָׂם אֱלֹהַי בְּפִי לֵאמֹר: לֹא תִפְאָרָה וְלֹא נִצָּחוֹן יִקְצֹר הַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל בְּמִלְחַמְתּוֹ, כִּי עַוְלָה בְּיָדוֹ וְרַבָּה רִשְׁעַת לִבּוֹ.

– הוֹי נַעֲרָה נְמִבְזָה, אֵיכָה תָעֵזִּי לְדַבֵּר כָּזֹאת בְּאָזְנֵי מֶלֶךְ? הֵן בַּת מָוֶת אַתְּ כִּי בּוֹגֶדֶת אַתְּ!

– לֹא בּוֹגֶדֶת אָנִי, כִּי בִּדְבָרִי יָצְאוּ שְׁנֵי אַחַי לַמִּלְחָמָה כְּכָל עֲבָדֶיךָ – וַיִּפֹּל הָאֶחָד חָלָל וְיָדַעְתִּי כִּי יִפֹּל חָלָל –

– אֲבָל מְכַשֵּׁפָה אַתְּ וּבִכְשָׁפַיִךְ תָּמוּתִי!

– בִּידֵי אֵל עֶלְיוֹן אַפְקִיד רוּחִי וְהוּא יִנְקֹם דָּמִי מִיָּדֵיךְ!

אָז יִזְעַם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא:

– הַטַּבָּח!

וַיִּקְרַב הַטַּבָּח.

– כְּרֹת רֹאשָׁה פֹּה לְפָנַי – וְתֵאָלֵם!

וַיִּשְׁלֹף הַטַּבָּח אֶת חַרְבּוֹ וַיְנִיפָהּ וַיֹּאמֶר לְהוֹרִידָהּ עַל צַוָּארָהּ – וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו.

וַיִּגְעַר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: הַכֵּה הֲלֹא צִוִּיתִיךָ!

– לֹא אוּכַל, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ… לֹא אוּכַל… וַיִּרְעַד קוֹלוֹ מֵחֲרָדָה.

– מֶה הָיְתָה לְךָ, הַטַּבָּח?

– רְאֵה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לְיָדִי, רְאֵה…

וַיַּחְפֹּז הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַב וַיָּשֶׂם יָדוֹ בִּזְרוֹעַ הַטַּבָּח וַיַּרְא וְהִנֵּה קָשָׁה הַזְּרוֹעַ כְּסֶלַע וְקָרָה כְּקֶרַח. וַיֵּרָתַע אָחוֹר וַיִּפְקַח עֵינָיו וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה וַיֶּחֱרַד… וְאוּלָם מְהֵרָה שָׁב שֵׁנִית וַיֶּאֱזֹר חֵילָיו וַיְאַמֵּץ קוֹלוֹ וַיִּקְרָא:

– יָבוֹא מִשְׁנֵה שַׂר הַטַּבָּחִים!

וַיָּבוֹא.

– תְּקַע חַרְבְּךָ בְּבִטְנָהּ וְרַטֵּשׁ מֵעֶיהָ, חִישׁ מַהֵר!

וַיִּשְׁלֹף הַלָּז חַרְבּוֹ בְּחָפְזָה וַיִּכֹּף גַּבּוֹ לְמַעַן כּוֹנֵן חַרְבּוֹ לִקְרַאת הַנַּעֲרָה – וַיִּזְעַק קוֹל גָּדוֹל מִכְּאֵב – וַיִּשָּׁאֵר כָּפוּף כְּאִישׁ נוֹשֵׂא מַשָּׂא כָּבֵד וְלֹא יָכֹל לְהָנִיעַ יָדוֹ כֹּה וָכֹה.

וּדְבוֹרָה נִצְּבָה כָּל הָעֵת דּוֹמְמָה וְשְׁקֵטָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, רֹאשָׁהּ נָטוּי אֶל עָל וַתַּבֵּט יְשָׁרוֹת אֶל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

וְהַמֶּלֶךְ נָסוֹג לְאִטּוֹ אֶל מוֹשָׁבוֹ וְרֹאשׁוֹ מוּרָד מִדְּאָגָה וּמִיָּגוֹן וּפָנָיו אֲחוּזֵי חִוָּרוֹן.

אָז יָקוּם גְּדוֹל־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

– יַקְשִׁיב נָא הַמֶּלֶךְ לְבַקָּשָׁתִי וַאֲדַבֵּרָה.

וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ אוֹת בְּיָדוֹ כִּי יְדַבֵּר.

– לֹא אָפוּנֶה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – אָמַר הַכֹּהֵן קוֹל נַחַת – אֵין הַנַּעֲרָה הַזֹּאת מְכַשֵׁפָה: נְבִיאָה הִיא. שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נְבִיאִים לָמוֹ וְהֵם יוֹדְעִים דַּעַת אֱלֹהֵיהֶם. זֹאת הַפַּעַם נְבִיאָה הִיא. עֲצָתִי לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יְצַוֶּה לְהָסִיר כְּבָלֶיהָ מִיָּדֶיהָ וּלְבַקֵּשׁ עֵצָה וְתוּשִׁיָה מִפִּיהָ. וְאֶל נָכוֹן תֹּאבֶה לְמַלֵּא אַחַר דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ כִּי נַעֲלָה וְצַדִּיקָה הִיא הַנְּבִיאָה.

וַיַּעֲשׂוּ כֵּן.

אָז יָקוּם הַמֶּלֶךְ וֲיֹּאמֶר לַנַּעֲרָה לְאָזְנֵי כָּל: צָדַקְתְּ מִמֶּנִי, חָטָאתִי לְפָנַיִךְ. הִנְנִי וַאֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵעִמָּךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיהָ, וַתִּשְׁלַח יָדֶיהָ הַנַּעֲרָה וַתִּמְנָעֵהוּ מֵעֲשׂוֹת כֵּן וַיּוֹשִׁיבָהּ הַמֶּלֶךְ לִימִינוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ: הַגִּידִי נָא, הַנְּבִיאָה, מַה פָּעֳלִי אֲשֶׁר עָלַי לַעֲשׂוֹת וְאַצִּילָה אֶת עַמִּי מֵחֶרְפָּה וַאֲבַדּוֹן? הַשְׁמִיעִינִי דְבָרַיִךְ וַאֲמַלְּאֵם.

וַתֹּאמֶר דְבוֹרָה: שְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ יִשְׂגֶה לָעַד. דְּבַר אֱלֹהַי הָיָה לִי לֵאמֹר:

"כֹּה תֹּאמְרִי לְמֶּלֶךְ אֲרָם:

עַל אֲשֶׁר רָם לְבָבְךָ וְגָבְהוּ עֵינֶיךָ לִפְעוֹל וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ שָׁלַחְתִּי עָלֶיךְ אֶת גּוֹיֵי הַצָּפוֹן הָעַזִּים לְהַשְׁפִּילְךָ וְלָשׂוּם כְּבוֹדְךָ לְמִרְמָס.

וְעַתָּה לֹא תִּהְיֶה לְךָ תְּקוּמָה לַפְנֵי אוֹיְבֶיךָ עַד אִם תִּכָּנַע לִפְנֵיהֶם וְשָׁלַחְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְכָל אוֹצְרוֹתֶיךָ וְכָל מִקְנֵה הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים אֲשֶׁר לְךָ, וּמִן הָעָם לֹא תִּקַּח פַּרְסָה כִּי רַק אֶת אֲשֶׁר לְךָ תִּתֵּן.

וְהָיָה אִם תִּשְׁמֹר דְּבָרִי וְעָשִׂיתָ כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ מִדַּרְכְּךָ הָרָעָה אָז אַרְחִיק מֵעָלֶיךָ אֶת אוֹיְבֶיךָ, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ עַמְךָ לְךָ לְשָׁלָל."

וְזֶה לְך הָאוֹת כִּי דְבַר אֱלֹהֵי יִשְׁרָאֵל בְּפִי:

הֵן הֶרְאָה ה' אוֹתְךָ בַּחֲלוֹמְךָ אֶמֶשׁ אָסוּר בִּכְבָלִים וְאַתָּה מוּבָל לְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב. וְהָיָה לְךָ הַחֲלוֹם הַזֶּה לְאוֹת וּלְמוֹפֵת.

אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ רְתֵת: אָכֵן צָדְקוּ דְבָרַיִךְ וְנָכוֹנוּ. כָּזֹאת רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֱלֹהִים. הִנְנִי וְאֶעֱשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה עָלַי אֱלֹהַיִךְ.

אָז יִשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל בְּיַד מַלְאָכָיו דִבְרֵי שָׁלוֹם וְהַכְנָעָה אֶל מַלְכֵי הַצָּפוֹן, וַיַּגֵּד לָהֶם אֶת דְּבַר הַשָּׁלָל הָרַב הַנָּכוֹן לָהֶם – וַיֵּאוֹתוּ הַמְלָכִים לַדָּבָר.

וַיְהִי מְחִיר הַשִׁלּוּמִים אֲשֶׁר שָׁלַח רַעַמְאֵל לְמַלְכֵי הַצָּפוֹן – גְמַלִּים מְאַת אֶלֶף, וְסוּסִים חֲמִשִּׁים אֶלֶף, מִקְנֶה צֹאן וּבָקָר מִסְפָּר עָצוּם לָרֹב. וְכֶסֶף עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכָּר, וְזָהָב שְׁנֵי אֲלָפִים כִּכָּר וַעֲדִי עֲדָיִים וְאַדָּרוֹת וּמַרְבַדִּים וְכָל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה, מַשָּׂא כָּבֵד לִמְאֹד.

ו. אֱמוּנִים וְאַהֲבָה

וּדְבַר הָעַלְמָה הָעִבְרִית הַנְּבִיאָה נִשָּׂא בְּפִי כָּל אִישׁ אֲרָם וַיִּגְדַּל שְׁמָהּ בְּכָל הָאָרֶץ.

וְהַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל שָׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וַיְהִי עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וְאוֹהֵב חֶסֶד. אַךְ כַּאֲשֶׁר אָזַל עָשְׁרוֹ וְדַלּוּ יָדָיו מִכָּל – נִבְצְרָה מִמֶּנוּ לִשְׁמוֹר וּלְהָגֵן עַל עַמּוֹ. וַיְהִי נְכֵה־רוּחַ וַיִּתְהַלֵּךְ עָצֵב וְנוּגֶה כָּל הַיָּמִים. וְאוּלָם לֹא נָשָׂא הַמֶּלֶךְ דְּבַר עַוְלָה בְּפִיו וְלֹא דִבֵּר סָרָה עַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל וָכֹל.

וַיְהִי כְּתֹם הַשָּׁנָה מֵאָז הֵיטִיב הַמֶּלֶךְ דַּרְכּוֹ, וַיִּשְׁלַח דְּבָרִים אֶל דְבוֹרָה בַּאֲרַם דַּמֶשֶּׂק לֵאמֹר:

“רְאִי נָא, הַנְּבִיאָה הַנַּעֲלָה, כִּי שָׁמוֹר שָׁמַרְתִּי מוֹצָא פִּי ה' וַאֲמַלֵּא דְבָרוֹ כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִינִי. וְאוּלָם עוּצִי לִי עֵצָה, הַנְּבִיאָה, אֵיכָה אֶעֱשֶּׂה מְלוּכָה וּבְיָדַי אֵין כֹּל וּמֵאָז הֱיוֹת אָדָם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לֹא הָיָה מֶלֶךְ דַּל וַחֲסַר כֹּל כָּמוֹנִי, וְהָיָה בְּהִוָּדַע זֹאת לָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבִי וְעָלוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְהִשְׁמִידוּ אוֹתִי וְאֶת עַמִּי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְהֵן אֱלֹהֵי חֶסֶד וֶאֱלֹהֵי אֱמֶת אֱלֹהַיִךְ, הַיֹּאבֶה כִּי יֹאבַד אִישׁ שָׁב מֵחֶטְאוֹ בִּידֵי אַנְשֵׁי רֶשַׁע?”

וַתִּשְׁמַע דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל הַמֶּלֶךְ – וַתֵּצֵא אֶל תַּחַת הַתֹּמֶר וַתִּתְחַנֵּן וַתְּשַׁוַּע לֵאלֹהִים יָמִים שְׁלֹשָׁה כִּי יַרְאֶה יָדוֹ וִיגַלֶּה חַסְדּוֹ לַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל לְמַעַן יִגְדַּל שֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׁרָאֵל וְיַאֲמִינוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים.

וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי וַיֵּעָתֵר לָהּ ה' וַתָּקָם וַתִּסַּע אֲרַמָּה צוֹבָא אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי כִּי רָאָה אוֹתָה הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, נְבִיאַת הָאֱלֹהִים! מַה דְּבַר ה'?

וַתֹּאמַר: שְׁמַע, הַמֶּלֶךְ רַעַמְאֵל, וְהִכּוֹן אַתָּה וְעַמְּךָ לָשֵׁאת אֶת בִּרְכַּת ה' עַל אֲרָם. קוּם וְקַח עִמְּךָ גְדוּד אַנְשֵׁי חַיִל וְיָרַדְתָּ דָּרוֹמָה מִזְרָחָה מִן הֶהָרִים אֶל הַמִּישׁוֹר. וְהָיָה בְּבוֹאֲךָ שָׁמָּה וְהִנֵּה בִּקְעָה לְפָנֶיךָ. וּבַבִּקְעָה סַלְעֵי אֶבֶן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים פְּזוּרִים עַל פָּנֶיהָ. וּמַדּוֹתָ אֶת הַבִּקְעָה עַד מָצְאֲךָ מְקוֹם הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר בַּבִּקְעָה וְגַלּוֹתָ מֵעַל פְּנֵי הַאֲדָמָה שִׁבְעָה סְלָעִים וְחָפַרְתָּ שָׁם שֶׁבַע אַמּוֹת בָּאֲדָמָה. אָז יֵרָאֶה לְפָנֶיךָ פִּי בְּאֵר. וְיָרַדְתָּ אַתָּה וַאֲנָשֶׁיךָ עֶשְׂרִים וְאַחַת מַעֲלָה, וְצֹהַר תִּפְתַּח לְךָ מִלְמַעְלָה לְהָאִיר לְךָ הַדֶּרֶךְ וְרָאוּ עֵינֶיךָ תַּחַת הָאַדָמָה מָקוֹם חָלָל רְחַב־יָדַיִם מְאֹד – שָׁם צָפוּנִים אוֹצְרוֹת עשֶׁר רַבִּים וַעֲצוּמִים אֲשֶׁר קָבְרוּ אֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ מַלְכֵי אֲרָם מִימֵי קֶדֶם בְּיוֹם בּוֹא עֲלֵיהֶם אָסוֹן וָשֶׁבֶר. וְנָשָׂאתָ אֶת הָאוֹצָרוֹת הָאֵלֶּה אֶל גְּנָזֶיךָ וְהָיוּ חֶצְיָם לְךָ וְחֶצְיָם תְּחַלֵּק לְעַמְּךָ חֵלֶק כְּחֵלֶק לְמִסְפַּר נַפְשׁוֹת כָּל בֵּית־אָב – מִן הַכֶּסֶף, הַזָּהָב, הַבַּרְזֶל וְהַנְּחֹשֶׁת וְכָל אֶבֶן טוֹבָה וִיקָרָה.

וַיַּעֲשׂוּ כֵּן. וַיִּמָּצֵא מִגִּנְזֵי הָאוֹצָרוֹת הַכֹּל לַכֹּל כַּאֲשֶׁר הִגִּידָה הַנְּבִיאָה.

וַיְהִי בְּהִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ אֲרָם וַתֵּעוֹר צָהֳלָה גְדוֹלָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ כִּי פָּתַח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יָדוֹ הַגְּדוֹלָה אֶל מֶלֶךְ אֲרָם וְאֶל עַמּוֹ.

וַיִּשְּׂאוּ עַל גְּמַלִּים וְעַל חֲמוֹרִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּשְׁלֹשֶׁת לֵילוֹת אוֹצָרוֹת רַבִּים וַעֲצוּמִים וַיּוֹבִילוּם אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּגְדַּל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם עַד מְאֹד.

אָז יִקְרָא רַעַמְאֵל לַעֲצָרָה גְדוֹלָה לְכָל שָׂרֵי הַמַּלְכוּת לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, וּדְבוֹרָה יוֹשֶׁבֶת לִימִין הַמֶּלֶךְ. וַיִּשָּׂא דְבָרוֹ לֵאמֹר:

קְרָאתִיכֶם הַיּוֹם הַזֶּה לְמַעַן גַלּוֹת לְאָזְנְכֶם אֶת אֲשֶׁר עָלְתָה עַל לִבִּי לִגְמוֹל לִדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה כְּכָל הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד הַגְּדוֹלִים מֵעֲרוֹךְ אֲשֶׁר הֶעֱנִיקָה לָנוּ בִּדְבַר אֱלֹהֵי יִשְׁרָאֵל.

וְעַתָּה חָלִילָה לָנוּ מִשְּׁלוֹחַ יָדֵינוּ בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בָּאוֹצָרוֹת הָאֵלֶּה טֶרֶם נִגְמֹל לַנְּבִיאָה כְּפָעֳלָהּ.

וְזֶה אֲשֶׁר עִם לִבִּי לְהַגִּיד לְאָזְנֵיכֶם:

הִנֵּה אֲנִי זָקַנְתִּי וּבְנִי יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, הֲדַרמֶלֶךְ, בָּחוּר גִּבּוֹר וּנְבוֹן־דַעַת אַדִּיר חֶפְצִי הוּא כִּי תְהִי הָעַלְמָה הַנְּבִיאָה לְאִשָּׁה לִבְנִי וְהָיְתָה מַלְכָּה עַל אֲרָם וְלֹא יָסוּף זֵכֶר הַנְּבִיאָה מִכִּסֵּא אֲרָם עַד עוֹלָם.

וַיְהִי כִּי שָׁמְעוּ הַשָּׂרִים אֶת דִבְרֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ קוֹל אֶחָד: נָכוֹן וְיָשָׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ כִּנְכוֹן הַיּוֹם וְאֵין טוֹב מִמֶּנוּ.

וַיַּבִּיטוּ הַנֶּאֱסָפִים אֶל הַנְבִיאָה לָדַעַת מָה הַמַּעֲנֶה אֲשֶׁר בְּפִיהָ.

וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֹּאמֶר לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים:

אָכֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ יוֹכִיחַ אֶת נִדְבַת רוּחוֹ וְאֶת גֹדֶל נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר אָמַר לִגְמוֹל לִי טוֹבָה וּגְדֻלָּה וּלְהוֹרִישׁ לִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. הֵן אַסִּירַת תּוֹדָה אָנֹכִי עַל זֹאת. וְאוּלָם אַל יֵרַע בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּבְעֵינֵיכֶם כִּי לֹא אוּכַל לְמַלֵּא אַחַר דְּבַר הַמֶּלֶךְ. וְאֵין זֹאת בַּאֲשֶׁר לֹא אֹבֶה בְּקֶשֶׁר בְּרִית עִם אִישׁ אֲרָם, כִּי אִם בַּאֲשֶׁר נָתוּן לִבִּי לְאַחֵר וְגַם הוּא בֶּן אֲרָם, אִם כִּי אֵינֶנּוּ נִמְצָא כַּיּוֹם עִמָּדִי וְלֹא אֵדַע אָנָה פָּנָה בְּעִתּוֹ וְאֵי זֶה מְקוֹמוֹ כַּיּוֹם.

וַתּוֹסֶף דְּבוֹרָה לֵאמֹר: מֵעֵת יַלְדּוּתִי בִּימֵי עָנְיִי אֲנִי וּבֵיתִי, נִגְלָה אֵלָי נַעַר אֶחָד מִנַּעֲרֵי אֲרָם כְּמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ. וָאֵדַע כִּי נַפְשׁוֹ טְהוֹרָה כַּשָּׁמַיִם לָטֹהַר. אוֹתוֹ בָּחַרְתִּי לִי מֵאָז וְלוֹ אֲצַפֶּה עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן.

– הֲתוֹאִילִי לִנְקוֹב שֵׁם בְּחִירֵךְ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְנֵדְעָה – אָמַר הַמֶּלֶךְ כְּנֶחְפָּז.

– לַפִּידוֹת, הַבֵּן הַצָּעִיר אֲשֶׁר לְאַרְגוֹל שַׂר הַמֶּלֶךְ בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק. אָכֵן יָדַעְתִּי – הוֹסִיפָה דַבֵּר דְּבוֹרָה – כִּי עֵין הַמֶּלֶךְ הָיְתָה לְרָעָה עַל הָאִישׁ וְעַל בֵּיתוֹ. אַךְ זֹאת הֵן הָיְתָה בַּיָמִים עָבָרוּ. וְעַתָּה אֵין אֶת חֶפְצִי לְהַעֲלוֹת נִשְׁכָּחוֹת. אַךְ זֹאת אֲגִידָהּ לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ: אִם חָפֵץ הַמֶּלֶךְ לְכַפֵּר פְּנֵי בְּנֵי אַרְגוֹל וּלְתַקֵּן הַמְעֻוָּת – יְבֻקַּשׁ הַבָּחוּר לַפִּידוֹת וְיוּבָא אֵלַי. וְגַם כָּל הַנִּשְׁאָרִים מִבֵּית אַרְגוֹל יֵיטִיב הַמֶּלֶךְ עִמָּם.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: כִּדְבָרַיִּךְ אֶעֱשֶׂה כִּי חֶפְצֵךְ כְּצַו עֶלְיוֹן לָנוּ. וְאוּלָם אֵיפֹה נִמְצָא אֶת הַבָּחוּר כַּיּוֹם וְהוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ נָדְדוּ מֵאֲרַם דַּמֶּשֶׂק זֶה שָׁנִים שֶׁבַע וָמָעְלָה? מִי יֵדַע אַיֵּה מְקוֹם חֲנוֹתוֹ כַּיּוֹם? אַךְ אַתְּ, הַנְּבִיאָה, הֲנָקֵל לָךְ לְנַחֵשׁ לָדַעַת אֶת מְקוֹמוֹ. הַגִּידִי נָא לָנוּ וְחִישׁ מַהֵר נְבִיאֶנּוּ.

– סְלַח נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – עָנְתָה דְבוֹרָה – טֶרֶם תֵּדְעוּ אַתֶּם מָה הַנָּבִיא וּמַה מִשְׁפָּטוֹ. אֲנִי לֹא אֵדַע נַחֵשׁ וְלֹא אֵדַע דְּבַר סֵתֶר. אַךְ רוּחַ אֱלֹהִים תִּפְעַם בְּקִרְבִּי לְעִתִּים לָדַעַת נִסְתָּרוֹת וּלְהַגִּיד צְפוּנוֹת. וְאוּלָם לֹא לְחֶפְצִי אֲנִי וְלֹא לִדְבָרִי וְלֹא לְמִשְׁאַלְתִּי יֵעוֹר בְּלִבִּי רוּחַ מִמָּרוֹם כִּי אַךְ לְמַעַן דָּבָר נִכְבָּד וְנַעֲלֶה לְגַלּוֹת אֱמֶת, לְהַשְׁמִיד כָּזָב וּלְהַצְמִיחַ יֶשַׁע וְאוּלָם דְּבַר־יוֹמִי אֲנִי וְחֵפֶץ־חַיַּי מָה הֵמָּה כִּי יֵעָנֶה לָהֶם רוּחַ אֱלֹהִים?

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: עַתָּה יָדַעְנוּ וַנָּבֶן כִּי נַעֲלָה נְבִיאַת הָאֱלֹהִים מֵאֲשֶׁר דִּמִּינוּ. וַיִּפֶן אֶל שָׂרָיו הַחֲכָמִים לֵאמֹר: הָבוּ נָא עֵצָה אַתֶּם אֵיכָה נְמַלֵּא חֵפֶץ הַנְּבִיאָה לִמְצוֹא אֶת הַבָּחוּר.

וַיָּקָם אֶחָד מִיּוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: יֵשׁ עִמִּי עֵצָה. יַשְׁמִיעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרוֹ בְּפִי מַלְאָכִים קַלִּים בְּכָל אַרְצוֹת אֲרָם וְהָאֲרָצוֹת הַשְּׁכֵנוֹת אֲשֶׁר כָּל אֲרַמִּי בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם אִם גֵר וְאִם גּוֹלֶה אִם נִכְבָּד וְאִם נִקְלֶה יָבוֹא אֶל עִיר בִּירַת הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל תְּשׁוּרָה מִגִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. וְהָיָה כָּל אִיש מִן הַבָּאִים יִכְתֹּב עַל לוּחַ אֶת שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו וּמְקוֹם מְגוּרָיו בְּעִיר הַבִּירָה וְיִמְסְרֶנּוּ אֶל אַחַד סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר. וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עִם עֶרֶב יִקְרְאוּ סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ אֶת לוּחוֹת הַפּוֹקְדִים אֶת עִיר הַבִּירָה עֲדֵי יִמְצְאוּ אֶת שֵׁם לַפִּידוֹת בֶּן אַרְגוֹל.

וַיַּעֲשׂוּ כֵּן.

וַתֵּשֶׁב דְּבוֹרָה יָמִים מִסְפָּר בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי וַיּוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גִּלָּיוֹן קָט וּבוֹ חָרוּת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "לַפִּידוֹת בֶּן אַרְגוֹל, חֲסַר מִשְׁכָּן. מְקוֹם לִינָתוֹ לְיַד שַׁעַר הַחוֹמָה הַמִּזְרָחִי:

וַיּוּבָא בָּהּ בַּשָּׁעָה הַבָּחוּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בָּאַרְמוֹן וְהוּא לָבוּשׁ מַדִּים יְשָׁנִים וְעַל נְעָלָיו אָבָק וְאוּלָם מַרְאֵהוּ כְּלִיל־נֹעַם וַהֲדוּר־תֹּאַר.

וַיְהִי כִּי אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וְדִבֵּר לְאָזְנָיו טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְגַם אָמַר לוֹ כִּי הוּבֵא הוּבָא אֶל בְּחִירַת לִבּוֹ הִיא דְבוֹרָה הַנְּבִיאָה הָעִבְרִיָּה אֲשֶׁר בְּרִית כְּרוּתָה בֵּינוֹ וּבֵינָה – וַיִּתְפַּלֵּא הַבָּחוּר וְלֹא הֵבִין דָּבָר כִּי יָדוֹעַ יָדַע יַלְדָּה עִבְרִיָּה אֲשֶׁר שְׁמָהּ רֻחָמָה. וַיַּגֵּד כָּזֹאת וְכָזֹאת לַמֶּלֶךְ.

אָז יוּבָא הַבָּחוּר לִפְנֵי דְבוֹרָה וַיַּכִּירוּ אִישׁ רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ אִישׁ עַל צַוָּארֵי רֵעֵהוּ וַיּוֹדוּ לָאֵל עַל רֹב חֲסָדָיו.

וַיָּחֹגוּ אֶת כְּלוּלוֹת דְּבוֹרָה עִם לַפִּידוֹת כְּהִחוֹג כְּלוּלוֹת בְּנֵי מְלָכִים וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה וַתִּרְבֶּה הַצָּהֳלָה בְּעִיר בִּירַת אֲרָם שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת.

וְגַם עִם הַנִּשְׁאָרִים מִמִּשְׁפַּחַת לַפִּידוֹת הֵיטִיב הַמֶּלֶךְ.

ז. תֹּמֶר דְּבוֹרָה

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתּאֹמֶר דְּבוֹרָה לְאִמָּהּ וּלְאַחֶיהָ: הִכּוֹנוּ עַתָּה לַדֶּרֶךְ כִּי הִנֵּה בָּא הַיּוֹם צִפִּינוּ לוֹ שָׁנִים עַל שָׁנִים לָבוֹא לִשְׁכּוֹן בְּאֶרֶץ נַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ.

וַיְהִי בְּהַגִּיד דְּבוֹרָה לַמֶּלֶךְ אֶת חֶפְצָהּ וַיָּבֶן אֶל רוּחָהּ וַיֵּדַע אֶל לִבָּהּ וְלֹא אָמַר לַעֲצוֹר בָּהּ. וַיְשַׁלְחֶנָּה אוֹתָה וְאֶת אַנְשֵׁי בֵּיתָהּ בְּרֹב כָּבוֹד כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי מַלְכוּת. וַיֵּצֵא גַם הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו לְלַוּוֹתָהּ בַּדֶרֶךְ וַיִּשְׁלַח עִמָּהּ עַד בּוֹאָהּ אֶל אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל פָּרָשִׁים אַנְשֵׁי חַיִל וְגַם גְּמַלִּים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה וּבְרָכָה לָרֹב.

וַיְהִי בְּבוֹאָהּ אֶל אֶרֶץ בְּנֵי נַפְתָּלִי וַתֵּהוֹם כָּל הָאָרֶץ לֵאמֹר: בָּאָה דְבוֹרָה נְבִיאַת ה' אֲשֶׁר בַּאֲרָם אֶל אַרְצָהּ וְאֶל מוֹלַדְתָּהּ. וַיֵּצְאוּ אֵלֶיהָ עַם רָב וַיֹּאמְרוּ לָהּ: בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם אֶל עַמֵּךְ וְאֶל מוֹלַדְתֵּךְ.

וַיְהִי כְּהִתְנַחֲלָהּ בְּהַר אֶפְרַיִם אֲשֶׁר לַאֲבוֹתֶיהָ וַיֵּדַע כָּל אִישׁ יִשְׁרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר – “דְּבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת, הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׁרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרַיִם, וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׁרָאֵל לַמִּשְׁפָּט” (שׁוֹפְטִים ד', ד’–ה').

א. חַסַן מַפְקִיד בִּידֵי יְהוּדִי מָמוֹנוֹ / וְנוֹסֵעַ לְמֶכָּה לִקְרַאת חֲזוֹנוֹ

יְסֻפָּר שֶׁהָיָה בְּדַמֶּשֶׂק לִפְנֵי דּוֹר אֶחָד אִישׁ מֻסְלְמִי תְמִים־דֶּרֶךְ, יְשַׁר־לֵבָב, נְקִי־כַּפַּיִם, טוֹב לַבּוֹרֵא וְטוֹב לִבְרוּאָיו וּשְׁמוֹ חַסַן עַבָּאס.

וְהָאִישׁ צוֹבֵעַ בְּגָדִים וְאָרִיג וּבַד לְמִינֵיהֶם וְהוּא אֻמָּן וָתִיק בִּמְלַאכְתּוֹ. חֲנוּתוֹ הָיְתָה קְרוֹבָה לִ"רְחוֹב הַיְּהוּדִים" וְנוֹדַע כְּשָׁכֵן טוֹב וְרָצוּי לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר שְׁלוֹמָם יִדְרשׁ וְטוֹבָתָם יַחְפֹּץ וּבְחֶבְרָתָם יֶאֱרַח. וְגַם הֵם יָדְעוּ אֵלָיו חִבָּה וְרֵעוּת וְסִפְּרוּ תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ.

וְהָאִישׁ הוֹלֵךְ כָּל יָמָיו בְּאֹרַח־מֵישָׁרִים: עִם בֹּקֶר יִפְתַּח חֲנוּתוֹ וְיֵט שִׁכְמוֹ לְעָמָל וְלָעֲבוֹדָה וְעִם עֶרֶב יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בְּקַצְוֵי הָעִיר.

וְאוּלָם נִסְתָּרוֹת וְנִפְלָאוֹת דַּרְכֵי אֱלֹהַּ, יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, מֵעֵין אָדָם, כִּי לֹא גָּמַל הָאֵל לָאִישׁ הַטּוֹב הַלָּז כְּפָעֳלוֹ וְלֹא חֲנָנוֹ שִׂמְחַת־לֵבָב וְשַׁלְוַת־נֶפֶשׁ כְּכָל־אֲשֶׁר יָאֲתָה לוֹ. וְאִישׁ לֹא יָדַע מִשִּׁבְרוֹן לִבּוֹ וּמִיגוֹן נַפְשׁוֹ, כִּי מִיִּרְאַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ וּמֵעַנְוַת נַפְשׁוֹ כִּי רַבָּה, לֹא חָטָא הָאִישׁ בִּשְׂפָתָיו וְלֹא הָגָה דְּבַר־סָרָה בְּלִבּוֹ עַל דַּרְכֵי הָאֵל וּפְעָלָיו.

עַל־כֵּן לֹא יָדְעוּ שְׁכֵנָיו בַּחֲנוּת כִּי מָנַע אֱלֹהִים פְּרִי בֶּטֶן מִמֶּנּוּ וְהוּא הוֹלֵךְ עֲרִירִי כְּעֵץ יָבֵשׁ לֹא יִשָּׂא פֶּרִי, וּמָה תַּכְלִית אֱנוֹשׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת אִם לֹא יְזַכֵּהוּ הָאֵל לַחֲזוֹת בָּאוֹר הַזּוֹרֵחַ מֵעֵינֵי יְלָדָיו וְלֹא יֵדַע עַד־מָה מִבִּרְכַּת אֱלֹהִים הַיּוֹרֶדֶת יוֹם יוֹם עַל רֹאשׁ הָאָב עֵת יִשְׁמַע שְׂחוֹקָם וְשִׂיחָם שֶׁל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו?

כֹּה נָשָׂא הָאִישׁ יְגוֹנוֹ בְּסֵתֶר לִבּוֹ וְלֹא יָדַע אִישׁ מִמָּרַת נַפְשׁוֹ. וְהַמְעַט כָּל־זֹאת אֲשֶׁר הָיוּ חַיָּיו לְמַעֲצֵבָה וְלִדְאָגָה, עוֹד הֵמַר לוֹ אֱלֹהַּ מְאֹד וְיִשְׁלַח יָדוֹ עָלָיו לְהַמְמוֹ כִּי לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת רַעְיָתוֹ אֵשֶׁת חֵיקוֹ אֲשֶׁר אֲהֵבָה אַהֲבַת נֶפֶשׁ – וַתָּמָת לְפֶתַע בִּדְמִי יָמֶיהָ.

בְּבוֹא הָאָסוֹן הַזֶּה עַל־רֹאשׁוֹ הָיְתָה חֲנוּתוֹ סְגוּרָה עַל־מַסְגֵּר יָמִים עַל־יָמִים. וּשְׁכֵנָיו וּמְיֻדָּעָיו בָּרְחוֹב, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת־הַקּוֹרוֹת עִמּוֹ, רָאוּ וְתָמְהוּ כִּי נֶעֱלַם הָאִישׁ יָמִים רַבִּים. וּבְהִוָּדַע לָהֶם דְּבַר־שִׁבְרוֹ וַיֵּצַר לָהֶם בְּצָרָתוֹ וְיִדְאַב לִבָּם בְּדַאֲבָתוֹ.

וּכְכָל אֲשֶׁר יַחְלְפוּ הַיָּמִים כֵּן יֵלֵךְ הָאִישׁ הָלוֹךְ וְשָׁחוֹחַ, בְּרוּחַ נְכֵאָה וּבְשִׁבְרוֹן־לֵב. בְּסוֹד מְרֵעִים לֹא יָשַׁב, אֶת חֲנוּתוֹ לֹא פָּתַח כִּי אִם לְעִתִּים, וְכִי יִפְתְּחֶנָּה – וְיָשַׁב דּוּמָם בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה, כִּי לֹא עָצַר כֹּחַ לִשְׁלוֹחַ יָדוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ, וְיֵשׁ וְקָם לְפֶתַע וְסָגַר אֶת חֲנוּתוֹ בְּעֶצֶם הַיּוֹם וְהָלַךְ בַּאֲשֶׁר הָלַךְ וְנֶעֶלְמוּ עִקְבוֹתָיו יָמִים וְשָׁבוּעוֹת.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בָּא חַסַן עַבָּאס אֶל “רְחוֹב הַיְּהוּדִים” לִפְנֵי חֲצוֹת הַיּוֹם וַיָּסַר אֶל בֵּית־הַיְּהוּדִי אַבּוּ־יוּסֶף טוֹטַח.

וְהָאִישׁ אַבּוּ־יוּסֶף נִכְבָּד וּנְשׂוּא־פָּנִים, נָבוֹן וַחֲכַם־לֵב וְהוּא סוֹחֵר חָשׁוּב בְּקִרְיַת דַּמֶּשֶׂק. וְנוֹדַע הָאִישׁ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, כַּיְּהוּדִים כָּעַרְבִים, לְאִישׁ אוֹהֵב צְדָקָה וָחֶסֶד וְנֶאֱמָן מְאֹד בִּדְבַר־פִּיו וּבְפֹעַל־יָדָיו. עַל כֵּן רַבִּים יָבוֹאוּ אֵלָיו וִיבַקְּשׁוּ עֵצָה מִפִּיהוּ וְעֶזְרָה מִיָּדוֹ.

וַיְהִי בִּדְרֹךְ חַסַן עַבַּאס עַל מִפְתַּן בֵּית הַסּוֹחֵר הַנִּכְבָּד וַיָּקָם הַלָּז וַיּוֹשֶׁט יָדוֹ אֵלָיו, אִם כִּי לֹא יְדָעוֹ כִּי אִם מֵעָבְרוֹ כָּל־הַיָּמִים עַל יַד חֲנוּתוֹ, וְיָּאֵר לוֹ פָּנִים וְיִבְרָכֵהוּ בְּנֹעַם־לָשׁוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

– בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ בְּצֵל־קוֹרָתִי, חַסַן שְׁכֵנֵנוּ, הֵן יָמִים רַבִּים נֶעְלַמְתָּ מֵעִמָּנוּ, וַאֲנִי חַיֶּיךָ, שָׁאוֹל שָׁאַלְתִּי עָלֶיךָ פַּעַם אֶת הָאֲנָשִׁים בָּרְחוֹב לֵאמֹר: הַגִּידוּ נָא, אַחִים, אָנָּא פָּנָה אִישֵׁנוּ חַסַן הַצּוֹבֵעַ וּמֶה הָיְתָה עִמָּדוֹ? וְלֹא יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים לְהַגִּיד לִי פֵּשֶׁר דָּבָר, וְעַתָּה אֶשְׂמַח כִּי הוֹפַעְתָּ שׁוּב לְעֵינֵינוּ וְנִרְאֲךָ כְּמִקֹּדֶם בְּקִרְבֵּנוּ.

– אוֹדְךָ, מָרִי, עַל טוּב לִבְּךָ וְנֹעַם אֲמָרֶיךָ. אָכֵן לֹא לַשָּׁוְא יְסַפְּרוּ הָאֲנָשִׁים תְּהִלָּתְךָ וְיַגִּידוּ לְכָל מֵישְׁרֵי־אָרְחוֹתֶיךָ. שְׂפָתֶיךָ יִזְּלוּן חֵן־אֲמָרִים וְטוּב־טַעַם בִּלְשׁוֹנֶךָ, וַאֲנִי בָּאתִי עָדֶיךָ הַיּוֹם כִּי דָּבָר נִכְבָּד לִי אֵלֶיךָ. בְּךָ אָשִׂים מִבְטָחִי אַחֲרֵי הִשָּׁעֲנִי בְּבַעַל־הַמִּשְׁעָן – אַלָּה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה.

כֹּה דִּבֵּר הָאִישׁ וְהֶחֱרִישׁ מְעַט קָט.

– בְּחֵפֶץ־לֵב אֶשְׁמַע דְּבָרְךָ – עָנָהוּ אַבּוּ־יוּסֶף הַנִּכְבָּד – וְאִם יִהְיֶה לָאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת מָה לְמַעַנְךָ נָכוֹן אֲנִי לַעֲשׂוֹתוֹ.

– הִנֵּה זֹאת אֲשֶׁר קָרְתָה עִמִּי לְדַאֲבַת לִבִּי: זֶה חֳדָשִׁים מִסְפָּר – אָמַר הָאִישׁ דְבַר־עֶצֶב – נִלְקְחָה מֵעִמִּי אִשְׁתִּי, רַעְיָתִי מִנְּעוּרַי, וְלֵאלֹהִים הַפְּקֻדָּה וְהַגְּזֵרָה. עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיְתָה עִמִּי הַ"מְרֻחָמָה" וְהָיְתָה לִי הַכֹּל. לֹא חֲנָנִי הָאֵל בִּרְכַּת בֵּן אוֹ בַּת. עֲרִירִי אֵלֵךְ, גַּם הוֹרַי מֵתוּ עָלַי בְּיַלְדוּתִי. קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה מְעַטִּים לִי, וְאוּלָם לֹא יָדַעְתִּי לָהֶם קִרְבָה וְרֵעוּת. לֹא כְּרוּחִי רוּחָם וְלֹא כְּמַהֲלָכָם מַהֲלָכִי – וְאֶהִי כְּזָר לָהֶם.

וַאֲנִי – מִיּוֹם נְפוֹל יַד־אֱלֹהַּ עָלַי וַתִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת רַעְיָתִי – נָבוֹךְ אֵלֵךְ וְקוֹדֵר. הִיא – הַמְּרֻחָמָה – הָלְכָה וְלָקְחָה עִמָּהּ מְשׂוֹשׂ חַיַּי, לֹא אֵדַע שַׁלְוָה וּמְנוּחָה בַּל עִמִּי, אָבְדָה דַּרְכִּי בְּחֶלְדִּי וְתִקְוַת־חַיִּים נֶאֶסְפָה מֶנִּי. אַף שְׁנָתִי תִּדַּד מֵעֵינַי בַּלֵּילוֹת, וּכְשִׁכּוֹר הֲלָמוֹ הַיַּיִן – כֵּן אֵלֵךְ בְּיָמִים וְלֹא אֵדַע מַרְגּוֹעַ.

וְאוּלָם זֶה שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר וַאֲנִי חוֹלֵם בַּלַּיְלָה מִפַּעַם לְפַעַם כִּי יִפְגְּשֵׁנִי אִישׁ שֵׂיבָה, “שֵׁיךְ” טְהוֹר עֵינַיִם וְטוֹב מַרְאֶה וַיֹּאמֶר לִי: “קוּם, חַסַן, וְצֵא לְחַג'”¹, וְלִפְנֵי שָׁבוּעַ הוֹסִיף וְאָמַר אֵלַי: “קוּם וְצֵא לַחַג'. בְּמֶכָּה הַמְקֻדָּשָׁה יָאִיר הָאֵל יִשְׁעוֹ עָלֶיךָ”. וּבַהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי וְשַׁבְתִּי וְנִרְדַּמְתִּי מְעַט מִזְעָר – וְשָׁב הָאִישׁ וְאָמַר אֶת דְּבָרָיו.

עַל כֵּן גָּמַרְתִּי אֹמֵר: יָצוֹא אֵצֵא לַחַג' בְּעֵזֶר אַלָּה. בֵּין כָּךְ וְכָךְ בְּבַטָּלָה יִכְלוּ חַיַּי, בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה אֶתְהַלֵּךְ וְלֹא אֵדַע מָנוֹחַ. אוּלַי הוֹאִיל הָאֵל לִשְׁלֹחַ רַחֲמָיו עָלַי בְּמֶכָּה הַמְקֻדָּשָׁה? וְאִם – חָלִילָה – הַחֲלוֹם שָׁוְא יְדַבֵּר – מַה מֶנִּי יַהֲלוֹךְ? אֵצֵא וַאֲמַלֵּא חוֹבָתִי וַאָשׁוּבָהּ – וְהָאֵל הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

כֵּן סָח הָאִישׁ לְאִטּוֹ בְּאָזְנֵי אַבּוּ־יוּסֶף הַסּוֹחֵר.

וּבְשׁוֹבוֹ לְהָתֵם דְּבָרוֹ אָמַר בָּאַחֲרוֹנָה: וְעַתָּה בָּאתִי עָדֶיךָ לְהַגִּישׁ בַּקָּשָׁתִי לְפָנֶיךָ כִּי תְּקַבֵּל מִיָּדִי פִּקָּדוֹן אֲשֶׁר עִמִּי, וְהִנֵּהוּ צָרוּר בְּכִיסִי – חָמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים, וְהֵם עֲמַל־כָּל־חַיַּי וּבִרְכַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר אִוָּה לְהַעֲנִיק לִי. אוּלַי בַּאֲשֶׁר מָנַע מִמֶּנּוּ כָּל־חֲמֻדוֹת הַחַיִּים הָאֲחֵרוֹת – אַהֲבַת אִשָּׁה וּבִרְכַּת בָּנִים – הִצְלִיחַ הָאֵל דַּרְכִּי בַּעֲמָלִי. וּבְךָ אֶבְטַח כִּי הָיֹה יִהְיֶה הוֹנִי שָׁמוּר וְגָנוּז בֶּאֱמוּנָה בְּיָדְךָ כִּבְתוֹךְ יָדִי. הֵן יָדוֹעַ יָדַעְתִּי כִּי רַבִּים יִמְסְרוּ פִּקְדוֹנָם לְיָדֶיךָ וּפִי כֹּל יְסַפֵּר מִדַּת־נֶאֱמָנוּתְךָ וְטִיב פָּעֳלְךָ כָּל הַיָּמִים.

שָׁמַע אַבּוּ־יוּסֶף הַנִּכְבָּד כָּל דְּבָרָיו וְיַעֲנֵהוּ לֵאמֹר:

– אָכֵן שָׂמוֹחַ אֶשְׂמַח כִּי יָדַעְתָּ אֵלַי בִּטָּחוֹן וֶאֱמוּנָה בְּלֹא מְצָרִים עַד כִּי תּוֹאִיל לְהַפְקִיד סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה בְּיָדִי וְאַף אוֹדְךָ מְאֹד עַל כָּל הַשְּׁבָחִים אֲשֶׁר הִפְרַזְתָּ לֵאמֹר בְּאָזְנַי וְאוּלָם שׂוּמָה עָלַי לְיָעֶצְךָ כִּי תֵּיטִיב יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ תַּפְקִיד מָמוֹנְךָ בִּידֵי אִישׁ מֻסְלְמִי, אִישׁ יָשָׁר וּבַר־לֵבָב, אוֹ בְּאֵיזוֹ קֻפָּה שֶׁל הַצִּבּוּר, אוֹ בִּידֵי “אִימָאם”² הַמִּסְגַּד. כִּי גְּדוֹלָה הָאַחֲרָיוּת לִמְאֹד עַל סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה. וְגַם זֹאת עָלַי לְהוֹסִיף: דַּע, אָחָא, כִּי אֵין מִדַּרְכִּי לַעֲשׂוֹת שִׁמּוּשׁ בְּכֶסֶף הַפִּקְדוֹנוֹת לֹא בְּמִסְחָר וְלֹא בְּשׁוּם עֵסֶק, אֶלָּא מֻנָּחִים וַחֲתוּמִים הֵם בְּחוֹתָם הַמַּפְקִיד בְּאַרְגָּזִי וְאֵינִי נוֹגֵעַ בָּהֶם עַד הֲשִׁיבִי אוֹתָם לְבַעֲלֵיהֶם. וְלָמָּה אֵפוֹא, בְּנִי, יְהֵא מֻנַּח סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה לְלֹא מַעֲשֶׂה וּלְלֹא שִׁמּוּשׁ? וּמָה גַּם שֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה וַאֲרֻכָּה וְהָאֵל יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה רַק הוּא הַיּוֹדֵעַ אַחֲרִית הַדָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ – וּמָה אֱנוֹשׁ כִּי יֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם? עַל־כֵּן, אָחָא, מְחַל וּסְלַח אִם אָשִׁיב בַּקָּשָׁתְךָ רֵיקָם.

– אֲחַלֶה פָּנֶיךָ, אִישִׁי הַמְּכֻבָּד, וּשְׁמַע בְּטוּב לִבְּךָ לְדִבְרֵי פִּי. לֹא נַעַר חוֹפֵז בִּדְבָרוֹ אָנֹכִי וְאֵין אֲנִי גֶּבֶר נֶעְדַּר־נִסָּיוֹן. וְכִי בָּאתִי אֵלֶיךָ וּבָחַרְתִּי רַק בְּךָ לְחֶפְצִי – לֹא בְּחָפְזָה עָשִׂיתִי זֹאת. שָׁקֹל אֶשְׁקֹל מַעֲשַׂי כָּל־הַיָּמִים בְּמֹאזְנֵי דַּעַת וּמְתִינוּת. וְכֵן עַתָּה, זֶה יָמִים שִׁבְעָה, חָשַׁבְתִּי וְשָׁקַלְתִּי בְּעִנְיָנִי וְגָמַרְתִּי לָשִׂים מִבְטָחִי רִאשׁוֹנָה בְּאַלָּה יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרֵי כֵן בְּךָ וּלְהוֹצִיא דָּבָר זֶה לִפְעֻלּוֹת.

הֶחֱרִישׁ אַבּוּ־יוּסֶף הַנִּכְבָּד רְגָעִים אֲרֻכִּים וְאַחַר אָמַר: אִם זֶה רְצוֹנְךָ וְזֶה חֶפְצְךָ, הָבִיאָה לִי שְׁנַיִם עֵדִים הַטּוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְיִכְתְּבוּ וְיַחְתְּמוּ אֶת־דְּבַר־הַפִּקָּדוֹן כַּדָּת וְכַדִּין.

– לֹא וָלֹא – פָּסַק הָאִישׁ דְּבָרוֹ – לֹא אֶחְפֹּץ כִּי יִתְעָרֵב זָר בֵּינֵינוּ וְלֹא אֹבֶה בְּפִרְסוּם. רוֹאֶה אֲנִי רַע מִכָּל – עֵינָם הָרָעָה שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין חֶפְצִי בְּפִרְסוּם הַדָּבָר. אַךְ כְּתַב־קַבָּלָה עָרוּךְ וְחָתוּם בְּיָדְךָ תִּמְסֹר לִי – וְדַי לִי בָּזֹאת. וּבַכְּתָב תּוֹסִיף לֵאמֹר: אִם – לֹא יִגְזֹר הָאֵל – יָבוֹא קֵץ יָמַי עֲלֵי אֲדָמוֹת וְלֹא יִהְיֶה לִי יוֹרֵשׁ, אוֹ אָז תִּמְסֹר הַסְּכוּם לְהֶקְדֵּשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת.

וְאַחַר הוֹסִיפוּ שְׁנֵיהֶם לְדַבֵּר דִּבְרֵיהֶם עַדֵּי נֵאוֹת אַבּוּ־יוּסֶף לְחֵפֶץ הָאִישׁ.

מָנוּ אֶת הַמָּמוֹן וּבָדְקוּ כָּל־זָהוּב וְזָהוּב וְנִמְצְאוּ נְכוֹנִים וּשְׁלֵמִים – חָמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים. צָרְרוּ בַּצְרוֹר וְקָשְׁרוּ בַּפְּתִיל וְחָתְמוּ בַּחוֹתָם שֶׁל חַסַן עַבַּאס עַל מְטִיל בְּדִיל רַךְ – הַכֹּל כָּרָאוּי וְכַיָּאֶה.

אָז יָשַׁב אַבּוּ־יוּסֶף וְכָתַב עַל נְיָר אֶת־כְּתַב־הַפִּקָּדוֹן בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

קִבֵּל אַבּוּ־יוּסֶף אֶת הַפִּקָּדוֹן וּמָסַר אֶת כְּתַב הַקַּבָּלָה לְיַד הַמַּפְקִיד – וְתַם כָּל־הָעִנְיָן כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת.

יָשְׁבוּ וְשָׁתוּ קַהֲוָה וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר קָם חַסַן עַבָּאס וַיִּשַּׁק אֶת פָּנָיו וְאֶת יָדָיו שֶׁל אַבּוּ־יוּסֶף וְעֵינָיו מַזִּילוֹת דֶּמַע מִשִּׂמְחָה וְעַצֶּבֶת וַיְלַוֵּהוּ אַבּוּ־יוּסֶף עַד שַׁעַר הֶחָצֵר וְיְבְרָכֵהוּ בְּרָכוֹת טוֹבוֹת וְנֶאֱמָנוּת וְיֵלֵךְ הָאִישׁ לְשָׁלוֹם.

ב. אִישׁ פֶּלִאי, “סַגִּי־נְהוֹר” / מוֹבִיל אֶת חַסַן בִּנְתִיב־אוֹר

וּרְצוֹן הָאֵל הִנְחָה אֶת חַסַן עַבָּאס בְּמַסָּעוֹ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וּבָאֳרָחוֹת הַשּׁוֹמְמִים וַיְהִי עִם פְּעָמָיו עֲדֵי הַגִּיעוֹ הוּא וּבְנֵי שַׁיָּרָתוֹ לָעִיר מֶכָּה בְּשָׁלוֹם.

אָז יִצְנֹף מִצְנֶפֶת יְרֻקָּה כְּמִשְׁפַּט עוֹלֵי הָרֶגֶל לְחַגָ’ז וְיִתְהַלֵּךְ בָּעִיר מֶכָּה הַמְקֻדָּשָׁה יָמִים עַל יָמִים, וְהוּא מְצַפֶּה לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ.

וַיְהִי בִּשְׁהוּתוֹ בְּמֶכָּה חָדְשֵׁי מִסְפָּר וְהוּא מְצַפֶּה לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – וְאֵין קוֹל וְאֵין דָּבָר.

וַיִתְהַלֵּךְ כֹּה וָכֹה וְיָדוֹ לֹא שָׁלַח בְּכָל מְלָאכָה – מֵאֵין עֵצָה עִמָּדוּ לָדַעַת מַה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם לֹא אִבֵּד שִׁבְרוֹ בְּבוֹרְאוֹ וְלֹא חָדַל מֵהֲלוֹךְ דּוּמָם וּמְצַּפּוֹת לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ. כִּתְמוֹל וּכְשִׁלְשׁוֹם צָעַד לְאִטּוֹ בְּאֹרַח־מֵישָׁרִים: מַרְבִּית שְׁעוֹת הַיּוֹם יָשַׁב בְּמִסְגַּד הַכַּעְבָּה⁴ וְהֶאֱזִין וְהִקְשִׁיב לָאֲמָרִים הַנַּעֲלַיִם מִפִּי הַכָטִיב⁵ מִדִּבְרֵי הַקּוֹרְאָן וְהַחַדִּית⁶, וּלְעִתִּים יָשַׁב בְּבֵית הַקַּהְוָה בּוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ וְלֹא הִתְרוֹעֵעַ עִם אִישׁ וּלְחֶבְרַת־רֵעִים לֹא אָרַח.

וְיָמִים רַבִּים חָסַךְ נַפְשׁוֹ מִמָּזוֹן וַיָּצָם וַיִּתְפַּלֵּל וַיְחַכֶּה לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – וְאֵינֶנּוּ.

עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלֵּילוֹת הֶעְתִּיר תְּפִלָּה לְבוֹרְאוֹ כִּי יְגַלֶּה דְּבָרוֹ אֵלָיו בַּחֲזוֹן לַיְלָה. וְאוּלָם לֵילוֹת עַל לֵילוֹת צִפָּה וַיּוֹחֶל לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – וְאֵין מוֹפֵת וְאֵין רֶמֶז לְמוֹפֵת.

וּבְכָל זֹאת לֹא הָגָה חַסַן מַחֲשֶׁבֶת דֹּפִי בְּלִבּוֹ וְלֹא חָטָא בִּלְשׁוֹנוֹ וְלֹא נָטָה מִדַּרְכּוֹ יָמִין אוֹ שְׂמֹאל כִּי אָמַר: הֵן יִתָּכֵן אֲשֶׁר נַסֵּה יְנַסֵּהוּ הַבּוֹרֵא לִרְאוֹת לָדַעַת אִם חָזָק וְאֵיתָן בִּטְחוֹנוֹ בְּבוֹרְאוֹ, אוֹ כִּי קָצֹב קָצַב הָאֵל מוֹעֵד קָבוּעַ לְגַלּוֹת לְעֵינָיו אֶת אֲשֶׁר כָּתַב עָלָיו – וְשׂוּמָה עָלָיו לְיַחֵל וּלְצַפּוֹת עַד בּוֹא הָעֵת.

וְכַאֲשֶׁר חָלְפָה שָׁנָה תְּמִימָה מֵעֵת בּוֹאוֹ לְמֶכָּה וְעוֹד מְעַט־קָט וְאָזַל כַּסְפּוֹ אֲשֶׁר עִמּוֹ לְמִחְיָה, אָמַר לְנַפְשׁוֹ דְּבַר־אֱמֶת וְשֵׂכֶל טוֹב: הֵן יָדְךָ, חַסַן, אֲמוּנָה וְטוֹבָה בִּמְלַאכְתֶּךָ, מְלֶאכֶת הַצְּבִיעָה, קוּם, אֶחָא, וּשְׁלַח יָדְךָ וַעֲבוֹד וּמְצָא לֶחֶם־יוֹמְךָ, וְאַחַר – הִשָּׁעֵן בֵּאלֹהִים עֲדֵי יָאִיר לְפָנֶיךָ פֶּתַח יְשׁוּעָתוֹ.

אָמַר וְעָשָׂה. הָלַךְ אֶל רְחוֹב הַצַּבָּעִים וְשָׂם עֵינוֹ וְנָתַן דַּעְתּוֹ לַמְלָאכָה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ – וַיִּוָּכַח לָדַעַת כִּי אֵין גַּם אֶחָד אֲשֶׁר יוּכַל לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ מְלָאכָה מְתֻקָּנָהּ וּמְשֻׁבָּחָהּ כָּמוֹהוּ, מֵאֵין בְּיָדָם סוֹד תַּעֲרֹבֶת הַצְּבָעִים וּמִשְׁפַּט הָעֲבוֹדָה כָּרָאוּי, כַּאֲשֶׁר יְדוּעִים לוֹ.

אָז נֵעוֹר בְּלִבּוֹ חֵפֶץ רַב וְנַפְשׁוֹ חָשְׁקָה מְאֹד לִשְׁלֹחַ יָדָיו בְּדוּד הַצְּבָעִים וְלַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ כְּמֵאָז, וְיֵּדַע כִּי מֵאֵת הַבּוֹרֵא הָיְתָה זֹאת, וְהוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אֶת הַחֵפֶץ בְּלִבּוֹ.

וּמִקֵּץ יָמִים מִסְפָּר שָׂכַר חַג' חַסַן חֲנוּת טוֹבָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ.

עַד מְהֵרָה הִכִּירוּ וְנוֹכְחוּ רַבִּים כִּי שָׁפְרָה מְאֹד מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַצּוֹבֵעַ הַדַּמַּשְׂקִי, וְנָאָה הִיא מִכָּל מְלֶאכֶת צוֹבֵעַ אַחֵר – וְתִרְבֶּה הַמְּלָאכָה בַּחֲנוּתוֹ. וְיֵלֵךְ הָאִישׁ הָלֹךְ וְהַצְלַח כִּימֵי הֱיוֹתוֹ בְּדַמֶּשֶׂק.

וּכְהַכִּיר הָאֲנָשִׁים אֶת טִיב עֲבוֹדָתוֹ, כֵּן הִכִּירוּ אֶת נֹעַם הֲלִיכוֹתָיו וְאֶת דְּבָרוֹ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת. וּכְאַהֲבָתוֹ וּכְכַבְּדוֹ אֶת הַבְּרִיּוֹת, כֵּן אֲהֵבוּהוּ וְכִבְּדוּהוּ מַכָּרָיו וּמְיֻדָּעָיו.

וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ מַצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ, וַיִּרְדֹּף טוֹבָה וָחֶסֶד כָּל הַיָּמִים. וַיּוֹשֶׁט יָדוֹ לְאִישׁ מָצוֹק וְנִדְכָּא וַיְהִי לְמִשְׁעָן לַכּוֹשֵׁל וְלִרְפֵה הַיָּדַיִם.

וְאִישׁ עָנִי סַגִּי־נְהוֹר וַחֲדַל־אוֹנִים עָבַר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לְיַד חֲנוּתוֹ וִיבַקֵּשׁ מְנַת צְדָקָה וּנְדָבָה. וְחַג' חַסַן הֶעֱנִיק לָאִישׁ הַדַּל עֶרֶב עֶרֶב מַתְּנַת יָדוֹ, וַיְבָרְכֵהוּ הָאִישׁ מִבִּרְכוֹת פִּיהוּ.

וַיְהִי כִּי עָבְרוּ הַיָּמִים וְיוֹאֵל הֶעָנִי אַבּוּ־עַלִי – כִּי כֵן קָרָא עַצְמוֹ – לָשֶׁבֶת לְעִתִּים עַל יַד מִפְתַּן הַחֲנוּת וַיַּחֲלֵף דְּבָרִים עִם חַג' חַסַן בְּכֹה אוֹ בְּכֹה, וִיהִי לְאִישׁ רֵעִים עִמּוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וְיִפְתַּח הֶעָנִי אַבּוּ־עַלִי שִׂיחוֹ, וַיְכַלְכֵּל דְּבָרוֹ בְּדַעַת וּתְבוּנָה לְאָזְנֵי חַג' חַסַן לֵאמֹר:

– אַל נָא תָּשֵׁת עָלַי חַטָּאת, מָרִי וּמֵיטִיבִי, וְאַל תְּשִׂימֵנִי בֵּין אֵלֶּה רוֹדְפֵי חֲדָשׁוֹת הַתְּאֵבִים לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר לֹא לָהֶם. אִם אֶשְׁאָלְךָ מֵאַיִן בּוֹאֲךָ אֶל עִירֵנוּ, וּמָה הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם וּמָה עִמְּךָ הַיּוֹם? כִּי אַךְ מִדַּעְתִּי אוֹתְךָ כְּאִישׁ טוֹב־לֵבָב וּנְעִים־לָשׁוֹן וְלֹא אֶרְאֶה כִּי יָסוּר אֵלֶיךָ קָרוֹב אוֹ יָדִיד אוֹ בֵּן אוֹ בַּת אוֹ אִישׁ־מִשְׁפָּחָה – אֲדַמֶּה כִּי בּוֹדֵד וִיחִידִי אַתָּה בֵּינֵינוּ, וְאִם נְכוֹנָה דַּעְתִּי עִמִּי – הֵן שׂוּמָה עַל הָאָדָם לִהְיוֹת קָרוֹב לַגֵּר, לְהַנְעִים שִׁבְתּוֹ וּלְהָקֵל דַּרְכּוֹ בַּנֵּכָר.

וַיַּעַן אֵלָיו חַג' חָסָן בְּעַנְוַת לָשׁוֹן וּבְחֵפֶץ לֵבָב עַל דְּבָרוֹ, כִּי אָכֵן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לָשִׂיחַ דְּבָרִים עִם אִישׁ־רֵעִים, וִיסַפֶּר לוֹ אֶת דְּבַר שִׁבְרוֹ בְּמוֹת עָלָיו אִשְׁתּוֹ, וְגַם אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַם הִגִּיד לוֹ, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: אוּלַי יֵדַע סַגִּי־נְהוֹר זֶה, הַהוֹלֵךְ תָּמִים וְדוֹבֵר עַנְוָה, לְהַגִּיד לוֹ פֵּשֶׁר דְּבַר חֲלוֹמוֹ.

וּכְכַלוֹת חַג' חַסַן דְּבָרוֹ, אָמַר אֵלָיו הֶעָנִי: מִי יִתֵּן וְיַרְאֶךָ הָאֵל הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם אֶת פִּתְרוֹן חֲלוֹמְךָ לְטוֹבָה וּלְאשֶׁר כַּאֲשֶׁר יַאֲתָה לְךָ.

אָמַר דְּבָרוֹ – וַיָּקָם וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ כְּנֶחְפָּז בִּצְעָדָיו. וַיְהִי הַדָּבָר זָר וְנִפְלָא בְּעֵינַי חַג' חַסַן.

וְיוֹתֵר גָּדַל הַפֶּלֶא בְּעֵינָיו בְּבוֹא עֵת־עַרְבַּיִם בְּיוֹם מָחָר וְלֹא נִרְאָה הָאִישׁ הֶעָנִי כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם, וְאַף לְמָחֳרָתוֹ לֹא נִרְאָה – כֵּן נֶעֱלַם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.

וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לְעֵת הָעֶרֶב וְחַג' חַסַן יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ כְּדַרְכּוֹ עַל הַשְּׁרַפְרַף לְפֶתַח חֲנוּתוֹ, וְיֵרָאֶה לְפָנָיו הֶעָנִי וְהוּא מְדַדֶּה לְאִטּוֹ לִקְרָאתוֹ. וּבְקָרְבוֹ אֵלָיו בֵּרְכָהוּ חַג' חַסַן לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אָנָה זֶה נֶעֱלַמְתָּ, אָחָא, זֶה יָמִים שְׁלֹשָׁה? וַאֲנִי דָּאַגְתִּי לְךָ וְלִבִּי הָלַךְ אַחֲרֶיךָ?

וַיַּעַן סַגִּי־הַנְּהוֹר וַיֹּאמֶר: כִּי הָלַכְתִּי בְּשֵׁם אַלְלָה הָרַחְמָן וְהָרַחוּם לְבַקֵּשׁ אֶת פִּתְרוֹן חֲלוֹמְךָ. וְעַתָּה, אִישִׁי, שְׁמָעֵנִי וְיֵיטִיב אֱלֹהִים עִמְּךָ. קוּם וְלֵךְ הָעֶרֶב אַחַר תְּפִלַּת הַלַּיְלָה אֶל “רְחוֹב הַקַּדָּרִים”, אֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר מִמּוּל “הַסַּבִּיל” (מָקוֹם שְׁתִיַּת מַיִם לָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב). שָׁם תָּגוּר אִשָּׁה אַלְמָנָה וּשְׁמָה כַּוְסַר וּבִתָּהּ עִמָּהּ, הִיא פַטִימָה – בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה. דְּפֹק בְּשַׁעֲרֵי הַבַּיִת וֶאֱמֹר לְאַלְמָנָה אֶת שִׁמְךָ וְהִיא תְּקַבְּלֶךָ. שָׁם תָּשִׂים עֵינֶיךָ בָּעַלְמָה וְאִם תִּיטַב בְּעֵינֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ אוֹתָהּ מֵאִמָּא לְךָ לְאִשָּׁה. וַאֲנִי לֹא אָפוּנָה כִּי זֹאת הָעַלְמָה מְזֻמָּנָה לְךָ מִידֵי אַלְלָה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה. וְאַל נָא תִּתְמַהֲמֵהַּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי אֶת אֲשֶׁר הֻטַּל עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם, אַל יִדְחֶנּוּ לְמָחָר. כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם.

ג. מָצָא חַסַן אָשְׁרוֹ וְשִׂמְחָתוֹ / עִם פַטִימָה הַיָּפָה רַעְיָתוֹ

בָּעֶרֶב אַחַר הַתְּפִלָּה שָׁם חַג' חַסַן פְּעָמָיו לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲמֹד בְּשַׁעֲרֵי הַבַּיִת וְיִדְפֹּק כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. יָצְאָה אִשָּׁה מְכֻסַּת־פָּנִים וְתִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת. וְיִּשְׁאַל הָאִישׁ:

– הַאַתְּ הָאִשָּׁה כַּוְסַר?

– כֵּן. הִנְנִי – עָנְתָה – מָה חֶפְצְךָ, הַגֶּבֶר?

– הִנְנִי חַג' חַסַן הַדַּמֶּשְׂקִי.

– בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הוֹאִילָה וְסוּרָה הַבַּיְתָה.

בָּאוּ אֶל חֶדֶר גָּדוֹל, חֲפָצָיו מוּעָטִים וּפְשׁוּטִים וּמַרְאֵהוּ נָקִי – וְיֻכַּר כִּי יוֹשְׁבָיו מִבְּנֵי הָעֲנִיִּים הַצְּנוּעִים הֵמָּה. מִהֲרָה הָאִשָּׁה וְהֶעֶלְתָה מְנוֹרָה שְׁנִיָּה וְהוּאַר הַחֶדֶר אוֹר מִשְׁנֶה. אָז שָׂמָה הָאִשָּׁה אֶת פָּנֶיהָ לֶחָצֵר, וְקָרְאָה:

– פַטִימָה, סוּרִי נָא וְהֵרָאִי לִפְנֵי אוֹרְחֵנוּ.

אָז תִּכָּנֵס לְחֶדֶר עַלְמָה רָמַת קוֹמָה כְּתָמָר צָעִיר, זַכַּת־פָּנִים כְּטֹהַר הַסַּהַר. וְאַךְ צָעֲדָה לִקְרַאת הָאִישׁ – וְתִּרְחַבְנָה עֵינָיו מִפְּלִיאָה גְּדוֹלָה. לִבּוֹ פָּעַם כְּקֻרְנָס עַל סַדָּן, גּוּפוֹ רַעַד וְזָע, וּפָנָיו חָוָרוּ. אוּלָם חָזֹק הִתְחַזֵּק וְהִתְגַּבֵּר, עָמַד עַל רַגְלָיו וַיּוֹשֶׁט יָדוֹ לְעַלְמָה. אָז יִתְבּוֹנֵן וְיִשְׁתּוֹמֵם יוֹתֵר בְּהַכִּירוֹ עַד מָה יִדְמוּ פְּנֵי הַעַלְמָה הַלֵּזוּ לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ “הַמְּרֻחָמָה” כְּתֻמָּם! גַּם קוֹמָתָהּ, גַּם מַרְאֶה שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְאַף מַהֲלַךְ צְעָדֶיהָ הֶעֱלוּ עַל לִבּוֹ אֶת מַרְאֵה אִשְׁתּוֹ הַנֶּאֱהָבָה עֵת לְקָחָהּ לוֹ בְּבַחֲרוּתָהּ לְאִשָּׁה.

אָז יִפְתַּח הָאוֹרֵחַ אֶת פִּיהוּ, וְקוֹלוֹ רָעַד בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאַלְמָנָה: אַחֲלֶה פָּנַיִךְ, הַגְּבִירָה, וַאֲבַקֵּשׁ רְשׁוּתֵךְ לְדַבֵּר דְּבָרַי.

וַתֹּאמֶר: דַּבֵּר כִּי שׁוֹמַעַת אֲמָתֶךָ.

וַיֹּאמֶר: הֲתֵדְעִי מָה בּוֹאִי אֵלֶיךָ?

וַתֹּאמֶר: יָדֹעַ יָדַעְתִּי, אֲדוֹנִי. הֵן דּוֹדָהּ שֶׁל פַטִימָה – יִחְיֶה לָנוּ עַל טוּב חַסְדּוֹ עִמָּנוּ – שָׁלַח אֵלֵינוּ שָׁלִיחַ מִמָּדִינָה לְהַגִּיד לָנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲךָ וְאֶת חֶפְצְךָ. וְהִנֵּה הָעַלְמָה לְפָנֶיךָ, לְאָזְנֶיךָ אֶשְׁאָלֶנָּה. וַתָּסֵב פָּנֶיהָ לְבִתָּהּ, וַתֹּאמֶר: – הֲתֹאבִי בְּחַג' חַסַן לִהְיוֹת לָךְ לְאִישׁ וּלְגוֹאֵל?

וַתַּרְכֵּן הַבַּת רֹאשָׁהּ וְתֹּאמַר בְּעַנְוַת־חֵן: הַבְּרָכָה וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹרְחֵנוּ. אַחֲרָיו אֵלֵךְ בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים.

– מְבֹרָךְ, מְבֹרָךְ – עָנְתָה הָאֵם – הַתְּהִלָּה לְאַלְלָהּ, הַתְּהִלָּה לְאַלְלָהּ, יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה.

וַתַּגֵּשׁ הָאֵם מַמְתַּקִּים וְיִּטְעֲמוּ וְיִּשְׁתּוּ קַהְוָה בְּשַׁלְוָה וּבְשִׂמְחָה.

אָז יְדַבְּרוּ דִּבְרֵיהֶם וַיּוֹעִידוּ אֶת יוֹם הַכְּלוּלוֹת לַחֹדֶשׁ הַבָּא עִם הִמָּלֵא אוֹר־הַסַּהַר בַּשָּׁמַיִם. וַיְהִי כִּי שָׁאַל הָאִישׁ אוֹתָן עַל הַסּוּמָא עַלִי, מָה לָהֶן הָאִישׁ וּמָה הֵן לוֹ – וְתִּתְפַּלֶּאנָה הַנָּשִׁים וַתֹּאמַרְנָה: לֹא יָדַעְנוּ אִישׁ כָּזֶה וְגַם שְׁמוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ. וְאַךְ שָׁלִיחַ מֵעוֹשֵׂי דְבָרוֹ שֶׁל הַדּוֹד אֲשֶׁר בְּמָדִינָה בָּא אֵלֵינוּ אֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם וַיַּגֵּד לָנוּ אֶת דְּבַר הַדּוֹד עַל אוֹדוֹתֶיךָ.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הָאִישׁ לְשֵׁמַע אָזְנָיו, כִּי רְחוֹקָה מָדִינָה מִמֶּכָּה מַהֲלַךְ יָמִים רַבִּים, וְלֹא יָדַע פֵּשֶׁר דִּבְרֵי הַתַּעֲלוּמָה. וְיַּחֲרִישׁ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: מָחָר אֶשְׁאַל אֶת פִּי עַלִי הֶעָנִי וְאֵדַע אֶת כָּל הַסָּתוּם וְהַנִּסְתָּר מֵעֵינַי.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם – כָּלוּ עֵינָיו שֶׁל חַג' חַסַן מִצַפּוֹת לָעָנִי הַסּוּמָא כִּי יָבוֹא לְמַעַן יְגַלֶּה דְּבָרוֹ, וּלְמַעַן יִגְמֹל לוֹ כְּרֹב חַסְדּוֹ וּפָעֳלוֹ. וְאוּלָם מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב חִכָּה, וְשָׁלַח עֵינָיו אֶל הָרְחוֹב כֹּה וָכֹה – וְלֹא בָּא הָאִישׁ וְלֹא נִגְלוּ עִקְּבוֹתָיו, וְיוֹחֶל עוֹד בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, וְעַד שָׁבוּעַ יָמִים – וְלַשָּׁוְא.

וַיֵּצַר לְחַג' חַסַן כִּי לֹא שָׁאַל אֶת הָאִישׁ לִמְקוֹמוֹ וְלִמְגוּרָיו, וַיֵּפֶן אֶל שְׁכֵנָיו וְיִשְׁאָלֵם עַל אוֹדוֹת הָאִישׁ, וְיַעֲנוּהוּ לֵאמֹר: לֹא יָדַעְנוּ אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׁמְעוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ, וַיּוֹסֶף הָאִישׁ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר: הֵן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עָבַר בָּרְחוֹב הַזֶּה וְגַם יָשַׁב עִתִּים עַל מִפְתַּן חֲנוּתִי. וְיִתְפַּלְּאוּ הָאֲנָשִׁים וְיֹאמְרוּ: זָרוֹת וְנִפְלָאוֹת תְּדַבֵּר, לֹא הָיָה אִישׁ סוּמָא בָּזֶה, וְלֹא רְאִינוּהוּ עוֹבֵר אוֹ יוֹשֵׁב.

וַיֵּדַע חַג' חַסַן כִּי אִישׁ קָדוֹשׁ פֶּלִאי הָיָה הַסּוּמָא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ הָאֵל לְהָאִיר פָּנָיו וּלְכוֹנֵן דַּרְכּוֹ וּלְחוֹנְנוֹ תַּנְחוּמוֹת־יֶשַׁע כִּדְבַר חֲלוֹמוֹ.

ד. בִּקֵּשׁ לְהָשִׁיב כַּסְפּוֹ אֵלָיו / וַיַּחֲרשׁ רָעָה אִישׁ נָבָל עָלָיו

וַיָּחֹג חַג' חַסַן אֶת חַג כְּלוּלוֹתָיו עִם פַטִימָה הַיָּפָה וַיְבִיאֶהָ אֶל בֵּיתוֹ. וַיּוָּכַח לָדַעַת כִּי כְּרֹב יָפְיָהּ כֵּן טוּב לִבָּהּ וּכְחֶמְדַּת תֹּאַר פָּנֶיהָ וְחֵן עֲלוּמֶיהָ כֵּן זַכּוּ וְנָעֲמוּ מִדּוֹתֶיהָ וּמַהֲלָכֶיהָ. וְיִתְנַחֵם חַג' חַסַן מִיגוֹנוֹ וַיִּשְׁכַּח עִצְּבוֹנוֹ וַיֵּרָפֵא מִדְּאָבַת לִבּוֹ וַיִרְאֶה טוֹבָה וָנֹעַם עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים בְּרֹב חַסְדּוֹ עִמּוֹ.

וַיְהִי כְּתֹם הַשָּׁנָה וַתֵּלֶד פַטִימָה בֵּן לְחַג' חַסַן וַיִּקְרָא לוֹ אָבִיו עַבְּדוּל רַזָאק – לֵאמֹר: כִּי נָתַן לִי הָאֵל מִחְיָה וְטוֹבָה בְּאֶרֶץ מְגוּרַי.

וַיְהִי הָאִישׁ מַצְלִיחַ וּמַשְׂכִּיל בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וַיְשַׁבַּח וַיְפָאֵר יוֹם יוֹם אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד וּבִתְהִלָּה וּבְהוֹדָיָה.

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ הַיָּמִים בְּמֶכָּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עוֹד בֵּן וְאַחֲרָיו גַּם בַּת – וַיֹּאמֶר הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ: יִגְדְּלוּ מְעַט הַיְלָדִים וְנָקוּמָה וְנָשׁוּבָה דַּמֶּשְׂקָה, עִיר מוֹלַדְתִּי, כִּי שָׁם שָׁמוּר מָמוֹנִי, עֲמָלִי מִשָּׁנִים רַבּוֹת וְגַם נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְבֵית מוֹלַדְתִּי.

וְתֹּאמַר הָאִשָּׁה: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ.

וַיְהִי כִּי תַּמּוּ שֶׁבַע שָׁנִים מִיּוֹם קַחְתּוֹ אֶת פַטִימָה וְיִגְמֹר הָאִישׁ אֹמֶר לְהָכִין צְעָדָיו לָשׁוּב דַּמֶּשְׂקָה. וְאוּלָם בְּאָמְרוֹ לְהוֹצִיא אֶת כְּתַב הַקַּבָּלָה הַכָּתוּב וְחָתוּם בִּידֵי הַיְּהוּדִי – וְלֹא מְצָאוֹ. וְיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד כִּי הָיָה שָׁמוּר וְגָּנוּז הֵיטֵב בְּתַחְתִּית אַרְגָּזוֹ. וַיְחַפֵּשׂ פֹּה וָשָׁם וְגַם אִשְׁתּוֹ נִעֲרָה כָּל חֶפְצֵי־הַבַּיִת וְשָׂמָה אֶת בֵּיתָהּ לְמֶרְקָחָה – וְלֹא נִמְצָא הַנְּיָר כִּי אָבַד וְנֶעֱלַם.

וְיִּתְעַצֵּב חַג' חַסַן בְּלִבּוֹ מְאֹד וַיֶּחְשַׁךְ אוֹר הַיּוֹם לְעֵינָיו כִּי אָמַר: אִם גַּם נוֹדַע אוֹתוֹ יְהוּדִי כְּאִישׁ נֶאֱמָן וּנְקִי־כַּפַּיִם אַךְ מִי יַכִּיר לֵב אֱנוֹשׁ עַד תֻּמּוֹ וּמִי בָּא עַד חֵקֶר לֵב זוּלָתוֹ? אוּלַי וְאוּלַי יַכְחִישׁ הַיְּהוּדִי עֵת יִפְנֶה אֵלָיו בְּאֵין כְּתַב הַקַּבָּלָה בְּיָדוֹ וּבְאֵין כָּל אוֹת אוֹ עֵדוּת כִּי הִפְקִיד הַמָּמוֹן בְּיָדוֹ בִּשְׁעַת צָרָתוֹ וִיגוֹנוֹ.

וַיַּחֲשֹׁב הָאִישׁ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וְיִשְׁקֹל דְּבָרוֹ כֹּה וָכֹה יָמִים רַבִּים עֲדֵי נִרְאֲתָה לוֹ דֶּרֶךְ לְתַקֵּן הַמְּעֻוָּת, לְהַשִּׂיג מִידֵי הַיְּהוּדִי כְּתַב קַבָּלָה, אוֹ כְּתַב רֶמֶז לַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. וְזֹאת אֲשֶׁר עָשָׂה:

בְּדַעְתּוֹ כִּי נְכוֹנָה שַׁיָרָה גְּדוֹלָה לָצֵאת מֵחַגָ’ז לְדַמֶּשֶׂק חִפֵּשׂ וּמָצָא אִישׁ חֶנְוָנִי מֻסְלְמִי מֻגְרַבִּי מִיּוֹצְאֵי מָרוֹקוֹ, אַבּוּ־אַחְמַד שְׁמוֹ, אֲשֶׁר הִתְגּוֹרֵר בְּמֶכָּה – וְהוּא מוֹדָע וּמַכָּר לְחַג' חַסַן – הַיּוֹצֵא עִם הַשְּׁיָּרָה לְדַמֶּשֶׂק לִקְנוֹת סְחוֹרָה וְלָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ. אֶל אִישׁ־מָרוֹקוֹ זֶה פָּנָה חַג' חַסַן וַיִּמְסֹר מִכְתָּב מִמֶּנּוּ לַיְּהוּדִי מִדַּמֶּשֶׂק. וּבְמִכְתָּב כָּתַב חַג' חַסַן לֵאמֹר: “שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב לַיְּדִיד הַמְּפֹאָר, נְדִיב הַלֵּב וּגְדָל הַחֶסֶד” וְגוֹ', וִיסַפֵּר לוֹ בַּסֵּפֶר כִּי הוֹאִיל הַבּוֹרֵא בְּרַחֲמָיו לִגְמוֹל לוֹ יְשׁוּעָה וָחֶסֶד וְכִי שָׁפְרָה וְנָעֲמָה מְנַת חֶלְקוֹ בְּחַיָּתוֹ. וְאַךְ תִּגְמֹל הָאִשָּׁה אֶת הַבַּת אֲשֶׁר יָלְדָה אַחֲרֵי שְׁנֵי הַבָּנִים – יָשִׂים פָּנָיו וְיָשׁוּב דַּמֶּשְׂקָה. וְעַתָּה יוֹאִיל אַבּוּ־יוֹסֶף בְּטוּבוֹ לִכְתֹּב לוֹ דְּבָרִים אֲחָדִים עַל דְּבַר הַפִּקָּדוֹן, חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַזְּהוּבִים. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, אִם שְׁמוּרִים וּגְנוּזִים כְּכָל הָרָאוּי כְּדִבְרֵי הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר עִמּוֹ – וְהָיָה גְּמוּלוֹ הַטּוֹב מֵאֵת אַלְלָה יִתְבָּרַךְ עַל רֹב חַסְדּוֹ לִשְׁמֹר עַל רְכוּשׁוֹ – וְהוֹסִיף בְּרָכוֹת וְתוֹדוֹת עַד בְּלִי דָי.

מָסַר אֶת הַמִּכְתָּב בִּידֵי הַחֶנְוָנִי אִישׁ מָרוֹקוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: וְהָיָה בַּהֲבִיאֲךָ אֶת הַתְּשׁוּבָה לַמִּכְתָּב הַזֶּה וְהֶעֱלֵיתִי שְׂכָרְךָ שְׁנֵי זְהוּבִים!

וַיֹּאמֶר הָאִישׁ: עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי. מָה מֶנִּי יַהֲלוֹךְ אִם אֶגְמֹל טוֹבָה לְאִישׁ יְדִיד כָּמוֹךָ וְגַם אָבוֹא עַל שְׂכָרִי? עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחֵפֶץ הָאֵל וּבְעֶזְרָתוֹ.

וְהַחֶנְוָנִי הַלָּז אִישׁ תְּכָכִים וְרַע מַעֲלָלִים, אִישׁ חוֹנֵף וְצָבוּעַ וַיֵּרָאֶה לְעֵין הַבְּרִיּוֹת כְּאִישׁ אֱמֶת. הָאִישׁ הָרַע הִתְאַוָּה לָדַעַת מָה דְּבָרִים רְצוּפִים בַּמִּכְתָּב, כִּי הוֹאִיל הָאִישׁ לִנְקֹב שְׂכָרוֹ שְׁנֵי זְהוּבִים. וּבְדַרְכּוֹ פָּתַח אֶת הַמִּכְתָּב בַּסֵּתֶר וַיִּקְרָא כָּל הַכָּתוּב בּוֹ.

וּבְכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר נִמְשְׁכָה הַדֶּרֶךְ עַד דַּמֶּשֶׂק – זָמַם הָאִישׁ בְּלִבּוֹ מִזִּמַּת רֶשַׁע, כָּזָב וְעַוְלָה.

ה. כָּזָב וּמִרְמָה בְּפִי הַנָּבָל / וְחַסַן יַהֲלֹךְ קוֹדֵר וְיֶאֱבַל

וּבְהַגִּיעַ הַמֻּגְרַבִּי הַבְּלִיַּעַל דַּמֶּשְׂקָה וְיִשְׁאַל וְיַחֲקֹר עַל אוֹדוֹת הַיְּהוּדִי הַסּוֹחֵר וַיֵּדַע אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת חֲנוּתוֹ וַיַּכֶּר אוֹתוֹ מֵרָחוֹק וְאוּלָם לֹא נִגַּשׁ אֶל הָאִישׁ וְלֹא דִּבֵּר עִמּוֹ קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה וְלֹא מָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.

וַיְהִי מִקֵּץ הַשָּׁנָה וְיָּשַׁב הַמֻּגְרַבִּי לְמֶכָּה וַיָּבֹא לְמָחֳרָת הַיּוֹם אֶל חַג' חַסַן וַיָּשֶׂם פָּנָיו כְּחַלָּמִישׁ וַיָּשֶׁב לוֹ אֶת מִכְתָּבוֹ סָגוּר כַּאֲשֶׁר נְתָנוֹ לוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

– יִדְאַב לִבִּי עָלַי כִּי לֹא עָלָה בְּיָדִי לְמַלֵּא חֶפְצְךָ וְלִזְכּוֹת בַּשָּׂכָר אֲשֶׁר נָקַבְתָּ לִי. כִּי שָׁאַלְתִּי לָאִישׁ הַיְּהוּדִי וְגַם סַרְתִּי אֶל בֵּיתוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי וְהִנֵּה שָׁבַק הַיְּהוּדִי חַיִּים וְנִפְטַר לְעוֹלָמוֹ זֶה כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו וְכָל אֲשֶׁר לוֹ עָקְרוּ מוֹשָׁבָם מִדַּמֶּשֶׂק וַיֵצְאוּ לִמְדִינוֹת הַיָּם וְאֵין יוֹדֵעַ דָּבָר אָנָה פָּנוּ וְאָנָה בָּאוּ.

וַיֶּחֶוְרוּ פְּנֵי חַג' חַסַן וַיִּמַּס לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: מָה הִסְכַּלְתִּי עָשׂה כִּי שַׂמְתִּי מִבְטַחִי בִּיְּהוּדִי וַיֹּאבַד הוֹנִי וַיֵּלֶךְ לְטִמְיוֹן. וַיִּתְעַצֵּב הָאִישׁ אֶל לִבּוֹ יָמִים רַבִּים וַיְהִי הוֹלֵךְ קוֹדֵר בַּחֲשֵׁכָה וּבְיָגוֹן. וַיְהִי כִּי בִּקְּשָׁה אִשְׁתּוֹ לְנַחֲמוֹ לֵאמֹר: מִי יַעֲמֹד בְּסוֹד אֵל וּמִי יֵדַע דְּרָכָיו? אֶפְשָׁר לָקַח הָאֵל מָמוֹנְךָ חֵלֶף תִּתּוֹ לְךָ אַהֲבַת אִשָּׁה וְשֵׁם בָּנִים וּבָנוֹת בָּאָרֶץ וְגַם מִחְיָה וָחֶסֶד נָתַן לְךָ.

וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם לֵאמֹר: יִדְאַב לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי אָבַד הוֹנִי וַעֲמַל מַחֲצִית חַיַּי לַשָּׁוְא! וּמַדּוּעַ יִבְלַע כַּסְפִּי יְהוּדִי אֶחָד וְלֹא הוֹרַשְׁתִּיו לְיָתוֹם וּלְאַלְמָנָה? לוּ כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי הֶחֱרַשְׁתִּי.

וְאוּלָם בִּרְבוֹת הַיָּמִים שָׁקַט כְּאֵבוֹ וְרָפָא יְגוֹנוֹ כִּי אָמַר: לְאַלְּלָהּ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, הוּא הַנּוֹתֵן וְהוּא הַלּוֹקֵחַ – וְהוּא הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

וְהַמֻּגְרַבִּי לָבַשׁ מִרְמָה וָחֹנֶף וְלֹא שָׁב לְדַבֵּר עִם חַג' חַסַן עַל אֹדוֹת הַיְּהוּדִי הַדַּמֶּשְׂקִי כְּמוֹ לֹא נָגַע הַדָּבָר אֵלָיו וְלֹא יָדַע טִיבוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ. וְאַךְ אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא לַחֲנוּתוֹ שֶׁל חַג' חַסַן וַיֶּאֱרַח עִמּוֹ לְעִתִּים לְחֶבְרָה וּלְשִׂיחַת רֵעִים. וַיְהִי חוֹקֵר אֶת פִּיו בַּלָּאט וּבְמִרְמָה עַל אֹדוֹת עִנְיָנוֹ עִם הַיְּהוּדִי – עֲדֵי יָדַע מִפִּיו כָּל הַקּוֹרוֹת לְתֻמָּם.

וּבִהְיוֹתוֹ סָר מִפַּעַם לְפַעַם אֶל חַג' חַסַן עָלָה בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ: בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁלַח יָדוֹ בַּסֵּתֶר וְגָנַב אֶת חוֹתָם הַנְּחשֶׁת שֶׁל חַג' חַסַן הַחוֹתֵם בּוֹ עַל עִנְיְנֵי עֲסָקָיו. וְהַלָּה לֹא חָשׁ וְלֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר. וַיְהִי כִּי חִפֵּשׂ פַּעַם אֶת חוֹתָמוֹ וְלֹא מְצָאוֹ וַיַּעַשׂ לוֹ חוֹתָם אַחֵר.

לְמוֹעֵד הַשָּׁנָה יָצָא הַמֻּגְרַבִּי שֵׁנִית לְדַמֶּשֶׂק עִם בְּנֵי שְׁיָרָה הַשָּׁבִים מֵעֲלִיָּתָם לַחַג'.

וַיְהִי כִּי בָּא דַּמֶּשְׂקָה וַיָּסַר לְבֵית הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי וַיִּמְסֹר לְיָדוֹ מִכְתָּב מְזֻיָּף אֲשֶׁר כְּתָבוֹ וַחֲתָמוֹ אִישׁ הַבְּלִיַּעַל בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל חַג' חַסַן.

וּבַמִּכְתָּב כָּתוּב לֵאמֹר:

הֵתֵם אַבּוּ־יוֹסֶף לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, נָשָׂא עֵינָיו אֶל פְּנֵי הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: שְׁמָעֵנִי, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, מַאֲמִין אֲנִי שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַמִּכְתָּב אֱמֶת שְׁלֵמָה וּצְרוּפָה הֵמָּה עַד הַשַּׂעֲרָה – אוּלָם אָנֹכִי לֹא אוּכַל לָתֵת אַף פְּרוּטָה אַחַת מִן הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד בְּיָדִי עַד בּוֹא הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ לְפָנַי אוֹ עַד שֶׁיּוּבָא אֵלַי כְּתָב חָתוּם וּמְאֻשָּׁר מִן הַשִּׁלְטוֹן בְּמֶכָּה לִמְסוֹר אֶת הַכֶּסֶף וְאַף אָז לֹא אֶמְסֹר אֶת הַכֶּסֶף אֶלָּא לִידֵי אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן פֹּה – וְאָז אֲנִי אֶת נַפְשִׁי הִצַּלְתִּי.

וַיַּעַן הָאִישׁ שְׂפַת חֲלָקוֹת: לָמָּה, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, תִּדְחֵנִי בִּדְבָרִים וְתַכְבִּיד לִבְּךָ עַל גִּיסִי הַמִּסְכֵּן? הֵן פִּיו הַמְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְעֵטוֹ הַכּוֹתֵב וְחוֹתָמוֹ הַחוֹתָם – וּמַדּוּעַ תַּקְשִׁיחַ לִבְּךָ חִנָּם? הֵן עַד אֲשֶׁר אֶסַּע לְחַגָ’ז וְאָשׁוּב שֵׁנִית דַּמֶשְׂקָה מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא, חָלִילָה, יֹאבַד הָאִישׁ בְּעָנְיוֹ. הַאִם נְסִיעָה קַלָּה הִיא מִדַּמֶּשֶׂק לְחַגָ’ז וּמִשָּׁם לְדַמֶּשֶׂק? הֵן תַּעֲבֹרְנָה שְׁנָתַיִם יָמִים!

וַיַּעַן הַיְּהוּדִי לֵאמֹר: הַצְּדָקָה לְךָ, אֲדֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲבָל זֹאת חוֹבָתִי כִּי אֶהְיֶה שׁוֹמֵר נֶאֱמָן לַכֶּסֶף וְלֹא אוּכַל לְמָסְרוֹ מִבְּלִי אֲשֶׁר יִתְבְּעֵהוּ מִמֶּנִּי אוֹ בְּעָלָיו אוֹ שִׁלְטוֹן רִשְׁמִי.

אָז יַעֲנֶה הַמֻּגְרַבִּי בַּחֲמָתוֹ: אִם כָּךְ אַתָּה אוֹמֵר, אֵינְךָ אֶלָּא זוֹמֵם לֶאֱכֹל כֶּסֶף שֶׁל מוּסְלְמִי. עַתָּה אֵלֵךְ וְאֶקְרָאֲךָ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הַקַּדִּי!

וַיֹּאמֶר הַיְּהוּדִי: נָכוֹן אֲנִי לָלֶכֶת לְמִשְׁפָּט בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּקְרָאוּנִי.

וְיָצָא הַמֻּגְרַבִּי מִלְּפָנָיו סַר וְזוֹעֵף וְקִלְלַת גִּדּוּף בִּשְׂפָתָיו.

וְאוּלָם לֹא שָׁב לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַיְּהוּדִי – כִּי יָרֵא פֶּן תִּגָּלֶה מִזִּמָּתוֹ בָּרַבִּים וּמֵאָז הָלַךְ לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו אַיָּם.

ו. יְמֵי חַסַן תַּמּוּ / וּבָנָיו נִתְיַתָּמוּ

עָבְרוּ יָמִים עַל יָמִים וְשָׁנָה אַחַר שָׁנָה חָלְפָה – עַד הִמָּלֵא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִיּוֹם בּוֹא חַג' חַסַן עַבָּאס לְמֶכָּה. אָז יִגְמֹר אֹמֵר לָשׁוּב אֶל עִירוֹ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, הוּא וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְעוֹד הוּא מֵכִין לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו וְאוֹסֵף וְעוֹרֵךְ כָּל אֲשֶׁר לוֹ – וַיִּפֹּל לְמִשְׁכָּב בְּחָלְיוֹ אֲשֶׁר לֹא קָם מִמֶּנּוּ, וַתְּהִי קְבוּרָתוֹ בָּעִיר הַקְּדוֹשָׁה. כִּי נִרְאָה נְכוֹחָה, אֲשֶׁר מִנָּה לוֹ אַלְלָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת טוֹבָה וּבְרָכָה בָּעִיר הַקְּדוֹשָׁה, וְיוֹתֵר לֹא הוֹסִיף לוֹ.

מֵאָז מוֹתוֹ חָלְפוּ יְמֵי הַשַּלְוָה וְהַמְּנוּחָה מֵעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ. זְמַן־מָה נִזּוֹנוּ הָאֵם וְהַבָּנִים מִן הַמְעַט אֲשֶׁר הוֹרִישׁ לָהֶם אֲבִיהֶם. וַיְהִי כִּי תַּמּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים לְמוֹתוֹ וְיִשָּׁאֲרוּ בְּחֹסֶר כֹּל, כִּי הַבֵּן הַגָּדוֹל עַבְּדוּל רַזָאק עוֹדֶנּוּ עֶלֶם צָעִיר לְיָמִים. יָדוֹ רָפָה וְדַעְתּוֹ חַלָּשָׁה וְלֹא יִסְכֹּן לְעָמָל חַיִּים.

אָז יֵאָלְצוּ לְהַגֵּר מִמֶּכָּה, כִּי אָמְרוּ אוּלַי יָאִיר לָהֶם הָאֵל דֶּרֶךְ הַצְלָחָה וִישַׁנֶּה מַזָּלָם בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְיָּקוּמוּ וְיִצְרְרוּ חֶפְצֵיהֶם וְיָשִׂימוּ פְּנֵיהֶם דַּמֶּשְׂקָה.

ז. הִגִּיעַ הַבֵּן לִפְנֵי גוֹאֲלוֹ / וְלֹא יָדַע מִימִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ

וְדַמֶּשֶׂק עִיר גְּדוֹלָה וְרַחֲבַת יָדַיִם. תּוֹשָׁבֶיהָ רַבִּים מִסְּפוֹר, בָּהֶם מֻסְלְמִים לָרֹב וְגַם יְהוּדִים וְנוֹצְרִים. וְחוּצוֹת וּרְחוֹבוֹת בָּהּ רַבִּים וְשׁוֹנִים, מֵהֶם אֲרֻכִּים וִישָׁרִים וּמֵהֶם קְצָרִים וַעֲקֻמִּים, יֵשׁ אֲפֵלִים וַחֲשׁוּכִים וְיֵשׁ נָאִים וְיָפִים, וּבַהֲלֹךְ אִישׁ זָר בְּתוֹכָהּ וְהָיָה כְּאוֹבֵד בֵּין הֲמוֹן אָדָם.

וְשִׁבְעָה נְהָרוֹת כְּשֶׁבַע זְרוֹעוֹת יְחַבְּקוּהָ וִיסוֹבְבוּהָ כֹּה וָכֹה, מַיִם רַבִּים יְרַוּוּ שְׂדוֹתֶיהָ, גַּנֶּיהָ וּפַרְדְּסֶיהָ, וְהָיוּ הָאִילָנוֹת הָרַבִּים כְּחוֹמַת מָגֵן יְרֻקָּה וְרַעֲנָנָה סָבִיב־סָבִיב לָהּ.

וּבַהֲלֹךְ הָעֶלֶם עַבְּדוּל רַזָאק בְּחוּצוֹת דַּמֶּשֶׂק בֵּין רִבְבוֹת אֲנָשִׁים – וַיְהִי כְּהוֹלֵךְ גַּלְמוּד בְּשִׁמָּמוֹן מִדְבָּר. כֹּה רַבִּים־רַבִּים הָאֲנָשִׁים בְּקִרְבָּהּ וְאַף אִישׁ אֶחָד אֵין לוֹ, כֹּה קְרוֹבִים הָאֲלָפִים לָעַיִן וְכֹה רְחוֹקִים מִלֵּב הַגֵּר.

וּבִכְבֹד הָעֹנִי וְהַלַּחַץ עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְיֶאֱזֹר הַבָּחוּר עַבְּדוּל רַזָאק חֲלָצָיו וַיֵּצֵא לְסִבְלוֹתָיו וַיְהִי נוֹשֵׂא סֵבֶל וּמוֹשֵׁךְ בְּכָל מְלָאכָה אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ, בְּכָל אֲשֶׁר נִמְצְאָה לוֹ.

וְכַעֲבֹר הַיָּמִים, וְהוּא כְּבֶן עֶשְׂרִים, הָיָה יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וְהָיָה מְנַקֶּה וּמְצַחְצֵחַ נַעֲלֵי הָאֲדוֹנִים הָעוֹבְרִים לְמַעַן הָבִיא טֶרֶף וּמִחְיָה לְאִמּוֹ וּלְאֶחָיו.

וְכֵן הִגִּיעַ בְּדַרְכּוֹ מִפַּעַם לְפַעַם עַד רְחוֹב הַיְּהוּדִים, וַיֵשֶׁב עִם תֵּבַת מְלַאכְתּוֹ לְיַד שַׁעֲרֵי הַבָּתִּים לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה.

וַיִּקֶר מִקְרֶה – וְהַיָּמִים יְמֵי חַג הַמַּצּוֹת לַיְּהוּדִים – כִּי יָשַׁב עַבְּדוּל רַזָאק לְעֵת הַבֹּקֶר עַל יַד שַׁעַר אַחַד הַבָּתִּים הַמְפֹאָרִים אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים – הוּא בֵּית הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי אַבּוּ־יוֹסֶף טוֹטָח, וְהַבָּחוּר לֹא יָדַע אֶת הָאִישׁ וְאֶת שְׁמוֹ לֹא שָׁמַע.

הוֹצִיאָה אֵלָיו הַמְשָׁרֶתֶת כַּמָּה נְעָלִים לְצַחְצְחָן, וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה מְלַאכְתּוֹ לְקָחָן וֶהֱבִיאָן אֶל הֶחָצֵר פְּנִימָה.

עַל יַד בְּרֵכַת הַמַּיִם יָשְׁבוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָנָם אֶת פַּת הַבֹּקֶר. בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן יָשַׁב אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים. וַיְהִי כִּי נָתַן הָאִישׁ אֶת הַפְּרוּטוֹת בְּיַד הָעֶלֶם, וַיְצַו לָתֵת לוֹ לִטְעֹם מִן הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר עַל הַשֻּׁלְחָן, פָּרְסוּ וְנָתְנוּ לוֹ מְלוֹא יָדָיו, וַּיוֹדֶה לָהֶם בִּדְבָרִים רַבִּים וְנָאִים עַל טוּב לִבָּם.

וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹנָה מִלְּשׁוֹן בְּנֵי דַּמֶּשֶׂק, וְיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לְתֻמּוֹ:

– דּוֹמֶה, גֵּר אַתָּה בְּעִירֵנוּ, מָה שִׁמְךָ, בְּנִי, וּמֵאַיִן מוֹצָאֶךָ?

וַיַּעַן הַבָּחוּר: עַבְּדוּל רַזָאק שֵׁם נַעַרְךָ, וְעִיר מוֹלַדְתִּי מֶכָּה, וְאוּלָם אָבִי “הַמַרְחוּם” אִישׁ דַּמֶּשֶׂק הָיָה.

– וּמָה שֵׁם קָרְאוּ לְאָבִיךָ, יִרַחֲמֵהוּ הָאֵל?

– חַג' חַסַן עַבָּאס הַצּוֹבֵעַ.

שָׁמַע הַזָּקֵן וְהִתְחַלְחֵל וְזָע מִמְּקוֹמוֹ וַיַּעֲבֵר יָדָיו עַל פָּנָיו לְאִטּוֹ, וַיְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב הַמְּנוּחָה וְהַשֶּׁקֶט בְּקִרְבּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

– שֵׁב נָא, בְּנִי, מְעַט בְּטוּבְךָ וְנִקַּח דְּבָרִים כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי. וּלְאַנְשֵׁי הַבַּיִת אָמַר לְהָבִיא לַבָּחוּר קַהְוָה וּמִגְדָּנוֹת.

וַיָּשָׁב הַזָּקֵן וְיִשְׁאָלֵהוּ: וּמָתַי נִפְטַר אָבִיךְ לְעוֹלָמוֹ?

– זֶה כְּאַרְבַּע שָׁנִים, בְּעֵת אָמַר לְהָכִין פְּעָמָיו לָשׁוּב עִמָּנוּ דַּמַּשְׁקָה – אָז חָלָה בְּחָלְיוֹ אֲשֶׁר מֵת.

– וּמִי לְךָ עוֹד בְּבֵית אָבִיךְ?

– אֵם לִי וְאַחִים שְׁנַיִם, אָח וְאָחוֹת קְטַנָּה, וְעָלַי מִחְיָתָם וּמְזוֹנָם.

– וַאֲבִיכֶם לֹא הִשְׁאִיר לָכֶם אַחֲרָיו דָּבָר?

– אַךְ מְעַט הִשְׁאִיר וְהִנֵּה תַּם הַכֹּל וְלֹא שָׁאַר דָּבָר.

– אֶתְפַּלֵּא, רַבִּים הַצּוֹבְעִים אֲשֶׁר מָמוֹן לָהֶם וְיָדָם טוֹבָה וּרְחָבָה.

– גַּם לְאָבִי הָיָה בִּזְמַנּוֹ מָמוֹן רַב, אַךְ אָבַד וְיָרַד לְטִמְיוֹן.

– מָה פֵּשֶׁר הַדָּבָר? אֵיכָה אָבַד הַמָּמוֹן מִיָּדָיו?

– שָׁמַעְתִּי – וַאֲנִי אָז נַעַר קָטֹן – כִּי הִפְקִיד אֲבִי מָמוֹן רַב בִּידֵי יְהוּדִי אֶחָד פֹּה בְּדַמֶּשֶׂק טֶרֶם יִסַּע לַחַג', וּבֵינְתַיִם מֵת הַיְּהוּדִי וּבָנָיו עָקְרוּ מוֹשָׁבָם מִדַּמֶּשֶׂק וְיֵלְכוּ בַּאֲשֶׁר הָלְכוּ, וְלֹא נוֹדַע מֵהֶם דָּבָר – כֵּן גָּז וְאָבַד מְמוֹן אָבִי.

– וּמָה שֵׁם הַיְּהוּדִי הַלָּז? הַלֹּא תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ וְאוּלַי יִוָּדַע לְאָן נָסְעָה הַמִּשְׁפָּחָה.

– לֹא אֵדַע, בֶּאֱלֹהִים. שֵׁם הָאִישׁ, נַעַר הָיִיתִי בַּיָּמִים הַהֵם וְלֹא אֶזְכֹּר דָּבָר נָכוֹן. וְאַף מִלֵּב אִמִּי נִשְׁכַּח שְׁמוֹ בִּרְבוֹת הַיָּמִים.

– חֲבָל, חֲבָל! אָכֵן, יֵצַר הַלֵּב לִשְׁמֹעַ הַדָּבָר הַנּוֹרָא הַזֶּה, וְאוּלָם מִי הִגִּיד לְאָבִיךָ, הָאֵל יִרְחֲמֵהוּ, כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל אֹדוֹת הַיְּהוּדִי?

– אִישׁ נֶאֱמָן שָׁלַח אָבִי בִּזְמַנּוֹ דַּמֶּשְׁקָה לְהִוָּדַע עַל דְּבַר מָמוֹנוֹ, וְהוּא שָׁב וִיסַפֵּר אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת כַּאֲשֶׁר הָיוּ.

– צַר מְאֹד… צַר מְאֹד, אָמַר הַזָּקֵן כְּמִתְעַצֵּב אֶל לִבּו – אוּלָם עַתָּה, בְּנִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי לַאֲשֶׁר אַגִּיד לְךָ: קוּם וּלְךָ אֶל אִמְּךָ וְאָמַרְתָּ לָהּ כִּי תָּסוּר אֵלָי. אוּלַי אוּכַל לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹת הַיְּהוּדִי הַהוּא. בּוֹאוּ, אֵפוֹא, אֵלַי, אַתָּה וְאִמְּךָ לְעֵת הַצָּהֳרַיִם – הִנְנִי וַאֲחַכֶּה לָכֶם".

ח. הוּשַׁב הַמָּמוֹן לִבְעָלָיו / וַיּוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ אֶת־אֱלֹהָיו

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם בְּבוֹא הָאֵם וְהַבֵּן אֶל בֵּית הַיְּהוּדִי רָאוּ בְּפִנַּת הַחֶדֶר שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֻסְלְמִים, חֲבוּשִׁים מִצְנָפוֹת לְבָנוֹת, יוֹשְׁבִים לְיַד הַזָּקֵן – הֵמָּה שְׁנֵי שְׁלִיחִים מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹן, הִזְמִינָם בַּעַל־הַבַּיִת לִהְיוֹת עֵדִים לַדָּבָר.

אָז יִפְתַּח בַּעַל־הַבַּיִת וְיִשְׁאַל אֶת פִּי הָאִשָּׁה שְׁאֵלוֹת מִשְּׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וְהִיא הֵשִׁיבָה וְסִפְּרָה כָּל אֲשֶׁר יָדְעָה מִן הַקּוֹרוֹת אֶת אִישָׁהּ מֵעוֹדוֹ וְעַד יוֹם מוֹתוֹ.

וִידַבֵּר הַזָּקֵן לְאָזְנֶיהָ לָשׁוֹן מְתוּנָה וּזְהִירָה לְבַל תֶּחֱרַד הָאִשָּׁה מִשִּׂמְחָה לְשֵׁמַע דְּבָרוֹ, וַיֹּאמַר:

– שְׁמָעִינִי, בַּת־טוֹבִים, וְהַקְשִׁיבִי לִדְבָרַי: בְּסַעַד הָאֵל יִתְעַלֶּה אֲקַוֶּה לִמְצֹא פֶּתַח יְשׁוּעָה לְעִנְיָן זֶה. יוֹדֵעַ אֲנִי נְכוֹנָה שֶׁהַיְּהוּדִי שׁוֹמֵר־הַפִּקָּדוֹן לֹא מֵת. חַי הוּא כַּיּוֹם, וְהוּא נִמְצָא בְּעִירֵנוּ, וְלֹא אָפוּנָה כִּי בְּעֵת יִדָּרֵשׁ הַפִּקָּדוֹן מִיָּדוֹ לֹא יַכְחִישׁ, חָלִילָה, וְהָשֵּׁב יְשִׁיבֶנּוּ לָכֶם כְּתֻמּוֹ.

– הַאֻמְנָם? הַאֻמְנָם? – קָרְאָה הָאִשָּׁה וּמָחֲתָה דִּמְעָה מֵעֵינֶיהָ. – הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה? הֲשָׁמְעוּ אָזְנַי נְכוֹנָה?

וַיַּעַן הַזָּקֵן כְּמוֹ לְתֻמּוֹ: מָה פְּלִיאָה יֵשׁ בַּדָּבָר? הֵן הָאִישׁ חַי וְקַיָּם, וְאַתֶּם, אַתְּ וּבָנַיִךְ, יוֹרְשֵׁי “הַמַּרְחוּם” – אֶל נָכוֹן יָשִׁיב לָכֶם כַּסְפְּכֶם.

– וְאַיּוֹ הָאִישׁ? אֵי מְקוֹם שִׁבְתּוֹ?

וַיַּעַן הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר: תְּנִי תּוֹדָה לָאֵל, בַּת טוֹבִים, הִנֵּה הָאִישׁ פֹּה עִמָּנוּ…

וְתֵפֶן הָאִשָּׁה כֹּה וָכֹה וְתַבֵּט כְּמִשְׁתּוֹמֶמֶת.

וַיּוֹסֶף הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר: הִשָּׁקְטִי וְהֵרָגְעִי, בַּת־טוֹבִים, אֲנִי הִנְנִי הָאִישׁ. כַּסְפְּכֶם בִּידֵי שָׁמוּר.

וְיִּצְעַד הַזָּקֵן לְיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר וַיּוֹצֵא מִתַּחְתִּית אַרְגַּז־הַבַּרְזֶל אֶת צְרוֹר הָעוֹר חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל חַסַן עַבָּאס כִּבְעֵת הִנָּתְנוּ בְּיָדוֹ, הִתִּיר אֶת הַפְּתִיל וְהִתִּיק אֶת הַחוֹתָם, וַיִּמְנֶה אֶת הַכֶּסֶף לְעֵינֵי הָעֵדִים וְיִּמָּצְאוּ הַמַּטְבֵּעוֹת כְּתֻמָּם, וְיִמְסְרֵן בְּיַד הָאִשָּׁה. וְאַחַר כָּתְבוּ אֶת כְּתַב הַקַּבָּלָה, וְחָתְמוּ הָעֵדִים. וַיְסַפֵּר הַזָּקֵן אֶת דְּבַר הַמְזִמָּה אֲשֶׁר זָמַם הַמֻּגְרַבִּי מֵהָחֵל וְעַד כָּלָה.

וְהָאֵם וְהַבֵּן קָרְבוּ וְנָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַזָּקֵן וְאֶת שׁוּלֵי בְּגָדָיו וַיָּרִיקוּ בְּרָכָה מִפִּיהֶם עַל רֹאשׁ הַזָּקֵן לִבְלִי דַּי.

וְאוּלָם טֶרֶם יֵצְאוּ הָאֲנָשִׁים מִן הַבַּיִת, עָמְדָה הָאִשָּׁה כִּמֵקִיצָה מֵחֲלוֹם, וְתֹּאמַר לְעוֹמְדִים עַל יָדָהּ: הַגִּידוּ נָא, אִישִׁים טוֹבִים, בַּמֶּה נוֹכִיחַ תּוֹדָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה כַּיָּם לְמַעֲלָתוֹ, לְאִישׁ־הַחֶסֶד? הֲנִקַּח אֶת הַמָּמוֹן וְהָלַכְנוּ לָנוּ, כְּמוֹ לֹא הָיָה הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַזֶּה כִּי־אִם אַחַת הַקְּטַנּוֹת הַקּוֹרוֹת יוֹם־יוֹם? הֵן לֹא תִּתָּכֵן כָּזֹאת!

וַיַּעַן הַזָּקֵן מִטּוֹב־לִבּוֹ: לְכוּ לְשָׁלוֹם לְבֵיתְכֶם, וּבִרְכַּת אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם. אֲנִי – רַב לִי, כִּי זִכַּנִי הָאֵל לְמַלֵּא חוֹבָתִי עַד תֻּמָּהּ – זֹאת שִׂמְחָתִּי וּמָה לִי עוֹד?

ט. מַזְכֶּרֶת עַד דּוֹר אַחֲרוֹן / בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּאָרוֹן

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּעֵת תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, בָּאוּ הַאֵם וְהַבֵּן אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים, מְקוֹם הִתְפַּלֵּל אַבּוּ־יוֹסֶף הַנִּכְבָּד, וְיָבִיאוּ נִדְבַת קֹדֶשׁ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, זוּג “רִמּוֹנֵי” כֶּסֶף⁷ וַעֲלֵיהֶם חֲרוּתִים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הָרִמּוֹנִים בַּאֲרוֹן בֵּית־הַכְּנֶסֶת בֵּין עֲדָיֵי הַכֶּסֶף הָאֲחֵרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

א

יְסֻפַּר עַל מֶלֶךְ אֲהוּב הָעָם / עַל כִּי שִׁלְטוֹנוֹ לַכֹּל נָעַם

יְסֻפַּר כִּי הַמֶּלֶךְ נַרְשׁוּאָן, אַחַד מַלְכֵי פָּרַס וּמָדַי הַקְּדוּמִים, הַנִּקְרָא בְּפִי בְּנֵי עַמּוֹ “אֲהוּב הָעָם” – הָיָה מוֹשֵׁל גְּדוֹל־חֶסֶד, רַב־פְּעָלִים וַחֲכַם־לֵבָב. מֵאָז וְעַד הַיּוֹם – כֵּן יְסַפְּרוּ יוֹדְעֵי קוֹרוֹת הַדּוֹרוֹת – לֹא הָיוּ יְמֵי טוֹבָה וּבְרָכָה בָּאָרֶץ כִּימֵי מַלְכוּתוֹ, כִּי דָרשׁ דָּרַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַחֶסֶד לְעַמּוֹ וּלְאַרְצוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל חֵפֶץ, בַּקְּטַנּוֹת וּבַגְּדוֹלוֹת. וְיוֹתֵר מִכֹּל חָפַץ הַמֶּלֶךְ כָּל הַיָּמִים בִּשְׁלשׁ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, בָּהֶן הָגָה וְלָהֶן נָתַן כָּל חֶפְצוֹ וְכֹחוֹ.

הָאַחַת – כִּי מִשְׁפַּט אֱמֶת יִכּוֹן בְּכָל מְדִינוֹת מַמְלַכְתּוֹ לְמִן הָעִיר הַגְּדוֹלָה, רַבַּת הָעָם, וְעַד עָרֵי הַפְּרָזוֹת הַקְּטַנּוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.

הַשְׁנִיָּה – כִּי תִּגְבַּר עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בְּאַרְצוֹ עֲדֵי יִהְיֶה עוֹבֵד הָאֲדָמָה הֲכִי נִכְבָּד בֵּין אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ.

וְהַשְּׁלִישִׁית – כִּי יִשְׁכְּנוּ בְּמַמְלַכְתּוֹ שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְלֹא תַעֲבֹר חֶרֶב־מִלְחָמָה בָּאָרֶץ בְּחַיָּיו.

וַיִּשְׁקֹד הַמֶּלֶךְ כָּל הַיָּמִים בְּרֹב בִּינָתוֹ וּבְתֹקֶף חֶפְצוֹ לָטַעַת אֶת שָׁלשׁ הַמִּשְׁאָלוֹת הָאֵלֶּה בְּלֵב בְּנֵי עַמּוֹ בְּכָל גְּבוּלוֹת מַמְלַכְתּוֹ.

לְמַעַן יוּכַן מִשְׁפַּט אֱמֶת בָּאָרֶץ יָצָא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ לִרְאוֹת בְּעֵינָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּאָזְנָיו אֵיכָה יִשְׁפְּטוּ הַשּׁוֹפְטִים מִשְׁפָּטָם וּמַה פָּעֳלָם וּמַה חֵפֶץ לִבָּם. וְאוּלָם לֹא בְּגָלוּי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ דְּבָרוֹ, כִּי בַּסֵּתֶר. מִפַּעַם לְפַעַם הִתְחַפֵּשׂ בִּלְבוּשׁ זָר וְנָתַן עַל פָּנָיו מַסְוֶה, פַּעַם בְּכֹה וּפַעַם בְּכֹה, וַיָּבֹא בֵּין הֲמוֹן הָעָם בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת, בְּמַקְהֵלוֹת־עָם וּבְבָתֵּי־עֲצָרָה בֶּעָרִים הַגְּדוֹלוֹת וּבְעָרֵי־הַשָּׂדֶה, וַיֵּט אָזְנוֹ בָּזֶה וּבָזֶה וַיִּשְׁמַע לַאֲשֶׁר יְדֻבַּר וְלַאֲשֶׁר יְסֻפַּר עַל הַמֶּלֶךְ, עַל הַשָּׂרִים וְעַל הַשּׁוֹפְטִים. וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ וּבְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה דְבַר־עַוְלָה אֲשֶׁר עָשָׂה אַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַשּׂרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וַיָּשָׁב אֶל אַרְמוֹנוֹ וַיִּקְרָא לַשּׁוֹפֵט הַחוֹטֵא וַיּוֹכִיחֵהוּ עַל פָּנָיו וַיְיַסְּרֵהוּ וַיִּשְׁפְּטֵהוּ אִם לְמָוֶת וְאִם לְמַאֲסָר.

וַתְּהִי חִתַּת הַמֶּלֶךְ עַל כָּל הַשּׁוֹפְטִים וְהַשָּׂרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר בְּאֹרַח פֶּלֶא יִגָּלֶה לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר יְעַוֵּת דִּין שׁוֹפֵט רָשָׁע גַּם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים. עַל כֵּן שָׁמַר נַפְשׁוֹ כָּל שׁוֹפֵט וְכָל קָצִין וְכָל מוֹשֵׁל וַיַּעַשׂ מִשְׁפַּט אֱמֶת וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. וַיְהִי בַּעֲשׂוֹתָם זֹאת יָמִים רַבִּים מִיִּרְאֶה וַיַּעֲשׂוּ אַחַר כֵּן מִלֵּב טוֹב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה.

וְאֶת הַיִּתְרוֹן לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאַהֲבָתוֹ אֶת אִישׁ הָאֲדָמָה מִכָּל עוֹבֵד אַחֵר – הוֹכִיחַ הַמֶּלֶךְ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמּוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם: מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה עִם בּוֹא עוֹנַת עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, בֶּחָרִישׁ, בַּקָּצִיר אוֹ בַּבָּצִיר, יָצָא הַמֶּלֶךְ אֶל אַחַת אֲחֻזּוֹתָיו וַיָּחֶל הוּא בְּעַצְמוֹ אֶת עוֹנַת הָעֲבוֹדָה. לִפְנֵי קְהַל עַם רַב, לְעֵינֵי שָׂרָיו וְרוֹאֵי פָּנָיו וּלְקוֹל נְגִינַת שָׁרִים וְשָׁרוֹת, אָחַז הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בְּיָדוֹ וַיַּחֲרשׁ מַעֲנִית אַחַת וּשְׁתַּיִם. וְכֵן שָׁלַח הַמֶּלֶךְ רִאשׁוֹנָה אֶת יָדוֹ בַּקָּצִיר וּבַבָּצִיר וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה לִהְיוֹת מוֹפֵת לְכָל הָעָם בְּאַהֲבָתוֹ אֶת עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. וְאוּלָם לֹא רַק בָּאֵלֶּה הֶרְאָה הַמֶּלֶךְ אֶת אַהֲבָתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה כִּי אִם בְּגָמְלוֹ שָׂכָר לִתְהִלָּה וּבְהַנְחִילוֹ כָּבוֹד וִיקָר לְכָל אִישׁ אֲדָמָה אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל לִמְצֹא יְבוּל רַב וְיָפֶה מֵאַדְמַת שָׂדֵהוּ.

וְאֶת הַשָּׁלוֹם וְאֶת הַשַּׁלְוָה הִשְׁכִּין בָּאָרֶץ בִּימֵי מַלְכוּתוֹ בְּהַרְאוֹתוֹ לְכָל מְבַקֵּשׁ מְדָנִים וְרוֹדֵף מִלְחָמָה מִן הָעַמִּים הַשּׁוֹכְנִים בִּגְבוּלוֹת אַרְצוֹ כִּי גְדוֹלָה וַחֲזָקָה יָדוֹ לַעֲנוֹת מִלְחָמָה הַשַּׁעְרָה. אֶפֶס כִּי הוֹכֵחַ הוֹכִיחַ תָּמִיד לְאַנְשֵׁי רִיבוֹ אֶת דְּבָרוֹ בְּצִדְקַת לָשׁוֹן וּבִתְבוּנָה רַבָּה. וְכֵן הִרְחִיק רָעָה וְאָסוֹן מִקֶּרֶב אַרְצוֹ.

ב

בֶּן הַמֶּלֶךְ קוֹנֶה עֵצָה יְקָרָה / בִּמְחִיר דִּינָרִים עֲשָׂרָה

וְהַמֶּלֶךְ נֵרְשׁוּאָן לֹא הָיָה לוֹ כִּי אִם בֵּן אֶחָד, הוּא רָמִיז, אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אַחַר הַגִּיעוֹ לִשְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים לְחַיָּיו. וַיֹּאהַב הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ אַהֲבָה רַבָּה לְאֵין קֵץ, וְגַם בְּנֵי הָעָם אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ אָהֲבוּ אֶת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר אַהֲבָה נֶאֱמָנָה, כִּי בִּגְדוֹל הַיֶּלֶד וַיְהִי לְנַעַר וַיִּוָּדַע בְּכָל מְדִינוֹת פָּרַס וּמָדַי כִּי נָבוֹן בֶּן הַמֶּלֶךְ לִמְאֹד וְחָרוּץ הוּא בְּכָל פָּעֳלוֹ וְגַם יְפֵה־תֹאַר וְטוֹב־מַרְאֶה הוּא כְּכָל אֲשֶׁר יָאֲתָה לְבֵן הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב נֵרְשׁוּאָן.

וַיְהִי בִּהְיוֹת הַנַּעַר עֶלֶם וַיֹּאהַב אַף הוּא לַהֲלֹךְ בָּאָרֶץ כְּמִשְׁפַט אָבִיו וַיֵּצֵא מִפַּעַם לְפַעַם יְחִידִי בְּאֵין אִישׁ עִמּוֹ וַיִּתְחַפֵּשׂ כְּאֶחָד זָר וְנָכְרִי וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְעָבֹר בְּכָל רְחוֹבוֹת עִיר הַבִּירָה רַבַּת הָעָם וַיַּקְשֵׁב וַיִּשְׁמַע וַיֶּאֱסֹף דַּעַת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא בֶּן הַמֶּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ לָשׁוּט בָּעִיר וּלְהִתְהַלֵּךְ בָּהּ וְהוּא לָבוּשׁ מַדֵּי פִּשְׁתָּן כְּאֶחָד בְּנֵי הַכְּפָרִים וּמִצְנֶפֶת אֲרֻכָּה גְדוֹלָה עַל רֹאשׁוֹ. וַיְהִי בְּעָבְרוֹ בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הַסּוֹאֲנִים מֵאָדָם רַב וַיַּרְא אִישׁ עִוֵּר דַּל־פָּנִים וּרְזֵה־בָּשָׂר יוֹשֵׁב לְיַד גָּדֵר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ וּמַכְרִיז:

אֵתָיוּ, אִישִׁים, אֵלַי אֵתָיוּ!

מִי חָפֵץ לִשְׁמֹעַ עֵצָה יְקָרָה

יִשְׁקֹל לְיָדִי דִינָרֵי זָהָב עֲשָׂרָה.

וְאִישׁ אִישׁ מִן הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב יַקְשִׁיבוּ רֶגַע לִדְבָרוֹ וְאַחַר “יַפְטִירוּ בְּשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ” – וְיֵלְכוּ לְדַרְכָּם. מִי אִישׁ וְיִתֵּן לִבּוֹ לְדִבְרֵי הָאִישׁ הַלָּז? וּמִי פֶּתִי יְסַכֵּן כַּסְפּוֹ עַל עֵצָה אַחַת מִפִּי אִישׁ אֶבְיוֹן? אֶל נָכוֹן – חָשְׁבוּ בְּלִבָּם – אֱוִיל הָאִישׁ וַחֲסַר לֵב.

וְאוּלָם הֶעָנִי לֹא חָדַל כָּל הָעֵת מִשֵּׂאת דְּבָרוֹ וַיָּשָׁב וַיִּקְרָא בְּלִי חֲדָל:

מִי הָאִישׁ חָפֵץ עֵצָה יְקָרָה

יִשְׁקֹל לְיָדִי דִּינָרִים עֲשָׂרָה.

וּבֶן הַמֶּלֶךְ שָׁמַע לִדְבָרָיו פְּעָמִים מִסְפָּר וַיִּתְאַוֶּה לָדַעַת מַה בְּפִי הָאִישׁ הַלָּז וּמִי הוּא, הַחֲסַר־לֵב הוּא אוֹ אִישׁ־בִּינָה? וּמֵאֲשֶׁר לֹא יִכְבַּד עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ לְהוֹצִיא מִכְסַת כֶּסֶף זוֹ נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לְאָזְנָיו:

– הָבָה, אִישׁ עָנִי, הַשְׁמִיעֵנִי אֶת עֲצָתְךָ וַאֲנִי אֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, עֶלֶם טוֹב. אוּלָם רִאשׁוֹנָה שְׁקֹל לְיָדִי הַכֶּסֶף וְאַחַר אַשְׁמִיעֲךָ עֲצָתִי.

וַיְהִי בְּקַבְּלוֹ אֶת עֲשֶׂרֶת דִּינָרֵי הַזָּהָב וַיִּמְנֵם אֶחָד לְאֶחָד וַיִּשְׁמְרֵם וַיִּקְשְׁרֵם בִּצְרוֹר וַיַּטְמִינֵם בְּחֵיקוֹ. וְאַחַר אָמַר לָעֶלֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

שְׁמַע, בְּנִי, אִם בֶּן רוֹזְנִים אַתָּה

אוֹ בֶּן אֶבְיוֹנִים,

אִם אִישׁ גִּבּוֹר אוֹ אִישׁ חָכָם –

תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה –

בְּיָדֶיךָ כְּמַתְכֻּנְתָּהּ לְמַד לַעֲשׂוֹת

מְלָאכָה אַחַת מִן הַמְּלָאכוֹת.

וַיָּקָם הָעִוֵּר עַל רַגְלָיו וַיֹּאמֶר לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ.

– וְזֹאת הִיא הָעֵצָה הַיְקָרָה – אָמַר בֶּן הַמֶּלֶךְ כְּמִתְרַעֵם – אֲשֶׁר בִּמְחִירָהּ קִבַּלְתָּ עֲשָׂרָה דִינָרִים?

– זֹאת הִיא, בְּנִי. אֲקַוֶּה כִּי תִיקַר בְּעֵינֶיךָ פִּי אֶלֶף. יְהִי שָׁלוֹם לְךָ.

הָלַךְ הַזָּקֵן לְדַרְכּוֹ וְרָמִיז בֶּן הַמֶּלֶךְ צָעַד לְאִטּוֹ וַיַּהֲלֹךְ כְּמִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. עִם עֵת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעַ לָאַרְמוֹן.

וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֹ אֶל שֻׁלְחַן הַצָּהֳרַיִם עִם אָבִיו וְעִם אִמּוֹ וְעִם רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּתְבּוֹנֵן אָבִיו וַיַּכֵּר כִּי פְּנֵי הָעֶלֶם אֲפֵלִים הַיּוֹם וְהוּא כְּמוֹ נָבוֹךְ וּתְפוּס מַחֲשָׁבוֹת, וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

– מָה לְךָ, בְּנִי, כִּי שֻׁנּוּ פָּנֶיךָ הַיּוֹם מִכָּל הַיָּמִים?

– אָכֵן, אָבִי, מִקְרֶה זָר קָרַנִי הַיּוֹם וְהוּא אֲשֶׁר יָצִיק לִי כָּל הָעֵת.

– מָה הַדָּבָר, בְּנִי?

– הִנֵּה הֵתֵל בִּי אִישׁ עָנִי וְעִוֵּר וְהוֹצִיא בְּמִרְמָה מִיָּדִי עֲשָׂרָה דִינָרֵי זָהָב.

– הַאֻמְנָם? אֵיכָה הָיְתָה זֹאת, רָמִיז בְּנִי?

וַיְסַפֵּר בֶּן הַמֶּלֶךְ לְאָבִיו אֶת כָּל הַדְּבָרִים לְתֻמָּם, וַיּוֹסֶף לֵאמֹר: וַאֲנִי דִמִּיתִי כִּי הַגֵּד יַגִּיד לִי הָאִישׁ דָּבָר עָמֹק וְרַב בִּינָה, אוֹ כִּי גַלֵּה יְגַלֶּה לִי הָאִישׁ בַּעֲצָתוֹ דְבַר פֶּלֶא אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתִּיו וְלֹא שְׁמַעְתִּיו מֵעוֹדִי. אוּלָם – הֲלָזֹאת יִקְרָא עֵצָה? וְהַעַל זֹאת יִדְרשׁ אִישׁ עֲשָׂרָה דִינָרִים?

וַיַּקְשֵׁב הַמֶּלֶךְ רַב קֶשֶׁב לְדִבְרֵי הָעֶלֶם וַיַּחֲרֵשׁ רְגָעִים מִסְפָּר. וְאַחַר אָמַר לְאָזְנֵי בְּנוֹ: הֲתֵדַע, בְּנִי? לִבִּי יֹאמַר לִי כִּי לֹא אִישׁ־מִרְמָה הָאִישׁ הַלָּז. אֲדַמֶּה אֲשֶׁר דְּבַר חָכְמָה צָפוּן בַּעֲצָתוֹ, וְאַךְ מֵאִתָּנוּ נִבְצַר לְהָבִין לְשִׂיחוֹ. וּמַה מִמְּךָ יַהֲלֹךְ אִם תְּמַלֵּא אַחַר דְּבָרוֹ? הֵן קָנֹה קָנִיתָ בְּכֶסֶף מָלֵא אֶת עֲצָתוֹ – מַדּוּעַ לֹא תְקַיְּמֶנָּה?

וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת פִּי שָׂרָיו הַיּוֹשְׁבִים עִמּוֹ: אֵיזוֹ מְלָאכָה מִן הַמְּלָאכוֹת נִבְחַר לְרָמִיז לְמַעַן יְמַלֵּא אַחַר עֲצַת הָאִישׁ? הֲיִלְמַד חֲרשֶׁת־עֵץ? אוֹ יִהְיֶה חָרַשׁ בַּרְזֶל אוֹ יִלְמַד תְּפֹר בְּגָדִים – אוֹ מָה?

וַיִּשְׁקְלוּ דִבְרֵיהֶם וַיָּדוּנוּ כֹּה וָכֹה וַיֹּאמֶר אַחַד הַשָּׂרִים הַזְּקֵנִים: יִלְמַד יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר אֲרִיגַת שְׁטִיחִים. הַמְּלָאכָה נָאָה וּנְקִיָּה וּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת הִיא – אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה.

כֵּן דִּבְּרוּ וְכֵן גָּמְרוּ אֹמֶר.

עַד מְהֵרָה הוּבָא אֶל אַרְמוֹן הַמַּלְכוּת אֻמָּן חֲכַם־לֵב בִּמְלֶאכֶת הַשְּׁטִיחִים הַמְּפֻרְסָם בְּכָל אֶרֶץ פָּרַס לִהְיוֹת מוֹרֶה לְבֶן הַמֶּלֶךְ. וּבִקְצֵה גִנַּת הַבִּיתָן הוּעַד אוּלָם גָּדוֹל לְבֵית מְלָאכָה וַיּוּכַן עַל כֵּלָיו וְעַל חֲפָצָיו וְעַל חָמְרֵי הָעֲבוֹדָה הָרַבִּים וְהַשּׁוֹנִים.

וַיִּשְׁקֹד בֶּן הַמֶּלֶךְ יוֹם יוֹם עַל עֲבוֹדָתוֹ וַיַּעַשׂ בָּהּ חַיִל וּמִקֵּץ שָׁנָה תְּמִימָה לָמַד אֶת מְלֶאכֶת הַשְּׁטִיחִים כְּתִקּוּנָהּ וַתִּהְיֶינָה יָדָיו אֲמוּנוֹת לַעֲשׂוֹת שְׁטִיחִים וּמַרְבַדִּים הֲדוּרִים וְנָאִים וַיִּהְיוּ בְּעֵינֵי כֹּל כְּלִילֵי תִּפְאָרָה וּתְהִלָּה.

וְאַחַר לָמְדוֹ אֶת הַמְּלָאכָה עַד תֻּמָהּ וַיָּשָׁב בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶל אֹרַח חַיָּיו כְּמֵאָז. עִתִּים יֵצֵא אֶל מַסָּעָיו וְאֶל מֶחְקָרָיו בְּעִנְיְנֵי הַמְדִינוֹת וְהַמַּמְלָכָה, וְיֵשׁ וְיַהֲלֹךְ בַּעֲנָוָה וּבְלֵב עֵר בֵּין שָׂרֵי הַמַּלְכוּת וַיַּקְשֵׁב לְשִׂיחָם וַיַּרְא לְפָעֳלָם וַיִּלְמַד דַּעַת וַיּוֹסֶף לֶקַח וַיָּכֶן לִבּוֹ לְהָבִין מִשְׁפָּט וְלָדַעַת בִּינָה. וּדְבַר מְלֶאכֶת הַשְּׁטִיחִים כְּמוֹ נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ וּמִלֵּב אַנְשֵׁי בֵּית הַמַּלְכוּת.

כֵּן עָבְרוּ יָמִים רַבִּים עַד מְלֹאת לָעֶלֶם עֶשְׂרִים שָׁנָה.

ג

פַח נִטְמַן לְיוֹרֵשׁ הָעֵצֶר / וְלִבּוֹ עָלָיו יֵצֶר

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּתְאַו בֶּן הַמֶּלֶךְ לָצֵאת כְּמִשְׁפָּטוֹ מִפַּעַם לְפַעַם לָתוּר בְּעִיר הַבִּירָה הָרַבָּה בְּאָדָם וַיִּתְחַפֵּשׂ כְּאַחַד הַבַּחוּרִים מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים הַזָּרִים הַבָּאִים מֵאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת. וַיֵּצֵא מִן הָאַרְמוֹן לְעֵת הַבֹּקֶר בַּלָאט דֶּרֶךְ אַחַד הַשְּׁעָרִים הַנִּסְתָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַע אִישׁ מוֹצָאָם וּמְבוֹאָם וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֶל הָרְחוֹבוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר מִמִּזְרַח־צָפוֹן לָעִיר. וַיְהַלֵּךְ כֹּה וָכֹה עֵת רַבָּה, מִן הַבֹּקֶר עַד חֲצִי הַיּוֹם, הָלֹךְ וְהִתְבּוֹנֵן, הָלֹךְ וְשָׁמֹעַ לַאֲשֶׁר יְדֻבַּר וְלַאֲשֶׁר יְסֻפַּר בְּפִי רַבִּים.

וַיְהִי כִּי הִגִּיעָה עֵת הַצָּהֳרַיִם וַיִּרְעַב מְאֹד. וּמִהְיוֹתוֹ רָחוֹק מִן הָאַרְמוֹן כִּשְׁתַּיִם שָׁעוֹת וַיֹּאמֶר לָסוּר אֶל אַחַד בָּתֵּי הָאֹכֶל אֲשֶׁר יִמְצָא בְּדַרְכּוֹ לִשְׁבּוֹר רַעֲבוֹנוֹ. וַיְחַפֵּשׂ כֹּה וָכֹה בֵּית אֹכֶל. וַיַּרְחֵק עוֹד לֶכֶת כִּי אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בִּקְצֵה קְצוֹת הָעִיר יֵשׁ בֵּית אֹכֶל גָּדוֹל.

וַיְהִי בְּהִכָּנְסוֹ לַבַּיִת וַיַּרְא וַיִּתְבּוֹנֵן כִּי בַּעֲלֵי הַמָּקוֹם זָרִים הֵמָּה – לֹא פַּרְסִים – וּבְדַבְּרָם עִמּוֹ בִּשְׂפָתָם וַיַּכֵּר כִּי מֵאַרְצוֹת הַתַּתָּרִים הֵמָּה.

וּמְשָׁרְתֵי הַבַּיִת קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וּבִיקָר כִּי נִרְאֹה נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם כְּאַחַד הַסּוֹחֲרִים הָעֲשִׁירִים הַנָּכְרִים הַבָּאִים לִסְחוֹר בָּאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ בְּלִבָּם, אֶל נָכוֹן זָהָב וָכֶסֶף עִמּוֹ לְמַכְבִּיר.

חִישׁ מַהֵר לְקָחוּהוּ לִפְנִים הַבַּיִת וַיּוֹבִילוּהוּ אֶל חֶדֶר מְיֻחָד לְעַצְמוֹ וַיַּעַרְכוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן מָלֵא כָּל טוּב וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ.

וַיְהִי בְּאָמְרוֹ לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ – וַיִּתְחַלְחֵל. נִדְמֹה נִדְמָה לוֹ כְּמוֹ מוֹט תִּתְמוֹטֵט הָאֲדָמָה מִתַּחְתָּיו וַיָּחָשׁ וַיֵּדַע כִּי הַחֶדֶר הַקָּטָן עַל כָּל אֲשֶׁר בּוֹ יַחֲרֹג מִתַּחְתָּיו וְיִשְׁקַע הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ מַטָּה מָטָּה. אָז יִתַּר בֶּן הַמֶּלֶךְ מִמְּקוֹמוֹ וַיֹּאמֶר לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת – וְהִנֵּה נְעוּלָה הִיא וְאֵין לְפָתְחָהּ. וַיִּתֵּן בֶּן הַמֶּלֶךְ קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיִּגְעַר – לַשָּׁוְא! וַיִּדְפֹּק בְּיָדָיו וַיִּרְקַע בְּרַגְלָיו – לָרִיק! אִישׁ לֹא שָׁמַע, אִישׁ לֹא עָנָה. וְהַחֶדֶר עוֹדֶנּוּ יוֹרֵד וְשׁוֹקֵעַ מַטָּה מַטָּה עַד כִּי הִגִּיעַ לַמַּעֲמַקִּים וַיָּנַח שָׁם.

אֲפֵלָה רַבָּה וְדוּמִיָּה גְדוֹלָה מִסָּבִיב – וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב.

וַיֵּדַע בֶּן הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין הַבַּיִת הַזֶּה כִּי אִם מִשְׁכַּן בְּנֵי בְּלִיַּעַל מְרַצְּחִים, הָאוֹרְבִים בְּנִכְלֵיהֶם לְטֶרֶף אָדָם. וַיֵּשֶׁב תַּחְתָּיו בַּאֲפֵלָה בְּדוּמִיָּה וּבְעִצָּבוֹן.

וּבְכָל אֲשֶׁר אָרְכָה עָלָיו הָעֵת כֵּן חָרְדָה נַפְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ. מָה חֵפֶץ בְּנֵי בְּלִיַּעַל אֵלֶּה לַעֲשׂוֹת בּוֹ? הֲיֹאמְרוּ לְרָצְחֵהוּ נֶפֶשׁ? אוֹ אוּלַי בְּחֶפְצָם לִשְׁבּוֹתוֹ שֶׁבִי? וְאֵיכָה וּבַמֶּה יַחֲלֹץ נַפְשׁוֹ? הֲיְגַלֶּה אֶת אָזְנָם כִּי בֶּן הַמֶּלֶךְ הוּא? אוּלַי בְּדַעְתָּם זֹאת וּבְפַחְדָּם מֵאֲשֶׁר עָשׂוּ יְרַצְּחוּהוּ וְיִקְבְּרוּהוּ בָּאֹפֶל. וְאִם יַסְתִּיר וְיַעֲלִים מֵהֶם כִּי בֶּן מֶלֶךְ הוּא – אֵיכָה יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ? וַיְהִי אוֹבֵד עֵצוֹת וְלִבּוֹ צַר עָלָיו עַד כִּי דָמָה לְהִתְפַּלֵּץ.

לְאַחַר עֵת אֲרֻכָּה, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן וּתְנוּעָה מִסָּבִיב. וְאַחַר רֶגַע – נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וַיַּעַמְדוּ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים לְפָנָיו: הָאֶחָד נָשָׂא אֲבוּקָה גְדוֹלָה בְּיָדוֹ לְהָאִיר הַחשֶׁךְ וְהַשֵּׁנִי, אִישׁ־מִדּוֹת וּרְחַב־כְּתֵפַיִם, נָשָׂא חֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וְהַשְּׁלִישִׁי, הוּא אֲדוֹנֵיהֶם, רַב־בָּשָׂר, זְעוּם־פָּנִים וְרַע־עֵינַיִם – קָרַב אֵלָיו וַיְחַפֵּשׂ בִּבְגָדָיו וַיִּקַּח אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָא וְאֶת הַטַּבָּעוֹת אֲשֶׁר בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְאֶת הַקֶּסֶת אֲשֶׁר בַּחֲגוֹרָתוֹ וַיְהִי רוֹגֵז בְּדַרְכּוֹ כִּי לֹא מָצָא עִם הָאִישׁ הַרְבֵּה כֶּסֶף כַּאֲשֶׁר דִּמָּה.

וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ אֶת מַעֲשֵׂהוּ וַיְצַוֶּה לְנוֹשֵׂא הַחֶרֶב לֵאמֹר: קָחֵהוּ שָׁם וְשָׁחְטֵהוּ!

– אָנָּא, אֲדוֹנִי, – נָשָׂא דְבָרוֹ הָעֶלֶם – שְׁמָעֵנִי אַךְ רֶגַע וְאַחַר עֲשֵׂה בִּי כְּחֶפְצְךָ. לָמָּה תֹּאמַר לְהָרְגֵנִי? מַה יּוֹעִיל מוֹתִי לְךָ?

– הַחֲרֵשׁ כְּסִיל! – גָּעַר בּוֹ הָאִישׁ בְּחֵמָה – הַבָּא לַבּוֹר הַזֶּה לֹא יָשׁוּב לִרְאוֹת חַיִּים!

– הֲבִינוֹתִי אֲדוֹנִי אֶת דְּבָרֶיךָ. וְאוּלָם אֶדְמֶה כִּי אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֶת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אַךְ לְמַעַן הַשֵּׂג כֶּסֶף לָכֶם. וַאֲנִי – אִם לֹא תַּהַרְגוּנִי אוּכַל לְהַמְצִיא לָכֶם כֶּסֶף רָב.

– אֵיכָה תַּמְצִיא הַכֶּסֶף וְאַתָּה אַסִּיר בְּבוֹר שַׁחַת? הֲתְדַמֶּה, בָּחוּר פֶּתִי, כִּי נִתֵּן לְךָ לָצֵאת מִזֶּה לְהָבִיא לָנוּ כֶּסֶף?

– לֹא, אֲדוֹנִי, לֹא עָלְתָה עַל לִבִּי לְבַקֶּשְׁךָ לְהוֹצִיאֵנִי מִזֶּה. פֹּה בֵּין יְדֵיכֶם אֶשָּׁאֵר כָּל הַיָּמִים וְעִם זֹאת אַזִּיל כֶּסֶף לְיֶדְכֶם.

– הַגִּידָה, אֵיךְ?

הִנֵּה אֻמָּן חָרוּץ וּמְהִיר יָד אָנֹכִי בִּמְלֶאכֶת הַשְּׁטִיחִים. אִם תָּבִיאוּ לִי הֵנָּה כְּלֵי עֲבוֹדָה וְצֶמֶר וָשֵׁשׁ – אֶגְמֹר בְּיָמִים מִסְפָּר שָׁטִיחַ הָדוּר אֲשֶׁר תִּמְכְּרוּהוּ אֶל נָכוֹן בְּמֵאָה דִינְרֵי זָהָב. נַסּוּנִי פַּעַם שָׁבוּעַ יָמִים, וְהָיָה אִם נְכוֹנִים דְּבָרַי וְאוֹסִיף לַעֲשׂוֹת שְׁטִיחִים כָּל הַיָּמִים. אַתֶּם תַּרְבּוּ לָכֶם כֶּסֶף וְזָהָב, וַאֲנִי – תִּהְיֶה לִי נַפְשִׁי לְשָׁלָל, וְאִם תַּהַרְגוּנִי – מַה בֶּצַע! מַה טּוֹבָה תִּצְמַח לָכֶם?

שָׁמַע הָאִישׁ וַיִּשְׁאַל אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:

– מִי אַתָּה? וּמֵאַיִן אַתָּה? וּמָה הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם?

– בֵּן לְסוֹחֲרִים בִּשְׁטִיחִים אָנֹכִי מֵאֶרֶץ הֶהָרִים (אֲרָרָט). רְחוֹקָה עִיר מוֹלַדְתִּי מִזֶּה מַהֲלָךְ עֶשְׂרִים יוֹם. וָאָבֹא הַיּוֹם לִסְחוֹר בִּשְׁטִיחִים וְלָדַעַת אֶת הַדָּרוּשׁ בִּשְׁוָקֵי פָּרָס.

הֶחֱרִישׁ הָאִישׁ הַשָּׁמֵן וַיַּחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת. אָז אָמַר לְרֵעָיו: נְנַסֵּהוּ שָׁבוּעַ יָמִים וְנִרְאֶה אִם נָכוֹנוּ דִבְרֵי הַלָּז. קָחוּהוּ אֶל הַמַּרְתֵּף הַגָּדוֹל – שָׁם יַעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ.

ד

מַה מִּיּוֹם מַה מִּלֵּיל / הַשָּטִיחַ שִׂיחַ יְמַלֵּל

לְמָחֳרַת הַיּוֹם וּבְנֵי הַבְּלִיַּעַל הֵבִיאוּ אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לִמְלֶאכֶת הַשְּׁטִיחִים. וַיֵּשֶׁב הָעֶלֶם בַּמַּרְתֵּף וַיַּעֲבֹד מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וַיַּעֲצֹם עֵינָיו אַךְ שָׁעוֹת מִסְפָּר בַּלַּיְלָה.

וְהַמַּרְתֵּף מֻקָּף חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת אֲטוּמוֹת מֵאַרְבַּעַת עֲבָרָיו וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַגִּיעַ אֵלָיו כִּי אִם שָׁעָה קְצָרָה בַּיּוֹם. וַיַּעַשׂ הָעֶלֶם אֶת עֲבוֹדָתוֹ לְאוֹר שְׁתֵּי מְנוֹרוֹת, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ.

וַיְהִי מִקֵּץ שִׁבְעַת הַיָּמִים וַיַּתֵּם אֶת מְלַאכְתּוֹ וְהִנֵּה שָׁטִיחַ הָדוּר וְנָאֶה שָׁלשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְאַמָּתַיִם רָחְבּוֹ וְהוּא עָשׂוּי מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת מַרְהִיבָה עַיִן: בַּשָּׁטִיחַ בָּאֶמְצַע – תְּמוּנַת בְּרֵכַת מַיִם קְטַנָּה, עֲגֻלָּה, וְצִבְעָהּ כְּחַלְחַל־בָּהִיר וּדְגֵי זָהָב בּוֹרְקִים כְּמִתְלַהְלְהִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וּמִסָּבִיב לַבְּרֵכָה סִבְכַת שִׂיחֵי יֶרֶק עִם פְּרָחִים.

וַיְהִי בְּהַצִּיג בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל אֶת הַשָּׁטִיחַ בַּשׁוּק הַגָּדוֹל וַתִּמָּשֵׁךְ כָּל עַיִן אֶל הֲדַר הַשָּׁטִיחַ וְיָפְיוֹ. וְאִישׁ עָשִׁיר מִנִּכְבַּדֵּי הָאָרֶץ עָבַר בָּרְחוֹב וַיָּשֶׂם עֵינָיו וַיִּשְׁתּוֹמֵם לְיָפְיוֹ וּלְטִיב עֲבוֹדָתוֹ וַתֶּחֱשַׁק נַפְשׁוֹ בּוֹ וַיְשַׁלֵּם מְחִירוֹ מֵאָה דִינָרִים זָהָב כַּאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ בְּעָלָיו.

אָז יָבוֹאוּ אַנְשֵׁי הָרֶשַׁע שְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים וַיְדַבְּרוּ טוֹבוֹת לָעֶלֶם וְגַם מַטְעַמִּים הֵבִיאוּ לוֹ כִּי יֹאכַל וְיַרְבֶּה כֹּחַ לַעֲשׂוֹת בַּמְּלָאכָה כַּדָּרוּשׁ.

וּכְתֹם שְׁבוּעַיִם יָמִים כִּלָּה אֶת הַשָּׁטִיחַ הַשֵּׁנִי וְהוּא פִּי שְׁנַיִם בְּגָדְלוֹ וּבְיָפְיוֹ מִן הָרִאשׁוֹן וַיִּמְכְּרוּהוּ בְּמָאתַיִם דִּינְרֵי זָהָב.

אָז יֹאמַר הָעֶלֶם לִבְעָלָיו: בְּחֶפְצִי עַתָּה לַעֲשׂוֹת שָׁטִיחַ גָּדוֹל, רְחַב יָדַיִם, כַּשְּׁטִיחִים הַפְּרוּשִׂים בָּאוּלָמוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר לַנִּכְבָּדִים בָּאָרֶץ. וְלֹא אָפוּנֶה כִּי אַחַד שָׂרֵי הַמַּלְכוּת אוֹ הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ יְשַׁלֵּם בִּמְחִירוֹ חָמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים.

וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַצֶּמֶר, אֶת הַקְּטִיפָה וְהַמֶּשִׁי וַיֵּשֶׁב יָמִים עַל יָמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ. וַתֶּאֱרַךְ עֲבוֹדַת הַשָּׁטִיחַ חֹדֶשׁ יָמִים לַיְלָה וָיוֹם כִּי לֹא נָתַן הָעֶלֶם מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ עַד הֲתִמּוֹ אֶת מְלַאכְתּוֹ וַיִּעַף וַיִּרֶז עַד מְאֹד.

וַיְהִי בְּתֵת אַנְשֵׁי הָרֶשַׁע אֶת עֵינֵיהֶם בַּשָּׁטִיחַ הַפָּרוּשׂ וַיִּשְׂמְחוּ וַיִּפְרְחוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ: אָכֵן, עַיִן לֹא רָאֲתָה מְלָאכָה מְפֹאֶרֶת וּמֻפְלָאָה כָּזֹאת.

וּבֶן הַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת הַשָּׁטִיחַ כְּתַבְנִית הַשָּׁטִיחַ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה עֵת לָמְדוֹ אֶת הַמְּלָאכָה וַיְהִי פָּרוּשׂ לְמַזְכֶּרֶת בַּחֲדַר הַמֶּלֶךְ אָבִיו. וְזֹאת דְּמוּת הַשָּׁטִיחַ: מַרְאֶה נוֹף אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ פָּרַס. טוּר הָרִים מִזֶּה וְנָהָר עוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו מִזֶּה וְחֹרְשַׁת עֵצִים עִם צִפֳּרִים הֲדוּרֵי כָּנָף בִּשְׁלַל צְבָעִים. וְזֵר סָבִיב סָבִיב לַשָּׁטִיחַ מַעֲשֵׂה צִיּוּרִים פְּתַלְתֻּלִּים וּבָהֶם רְשׁוּמוֹת אוֹתִיּוֹת כְּתָב. וְהַכְּתָב כְּתָב סוֹד לְבֵית הַמַּלְכוּת וְאִישׁ זָר לֹא יֵדָעֵהוּ. וַיִּכְתֹּב סָבִיב סָבִיב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

אֲנִי שָׁבוּי בְּבוֹר שַׁחַת בְּתוֹךְ בֵּית אֹכֶל

בִּקְצֵה הָעִיר מִזְרָחָה־צָפוֹנָה. עֲשׂוּ

כְּחָכְמַתְכֶם וְהַצִּילוּנִי.

יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר רָמִיז

וּבְנֵי הַבְּלִיַּעַל נָשְׂאוּ אֶת הַשָּׁטִיחַ עַל גָּמָל כִּי כָּבֵד הַשָּׁטִיחַ מְאֹד, וַיִּגְמְרוּ אֹמֶר לַהֲבִיאוֹ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ כִּי אָמְרוּ: קַבֵּל נְקַבֵּל כֶּסֶף רַב תְּמוּרָתוֹ.

ה

לֵב אֵם רָחַשׁ דָּבָר / וּמַטֵּה רְשָׁעִים שָׁבַר

וַיְהִי בְּבוֹאָם אֶל שַׁעַר הָאָרְמוֹן וְהַמַּלְכָּה יוֹשֶׁבֶת עַל הָאֶשְׁנָב הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן מִמּוּל הַשַּׁעַר. וַתַּרְא מֵרָחוֹק שְׁנֵי אֲנָשִׁים נוֹהֲגִים גָּמָל עֲמוּס מַשָּׂא וְהֵם קְרֵבִים לָאַרְמוֹן. וַתְּצַפֶּה לָדַעַת מָה חֶפְצָם וּמַה מְבֻקָּשָׁם.

וּבְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ רַב הָאֵבֶל וְהַיָּגוֹן. מֵאָז נֶעֱלְמוּ עִקְּבוֹת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר – הָיְתָה הַמַּמְלָכָה כְּמֶרְקָחָה. הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים גְּדוּדִים גְּדוּדִים וַיְחַפְּשׂוּ וַיָתוּרוּ אַחַר בֶּן הַמֶּלֶךְ יוֹמָם וָלַיְלָה אֶל כָּל אֲשֶׁר נְשָׂאוּם רַגְלֵיהֶם.

וַיְהִי כִּי חָלַף שָׁבוּעַ יָמִים וְלֹא נוֹדַע דָּבָר וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִמֶּנּוּ וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן נֵרְשׁוּאָן לְאֵבֶל וּלְמִסְפֵּד וַיֵּבְךְּ בְּכִי מַר וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, כִּי אָמַר מַה שָּׁוִים חַיַּי וּמַה נִּקְלָה מַלְכוּתִי בְּעֵינַי וּמֶה אָפְסָה אֱמוּנָתִי בְּאֵל וְאָדָם אִם כָּזֹאת הָיְתָה בְּאַחֲרִיתִי. הֵן הֶבֶל הַמַּמְלָכָה, שֶׁקֶר הָאָדָם וְכָל הַחַיִּים – כָּזָב.

וַיְמָאֵן הַמֶּלֶךְ לָדַעַת דָּבָר וְלִשְׁמֹעַ דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר בַּמַּמְלָכָה וַיֵּשֶׁב בְּחֶדֶר תּוֹךְ חֶדֶר עַל הָאָרֶץ מַשְׁמִים וְנוּגֶה כָּל הַיָּמִים.

וְהַמַּלְכָּה בְּגֹדֶל שִׁבְרָהּ וּמַר רוּחָהּ – שָׁמָה מְקוֹמָהּ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב בָּאֶשְׁנָב הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר מוּל שַׁעַר הָאַרְמוֹן וְהִיא צוֹפָה מוּלָהּ, מַחֲרִישָׁה וּבוֹכִיָּה וַתְּצַפֶּה כָּל הַיָּמִים אֶל בְּנָהּ כִּי יָבוֹא… כִּי יָבוֹא…

וַיְהִי בִּקְרֹב שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנּוֹהֲגִים בַּגָּמָל אֶל הָאַרְמוֹן – וַיִּמְנָעוּם הַשּׁוֹעֲרִים מֵהִכָּנֵס כִּי אָמְרוּ: הַעֵת לְבֵית הַמַּלְכוּת לִקְנוֹת כַּיּוֹם שְׁטִיחִים? וַיְשִׁיבוּם לְדַרְכָּם. וְהַמַּלְכָּה בִּרְאוֹתָהּ כִּי שָׁבוּ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ וַתִּשְׁלַח אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה?

וַיָּשָׁב הַשּׁומֵר וַיֹּאמַר: אֵין דָּבָר זוּלַת כִּי אַנְשֵׁי־כֶּסֶל אֵלֶּה בָּאוּ כַּיּוֹם לִמְכּוֹר שָׁטִיחַ גָּדוֹל לְבֵית הַמַּלְכוּת. אָכֵן אֲנָשִׁים גֵּרִים הֵמָּה בָּאָרֶץ וְעַל כֵּן לֹא יָבִינוּ דָבָר.

וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ הַמַּלְכָּה אֶת שֵׁמַע הַשָּׁטִיחַ וַיִפָּעֵם לִבָּהּ, כִּי נִזְכּוֹר נִזְכְּרָה בַּמְלָאכָה אֲשֶׁר לָמַד בֶּן הַחֲמוּדוֹת בַּיָּמִים עָבְרוּ וַיְהִי הַחֵפֶץ בְּלִבָּהּ לְהֵיטִיב לִשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְדִים בַּמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשׂוּ יְדֵי בְּנָהּ. וַתֹּאמַר: יוּבָא הַשָּׁטִיחַ הֵנָּה וְהָאֲנָשִׁים יְחַכּוּ בַּשַּׁעַר.

וַיִּשְׂאוּ אֶת הַשָּׁטִיחַ אַרְבָּעָה מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיַּעֲלוּהוּ אֶל הַמַּלְכָּה. וַיְהִי אַךְ פַּרְשׂוּ הַשָּׁטִיחַ עַל הָאָרֶץ וְלֵב הַמַּלְכָּה כְּמוֹ נִתַּק מִקִּרְבָּהּ. אַךְ הִיא אָזְרָה כָּל חֵילֶיהָ וַתֹּאמֶר כָּל עוֹד מִלָּתָהּ עַל לְשׁוֹנָהּ: הָבִיאוּ… אֶת הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ… יָבוֹא… חִישׁ מַהֵר!…

וַיֵּחָפְזוּ שְׁנַיִם מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף וַיִּקְרְאוּ לְמִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ מִבֵּית הַשָּׂרִים אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן. וַיְהִי בִּצְעוֹד רַגְלֵי הַמִּשְׁנֶה עַל מִפְתַּן הָאוּלָם וַתִּקְרָא הַמַּלְכָּה: “הַבִּיטָה נָא!” וְלֹא יָסְפָה, כִּי לֹא יָכְלָה דַבֵּר.

וְהַמִּשְׁנֶה תָּמַךְ בְּיָדָהּ וַיִּגְשׁוּ וַיִּתְבּוֹנְנוּ וַיַּכִּירוּ כִּי הַמְלָאכָה מְלֶאכֶת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר הִיא. וּבְתֵת הַמִּשְׁנֶה אֶת לִבּוֹ כֹּה וָכֹה וַיְגַלֶּה אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּכְּתָב הַסּוֹדִי, וַיְחַפֵּשׂ וַיִּמְצָא אֶת רֵאשִׁיתָן וַיִּקְרָא חֶרֶשׁ בִּשְׂפָתָיו כָּל הַמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב.

אָז יִפְקֹד לֶאֱסֹר בִּכְבָלִים אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. וַיִּשְׁלַח גְּדוּד צָבָא אֶל קְצֵה הָעִיר אֶל בֵּית הָאֹכֶל וַיָּסֹבּוּ לְפֶתַע עַל הַבַּיִת וַיַּאַסְרוּ בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל אִישׁ וָאִישׁ מִן הַנִּמְצָאִים בַּבַּיִת, וַיִּדְרְשׁוּ כִּי יַרְאוּ לָהֶם אַיֵּה נִמְצָא עוֹשֶׂה הַשְּׁטִיחִים, וְאִם לֹא יְגַלּוּ דְבָרָם – דְּמֵי כָּל הָאֲנָשִׁים יֻגְּרוּ לָאָרֶץ וְאֶת הַבַּיִת יַהַרְסוּ.

כִּרְאוֹת בַּעֲלֵי הַמָּקוֹם כִּי נִגְלְתָה רָעָתָם וַיַּרְאוּ אֶת הַמְבוֹאוֹת הַנִּסְתָּרִים אֲשֶׁר לְמַעֲמַקֵּי הַבַּיִת וַיֵּרְדוּ מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו עַד תַּחְתִּית הָאֲדָמָה וַיִּרְאוּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל מְלַאכְתּוֹ לְיַד מַסֶּכֶת הָאוֹרְגִים וְהוּא חִוֵּר־פָּנִים, דַּל־בָּשָׂר וּשְׂעָרוֹ גָּדַל פֶּרַע. וַיִּשְׁתַּחֲווּ מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו אַפַּיִם אַרְצָה וְאַחַר נָשְׁקוּ לְפָנָיו וַיִּקָּחוּהוּ וַיּוֹבִילוּהוּ אֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ וַיַּלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי מַלְכוּת.

וְאֶת חֶבֶר הַפּוֹשְׁעִים הִשְׁמִידוּ וַיְכַלּוּם עַד אֶחָד.

ו

שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן / כִּי נָס אָסוֹן

וְטֶרֶם יוּבָא בֶּן הַמֶּלֶךְ לְאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת – עָרַךְ מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ דְּבָרוֹ בְּהַשְׂכֵּל וּבְבִינָה לְבַל יִוָּדַע דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה לַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן לְפֶתַע פִּתְאֹם פֶּן יִקְרֵהוּ אָסוֹן. וַיְהִי דְבָרוֹ עִם יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר כִּי יִכְתֹּב הַבֵּן לְאָבִיו אִגֶּרֶת מְדֻמָּה לְמַעַן הָקֵל עַל הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה.

וַיָּבוֹא הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ בְּמוֹשָׁבוֹ אֲשֶׁר בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וַיַּגֵּד לוֹ בַּלָּאט: יִתְבַּשֵׂר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי הִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וַיָּבִיאוּ אִגֶּרֶת מֵאֵת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, וּבָאִגֶּרֶת כָּתוּב לֵאמֹר כִּי בָּרִיא הוּא וְשָׁלֵם אַךְ מִקְרֵה פֶּגַע קָרָהוּ וַיּוּבַל בִּידֵי אֲנָשִׁים נוֹכְלִים אֶל אֶרֶץ הֶהָרִים הָרְחוֹקָה. וְאוּלָם בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יֵצֵא אֶת הָאָרֶץ וָיָבוֹא אֵלֵינוּ.

וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִגֶּרֶת וַיִּתְבּוֹנֵן בָּהּ, הִתְבּוֹנֵן וְקָרוֹא, וַיֹּאמַר: עַתָּה אוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל חַסְדָּם עִמָּדִי. וַתָּשָׁב רוּחַ הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַיֵּצֵא מִמּוֹשַׁב אֶבְלוֹ וַיְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַשָּׂרִים בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.

וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַיּוֹם עֵת רָאָה הַמִּשְׁנֶה כִּי חָזַק לֵב הַמֶּלֶךְ וְרוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו וַיְסַפֶּר לוֹ לְאַט לְאַט אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת לְתֻמָּם מֵהָחֵל וְעַד כַּלֵּה.

אָז יוּבָא יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר בְּמַקְהֵלוֹת עַם רַבּוֹת בְּשִׁיר וּבְזִמְרָה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וַתְּהִי שִׂמְחַת הַפְּגִישָׁה גְדוֹלָה וְרַבָּה לְמַכְבִּיר. וַיֹּאמַר הַמֶּלֶךְ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי טוֹבָה עֵין הָאֱלֹהִים עָלַי אֲשֶׁר לֹא נְתָנַתְנִי לָרֶדֶת בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.

וְהַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה עָבְרָה כְּרוּחַ טוֹבָה שְׁלוּחָה מִמָּרוֹם בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְכָל פִּנָּה וּפִנָּה בְּכָל מֶרְחֲבֵי הַמַּמְלָכָה, וַתְּהִי שִׂמְחַת הָעָם גְּדוֹלָה לְאֵין קֵץ וַיִּקְרְאוּ שִׁבְעַת יְמֵי חַג בְּכָל הָאָרֶץ.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לְשׁוּב בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאַרְמוֹנָה וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂמְחָה לְכָל הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים וּלְכָל חַכְמֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשִׁבְעַת רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי מִסְפָּרָם שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה שָׂרִים.

וְלֵב אִישׁ וָאִישׁ רָחַב מִשִּׂמְחָה מֵרְאוֹת אֶת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר לְיַד הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, וַיֵּאוֹרוּ פְּנֵיהֶם. וַיְהִי טֶרֶם יִשְׁלְחוּ יָדָם אֶל לֶחֶם הָעֶרֶב וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אוֹת וַתִּפֹּל דְּמָמָה גְדוֹלָה בֵּין הַקְּרוּאִים הָרַבִּים וַיִּתְַנוּ אָזְנָם לְהַקְשִׁיב אֶל מוֹצָא פִּי מַלְכָּם.

אָז יִשָּׂא דְבָרוֹ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

– הַאֲזִינוּ כֻּלְכֶם, רַעֲיָתִי הַמַּלְכָּה וְיוֹרֵשׁ עֶצְרִי הַנֶּאֱהָב וְאַתֶּם שָׂרַי וְרוֹזְנַי! הֲשַּׂמְתֶּם אֶל לִבְּכֶם כִּי כָּל הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד אֲשֶׁר עָלֵינוּ כַּיּוֹם – מִידֵי אִישׁ אֶחַָד בָּאוּ אֵלֵינוּ? וְהוּא אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ כַּיּוֹם! מַה יִדְאַב לִבִּי כִּי נִפְקָד מְקוֹם הָאִישׁ מֵעִמָּנוּ הַיּוֹם!

וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ בְּלִבָּם: מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא? אֶל מִי יִרְמְזוּ דִבְרֵי הַמֶּלֶךְ?

וַיָּבֶן הַמֶּלֶךְ לְרוּחָם וַיֹּאמַר:

– הֵן הוֹדוֹת לָאִישׁ הָעִוֵּר אֲשֶׁר יָעַץ לִבְנִי לְלַמֵּד יָדָיו לְאַחַת הַמְלָאכוֹת וְהוֹדוֹת לִמְלֶאכֶת הַשְּׁטִיחִים אֲשֶׁר לָמַד בְּנִי – הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת!

וְאָמְנָם גַּם אֲנִי וְגַם בְּנִי חָטָאנוּ לָאִישׁ הַזֶּה. אֲנִי – כִּי לֹא שָׁלַחְתִּי וְקָרָאתִי לָאִישׁ הַהוּא לָדַעַת מִי הוּא וּמָה עִמָּדוֹ? וּבְנִי – אָמַר הַמֶּלֶךְ בִּצְחוֹק – עַל כִּי דִמָּה כִּי רַמֵּה רִמָּהוּ הָאִישׁ וַיִּקַּח תְּמוּרַת עֲצָתוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים שְׁלֵמִים! מַה טּוֹב הָיָה לוּ הִכַּרְנוּ אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׂיחוֹ!

עוֹד הַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר וְאֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף בָּא וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

– אִישׁ עִוֵּר עוֹמֵד בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן וְהוּא מְבַקֵּשׁ לָבוֹא לִפְנֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.

– אִישׁ עִוֵּר? – תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וָכָל הַקְּרוּאִים בַּמִּשְׁתֶּה – תְּנוּהוּ וְיָבוֹא לְפָנַי.

וַיְהִי בְּהוֹבִיל שׁוֹמֵר הַסַּף אֶת הָעִוֵּר אֶל מִפְתַּן הָאוּלָם הַגָּדוֹל וַיָּקָם יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר מִמְּקוֹמוֹ וַיֹּאמַר: זֶה הָאִישׁ! וַיֵּלֶךְ וַיִּקָּחֵהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁתַּחוּ הָאִישׁ וַיִּשַּׁק שׁוּלֵי בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ.

אָז יוֹשִׁיבֵהוּ יוֹרֵשׁ הָעֵֶצֶר מִשְּׂמֹאלוֹ – וַתִּפֹּל דּוּמִיָּה רַבָּה בְּקֶרֶב מוֹשַׁב שָׂרֵי הַמַּלְכוּת.

מָה הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת – פָּתַח הַמֶּלֶךְ דְּבָרוֹ – כִּי בָּאתָ אֵלֵינוּ לְעֵת כָּזוֹ – הֱיֵה בָּרוּךְ בְּבוֹאֶךָ. אֲדַמֶּה כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אַתָּה אֲשֶׁר תֵּיטִיב לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד וַאֲשֶׁר תֵּיטִיב לָדַעַת לֵב אָדָם. כִּי הִנֵּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹתְךָ עִמָּנוּ בְּמוֹשָׁב זֶה אֲשֶׁר קָם וְהָיָה כְּתוֹצָאוֹת מִדְּבַר פִּיךָ. וּבְרֶגַע הַעֲלוֹתִי אֶת זִכְרְךָ בְּפִי – הוֹפַעְתָּ לְפָנֵינוּ – הֵן אִישׁ אֱלֹהִים אַתָּה!

וַיַּעַן הָעִוֵּר לֵאמֹר:

– יַרְשֵׁנִי נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וַאֲדַבֵּרָה.

וַיֹּאמַר: דַבֵּר.

– לֹא אִישׁ אֱלֹהִים אָנֹכִי כִּי אִם אִישׁ מְלָכִים, כִּי גַם הַטּוֹב וְגַם הָרַע אֲשֶׁר יָדַעְתִּי בִּימֵי חֶלְדִי מִידֵי מְלָכִים בָּא אֵלַי. וְזֹאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְסַפֵּר לְאָזְנֵיכֶם.

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: עַתָּה כִּי בָּאתָ הֲלוֹם סְעַד לִבְּךָ עִמָּנוּ וְהָיָה כַּהֲתִימֵנוּ לִסְעוֹד וְדִבַּרְתָּ אֵלֵינוּ כְּכָל אֲשֶׁר בְּפִיךָ, כִּי לְמוֹצָא פִּיךָ תְּשׁוּקָתִי וּתְשׁוּקַת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר וְשָׂרַי וַחֲכָמַי.

ז

הַחָכְמָה – גָדוֹל כְּבוֹדָהּ / אַךְ תְּשׁוּעָה – בָּעֲבוֹדָה

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לִסְעוֹד וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אוֹת וַיַּחֲרִישׁוּ הַקְּרוּאִים וְהָעִוֵּר פָּתַח אֶת פִּיו וַיֹּאמַר:

יְלִיד אֶרֶץ הַבַּבְלִים אָנֹכִי. וּמִשְׁפַחְתִּי – רֶזֶנְדָאן – מִשְׁפַּחַת אֲצִילִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הַקְּרוֹבִים לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ נֶבּוֹ־חַדוּן. שִׁבְעָה אָחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אָב אֶחָד וְאֵם אַחַת. אָבִי, מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ הָיָה לַאֲבִי נֶבּוֹ־חַדוּן וַיִּקְנֶה לָנוּ תּוֹרָה וָדַעַת, חָכְמָה וּבִינָה מִפִּי מוֹרִים וַחֲכָמִים גְּדוֹלֵי שֵׁם וְרַבֵּי תְּהִלָּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָדַלְנוּ וַנְהִי לַאֲנָשִׁים וַיִּמְלֹךְ נֶבּוֹ־חַדוּן, רֵעֵנוּ וַחֲבֵרֵנוּ מִימֵי יַלְדוּתֵינוּ, אֲשֶׁר יַחַד גָּדַלְנוּ וְהִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ יְלָדִים בְּגִנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ אוֹ בְאַרְמוֹנֵנוּ, וּבְמָלְכוֹ וַיִּבְחַר בָּנוּ לְשָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו.

אָחִי הַבְּכוֹר הָיָה הַמְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.

הַשֵּׁנִי הָיָה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ.

הַשְּׁלִישִׁי הָיָה הַמְבַדֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

הַרְבִיעִי – אָנֹכִי – הָיִיתִי הַהוֹבֵר וְחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים לְיַד הַמֶּלֶךְ.

הַחֲמִישִׁי, אַךְ הוּא הָיָה חֲסַר דַעַת וְלֹא אָבָה קְנוֹת חָכְמָה וּבִינָה וַיְהִי לְסַנְדְּלָר. וַיְגָרְשֵׁהוּ אָבִי מֵעִם פָּנָיו וְהוּא נַעַר וַיֵּלֶךְ לַמֶּרְחַקִּים.

הַשִּׁישִׁי הָיָה הַצַּיָּר לְבֵית הַמֶּלֶךְ.

וְהַשְּׁבִיעִי לֹא אָבָה כְּהֻנָּה וַיְהִי לְסוֹחֵר וַיִּגְדַּל עָשְׁרוֹ וַיִּרֶב כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ מִכָּל אִישׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בָּבֶל.

וְאוּלָם כַּיּוֹם הִנֵּה אָנוּ כֻּלָּנוּ – זוּלַת הָאֶחָד אֲשֶׁר נִפְרַד מֵעִמָּנוּ – דַּלִּים וְחַסְרֵי כֹּל, אֻמְלָלִים וּמְעֻנִּים, מִי עִוֵּר וּמִי אִלֵּם, מִי קִטֵּעַ וּמִי גִדֵּם וְכַיּוֹם הַזֶּה, זֶה לָנוּ שָׁנִים חָמֵשׁ, אֲשֶׁר אָנוּ חוֹסִים בְּצֵל קוֹרַת אָחִינוּ הַחֲמִישִׁי, הוּא הַסַּנְדְּלָר, אֲשֶׁר נָדַד וַיֵּשֶׁב בְּאַרְצְכֶם. מֵרַחֲמָיו וּמֵחַסְדּוֹ עִמָּנוּ חַיִּים אָנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה.

וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: מַה יִכָּמְרוּ רַחֲמַי לְשֵׁמַע דְּבָרֶיךָ. הַגִּידָה וְנֵדְעָה אֵיכָה הָיְתָה זֹאת עִמָּכֶם.

וַיּוֹסֶף הָעִוֵּר וַיֹּאמַר: בַּעֲלוֹת נֶבּוֹ חַדוּן רֵעֵנוּ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וַנִּתֵּן אֲנַחְנוּ שֵׁשֶׁת הָאַחִים אֶת יָדֵנוּ וְאֶת חֵפֶץ לִבֵּנוּ בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמוּנָה לַמֶּלֶךְ נֶבּוֹ חַדוּן לְהַגְדִּיל עֻזּוֹ וּלְפָאֵר שְׁמוֹ.

אָחִי הַמִּשְׁנֵה לַמֶּלֶךְ שָׁמַר אֶת פְּקֻדַּת מַלְכּוֹ בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ. וַיְהִי לִבּוֹ עֵר וְרוּחוֹ נְכוֹנָה תָּמִיד לִפְעֹל וּלְמַלֵּא אֶת דְּבַר מַלְכּוֹ, וַיַּעַשׂ אֶת הַצֶּדֶק וְאֶת הַטּוֹב בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ.

וְאָחִי הַמְשׁוֹרֵר – עַד מָה הֵיטִיב לֵאמֹר שִׁיר! אֶזְכֹּר כָּעֵת אֶת מוֹשְׁבֵי הַשִּׂמְחָה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ עִם הַשָּׂרִים וְהַשָּׂרוֹת, הַפִּילַגְשִׁים וְהַגְּבִירוֹת – עֵת שָׁר אָחִי אֶת שִׁירוֹ. מַה נָּעֲמוּ דְבָרָיו וּמַה שָּׁפְרוּ אֲמָרָיו, אֵיךְ הִפְלִיא חֲרוּזוֹ לְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹת! הֵן אָמְרוּ עַל אָחִי הַמְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר אִם יֵשׁ בְּתֵבֵל דָּבָר הֶחָזָק כַּבַּרְזֶל וְרַךְ כַּדּוֹנַג כְּאֶחָד, גַּם מַשְׁכִּיר כַּיַּיִן הַטּוֹב וּמַאֲשִׁיר כָּאַהֲבָה הַבְּרוּכָה – אֵין זֶה כִּי אִם שִׁירוֹ שֶׁל רָדִין רֶזֶנְדָאן אָחִי. וְאָמְנָם כָּל עוֹד אָמַר אָחִי אֶת שִׁירוֹ כְּמוֹ רָפָה מְעַט כֹּחַ הָאָסוֹן וְהַיָּגוֹן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְאָחִי הַבַּדְחָן – מַה יָּקְרָה סְגֻלַּת רוּחוֹ! מִדֵּי שַׁלְּחוֹ דִבְרֵי שַׁעֲשׁוּעָיו לְאָזְנֵינוּ וְהָיָה כְּמוֹ נָדַף רֵיחַ בֹּשֶׂם טוֹב מִדְּבָרָיו. דְּבָרוֹ לֹא רַק הִצְחִיק וְהִצְהִיל אֶת רוּחַ שׁוֹמְעָיו כִּי אִם מִלֵּא וְהֶעֱשִׁיר אֶת לֵב הַשּׁוֹמֵעַ בִּתְבוּנָה וּבְחָכְמָה.

וְאוּלָם לֹא אָסֵב דְּבָרַי עַל כָּל אַחַי כִּי תֶּאֱרַךְ מִדַּי הָעֵת. אַךְ זֹאת עָלַי לְהוֹסִיף: אוֹתִי אָהַב הַמֶּלֶךְ נֶבּוֹ חַדוּן מִכָּל אַחַי כִּי בְּנֵי גִיל אֶחָד הָיִינוּ. בְּיוֹם אֶחָד נוֹלַדְנוּ וְכִמְעַט בְּשָׁעָה אֶחָת.

וּבְלָמְדִי אֶת חֵקֶר כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צִבְאוֹתָם מִפִּי מוֹרִים גְּדוֹלֵי דַעַת – הָיְתָה עֲצָתִי לַמֶּלֶךְ בְּכָל עִנְיָן וְחֵפֶץ אֲשֶׁר אָמַר לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת. אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הֶעֱנִיקוּ לִי מִסּוֹד חֶפְצָם וְרַבּוֹת חָזִיתִי לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יֶאֱתֶה וַאֲשֶׁר יִקְרֶה וְעַל פִּי חֲזוֹנִי וּדְבָרִי פָּעַל וְעָשָׂה אוֹ חָדַל וְנִמְנַע מֵעֲשׂוֹת מָה.

וּבְהִוָּלֵד לַמֶּלֶךְ בָּנִים וּבָנוֹת – כִּי נָשִׁים רַבּוֹת הָיוּ לוֹ – וְחָזִיתִי וְגִלִּיתִי בַּכּוֹכָבִים בְּעֵת הֻלַּדְתָּם וְיָדַעְתִּי מַזָּלָם וְרָאִיתִי פָּעֳלָם לְעֵת גָּדְלָם.

וְהִנֵּה נוֹלַד לַמֶּלֶךְ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת יֶלֶד לְאִשָּׁה אַשּׁוּרִית אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, וָאֶחֱזֶה בַּכּוֹכָבִים וָאֵרֶא אוֹתוֹת דָּמִים וְחֻרְבָּן וְתַהְפּוּכוֹת, וְאַף קָרָאתִי נְכוֹנָה כִּי צְפוּיָה יָדוֹ לִרְצֹחַ אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו. וָאֶתְעַצֵּב מְאֹד אֶל לִבִּי, וָאֶשְׁאַל אֶת נַפְשִׁי לָמוּת, כִּי אֵיךְ אֲגַלֶּה לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר צָפִיתִי וְאֶת אֲשֶׁר נִגְלָה לִי וְהוּא כֹּה יֶאֱהַב אֶת אִשְׁתּוֹ? וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קְרָאַנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי צְפוֹתִי עֵת רַבָּה בַּכּוֹכָבִים וַיִּשְׁאָלֵנִי דָבָר וְהוּא שָׂמֵחַ וְצוֹהֵל עַל הַיִּלּוֹד הֶחָדָשׁ וַיִּפְּלוּ פְּנַי וָאַחֲרִישׁ. וְאוּלָם הַסְתֵר לֹא יָכֹלְתִּי אֶת אֲשֶׁר עִמִּי וָאַגֵּד לַמֶּלֶךְ כָּל אֲשֶׁר נִרְאָה לִי.

יָמִים רַבִּים הָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ מַר עָלָיו וַיִּתְהַלֵּךְ עָצוּב וּנְכֵה רוּחַ. וְכִי שַׁבְתִּי לְעֵת יְדוּעָה לַחֲזוֹת בַּמַּזָּרוֹת וְרָאִיתִי בְּיֶתֶר שְׂאֵת דָּם וָאֵשׁ וְהֶרֶס וּמַאְפַּלְיָה לְנֶגֶד עֵינַי, וְיַד הַבֵּן הוֹיָה בָּאָב!

וַיְהִי בְּהִמָּלֵא לַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁאָלֵנִי: מַה בְּפִיךָ כָּעֵת, שַׂרְאֶצֶר אָחִי?

וָאֹמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הָיָה אֶתְמוֹל וְאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: מָה עֲצָתְךָ, אָחִי?

וָאַעַן וָאֹמַר: הָרְגֵהוּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְהַצֵּל אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת מַמְלַכְתְּךָ.

וַיֹּאמַר הַמֶּלֶךְ: לֹא אוּכַל כָּזֹאת. אֶאֶסְרֶנּוּ הַרְחֵק בְּאִי אֶחָד מֵאִיֵּי הֹדּוּ וְאָשִׂים עָלָיו שׁוֹמְרִים נֶאֱמָנִים מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשִׁי אֲשֶׁר לֹא יָסוּרוּ לָעַד מִבֵּין יָדָיו. הַטּוֹבָה עֵצָה זוֹ בְּעֵינֶיךָ?

וָאֹמַר: לֹא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.

וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: אֶדְמֶה כִּי טוֹבָה עֲצָתִי וְכֵן אֶעֱשֶׂה.

וָאֹמַר: אַתָּה הַמֶּלֶךְ, אֲדוֹנִי, עֲשֵׂה כְּחֶפְצְךָ.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כְּחֶפְצוֹ.

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה הַנַּעַר – פַּדְשׁוּר – בִּמְקוֹם שִׁבְיָתוֹ וְהוּא לֹא יָדַע כִּי בַּשִּׁבְיָה הוּא, כִּי מַלֵּא מִלֵּא הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל מַחְסוֹרוֹ, וְהַמֶּלֶךְ וְאִמּוֹ פָּקְדוּ אֶת מְקוֹמוֹ אַחַת בַּקַּיִץ וְאַחַת בַּחֹרֶף.

וַיְהִי בִּהְיוֹת פַּדְשׁוּר בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה – וּבְבֵית הַמַּלְכוּת קָם אִישׁ בְּלִיַּעַל וְרַע תְכָכִים, הוּא מַרְפַעַל, אֲשֶׁר קִנֵּא קִנְאַת אֵשׁ אוֹכֵלָה בְּאִָחִי הַמִּשְׁנֵה לַמֶּלֶךְ.

וַיְחַפֵּשׂ וַיָּתָר וַיִּמְצָא אֶת מְקוֹם שִׁבְיַת פַּדְשׁוּר וַיִּקְשֹׁר קֶשֶׁר וַיֵּלֵךְ בַּסֵּתֶר עִם גְּדוּדִים רַבִּים מֵעוֹשֵׂי דְבָרוֹ וַיִכְבּשׁ אֶת הָאִי וַיְסַפֵּר לַנַּעַר כָּל הַקּוֹרוֹת עִמּוֹ וַיָּבֹא חֶרֶשׁ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וַיִּתְחוֹלֵל לְפֶתַע קְרַב דָּמִים בָאַרְמוֹן וַיִּרְצַח פַּדְשׁוּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּהוּ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.

אָז יֹאמַר פַּדְשׁוּר הַמֶּלֶךְ לְמַגֵּר בַּחֶרֶב אֶת כֻּלָּנוּ, שֵׁשֶׁת הָאַחִים שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, וּבְרֹאשׁ כֻּלָּם אוֹתִי אֲשֶׁר מֵאִתִּי הָיְתָה עִמּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר הָיְתָה. וְאוּלָם מִשְׁנֵהוּ הָרַע וְהַזֵּד יְעָצוֹ לֵאמֹר: אַל תַּהַרְגֵם, כִּי מַה יָּחוּשׁ אִישׁ עִם רִדְתּוֹ אֱלֵי קֶבֶר? הַשְׁאִירֵם חַיִּים וּתְנֵם לִזְוָעָה וּלְחֶרְפָּה וְלִמְנוֹד רֹאשׁ. אַךְ אֶת מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ הֲרוֹג. וְאוּלָם אֶת הַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים – עַוֵּר אֶת עֵינָיו וְלֹא יִרְאֶה עוֹד אוֹר הַיּוֹם. וְלַמְשׁוֹרֵר – חֲתוֹךְ לְשׁוֹנוֹ וְקַטַּע אֶת יָדָיו לְבַל יֹאמַר עוֹד וְלֹא יִכְתֹּב שִׁיר, וְאֶצְבְּעוֹת הַצַּיָר – חֲתוֹךְ. וְלַמְבַדֵּחַ – חֲתוֹךְ לְשׁוֹנוֹ וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ. וּמִן הֶעָשִׁיר קַח שְׁתֵּי רַגְלָיו וְאַל יִצְעַד צַעַד בְּדֶרֶךְ חַיָּיו. וְאֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לָהֶם הֲרוֹג וְהַשְׁמֵד לְמַעַן יִכְאֲבוּ וְיִדְאֲבוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וְכָל רְכוּשָׁם הָרַב הַחֲרֵם לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה, וְאוֹתָם גָּרֵשׁ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְלֹא יוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָהּ עַד עוֹלָם. כֹּה יִתְהַלְכוּ נִקְלִים וְאֶבְיוֹנִים בְּאַרְצוֹת נֵכָר.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כְּכָל דִּבְרֵי הַיּוֹעֵץ הַבְּלִיַעַל.

וַנִּדֹּד אָז, חֲמֵשֶׁת הָאַחִים, נְגוּעִים וְדַלִּים מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי עַד בּוֹאֵנוּ אֶל אַרְצְךָ כִּי יָדַעְנוּ אֲשֶׁר פֹּה שָׂם מִשְׁכָּנוֹ אָחִינוּ – וַנְחַפְּשֶׂנּוּ עַד מָצְאֵנוּ אוֹתוֹ. וְאָכֵן גַּלֵּה גִלָּה לָנוּ אִָחִינוּ אֶת טוּבוֹ וְאֶת אַהֲבָתוֹ וַנִּמְצָא בְּצֵל קוֹרָתוֹ מַחֲסֶה וּמִפְלָט. מִיגִיעַ כַּפָּיו נֹאכַל וּמִן מְעַט הַטּוֹב אֲשֶׁר לוֹ יָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ.

וַאֲנִי בִּרְאוֹתִי כִּי אֲנַחְנוּ הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְהָעֲשִׁירִים מָצָאנוּ מִחְיָה וּמִקְלָט בְּבֵית הָאָח אִישׁ הַמְּלָאכָה וָאָבֶן וָאֵדַע כִּי אִם אָמְנָם טוֹבָה וְשַׁלְוָה בַּחָכְמָה אַךְ בָּעֲבוֹדָה אוֹרָה וּתְשׁוּעָה.

אָז אָמַרְתִּי: אֵצֵא נָא אֶל חוּצוֹת קִרְיָה וְאַכְרִיז עַל עֲצָתִי. וּבִצְדִיָּה קָבַעְתִּי מְחִיר עֲשָׂרָה דִינָרִים לַעֲצָתִי לְמַעַן תִּיקַר עֲצָתִי בְּלֵב שׁוֹמְעָהּ. כִּי יָדוֹעַ יָדַעְתִּי אֲשֶׁר דַּלַּת הָעָם נְתוּנִים מֵעוֹדָם לִמְלַאכְתָּם וְאוּלָם שׂוּמָה גַם עַל בְּנֵי הַגְּבִירִים וְהָאֲצִילִים לָדַעַת גַּם הֵמָּה מְלֶאכֶת יָדַיִם.

וְעַתָּה בְּשָׁמְעִי אֶת הַתְּשׁוּעָה אֲשֶׁר הִגִּיעָה לְבֶן הַמֶּלֶךְ מִדַּעַתּוֹ אֶת מְלַאכְתּוֹ וָאָבֶן כִּי מִפִּי קָנָה אֶת הָעֵצָה וָאָבוֹא לְהוֹדוֹת לָאֵל וּלְגַלּוֹת אֶת אָזְנְכֶם כְּכָל אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לָכֶם.

וַיִּדֹּם הָאִישׁ וַיַּחֲרֵשׁ וְכָל הַקְּרוּאִים הִקְשִׁיבוּ וְהָיוּ כְּחוֹלְמִים.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: הֱיֵה מְבֹרָךְ כִּי בָּאתָ הֲלוֹם וְהִגַּדְתָּ לָנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בְּפִיךָ, וְעַתָּה אַתָּה וְאַחֶיךָ בּוֹאוּ בֵּית הַמַּלְכוּת וְלַחְמְכֶם וּמֵימֵיכֶם מִבֵּית הַמֶּלֶךְ כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם. וְאוּלָם מַה בַּקָּשָׁתְךָ אַתָּה, שַׂרְאֶצֶר, עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הַסִבּוֹתָ לָנוּ בַּעֲצָתְךָ? הַגִּידָה וְאֶעֱשֶׂנָּה.

וַיֹּאמֶר שַׂרְאֶצֶר: מַה לִּי עוֹד אַחֲרֵי אֲשֶׁר מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאָסַפְתָּ אוֹתִי וְאֶת אַחַי לְבֵית הַמַּלְכוּת? וּמַה דָּרוּשׁ עוֹד לְאִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי אֲשֶׁר אוֹר הַיּוֹם גָּזוּל מֵעֵינַי? וְאוּלָם אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יוֹסִיף נָא עַל שְׁלשֶׁת מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ אֲשֶׁר יְטַפְּחֵן בְּאַהֲבָה גַּם אֶת הָרְבִיעִית: תְּהִי שׂוּמָה לְחֹק כִּי עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ, מִן הָעֲנִיִּים וְעַד הָעֲשִׁירִים, מִן הַחֲכָמִים וְעַד הַתְּמִימִים, לִלְמֹד מְלֶאכֶת יָדַיִם אַחַת כְּמַתְכֻּנְתָּהּ.

וַיְשִׂימֶהָ הַמֶּלֶךְ לְחֹק בְּאַרְצוֹת פָּרַס וּמָדַי עַד עוֹלָם.

הַקְדָמָה

מִדֵּי יַעֲלוּ בְּזִכְרוֹנִי כַּמָּה דְבָרִים וְעִנְיָנִים מִקּוֹרוֹת יְמֵי יַלְדוּתִי, אֶתְהֶה עַל עַצְמִי, כְּלוֹמַר: לֹא אֵדַע עַצְמִי, לֹא אֵדַע אִם עָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעוֹלַלְתִּי אֶת אֲשֶׁר עוֹלַלְתִּי, לִי וְלַאֲחֵרִים, בִּגְלַל הֱיוֹתִי יֶלֶד נָבוֹן וּפִקֵּחַ לְמַדַּי, אוֹ שֶׁמָּא בִּגְלַל הֱיוֹתִי תָּמִים לְמַדַּי, אוֹ פֶּתִי בְּמִקְצַת וְאוּלַי יוֹתֵר מִקְצָת? וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר עָבְרוּ מִקּוֹרוֹת הַיָּמִים הָהֵם לְמַעְלָה מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה, בְּכָל זֹאת אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁפָּסוּל אֲנִי לָדוּן אֶת עַצְמִי וְלִקְבּוֹעַ מֶה הָיִיתִי בְּיַלְדוּתִי. לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי, אֲסַפֵּר אֶת הַקּוֹרוֹת כְּפִי שֶׁקָּמוּ וְהָיוּ – וְהַקּורְאִים יֵדְעוּ וְיִשְׁפְּטוּ.

קֹדֶם כֹּל, אַצִּיג אֶת עַצְמִי לִפְנֵיכֶם: שְׁמִי חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה. נוֹלַדְתִּי בִּירוּשָׁלַיִם. בֵּן יָחִיד הָיִיתִי לְהוֹרַי (אֲחָיוֹת הָיוּ לִי שָׁלשׁ, שְׁתַּיִם גּדוֹלוֹת מִמֶּנִּי). אָבִי וְאִמִּי שָׁאֲפוּ וְהֶאֱמִינוּ בְּכָל לֵב שֶׁאֶהְיֶה לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל, אַךְ אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁרָאוּי וְיָאֶה לִי לִהְיוֹת עֶגְלוֹן. לֹא אֶתְעַכֵּב עַכְשָׁיו בִּפְלוּגְתָא חֲשׁוּבָה זוֹ בֵּין הוֹרַי וּבֵינִי, לְבַל אֶגָּרֵר אַחֲרֵי כַּמָּה דְבָרִים וְעִנְיָנִים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. אֲבָל רָאוּי לְהַזְכִּיר כָּאן: בְּחִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת שֶׁבֵּינִי וּבֵין הוֹרַי בְּיַחַס לַעֲתִידִי, הָיִיתִי אֲנִי תָּמִיד נְטוּל זְכוּת דִּבּוּר לְגַמְרֵי, שֶׁכֵּן בָּהּ בְּשָׁעָה, שֶׁהוֹרַי הִבִּיעוּ אֶת דַּעְתָּם עַל עֲתִידִי בְּקוֹל רָם וּבְתֹקֶף־לָשׁוֹן, אֲנִי לֹא הֵעַזְתִּי, כַּמּוּבָן, לְגַלּוֹת דַּעְתִּי אַף בְּהֶגֶה קַל. אֲבָל עִם כָּל זֹאת הָיִיתִי תַּקִּיף בְּדַעְתִּי בַּסֵּתֶר לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁהָיוּ הֵם תַּקִּיפִים בְּדַעְתָּם בְּגָלוּי.

וְעוֹד עָלַי לְצַיֵּן, שֶׁקְּרוֹבִים וּרְחוֹקִים כִּנּוּנִי: “מְתוּחְבָּל” (בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת) – כִּי לְשׁוֹבָב הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים מְתוּחְבָּל.

מַה תַּחְבּוּלוֹת הָיוּ עִמִּי?

לְסַפֵּר עַל כָּךְ – הֲרֵי זֶה לְסַפֵּר אֶת כֻּלִּי, אֶת כָּל עַצְמִי, אֶת כָּל קוֹרוֹת יַלְדוּתִי כִּמְעַט. וְאֵין זֹאת כַּוָּנָתִי. לֹא בָּאתִי כָּעֵת לִמְנוֹת מִסְפָּר לְתַחְבּוּלוֹתַי (אַגַב: גַּם בְּשַׁעְתָּן לֹא כִּוַּנְתִּי לְהִתְפָּאֵר בָּהֶן, אֶלָּא עֲשִׂיתִין לִשְׁמָן, כְּלוֹמַר: לְתַכְלִית מְסֻיֶּמֶת). אֲבָל חַיָּב אֲנִי לְהַדְגִּישׁ: כָּל שֶׁעָשִׂיתִי תַּחְבּוּלוֹת קְטַנּוֹת אוֹ גְדוֹלוֹת וְכָל שֶׁזַּמֹּתִי, אִם בַּסֵּתֶר וְאִם בְּגָלוּי, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, הָיָה קָשׁוּר, יָשָׁר אוֹ בַּעֲקִיפִין, בְּעִנְיָן אֶחָד, בְּרַעְיוֹן אֶחָד, בִּשְׁאִיפָה אַחַת: בַּגְּבוּרָה. כִּי כָּלְתָה נַפְשִׁי כָּל הַיָּמִים לִהְיוֹת גִּבּוֹר גָּדוֹל. אָכֵן כָּל יֶלֶד כִּמְעַט יֶאֱהַב וְיַעֲרִיץ גִּבּוֹרִים וּמַעֲשֵׂי גְבוּרָה וְגַם יִשְׁאַף לִהְיוֹת בְּעַצְמוֹ גִּבּוֹר, אֲבָל סָפֵק אִם יֶלֶד אֶחָד מִנִּי אֶלֶף בִּקֵּשׁ כָּמוֹנִי, יוֹמָם בְּהָקִיץ וְלַיְלָה בַּחֲלוֹם, דְּבַר־גְּבוּרוֹת וַעֲלִילוֹת גִּבּוֹרִים, וְאִם יֶלֶד אֶחָד מִנִּי רְבָבָה שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְהִגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת בִּגְלַל תְּשׁוּקָתוֹ לִגְבוּרָה, כַּאֲשֶׁר קָרָה עִמָּדִי לֹא פַּעַם.

וְעַתָּה אֲסַפֵּר אֵיפֹא פָּרָשָׁה אַחַת, מֻגְבֶּלֶת וּמְסֻיֶּמֶת, מֵאוֹתָן הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָדוּ עָלַי בִּגְלַל שְׁאִיפָתִי לִגְבוּרָה.

א

נוֹגַהּ עֵת־עַרְבַּיִם שֶׁל יוֹם קַיִץ שָׁפוּךְ עַל חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלם.

יֶלֶד כְּבֶן תֵּשַׁע – זֶה אֲנִי, חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה – חָרַג־זִנֵּק מֵחֲצַר “תַּלְמוּד הַתּוֹרָה” כְּגוּר אַרְיֵה שֶׁנִּמְלָט מִסּוּגָרוֹ. בְּדִלּוּגִים גְּדוֹלִים, בִּקְפִיצוֹת נוֹעָזוֹת. הָלַךְ וְגָמָא רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּסְעָרָה.

– מֶה הָיָה לוֹ? לְאָן הוּא נֶחְפָּז? אֵיזֶהוּ מְחוֹז חֶפְצוֹ?

– אֶל בֵּית־הַקַּהֲוָה שֶׁבִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים כָּלְתָה נַפְשׁוֹ. יוֹם גְנוּסִיַּת הַשּׂוּלְטַאן הַיּוֹם. בְּיוֹם זֶה וּלְעֵת כָּזוֹ נוֹהֲגִים לְהִתְכַּנֵּס שָׁם הֲמוֹנֵי יְהוּדִים, סַבָּלִים, עֶגְלוֹנִים, חַמָּרִים וּבֵינֵיהֶם מְצוּיִים כָּל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל הַיְדוּעִים בְּשֵׁם וְהַנֶּעֱרָצִים לִתְהִלָּה, בְּעִקָּר בְּפִי הַיְלָדִים.

מִשֶּׁהִגִּיעַ הַיֶּלֶד – הוּא הַיֶּלֶד חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל – לְבֵית־הַקַּהֲוָה, עָמַד וְסָקַר מִתּוֹךְ נַחַת־רוּחַ גְּמוּרָה אֶת מַחֲנֵה הַיּוֹשְׁבִים חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת לִמְנוּחוֹת, כְּכֶלֶב רוֹעִים זֶה שֶׁעוֹמֵד וְצוֹפֶה אֶל הָעֵדֶר הָרוֹבֵץ תַּחְתָּיו לָבֶטַח.

אַחַר־כָּךְ תָּרוּ עֵינָיו וְחִפְּשׂוּ אַחַר הַגִּבּוֹרִים הַנִּכְסָפִים. וְכַדְּבוֹרָה הַטָּסָה טוּס וַחֲנֹה בֵּין הַשִּׂיחִים לָמֹץ דְּבַשׁ הַפְּרָחִים, כֵּן הָיָה הַיֶּלֶד סוֹבֵב־הוֹלֵךְ מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה, לֵיהָנוֹת מִזִּיו דְמוּתָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים וּלְהַקְשִׁיב לְחֵן שִׂיחָם.

הִנֵּה פֹּה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַחֲבוּרָה משֶׁה נַחְמִיאָס, אִישׁ רַב־אוֹנִים וִידוּעַ־שֵׁם בַּעֲדַת הַסַּבָּלִים, זֶה הַמֻּמְחֶה בְּיִחוּד לְגַלְגֵּל חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת בְּסִמְטוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָעֲקַלְקַלּוֹת וְהַמְשֻׁפָּעוֹת, כִּי רַק הוּא הַיּוֹדֵעַ לִיתֵּן דֶּרֶךְ לַחֲבִיּוֹת, לַעֲלוֹת בְּשָׁלוֹם בְּסִמְטָה מְשֻׁפַּעַת, וְהוּא הוּא הַיָּכוֹל לְעָצְרָן מֵהִדַּרְדֵּר בַּמּוֹרָד וּמֵהִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים.

וּבַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת יִפְתַּח פִּיו, פֶּה מֵפִיק גְּבוּרוֹת, אֱלִיעֶזֶר גַּלַנְטִי, אֲשֶׁר כְּתֵפַיִם לוֹ כְּצוּקֵי סֶלַע וְשִׁנַּיִם לוֹ כְּשִׁנֵּי אַרְיֵה, כִּי הַחֲזַק יַחֲזִיק בֵּין שִׁנָּיו שַׂק־קֶמַח בֶּן עֲשָׂרָה רוֹטֶל, וִיטַלְטְלֶנּוּ כֹּה וָכֹה כְּאִלּוּ הוּא כִּיס צַעֲצוּעַ וּבִתְנוּדָה חֲזָקָה יְטִילֶנּוּ בְּבַת אַחַת מִשִּׁנָּיו אֶל… גַּבּוֹ!

וְשָׁם, בַּחֲבוּרָה גְדוֹלָה, יָסֵב גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים, הוּא מַסְעוּד טֻפַּל, אִישׁ אַמָּתַיִם וָחֵצִי קוֹמָתוֹ וְרֹחַב כְּתֵפָיו אַמָּה וּמַבָּט עֵינָיו עַז, תַּקִּיף וְיָהִיר, וְעֵת יַחְדִּיר מַבָּטוֹ בְּרָגְזָה בְּעֵינֵי זוּלָתוֹ – וְהָיָה כְּמוֹ יִנְעַץ בָּהֶם שִׁפּוּדִים חַדִּים.

וּבַקָּצֶה מִזֶּה יָאִיר פָּנָיו יְפֵה־הַגִּבּוֹרִים, אִישׁ־חֲמוּדוֹת, בְּהִיר־עַיִן, שְׁחוּם־עוֹר, אֲשֶׁר חֻדֵּי שְׂפָמוֹ מְסֻלְסָלִים־מוּצָקִים (וְדִמְיוֹן לָהֶם לְעֻקְצֵי מַתֶּכֶת מְעֻגָּלִים) – הוּא הָעֶגְלוֹן יוֹסֵף צָרְפַתִּי, הַמְכַהֵן פְּאֵר בְּמֶרְכָּבָה הֲדוּרָה כְּמִרְכֶּבֶת שָׂרִים וְרוֹזְנִים (וְהוּא שְׂכִיר־יוֹם אֵצֶל אַבּוּ שַׁאקֶר הָעַרְבִי, בַּעַל הָעֲגָלוֹת).

וְעַל־יַד אוֹתָהּ חֲבוּרָה יוֹשֵׁב אָחִיו, מוּסָה צָרְפַתִּי, בַּגִּבּוֹרִים הֲכִי נִכְבַּד; וְאִם כִּי נְמוּךְ־קוֹמָה הוּא, כָּל כֻּלּוֹ אֵיתָן, כְּאִלּוּ חֻצַּב מִסֶּלַע מוּצָק. וְהוּא אֲשֶׁר נֶאֱבַק לֹא אַחַת עִם שְׁנַיִם־שְׁלוֹשָׁה מֵחֲבֵרָיו הַגִּבּוֹרִים בְּבַת־אַחַת וְיָדוֹ הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

כֹּה עָמַד הַיֶּלֶד קִמְעָא פֹּה וְקִמְעָא שָׁם, הִקְשִׁיב וְשָׁמַע לְשִׂיחוֹ שֶׁל זֶה וְלַאֲמָרָיו שֶׁל זֶה – וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה לָשִׂיחַ בְּעַצְמוֹ, פֶּה אֶל פֶּה, עִם אַחַד הַגִּבּוֹרִים.

מֵאָז וּמִכְּבָר תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה לוֹהֶטֶת בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְוַדַּע אֶל אַחַד הַגִּבּוֹרִים וּלְדַבֵּר עִמּוֹ. הֵן דְּבָרִים רַבִּים בְּפִיו אֲלֵיהֶם. דּוֹמֶה לוֹ שָׁעוֹת רַבּוֹת הָיָה יָכוֹל לָשִׂיחַ עִמָּם. מִי יִתְּנֶנּוּ מְאֻשָּׁר לִהְיוֹת מוֹדָע וּמַכָּר לְאַחַד הַגִּבּוֹרִים! אֲבָל מַה יַּעֲשֶׂה וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ? מִי הוּא וּמָה חֲשִׁיבוּת לוֹ כִּי יִזְכֶּה לְכָךְ?

כֹּה עָמַד הַיֶּלֶד שָׁעָה אֲרֻכָּה לְיָדוֹ, לְיָדוֹ מַמָּשׁ, שֶׁל גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים מַסְעוּד טֻפַּל, כְּשֶׁהוּא מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב בְּכָל מְאֹדוֹ לְכָל הֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיו וְהָיָה מְהַרְהֵר בְּסֵתֶר לִבּוֹ: לוּ יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ… לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ מָה, לְהַגִּיד לוֹ דָבָר…

תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, לְפֶתַע פִּתְאֹם, פָּנָה אֵלָיו הַגִּבּוֹר מַסְעוּד וּשְׁאָלוֹ: מָה אַתָּה רוֹצֶה, יֶלֶד? מַדּוּעַ תַּעֲמֹד כָּאן כָּל הַשָּׁעָה?

– כָּכָה, לִרְאוֹת אוֹתְךָ, רַק לִרְאוֹת, וְגַם עוֹד דָּבָר… אִם תִּרְצֶה… אִם תִּסְלַח לִי…

– בֶּן מִי אַתָּה?

– בֶּן ח' שְׁלֹמֹה נָדָב.

– אִם כָּךְ, בֵּן לְאִישׁ טוֹב אַתָּה. מָה אַתָּה רוֹצֶה, שְׁאַל וְאֶשְׁמַע.

– כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד – הָיִיתָ כְּבָר גִּבּוֹר גָּדוֹל?

– לֹא, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיִיתִי גִּבּוֹר קָטָן.

– אֲבָל הָיִיתָ גִּבּוֹר… וַאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּמוֹךָ כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד.

– שַׁפִּיר, תִּהְיֶה גִּבּוֹר, אֵין לִי נֶגְדְּךָ כְּלוּם.

– אֲבָל אֵיךְ? מָה עוֹשִׂים כְּדֵי לִהְיוֹת גִּבּוֹר? זֶהוּ, בְּעֶצֶם, מַה שֶּׁרָצִיתִי לִשְׁאָלְךָ.

(כָּאן דִּבֵּר הַגִּבּוֹר עִם חֲבֵרָיו בְּעַרְבִית, דְּבָרִים לֹא מוּבָנִים לַיֶּלֶד, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּאוּ פִּיהֶם צְחוֹק).

אָז פָּנָה הַגִּבּוֹר לַיֶּלֶד וְאָמַר: אִם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת גִּבּוֹר בִּמְהֵרָה, עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מָה… עָלֶיךָ לַעֲמֹד בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת.

– אֵילוּ נִסְיוֹנוֹת?

– רֵאשִׁית עָלֶיךָ לֶאֱכֹל פִּלְפֵּל חָרִיף, מֵאֵלֶּה הַפִּלְפְּלִים הַ"עַזָּאוִים" (שֶׁגְּדֵלִים בְּעַזָּה), שֶׁצּוֹרְבִים אֶת הַפֶּה כְּגַחֶלֶת אֵשׁ, בְּלֹא שֶׁתּוֹרִיד אַף דִּמְעָה. אִם תּוֹרִיד דִּמְעָה – חַסָּל, לֹא שָׁוֶה הַנִּסָּיוֹן.

– טוֹב אָכוֹל אֹכַל – אֲבָל כַּמָּה פִלְפְּלִים?

– לְפָחוֹת אֶחָד שָׁלֵם, גָּדוֹל, הָגוּן.

– כָּךְ. לֶאֱכֹל בְּלִי לֶחֶם?

– אֶפְשָׁר גַּם עִם לֶחֶם.

– וַדַּאי. רַבִּים אוֹכְלִים – גַּם אֲנִי אֹכַל.

– וְעוֹד עָלֶיךָ לַעֲסוֹק בִּמְלָאכָה קָשָׁה, כְּדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּקְנָה יָדֶיךָ. הַרְאֵה לִי אֶת יָדְךָ.

הַגִּבּוֹר אָחַז בְּיָדוֹ הַגְּדוֹלָה אֶת הַיָּד הַקְּטַנָּה, מַעֲכָהּ בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו כְּאִלּוּ הָיְתָה מִבָּצֵק, וְאָמַר: אַתָּה רוֹאֶה, זֶה צֶמֶר־גֶּפֶן, אֵין זֹאת יָּד. תַּעֲסֹק בְּנַפָּחוּת, נַגָּרוּת, אוֹ מוּטָב בְּסַתָּתוּת, שֶׁאֵין דָּרוּשׁ בִּשְׁבִילָהּ לֹא חֲנוּת וְלֹא מַכְשִׁירִים רַבִּים. בְּקִצּוּר, תְּסַתֵּת אֲבָנִים עַד שֶׁתִּתְקַשֵּׁינָה יָדֶיךָ.

– טוֹב, אֲסַתֵּת. וְעוֹד אֵילוּ נִסְיוֹנוֹת?

– כָּךְ… עוֹד… עוֹד אַתָּה רוֹצֶה…

כָּאן נִכְנָס מוּסָה צָרְפַתִּי, הַגִּבּוֹר הַנֶעֱרָץ, לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ וְאָמַר לַיֶּלֶד:

– עָלֶיךָ לְהֵיאָבֵק עִם שְׁלשָׁה יְלָדִים מֵחֲבֵרֶיךָ, לְהַכְרִיעָם, לְהַפִּילָם בָּזֶה אַחַר זֶה.

– זֹאת כְּבָר עָשִׂיתִי לֹא פַּעַם. זֶה לֹא קָשֶׁה.

– כָּךְ? נִצַּחְתָּ שְׁלשָׁה חֲבֵרִים? אֵינִי מַאֲמִין… תֵּאָבֵק עוֹד פַּעַם וְתָבִיא עֵדִים עַל כָּךְ. וְעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשֵׂה־גְבוּרָה: תַּהֲרֹג חַיָּה אַחַת. אֲנִי הָרַגְתִּי בְּיַלְדוּתִי זְאֵב אֶחַָד וּשְׁנֵי תַּנִּים. אַתָּה תַּהֲרֹג לְכָל הַפָּחוֹת כֶּלֶב. אוֹ חָתוּל.

זֹאת צָרָה גְדוֹלָה – חָשַׁב הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ – אֵין לִי לֵב לַהֲרֹג אֲפִלּוּ עַכְבָּר!

– הֲתַהֲרֹג? – שָׁאַל מוּסָה בְּתֹקֶף.

– נִרְאֶה… אֶתְחַשֵּׁב בַּדָּבָר… אֶתְאַמֵּץ… הֲתַמּוּ הַנִּסְיוֹנוֹת?

– לֹא, לֹא כָּל־כָּךְ עַל נְקֵלָּה תִּהְיֶה גִּבּוֹר.

שׁוּב הָיוּ הַגִּבּוֹרִים מְדַבְּרִים עַרְבִית בֵּינֵיהֶם. צוֹחֲקִים וּשְׂמֵחִים מִשִּׂיחָם עִם הַיֶּלֶד.

אָז יִפְנֶה אֱלִיעֶזֶר גַּלַנְטִי אֶל הַיֶּלֶד וַיֹּאמַר:

– עָלֶיךָ לִדְהוֹר כִּבְרַת־אֶרֶץ עַל פִּרְדָּה גְּדוֹלָה. הֲדָהַרְתָּ מִיָּמֶיךָ עַל פִּרְדָּה?

– הַרְבֵּה פְּעָמִים דָּהַרְתִּי עַל חֲמוֹר – אֶדְהַר אֵפוֹא עַל פִּרְדָּה.

– אֲבָל יֵשׁ לַחֲשׁשׁ… הֵן סַכָּנָה גְדוֹלָה בַּדָּבָר, כִּי תִּפֹּל וְלֹא תָקוּם, הֲתָבִין?

– אֲנִי מֵבִין. אוֹ שֶׁאֶפֹּל וְאָמוּת, אוֹ שֶׁאֶהְיֶה גִבּוֹר. רָכֹב אֶרְכַּב! אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֶעֱמֹד בַּנִּסָּיוֹן.

כָּאן אָחַז מַסְעוּד טֻפַּל בַּחֲגוֹרָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וּנְשָׂאוֹ אֶל־עָל, כְּאִלּוּ הָיָה בּוּבּוֹן קָטָן, קֵרְבוֹ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ בְּפָנָיו.

נִתְרַגֵּש הַיֶּלֶד מִגִּלּוּי־חִבָּה זֶה שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַגִּבּוֹר וְהוֹסִיף לְשָׁאֳלוֹ:

– הַגֵּד לִי כָּל נִסָּיוֹן שֶׁחַיָּב אֲנִי לַעֲשׂוֹת – וְאֶעֱשֶׂה בְּכָל לִבִּי וְנַפְשִׁי.

– כָּךְ. עָלֶיךָ עוֹד… הִנֵּה… אַתָּה רוֹאֶה: עֵדֶר הַפָּרוֹת עוֹבֵר לְיָדֵינוּ… עָלֶיךָ לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי שׁוֹר גָּדוֹל אֶחַד וּלְהוֹבִילוֹ דֶרֶךְ הָרְחוֹב… אוֹ שֶׁיָּעִיף אוֹתְךָ לְ"עוֹלָם הַבָּא", אוֹ שֶׁתִּהְיֶה גִבּוֹר. הֲתַעֲשֶׂה זֹאת?

– אֶעֱשֶׂה.

– לֹא תִירָא וְלֹא תִמּוֹג מִפָּחַד?

– לָמָּה אִירָא? הֵן רָאִיתִי רוֹעִים וְקַצָּבִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּקַרְנֵי הַפָּרָה… גַּם אֲנִי אַחֲזִיק…

– עַכְשָׁו נִרְאֶה כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת הִטַּלְנוּ עָלֶיךָ: א) לֶאֱכֹל פִּלְפֵּל חָרִיף; ב) לְסַתֵּת אֲבָנִים; ג) לְנַצֵּחַ שְׁלשָׁה יְלָדִים; ד) לַהֲרֹג חַיָּה אֶחַת; ה) לִדְהוֹר עַל פִּרְדָּה; ו) לְהוֹבִיל פָּרָה בְּקַרְנֶיהָ…

– וְעַכְשָׁיו – אָמַר מַסְעוּד – הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן, הַשְּׁבִיעִי…

מַסְעוּד הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל מִצְחוֹ, כְּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִזְכֹּר מָה.

– הִנֵּה… זֶה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי: עָלֶיךָ לַעֲבֹר עַל קֶרֶשׁ נָטוּי בֵּין שְׁנֵי גַגּוֹת שֶׁהַמֶּרְחָב בֵּינֵיהֶם שֵׁשׁ־שֶׁבַע אַמּוֹת וְגָבְהָם לְפָחוֹת שְׁתֵּי קוֹמוֹת – חֲמֵשׁ־שֵׁשׁ אַמּוֹת לְכָל הַפָּחוֹת… אִם תַּעֲבֹר בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִפֹּל – אַתָּה גִבּוֹר.

– זֹאת יָכֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת בְּנָקֵל. כַּמָּה פְּעָמִים כְּבָר עָבַרְתִּי עַל קֶרֶשׁ נָטוּי בֵּין גַּג לְגָג. אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו עָלַי לְחַפֵּשׂ מָקוֹם מַתְאִים לְפִי הַתְּנָאִים – לְפִי הַגֹּבַהּ וְהַמֶּרְִחָק שֶׁאַתָּה אוֹמֵר.

שׁוּב מִלֵּא הַגִּבּוֹר פִּיו צְחוֹק, לִטֵּף אֶת הַיֶּלֶד בְּחִבָּה, טָפַח עַל גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: שְׁמַע, בְּנִי, אֵינְךָ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ. דַּי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה וּמוּכָן לַעֲשׂוֹתָם.

– מַדּוּעַ? מַדּוּעַ לֹא לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל הַיֶּלֶד בִּתְמִיהָה.

– מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁאֵינְךָ מְיֻתָּר לְהוֹרֶיךָ. הֲמֵבִין אַתָּה?

– לֹא, אֵינִי מֵבִין.

– וּבְכֵן, שְׁמַע בְּקוֹלִי: אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאַתָּה יֶלֶד גִּבּוֹר – וְדָי!

– טוֹב, תּוֹדוֹת רַבּוֹת לְךָ.

מִשֶּׁעָזַב הַיֶּלֶד אֶת מוֹשַב הַגִּבּוֹרִים, הָיָה מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ רְכוּן־רֹאשׁ, שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו. כָּל כֻּלּוֹ הָיָה מוּצָף גִּיל אשֶׁר, וְכָל תּוֹכוֹ מָלֵא שִׂמְחָה: בְּשָׁעָה אַחַת זָכָה כַּמָּה זְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת: א) הֵזִין עֵינָיו שָׁעָה שְׁלֵמָה מִזִּיו הוֹדָה שֶׁל עֲדַת הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּהּ; ב) דִּבֶּר פֶּה־אֶל־פֶּה עִם הַמְצֻיָּנִים שֶׁבַּגִּבּוֹרִים; ג) זָכָה וְרָכַשׁ אֶת חִבָּתָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים, וּמֵעַכְשָׁיו הֲרֵי הֵם “יְדִידִים” שֶׁלּוֹ; ד) הָעוֹלֶה עַל כֻּלָּנָה – שָׁמַע וְקִבֵּל תּוֹרָה מִפִּי גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים עַל הַגְּבוּרָה וְעַל הָעָצְמָה.

בָּרִי לוֹ, שֶׁכָּל דִּבְרֵי מַסְעוּד אֱמֶת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת אֱמֶת וְכָל הַתְּנָאִים אֱמֶת (וַאֲשֶׁר אָמַר הַגִּבּוֹר לִבְסוֹף שֶׁאֵין צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת – הֲרֵי מִשּׁוּם חֲשָׁשׁ סַכָּנָה אָמַר. אֲבָל – חֲשָׁשׁ שָׁוְא עִמּוֹ. שֶׁכֵּן, מִלְבַד הֲרִיגַת חַיָּה, שֶׁקָּשָׁה בְּעֵינָיו, שְׁאָר הַנִּסְיוֹנוֹת עַל נְקַלָּה יַעֲשֵׂם).

וְהוּא יוֹכִיחַ לַכֹּל בֶּעָלִיל, שֶׁרְצוֹנוֹ עַז וְהַחְלָטָתוֹ נְחוּשָׁה לְבַצֵּעַ אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת בִּשְׁלֵמוּת וּבְהֶקְדֵּם – תּוֹךְ שָׁבוּעַ יָמִים. כֹּה יַעֲשֶׂה לוֹ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף, אִם לֹא בְּשָׁבוּעַ אֶחָד יַתְחִיל וְיַתִּים אֶת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת.

ב

עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הָפַךְ וְהָפַךְ בְּעִנְיַן הַנִּסְיוֹנוֹת. שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ וְגָמַר שֶׁמִּן הָרָאוּי שֶׁיִפָּטֵר בַּתְּחִלָּה מִן הַנִּסְיוֹנוֹת הַקַּלִּים וְיַשְׁאִיר לְבַסוֹף אֶת הַכְּבֵדִים.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, לְעֵת עֶרֶב, עִם צֵאתוֹ מִן הַחֶדֶר, הִתְחַמֵּק וְנִמְלַט מִבֵּין חֶבֶר מְרֵעָיו, רָץ וְנֶחְפַּז אֶל בֵּיתוֹ. הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן, הַפִּלְפְּלִים, רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּצִנְעָה וּבְהֶסְתֵּר. אַל יִרְאֶה אִישׁ בְּהִשָּׂרֵף פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִן הַפִּלְפְּלִים. בְּנֶאֱמָנוּת וּבִשְׁלֵמוּת יַעֲשֶׂה אֶת הַנִּסָּיוֹן – וְהַגִּבּוֹרִים יַאֲמִינוּ לוֹ בִּדְבַר פִּיו, בְּלֹא עֵדִים.

עִם הִכָּנְסוֹ אֶל בֵּיתוֹ, נִגַּשׁ מִיָּד אֶל אֲרוֹן הַמִּטְבָּח, בָּחַר לוֹ מִן הַפִּלְפְּלִים הָ"עַזָּתִיִּים" שְׁנַיִם, בֵּינוֹנִים (לֹא נִמְצָאוּ שָׁם גְּדוֹלִים), נְתָנָם בְּכִיסוֹ וְעָלָה לַגָּג. הוֹצִיא הַפִּלְפְּלִים מִכִּיסוֹ, הִבִּיט אֲלֵיהֶם כֹּה וָכֹה וְלֹא הִתְמַהְמַהּ. בְּשֵׁם ה’ – אָמַר – וְתָחַב חֲצִי פִּלְפֵּל בְּפִיו, וְאַחֲרָיו הַחֵצִי הַשֵּׁנִי – וְלָעַס וּבָלַע. וּכְהֶרֶף עַיִן כְּמוֹ עָלְתָה שַׁלְהֶבֶת־אֵשׁ בְּפִיו. צָרֶבֶת לוֹהֶטֶת. לַהַב מִתְלַקֵּחַ. הוּא לוֹעֵס וְעוֹצֵר דִּמְעָתוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, וּכְאָדָם שֶׁהִתְיַגַּע מִשְּׂחוֹת בֵּין גָּלִּים זֵדוֹנִים בְּלֶב־יָם, שֶׁמַּפְקִיר עַצְמוֹ לְגַלִּים – כָּךְ הִפְקִיר אֶת פִּיו לַפִּלְפְּלִים. לָעַס וּבָלַע אֶת הַפִּלְפֵּל הַשֵּׁנִי. מִשּׁוּם מָה בָּעֲרוּ מְאֹד גַּם עֵינָיו וּפָנָיו (יִתָּכֵן מִשּׁוּם שֶׁנָּגַע בָּהֶן, לְמַעַן עֲצֹר אֶת דִּמְעוֹתָיו). הַכְּאֵב הָיָה גָּדוֹל לְלֹא נְשׂוֹא. הוּא לֹא בָּכָה. אֲבָל מִהֵר וְיָרַד אֶל חֶדֶר אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, הַטּוֹבָה וְהַנְבוֹנָה, לְבַקֵּשׁ מָזוֹר לַכְּאֵב.

מִשֶּׁנָּתְנָה הָאָחוֹת עֵינֶיהָ בְּפָנָיו, כְּמוֹ נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ:

– מַה לְּךָ, חִזְקִיָּה – שָׁאֲלָה חֲרֵדָה.

– לֹא כְלוּם… פִּלְפֵּל… פִּלְפֵּל חָרִיף, – גִּמְגֵּם בְּקשִׁי מֵעֹצֶם הַכְּאֵב.

– מַדּוּעַ אָכַלְתָּ? מַה קָּרָה?

– אַל תִּשְׁאֲלִי. הַגִּידִי: מָה עוֹשִׂים?

– שֶׁמֶן, שֶׁמֶן־זַיִת. יֵשׁ לִמְרֹחַ הַפֶּה בְּשֶׁמֶן זַיִת. וֶאֱכֹל פְּרוּסוֹת־לֶחֶם בְּלֹא לִפְתָּן.

הִיא מִהֲרָה מְבֹהֶלֶת וְהֵבִיאָה אֶת הַדָּרוּשׁ. שָׁעָה אֲרֻכָּה שָׁכַב סָרוּחַ עַל הַסַּפָּה, עַד כִּי הָלַךְ הַכְּאֵב הָלֹךְ וְרָפֶה.

כְּשֶׁבִּקְּשָׁה הָאָחוֹת לָדַעַת מִפִּיו פֵּשֶׁר דָּבָר, נוֹכְחָה כִּי סוֹד הוּא עִמּוֹ וְלֹא יְסַפֵּר דָּבָר.

הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן עָבַר אָמְנָם בְּרֹב עִנּוּיִים, אַךְ הוּא עָמַד בּוֹ כָּרָאוּי: אַף דִּמְעָה לֹא הֵזִילוּ עֵינָיו.

ג

שְׁנַת הַלַּיְלָה הֵבִיאָה מַרְפֵּא שָׁלֵם לְצָרֶבֶת הַפֶּה. בַּבֹּקֶר, לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ בַּחֶדֶר אֶת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, טֶרֶם תָּחֵל שְׁעַת הַלִּמּוּד – עָמַד חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה בְּרַחֲבָה שֶׁעַל־יַד הַחֶדֶר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּאָזְנֵי הֲמוֹן הַיְלָדִים וּלְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לֵאמֹר:

– יְלָדִים, הָבוּ לִי מִכֶּם שְׁלשָׁה גִבּוֹרִים וְאֵאָבֵק עִם שְׁלָשְׁתָּם, בָּזֶה אַחַר זֶה. אִם יַפִּילֵנִי אֶחָד מֵהֶם, אֶתֵּן לְכָל אֶחָד מִן הַשְּׁלשָׁה שְׁנֵי גְרָשִׁים. וְאִם אֲנִי אַפִּיל אֶת שְׁלָשְׁתָּם – לֹא אֲבַקֵּשׁ מְאוּמָה. רַק בְּבוֹא הָעֵת, אִם יִשְׁאַל מִי אֶתְכֶם עַל אוֹדוֹת הַמַּאֲבָק הַזֶּה – תַּגִּידוּ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה.

לְשִׁבְחוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה יֵשׁ לְהַגִּיד: הַכֹּל כִּמְעַט הִסְּסוּ לְהִכָּנֵס בְּהַרְפַּתְקָה זוֹ, וְלֹא מִהֲרוּ לָצֵאת לְמִבְחָן. אֵין זֹאת, כִּי אִם בַּאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת לֹא פַּעַם הִכְרִיעַ אֶת יְרִיבָיו תַּחְתָּיו בַּתַּחְבּוּלָה הַבְּדוּקָה שֶׁלּוֹ.

מַהִי אוֹתָהּ תַּחְבּוּלָה?

בְּקַלּוּת תְּנוּעוֹתָיו (כִּי דַק וְזָרִיז הָיָה חִזְקִיָּה) יָדַע תָּמִיד לִתְחוֹב רַגְלוֹ בֵּין שְׁתֵּי רַגְלֵי יְרִיבוֹ וְהָיָה מַכְשִׁילוֹ וּמַפִּילוֹ אַרְצָה.

וְאַף שֶׁחִזְקִיָּה לֹא גִלָּה לַיְלָדִים דָּבָר מִשִּׂיחָתוֹ עִם הַגִּבּוֹרִים (פֶּן יִוָּדַע סוֹד הַשָּׂגַת הַגְּבוּרָה לַאֲחֵרִים), הִרְגִּישׁוּ הַיְלָדִים כִּי דָבָר נִכְבָּד בְּגֵו, וְגַם חִזְקִיָּה הָיָה חוֹזֵר וּמְגָרֶה אֶת חֵשֶׁק הַיְלָדִים לִזְכּוֹת עַל נְקַלָּה בְּשִׁשָּׁה גְרָשִׁים (שֶׁכֵּן הִפְקִידָם חִזְקִיָּה בְּיַד שָׁלִישׁ). וְכָךְ הִצְלִיחַ בַּדָּבָר: שְׁלשָׁה יְלָדִים מְהַיְדוּעִים כְּגִבּוֹרִים יָצְאוּ לְהֵאָבֵק. וְאָמְנָם, כַּאֲשֶׁר דִּמּוּ הַצּוֹפִים כֵּן הָיָה: בָּזֶה אַחַר זֶה נֶאֶבְקוּ עִמּוֹ רְגָעִים אֲרֻכִּים, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא עָמַד בִּפְנֵי הַתַּחְבּוּלָה. בָּזֶה אַחַר זֶה הִתְפַּתְּלוּ, כָּרְעוּ, נָפְלוּ.

ד

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִגִּיעַ הַתּוֹר לַנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי: סִתּוּת אֲבָנִים. מִמַּפֹּלֶת עַתִּיקָה שֶׁל חֶדֶר בַּגָּג הַסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ סָחַב כַּמָּה אֲבָנִים לְגַג בֵּיתוֹ. בְּנֵי בֵּיתוֹ וְהַשְּׁכֵנִים לֹא יָדְעוּ מֶה עָלָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד לִסְחוֹב אֲבָנִים כְּבֵדוֹת מִגָּג אֶל גָּג. כָּל שֶׁבִּקְּשׁוּ לָדַעַת מִפִּיו שֶׁמֶץ דָּבָר – לֹא עָלָה בְּיָדָם. נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ: כֵּוָן שֶׁהוּא סוֹחֵב אֶת הָאֲבָנִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאֵין בִּרְצוֹנוֹ לְהַשְׁלִיכָן בַּחוּץ – יִסְחַב.

בְּמָקוֹם מֻסְתָּר, מֵאַחֲרֵי כִּפָּה שֶׁבַּגָּג, סִדֵּר לוֹ מוֹשָׁב עַל הָרִצְפָּה, כֶּסֶת קְטַנָּה, כְּדֶרֶךְ הַסַּתָּתִים בָּרְחוֹב. הֵבִיא לוֹ פַּטִּישׁ וּשְׁנֵי דְּקָרִים מֵאֲשֶׁר מָצָא בַּבַּיִת, יָשַׁב וְהִתְחִיל בַּעֲבוֹדָה, רַגְלוֹ הָאַחַת כְּפוּפָה תַחְתָּיו וְהַשְּׁנִיָּה מוּשָׁטָה, וְהָיָה הוֹלֵם בָּאֶבֶן מִזֶּה וּמִזֶּה וּמְסַתְּתָהּ. תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ הָיָה שׁוֹלֵחַ יָדוֹ בַּפַּת שֶׁעַל יָדוֹ, בּוֹצֵעַ מִמֶּנָּה בְּשִׁנָּיו וְתוֹחֵב חֲתִיכַת עַגְבָנִיָּה לְפִיו, כְּמִשְׁפַּט הַסַּתָּתִים הַשּׁוֹקְדִים עַל מְלַאכְתָּם שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְעוֹבְדִים כְּאֶחָת. עִם כָּךְ הָיָה מְזַמֵּר בְּקוֹל חֲרִישִׁי לַחַן נָעִים, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה וְשָׂמַח שֶׁהַמְּלָאכָה עוֹלָה יָפֶה בְּיָדוֹ. הֵן לֹא לְחִנָּם עָמַד פְּעָמִים הַרְבֵּה שָׁעָה אֲרֻכָּה לְיַד הַסַּתָּתִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּצִדּוֹ שֶׁל רְחוֹב וְהִסְתַּכֵּל בִּמְלֶאכֶת־יָדָם.

גַּם בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הִמְשִׁיךְ בְּחֵשֶׁק רַב בַּעֲבוֹדָה. אָבִיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ גִלּוּ אֶת מְקוֹם מוֹשַׁב “הַסַּתָּת”, בָּאוּ כֻּלָּם וְעָמְדוּ עַל־גַּבּוֹ תְּמֵהִים וְתוֹהִים: מַה “דִּבּוּק” זֶה שֶׁנִּכְנָס בַּקָּטָן? אֲבָל – אָמְרוּ – מוּטָב שֶׁיְּהֵא דוֹפֵק עַל אֲבָנִים וְאַל יִדְפֹּק עַל יְלָדִים.

שְׁלשָׁה יָמִים – בִּשְׁעוֹת עַרְבַּיִם – יָשַׁב עַל הַמְּלָאכָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. וּכְשֶׁהִתְחִילוּ שַׁלְפּוּחִיּוֹת שֶׁל מַיִם עוֹלוֹת בְּיָדָיו וּבֵין אֶצְבְּעוֹתָיו – קָשְׁתָה עָלָיו הַמְּלָאכָה. מִן הַנִּמְנָע הָיָה לַהֲלוֹם עַל הַדֶּקֶר. עִם כָּל מַהֲלֻמָּה בַּמַּכְשִׁיר הָיָה הַמַּכְשִׁיר הוֹלֵם בַּשַּׁלְפּוּחִית, וְהָיָה הַכְּאֵב גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא.

אָז יְנָחֵם חִזְקִיָּה אֶת עַצְמוֹ, שֶׁעַד שֶׁהִסְפִּיק לְסַתֵּת תֵּשַׁע אֲבָנִים עָלוּ שַׁלְפּוּחִיּוֹת בְּיָדוֹ – כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל מַסְעוּד הַגִּבּוֹר. דַּיּוֹ בְּכָךְ, תַּם וְנִשְׁלַם הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי.

ה

כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַעֲשֵׂה הַנִּסָּיוֹן הָרְבִיעִי – דְּהִירָה עַל פִּרְדָּה – רָאָה הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹ לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב מִכָּל הַחֲבֵרִים, בֶּן לְמִשְׁפַּחַת הַקַּבְרָנִים שֶׁבָּעִיר. בִּרְשׁוּת הַקַּבְרָנִים הָיוּ מְצוּיִים חֲמוֹרִים אֲחָדִים וּפִרְדָּה אַחַת שְׁחוֹרָה וְנָאָה.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, בְּשִׁבְתּוֹ בַּחֶדֶר, רָמַז לוֹ לְבֶן־צִיּוֹן חֲבֵרוֹ, בֵּן לְרֹאשׁ הַקַּבְרָנִים, שֶׁ"סּוֹד מֻפְלָא", “סוֹד לְהַלֵּל”, צָפוּן בְּחֻבּוֹ, וְלִפְנוֹת עֶרֶב מוּכָן הוּא לְגַלּוֹתוֹ לִפְנֵי בֶּן־צִיּוֹן.

וְכֵן הָיָה. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ סִפֵּר חִזְקִיָּה לְבֶן־צִיּוֹן מִפֶּה לְאֹזֶן דְּבַר שִׁבְעַת הַנִּסְיוֹנוֹת, שֶׁהוּטְלוּ עָלָיו מִפִּי מַסְעוּד טֻפַּל עַצְמוֹ.

נִתְרַגֵּשׁ מְאֹד חֲבֵרוֹ בֶּן־צִיּוֹן לְשֵׁמַע הַפָּרָשָׁה שֶׁל שִׁבְעַת הַנִּסְיוֹנוֹת, פָּרָשָׁה חֲשׁוּבָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְעָמַד וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ מִלֵּב מָלֵא חִבָּה וִיקָר: סְמֹךְ עָלַי, חִזְקִיָּה, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת הַפִּרְדָּה לִדְהוֹר כְּכָל שֶׁלִּבְּךָ חָפֵץ.

דָּנוּ בִּפְרָטֵי פְּרָטִים עַל אוֹתוֹ עִנְיָן וְגָמְרוּ: בְּיוֹם רִאשׁוֹן נוֹהֵג הַדּוֹד יוֹסֵף לִרְכּוֹב עַל הַפִּרְדָּה, לָשׂוּחַ מִחוּץ לָעִיר. בֶּן־צִיּוֹן יְבַקֵּשׁ אֶת הַדּוֹד לָקַחַת אוֹתוֹ וְאֶת חִזְקִיָּה עִמּוֹ. הֵם יִרְכְּבוּ כָּל אֶחָד עַל חֲמוֹר קָטָן. בַּדֶּרֶךְ יַפִּיל בֶּן־צִיּוֹן תַּחֲנוּנָיו לִפְנֵי הַדּוֹד – כְּפִי שֶׁבֶּן־צִיּוֹן יוֹדֵעַ לְחַלּוֹת פָּנָיו כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַשִּׂיג דָּבָר מֵהַדּוֹד – שֶׁיִּתֵּן לְחִזְקִיָּה לִרְכּוֹב קְצָת עַל הַפִּרְדָּה. לִבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, שֶׁהַדּוֹד יֵאוֹת לוֹ. וּמִשֶּׁיַּעֲלֶה חִזְקִיָּה עַל הַפִּרְדָּה – הֲרֵי הַכֹּל נָתוּן בְּיָדוֹ.

שְׁלשָׁה יָמִים אָרְכוּ יְמֵי הַצִּפִּיָּה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. וּבְעֵת שֶׁעָלוּ עַל הַחֲמוֹרִים הָיוּ לִבּוֹת שְׁנֵי הַחֲבֵרִים פּוֹעֲמִים מֵעָצְמַת הַסּוֹד שֶׁהָיָה הוֹמֶה כְּפַטִּישׁ בְּלִבָּם.

אוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה הַדּוֹד צָרִיךְ לָצֵאת לִצְפוֹנָה שֶׁל הָעִיר, דֶּרֶךְ שַׁעַר שְׁכֶם, בְּקִרְבַת מָקוֹם לְקֶבֶר כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ.

אֲגַב־אוֹרְחָא נִכְנְסוּ וְיָרְדוּ לַחֲצַר כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ, בְּחֶבְרַת כַּמָּה מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בֶּן־צִיּוֹן.

אֵין זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּקֵּר חִזְקִיָּה בְּמָקוֹם זֶה. פְּעָמִים אֲחָדוֹת נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהִכָּנֵס לְכָאן. וּבְכָל זֹאת, כְּמוֹ תָּמִיד, כָּל אֵימַת שֶׁנִכְנַס לְמָקוֹם זֶה – דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ נִכְנַס לְפַלְטִין טָמִיר, שֶׁכֻּלּוֹ סָפוּג רָזֵי־רָזִים וְרִמְזֵי־רְמָזִים מִקּוֹרוֹת חַיָּיו שֶׁל בַּעַל הַקֶּבֶר – כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ. בָּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה יִשְׁתּוֹמֵם הַצּוֹפֶה לְמַרְאֵה כְּלָלוֹ שֶׁל מִגְרָשׁ זֶה, שֶׁכֻּלּוֹ, כָּל חֲלָקָיו, הַמָּבוֹא, הַמַּדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת כְּרֹחַב אֵמָּה כָּל אַחַת, הַקִּירוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁבֶּחָצֵר, הַקַּרְקַע עַצְמָהּ, הַכּוּכִים וּבְרֵכוֹת הַמַּיִם שֶׁבְּמוֹרַד הַמַּעֲלוֹת – הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, חָצוּב וְכָרוּי מִסֶּלַע אֶחַד. רַחֲבוּת לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר מֻפְלָג – כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ – רְמוּזָה יָפֶה יָפֶה בַּהֲדַר קִבְרוֹ, שֶׁהוּא מֻפְלָא וְנִפְלֶה מִכָּל קְבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה בְּחַיָּיו יוֹצֵא מִכָּל כְּלָל בְּנֵי אָדָם, כֵּן גַּם בְּמוֹתוֹ. וְאָכֵן, בַּחֲלָלוֹ שֶׁל כָּל הַתְּחוּם הַזֶּה כְּמוֹ מְרַחֶפֶת תִּפְאֶרֶת־הוֹד מִיָּמִים קְדוּמִים, וְנֹגַהּ־אוֹר רַךְ יָצִיף אֶת הָאֲחֻזָּה הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה וְהַצְּחוֹרָה מִקָּצֶה אֶל קָצֶה.

בְּעוֹד חִזְקִיָּה הוֹזֶה־תּוֹהֶה לְמַרְאֵה עֵינָיו, קָרְאוּ לוֹ בְּנֵי לִוְיָתוֹ לִטְעֹם מִן הַמִּגְדָּנוֹת שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם. יָשַׁב עִמָּם וְשָׁמַע לַאֲשֶׁר יָשִׂיחוּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ הַחֲמוֹרִים וְהַפִּרְדָּה בִּקְצֵה הֶחָצֵר. עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה לְהַקְדִּים לִקְשׁוֹר קִשְׁרֵי־רֵעוּת בֵּינוֹ וּבֵין הַפִּרְדָּה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נוֹחָה וְצַיְתָנִית לוֹ. מִיָּד פָּנָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁעָמְדָה הַפִּרְדָּה לָתֵת לָהּ לִטְעֹם מִיָּדוֹ קִשּוּא רַעֲנָן וָטוֹב. אוֹתָהּ שָׁעָה נָפְלָה עוּגָה מִיָּדוֹ בֵּין רַגְלֵי הַפִּרְדָּה. הִתְכּוֹפֵף לְהֲרִימָהּ – וּבְבַת־אַחַת נִמְצָא הָדוּף בְּחָזְקָה וּמוּטָל עַל הָאֲדָמָה בְּמֶרְחָק כַּמָּה אַמּוֹת: הַפִּרְדָּה רָגְזָה אוֹ נִבְעֲתָה וּבָעֲטָה בּוֹ וּמִכֹּחַ הַבְּעִיטָה נָפַל עַל אֶבֶן וּפֶצַע שׁוֹתֵת דָּם נִגְלָה בְּמִצְחוֹ.

הַכֹּל נִבְהֲלוּ וְנִתְעַצְּבוּ מִמִּקְרֶה זֶה. וְאִם כִּי חִזְקִיָּה לֹא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְּרָע, נֶחְפְּזוּ לַחֲבשׁ אֶת פִּצְעוֹ וּמִהֲרוּ לָשׁוּב הָעִירָה.

גַּם לְאַחַר שֶׁנִּרְפָּא פִּצְעוֹ עֲדַיִן לֹא נְתָנוֹ לִבּוֹ לִקְרַב אֶל אֵיזוֹ פִּרְדָּה שֶׁהִיא…

לִמְגִינַת לִבּוֹ – הַנִּסָּיוֹן הָרְבִיעִי לֹא עָלָה בְּיָדוֹ.

ו

הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי הָיָה קָצָר, מָהִיר וּמֻצְלָח, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הוּא הָיָה עָקוּב מִדָּם וְרָצוּף סַכָּנַת מָוֶת. וְזֶה דְבַר הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי:

בְּאַחַד הַיָּמִים, לִפְנוֹת עֶרֶב, נִמְצָא בְּלֹא כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת בִּרְחָבָה שֶׁבָּעִיר הַיְדוּעָה בְּשֵׁם “מִידַאן”. אוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ לְשָׁם עֵדֶר הַפָּרוֹת שֶׁשָּׁב מִן הַמִּרְעֶה. מִכָּאן הָיוּ הַפָּרוֹת פּוֹרְשׁוֹת קְבוּצָה־קְבוּצָה לְרִפְתָּהּ.

סָמוּךְ לְחִזְקִיָּה שָׁהֲתָה תַּחְתֶּיהָ פָּרָה גְדוֹלָה, שְׁחוֹרָה, מְנֻמֶּרֶת בִּכְתָמִים לְבָנִים, וְלֹא נִצְטָרְפָה אֶל אַחַת הַקְּבוּצוֹת. נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִיא נְבוּכָה וְאוֹבֶדֶת־דֶּרֶךְ. הַיֶּלֶד הִכִּיר מִכְּבָר אֶת הַפָּרָה, פָּרָתוֹ שֶׁל זֶלִיג מָרְדְּכַי הָאַשְׁכְּנָזִי, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר שָׁכֵן בִּרְחוֹבָם. מִיָּד נִתְעוֹרֵר בּוֹ רָצוֹן לְהוֹבִיל אֶת הַפָּרָה לִמְקוֹמָהּ, וְעִם זֶה לְסַיֵּם אֶת הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי. מִיָּד אָזַר חֵילָיו, וְשָׁלַח בִּזְהִירוּת וּבַלָּאט אֶת יָדוֹ אֶל רֹאשׁ הַפָּרָה. הִיא רִחְרְחָה בְּיָדוֹ וְנֵאוֹתָה לוֹ. אָז אָחַז בְּקַרְנָהּ וּמְשָׁכָהּ אַחֲרָיו. הַפָּרָה צָעֲדָה בְּצַיְתָנוּת לְאִטָּהּ. כָּךְ עָבַר אֶת הָרְחוֹב לְאָרְכּוֹ מִשֶּׁפָּנָה לִרְחוֹב צְדָדִי, צַר, בָּאָה לִקְרָאתוֹ קְבוּצַת פָּרוֹת צוֹעֲדוֹת בְּחָפְזָה. וְטֶרֶם הִסְפִּיק לְהַחְלִיט דָּבָר, הֲיַעֲזֹב כָּאן אֶת הַפָּרָה אוֹ יוֹסִיף לְהוֹבִילָהּ, יָצָא בִּמְרוּצָה פָּר צָעִיר, מְדַלֵּג וּמִשְׁתּוֹלֵל, כָּפַף רֹאשׁוֹ עַל מְנָת לְנַגֵּחַ – אֶפְשָׁר אֶת הַפָּרָה וְאֶפְשָׁר אֶת הַיֶּלֶד, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה פָּגְעָה קַרְנוֹ בְּסַנְטֵרוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד – וְהוּטָל לְצִדּוֹ שֶׁל הָרְחוֹב. הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים מִהֲרוּ לְעֶזְרָתוֹ וּשְׁנַיִם נְשָׂאוּהוּ עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם. אָכֵן, סַנְטֵרוֹ הָיָה שׁוֹתֵת דָּם, אֲבָל יָדוֹ עָמְדָה לוֹ לְהַתִּים אֶת הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי בֶּאֱמוּנָה.

כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ, עַד שֶׁנִּרְפָּא פִּצְעוֹ.

שֶׁמָּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם לֵאמֹר, שֶׁאַחַר שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַיֶּלֶד מַכְאוֹבִים וְעִנּוּיִים בִּדְבַר הַנִּסְיוֹנוֹת, וַדַּאי פָּג רוּחוֹ, נָפַל לִבּוֹ וְנִתְיָּאֵשׁ מִן הַנִּסְיוֹנוֹת? וְלֹא הִיא! דַּוְקָא בַּיָּמִים שֶׁשָּׁכַב פָּצוּעַ הָיְתָה דַעְתּוֹ פְּנוּיָה עִמּוֹ וְהָיָה הוֹפֵךְ בָּהֶם וְהוֹפֵךְ בָּהֶם, בַּנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹתָם. בִּפְרָט הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחוֹ הַמַּחֲשָׁבָה עַל הֲרִיגַת חַיָּה. אֵיכָה יְבַצַּע מַעֲלָל זֶה? אֵיכָה יִשְׁלַח יָדוֹ לְהַמִית אֶת הַנֶּפֶשׁ? מִי יִפְטְרֶנּוּ מִצָּרָה זוֹ? מִצַּד אֶחָד – הָזְקָה עָלָיו מִצְוָתוֹ שֶׁל מוּסָה, הַגִּבּוֹר שֶׁבַּחֲבוּרָה, מִצְוָה שֶׁהִיא בְּעֵינֵי חִזְקִיָּה כַּ"הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינָי": וּמִצַּד שֵׁנִי בָּרִי לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל, לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לַהֲרֹג חַיָּה. וְאֵי הַמּוֹצָא? שֶׁמָּא יִפְדֶּה אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה בְּנִּסָּיוֹן אַחֵר? אֲבָל מַה יָּכֹל לְשַׁמֵּשׁ תְּמוֹרָה לְמַעֲשֵׂה הַהֶרֶג?

כְּשֶׁהִבְרִיא וְיָצָא לְעִנְיָנָיו, הָיָה מְחַפֵּשׂ אֶת מוּסָה הַגִּבּוֹר לִשְׁאֹל הֲלָכָה מִפִּיו אִם אֶפְשָׁר לְהָמִיר אֶת הַנִּסָּיוֹן בְּאַחֵר? פְּעָמִים הַרְבֵּה חִפֵּשׂ אַחֲרָיו, עַד שֶׁנּוֹדַע שֶׁיָּצָא לְיָפוֹ וְאֵין יוֹדֵעַ מָתַי יָשׁוּב.

יוֹם יִרְדֹּף יוֹם וּכְבָר עָבְרוּ לְמַעְלָה מִשְּׁנֵי חֳדָשִׁים, וַעֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת (וְהוּא בְּחֶפְזוֹ חָשַׁב שֶׁיַּתְחִיל וִיסַיֵּם הַכֹּל בְּשָׁבוּעַ יָמִים). בֶּאֱמוּנָה: מֵעוֹלָם לֹא הִסְכִּין לַהֲלִיכָה שֶׁל רִשּׁוּל וְעַצְלָנוּת בְּעִנְיָנִים שֶׁנָּטַל עָלָיו. כָּל יָמָיו נוֹהֵג הוּא בִּזְהִירוּת, דְּרִיכוּת וְדַיְקָנוּת. וְצַר לוֹ מְאֹד, שֶׁדַּוְקָא בְּעִנְיָן נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב זֶה, שֶׁכָּל מַעְיָנָיו נְתוּנִים לוֹ וּבוֹ תְּלוּיָה כָּל מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ – יִתְנַהֵל כָּל כָּךְ בַּעֲצַלְתַּיִם.

וּבְחַפְּשׂוֹ מוֹצָא מִמְּצוּקָתוֹ – עָלָה עַל דַּעְתּוֹ רַעְיוֹן מֻפְלָא וְנוֹעָז. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ גָּמַר אֹמֶר, שֶׁמִּן הַהֶכְרַח שֶׁיְּגַלֶּה אֶת דַּעְתּוֹ בְּעִנְיַן זֶה לִשְׁנֵי חֲבֵרִים, שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים מַמָּשׁ לְהַגְשָׁמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רַעְיוֹן שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ.

כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הַחֶדֶר לִפְנוֹת עֶרֶב, הִזְמִין חִזְקִיָּה לְבֵיתוֹ אֶת בֶּן־צִיּוֹן חֲבֵרוֹ הָרִאשׁוֹן־בַּמַּעֲלָה, וְאֶת יוֹסֵף חָסוֹן, חֲבֵרוֹ הַשֵּׁנִי. עָלוּ עַל הַגָּג, מָקוֹם מוּכָן לְמוֹעֲצַת־סוֹד, וּמִיָּד הֵבִיא לָהֶם מִגְדָּנוֹת וּמַטְעַמִּים. הֵיטִיבוּ לִבָּם בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה, כְּדֶרֶךְ הַגְּדוֹלִים, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ פָּתַח חִזְקִיָּה וְאָמַר לָהֶם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:

– אַתֶּם שְׁנֵיכֶם חֲבֵרַי הַטּוֹבִים מִכָּל הִַחֲבֵרִים. לְפִיכָךְ בָּחַרְתִּי בָּכֶם לְהִתְיָעֵץ עִמָּכֶם בְּעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד. הִנֵּה בֶּן־צִיּוֹן יוֹדֵעַ אֶת עִקָּר סוֹדִי, וְעַכְשָׁיו אֲסַפֵּר גַּם לְךָ, יוֹסֵף, וּשְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ עֵדָי.

כֵּן סָח לוֹ לְיוֹסֵף בִּקְצָרָה אֶת פָּרָשַׁת הַנִּסְיוֹנוֹת, כְּפִי שֶׁהוּטְלוּ עָלָיו מִפִּי מַסְעוּד טֻפַּל וַחֲבֵרָיו הַמְהֻלָּלִים.

וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף וְאָמַר בְּנַחַת וּבִמְתִּינוּת, כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי בִּינָה:

– אֲבָל נִסָּיוֹן אֶחַָד בְּעוֹכְרָי. חֲדַל־אוֹנִים אֲנִי לַהֲרֹג חַיָּה. זֹאת לֹא אוּכָל. לֹא מִפַּחְדָּנוּת, אֶלָּא מֵרַחֲמָנוּת. לֹא אוּכַל לְתַאֵר לְעַצְמִי שֶׁאֶרְצַח אֵיזוֹ חַיָּה שֶׁהִיא. וּלְמַעַן יַאֲמִינוּ לִי הַגִּבּוֹרִים כִּי לֹא מִמֹּרֶךְ לֵב מִתְחַמֵּק אֲנִי מִנִּסָּיוֹן זֶה – נָכוֹן אֲנִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה גְבוּרָה אַחֵר, שֶׁאַף הוּא כָּרוּךְ בִּשְׁפִיכַת דָּם, אֲבָל – מִגּוּפִי, מִבְּשָׂרִי, מִדָּמִי אֲנִי. אֲנִי נָכוֹן לִדְקֹר עַצְמִי בְּאוֹלָר (פִּגְיוֹן אֵין לִי), מַמָּשׁ לִדְקֹר עַצְמִי עַד זוֹב דָּם – וְלֹא אִירָא וְלֹא אֵחַת. מַה דַּעְתְּכֶם אַתֶּם, הַאֵין זֹאת הוֹכָחָה בְּרוּרָה כִּי לֹא מִפַּחַד מִשְׁתַּמֵּט אֲנִי מֵהֲרֹג הַיָּה? וְאַתֶּם תָּעִידוּ עָלַי בִּפְנֵי טֻפַּל וּבִפְנֵי הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּם, שֶׁרְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם בְּנָעֳצִי סַכִּין בִּבְשָׂרִי וְלֹא הֲשִׁיבוֹתִיו אָחוֹר עַד אִם זָב דָּמִי.

– הַאֻמְנָם – שָׁאַל בֶּן־צִיּוֹן, תָּמֵהַּ וְחָרֵד כְּאֶחָד – תִּדְקֹר עַצְמְךָ בְּסַכִּין?

– אֶדְקֹר מַמָּשׁ, לֹא בִּדְבַר שְׂפָתָיִם.

– חֲדַל, חִזְקִיָּה, אַל תְּהִי שׁוֹטֶה, הֵן מְסֻכָּן הַדָּבָר.

– לֹא מְסֻכָּן, אֶדְקֹר עַצְמִי לֹא בִּגְרוֹנִי וְלֹא בְּחָזִי, אֶלָּא כָּאן בִּזְרוֹעִי אוֹ בְּשׁוֹקִי – בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה גְדוֹלָה.

וְיוֹסֵף חָסוֹן אָמַר: הַצֶּדֶק עִם חִזְקִיָּה, דִּבּוּר הוּא דִבּוּר וְכָבוֹד הוּא כָּבוֹד. אִם הִבְטִיחַ לַגִּבּוֹרִים לְהַתִּים אֶת שִׁבְעַת הַנִּסְיוֹנוֹת – עָלָיו לְהַתִּימָם, וְהַדְּקִירָה בְּגוּפוֹ – תְּמוּרָה נָאָה הִיא, פִּדְיוֹן נָאֶה לַהֲרִיגַת חַיָּה.

– אֲבָל מָה אַתָּה סָח – הִתְרַעֵם בֶּן־צִיּוֹן – הוּא מְסַכֵּן אֶת עַצְמוֹ! אִם חָבֵר אַתָּה, אִם אוֹהֵב אַתָּה אוֹתוֹ – אֵיךְ תַּסְכִּים לְשִׁגָּעוֹן זֶה? אֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת!

עוֹד הֵם מִתְוַכְּחִים בְּרָגְזָה – שָׁלַח חִזְקִיָּה כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת יָדוֹ לָאוֹלָר שֶׁהָיָה מוּכָן שָׁלוּף בְּכִּיסוֹ, דָּקַר בּוֹ בִּזְרוֹעוֹ וְחָלַץ אֶת לַהַב הָאוֹלָר כְּשֶׁהוּא צָבוּעַ קְצָת בְּדָם. וּכְשֶׁהִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּל כָּפְתָּנוֹ וְכֻתָּנְתּוֹ, נִרְאָה שְׁבִיל אָדֹם, כְּתִקְוַת הַשָּׁנִי, זָב לְאֹרֶךְ הַזְּרוֹעַ.

בֶּן־צִיּוֹן נִדְהָם. הוּא אָחַז בָּאוֹלָר כְּאוֹבֵד עֵצוֹת וּזְרָקוֹ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. הוּא גִמְגֵּם בִּמְבוּכָה: אֵיךְ זֶה? מַה יִהְיֶה עָתָּה? אֲנִי אֵלֵךְ לְהַגִּיד לְאִמְּךָ, לְאָבִיךָ.

– אַל תְּעוֹרֵר שָׁאוֹן. אוֹי לָנוּ אִם יִוָּדַע הַדָּבָר לְאָבִי. אַתָּה יָכֹל רַק לְהַגִּיד לַאֲחוֹתִי בְּלַחַשׁ, שֶׁאִישׁ לֹא יִשְׁמַע. הִנֵּה הִיא תּוֹפֶרֶת בְחֶדְרָהּ.

כְּשֶׁרָאֲתָה הָאָחוֹת אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה – אֲחָזוּהָ פַּחַד וְתִמָּהוֹן. מִיָּד שָׁבָה לְחֶדְרָהּ וְהֵבִיאָה תַּחְבּשֶׁת וְכֹהֶל. כְּשֶׁנִּקְּתָה אֶת הַזְּרוֹעַ מִן הַדָּם, נִרְאָה חֲתָךְ בַּבָּשָׂר בְּצוּרַת גַּרְעִין חִטָּה גָדוֹל.

וְכָל שֶׁשָּׁאֲלָה בִּדְבַר הַמַּעֲלָל הַמּוּזָר הַזֶּה, הֵשִׁיב לָהּ חִזְקִיָּה: אַחַר־כָּךְ אֲסַפֵּר לָךְ. וְתוֹךְ כְּדֵי חֲבִישָׁתָהּ אֶת הַפֶּצַע (בְּלֹא שֶׁתֵּרָאֶה בְּלִיטַת הַתַּחְבּשֶׁת בִּזְרוֹעוֹ) הָיָה חִזְקִיָּה מֵסִיחַ דְּבָרִים קַלִּים וּמְבַדְּחִים, כְּדֵי לְחַזֵּק רוּחָם שֶׁל הַחֲבֵרִים וְשֶׁל אֲחוֹתוֹ וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם כִּי לֹא הוּרַע לוֹ מִפִּצְעוֹ.

מִן הַיּוֹם הַהוּא וְאֵילַךְ גָּדְלָה חֲשִׁיבוּתוֹ וְנִתְעַלָּה כְּבוֹדוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה בּעֵינֵי שְׁנֵי חֲבֵרָיו לְאֵין עֲרוֹךְ.

ז

עָבְרוּ אַךְ כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים – וּמִכָּל אוֹתָהּ דְּקִירָה לֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא צַלֶּקֶת קְטַנָּה אֲדַמְדַּמָּה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה וּמַזְכֶּרֶת גְּדוֹלָה וְרַבַּת־חֲשִׁיבוּת בְּעוֹלָמוֹ.

עַכְשָׁיו גָמְרוּ אֹמֶר, הוּא וַחֲבֵרָיו, שֶׁרָאוּי לִגְמוֹר אֶת הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי – הַמַּעֲבָר עַל גֶּשֶׁר־קֶרֶשׁ. (אָמְנָם, עֲדַיִן נִסְָּיוֹן הַדְּהִירָה עַל פִּרְדָּה תָּלוּי וְעוֹמֵד, אֲבָל, סָבְרוּ, נִסָּיוֹן זֶה מִן הַקָּלִים הוּא וּבְכָל שְׁעַת כּשֶׁר אֶפְשָׁר “לִגְמוֹר” עִמּוֹ).

אוּלָם דְּבַר הַנִסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי הָיָה מַעֲסִיק אֶת שְׁלָשְׁתָּם יָמִים רַבִּים. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁיָּרֵא חִזְקִיָּה לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ. כְּלָל לֹא. הַכֹּל יָדְעוּ, שֶׁלֹּא פַּעַם כְּבָר עָבַר חִזְקִיָּה עַל גְּשָׁרִים־קְרָשִׁים כָּאֵלֶּה. אֶלָּא הַקּשִׁי הָיָה בַּתְּנָאִים שֶׁקָּבְעוּ הַגִּבּוֹרִים: גֹּבַהּ כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וְרֹחַב – שֵׁשׁ־שֶׁבַע אַמּוֹת. שֶׁכֵּן, אִם מָצְאוּ בְּאֵיזוֹ חָצֵר גֹּבַהּ מַתְאִים – לֹא הָיָה הָרֹחַב מַתְאִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ: הָרֹחַב מַתְאִים – אֲבָל הַגֹּבַהּ חָסֵר.. וְאַף אֵלּוּ הָיוּ מוֹצְאִים אֶת שְׁנֵיהֶם – מֵאַיִן יִמָּצֵא לָהֶם קֶרֶשׁ אָרֹךְ שֵׁשׁ־שֶׁבַע אַמּוֹת? וְאַף אִם יִמָּצֵא לָהֶם – הֵיאַךְ יִסְחָבוּהוּ לַגַּגּוֹת? מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת? וַדַּאי יָנִידוּ רֹאשׁ אַחֲרֵי חִזְקִיָּה, שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ. וְלֵךְ סַפֵּר לָהֶם, שֶׁזָּקוּק הוּא לְכָךְ, לְמַעַן הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי. וּבֵינְתַּיִם – כָּבְדָה עַל חִזְקִיָּה וְעַל חֲבֵרָיו צָרָה זוֹ, שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה בַּסֵּפֶר.

וּבְצָרָה זוֹ הָיוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים מְסַיְּעִים לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. כִּמְעַט יוֹם יוֹם הָיוּ שְׁנֵיהֶם מְשׁוֹטְטִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, נוֹשְׂאִים עֵינַיִם לַמְּרוֹמִים, כְּלוֹמַר: לַגַּגּוֹת, תָּרִים וּמְחַפְּשִׂים הֵיכָן מָצוּי בִּנְיָן חָדָשׁ? הֵיכָן אֶפְשָׁר לִמְצוֹא מָקוֹם מֻצְלָח?

בֵּין כָּךְ וְכָךְ גִּלּוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים בְּחִפּוּשֵׂיהֶם מָקוֹם נָאֶה לַתַּכְלִית הַנִּרְצָה: בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת הָרְחוֹקוֹת, סָמוּךְ לַסַּרַאיָה (בֵּית הַמֶּמְשָׁלָה) בָּרֹבַע הַמֻּסְלְמִי, הָיְתָה חָצֵר גְּדוֹלָה רַבַּת־שְׁכֵנִים. בֶּחָצֵר זוֹ הָיְתָה שְׂרוּעָה, בֵּין שְׁנֵי אֲגַפֵּי הַבִּנְיָן, גֶּפֶן גְּדוֹלָה, רַבַּת־דָּלִיּוֹת, עַל שִׂבְכַת קוֹרוֹת קְבוּעוֹת בְּצוּרַת שְׁתִי וָעֵרֶב. הַמָּקוֹם נִרְאֶה דַּי גָּבוֹהַּ. וְהָרֹחַב – כִּמְעַט מַתְאִים.

מִיָּד הֵבִיאוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה לִחִזְקִיָּה. בּוֹ בַּיּוֹם, עִם צֵאתָם מִן הַחֶדֶר, הָלְכוּ בִּמְרוּצָה לְאוֹתָהּ חָצֵר. בִּזְהִירוּת וּבַלָּאט הִתְחַמְּקוּ מֵעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים וְעָלוּ לַגָּג. עֶצֶם מַרְאֵה הַגֶּפֶן הָעַתִּיקָה, הַגְּדוֹלָה, הָרַעֲנַנָּה, הַשְּׂרוּעָה בִּמְרוֹמֵי גַגּוֹת, הִרְהִיבָה אֶת עֵינוֹ וְהִלְהִיבָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה.

מִיָּד הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁבֵּין הַדָּלִיּוֹת נִמְצָאִים רְוָחִים וְנִרְאוֹת הַקּוֹרוֹת: עַל הַקּוֹרוֹת (שֶׁהֵן צָרוֹת בְּהַרְבֵּה מֵהַקֶּרֶשׁ) אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ אֶת הָרֶגֶל וְלַעֲבוֹר מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

מִתּוֹךְ שֶׁשָּׂמַח הַרְבֵּה עַל הַמְּצִיאָה, לֹא דַּק כְּלָל לִמְדּוֹד אֶת הַגֹּבַהּ וְאֶת הָרֹחַב. הוּא נִתְמַלֵּא עֲלִיצוּת לְעֶצֶם הַמַּעֲבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא. מִיָּד הִתְחִיל צוֹעֵד בִּזְהִירוּת בֵּין רְוָחֵי הַקּוֹרוֹת. בְּקַלּוּת עָבַר אֶת “חֲצִי הַדֶּרֶךְ”. אוּלָם שָׁם הִרְגִּישׁ שֶׁקּוֹרָה אַחַת כְּמוֹ חוֹרֶקֶת וְנֶאֱנַחַת מִתַּחַת לְרַגְלוֹ אֲנָחָה־חֲרִיקָה מִתּוֹךְ זִקְנָה. מִיָּד עָבַר לְמִשְׁבֶּצֶת אַחֶרֶת, וְאַף זוֹ נִרְאֲתָה רְפוּיָה וּנְבוּבָה; וְעוֹד שֶׁהִסְפִּיק לַחֲזֹר בּוֹ – נָפְלָה הַקּוֹרָה בָּאַדִּיר, וְעִמָּהּ חִזְקִיָּה. הוּא נָפַל וְיָשַׁב עַל עַכּוּזוֹ: הַגֹּבַהּ הָיָה רַק כְּחֲמֵשׁ אַמּוֹת.

מִקּוֹל הַמַּפָּל יָצְאוּ הַשְּׁכֵנִים, גְּבָרִים, נָשִׁים וָטָף, וְרָאוּ אֶת חִזְקִיָּה יוֹשֵׁב כְּמוֹת שֶׁנָּפַל. לְלֹא תְנוּעָה בְּגוּפוֹ, לְלֹא מִלָּה בִּלְשׁוֹנוֹ וּלְלֹא קוֹל בִּגְרוֹנוֹ. אַךְ עֵינָיו הָיוּ קְרוּעוֹת וּבוֹלְטוֹת.

הַחֲבֵרִים הִגִּידוּ לָאֲנָשִׁים בֵּן מִי הוּא הַיֶּלֶד. נְשָׂאוּהוּ עַל כַּפַּיִם כְּמוֹת שֶׁהוּא יוֹשֵׁב, דּוּמָם, נְטוּל כֹּחַ־הַדִּבּוּר. כָּךְ הוֹבִילוּהוּ אֶל בֵּיתוֹ. – –

וַיֵּהוֹם כָּל הַבַּיִת עָלָיו.

לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים, כְּשֶׁהִרְשׁוּ לִשְׁנֵי חֲבֵרָיו לָסוּר אֵלָיו, מְצָאוּהוּ שׁוֹכֵב פְּרַקְדָּן בְּמִטָּתוֹ. אֲבָל לְתִמְהוֹנָם וּלְשִׂמְחָתָם נוֹכְחוּ לִרְאוֹת, שֶׁהוּא עַלִּיז וְעֵר וּמַרְבֶּה שִׂיחָה כְּדַרְכּוֹ. וְהֵם, דַּוְקָא הֵם, הָיוּ כִּמְבֻיָּשִׁים וְעָנוּ קְטוּעוֹת עַל דְּבָרָיו.

בְּהֶמְשֵׁךְ שִׂיחוֹ אָמַר לָהֶם: בְּפַעַם אַחֶרֶת נִצְטָרֵךְ לְהָבִיא בְּעַצְמֵנוּ קֶרֶשׁ חָזָק. הַכֹּל חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּעֶצֶם יָדָיו, וְלֹא לִסְמֹךְ עַל הַמִּקְרֶה.

יוֹסֵף חָסוֹן אָמַר כְּמִשְׁתּוֹמֵם: הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב עַל פַּעַם אַחֶרֶת? אֲנִי אֵינִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ… לְעוֹלָם לֹא אֶעֱזֹר לְךָ בְּ"מַעֲבַר גֶּשֶׁר".

– וַאֲנִי – הוֹסִיף בֶּן־צִיּוֹן – לֹא אֶתֵּן לְךָ לָגֶשֶׁת לְדָבָר כָּזֶה.

– מַדּוּעַ? מַדּוּעַ? – הָיָה חִזְקִיָּה כְּמִתְחַנֵּן – כְּלוּם אַתֶּם הַלּוֹקִים וְהַסּוֹבְלִים? לָמָּה תִּתְרַעֲמוּ עָלַי?

– לָמָּה לְךָ עוֹד נִסְיוֹנוֹת? – טָעַן לְפָנָיו בֶּן־צִיּוֹן טַעֲנָה נִצַּחַת – הַרֵי אַתָּה כְּבָר גִּבּוֹר… מִי יֶלֶד גִּבּוֹר כָּמוֹךָ?

וַאֲנִי, חִזְקִיָּה, אוֹדֶה עַל הָאֱמֶת: הִסְכַּמְתִּי בְּלִבִּי לְדִבְרֵי בֶּן־צִיּוֹן: לָמָּה לִי עוֹד נִסְיוֹנוֹת הֲרֵי חֲבֵרַי עַצְמָם מְעִידִים וּמַגִּידִים כִּי גִבּוֹר אֲנִי!

א

יְלִיד יְרוּשָׁלַיִם אָנֹכִי. עַד הַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לְחַיַּי לֹא יָצָאתִי מִתְּחוּם יְרוּשָׁלַיִם. מַסָּעִי הָרִאשׁוֹן הָיָה לְיָפוֹ (תֵּל־אָבִיב טֶרֶם תִּהְיֶה אָז בָּאָרֶץ).

רְצוֹנִי לְסַפֵּר כָּאן עַל אוֹתוֹ מַסָּע. אֲבָל עָלַי לְהַקְדִים דְּבָרִים אֲחָדִים עַל בַּעַל הַמַּסָּע, כְּלוֹמַר: עַל עַצְמִי, שֶׁהֲרֵי, בְּעֶצֶם, כָּל מַסָּע אֵינוֹ אֶלָּא כִּקְלִפָּה שֶׁל הַפְּרִי, וְאִלּוּ הַפְּרִי עַצְמוֹ – הוּא הַנּוֹסֵעַ.

קֹדֶם כֹּל יֵשׁ לָדַעַת מַשֶׁהוּ מֵחַיֵּי הַיְלָדִים בִּכְלָל בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה – לִפְנֵי כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה.

נִרְאֶה כִּי לְדַעַת הַגְּדוֹלִים, הַהוֹרִים, הַמְלַמְּדִים, שֶׁבְּאוֹתָהּ תְּקוֹפָה, לֹא נִבְרְאוּ הַיְלָדִים אֶלָּא לִלְמֹד תּוֹרָה. לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, בַּ"חֶדֶר" וּבַבַּיִת, לִרְצוֹנָם וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָם, בֵּין שֶׁמְּבִינִים כָּרָאוּי מַה שֶּׁלּוֹמְדִים וּבֵין שֶׁאֵינָם מְבִינִים, וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיוּ לוֹמְדִים תָּמִיד, אוֹ לְפָחוֹת, שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בְּמָקוֹם אֶחָד.

וַהֲרֵי סֵדֶר יוֹמִי אֲנִי לְדֻגְמָה: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם – תְּפִלָּה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. אַחַר הַתְּפִלָּה אֲרֻחָה קַלָּה וּמִיָּד לַ"חֶדֶר". מֵהַבֹּקֶר עַד הַצָּהֳרַיִם יְשִׁיבָה בַּ"חֶדֶר". בַּצָּהֳרַיִם הַפְסָקָה לְשָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב בַּ"חֶדֶר" עַד לִפְנוֹת עֶרֶב. וְאַבָּא שֶׁלִּי זִכַּנִי בְּתוֹסֶפֶת יְשִׁיבָה: יָצָאתִי מִן הַ"חֶדֶר" לִפְנוֹת עֶרֶב – הָלַכְתִּי לְבֵיתוֹ הַפְּרָטִי שֶׁל הָרַבִּי לֵישֵׁב שָׁם עַד חֲשֵׁכָה, כְּדֵי שֶׁחָלִילָה לֹא אֶתָּפֵס לְמִשְׂחָק בְּאֵיזוֹ חֲבוּרַת יְלָדִים.

וַאֲנִי – בַּעֲיַת־תָּמִיד הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחִי: מַדּוּעַ אֵין אַבָּא נוֹתֵן לִי לְשַׂחֵק קְצָת לִפְנוֹת עֶרֶב עִם הַיְלָדִים? מַה מִּמֶּנּוּ יַהֲלֹךְ אִם אֲשַׂחֵק קְצָת? וְאָבִי, הֵן יוֹדֵעַ אָנֹכִי נְכוֹנָה, אָהוֹב יֶאֱהָבֵנִי מְאֹד וְיָקָר אֲנִי לוֹ מִכֹּל (אַגַּב, בֵּן יָחִיד הָיִיתִי לְהוֹרַי) אַךְ מִשּׁוּם מָה, בְּעִנְיָן זֶה, עִנְיָן הַמִּשְׂחָק, לְעוֹלָם אֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבָּא כְּדַעְתִּי. הוּא סָבוּר, שֶׁנּוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיְהֵא יוֹשֵׁב תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד וְאִלּוּ אֲנִי חָשׁ תָּמִיד בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרַי וּשְׁסָ"ה גִידַי, שֶׁנּוֹחַ לִי דַוְקָא לַהֲלֹךְ, לְדַלֵּג, לְטַיֵּל. הוּא סָבוּר, כַּנִּרְאֶה, שֶׁאֵין טוֹב לַיֶּלֶד מִמְּנוּחָה וַאֲנִי סָבוּר שֶׁאֵין טוֹב לוֹ מֵרִיצָה וּקְפִיצָה. כֵּן אוֹמֵר הוּא תָּמִיד, שֶׁמִּשְׂחֲקֵי הַיְּלָדִים הֵם הֶבֶל וָרִיק וַאֲנִי מוֹצֵא בָּהֶם תָּמִיד חֵפֶץ וָגִיל.

חִלּוּקֵי־דֵעוֹת אֵלּוּ בֵּין אָבִי וּבֵינִי, עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, לֹא בָּאוּ לְעוֹלָם לִידֵי הַכְרָעָה, כְּלוֹמַר: לְעוֹלָם עָמַד אָבִי עַל דַּעְתּוֹ וַאֲנִי – כָּל יוֹם וָיוֹם שִׂחַקְתִּי בְּכָל אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדִי.

וְאִם תֹּאמַר הָא כֵּיצָד? כְּלוֹמַר, אִם אָנוּס הָיִיתִי לָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם בַּ"חֶדֶר", בְּבֵית הָרַבִּי וּבְבֵיתִי – כֵּיצַד וּמָתַי יָכֹלְתִּי לְשַׂחֵק?

יֵשׁ לוֹמַר: גָּנַבְתִּי זְמַן. בְּשָׁעָה גְנוּבָה אַחַת, אוֹ בַּחֲצִי שָׁעָה, הָיִיתִי “הוֹפֵךְ עוֹלָמוֹת”, זֹאת אוֹמֶרֶת: הָיִיתִי מְשַׂחֵק כְּדֵי שִׁעוּר שָׁלשׁ־אַרְבַּע שָׁעוֹת.

כֵּיצָד גּוֹנְבִים זְמַן וְכֵיצַד עוֹשִׂים בַּזְּמַן הַגָּנוּב – אֵין זֹאת מֵעִנְיָנֵי הַפַּעַם. עַל כָּךְ אֲסַפֵּר אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת. עַתָּה דַי בַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי כְּדֵי לְהַסְבִּיר עַד כַּמָּה הָיִיתִי נָתוּן תָּמִיד בִּשְׁמִירָה, שֶׁהָיְתָה כְּעֵין שִׁבְיָה וְעַד כַּמָּה הָיִיתִי נִכְסָף תָּמִיד לְחֹפֶשׁ לְמֶרְחָב, לְמִשְׂחָק.

וְהִנֵּה בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָאֵלֶּה, נָפַל דָּבָר מֻפְלָא בְּעוֹלָמִי: נְסִיעָה לְיָפוֹ.

ב

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם נוֹסְעִים לְהֵתְרַחֵץ בְּיַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ בְּעִקָּר בִּימֵי “בֵּין הַמְצָרִים” (בֵּין י"ז בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב). וְהַנּוֹסְעִים הָיוּ עַל פִּי הָרֹב מִן הָאֲמִידִים כִּי הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה, בָּרַכֶּבֶת אוֹ בְּמֶרְכָּבָה, וּדְמֵי אַכְסַנְיָה הָיוּ עוֹלִים הַרְבֵּה. וְאָנוּ – יָדַעְתִּי לְמַדַּי – לֹא הָיָה חֶלְקֵנוּ בֵּין הָאֲמִידִים. לְפִיכָךְ הָיְתָה הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה בִּמְעוֹנֵנוּ לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת הַנְּסִיעָה.

אוּלָם דְּבַר־הַנְּסִיעָה עַצְמָהּ תָּבַע דִיּוּנִים אֲרֻכִּים וּמְמֻשָּׁכִים בְּבֵיתֵנוּ. מִתּוֹךְ דִּיּוּנִים אֵלּוּ הֻבְרַר, שֶׁמֵּחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס לֹא יוּכַל אַבָּא לְהַעֲבִיר לְיָפוֹ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לִשְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת. הַהוֹצָאוֹת רַבּוֹת וְהֵן לְמַעְלָה מִיכָלְתּוֹ. לְפִיכָךְ הֶחְלִיט אַבָּא, שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא יִסַּע לְיָפוֹ. דַּי לוֹ שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יֵהָנוּ מֵרַחֲצָה בַּיָּם. כֵּן הֶחְלִיט אַבָּא עַל עוֹד קִמּוּץ אֶחָד כִּלְאַחַר יָד וּכְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו. אוֹתוֹ קִמּוּץ נַעֲשָׂה… בִּי עַצְמִי. “הֵן לֹא יִתָּכֵן – אָמַר אַבָּא – שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַיֶּלֶד שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת מִתַּלְמוּד תּוֹרָה. הָיֹה לֹא תִהְיֶה כָּזֹאת”, לְפִיכָךְ גָּמַר אֹמֶר שֶׁאֲנִי אֶשָּׁאֵר עִמּוֹ וְיִשְׁלְחֵנִי רַק לְשָׁבוּעַ אֶחָד – הָאַחֲרוֹן – עִם אַחַד הַנּוֹסְעִים הַמַּכָּרִים.

וַדַּאי שֶׁהַחְלָטָה זוֹ הָיְתָה מָרָה לְחִכִּי כְּלַעֲנָה. אֲבָל, זְכוּרַנִי, מִיָּד הִתְעוֹדַדְתִּי בְּעַצְמִי וְנִחַמְתִּי אֶת עַצְמִי: אֵין כָּאן צָרָה גְדוֹלָה כָּל עִקָּר. רֵאשִׁית, קַיְמָא לָן: תָּפַסְתָּ מֻעָט – תָּפַסְתָּ. שֵׁנִית, מֶה הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִלּוּ גָּזַר אַבָּא, שֶׁאֵין עָלַי לְהִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה וְאֵין עָלַי לִנְסֹעַ כְּלָל? שְׁלִישִׁית, שָׁבוּעַ אֶחָד בְּלִי עַיִן מַשְׁגִּיחָה שֶׁל אַבָּא, שָׁקוּל בְּעֵינַי כַּעֲשָׂרָה שָׁבוּעוֹת עִמּוֹ. כִּי מַה טַעַם וּמָה עֹנֶג הָיוּ צְפוּיִים לִי בִּנְסִיעָה לְיָפוֹ עִם אַבָּא, שֶׁהָיָה קוֹשְׁרֵנִי עַל יָדוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

עַכְשָׁו – שַׁאֲנִי. מֻבְטְחַנִי בְּעַצְמִי, שֶׁבְּשָׁבוּעַ אֶחָד עָלוּל אֲנִי לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשִׁי בְּתַעֲנוּגוֹת כְּדֵי שֵׁעוּר חֹדֶשׁ שָׁלֵם.

וְאַדְרַבָּא, סִדּוּר זֶה נִרְאָה בְּעֵינַי כְּאשֶׁר גָּדוֹל מִדַּי, וְחָרֵד הָיִיתִי בְּנַפְשִׁי, שֶׁמָּא יִתְפַּכֵּחַ אַבָּא לְפֶתַע וְיִתְחָרֵט מֵהַבְטָחָתוֹ, וְאָז – הֵן יִמֹּג הַכֹּל כַּעֲנַן בֹּקֶר.

בְּקֹצֶר רוּחַ חִכִּיתִי לְאָשְׁרִי. וּבַיּוֹם הַמֻּבְטָח שְׁלָחַנִי אָבָּא עִם מִטְעָן קָטָן שֶׁל חֲפָצִים וּמִטְעָן גָּדוֹל שֶׁל אַזְהָרוֹת, מִצְווֹת וְהַתְרָאוֹת, שֶׁמִּיָּד בַּעֲלוֹתִי בָּרַכֶּבֶת הִשְׁלַכְתִּין מֵאַחֲרֵי גַבִּי.

ג

כֵּיצַד עָבְרָה עָלַי הַנְּסִיעָה בָּרַכֶּבֶת אֵינִי זוֹכֵר אֶלָּא מְעַט. אֲבָל זוֹכֵר אֲנִי שֶׁהָיִיתִי נָתוּן כָּל הַדֶּרֶךְ בְּקֹצֶר רוּחַ וּבְהִרְהוּרִים רַבִּים עַל הַיָּם. צִיר הִרְהוּרַי הָיָה הַיָּם. מַהוּ הַיָּם? מַה מַּרְאֵהוּ? מַה צּוּרָתוֹ? וּשְׁאֵלַת הַשְּׁאֵלוֹת: הֵיאַךְ מִתְרַחֲצִים בַּיַָּם? מִפִּי הַבְּרִיּוֹת שָׁמַעְתִּי שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּיָּם וּמִתְרַחֲצִים. הָא כֵּיצַד? הֵן – אוֹמְרִים – עָמֹק הַיָּם לְאֵין קֵץ וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּנֵי אָדָם עַל פְּנֵי תְהוֹם¹.

אֲנִי, שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָם מֵעוֹדִי, דִּמִּיתִי שֶׁתְּהוֹמוֹת הַיָּם מַתְחִילוֹת סָמוּךְ לַיַּבָּשָׁה בְּעֹמֶק גָּדוֹל. מִשִּׁפּוּעַ הַקַּרְקַע בִּשְׂפַת הַיָּם לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא שָׁמַעְתִּי.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְיָפוֹ בִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא שֶׁתַּרְאֶה לִי אֶת הַיָּם תֵּכֶף וּמִיָּד.

מִכֵּוָן שֶׁהָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם וְאֵין הוֹלְכִים לְהִתְרַחֵץ אֶלָּא לִפְנוֹת עֶרֶב, הֶעֱלוּנִי עַל גַּג הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית (הַבַּיִת הָיָה בַּיִת עַרְבִי סָמוּךְ לַיָּם), לְמַעַן אֶרְאֶה אֶת הַיָּם מֵרָחוֹק לְעֵת עַתָּה.

הַהַפְתָּעָה מִן הַמַּרְאֶה שֶׁלְּנֶגֶד עֵינַי, אֲשֶׁר מֵעוֹדִי לֹא יָכֹלְתִּי לְתָאֵר לִי בְּדִמְיוֹנִי, הָיְתָה כֹּה עֲמֻקָּה עַד שֶׁנֶּאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה. אֵינִי זוֹכֵר שֶׁדִּבַּרְתִּי אוֹ שֶׁשָּׁאַלְתִּי דָבָר. קָצְרָה לְשׁוֹנִי, כַּנִּרְאֶה, מִדַּבֵּר דָבָר.

אֲבָל זְכוּרַנִי יָפֶה, שֶׁכָּל כֻּלִּי הָיִיתִי נִדְהָם־נִדְכָּא. לֹא מִפַּחַד (הֵן רָחוֹק הָיִיתִי מִן הַיָּם), אֲבָל מוּל עָצְמַת הַמֶּרְחַבְיָה הַתְּכֻלָּה הַלָּזֹאת – קָטֹנְתִּי בְּעֵינַי מְאֹד. אֲנִי שֶׁכָּל יָמַי רָאִיתִי אֶת עַצְמִי כְּגִבּוֹר גָּדוֹל וְאַמִּיץ כֹּחַ (מִי לֹא יֵדַע בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם מַעֲלָלַי, תַּחְבּוּלוֹתַי וּגְבוּרוֹתַי?) נִתְבַּטַּלְתִּי כָּל כֻּלִּי לִפְנֵי הַיָּם. וְעוֹד זָכוּר אֲנִי: בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי גָמַרְתִּי אֹמֶר: לֹא, עִם הַיָּם לֹא יִהְיֶה לִי כָּל עֵסֶק… זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי… עַל כָּל פָּנִים שִׂמְחָה וָעֹנֶג לֹא אֶמְצָא בַּיָּם.

וּכְשֶׁלְּקָחוּנִי לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם – נִתְחַזֵּק וְנִתְאַמֵּת אוֹתוֹ רֹשֶׁם רִאשׁוֹן לְאֵין שִׁעוּר: גַּדְלוּת זוֹ, מֶרְחַבְיָה אַדִּירָה זוֹ, רִבּוֹא רִבּוֹאוֹת הַגַּלִּים, קֶצֶף הַמִּשְׁבָּרִים הָעַזִּים וּשְׁאוֹן הַמַּיִם הַכַּבִּירִים – מָה אֲנִי מוּל אֵלֶּה? מַה לִּי וּלְכָל אֵלֶּה?…

וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַשּׂוֹחִים וּמִשְׁתּוֹלְלִים בַּיָם – לֹא נִתְפַּס עִנְיָן זֶה בְּעֵינַי כָּל צָרְכּוֹ. כְּעֵין קַלּוּת דַּעַת (עַד סַכָּנַת אִבּוּד עַצְמָם לָדַּעַת) אוֹ כְּעֵין חֻצְפָּה יְהִירָה כְּלַפֵּי הוֹד רַחֲבוּתוֹ שֶׁל הַיָּם רָאִיתִי בְּמַעֲשֵׂה אֵלֶּה הַשּׂוֹחִים. אֲנִי – בִּקְהָלָם לֹא תָבוֹא נַפְשִׁי, בִּשְׂחִיָּתָם לֹא יֵחַד כְּבוֹדִי…

וְאוּלַי נָבְעוּ רְגָשׁוֹת כָּאֵלֶּה בְּקִרְבִּי בִּגְלַל הֱיוֹתִי יְלִיד יְרוּשָׁלַיִם, עִיר יְבֵשָׁה, דַּלַּת מַיִם, אֲשֶׁר לִפְרָקִים צְמֵאָה לְמֵי שְׁתִיָּה וּמֵעוֹלָם לֹא יָדְעָה זִלְזוּל בְּמַיִם. אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ – לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בַּטּוֹב בִּפְנֵי הַיָּם הַגָּדוֹל וּרְחַב־הַיָּדַיִם…

ד

אֲבָל עוֹד בִּהְיוֹתִי עַל הַגָּג בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה לְבוֹאִי לְיָפוֹ, מָשַׁךְ אֶת לִבִּי מֶרְחָב אַחֵר, לֹא גָדוֹל וְעָצוּם כַּיָּם. קָסַם לְעֵינַי מַרְאֶה חָדָשׁ וְנָעִים. זֶה הָיָה שֶׁטַח יָרֹק רַב־מִדּוֹת וְרַב־נֹעַם לִדְרוֹמָהּ שֶׁל יָפוֹ. (עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי: הַדֶּרֶךְ לְמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל).

– מַה שָּׁם? – שָׁאַלְתִּי אֶת הַנִּמְצָאִים לְיָדִי.

– אֵלּוּ “הַבַּאיַירַאס” (הַפַּרְדֵּסִים) שֶׁל יָפוֹ, מְקוֹם גִּדּוּלָם שֶׁל תַּפּוּזִים, לִימוֹנִים, לִימוֹנִים מְתוּקִים וְ"יוֹסֵף אֶפֶנְדִּים".

מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם מֶרְחָב יָרֹק, צָפוּף, מִשְׂתָּרֵעַ לָעַיִן עַד לְמֶרְחַקִּים, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא רָאִיתִי עֲצֵי פְּרִי הָדָר. מִיָּד הֶחְלַטְתִּי בְּנַפְשִׁי: יֵשׁ לָלֶכֶת שָׁמָּה, לִרְאוֹת, וּלְהִוָּדַע מַה טִּיבָם שֶׁל פַּרְדֵּסִים אֵלּוּ. אֲבָל לֹא גִלִּיתִי לְאִישׁ, גַּם לְאִמָּא, אֶת חֶפְצִי. מִן הַנִּסָּיוֹן יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֵין לְסַפֵּר לִגְדוֹלִים, עַל מַאֲוַיִּים שֶׁבְּלִבְּךָ מִשּׁוּם שֶׁהֵם, הַגְּדוֹלִים, תָּמִיד יַפְחִידוּךָ, יַזְהִירוּךָ וְיִמְנְעוּךָ מִמַּלֵּא אֶת חֶפְצֶךָ.

עוֹד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְבוֹאִי לְיָפוֹ, כְּשֶׁקָּמוּ בַּבֹּקֶר בְּנֵי הַבַּיִת לֵילֵךְ לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם, מֵאַנְתִּי לָקוּם וּלְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה עוֹד לִישֹׁן.

מִשֶּׁהָלְכוּ קַמְתִּי וְיָרַדְתִּי לָרְחוֹב. לֹא שָׁאַלְתִּי מֵאִישׁ אֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ הוֹלְכִים לַפַּרְדֵּסִים. לָמָּה לִי? הֵן רָאֹה רָאִיתִי בְּאֵיזֶה עֵבֶר נִמְצָאִים הַפַּרְדֵּסִים וְהֵן שִׂכְלִי עִמִּי לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ לָלֶכֶת בְּאוֹתוֹ הַכִּוּוּן עַד שֶׁאַגִּיעַ לְשָׁם.

וְכֵן הָיָה. מֵרְחוֹב לִרְחוֹב הִגַעְתִּי לַדֶּרֶך הַנְּכוֹנָה וְעַד מְהֵרָה יָצָאתִי אֶל דֶּרֶךְ רְחָבָה, דֶּרֶךְ חוֹלוֹת מַצְהִיבָה, שׁוֹמְמָה כִּמְעַט.

לֹא קַלָּה הַהֲלִיכָה בַּחוֹל. אַךְ לְעֻמַּת דַּרְכֵי יְרוּשָׁלַיִם הַקָּשׁוֹת, הַסַּלְעִיּוֹת, יֵשׁ בַּהֲלִיכָה בַּחוֹל הָרַךְ מִשּׁוּם חִדּוּשׁ.

מִזֶּה וּמִזֶּה, מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶךְ הָרְחָבָה, מִתְנַשְּׂאוֹת צַמְרוֹת הָעֵצִים שֶׁבְּתוֹךְ הַפַּרְדֵּסִים. אוּלָם גִּדְרוֹת שִׂיחֵי צָבָר לַפַּרְדֵּסִים מִזֶּה וּמִזֶּה – וְאֵין לְהִכָּנֵס פְּנִימָה (יֵשׁ וְעָבַרְתִּי לְיַד שַׁעַר־עֵץ רָחָב אַךְ סָגוּר).

אֲבָל שִׂיחֵי הַצַּבָר כְּשֶׁלְּעַצְמָם – עִנְיַן רַב בָּהֶם. פֹּה וָשָׁם מְבַצְבְּצוֹת, מִתְנוֹסְסוֹת צַבְּרוֹת לְאֵין מִסְפָּר וְהֵן גְּדוֹלוֹת, בְּשֵׁלוֹת, אֲדַמְדַּמּוֹת – תַּאֲוָה לְעֵינַיִם.

אֵין מַרְאֶה יָפֶה בָּעוֹלָם כְּמַרְאֵה פְּרִי בָּשֵׁל בָּאִילָן. רוֹאֶה אַתָּה שְׁלֵמוּת, גְּמִילָה, שֶׁכֵּן גָּמַר הַפְּרִי אֶת תַּפְקִידוֹ בָּעֵץ – וְאֵין הוּא חָסֵר דָּבָר אֶלָּא… קְטִיפָה. מֵאֵלֶיהָ מִתְבַּקֶּשֶׁת הַקְּטִיפָה. וְהַקְּטִיפָה מִן הָאִילָן בְּעֶצֶם יָדְךָ – כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת וְכַמָּה רְגָשׁוֹת נְעִימִים בָּהּ. אֵינָהּ דּוֹמָה טְעִימָה מִפְּרִי שֶׁמַּגִּישִׁים לְךָ, בְּבֵיתְךָ אוֹ בְּבֵית־אֲחֵרִים, לִטְעִימָה מִפְּרִי קָטוּף בְּיָדְךָ, שֶׁכֵּן זוּלַת הַטַּעַם שֶׁל הַפְּרִי הָרַעֲנָן, הֶחָדָשׁ, יֵשׁ בּוֹ גַּם טַעַם שִׂמְחָה, גַּם טַעַם תַּעֲנוּג וְגַם טַעַם נִצָּחוֹן: אַתָּה בְּעַצְמְךָ קוֹטֵף, בְּכֹחֲךָ וּמֵרְצוֹנְךָ אַתָּה זוֹכֶה בַּפְּרִי הַטּוֹב וְהָרַעֲנָן.

וְדוֹמֶה אֲנִי, שֶׁהַמְהַלֵּךְ עַל יַד עֵצִים טְעוּנִים פְּרִי בָּשֵׁל, כְּמוֹ תֹּאחֲזֵהוּ רוּחַ שִׁכָּרוֹן מֵחֲמַת שֶׁדַּעְתּוֹ בְּדוּחָה עָלָיו מִשִׁמְחַת הַצְּמִיחָה, מִצָּהֳלַת הַגְּמִילָה, מִפִּלְאַת הַבְּרִיאָה.

מִבְּשָׂרִי חָזִיתִי זֹאת.

הָיִיתִי מְשָׂרֵךְ דַּרְכִּי בֵּין הַחוֹלוֹת בְּלִי הֲפוּגָה. רֹאשִׁי זָקוּף אֶל עָל, אֶל רָאשֵׁי הַשִּׂיחִים, וְעֵינַי מְשׁוּכוֹת לַצַּבְּרוֹת הָרַבּוֹת. הוֹלֵךְ אֲנִי הָלוֹךְ וְהִסְתַּכֵּל, הָלוֹךְ וּבָחוֹן אֵילוּ מֵהֶן גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר, עָבוֹת וּמְבֻשָּׁלוֹת כָּרָאוּי. עָמַדְתִּי לְיַד שִׂיחַ – כָּאן שֶׁפַע רַב, מִשּׁוּפְרָא דְשׁוּפְרָא, אֵין גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת מֵאֵלּוּ.

דּוֹמֶה, לֹא קָשֶׁה כְּלָל לְקָטְפָן. אֲנַסֶּה. טִלְטַלְתִּי וְִנִעַרְתִּי אֶת הָעֲנָפִים (בִּזְהִירוּת, מִפְּנֵי הַקּוֹצִים הַגְּדוֹלִים!). “בְּרָצוֹן” וּבְקַלּוּת נָשְׁרוּ רַבּוֹת רַבּוֹת מִכָּל עֵבֶר. בָּחַרְתִּי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַמְשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר. אֲבִיאֵן הַבַּיְתָה וְאַעֲנִיק לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת, יִרְאוּ מַה יָּכוֹל אֶחָד כָּמוֹנִי לַעֲשׂוֹת.

אֵיכָה אֶשָּׂאֵן הַבַּיְתָה – וְאֵין לִי לֹא כְּלִי, לֹא סַל?

יֵשׁ עֵצָה. יֵשׁ לִי כַּפְתָּן. אֲנִי מֵרִים אֶת שׁוּלֵי הַכַּפְתָּן וַהֲרֵי כְּעֵין שַׂק. אֲנִי אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. סִדַּרְתִּין אַחַת לְאַחַת בְּשׁוּלֵי הַכַּפְתָּן, הֲרִימוֹתִי הַקָּצֶה – וּפָנִיתִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

הַמַּשָּׂא כָּבֵד בְּמִקְצָת, אֲבָל אֵין דָּבָר. כְּדַאי טֹרַח זֶה לְמַעַן הַתַּעֲנוּג הַצָּפוּי לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת וְלִי.

צָעַדְתִּי בְּדַרְכִּי בְּמֶרֶץ. שִׂמְחַת הַשָּׁלָל מְעוֹדֶדֶת אֶת הָאָדָם. קָדִימָה.

עַד מְהֵרָה מַרְגִּישׁ אֲנִי עֲיֵפוּת. הַחֹם גָּדוֹל. הוֹלֵךְ וְגָדוֹל. גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא. אֲנִי שָׁטוּף זֵעָה. לֹא רַק פָּנַי בּוֹעֲרִים, אֶלָּא גַם – מִשּׁוּם מָה – בְּכָל בְּשָׂרִי כְּעֵין תַּבְעֵרָה צוֹרֶבֶת, דּוֹקֶרֶת. מַה זֶּה? אֵין לְהָבִין. מַדּוּעַ יִדְקֹר הַחֹם? אִין זֹאת פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ תַּחַת שֶׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת, אֲבָל כַּחֹם הַזֶּה לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹדִי. וּבְכֵן, חוּשָׁה, הַרְחֵב צְעָדֶיךָ, מַהֵרָה.

אֲבָל כֹּה קָשֶׁה לְהָנִיעַ אֶת הָרַגְלַיִם. הַהֲלִיכָה בִּמְהִירוּת מַגְדִּילָה אֶת הַבְּעֵרָה בִּבְשָׂרִי. בְּעִקָּר צוֹרֶבֶת מְאֹד בִּטְנִי, גַּם יְרֵכַי, גַּם כָּל חָזִית גּוּפִי. מַה קָּרָה לִי? מַה לַּעֲשׂוֹת?

אֵין תַּקָּנָה. קָדִימָה. אַךְ אָבוֹא הַבַּיְתָה – אָנוּחַ וְיִרְוַח לִי.

אֲבָל הָעִיר עֲדַיִן רְחוֹקָה. אֵין לִרְאוֹת סִמָּן שֶׁל עִיר, בִּנְיָן, חֲנוּת, אוֹ סֻכָּה. כַּנִּרְאֶה הִרְחַקְתִּי מְאֹד מִן הָעִיר. לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בְּלֶכְתִּי כִּי כֹּה הִרְחַקְתִּי לֶכֶת.

קָשֶׁה הַמַּשָּׂא. מְאֹד קָשֶׁה. הַצְּרִיבָה בְּבִטְנִי וּבֵין רַגְלַי מַכְבִּידָה מְאֹד אֶת הַהֲלִיכָה. אֲנִי אָנוּס לָלֶכֶת מִתּוֹךְ כְּפִיפַת גַּב, בְּרַגְלַיִם מְפֻשָּׂקוֹת בְּמִקְצָת – מֵעֵין הֲלִיכַת־אַוָּז.

עָיַפְתִּי. עָיַפְתִּי. וְאֵין צֵל וְאֵין מַחְסֶה מְעַט לָפוּשׁ רֶגַע.

הַאֶזְרֹק אֶת מַשָּׂאִי, מַשָּׂא הַצַּבְּרוֹת, מֵעָלַי – וְיֵקַל לִי?

לֹא, לֹא תִּתָּכֵן כָּזֹאת. מַה יַּגִּידוּ בַּבַּיִת? נֶעֱלַמְתִּי חֲצִי יוֹם, יָגַעְתִּי, נִצְרַבְתִּי, שַׁבְתִּי יָגֵעַ עַד מָוֶת – וְיָדַי רֵיקוֹת מִכֹּל.

לֹא, לַפָּחוֹת יִרְאוּ אֶת הַצַּבְּרוֹת, יֵדְעוּ שֶׁהָיָה טַעַם וָחֵפֶץ וְתַכְלִית לַעֲמָלִי.

קָדִימָה, קָדִימָה, קָדִימָה. נְשִׁימָתִי קְצָרָה. קִלּוּחֵי זֵעָה נִגָּרִים עַל פָּנַי, עַל עוֹרִי, וְהֵם מַגְבִּירִים הַבְּעֵרָה, הַדְּקִירָה.

כְּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל קַל נִגְלוּ לְעֵינַי מֵרָחוֹק בִּנְיְנֵי הָעִיר, שֶׁכֵּן גַּם עֵינַי בַּעֲרוּ וְכָבְדוּ עָלַי מְאֹד.

בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתַי צָעַדְתִּי קָדִימָה. הִגַּעְתִּי לִרְחוֹב בֵּיתֵנוּ. עָלִיתִי. רַק דָּרְכוּ רַגְלַי עַל מִפְתַּן בֵּיתֵנוּ, הִפְשַׁלְתִּי אֶת שׁוּלֵי בִּגְדִי וְנָפְלוּ הַצַּבְּרוֹת. צְעָקָה פָּרְצָה מִפִּי כֹּל. תַּדְהֵמָה. מְבוּכָה, חֲרָדָה.

בְּרֹב זְהִירוּת הִפְשִׁיטוּ מֵעָלַי בְּגָדַי. אָז נִגְלְתָה צָרֶבֶת הַתַּבְעֵרָה שֶׁלָּהֲטָה בְּכָל גּוּפִי מֵאַלְפֵי הַקּוֹצִים הַדְּקִיקִים, הַזְּעַרְעֲרִים, וּמֵרֹב הַזֵּעָה. אִמָּא וְאַחְיוֹתַי גָעוּ בִּבְכִיָּה. וְגַם אֲנִי עִמָּן.

ה

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתִי עִם הַצַּבְּרוֹת וַדַּאי יִצְחַק לִי. יֶלֶד פֶּתִי, יֹאמְרוּ לִי. אֲבָל לֹא כָּל צוֹחֵק יִצְדַּק. אִלְמָלֵי נִתְנַסֵּיתִי אֲנִי וְשֶׁכְּמוֹתִי בָּרָעָה, לֹא הָיו יוֹדְעִים הָאֲחֵרִים, שֶׁבְּצַבְּרוֹת מְצוּיִים אַלְפֵי קוֹצִים דְּקִיקִים כָּאָבָק וְהֵם נוֹשְׁרִים מִכָּל מַגָּע קַל וְנִדְבָּקִים וְחוֹדְרִים בָּעוֹר.

אֲנִי לָמַדְתִּי זֹאת מִן הַנִּסָּיוֹן, בְּגוּפִי, בִּבְשָׂרִי. וְהַנָּכוֹן כִּי יִצְחֲקוּ הַצּוֹחֲקִים עַל אֵלֶּה שֶׁבְּנִסְיוֹנָם הַמַּר הֵיטִיבוּ וְהוֹעִילוּ לָרַבִּים?

הוּא, הָ"אָב־בֵּית־דִּין" שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הַדּוֹד חָכָם ר' יוֹסֵף אֲבִילָה, שֶׁנִּקְרָא בְּפִי נָשִׁים צַדְקָנִיּוֹת בְּשֵׁם “סֵפֶר־תּוֹרָה”, מִלֵּא בַּיָּמִים הָהֵם, יְמֵי הַיַּלְדוּת הַטְּהוֹרִים, חֲלַל לִבָּם שֶׁל רַבִּים מִבְּנֵי הָעֵדָה הַדַּלִּים, “הַנִּצְרָכִים”, הַנְּמַקִּים בְּדָחֳקָם וּבִיגוֹנָם, וְאֶת חֲלַל לִבִּי, אֲנִי הַקָּטָן, הַמּוּצָף וְגָדוּשׁ תְּמִיהָה וָפֶלֶא, חִידוֹת וּשְׁאֵלוֹת וּבְעָיוֹת כֹּה רַבּוֹת, כֹּה רַבּוֹת…

וּמִדֵּי עֲבוֹר “הַדּוֹד” עַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת הָעֲגוּמִים, הָעֲצוּבִים, הָיָה הָרְחוֹב כְּמִתְמַלֵּא אוֹרָה וְנֶחָמָה, וְגַם שֶׁקֶט וּבִטָּחוֹן; כָּל עוֹד הוּא מְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ אֶפְשָׁר לָשֵׂאת הַכֹּל וּכְדַאי לָשֵׂאת הַכֹּל…

וּצְבָא־הַיָּמִים הַקָּשִׁים, הָאֲפוֹרִים, הַחוֹלְפִים וְעוֹבְרִים עַל רָאשֵׁי בְּנֵי הָעֵדָה הַדַּלָּה כְּלַהֲקַת עוֹפוֹת שְׁחוֹרִים, זָרִים, הָעוֹשִׂים דַּרְכָּם, גֵּאִים וְדוֹמְמִים, בְּמֶרְחֲבֵי הַמְרוֹמִים הָאִלְמִים – יָמִים אֵלֶּה, הָיוּ כְּמוֹ נִמְתָּקִים מִפְּנֵי מַגַּע דְּבָרוֹ שֶׁל הָ"אָב־בֵּית־דִּין". “עֲצִירַת גְּשָׁמִים” כִּי תִהְיֶה, אוֹ “מִיתַת תִּינוֹקוֹת”, אִם “יֹקֶר הַשְּׁעָרִים” אוֹ נֶגֶף־מַחֲלוֹת – הִנּוֹ עוֹלֶה עַל הַדּוּכָן וּמַטִּיף אֲמָרָיו – תּוֹכֵחָה וְתוֹרַת מוּסָר לַקָּהָל הַנֶּעֱצָר בְּבֵית־הַתְּפִלָּה, וְטַעֲנוֹת “בַּעַל־דִּין” – דְּבָרִים כְּדָרְבוֹנוֹת וּמִשְׁפָּטִים כְּמַסְמְרוֹת – כְּלַפֵּי הָאָב הָרַחְמָן הַשּׁוֹכֵן בְּמִסְתְּרֵי חֶבְיוֹן עֻזּוֹ – לֵאמֹר: “לָמָּה ה' תַּעֲמֹד מֵרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה?”.

וּבַעֲמֹד לִפְנֵי הַדּוּכָן אוֹתָהּ הַדְּמוּת הַמְהֻלָּלָה, גְּבֹהַת הַקּוֹמָה, עֲטוּרַת הַזָּקָן הָרָחָב, כְּלוּלַת הַמִּצְנֶפֶת הָעֲגֻלָּה וּדְווּיַת הָעֵינַיִם הַטְּרוּטוֹת מִבְּכִי־קִינָה וִיגוֹן־הֶסְפֵּד – הָיָה דוֹמֶה כְּאִלּוּ רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִימֵי קְדוּמִים עוֹמֵד בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים, מַאֲשִׁים וְקוֹבֵל, מִתְרַפֵּק וּמִתְחַטֵּא לִפְנֵי רִבּוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל עֶלְבּוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַנִּרְדָּפִים, הַנִּרְמָסִים, הָאוֹבְדִים…

וְאִם בַּת־צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו הָיְתָה כֶּחָזוֹן יְקַר־מְצִיאוּת, הָיָה הַדָּבָר מוּבָן לְמַדַּי. אִמִּי – הָאִשָּׁה הַיְקָרָה וְהַמֻּפְלָאָה – בֵּאֲרָה לִי פַּעַם, לְעֵת מְצֹא, אֶת דְּבָרָה:

“אֶחָד כָּמוֹהוּ אֵינוֹ יָכוֹל לִצְחֹק. הוּא – אָבֵל. אָבֵל בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל. אִם כָּל יִשְׂרָאֵל שׁוֹכְחִים, הוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ… כָּל יִשְׂרָאֵל שׁוֹכְחִים אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָרַב… אֶת הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת… וְאֶת גָּלּוּת יִשְׂרָאֵל… הֵם שׁוֹכְחִים מֵחֲמַת צוֹק הָעִתִּים, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵרֹב רָעָה – אַךְ אִישׁ כָּמוֹהוּ אֵינוֹ מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהָאֲבֵלוּת”…

כָּךְ אָמְרָה אִמִּי. וְהָיוּ הַדְּבָרִים כֵּנִים וְנֶאֱמָנִים וְהָלְמוּ לִדְמוּת הָאָב־בֵּית־דִּין כַּהֲלוֹם פְּנִינֵי תַּשְׁבֵּץ לַעֲדִי־זָהָב.

וּבְשִׂימִי עֵינַי בּוֹ, בְּיִרְאַת יְקָר וּבְחֶרְדַּת תֹּם, בְּעָמְדִי בִּמְקוֹמִי לְצִדּוֹ שֶׁל רְחוֹב, עֵת עוֹבֵר הוּא שָׁקֵט בְּמַהֲלָכוֹ, זָקוּף וְיָשָׁר בְּקוֹמָתוֹ וּמַבָּטוֹ כְּמוֹ מֻפְנֶה לְעַצְמוֹ, לְתוֹכוֹ, הָיִיתִי אוֹמֵר אֶל נַפְשִׁי: אָכֵן טָרוּד הוּא תָדִיר “בָּזֶה”… בְּעֶלְבּוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל… בִּשְׁכִינָה שֶׁבַּגָּלוּת; מְהַלֵּךְ הוּא כָּל הַיָּמִים וְחוֹשֵׁב עַל זֶה… הוּא אֵינוֹ מַסִּיחַ אֶת דַעְתּוֹ מִזֶּה…

וּבְשָׁעָה שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִרְאוֹתוֹ בִּמְסִבַּת רַבָּנִים רַבַּת תִּפְאָרָה, כְּשֶׁבַּת־צְחוֹק מְרַחֶפֶת עַל שְׂפָתָיו, תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחַת חֻלִּין – דָּמְתָה בַּת־צְחוֹק זוֹ בְּפָנָיו כִּבְעֵת יְבַקְּעוּ לְפֶתַע קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ צוֹהֶלֶת חַשְׁרַת עָבִים אֲפוֹרִים בְּיוֹם סַגְרִיר עָגוּם.

וְשִׁבְעָתַיִם קָרְנוּ קִסְמֵי דְמוּתוֹ וְהֵאִירוּ אֶת סִתְרֵי הַנֶּפֶשׁ בְּיַלְדוּתָהּ, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לִי בִּמְרוּצַת יְמֵי הַיַּלְדוּת, כִּי עָנִי הוּא הָאָב־בֵּית־דִּין… אִמִּי אִשְּׁרָה אֶת פִּקְפּוּקִי בִּכְאֵב עָצוּר:

– כֵּן… “נִצְרָךְ” מְאֹד הוּא הַדּוֹד… וְהִיא נֶעֶנְתָה בְּתֻמָּתָהּ לְהָשִׁיב לִי עַל שְׁאֵלוֹתַי וַחֲקִירוֹתַי:

– הַאֵין הוּא לוֹקֵחַ “תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל”¹?

– הוּא לוֹקֵחַ רַק בְּעַד שְׁנֵי נְכָדָיו הַיְתוֹמִים, אַךְ לֹא לְמַעֲנוֹ. פְּעָמִים אֲחָדוֹת שָׁלְחוּ לוֹ מִן “הַכּוֹלֵל” וְהוּא הֶחֱזִיר אֶת הַכֶּסֶף.

– וּבִ"שְׁלִיחוּת" לֹא הָלַךְ? הֵן הַ"שְּׁלִיחִים" יֵשׁ לָהֶם כֶּסֶף – אֲנִי יוֹדֵעַ…

– פְּעָמִים אֲחָדוֹת הָיָה בִּשְׁלִיחוּת. אַךְ הוּא אֵינוֹ כַּאֲחֵרִים. אֲחֵרִים מְקַבְּלִים “אֲחוּזִים” וְהוּא לֹא לָקַח מֵעוֹלָם אֶלָּא “הוֹצָאוֹת”.

וּפַעַם יָדַעְתִּי: “הַרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן”² שָׁלַח לוֹ שְׁנֵי “נַאפּוֹלְיוֹנֶס” בְּשָׁמְעוֹ עַל דָּחֳקוֹ כִּי רַב, וְהוּא הֱשִׁיבָם לוֹ עַל־יְדֵי שְׁלִיחוֹ, וּבְבַת־צְחוֹק קַלָּה בִּקֵּשׁ לְהַגִּיד לְרֹאשׁ הָרַבָּנִים:

– הַאִם רְצוֹנוֹ לְסַלְּקֵנִי מִפֹּה? הֲרֵי כָּתוּב: שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה…

וְהָיְתָה עֲנִיּוּת זוֹ בְּעֵינַי עֲטוּיָה הוֹד וּפְאֵר וְגֹדֶל־לֵבָב יוֹתֵר מִכָּל הַגַּדְלוּת וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל גְּבִירֵי הָעֵדָה.

וְאָז בַּיָּמִים הָהֵם, הִכְנִיס הָאָב־בֵּית־דִּין לְחֻפָּה אַחַת מִנֶּכְדּוֹתָיו, יְתוֹמָה מֵאָב, זוֹ הַחֲמוּדָה, הַקַּטְנוֹנָה, אֲשֶׁר נֹפֶת חֵן יִזְּלוּ שִׂפְתוֹתֶיהָ וּמֶתֶק מְזֻקָּק וְאוֹר־חַיִּים נִפְלָא יִשְׁכְּנוּ בְּמַבָּטֵי עֵינֶיהָ. (הִיא וְאִמָּהּ הָאַלְמָנָה גָּרוּ בְּחֶדֶר קָטָן בִּשְׁכֵנוּת קְרוֹבָה לַחֲצֵרֵנוּ).

וְלֹא נֶעֱלְמָה מִמֶּנִּי, הַקָּטָן, כָּל פָּרָשַׁת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁל “הַכְנָסַת־כַּלָּה”, אֲשֶׁר יָדַע הַ"סֵּפֶר־תּוֹרָה", עֲדֵי הִשִּׂיגוּ יָדָיו הָרֵיקוֹת לֶאֱסֹף אֶת הַיְתוֹמָה לְחֻפָּה בְּמִדָּה וּבִמְשׂוּרָה, בְּטִפִּין שֶׁל מֹהַר וּמַתָּן וְצָרְכֵי חֻפָּה וְהוֹצָאוֹת סְעוּדָה…

מִמְּקוֹם מְגוּרָיו מִחוּץ לָעִיר פָּקַד רַבּוֹת לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה אֶת מְעוֹן הָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמָה, סִדֵּר וְעָרַךְ אֶת כָּל הַנָּחוּץ – וְהָלַךְ בְּשָׁעָה מְאֻחָרָה אֶל בֵּיתוֹ הָרָחוֹק.

וְאוֹתוֹ חוּט שֶׁל חֶסֶד וָהוֹד, שֶׁהָיָה מָתוּחַ בִּדְמוּתוֹ הַיְקָרָה שֶׁל הַ"סֵפֶר־תּוֹרָה" אֶל לִבִּי – שֻׁזַּר וְטֻוָּה, הָדֵק הֵיטֵב עִם אוֹתוֹ הַחוּט שֶׁל אַהֲבָה וְחִבָּה, אֲשֶׁר יָדַע לִבִּי אֶל הַשְּׁחַרְחֹרֶת הַנָּאוָה בּוּקַאס הַיְתוֹמָה, וַאֲשֶׁר (בְּסוֹד כָּמוּס וְחָתוּם עִם לִבִּי!) נְשַׁקְתִּיהָ וְחִבַּקְתִּיהָ בְּדִמְיוֹנִי שֶׁבַע בַּיּוֹם, מִדֵי רְאוֹתִי אוֹתָהּ בָּרְחוֹב, אוֹ בֶּחָצֵר, אוֹ בַּבָּיִת. כֹּה “אָהַבְתִּיהָ” שְׁתֵּי שָׁנִים תְּמִימוֹת, בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית וְהָעֲשִׂירִית לְחַיָּי… אַךְ לְמַעַן סִדּוּרָהּ וּלְשֵׁם תִּקּוּן חַיֶּיהָ – וִתַּרְתִּי בְּלִבִּי וִתּוּר שָׁלֵם וְנֶאֱמָן עַל אַהֲבָתִי… (הֵן יָדַעְתִּי: אִם תִּהְיֶה “אֵשֶׁת אִישׁ” אָסוּר לִי לְהַרְהֵר בָּהּ…) עַל כֵּן, בְּנֶפֶש מְנֻחָמָה וּבְרָצוֹן מְפֻיָּס הִקְרַבְתִּי “קָרְבָּן” אַהֲבָתִי זוֹ – לְמַעֲנָהּ.

יוֹם־הַחֻפָּה הָיָה יוֹם רְבִיעִי. וְזָכֹה לֹא זָכִיתִי לִהְיוֹת בַּחֻפָּה. הַ"כּוּתֵב" (הַ"חֶדֶר") הַזָּעוּם הָיָה בְּעוֹכְרָי. הַ"חָכָם", הָרַבִּי, לֹא נָתַן אוֹתִי לַעֲזוֹב אֶת הַ"חֶדֶר". וַאֲנִי מַה נִּכְסַפְתִּי לִרְאוֹת אֶת חֶמְדַּת לִבִּי בְּיוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ. עַד מָה הָיִיתִי מַעֲנִיק לוֹ אִלּוּ נִתָּן לִי לָשִׂים עֵינִי בָּהּ בִּשְׁעַת הַחֻפָּה! אַךְ נֶאֱלַץ הָיִיתִי לְהָזִין עֵינַי מִמֶּנָּה בַּחֲטִיפָה בִּימֵי הַחֲתֻנָּה, בְּעִתּוֹת בֹּקֶר, לִפְנֵי לֶכְתִּי לַחֶדֶר, וּבָעֶרֶב, לִפְנֵי הִכָּנְסִי הַבַּיְתָה… וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא תִּקְוָה אַחַת לְמַלֵּא אֶת חֶפְצִי לַחֲזוֹת שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּנֹעַם זִיוָהּ – בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּשָׁבוּעַ הַחֲתֻנָּה.

בְּאוֹתוֹ יום שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם נֶאֱבַקְתִּי וְנִלְחַמְתִּי עִם כָּל הַפְּגָעִים וּמַרְעִין בִּישִׁין, שֶׁעָמְדוּ עַל דַּרְכִּי בִּשְׁעוֹת הַהֲכָנָה לְצָרְכֵי שַׁבָּת, שֶׁהָיוּ מֻטָּלִּים עָלַי – כְּדֵי לָלֶכֶת מִבְּעוֹד יוֹם אֶל חֲצַר הַחֲתֻנָּה.

וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הֶחָתָן יוֹצֵא לִרְחוֹב לְעִנְיַן קַל דִּמִּיתִי, כִּי עַתָּה תִּהְיֶה הִיא לְבַדָּהּ וַאֲנִי אוּכַל לִרְאוֹתָהּ מִקָּרוֹב… בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה… רְאִיַּת־פְּרִידָה… פְּרִידַת שְׁתִיקָה וְעֶצֶב אִלֵּם…

מְרֻחַץ וְלָבוּשׁ חֲלִיפַת שַׁבָּת בָּאתִי אֶל הֶחָצֵר וְעָלִיתִי בַּמַדְרֵגוֹת כִּמְהַלֵּךְ לְתֻמִּי. אַנְשֵׁי הַבַּיִת הָיוּ עֲסוּקִים וּטְרוּדִים בִּגְמַר צָרְכֵי שַׁבָּת שֶׁל הַחֲתֻנָּה. עַתָּה וַדַּאי אֶפְגְּשֶׁנָּה לְבַדִּי. קָרַבְתִּי לְאִטִּי לְפֶתַח הַחֶדֶר שֶׁל הַחֻפָּה – וְהִנֵּה דָּפַק לִבִּי כְּהֹלֶם פָּעַם… עַל יַד שֻׁלְחָן נָמוּךְ יוֹשֶׁבֶת הַכַּלָּה, זוֹהֶרֶת בְּשִׂמְלַת מֶשִׁי צְחוֹרָה, וְעַל יָדָהּ יוֹשֵׁב הוּא, הַ"סֵּפֶר־תּוֹרָה", לָבוּשׁ גְּלִימָתוֹ הַהֲדוּרָה וְהַזַּכָּה, וְהֵם – עֵינַי לֹא יַתְעוּנִי – הֵם מְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים!…

הִבְלַגְתִּי רֶגַע עַל מְבוּכָתִי וְהִסְתַּכַּלְתִּי נְכוֹחוֹת: הוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ אֶת הַ"כֹּמֶר" וְאֶת הָ"עַלְמָה" וְעוֹד קְלָף, וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת עֲמֻקּוֹת בִּקְלָפֶיהָ… בַּת־צְחוֹק גְּלוּיָה, כְּבַת־צְחוֹק חֻלִּין, הָיְתָה מְסֻמָּנָה בִּפְנֵי שְׁנֵיהֶם, בִּזְקָנוֹ שֶׁ"יּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" וּבְחֶלְקַת לְחָיֶיהָ הַוְּרֻדִּים, כְּאֵלֶּה הַיּוֹשְׁבִים בְּסוֹד מְשַׂחֲקִים עַלִּיזִים בְּבָתֵּי הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר בָּרְחוֹב.

וְהֵם – גַּם לֹא שָׁעוּ אֵלַי וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בִּי כָּל עִקָּר… כֹּה הָיוּ נְתוּנִים־שְׁקוּעִים, עַלִּיזֵי־לֵב בְּמִשְׂחָק…

חָשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדִי… וְהַקַּרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלַי כְּמוֹ הִתְמוֹטֵט… חָמַקְתִּי לְאִטִּי וּפָנִיתִי לַאֲחוֹרַי… נִכְלַמְתִּי וְחָשַׁשְׁתִּי כִּי יַרְגִּיש הוּא בִּי בִּרְאוֹתִי אוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָה…

בְּלֹא יוֹדְעִים שַׁבְתִּי אֶל בֵּיתִי. כְּאוֹבֵד דֶּרֶךְ בִּישִׁימוֹן עָמַדְתִּי מַשְׁמִים בְּפִנַּת הַבַּיִת. מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר? הוּא יִגְאַל יָדָיו בִּקְלָפִים?… וּבְעֶרֶב שַׁבָּת?… וְעִם אֵשֶׁת אִישׁ?… הֲגַם אֶחָד כָּמוֹהוּ תִּמְעַד רַגְלוֹ בַּסֵּתֶר, בְּצִנְעָא, בְּלֹא עֵין רוֹאִים – וְיִקְטֹף מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת וְיֹאכַל?…

– “אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא”… “אִין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא” – בִּקַּשְׁתִּי לְנַחֵם אֶת נַפְשִׁי בִּפְסוּקִים מִן הַמּוּכָן…

אַךְ לִבִּי הָמָה עוֹד בַּמִּסְתָּרִים: רִגְשֵׁי הַיַּלְדוּת נֶאֱבְקוּ לְבָרֵר לְעַצְמָם אֶת הַסִּבּוּךְ: אָמְנָם, אוֹתוֹ נָכוֹן אֲנִי לְזַכּוֹת… אוֹתוֹ יָכוֹל אֲנִי לְהַצְדִּיק… – “אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא”… לוֹ לֹא יֹאבַד דָּבָר… אַךְ לִי אָבַד הַכֹּל… אִם גַּם הוּא כְּכָל הָאָדָם – מַה נִּשְׁאַר לִי?… מַה נִּשְׁאַר לְכָל יִשְׂרָאֵל?… וּמִי נִשְׁאַר לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ?… וְהָיָה כְּמוֹ נָגוֹז לְפֶתַע כָּל טַעֲמָם שֶׁל הַחַיִּים וּמַרְאִיתָם – כְּסֵפֶר־תּוֹרָה פָּסוּל הַמֻּנָּח בַּפִּנָּה בִּגְנִיזָה…

אִמִּי, כַּנִּרְאֶה, הִרְגִּישָׁה – מִבְּלִי דַּעְתִּי אֲנִי אֶת נַפְשִׁי – כִּי דְבַר יָגוֹן נָפַל אֶל לִבִּי.

– מַה לְּךָ כִּי תַעֲמֹד כָּךְ? – שָׁאֲלָה בַּחֲרָדָה.

רֶגַע אֲחָזַתְנִי בֶּהָלָה וָאֶהְיֶה כְּכוֹשֵׁל וְאוֹבֵד עֵצוֹת… אַךְ מִיָּד גָּמַרְתִּי בְּנַפְשִׁי לְבַקֵּשׁ מִקְלָט לִי בְּכַנְפֵי אִמָּא הַטּוֹבָה…

– הוּא, “הַדּוֹד” ח"ר יוֹסֵף – אָמַרְתִּי רְטֵט – מְשַׂחֵק בִּקְלָפִים… עִמָּהּ… עִם הַכַּלָּה…

– כֵּן? אַשְׁרָיו. תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה תָּגֵן עָלֵינוּ… הֶהָיִיתָ שָׁם וְרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ?…

– כֵּן, בְּעֵינַי מַמָּשׁ…

– אַשְׁרֶיךָ… גַּם זֹאת זְכוּת… לֹא דָבָר קַל הוּא…

– מַה? – דּוֹבַבְתִּי תָּמֵהַּ שִׁבְעָתַיִם…

– כִּי “סֵפֶר־תּוֹרָה” כָּמוֹהוּ יִמְחַל עַל כְּבוֹדוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת הַכַּלָּה…

“שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה” – הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי – אָכֵן, יָדַעְתִּי, כִּי מִצְוָה רַבָּה הִיא… אֲבָל כֻּלֵּי הָאי? עַד כְּדֵי כָּךְ?… לֹא נָהִיר לִי… וְהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים אֶל אָזְנִי כְּדִבְרֵי גֻזְמָה הַנִּשְׁמָעִים וְאֵינָם מִתְקַבְּלִים…

עָמַדְתִּי וְטָעַנְתִּי צְנוּעוֹת וּנְכוֹחוֹת לְאָזְנֵי אִמָּא:

– אֲבָל… בִּקְלָפִים… וּבְעֶרֶב שַׁבָּת… וְאֵשֶׁת־אִישׁ… וְהוּא גַּם צוֹחֵק וְעָלִיז כְּמוֹ אֵלֶּה הַמְשַׂחֲקִים בְּ…

– אֲבָל, בְּנִי, – אָמְרָה אִמִּי קַלּוֹת וְטוֹבוֹת – הוּא מְשַׂחֵק עִמָּהּ לְהַשְׁכִּיחָהּ לְעֵת כָּזוֹ מֵחֶסְרוֹן אָבִיהָ… לְבַל תַּרְגִּישׁ כִּי יְתוֹמָה הִיא… מִי כָּמוֹהוּ יוּכַל לְרַפֵּא לְבַב יָתוֹם?… וְאִם יָדָיו רֵיקוֹת מֵהַעֲנִיק לָהּ מַתָּת וְנָדָן – נָתוֹן יִתֵּן לָהּ מִקְּדֻשָּׁתוֹ, מִתּוֹרָתוֹ… כַּאֲבִי יְתוֹמוֹת וְדַיָּן אַלְמָנוֹת בַּמְּרוֹמִים כֵּן הוּא לִבְנֵי הָעֵדָה – יִנּוֹן שְׁמוֹ לָעַד…

– דַּע לְךָ, בְּנִי, – הוֹסִיפָה אַחַר רֶגַע – שָׁעָה זוֹ שֶׁל מִשְׂחָק בְּעֵת חֲתֻנָּתָהּ תְּהֵא שְׁמוּרָה בְּלֵב הַיְתוֹמָה כָּל חַיֶּיהָ כְּ"אשֶׁר עֶלְיוֹן", וְהוּא, הַצַּדִּיק, קוֹנֶה שׁוּב אֶת עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, כַּאֲשֶׁר יִקְנֶה לְעַצְמוֹ מִפַּעַם לְפַעַם.

לְרַפֵּא לֵב שָׁבוּר שֶׁל יְתוֹמָה – כֵּן, זֶה מוּבָן לִי. אָז שָׁקְטוּ סַרְעַפַּי בְּקִרְבִּי. מַבַּט־תּוֹדָה, שָׁקֵט וְנִרְגָּע, נָח מֵעֵינַי עַל פְּנֵי אִמִּי.

וְאָז כְּמוֹ נִגְלְתָה לְעֵינַי בַּת־צְחוֹקוֹ שֶׁלּוֹ בְּשְׁעַת הַמִּשְׂחָק בְּאוֹר אַחֵר. אָכֵן זוֹ הָיְתָה בַּת־צְחוֹק שֶׁל אשֶׁר עֶלְיוֹן: לְרַפֵּא לֵב יְתוֹמָה…