(אַגָּדָה)

לעלמה רחל מוגרבי בהוקרה

א    🔗

בִּימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ, רַק שָׁנִים אֶלֶף אַחֲרֵי הֱיוֹת הַמַּבּוּל עַל הָאָרֶץ, מָלַךְ בְּאֶרֶץ הֹדּוּ הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר נֶרַדִּי, הוּא נֶרַדִּי, אֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה בְּהָרְגוֹ אֶת הַתַּנִּין הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּיָּם. וַתִּוָּלֵד לַמֶּלֶךְ לְעֵת זְקוּנָיו בִּתּוֹ הַיְחִידָה וִירָנׇה – לֵאמֹר: זֶה אָשְׁרִי. וְיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת בִּתּוֹ אַהֲבָה עַזָּה וַעֲמֻקָּה. וְלֹא הָיְתָה כְּוִירָנָה יַלְדָּה יָפָה בְּכָל אַרְצוֹת הֹדּוּ הַגְּדוֹלוֹת וְהַרְחָבוֹת. יָדוֹעַ יָדְעוּ כָּל שִׁבְטֵי הַמְדִינָה, כִּי אֱלֹהֵי הֹדּוּ הַטּוֹבִים, אֱלֹהֵי הַשֶּׁפַע וְהֶהָדָר, הִפְלִיאוּ אֶת חַסְדָּם עִם הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי בְּחִיר לִבָּם, וַיַּעֲנִיקוּ לְיַלְדָּתוֹ הַיְחִידָה אוֹצְרוֹת חֵן וָיֹפִי לְאֵין חֵקֶר, כִּיפִי הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר לְיַעֲרוֹת וּלְשַׂדְמוֹת הַמּוֹלֶדֶת רַבֵּי־הַהוֹד, וְגַם לֵב רָחָב לִמְאֹד וּבִינָה עֲמֻקָּה כַּיָּם אָצְלוּ לָהּ, כַּאֲשֶׁר אָצְלוּ לִבְנֵי הָאֵלִים הַשּׁוֹכְנִים בְּרוּם הָרֵי הַהִימָלָיָה. וַתְּהִי וִירָנָה הַיַּלְדָּה חֶמְדַּת כָּל עַמָּהּ, וְיָפְיָהּ וּבִינָתָהּ נוֹדְעוּ לְגָאוֹן וְלִתְהִלָּה בְּכָל הָאָרֶץ.

אֶפֶס כִּי קִנְנָה בְּלֵב הַיַּלְדָּה רוּחַ עַצֶבֶת כָּל הַיָּמִים, וִיָגוֹן סֵתֶר הִקְדִּיר לָרֹב אֶת אוֹר עֵינֶיהָ הַקּוֹסְמוֹת בְּנָגְהָן. נַפְשָׁהּ לֹא חָשְׁקָה בְּשַׁעֲשׁוּעֵי חַבְרוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת, בְּנוֹת הַשָּׂרִים וְהַנְּגִידִים אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, וַתַּעֲמֹד מִנֶּגֶד לְכָל מִשְׂחֲקֵיהֶן.

וְלֹא רָפְתָה מִמֶּנָּה מְצוּקָתָהּ, זוֹ הָרוּחַ הַנְּכֵאָה, גַּם בִּגְדֹל הַיַּלְדָּה וּתְהִי לְנַעֲרָה חֲמוּדָה וְיִקְרַת־חֵן, כְּכָל אֲשֶׁר גָּדְלָה וְהוֹסִיפָה חָכְמָה וְדַעַת כֵּן תְּקָפָתָהּ הָרוּחַ הָרָעָה, וְתִּשְׁקַע גַּלְמוּדָה וַעֲגוּמָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ וּבְהִרְהוּרֶיהָ עִתִּים רַבּוֹת – פַּעַם בֵּין קִירוֹת חֶדְרָהּ וּפַעַם בֵּין צִלְלֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר בְּגַן חֲצַר הַמַּלְכוּת.

וַיְהִי גּוֹרַל וִירָנָה הָאֲהוּבָה לְיָגוֹן וּלְמַכְאוֹב בְּלֵב הַמֶּלֶךְ. וּתְהִי זֹאת דַּאֲגָתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּימֵי זְקוּנָיו.

ב    🔗

וַיְהִי בִּהְיוֹת וִירָנָה כְּבַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה – וַחֲתָנִים רַבִּים, בְּנֵי מְלָכִים וְרוֹזְנִים, בַּחוּרֵי חֶמֶד נָאִים, בָּאוּ פַּעַם בְּפַעַם מִקְּצוֹת הָאָרֶץ לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ; כִּי שָׁמוֹעַ שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר יָפְיָהּ, הַמְּהֻלָּל וְהַנִּשָּׁא בְּפִי כֹּל, וְגַם חָכְמָתָהּ וּבִינָתָהּ נוֹדְעוּ לָרֹב בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים.

אַךְ וִירָנָה הַיָּפָה לֹא הִטְּתָה אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם, וְתָּשֶׁב תָּמִיד אֶת פְּנֵיהֶם רֵיקָם, כִּי לֹא שָׂמָה אֶל לִבָּהּ לִבְחֹר בְּאִישׁ מִכֹּל וָכֹל, בִּהְיוֹתָהּ נְתוּנָה כְּמֵאָז, לְמַחְשְׁבוֹתֶיהָ הָרַבּוֹת.

וַיְהִי הַחֹק בִּמְדִינַת הֹדּוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם – כִּי לֹא תֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמְלוּכָה אִשָּׁה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ.

וַתְּהִי דַּאֲגַת הַמֶּלֶךְ אוֹכֶלֶת כָּעַשׁ בְּסֵתֶר לִבּוֹ כָּל הַיָּמִים, בְּחָשְׁבוֹ כִּי מָנוֹעַ מָנְעוּ הָאֵלִים בֶּן־זוּג מִבִּתּוֹ, יַעַן הֱיוֹתוֹ זָר לְכִסֵּא הַמְלוּכָה (כִּי לֹא מִצֶּאֱצָאֵי בֵּית הַמַּלְכוּת הָיָה וַיֻּתַּן כֶּתֶר הַמְלוּכָה בְּרֹאשׁוֹ רַק בִּדְבַר הַחֹק אֲשֶׁר בָּאָרֶץ: כִּי בִּהְיוֹת כִּסֵּא הַמְלוּכָה רֵיק מִיּוֹרֵשׁ, אַל יַעַל עָלָיו אִישׁ, בִּלְתִּי אִם הָרַג אַחַד הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בַּיָּם).

אַךְ שָׂרָיו רוֹאֵי פָּנָיו נִחֲמוּהוּ וִידַבְּרוּ עַל לִבּוֹ כָּל הַיָּמִים כִּי נַהֲפוֹךְ הוּא, כִּי בְּרוּךְ אֱלֹהִים הוּא. אֲשֶׁר שָׂרָה עִם הָרַע וַיוּכַל לוֹ – וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם.

וְהַמֶּלֶךְ דִּבֵּר לְעֵת מְצֹא עַל לֵב בִּתּוֹ דִּבְרֵי אַהֲבָה וְתַחֲנוּנִים לֵאמֹר:

– מָה תִּהְיֶה, בִּתִּי, אַחֲרִית דְּבָרֵךְ? הֲתֹאמְרִי לְהוֹרִיד אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן לַקֶּבֶר? מַדּוּעַ לֹא תִּבְחֲרִי בְּאַחַד הַנְּסִיכִים הַמְּפֹאָרִים הַנִּמְשָׁכִים מִקְּצוֹת הָאָרֶץ אַחֲרַיִךְ? הֵן אַתְּ אָשְׁרִי וְנֶחָמָתִי הָאַחַת בְּחַיַּי, בָּךְ כָּל תִּקְוָתִי כִּי יִכֹּן כִּסְאִי וְתָקוּם מַלְכוּתִי אַחֲרַי – וְהִנֵּה קָרֵב קִצִּי לָבוֹא וּשְׁנוֹתַי סְפוּרוֹת – הֲלֹא תִּמְצְאִי בְּלִבֵּךְ, אַתְּ הַטּוֹבָה בְּבָנוֹת, רַחֲמִים וּמַעֲנֶה לְאָבִיךָ הַזָּקֵן?

וּמִדֵּי דַּבֵּר אָבִיהָ אֵלֶיהָ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מָלְאוּ עֵינֶיהָ דְּמָעוֹת, וַתּוֹשֵׁט זְרוֹעוֹתֶיהָ לְצַוְּארֵי אָבִיהָ הַשָּׂב, וְתְּעַר מִפִּיהָ נְשִׁיקוֹת אַהֲבָה וְרַחֲמִים אֵלָיו, וּתְהִי בּוֹכָה וּמְנַחֶמֶת אוֹתוֹ לֵאמֹר:

– אַל נָא, אָבִי, תָּשֵׁת עָלַי חַטָּאת; הֵן יָדַעְתָּ: לֹא מֵחֶפְצִי הָרַע יִקְשֶׁה לִבִּי כָּכָה בְּקִרְבִּי. נִשְׁבֹּעַ נִשְׁבַּעְתִּי אֵלֶיךָ זֶה כְּבָר כִּי רַבּוֹת עָמַלְתִּי לְהַשְׁמִיד כָּלִיל אֵלֶּה הַצְּלָלִים הַכְּבֵדִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֶל קִרְבִּי – וַאֲנִי לֹא אֶקְרָאֵם מֵעוֹלָם – אַךְ אַתָּה, אָבִי, תִּשְׁכַּח לְעִתִּים אֶת אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לְךָ בְּרֹב עָמָל… וּבַצַּר לְךָ תָּשׁוּב וּתְנַסֶּה דַּבֵּר אֵלַי עוֹד. חַכֵּה נָא, וְצַפֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים; הֵן טֶרֶם תְּמַלֶּאנָה לִי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה; קַוֵּה כִּי עוֹד יָשִׂימוּ הָאֱלֹהִים אֶת עֵינָם לְטוֹבָה עָלֵינוּ. הַתִּקְוָה – זוֹ מְנַת חֶלְקֵנוּ הַיְּחִידָה, הִיא אֲבוּקַת הָאוֹר אֲשֶׁר נָתְנוּ הָאֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַחֲשֵׁכָה…

וְאָבִיהָ שָׁמַע לִדְבָרֶיהָ הַטּוֹבִים – וַיַּחֲרֵשׁ. וּוִירָנָה שָׁקְעָה תָּמִיד בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ בְּדַבְּרָהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וְתִשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ, וְיִּהְיוּ נִפְרָדִים בְּדוּמִיָּה. הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, רוֹאֵי פָּנָיו, שָׁבוּ אֶל לִשְׁכַּת הַמַּלְכוּת, וְהִיא – אֶל חֶדְרָהּ הַבּוֹדֵד.

ג    🔗

וְאוּלָם יֵשׁ כִּי נִפְגְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו עִם וִירָנָה, לְעֵת עֶרֶב אוֹ בֹּקֶר, בְּאַחַת הַפִּנּוֹת הַמְצִלּוֹת אֲשֶׁר בַּגַּן; אָז יְנַסֶּה הַמֶּלֶךְ אוֹ אַחַד הַשָּׂרִים – אַחֲרֵי הִנָּתֵן לוֹ רְשׁוּת מֵאֵת הַמֶּלֶךְ – לְדַבֵּר אֶל וִירָנָה בַּלָּאט כֹּה וָכֹה, כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר לְעִתִּים, עִם אוֹרוֹת הַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה, יִנְהֲרוּ פְּנֵי וִירָנָה וְלִבָּהּ יִיטַב עָלֶיהָ עֵת קְצָרָה – וְאָז יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם תַּעַן לְדוֹבְרֶיהָ בְּרֹב חֵן וּבִינָה, וְתָשִׁיב אֲמָרֶיהָ בְּבַת צְחוֹקָהּ אֲשֶׁר תְּנַחֵם וְתַרְגִּיעַ נֶפֶשׁ עָיְפָה וְנוֹאֲשָׁה.

בְּאַחַד הַיָּמִים לְעֵת עַרְבַּיִם, נִקְרְתָה וִירָנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ בְּיַרְכְּתֵי הַגַּן וּפָנֶיהָ צוֹהֲלִים, וְתִּצְחַק אֶל אָבִיהָ צְחוֹק הַקֶּסֶם אֲשֶׁר בִּשְׂפָתֶיהָ; אָז יִקְרַב הַמֶּלֶךְ אֵלֶיהָ וִידַבֵּר רַכּוֹת וְחִבָּה בְּאָזְנֶיהָ:

– הִנֵּה כִּי כֵן, בִּתִּי, לוֹ תֹּאבִי לְמִצְעַר גַּלוֹת צְחוֹקֵךְ זֶה, הַקַּל וְהַמַּרְנִין לֵב, אַךְ פַּעַם בַּיּוֹם – כִּי עַתָּה אֻשַּׁרְתִּי אֲנִי וְעַמִּי, כִּי עַתָּה שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ רַבִּים מִבְּנֵי אַרְצִי הַנִּכְסָפִים לִשְׁלוֹמֵךְ וְהַכּוֹאֲבִים לְגוֹרָלֵךְ; הֵן כֹּה רַב אָצְלוּ הָאֱלֹהִים מֵהוֹדָם עָלַיִךְ, אֲשֶׁר בְּבַת־צְחוֹק מִפִּיךָ תַּנְחִילִי חֶדְוָה וְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ, וּמָזוֹר וּמַרְפֵּא תֶּאֶצְלִי בַּאֲשֶׁר יָנוּחוּ מַבָּטֵי עֵינַיִךְ הַנּוֹבְעוֹת אוֹרָה וְגִיל – אָנָּא, בִּתִּי, הַלֹּא תְגַלִּי אֲשֶׁר תֶּאֶצְרִי בְּלִבְּךָ בְּדוּמִיָּה וּבְסֵתֶר כָּל הַיָּמִים.

וַיֵּשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ עַל יַד וִירָנָה תַּחַת עֵץ רָם וְחָסוֹן.

– כֵּן, אָבִי – עָנְתָה בַּלָאט – אָמְנָם הִרְבּוּ הָאֱלֹהִים לְהַעֲנִיקֵנִי מֵאוֹצְרוֹת חֶמְדָּתָם אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וַאֲנִי – נַפְשִׁי תִּכְלֶה וְתֶהֱמֶה לְנִדְבוֹת שָׁמַיִם מִמַּעַל…

– הֲתוֹאִילִי, בִּתִּי, בַּאֵר דְּבָרַיִךְ אֶל אָבִיךְ?

– כִּי הִנֵּה חַנּוּנִי הָאֱלֹהִים בַּאֲשֶׁר יָאִיר וְיֵיטִיב רַק לָעֵינַיִם, סְגֻלּוֹת בְּנוֹת־חֲלוֹף הִלְבִּישׁוּנִי, כַּאֲשֶׁר חֻנְּנוּ רַבִּים לְפָנַי וְכַאֲשֶׁר יְחֻנּוֹ אַחֲרַי לָרֹב. וְכִי יָנוּחוּ מַבָּטֵי עֵינַי עֲלֵיכֶם – וּשְׂמַחְתֶּם לְרֶגַע, כַּאֲשֶׁר יְנַסֵּךְ בֹּשֶׂם נָעִים – עֶדְנָה וְשִׁכְרוֹן לְעִתִּים; וְכִי יִגָּלֶה צְחוֹק פִּי לְעֵינֵיכֶם – וְיָקֵל לִלְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר יַשְׁקִיט סַם מְשׁוֹבֵב אֶת הַמַּכְאֹב וְיַשְׁתִּיקֵהוּ עֵת קַלָּה; וְעֵת תִּשְׁמְעוּ דִּבְרֵי בִּינָה וְדַעַת – כִּי אֲדַבֵּר – וְשַׂמְתֶּם אֶל לִבְּכֶם בַּיּוֹם הַהוּא – וְאָבוֹד יֹאבְדוּ, כְּלֹא הָיוּ, לְיוֹם מָחֳרָתוֹ – וַאֲנִי מָה אֶכְאַב בְּדוּמִיָּה עַל נִיצוֹצוֹת אֵלֶּה הַחוֹלְפִים וְכָבִים – וְנַפְשִׁי תִּשְׁאַף לְאוֹר אֱמֶת, לְאוֹר אֱלֹהִים, לְהַגִּיהַּ לֵב אָדָם – – וּמָה יֵּהֹם רֹאשִׁי וְאֹבַד עֵצוֹת בְּחָשְׁבִי כָּל הַיָּמִים, כִּי עָלַי לַעֲשׂוֹת מְלוּכָה אַחֲרֶיךָ וּלְהָזִין עַם גָּדוֹל וָרַב כְּעַמְּךָ בְּגַרְגְּרֵי רָזוֹן אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי – הַאוּכַל מְצֹא מְנוּחָה וּמַרְגּוֹעַ בְּחַיַּי?

– אַל נָא יִקְשׁוּ דְבָרַי בְּאָזְנָיִךְ, בִּתִּי, הֲתֹאמְרִי הֱיוֹת אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ. לְהַחֲיוֹת וּלְהָמִית, לְהַמְטִיר גֶּשֶׁם וּלְהַצְמִיחַ תְּבוּאוֹת אֲדָמָה? הֵן בְּצֶדֶק תִּמְשְׁלִי, בְּמִשְׁפָּט תָּקוּם מַלְכוּתְךָ, תַּרְבִּי הֵיטִיב, תַּעֲשִׂי הַיָּשָׁר – וְהָיָה שְׁמֵךְ בָּרוּךְ מֵאֵת אֱלֹהִים וְאָדָם – וּמַה תְּבַקְּשִׁי עוֹד, בִּתִּי?

– אַל נָא, אָבִי, הַחֲיוֹת וְהָמִית, הַמְטִיר וְהַצְמִיחַ – לֹא, לֹא בָּזֶה חֶפְצִי: גַּם לֹא אָמַרְתִּי חֲקֹר דַּרְכֵי אֱלֹהַּ אֲשֶׁר לָעַד לֹא נֵדָעֵם; אַךְ לְמִפְעֲלֵי אָדָם יְהַמֶּה לִבִּי, לָרָעָה אֲשֶׁר נָפְלָה בִּמְנַת חֶלְקֵנוּ. עַל לֵב הָאָדָם הַפּוֹתֶה, מְקוֹר כָּל הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים אֲשֶׁר יִשְׁטְפוּ חַיֵּי אֱנוֹשׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת: שִׂנְאָה, קִנְאָה, שֶׁקֶר וּמַשְׂטֵמָה, עֹנִי וְדַלּוּת, עַל רָעַת־הָאָדָם הַהֹוָה כַּיּוֹם כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לִפְנֵי הַמַּבּוּל – עַל זֹאת אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי כָּל הַיָּמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר יוֹרוּנִי דֶּרֶךְ הַצָּלָה וִישׁוּעָה: אֵיכָה הַשְׁמִידֵם מֵעָלֵינוּ? אֵי הַדֶּרֶךְ? הֲיֵשׁ דֶּרֶךְ? הַתִּהְיֶה דֶּרֶךְ? כָּזֹאת, אָבִי, אֲבַקֵּשׁ בִּמְצוּקָתִי…

וְיִשְׁקַע קוֹל וִירָנָה בְּאַחֲרִית דְּבָרֶיהָ, וַתַּחֲרֵשׁ וַתֵּעָצֵר בִּדְבָרֶיהָ, כִּי חָוְרוּ פָּנֶיהָ וּמַבָּטֵי עֵינֶיהָ נְבוֹכִים – וְהֶחֱרִישׁוּ גַּם הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ רְגָעִים מִסְפָּר.

– לֵב הָאָדָם – הִגִּיד בְּקוֹל חֶרֶשׁ הַמֶּלֶךְ – הֲיוּכַל אָדָם תַּקֵּן אֶת הָאָדָם? הַיַּתִּיר אָסִּיר אֶת אֲסִירִים? מָה תִּתְעִי, בִּתִּי, בְּדַרְכֵי תֹּהוּ נְלוֹזוֹת?

– וְאוּלָם, אָבִי – אָמְרָה וִירָנָה חֶרֶשׁ, וְתָּקָם לְאִטָּהּ מִמְּקוֹמָהּ – אֲנִי חֲדֹל לֹא אוּכַל מִּקַוּוֹת וּמְיַּחֵל, כִּי אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ יֵרָפֵא לֵב הָאָדָם, יִצָּרֵף וְיִלָּבֵן טָהוֹר, טָהוֹר…

וְתִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְתִּרְחַק דּוּמָם בְּדַרְכָּהּ.

ד    🔗

וְהַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו לֹא חָדְלוּ מִבַּקֵּשׁ עֵצָה וּתְרוּפָה לְהַטּוֹת אֶת לֵב וִירָנָה לִבְחוֹר לָהּ אִישׁ, לְמַעַן לֹא יִכָּרֵת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי הַיּוֹם וּמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן יָעַץ לֵאמֹר: יֵצֵא נָא דְּבַר־הַמֶּלֶךְ בְּכָל מְדִינוֹת תֵּבֵל לֵאמֹר: “כָּל בָּחוּר, מִבְּנֵי הָאֲצִילִים אוֹ מִבְּנֵי הַדַּלִּים, אֲשֶׁר יַאֲמִין וְיֵדַע כִּי יִתְרוֹן רוּחַ לוֹ – יָבוֹא לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי וִירָנָה בַּת מֶלֶךְ הֹדּוּ, אוּלַי תִּבְחָרֶנּוּ לָהּ לְאִישׁ”. כִּי הֵן יִמָּצֵא – אָמַר מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ – בֵּין רִבּוֹא רִבּוֹאוֹת בַּחוּרִים – בְּחִירָה הָאֶחָד. כִּי אוּלַי לֹא מִקֶּרֶב בְּנֵי הַמְּלָכִים וְהָרוֹזְנִים נוֹעַד בֶּן זוּגָהּ, אֲבָל בֵּין בַּחוּרֵי תֵבֵל כֻּלָּם – לְנָכוֹן יִמָּצֵא; הֵן לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּוָּלֵד בַּת מֶלֶךְ, בְּרוּךְ אֱלֹהִים כְּמַלְכֵּנוּ, בְּלִי בֶּן־זוּגָהּ.

וַיְהִי, לְשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וּלְשִׂמְחַת כָּל שָׂרָיו, גַּם רְצוֹן וִירָנָה בַּדָּבָר הַזֶּה, וַתֵּאוֹת לַעֲצַת הַמִּשְׁנֶה הַזָּקֵן וְתוֹסַף אֶת דְּבָרֶיהָ לֵאמֹר: “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַעַמְדוּ הַבַּחוּרִים לְעֵת הַבְּחִירָה אֶשְׁאָלֵם שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹת, וַאֲשֶׁר יַעֲנֶה עֲלֵיהֶן נְכוֹנָה – הוּא בְּחִירִי אֲשֶׁר הוֹכִיחוּ לִי הָאֱלֹהִים”.

וַיֵצֵא דְבַר הַמֶּלֶךְ בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה בִּלְשׁוֹן עַם וָעָם, וַיִּנָּתֵן מוֹעֵד לְעֵת הִקָּהֵל הַבַּחוּרִים שָׁנָה תְּמִימָה, עַד כִּי יַגִּיעַ וְיָבוֹא הַקּוֹל לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

וְהָיָה לְמוֹעֵד הַשָּׁנָה – וּבַחוּרִים רַבִּים נָהֲרוּ אֶל בִּירַת הֹדּוּ מִכָּל כַּנְפֵי הָאָרֶץ הָרְחוֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת; וְיִקָּבַע יוֹם הָרֵאָיוֹן בַּיּוֹם הִמָּלֵא שְׁמוֹנִים שָׁנָה לַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן.

לְעֵת הַבֹּקֶר – וַיֵּאָסְפוּ הַבַּחוּרִים אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְיִּמָצְאוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה בָּחוּר.

וּבְאוּלָם הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל, הַמַּשְׁקִיף עַל פְּנֵי מִפְרַץ יַם הֹדּוּ יָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ, מִשְׁנָיו, שָׂרָיו, יוֹעֲצָיו וְשׁוֹפְטָיו בַּחֲצִי מַעְגָּל רַב הָדָר וְהוֹד; וַיַּעַמְדוּ כָּל הַבַּחוּרִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָאוּלָם לְאָרְכּוֹ: מֵאָה וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה מִזֶּה וּמֵאָה וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה מִזֶּה – וְיִּהְיוּ שׁוֹנִים וְנִבְדָּלִים, בְּמַרְאֶה פְּנֵיהֶם וּלְבוּשָׁם, לְאַרְצָם וּלְמוֹלַדְתָּם.

לְעֵת הַמְּיוּעָדָה – וְתוֹפַע בַּת־הַמֶּלֶךְ לְבוּשָׁה בְּגָדֶיהָ הַלְּבָנִים לָטֹהַר – כִּי כֵן דַּרְכָּהּ לִלְבֹּשׁ – וְתִכָּנֵס פֶּתַח הָאוּלָם, וְתִּשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ מֵרָחוֹק. וַיְהִי בְּקוּמָהּ וַתָּשֶׂם אֶת עֵינֶיהָ בַּבַּחוּרִים הָחֵל מִיָּמִין, הָלוֹךְ וַעֲבוֹר לִפְנֵיהֶם, וְתִּצְעַד לְאִטָּהּ – וְדוּמִיָּה רַבָּה נָחָה בָּאוּלָם בֵּין קְהַל הַמְצַפִּים לְשֵׁמַע קוֹלָהּ – עַד אֲשֶׁר בָּאָה עַד הַקָּצֶה מִשְּׂמֹאל – וְתֵּפֶן אָז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב עַל כִּסְּאָהּ אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְמֶלֶךְ.

– הָאֵין עוֹד מִן הַבָּאִים? הֲתַמּוּ כֻּלָּם? – נִשְׁמַע קוֹל וִירָנָה, קוֹל רַךְ, חָנוּן וָטוֹב…

אָז יָקוּם מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר:

– לֹא תַּמּוּ, גְּבִירָה. יֶשְׁנוֹ זָקֵן אֶחָד עִם תִּשְׁעַת בָּנָיו, אֲשֶׁר בָּאוּ וְהִגִּיעוּ תְמוֹל לְעֵת עֶרֶב מִדַּרְכָּם הָרְחוֹקָה מִקְּצוֹת אַרְצֵנוּ, מִיַּרְכְּתֵי הַהִימָלָיָה. הַזָּקֵן לֹא אָבָה לְהִכָּנֵס עִם כֻּלָּם – כִּי לֹא אָבָה. מַה תְּצַוִּי, הַגְּבִירָה?

– יַעֲנִיקוּ לְכָל הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה מַתָּת רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְיֵלְכוּ לְדַרְכָּם לְשָׁלוֹם, וְיִתְּנוּ לָהֶם הָאֱלֹהִים כְּמִשְׁאֲלוֹת לִבָּם. וְעַתָּה יָבוֹאוּ הַזָּקֵן וּבָנָיו.

הַבַּחוּרִים יָצְאוּ מִן הָאוּלָם וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִתְפַּלְּאִים. אָז יִפְנֶה הַמֶּלֶךְ אֶל וִירָנָה וְיִשְׁאָלֶהָ בְּאָזְנֵי הַנֶּאֱסָפִים:

– בִּתִּי, הֵן הַבֵּט לֹא הִבַּטְתְּ בִּפְנֵיהֶם כִּי אִם רֶגַע קָט, גַּם בָּחוֹן לֹא בְּחַנְתִּים לָדַעַת מָה יִּתְרוֹן רוּחָם וְכִשְׁרוֹנָם, גַּם שָׁאוֹל לֹא שְׁאִלְתִּים אֶת שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתְּ. מַדּוּעַ כֹּה מִהַרְתְּ לְשַׁלְחָם?

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אָבִי! דַּי כִּי הִבַּטְתִּי אֶל עֵינֵיהֶם: מַצְפּוּנֵי לֵב אָדָם אַכִּיר מִמַּבָּטֵי עֵינָיו, וְאָמְנָם, רַבִּים בֵּין אֵלֶּה הַבַּחוּרִים רָאִיתִי כִּנְבוֹנֵי לֵב, חֲכָמִים וְאַנְשֵׁי דַעַת, גַּם כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר צַדִּיקִים וִישָׁרִים יֵחָשְׁבוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם, אֲבָל לֹא אֶל אֵלֶּה תְּפַלֵּל רוּחִי, לֹא לְאֵלֶּה תְקַוֶּה נַפְשִׁי; וּתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלוֹתַי – יָדַעְתִּי – אֵין בְּפִיהֶם; וְאִם תִּהְיֶה – רַק בְּפִיהֶם יִשָּׁאוּהָ וּבְלִבָּם – לֹא תִּשְׁכֹּן.

וַיְהִי בְּדַבְּרָהּ וְיִהְיוּ פָּנֶיהָ כְּמֵאָז אֲחוּזֵי עַצֶּבֶת וּדְאָגָה.

וּבֵין כֹּה וָכֹה וַיִּכׇּנֵס הַזָּקֵן וְתִשְׁעַת בָּנָיו אֶל הָאוּלָם. הַזָּקֵן רָם קוֹמָה, אֵיתָן וּמוּצָק כַּעֲנָק. רֹאשׁוֹ גָּלוּי וְשַׂעֲרוֹתָיו אֲרֻכּוֹת; לְאִטּוֹ הָלַךְ, וּבָנָיו אַחֲרָיו – לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ. וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ לְאֹרֶךְ הָאוּלָם וְיֹּאמְרוּ הַנֶּאֱסָפִים לִרְאוֹת בְּצַעֲדֵי רַגְלָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַחֲזָקוֹת, אִם לֹא הֶעֱמִיקוּ אֶת עִקְּבוֹתָם עַל הַשְּׁטִיחִים הַפְּרוּשִׂים; ובְהִתְקָרְבוֹ נִרְאוּ יָדָיו הַגְּדוֹלוֹת, שְׁחוֹרוֹת כֵּהוֹת, כִּמְטִילֵי־בַּרְזֶל; עָצְמָה וְקַשְׁיוּת נֶחֶרְתוּ בְּקִמְטֵי הַמֵּצַח וְהַפָּנִים, קְמָטִים עֲמֻקִּים, כִּסְדָקִים כֵּהִים עַל פְּנֵי סֶלַע עַז, גַּבּוֹת עֵינָיו צְפוּפוֹת, סְבוּכוֹת, וְצִבְעָן – מִקְצָת שָׁחוֹר בְּרֹב לָבָן, כְּמַרְאֵה תַּלְתַּלֵּי זְקָנוֹ הַיּוֹרְדִים סְבוּכִים כַּאֲלֻמּוֹת פִּשְׁתָּן קָשֶׁה; וּבְשָׁלְחוֹ מַבָּטֵי עֵינָיו וַיֵּרָאוּ חֲלִיפוֹת יִפְעַת אוֹר זַכָּה, עֹז כַּבִּיר וְגַם חֲנִינָה וְטוּב לֵב יֶלֶד – וִיהִי מַרְאֵהוּ פֶּלִאי.

בְּקָרְבוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ הִשְׁתַּחֲווּ הוּא וּבָנָיו בִּדְמָמָה.

אָז קָמָה וִירָנָה מִמְּקוֹמָהּ – וּבְפָנֶיהָ נִרְאוּ אוֹתוֹת רָצוֹן וְשִׂמְחָה – וְתִּתֵּן כָּבוֹד וִיקָר לַזָּקֵן, וְתּוֹשִׁיבֵהוּ בַּכִּסֵּא אֲשֶׁר עַל יָדָהּ, וְאֶת הַבָּנִים הוֹשִׁיבוּ עַל כִּסְאוֹת מוּל הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים.

– דַּבֵּר אֶת דְּבָרֶיךָ, הַזָּקֵן הַטּוֹב, – פָּנְתָה וִירָנָה אֵלָיו בְּהָאִירָה לוֹ פָּנִים.

– אֲנִי, – פָּתַח הַזָּקֵן בְּדַבְּרוֹ בִּמְתִינוּת וָשֶׁקֶט – בִּימֵי חָרְפִּי אַחַד הַכֹּהֲנִים בְּמִקְדָּשׁ הַתִּפְאָרָה אֲשֶׁר לָאֵל יַאדְשׁוּר הָיִיתִי. אַךְ מִנְּעוּרַי הָיִיתִי בְּעֵינֵי הָאָדָם רַע וְזֵד, מַשְׁחִית וְאִישׁ־מִרְמָה עַל כִּי רָאִיתִי אֶל לִבָּם הַקָּטָן וְיָדַעְתִּי אֶת יִצְרָם הַגָּדוֹל. וְהָיָה מִדֵּי אָמְרִי לִפְתֹּחַ פִּי וּלְדַבֵּר אֶל אָזְנָם דְּבַר־אֱמֶת – וַיָּרִימוּ שְׁאוֹן

זְוָעָה וְיִּתְּנוּ קוֹלָם בַּחֲרָדָה וַיִּקְשְׁרוּ עָלַי כָּל הַיּוֹם מִלְחָמָה מִסָּבִיב. וְאֶבְרַח אָז, אֲנִי וְתִשְׁעַת יְלָדַי, אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי הָאֱלֹהִים, אֶל שִׁמְמוֹן הַרְרֵי הָאֵלִים וׇאֶקְשׁר אֲנִי מִלְחָמָה עַל – לִבִּי: וָאַבְלִיג וָאֶשְׁתֹּק. כָּלִיל שָׁתַקְתִּי. וְאֶתְפַּלֵּל בְּדוּמִיָּה יָמִים רַבִּים בִּפְנֵי הָאֵלִים, כִּי יְבָרְכוּ אֶת תִּשְׁעַת בָּנַי בִּסְגֻלּוֹת שָׁמַיִם, לְמַעַן יִהְיוּ לִבְרָכָה בְּקֶרֶב אֱנוֹשׁ. וַיְמַלְּאוּ הָאֱלֹהִים אֶת חֶפְצִי, חֵלֶף הֶעָמָל וְהָעֹנִי אֲשֶׁר רָאִיתִי רַבּוֹת בַּשָּׁנִים, וְיַעֲנִיקוּ לְכָל אֶחָד מִבָּנַי סְגֻלָּה טוֹבָה כְּיַד הָאֵלִים. וַיְהִי דְּבַר הָאֵלִים לִי מֵאָז – בְּעוֹד הַיְלָדִים רַכִּים – כִּי בְּיוֹם תִּשְׁמַעְנָה אָזְנַי דְּבַר־מֶלֶךְ הַקּוֹרֵא לְכָל בָּחוּר וְעֶלֶם לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בִּתּוֹ – אָבִיא בַּיּוֹם הַהוּא גַּם אֲנִי אֶת בָּנַי לְהַצִּיגָם לְפָנֶיהָ, כִּי אָז תָּחֵל גְּאֻלַּת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ. וַאֲחַכֶּה שָׁנִים רַבּוֹת עַד הֱיוֹתִי כַּיּוֹם בֶּן מֵאָה שָׁנָה. בִּימוֹת הָאָבִיב, בְּקָרְבִי אֶל אַחַד הַכְּפָרִים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר מְקוֹם מוֹשָׁבִי – שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ – וְאָבוֹא כַּיּוֹם. הִנֵּה הֵם תִּשְׁעַת בָּנַי. עַד כֹּה, לֹא הָיוּ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם; רְחוֹקִים וְנִפְרָדִים מֵחֶבְרַת אֱנוֹשׁ גִּדַּלְתִּים, רוּחוֹת הַמֶּרְחַקִּים הַנֶּעֱלָמִים הָיוּ רֵעֵיהֶם, קוֹלוֹת הַיְעָרוֹת הַקְּדוּמִים – בְּנֵי שִׂיחָתָם, וְעָצְמַת הַרְרֵי אֵל הַנִּשְׂגָּבִים – נַחֲלָתָם; בַּחֲנִים עַתָּה, הַגְּבִירָה, אִם תִּמְצְאִי בְּאֶחָד מֵהֶם מְבֻקָּשֵׁךְ.

כֹּה דִּבֵּר הַזָּקֵן, וַיִּשָּׂעֵן עַל מַטֵּהוּ – וַיִּדֹּם.

אָז תָּשִׂים וִירָנָה פָּנֶיהָ אֶל הַבַּחוּרִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ מִמּוּלָה. וַיְהִי מַרְאֶה פְּנֵיהֶם דּוֹמֶה לְעֹצֶם וּלְהָדָר לִפְנֵי אֲבִיהֶם, הַבְּכוֹר כְּבֶן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְהַצָּעִיר כְּבֶן עֶשְׂרִים. וַתֹּאמֶר לָהֶם:

– יוֹאֵל נָא אִישׁ אִישׁ מִכֶּם וְיַגִּיד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקְּרוּאִים, בַּמֶּה כֹּחוֹ גָּדוֹל וּמַה סְּגֻלָּתוֹ?

אָז יָקוּם הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר:

אֲנִי בְּרוּךְ אֱלֹהֵי־הַיֹּפִי,

צַיָּר פֶּלֶא הָיִיתִי לְבַדִּי:

זוּ צִיּוּרִי בְּאֵין דֹּפִי

וּבִן רֶגַע יוֹפִיעַ מִיָּדִי.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרְאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

הַשֵּׁנִי קָם וְיֹאמַר:

אוֹתִי בֵּרְכוּ הָרוּחוֹת הַקַּלּוֹת:

אֶלְעַג בִּמְרוּצָתִי לִצְבִי וְאַיָּלוֹת,

גַּם לִתְעוּפַת הַנֶּשֶׁר בַּשְּׁחָקִים –

כִּנְשִׁיבַת־רוּחַ אָטוּס בַּמֶּרְחַקִּים.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וַיָּקָם הַשְּׁלִישִׁי וַיֹּאמֶר:

עֹז וּגְבוּרַת־אֵלִים בְּיָדָי;

אֶעֱקֹר הַר, אֲפוֹצֵץ צוּר־אֵיתָן

כְּפוֹרֵר אִישׁ בְּיָדוֹ צְרוֹר־קָטָן;

חִתִּיתִי גַּם עַל חַיְתוֹ שָׂדָי.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

הָרְבִיעִי אָמַר:

אֲנִי הַשָּׁר שִׁירַת־פְּלָאוֹת,

כְּרָן־יַחַד כְּרוּבֵי צְבָאוֹת;

גִּיל, צַהֲלָה וְחֶדְוָה בַּקּוֹלוֹת –

כָּל־רֶגֶל תִּנָּשֵׂא לִמְחוֹלוֹת.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וַיֹּאמֶר הַחֲמִישִׁי:

אֲנִי שׁוֹמֵעַ לְשׁוֹן־כָּל־יְצוּר;

מֵעוֹף עַד בְּהֵמָה וְעַד שָׁרֶץ.

גַּם קוֹל צֶמַח וְאֶבֶן־צוּר,

כָּל־אֲשֶׁר יִהְיֶה עֲלֵי־אָרֶץ.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וְכֵן אָמַר הַשִּׁשִּׁי:

אֲנִי הַצּוֹפֶה בֵּין־אֶחָי,

כִּי אֲכוֹנֵן מַבָּטִי לְמוּלִי –

יֵחָשְׂפוּ הַמֶּרְחַקִּים לִי –

אֶרְאֶה כָּל נִסְתָּר מֵעֵין־חָי.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וְזֶה דְּבַר הַשְּׁבִיעִי:

אֲנִי קוֹסֵם קְסָמִים;

בִּשְׂפָתַי מוּשָׂמִים;

לְכָל־הַמַּעֲשִׂים –

מוֹפֵת אָשִׂים.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וַיְהִי דְּבַר הַשְּׁמִינִי:

אֲנִי מְנַחֵשׁ;

לֵבַב־אִישׁ –

אֵדַע חִישׁ

וְלֹא אֲכַחֵשׁ.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

וְהַתְּשִׁיעִי אָמַר רַכּוֹת:

אֲנִי מֵאַחַי נִפְלֵיתִי;

בְּלִי־כָּל־סְגֻלָּה נִבְרֵאתִי;

גַּם קֶסֶם וָרָז לֹא אֹהַב

אַךְ לֵב טָהוֹר לִי כַּזָּהָב.

בַּחֲנִינִי, גְּבִירָה, לִפְנֵי הַנּוֹכְחִים,

וְיֵרָאוּ לְעֵינֵי־כֹּל דְּבָרַי הַנְּכוֹחִים.

כְּתוֹם דִּבְרֵי תִּשְׁעַת הָאַחִים וַתָּקָם וִירָנָה מִמְּקוֹמָהּ, וּפָנֶיהָ הָעֲצוּבִים לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד, וְתֹּאמַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים:

– הִנֵּה, אָבִי הַיָּקָר וְשָׂרֵי הַמַּלְכוּת הַנַּעֲלַיִם, שָׁלְחוּ לָנוּ הָאֱלֹהִים מִקְּצוֹת אַרְצֵנוּ אֶת הַזָּקֵן הַטּוֹב הַזֶּה וְאֶת בָּנָיו הַנְּעִימִים; שָׁמַעְנוּ נְכוֹנָה כִּי מֵאֵת הָאֱלֹהִים הֵמָּה שְׁלוּחִים; וְגַם לִבִּי אֲנִי טוֹב עָלַי הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹדִי – מֵעֵת הוֹפִיעַ הַזָּקֵן וּבָנָיו לְפָנֵינוּ – אֵין זֹאת כִּי רְצוֹן הָאֱלֹהִים הוּא לְהָאִיר אֶת עֵינֵינוּ. וְאוּלָם לֹא הַיּוֹם נִבְחַן מַעֲשֵׂיהֶם – כִּי אִם מָחָר; כִּי עֲיֵפִים הֵמָּה הָאֲנָשִׁים, וְהִנֵּה קְרוֹבָה עֵת הַצָּהֳרַיִם – לֹא נַכְבִּיד עֲלֵיהֶם עוֹד הַיּוֹם אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִהְיוּ הַזָּקֵן וּבָנָיו אוֹרְחֵי בֵּית הַמַּלְכוּת הַיּוֹם הַזֶּה וְהַלַּיְלָה, וּלְמָחָר יָבוֹאוּ הָאוֹתוֹת.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– כֵּן, טוֹבִים דְּבָרַיִךְ וּנְכוֹנִים.

וְיָקוּמוּ הַשָּׂרִים וְיֵלְכוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.

ה    🔗

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּשֶׁבֶת כָּל הַנֶּאֱסָפִים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וּתְּבַקֵּשׁ וִירָנָה רְשׁוּת מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לְהָחֵל אֶת דְּבָרָהּ – וְתִּנָּתֵן לָהּ.

אָז תִּפְנֶה לָאַחִים וַתֹּאמֶר קוֹל נְדִיבוּת:

– יֵיטִיב נָא הַצַּיָּר וְיַרְאֶה לְעֵינֵינוּ אֶת דְּבַר סְגֻלָּתוֹ.

וַיָּקָם הַצַּיָּר וִימַהֵר וְיִפְתַּח אֶת יַלְקוּטוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיּוֹצֵא מִתּוֹכוֹ יְרִיעַת בַּד גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, חֲמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכָּהּ וּכְאַמָּתַיִם רָחְבָּהּ. וַיִּפְרֹשׂ אֶת הַיְּרִיעָה וַיּוֹקִיעֶנָּה עַל הַקִּיר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד, אָז יִקַּח שֶׁבַע מִבְרְשׁוֹתָיו וְיִטְבְּלֵן בְּפַכֵּי־הַצֶּבַע הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר בְּיַלְקוּטוֹ. וַיָּקָם וַיַּעֲבֵר בְּבַת אַחַת אֶת שֶׁבַע הַמִּבְרָשׁוֹת עַל פְּנֵי הַבַּד, כֹּה וָכֹה פְּעָמִים מִסְפָּר – וְטֶרֶם יַסְפִּיקוּ הָרוֹאִים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל תְּנוּעוֹת יָדָיו, וַתֵּרָאֶה לִפְנֵיהֶם, בִּן רֶגַע תְּמוּנַת־פְּלָאִים: אוּלַם־הַמַּלְכוּת וְכָל הַיּוֹשְׁבִים בּוֹ, הָחֵל מִן הַמֶּלֶךְ וְכַלֵּה בְּאַחֲרוֹן הַשָּׂרִים, וְכָל אֲשֶׁר בָּאוּלָם – כָּזֹאת נִגְלָה לְעֵינָם, הַכֹּל כִּדְמוּתוֹ וּכְצַלְמוֹ – וְיִּהְיוּ כְּחוֹלְמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם.

וְתֹאמַר וִירָנָה לַצַּיָּר בְּחֵן שִׂפְתוֹתֶיהָ:

– הִפְלֵאתָ עֲשׂוֹת. שֵׁב נָא עַתָּה מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וַתֵּפֶן לָאַחִים וַתֹּאמַר:

– יָקוּם נָא הָרָץ וְיָּבִיא לָנוּ – אִם יָכוֹל הוּא – אֶת הַפֶּרַח הַמְּכֻנֶּה: “בִּרְכַּת וִישְׁנוּ”.

וּתְבָאֵר וִירָנָה אֶת מִשְׁפַּט הַפֶּרַח לַבָּחוּר לִפְנֵי הַנֶּאֱסָפִים לֵאמֹר:

– עַל אַחַת מִפִּסָגוֹת הֲרֵי הַנֶּפָּל, אֲשֶׁר בִמְבוֹא הַהִימָלָיָה יִצְמַח הַפֶּרַח הַנִּפְלָא. מַרְאֵהוּ כִּדְמוּת סִירָה גְּדוֹלָה; וְצֶבַע עֲלֵי הַפֶּרַח מִקְּצָתָם, מִמַּעַל, שְׁקוּפִים כִּבְדֹלַח וּמִקְצָתָם, מִתַּחַת, יַזְהִירוּ כְּעֵין צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת הַזַּכִּים. רֵיחוֹ – רֵיחַ מְחַיֵּה נֶפֶשׁ כְּרֵיחַ פִּרְחֵי גַּן עֵדֶן הָאֱלֹהִים. בְּתַחְתִּית הַגָּבִיעַ פְּנִימָה אֲצוּרָה טִפַּת דְּבַשׁ מֵעֵין הַתְּכֵלֶת – הִיא הַדִּמְעָה אֲשֶׁר נָשְׁרָה מֵעֵין וִישְׁנוּ. כִּי וִישְׁנוּ יֹאהַב אֶת הָאָדָם וְאֶת אִמּוֹ הָאֲדָמָה, כַּאֲשֶׁר יֹאהַב יוֹצֵר־אָמָן אֶת יְצוּרֵי רוּחוֹ; וְהַנְחֵל יַנְחִיל וִישְׁנוּ, מִימוֹת עוֹלָם מֵאָז, חַיִּים וִישׁוּעָה לָאֲדָמָה וּלְבָנֶיהָ מֵאוֹצַר שִׁפְעוֹתָיו הָרַב לְאֵין גְּבוּל. וַיהִי בְּאַחַד הַדּוֹרוֹת הַקְּדוּמִים, וַיָּסַר וִישְׁנוּ לִרְצוֹנוֹ אֶל מַמְלֶכֶת שִׁיוָה, אֱלֹהַּ הֶהָרִים, הָאֵל הָעַז וְהַנֶּאֱדָרִי; וְיִּתְהַלֵּךְ בְּדַרְכּוֹ בֵּין הֶהָרִים הַנִּשְׂגָּבִים וַיַּגִּיעַ אֶל פִּסְגוֹת הַנֶּפָּל הָרָמוֹת וְהַנִּשָּׂאוֹת מֵעַל לְעָבֵי שָׁמַיִם, בֵּינוֹת צוּקֵי סְלָעִים מְצֻפִּים שֶׁלֶג וְקֶרַח עוֹלָמִים, מָקוֹם לֹא תַּגַּעְנָה רַגְלֵי בֶּן תְּמוּתָה לְעוֹלָם. וַיִּקֶר כִּי נִרְאָה לְעֵינָיו, לְפֶתַע, בְּתוֹךְ בֶּקַע נָקִיק צַר וְאָפֵל – פֶּרַח קָט, יְלִיד הָעֲרָבָה, וְהוּא רַךְ וְגַלְמוּד בְּגֹבַהּ הָאָיֹּם וּבַקֹּר הַמְכַלֶּה – וַיְהִי הַפֶּרַח זוֹקֵף רֹאשׁוֹ, בִּמְעַט כֹּחוֹתָיו, מוּל הַשֶּׁמֶשׁ. וַיֶּהֱמוּ רַחֲמֵי וִישְׁנוּ עַל הַפֶּרַח הָרַךְ וְעַל גּוֹרָלוֹ הַקָּשֶׁה, וְיִצֵּר לוֹ מְאֹד וַתִּנָּגֵּר דִּמְעָה מֵעֵינָיו וְתִּזַּל אֶל תּוֹךְ הַפֶּרַח. וְיִּגְדַּל הַפֶּרַח בָּרֶגַע הַהוּא וְיִּרְחַב וִיּיף וִיְהִי מַרְאֵהוּ הֲדוּר וּפֶלִאי. וִיבֹרָךְ הַפֶּרַח מֵאָז בִּרְכַּת נֶצַח אֲשֶׁר: יִחְיֶה וִיחַיֶּה לָעַד. וַיְכֻסֶּה צֵלַע הַפִּסְגָּה, בִּרְבוֹת הַיָּמִים, פִּרְחֵי “בִּרְכַּת וִישְׁנוּ”, כִּי כֵן קָרְאוּ לוֹ יוֹדְעֵי רָז וְחוֹקְרֵי תַּעֲלוּמוֹת, וַיֵּדְעוּ הֵמָּה גַּם סְגֻלּוֹתָיו הַמַּפְלִיאוֹת: חוֹלֶה אֲשֶׁר יִטְעַם מִנֵּטֶף דְּבַשׁ הַתְּכֵלֶת, כְּגַרְגִּיר חוֹל קָט – יֵרָפֵא מֵחָלְיוֹ, וְכִי יַנִּיחוּ מִמֶּנּוּ עַל פֶּצַע דָּם – וְהֶחֱלִים, וְעֵינֵי עִוְּרִים תֵּאֹרְנָה בְּגַעַת בָּהֶן נֵטֶף הַתְּכֵלֶת. כָּזֶה מִשְׁפַּט הַפֶּרַח.

אִם נָכוֹנוּ דְּבָרֶיךָ הָרָץ, כִּי תַּעֲבֹר מֶרְחַקִּים כִּנְשִׁיבַת רוּחַ, טוּסָה נָא אֶל פִּסְגוֹת הַנֶּפָּל – הֵן תַּחְתִּיתָן רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ כִּימֵי חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר – הָבֵא בְּיָדְךָ פֶּרַח אֶחָד. וְאוּלָם דַּע, הַבָּחוּר הָרָץ, כִּי בַּחֲטוֹא נוֹשֵׂא הַפֶּרַח בְּפִיו אוֹ בְּלִבּוֹ – נָבֹל יִבֹּל הַפֶּרַח כְּהֶרֶף עַיִן וְנֵטֶף הַדְּבַשׁ יִיבַשׁ וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.

כְּתֹם בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ וְיִּשְׁתַּחוּ הָרָץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַנֶּאֱסָפִים – וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ כְּשָׁמְעוּ אֶת קוֹל וִירָנָה הַנָּעִים וְהֶעָרֵב בְּדַבָּרָהּ וּבִרְאוֹתוֹ בְּשַׁלְוַת פָּנֶיהָ, וַיָּגֶל וַיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ, וַיְהִי כְּשׁוֹמֵעַ קוֹל שִׁירָה טוֹבָה וּמַרְגִּיעָה.

וְהַנֶּאֱסָפִים הַמְסֻבִּים דִּבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ עַל אֹדוֹת הַפֶּרַח הַנִּפְלָא וּסְגֻלּוֹתָיו, וְיִּתְמְהוּ לְשֵׁמַע רָזֵי חָכְמַת וִירָנָה וַאֲמָרֶיהָ הַנְּעִימִים – וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵיהֶם כִּי כֹּה רַב תֵּדָע וִירָנָה מִן הַנֶּעֱלָם וְהַנִּסְתָּר וְהִיא שׁוֹתֶקֶת בְּעִצְּבוֹנָהּ כָּל הַיָּמִים; וַיְצַפּוּ וַיְיַחֲלוּ כֻּלָּם לָדַעַת, הֲיִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּלְאוֹת הָרָץ וְהַפֶּרַח גַּם יַחַד?

וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים כֹּה וָכֹה וְיִכָּנֵס הָרָץ וּבְיָדוֹ הַפֶּרַח הַגָּדוֹל; מִקְצָתוֹ שָׁקוּף וְזַךְ כִּבְדֹלַח וּמִקְצָתוֹ – כְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן; וַתַּזְהֵר כָּל עַיִן לְמַרְאֵהוּ, וַתִּפֹּל דְּמָמָה בָּאוּלָם הַגָּדוֹל, וַיַּגֵּשׁ הָרָץ אֶת הַפֶּרַח לַמֶּלֶךְ, וּלְבִתּוֹ וּלְכָל הַשָּׂרִים, וְיִקָּחוּהוּ בְּיָדָם וְיִרְאוּ כִּי קַל מִשְׁקָלוֹ כְּנוֹצַת עוֹף.

וַתִּתֵּן וִירָנָה אֶת הַפֶּרַח בְּיַד הָרָץ וְתֹאמַר אֵלָיו:

– אָמְנָם קַלּוּ פְּעָמֶיךָ מִנְּשִׁיבַת רוּחַ. שֵׁב עִם פִּרְחֲךָ מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵּפֶן וִירָנָה לָאַחִים הַיּוֹשְׁבִים מִיָּמִין וְתֹאמַר: יָקוּם נָא הַגִּבּוֹר וְיַרְאֶה לָנוּ אֶת כֹּחוֹ – כְּכָל אֲשֶׁר בִּרְצוֹנוֹ.

הָאָח הַשְּׁלִישִׁי קָם וַיַּעֲמֹד רֶגַע לִפְנֵי הַנּוֹכָחִים, וַיַּשְׁקֵף דֶּרֶךְ אַחַד הַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים אֶל פְּנֵי מִפְרַץ הַיָּם – וַיִּדֹּם רֶגַע אָרֹךְ. וַיֵּרָאוּ עַל פְּנֵי הַחוֹף אֳנִיּוֹת וְסִירוֹת הַשָּׁטוֹת לָהֶן כֹּה וָכֹה לָרֹב. וָאֳנִיָּה אַחַת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, רָחֲקָה מְעַט מִן הַחוֹף בְּהַפְלִיגָהּ לְדַרְכָּהּ. וַיֹּאמֶר הַגִּבּוֹר:

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ וְעַל הַגְּבִירָה טוֹב – אֵרֵד רֶגַע הַיָּמָּה וְאֶשָּׂא אֶת הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה עַל כַּף יָדִי וַאֲשִׂיבֶנָּה לַחוֹף. הַלֹּא דָּבָר קָטָן הוּא…

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– עֲשֵׂה כִּדְבָרֶיךָ.

וְהַמֶּלֶךְ וְהַנֶּאֱסָפִים הִשְׁקִיפוּ מִן חַלּוֹנוֹת הָאוּלָם אֶל הַמִּפְרָץ, אֶל הָאֳנִיָּה אֲשֶׁר הִפְלִיגָה. וַיְהִי אַחֲרֵי עֵת קְצָרָה וַתִּסֹּב הָאֳנִיָּה בְּמַהֲלָכָהּ וְיִהְיוּ פָּנֶיהָ אֶל הַחוֹף וַתְמַהֵר לָשׁוּט וְתֵּלֵךְ הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב, וַיִּרְאוּ – וְהִנֵּה מוּרָמָה הָאֳנִיָּה מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּגֹבַהּ אַמָּה. וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תִּטַּלְטֵל הָאֳנִיָּה וְתִסְתּוֹבֵב כַּאֲשֶׁר יִסְתּוֹבֵב צַעֲצוּעַ קַל וְקָטָן בְּיַד הַיֶּלֶד.

וַיְהִי בִּקְרֹב הָאֳנִיָּה לַחוֹף וַיֵּרָאֶה הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים הָרַב אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה וְהֵם רָצִים מְבֹהָלִים כֹּה וָכֹה. וַיְהִי שְׁאוֹן קוֹלוֹת הַנּוֹסְעִים וְהַמְהוּמָה הָרַבָּה אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה כִּשְׁאוֹן הַיָּם בְּסָעֲרוֹ. וַיִּשָּׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת בֵּית הַמַּלְכוּת; וְקָהָל רַב וְעָצוּם נֶאֱסַף אֶל הַחוֹף בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַחֲזֵה הַפֶּלֶא. וַיְהִי אַךְ הֵבִיא הַגִּבּוֹר אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף וַיֵּרָאֶה לִפְנֵי הַנּוֹסְעִים וַיְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָם – כִּי בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר.

וְהַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו יָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם מְדַבְּרִים וְרוֹגְשִׁים מֵאֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הַגִּבּוֹר אֶת מַעֲשֵׂהוּ, וַיַּחֲלֵף לְבוּשׁוֹ וַיָּבֹא וְיִשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ וְכָל הַשָּׂרִים.

וַתֹּאמֶר לוֹ וִירָנָה, בַּהֲאִירָהּ לוֹ פָּנֶיהָ הַצּוֹחֲקוֹת:

– אָכֵן, מְבֹרָכוֹת יָדֶיךָ בִּגְבוּרַת אֵלִים. שֵׁב נָא מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵפֶן וִירָנָה לָאָח הָרְבִיעִי וְתֹאמַר:

– הֲתֹאבֶה, הַבָּחוּר, לְהַשְׁמִיעֵנוּ מִשִּׁירוֹתֶיךָ?

וַיָּקָם הָאָח הָרְבִיעִי, וּמַרְאֵה פָּנָיו יָפֶה וָזַךְ וְחֵן הוּצַק בְּשִׂפְתוֹתָיו, וְיִּשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ וּוִירָנָה וְכָל הַשָּׂרִים.

הוּא אַךְ נָתַן קוֹלוֹ בַּשִׁיר – וְנָפְלָה בַּת קוֹל, רְנָנָה עַזָּה וּצְלוּלָה, בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָאוּלָם, וַתַּעֲבֹר בְּקֶרֶב כָּל הַיּוֹשְׁבִים כְּזַעֲזוּעַ כַּבִּיר כֹּחַ. וְיִּהְיוּ כֻּלָּם, רֶגַע קָט, אֲחוּזֵי תִּמָּהוֹן, וְיַּקְשִׁיבוּ בְּדוּמִיָּה רַבָּה וְרֹאשָׁם נָטוּי לְעֵבֶר הַמְשׁוֹרֵר, וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי – וְיָנוּעוּ וְיָנוּדוּ כָּל הַיּוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמָם כְּמוֹ תִּדְחָפֵם יַד חֲזָקָה לָקוּם, וּבַשְּׁלִישִׁי – וְאָפְפָה רוּחַ גִּיל וְחֶדְוָה אֶת הָעוֹלָם וַתִּשְׁטֹף אֶת הַלְּבָבוֹת וְיִהְיוּ כֻּלָּם עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, נִסְחָבִים אֶל מָחוֹל עָלֵז, רַב־צָהֲלָה וָעֹז. וְיִהְיוּ הַשָּׂרִים וְהָרוֹזְנִים סַבִּים וְרוֹקְדִים כְּמוֹ לֹא עָמְדוּ לִפְנֵי מַלְכָּם; גַּם הַשּׁוֹפְטִים הַזְּקֵנִים, הֲדוּרֵי שֵׂיבָה וּלְבוּשֵׁי פְּאֵר, נִרְאוּ בֵּין הַמְחוֹלְלִים וְיִהְיוּ דּוֹלְגִים דִּלּוּגֵי חֵן רַבֵּי־כַּוָּנָהּ וְקַלֵּי־תְּנוּעָה; וְיֵּרָאוּ גַּם הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ עוֹבְרִים בַּמָּחוֹל, שְׁקוּעִים וּנְתוּנִים בְּחֵפֶץ רִקּוּד סוֹעֵר.

וְכָל צִפּוֹר וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר טָסוּ בְּדַרְכָּם עַל יַד הַחַלּוֹנוֹת, רִחֲפוּ לָרֹב כֹּה וָכֹה, דּוֹלְגִים וּמְנַתְּרִים מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן – כְּמוֹ יִמְשְׁכֵם קוֹל הַשִּׁירָה הַכּוֹבֵשׁ וְהַמַּרְנִין לֵב.

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ הָרְגָעִים – וְיֶחֱדַּל הַמְּשׁוֹרֵר מִשִּׁיר, וְהוּא עָיֵף וְנִרְגָּשׁ, וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ. אָז תִּשְׁבֹּת כָּל רֶגֶל וַיָּשָׁב כָּל אִישׁ לְמוֹשָׁבוֹ כְּמִתְעוֹרְרִים מִסִּבְכֵי חֲלוֹם מָתוֹק וּמַפְלִיא. וַיְהִי אַחֲרֵי נוּחָם בִּמְקוֹמָם וַיֵּדְעוּ אֶת אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם, וְיִּהְיוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּמוֹ עָבְרוּ שָׁעָה קַלָּה אֶל עוֹלַם קֶסֶם וָרָז וַיֵּשְׁבוּ כְּמֵהִים וְנִכְסָפִים וְדוֹמְמִים…

אָז אָמְרָה וִירָנָה לַמְּשׁוֹרֵר:

– שֵׁב נָא, בְּרוּךְ אֱלֹהִים, מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵּפֶן וִירָנָה לָאָח הַחֲמִשִּׁי וְתֹּאמַר:

– וּמַה תְּסַפֵּר לָנוּ אַתָּה מִדִּבְרֵי חַיַּת הָאָרֶץ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם?

וַיָּקָם הַחֲמִשִׁי וְיִשְׁתַּחוּ מוּל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

– דָּבָר יְשׁוּעָה בְּפִי אֵלֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְיָדַעְתִּי – סַפֵּר אֲסַפֵּר בְּלִי גְרֹעַ הֶגֶה – כִּי זֶה דַּרְכִּי וְזֶה מִשְׁפָּטִי. וְאֵין תְּפוּנָה כִּי כֵן הוּא רְצוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שְׁלָחוּנוּ הֲלוֹם כַּיּוֹם הַזֶּה.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– דַּבֵּר, בְּנִי.

וַיֹּאמֶר הַבָּחוּר:

– בֵּין שְׁבִילֵי גַּן הַמַּלְכוּת עָבַרְתִּי לְאִטִּי עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֹמַר לִשְׁמֹע וּלְהַקְשִׁיב דְּבַר הָעוֹף אֲשֶׁר בְּגַן הַמַּלְכוּת, מָה יָשִׂיחוּ וִיצַפְצְפוּ? וּמָה יִּלְחַשׁ הָעֵץ וְהַצֶּמַח – מָה חֶפְצָם וּמָה דְּבָרָם? וָאֵרֶא לְפֶתַע וְהִנֵּה יוֹנָה אַחַת, גְּדוֹלָה כְּתַרְנְגֹלֶת, וַהֲדוּרַת־מַרְאֶה לִמְאֹד, תָּעוּף מֵעֵץ לְעֵץ כִּמְבֹהָלָה וּנְבוֹכָה – וַתָּנוּחַ לְבַסּוֹף עַל סַף אַחַד הַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים. וָאֶקְרַב אֶל הַמָּקוֹם – כִּי נִפְלָאָה מַרְאִיתָהּ לְעֵינַי. וַתְמַהֵרְנָה יוֹנִים רַבּוֹת – וְהֵן מִגַּן הַמֶּלֶךְ – וְתָעֹפְנָה מִכָּל עֵבֶר וַתָּנַחְנָה גַּם הֵן שָׁם. אָז צָעֲדָה אַחַת הַיּוֹנִים הַקְּטַנּוֹת טָפוֹף וְצָעוֹד, וְתִקְרַב אֶל הַיּוֹנָה הַנִּפְלָאָה וְתִבְרָכֶנָּה לְשָׁלוֹם בִּשְׂפַת חֲמוּדוֹת:

– שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, אוֹרַחַת כְּבוּדָה, הֲיִי בְּרוּכָה! מַה יָפֶה וּמָלֵא הוֹד כָּל מַרְאַיִךְ! זֹאת לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר רָאִיתִי אֲצִילוּת וְהָדָר כָּאֵלֶּה בְּקֶרֶב מִינֵנוּ. אֲרָצוֹת רַבּוֹת תַּרְתִּי וְלֹא פָּגַשְׁתִּי כְּמַרְאִיתֵךְ – אָנָּא, אָחוֹת גְּדוֹלָה וִיקָרָה, הוֹאִילִי לְהוֹדִיעֵנוּ מָה שְׁמֵךְ וְאֵיפֹה מוֹלַדְתְּךָ?

– שָׁלוֹם לָךְ, אָחוֹת חֲבִיבָה, וְשָׁלוֹם לְכֻלְּכֶן, אֲחָיוֹת יְקָרוֹת – עָנְתָה הַיּוֹנָה הַגְּדוֹלָה שְׂפַת רֵעוּת, וַתּוֹשֵׁטְנָה מַקּוֹרָן אִשָּׁה אֶל רְעוּתָהּ וְתַּגַּעְנָה בָּהֶם בִּנְשִׁיקוֹת – אֲנִי – שְׁמִי הֲגִיגְיָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים אָנֹכִי, מֵעַרְבוֹת פְּרַת וְחִדָּקֶל אֲשֶׁר בַּאֲרַם נַהֲרַיִם.

– וּמָה בּוֹאֵךְ אֶל אַרְצֵנוּ? – שָׁאֲלָה אַחַת הַיּוֹנִים הַזְּקֵנוֹת – הֵן אֲרַם נַהֲרַיִם… אֶת הָאָרֶץ מַכִּירָה אֲנִי הֵיטֵב – אֶרֶץ מְבֹרָכָה הִיא לְהַפְלִיא; הֵן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָיָה בָּהּ לְפָנִים גַּן הָעֵדֶן אֲשֶׁר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן – יְדַעְתִּיהָ. הָיִיתִי שָׁם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית לִימֵי חַיַּי עַתָּה הִנְנִי בַּת שֶׁבַע – זָקַנְתִּי. כּוֹחוֹתַי אָפְסוּ, מָה קָשֶׁה לְהָנִיעַ כָּנָף. כֵּן, הִפְסַקְתִּי אֶת דְּבָרַיִךְ – סַפְּרִי נָא אֵפוֹא, מָה בּוֹאֵךְ וּמָה מַעֲשַׂיִךְ אֶצְלֵנוּ – הֲנוּכַל עֲזוֹר לָךְ בְּחֶפְצֵךְ?

– תּוֹדָתִי לָכֵן, יוֹנִים חֲמוּדוֹת – עָנְתָה הָאוֹרַחַת – מִי יִתֵּן וְתוּכַלְנָה לִמְצוֹא עֵצָה וְתוּשִׁיָּה לְעָזְרֵנִי בְּצָרָתִי וּבִיגוֹנִי…

– מַה? מַה? מָה הַדָּבָר, גְּבֶרֶת כְּבוּדָה? – הָמוּ כֻּלָּן כְּאַחַת.

– שְׁמַעְנָה וַאֲסַפֵּר לָכֵן: אֲנִי מִצֶּאֱצָאֵי הַיּוֹנָה אֲשֶׁר לָקַח נֹחַ אִתּוֹ בְּתֵבָה לִפְנֵי הַמַּבּוּל; כַּאֲשֶׁר בִּקְּשָׁה הַיּוֹנָה מִנֹּחַ לְשַׁלְּחָהּ לַחָפְשִׁי כִּי צַר וְרַע הָיָה לָהּ, לַיּוֹנָה, לְמוּדַת הַמֶּרְחַבְיָהּ, לְהִכָּלֵא שְׁתֵּי מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה יוֹם (וַדַּאי יְדַעְתֶּן אֶת הַקּוֹרוֹת מִפִּי אֲבוֹתֵיכֶן: “וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ”. מֵי הַמַּבּוּל הִתְחִילוּ לַחֲסוֹר מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם, וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם פָּתַח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה – וַיָּחֵל שִׁבְעַת יָמִים וְעוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים¹). כֵּן, כָּכָה אָרְכוּ הַיָּמִים – וַיֵּאוֹת לָהּ נֹחַ אָז לְשַׁלְּחֶנָּה לִפְנֵי כָּל הַיּוֹנִים וְכָל הָעוֹפוֹת הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר הָיוּ בַּתֵּבָה רַק אַחֲרֵי הִשָּׁבְעָה לוֹ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים, כִּי עֵקֶב הַחֶסֶד הַזֶּה יַצִּילוּ אֶת הָאָדָם, הִיא וְצֶאֱצָאֶיהָ אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ מִמֶּנָּה לְעוֹלָם, מִכָּל אָסוֹן וָפֶגַע, בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם – בְּהִוָדַע לָהֶן דְּבַר פֶּגַע עַל הָאָדָם. וְאָמְנָם תָּמִיד שָׁמְרָה מִשְׁפַּחְתֵּנוּ אֶת דְּבַר הַבְּרִית. רַבִּים הַמַּעֲשִׂים וְהַסִּפּוּרִים מִקּוֹרוֹת אֲבוֹתַי, וְאָבוֹת אֲבוֹתַי, אֲשֶׁר קָרוּ וְיֶאֱתָיוּ בִּדְבַר הַבְּרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר לָנוּ עִם הָאָדָם – אֲסַפֵּר לָכֵן לְעֵת מְצוֹא – וְהִנֵּה עַתָּה הִקְרָה גַּם אוֹתִי הַגּוֹרָל לְמַעֲשֶׂה כָּזֶה:

זֶה כִּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר סַרְתִּי בִּתְעוּפָתִי תַּחַת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הַפַּרְסִים וְהַמָּדִים. בְּאַחַד הַיָּמִים, לִפְנוֹת בֹּקֶר, נַחְתִּי עַל חַלּוֹן בֵּית הַמּוֹעֵצָה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ פָּרַס הוּא הַמֶּלֶךְ רָחַשְׁאֵשׁ. הַמֶּלֶךְ, שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו יָשְׁבוּ עַל מַרְבַדֵּיהֶם וְיִשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בִּדְבַר מִלְחָמָה. הִטֵּיתִי אֶת אָזְנִי – אוֹיָה, מִי יִתֵּן וְנִסְתְּמוּ אָזְנַי בָּעֵת הַהִיא! – וְאֶשְׁמַע כִּי זוֹמְמִים הֵם לַעֲלוֹת לְמִלְחָמָה עֲצוּמָה וַאֲיֻמָּה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא נִהְיְתָה, עַל אַרְצְכֶם, עַל הֹדּוּ הַמְּבֹרָכָהּ, לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֶת עַם הַהֹדִים הַנֶּאֱצָל, וִיּקַשְּׁרוּ קֶשֶׁר מַלְכֵי פָּרַס וּמָדַי וּמַלְכֵי הַכַּשְׂדִּים גַּם יַחַד.

וְתַּכֶּינָה הַיּוֹנִים הַשּׁוֹמְעוֹת בְּכַנְפֵיהֶן בַּחֲרָדָה לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים – וְגַם לִבִּי דָּפַק בְּקִרְבִּי.

וְהַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי וּוִירָנָה וְכָל הַנֶּאֱסָפִים שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבָּחוּר הַמְּסַפֵּר וְיֶּחֶרְדוּ גַּם הֵם לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים.

וְהַבָּחוּר הוֹסִיף דַּבֵּר אֶת דְּבָרָיו לֵאמֹר:

– הַיּוֹנָה סִפְּרָה עוֹד:

רֹאשׁ הַיּוֹעֲצִים אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ רָחַשְׁאֵשׁ שָׁאַל לִפְנֵי הַמּוֹעֵצָה: אֲבָל אֵיכָה נַעֲלֶה עַל הֹדּוּ לַמִּלְחָמָה כָּל עוֹד חַי הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי הַגִּבּוֹר? הֵן הוּא אֲשֶׁר הָרַג אֶת הַתַּנִּין הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּיָּם, הוּא בְּרוּךְ הָאֵלִים, וְהוּא אֲשֶׁר הִפִּיל חִתִּיתוֹ עַל כָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב לְאֶרֶץ הֹדּוּ הַגְּדוֹלָה.

אָז עָנָה אַחַד הַיּוֹעֲצִים: אֵין טוֹב כִּי אִם לִשְׁלֹחַ מְרַגֵּל, אֲשֶׁר יַקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד עַם פָּרַס וּמָדַי – וְיִרְצַח אֶת הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי. הֵן לֹא עֲנִיָּה אַרְצֵנוּ בְּגִבּוֹרִים וְאַנְשֵׁי לֵבָב, אֲשֶׁר יַשְׁלִיכוּ אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד בַּעֲבוּר מַלְכָּם וְעַמָּם.

– אַךְ – עָנוּ יוֹעֲצִים אֲחֵרִים – הֵן חָיֹה תִּחְיֶה בִּתּוֹ וִירָנָה אַחֲרָיו, בְּעֵת צָרָה הֵן יַמְלִיכוּהָ תַּחְתָּיו וְהִיא גַּם הִיא – כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ – גְּדוֹלַת עֵצָה וּבִינָה וַעֲמֻקָּה חָכְמָתָהּ כַּיָּם.

– אָז נִשְׁלַח מְרַגֵּל שֵׁנִית וְיִרְצְחֶנָּה גַּם אוֹתָהּ!

– לֹא זֹאת לֹא זֹאת – הֵשִׁיבוּ רַבִּים – אִם פַּעַם יַצְלִיחַ הַמְּרַגֵּל – בַּשְּׁנִיָּה הֵן יִזָּהֲרוּ בְּכָל תֹּקֶף וָדַת אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶה כָּל זָר אֶת פְּנֵי הַמַּלְכָּה. וְאִם גַּם יַגִּיעַ הַמְרַגֵּל עַד מַעֲשֵׂהוּ, הֵן יִוָּדַע אָז בְּכָל אֶרֶץ הֹדּוּ אֶת אֲשֶׁר נַחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת וְיִתְכּוֹנְנוּ מְהֵרָה גַּם הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, וְאָז – לֹא נוּכַל לְהִלָּחֵם עִם עַם כָּזֶה, הָרַב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. הָעֵצָה הַדְּרוּשָׁה הִיא: כְּדַּת מָה לַעֲשׂוֹת לְהַסְתִּיר דְּבָרֵנוּ בְּסוֹד כָּמוּס עַד אֲשֶׁר נִהְיֶה קְרוֹבִים בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ!

אָז פָּתַח אֶת פִּיו יוֹעֵץ אֶחָד וְהוּא אִישׁ זָקֵן וּכְפוּף גַּב וַיֹּאמַר:

– יֵשׁ בְּפִי עֵצָה: יוֹדֵעַ אֲנִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הֹדּוּ יֶשְׁנוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט מִיְּמֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ, כִּי בְּהִטָּבַע מֶלֶךְ הֹדּוּ בַּיָּם – לֹא יִמְלֹךְ אַחֲרָיו מֶלֶךְ בָּאָרֶץ עַד אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִישׁ אֲשֶׁר יַהֲרֹג אַחַד הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בַּיָּם – אָז יִמְלֹךְ הוּא בָּאָרֶץ. גַּם נֶרַדִּי הַמֶּלֶךְ עָלָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה, כַּאֲשֶׁר אֶזְכֹּר נֶאֱמָנָה, בְּהָרְגוֹ אֶת תַּנִּין הַיָּם. וְאָמְנָם כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם בְּהֹדּוּ – אָרְבוּ לָהֶם לְעֵת כָּזוֹ, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר יֵצֵא וַאֲשֶׁר יָבוֹא לִפְנֵיהֶם. עַתָּה, אֵפוֹא, הַדֶּרֶךְ הָאַחַת הִיא: לִמְצֹא עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהָבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ בַּיָּם וּלְטַבְּעוֹ – וְאָז תִּהְיֶה כָּל הָאָרֶץ עֲזוּבָה וּנְבוֹכָה וְעָלֹה נַעֲלֶה וְנֶאֱסְפֶנָהּ כֶּאֱסֹף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת. הֵן אָמְנָם קָשֶׁה הַדָּבָר לְהוֹצִיא אֶת מֶלֶךְ הֹדּוּ הַרְחֵק עַל פְּנֵי הַיָּם – כִּי נָסוֹעַ לֹא יִסְּעוּ מַלְכֵי הֹדּוּ וְלֹא יַרְחִיקוּ מֵעוֹלָם לְהַפְלִיג בִּנְתִיבוֹת יָם, מִפְּנֵי פַּחַד הָאָסוֹן אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הָאָרֶץ. עֲצָתִי הִיא עַתָּה: לְבַקֵּשׁ בְּכָל מֶרְחֲבֵי אַרְצֵנוּ קוֹסֵם רַב פְּעָלִים, אֲשֶׁר יְפַתֶּה בְּכֹחַ כְּשָׁפָיו אֶת נֶרַדִּי לְהַפְלִיג דֶּרֶךְ רְחוֹקָה בַּיָּם וְשָׁם יְטַבְּעֶנּוּ – זֹאת הִיא הָעֵצָה.

מִיָּד הוּבְאוּ קוֹסְמִים וּמְכַשְּׁפִים רַבִּים, פְּרוּעֵי שֵׂעָר, וּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם מַפְחִיד וְאָיֹּם, וַיַּגִּישׁוּ אֶת עֵצוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַמּוֹעֵצָה. אַךְ גַּם אֶחָד לֹא הֵיטִיב לְיַעֵץ כַּמִּשְׁפָּט. וְהִנֵּה קָם קוֹסֵם שְׁחוֹר פָּנִים אֲשֶׁר שָׁתַק עֵת אֲרֻכָּה וַיֹּאמֶר: אֲנִי אֵלֵךְ!

הוּא הַקּוֹסֵם הַלָּז, הִגִּיד לִפְנֵי הַמּוֹעֵצָה כִּי יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי, וְיִתְחַפֵּשׁ בְּכֹחַ כְּשָׁפָיו לְשַׂר הַמַּשְׁקִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, וְיִתֵּן בְּמַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ סַם מְבוּכָה, אֲשֶׁר יַחֲלֹם הַמֶּלֶךְ אֶל אֹדוֹת “עֵץ הַנֶּצַח”.

– עֵץ הַנֶּצַח? מַהוּ עֵץ זֶה? – שָׁאֲלוּ הַיּוֹנִים פֶּה אֶחָד.

זֶה דְּבַר הַחֲלוֹם אֲשֶׁר אָמַר הַקּוֹסֵם שְׁחוֹר הַפָּנִים:

– הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי יַחֲלֹם כִּי יָבוֹא אֵלָיו בּוּדָה וְיֹאמַר אֵלָיו אֲשֶׁר בָּאִיִּים הָרְחוֹקִים, בַּדָּרוֹם, נִמְצָא “עֵץ הַנֶּצַח”, עֵץ גָּדוֹל, רָם וְנִשָּׂא עַד עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם. שָׁרָשָׁיו – בַּרְזֶל וּבְדִיל, גִּזְעוֹ – כֶּסֶף וּנְחשֶׁת, עָלָיו – עֲלֵי זָהָב, תַּפּוּחָיו – תַּפּוּחֵי יַהֲלֹם וְשֹׁהַם. וּבָעֵץ הַזֶּה אֶלֶף אֲלָפִים עָלֶה. וְהָיָה כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִשָּׂא עָלֶה אֶחָד מִמֶּנּוּ בְּחָזֵהוּ – יִחְיֶה, מֵעֵת שֵׂאתוֹ אֶת הֶעָלֶה, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְחֵץ אוֹיֵב לֹא יַמִּיתֵנוּ וּפֶגַע מָוֶת לֹא יִגְּפֶנּוּ, עַד מְלֹאת לוֹ מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וּבוּדָה יְצַוֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי לֶאֱסֹף לוֹ אֶלֶף אֲלָפִים אַנְשֵׁי חַיִל – קְצִינִים וְשָׂרִים, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל – וְיִתֵּן עַל חָזֵהוּ וְעַל חָזֶה אִישׁ וָאִישׁ עָלֶה אֶחָד, וְהָיָה – הוּא יַאֲרִיךְ יָמִים רַבִּים, וּצְבָאוֹ – בֶּן אַלְמָוֶת יִהְיֶה, כִּי בְּבוֹא יְמֵי הַצָּבָא הָאֶחָד וַיָּבֹא אַחֵר תַּחְתָּיו – לְעוֹלְמֵי עַד, וְכֵן לֹא יֵדַע פַּחַד מִלְחָמָה לְעוֹלָם וְלֹא יִירָא אוֹיֵב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי, אֵין תְּפוּנָה כִּי יָקוּם וְיִסַּע לְמַסָּעוֹ כִּי יִכְבַּד עָלָיו דְּבַר הַחֲלוֹם לִמְאֹד מְאֹד – וְהוּא, הַקּוֹסֵם, בְּהִתְחַפְּשׂוּ לְשַׂר הַמַּשְׁקִים וּבִהְיוֹתוֹ קָרוֹב אֵלָיו כָּל הַיָּמִים יְטַבְּעֵהוּ בְּנָקֵל בִּהְיוֹתָם בְּלֵב יַמִּים.

אָז מָחֲאוּ כַּף בְּרֹב צָהֳלָה כָּל הַנֶּאֱסָפִים בְּשָׁמְעָם אֶת דְּבַר הָעֵצָה הַמַּפְלִיאָה.

וְיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַקּוֹסֵם: כַּמָּה יַאֲרְכוּ יְמֵי מַסָּעֲךָ לְהֹדּוֹ? הֵן רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים!

וַיַּעַן הַקּוֹסֵם וַיֹּאמַר: יוֹם לְשָׁבוּעַ, יוֹם לְשָׁבוּעַ.

וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: מָחָר יֵצֵא הַקּוֹסֵם לְדַרְכּוֹ. וְאָנוּ נָחֵל מִן הָרֶגַע הַזֶּה לְהָכִין אֶת צִבְאוֹתֵינוּ וּכְלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ וְנֵצֵא לְמָחָר לְדַרְכֵּנוּ – כִּי רַב הַדֶּרֶךְ לָנוּ וּמִי יִתֵּן וְנַגִּיעַ לְהֹדּוֹ מִקֵּץ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.

הַמְּכַשֵּׁף יָצָא לְמָחֳרָת לְדַרְכּוֹ – וַאֲנִי עַפְתִּי אַחֲרָיו מִמַּעַל בְּמֶרְחָק וּבַסֵּתֶר לְבַל תִּרְאֵנִי עֵינוֹ. עַפְתִּי בַּאֲשֶׁר הָלַךְ. לֹא נָטִיתִי יָמִין וּשְׂמֹאל. יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא לִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה טֶרֶף לְפִי. יָמִים רָעַבְתִּי, יָמִים צָמֵאתִי, וְיֵשׁ אֲשֶׁר חָשְׁבוּ כְּנָפַי לְהִנָּתֵק מִגּוּפִי מֵרֹב עָמַל תְּעוּפָה; אַךְ לֹא רָחַקְתִּי מִמֶּנּוּ; יָמִים הִקְדַּמְתִּיו בִּמְעַט וְיָמִים הִקְדִּימַנִי הוּא בְּרֹב כְּשָׁפָיו. וְהִנֵּה עַתָּה, זֶה עַתָּה, הִגִּיעַ הַצַּר וְהַמַּשְׁחִית בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר. אַחֲרֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יֵדַע אֶת מְקוֹם אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וַיִּגַּשׁ לְמַעֲשֶׂה הַמִּרְמָה וְהַתּוֹעֵבָה לְהַשְׁקוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ סַם־הַמְּבוּכָה, וַאֲנִי בָּאתִי לְעֵת כָּזֹאת הֵנָּה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ הַצָּלָה וִישׁוּעָה, אֲבָל הַאוּכַל עֲשׂוֹת דָּבָר? מִי יָבִין לְקוֹלִי? אֵיכָה יִוָּדַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ? מִי יְגַלֶּה אֶת אָזְנָיו? נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיַּי! אֵיכָכָה אָפֵר אֲנִי בְּרִית־הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לַאֲבוֹתַי מֵאָז אֶלֶף שָׁנָה? אֵיכָכָה אֶרְאֶה בָּרָעָה וּבְאָבְדָן אֲשֶׁר יִמְצְאוּ לְעַם גָּדוֹל וְשָׁלֵם?

– אֱלֹהִים טוֹבִים, אֱלֹהִים גְּדוֹלִים, הַצִּילוּ, הַצִּילוּ אֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶת עַמֵּנוּ – הָגוּ כָּל הַיּוֹנִים נְכָאִים וּנְהִי, וְתוֹרֵדְנָה אֶת רֹאשָׁן בִּיגוֹנָן.

אָז קַמְתִּי אֲנִי מִמְּקוֹמִי וְאָמַרְתִּי לַיּוֹנָה בְּנִיב שְׂפָתָהּ:

– אַל תַּרְבִּי לְךָ יָגוֹן וַאֲנָחָה, הֲגִיגְיָה, הֵרָגְעִי, וְהֵרָגַעְנָה וּשְׁקֹטְנָה כֻּלְּכֶן. שָׁמַעְתִּי אֲנִי וְהֵבַנְתִּי לְכָל דְּבָרַיִךְ. מָחָר אֲסַפֵּר אֶת כָּל הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים.

הַיּוֹנִים זָקְפוּ רֹאשָׁן בִּפְלִיאָה גְּדוֹלָה, אַךְ בִּרְאוֹתָן כִּי לְנָכוֹן עָמַדְתִּי לִפְנֵיהֶן וְאָבִין דִּבְרֵיהֶן וַאֲדַבֵּר בִּשְׂפָתָן – נִתְּרוּ בִּמְקוֹמָן וְתָעֹפְנָה וּתְרַפְרֵפְנָה בְּכַנְפֵיהֶן בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל. וְתוֹדֶינָה לָאֵל.

כַּאֲשֶׁר גָּמַר הַבָּחוּר אֶת דְּבָרוֹ וַיִּשְׁתֹּק, הִבִּיטוּ הַנֶּאֱסָפִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כְּמוֹ לֹא הֶאֱמִינוּ לְדִבְרֵי סִתְרֵי הָרָזִים, וְיִהְיוּ מַחְרִישִׁים כִּילָדִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דִּבְרֵי אַגָּדַת פְּלָאִים…

וְהַבָּחוּר הִשְׁקִיף אֶל הַחַלּוֹן וַיֱּהֶמֶה כְּאַחַת הַיּוֹנִים. אָז יִשְּׁמַע לְפֶתַע רִפְרוּף כָּנָף וְהִנֵּה – הַיּוֹנָה הַלְּבָנָה, הַגְּדוֹלָה, עָפָה וְתִכָּנֵס אֶל הָאוּלָם וַתַּעֲמֹד עַל כַּף יַד הַבָּחוּר, וַיְשׂוֹחַח אִתָּהּ לְעֵינֵי הַנֶּאֱסָפִים, וְיוֹלִיכֶנָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלִפְנֵי וִירָנָּה, וְיִּקָּחֶנָּה אֲלֵיהֶם וְיַעֲבִירוּ אֶת יָדָם עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה וַיְנַשְּׁקוּ לְרֹאשָׁהּ בְּחִבָּה וּבְרֹךְ. וַתֵּשֶׁב הַיּוֹנָה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ יָמִים מִסְפָּר – וַתֵּלֶךְ וַתָּשָׁב לְמוֹלַדְתָּהּ.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי לְחַיָּלָיו לֶאֱרֹב לַיְלָה לַיְלָה לַמְּכַשֵּׁף, אֲשֶׁר יִתְחַפֵּשׁ לְשַׂר הַמַּשְׁקִים, וְלִתְפֹּשׂ אוֹתוֹ בְּמַעֲלָלוֹ.

וַתֹּאמֶר אָז וִירָנָה לַבָּחוּר הַמְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַחַי וְהָעוֹף:

– הֵן אָמְנָם הִגְדַּלְתָּ עָשׂה בִּסְגֻלָּתְךָ, שֵׁב נָא מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵפֶן וִירָנָה לַצּוֹפֶה וַתֹּאמֶר אֵלָיו:

– הַתוּכַל, אָחִי, לְהַשְׁקִיף לְעֵבֶר אַרְצוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר מִמַּעֲרָב לְאַרְצֵנוּ – אִם תִּרְאֶה מָה מַעֲשֵׂה הַמֶּלֶךְ רָחַשְׁאֵשׁ כַּיּוֹם וְאֵיפֹה יַחֲנוּ חֵילוֹת צִבְאוֹתָיו הָרַבִּים?

וַיָּקָם הַבָּחוּר וַיָּשֶׂם פָּנָיו יַמָּהּ, וַיכוֹנֵן אֶת מֶבָּטֵי עֵינָיו לְמוּלוֹ – וְהָיָה כְּאִלּוּ תַּחְדֹּרְנָה אֶל חַלְלֵי הַמֶּרְחַקִּים הָעֲצוּמִים וְתִּצָּמַדְנָה עֵינָיו אֶל אֲשֶׁר יַבִּיט וְיִרְאֶה. רֶגַע אָרֹךְ שָׁלְטָה דּוּמִיַּת צִפִּיָּה בָּאוּלָם, וַתִּשְׁמֹר כָּל עַיִן מִקֶּרֶב הַנֶּאֱסָפִים כָּל זִיז עַפְעַף אֲשֶׁר לַצּוֹפֶה.

אַחֲרֵי זֹאת פָּתַח הַצּוֹפֶה אֶת פִּיו וַיֹּאמֶר בְּהַבִּיטוֹ יָשָׁר לְנֹכַח פָּנָיו:

– הִנֵּה כִּי כֵן… זֶהוּ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִרְכַּב עַל סוּס שָׁחוֹר כַּזֶּפֶת, הַמֶּלֶךְ עֲטוּר עֲטֶרֶת זָהָב וּפְנִינִים, וְעִמּוֹ לִוְיַת פָּרָשָׁיו הָרַבִּים. הֵם הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל מְקוֹם חֲנוֹת הַצְּבָאוֹת בְּרָמַת קַסְוִין הָרְחָבָה וְהַגְּדוֹלָה. צִבְאוֹת חַיָּלִים, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, חוֹנִים בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָרָמָה עַל יַד אָהֳלֵיהֶם. הַפַּרְסִים, הַמָּדִים וְהַכַּשְׂדִּים, נִפְרָדִים הֵמָּה לְמַרְאֶה לְבוּשָׁם לִשְׁלשָׁה מַחֲנוֹת, כַּאֲשֶׁר סִפְּרָה הַיּוֹנָה. נֶשֶׁק וָזַיִן לָרֹב נִצְבָּר, עֲרֵמוֹת־עֲרֵמוֹת, כְּהָרִים מִסְּבִיבָם. מֵאָחוֹרֵיהֶם יְכַסּוּ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה אַלְפֵי אֲלָפִים מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַמִּקְנֶה.

הִנֵּה יַעַמְדוּ כַּשּׁוּרָה וְכַחֹק אַלְפֵי הַגְּדוּדִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב, כַּאֲשֶׁר יִדָּמֶה, לְפַקֵּד אֶת צִבְאוֹתָיו.

הִנֵּה הוֹפִיעוּ מִיָּמִין מֶלֶךְ מָדַי וּמֶלֶךְ כַּשְׂדִים.

וַיַּפְסֵק הַבָּחוּר רְגָעִים אֲחָדִים אֶת דְּבָרָיו וְאַחַר הוֹסִיף:

– הִנֵּה שָׂמוּ הַמְנַגְּנִים אֶת כְּלֵי הַזִּמְרָה בְּפִיהֶם…

הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ…

הוּרְמוּ רִבְבוֹת הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים…

הוּרָדוּ…

הַמֶּלֶךְ שָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָהּ…

הוּא כַּנִּרְאֶה, יִשָּׂא דְּבָרוֹ לִפְנֵי הַצְּבָאוֹת וִינוֹפֵף אֶת חַרְבּוֹ…

מִתְנוֹסְסִים דְּגָלִים…

הָאָהֲלִים נֶעֱתָּקִים…

הַמַּחֲנֶה נָע…

הַמֶּלֶךְ, אַחֲרָיו גַּם שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֲחֵרִים, נוֹסְעִים קָדִימָה…

הוֹלְכִים הַגְּדוּדִים…

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי בְּקֹצֶר רוּחַ:

– רַב לְךָ, הַבָּחוּר, מָה טַּעַם כִּי נִשְׁמַע לְקוֹל הַדְּבָרִים וְעֵינֵינוּ בַּל תֵּרָאֶינָה דָבָר. מִי יִתֵּן וְיָכֹלְנוּ גַם אָנוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בְּפִיךָ.

אָז יָקוּם הָאָח הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמַר:

– בִּי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי אֲגַלֶּה גַּם אֶת עֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים: קוֹסֵם אֲנִי – אַךְ לֹא כַּקּוֹסְמִים פּוֹעֲלֵי עָמָל וְרָעָה – כִּי רַק לִבְרָכָה וְלִישׁוּעָה אֶקְסֹם קְסָמָי. תּוּבָא נָא לִי כּוֹס מַיִם זַכִּים.

וְיָבִיאוּ לַבָּחוּר עַד מְהֵרָה.

אָז יִקַּח אֶת הַכּוֹס וִיקָרְבֶנָּה אֶל פִּיו – וְיִלְחַשׁ בְּתוֹכָהּ רֶגַע קָט.

אַחֲרֵי זֹאת – הִזָּה הַקּוֹסֵם מִן הַכּוֹס נֶטֶף נֶטֶף דַּק בְּעֵינֵי כָּל הַנֶּאֱסָפִים – וְיֹאמַר:

– שׁוּרוּ עַתָּה נִכְחֲכֶם וּרְאוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּר אָחִי הַצּוֹפֶה.

אָז יַטּוּ הַנֶּאֱסָפִים פְּנֵיהֶם מוּל הַחַלּוֹנוֹת הָרָמִים – וַיִּפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְיִפְעֲרוּ פִּיהֶם בְּרֹב תִּמָּהוֹן. כִּי נִגְלֹה נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם כָּל הַמַּרְאֶה כְּדִבְרֵי הַצּוֹפֶה, וַיָּקָם קוֹל שִׂיחַ וָשִׂיג בֵּין הַנֶּאֱסָפִים, וִידַבְּרוּ קוֹל רָם וְהוֹמֶה לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם בִּדְבַר שְׁלֹשֶׁת הַמְלָכִים, הַצְּבָאוֹת הָעֲצוּמִים וְהָעֲבֻדָּה הָרַבָּה וְהַכַּבִּירָה.

וַיְהִי אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים, וַיִּשְׁפֹּךְ הַקּוֹסֵם אֶת הַמַּיִם מִן הַכּוֹס אַרְצָה – וַיֵּעָלֵם הַמַּרְאֶה מֵעֵינֵי הַנֶּאֱסָפִים, וַיָּשׁוּבוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ כַּהֲלוּמֵי חֲלוֹם מַבְהִיל עַד רֶתֶת לֵב וְכִשְׁלוֹן בִּרְכַּיִם.

וְתֹאמַר וִירָנָה לַצּוֹפֶה וְלַקּוֹסֵם:

– שְׁבוּ נָא, אַחִים יְקָרִים, מֻפְלָאִים, מִשְּׂמֹאל וְחַכּוּ לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וַיְהִי בְּקוּם הָאָח הַשְּׁמִינִי, הַמְנַחֵשׁ, וַתֵּפֶן וִירָנָה אֵלָיו וְתֹּאמַר:

– בַּמֶּה יִבָּחֲנוּ דְבָרֶיךָ, אָחִי?

וַיֹּאמֶר הַמְנַחֵשׁ:

– אֵין טוֹב – כִּי אִם יֵלְכוּ הַשּׁוֹעֲרִים הָרְחוֹבָה, וְהָיָה אֶת אֲשֶׁר יִפְגְּשׁוּ בָּרִאשׁוֹנָה לִקְרָאתָם, אִם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה, זָקֵן אוֹ בָּחוּר – יְבִיאוּהוּ לְפָנֵינוּ – וַאֲנִי אֲנַחֵשׁ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו וַאֲשֶׁר יֶאֱתֶה לוֹ.

וַיֵרְדוּ הַשּׁוֹעֲרִים אֶל הָרְחוֹב – וְיָבִיאוּ אַחֲרֵי רְגָעִים מִסְפָּר נַעֲרָה כְּבַת עֶשְׂרִים. מַרְאֶהָ כְּאַחַת מִבְּנוֹת הָעֲנִיִּים, בְּגָדֶיהָ דַּלִּים וּבְלוּיִים, אַךְ תָּאֳרָהּ נֶחְמָד לָעַיִן וְחֵן וָיֹפִי הוּצְקוּ בְּכָל פָּנֶיהָ.

כְּעָמְדָּהּ לִפְנֵי הַמְנַחֵשׁ וַיִּתֵּן הַלָּז אֶת עֵינָיו בָּהּ וְיַעֲמִיקוּ מַבָּטָיו בְּפָנֶיהָ. אָז יוֹצִיא הַמְנַחֵשׁ אֶת קַסְתּוֹ מֵאַבְנֵטוֹ וַיִּטְבֹּל קוּלְמוּסוֹ בַּדְּיוֹ, וַיַּעֲבֵר בְּכַף יָדוֹ קַוִּים רַבִּים לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב. וַיְהִי בְּהַבִּיטוֹ שֵׁנִית בְּפָנֶיהָ, וַיֶּאֱרְכוּ מַבָּטָיו רְגָעִים רַבִּים, וְיִפְקַח אֶת עֵינָיו מֵרֶגַע לְרֶגַע וַיִּשְׁקַע בְּמַחְשְׁבוֹתָיו בְּדוּמִיָּה – וְיִהְיוּ פָּנָיו אֲחוּזֵי תִּמָּהוֹן וָפֶלֶא.

אַחֲרֵי כֵן פָּתַח הַמְנַחֵשׁ אֶת דְּבָרוֹ, בְּהַבִּיטוֹ בְּכַף יָדוֹ כְּקוֹרֵא מִסֵּפֶר וַיֹּאמַר:

– שְׁמָעוּנִי נָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְכָל יוֹשְׁבֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ: לַנַּעֲרָה הַזֹּאת עוֹד שֶׁבַע אֲחָיוֹת – וְהִיא הַשְּׁמִינִית, הַצְּעִירָה.

וַתָּנַע הַנַּעֲרָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּהַצְדִּיקָהּ דְּבָרָיו.

– אֲבִיהֶן צַיָּד הָיָה, אִישׁ מִבְּנֵי הָעֲנִיִּים, תּוֹשַׁב הָאִיִּים. וַיָּמֹת הָאִישׁ בְּעָנְיוֹ זֶה עֶשֶׂר שָׁנִים וַתִּשָּׁאַרְנָה בְּנוֹתָיו בְּעֹנִי וּבְמַחְסוֹר, וְתֵלַכְנָה הֵן וְאִמָּן הָלוֹךְ וְנָדוֹד עַד הַגִּיעָן הֵנָּה – אֶל עִיר הַבִּירָה וְהֵן גָּרוֹת כַּיּוֹם בְּאַחַד הַמַּרְתְּפִים אֲשֶׁר בִּקְצוֹת הָעִיר.

– נָכוֹן הַדָּבָר – עָנְתָה הַנַּעֲרָה מִשְׁתָּאָה.

– אוּלָם, אֵם הַבָּנוֹת הָאֵלּוּ – בַּת מֶלֶךְ הֹדּוּ הִיא, הִיא אָחוֹת מַלְכֵּנוּ. אֲחוֹתְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – פָּנָה הַמְנַחֵשׁ לְמוּל הַמֶּלֶךְ.

– הַאֻמְנָם? – נִשְׁמְעָה לְפֶתַע שְׁאֵלַת פֶּלֶא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּמִפִּי הַנֶּאֱסָפִים גַּם יַחַד. וַתַּבֵּט הַנַּעֲרָה סְבִיבָהּ מִשְׁתָּאָה לְשֵׁמַע אָזְנֶיהָ.

וַיּוֹסֵף הַמְנַחֵשׁ וַיַּבֵּט אֶל כַּף יָדוֹ וַיְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו כְּקוֹרֵא בְּסֵפֶר פָּתוּחַ:

– מַלְכֵּנוּ, הַיּוֹשֵׁב אִתָּנוּ כַּיּוֹם, בֶּן מֶלֶךְ הוּא, בֶּן הַמֶּלֶךְ הַקּוֹדֵם אֲשֶׁר בָּאָרֶץ – וְזֶה דְּבַר הַקּוֹרוֹת:

"אָבִי מַלְכֵּנוּ אֲשֶׁר טָבַע בִּמְצוּלוֹת יָם – אַף כִּי מֶלֶךְ חָכָם וְנָבוֹן הָיָה לֹא מוֹת יְשָׁרִים מֵת כִּי אִם בַּעֲווֹנוֹ. הַלֹּא תֵּדְעוּן אַתֶּם זֹאת אֶל נָכוֹן: חֲמַת אֱלֹהֵי נַהֲרוֹת הָאָרֶץ נִתְּכָה עָלָיו וַיִּשְׁלְחוּ בּוֹ קֶצֶף סַעֲרָם וַיְהִי טֶרֶף זִרְמֵיהֶם.

עֲווֹנוֹ הָיָה – כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה – כִּי הֵפֵר בְּרִית אָבוֹת וַיִּבֶז רְצוֹן הָאֵלִים: מִימוֹת עוֹלָם, מִיּוֹם הִוָּסֵד הֹדּוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִצְוַת הָאֵלִים הִיא לְהִתְרַחֵץ בְּנַהֲרוֹת הָאָרֶץ בְּ"יוֹם הַטָּהֳרָה". הֵן שׂוּמָה עַל כָּל הֹדִּי, אִישׁ וְאִשָּׁה מִבֶּן עֶשֶׂר וָמַעְלָה, עָשִׁיר וָדַל, שַׂר וָעֶבֶד, מֶלֶךְ וְשׁוֹפֵט – לִטְבֹּל בְּ"יוֹם הַטָּהֳרָה", גְּבָרִים לְבַד וְנָשִׁים לְבַד בְּכָל הַנְּהָרוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. כִּי בַּיּוֹם הַהוּא טָהֹר יְטַהֲרוּ הָאֵלִים אֶת הָאָדָם מֵחֵטְאוֹ וִיכַפְּרוּ עֲווֹנוֹ.

אַךְ בְּבוֹא “יוֹם הַטָּהֳרָה” בְּאַחַת הַשָּׁנִים, זֶה יְמוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיְמָאֵן הַמֶּלֶךְ, הוּא אֲבִי מַלְכֵּנוּ, לִטְבֹּל בְּ"יוֹם הַטָּהֳרָה" כְּכָל הָעָם; כִּי אָמַר בְּרוּם לִבּוֹ: לֹא כְּכָל הָאָדָם הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יֶחֱטָא הַמֶּלֶךְ, כִּי לָאֵלִים יִדְמֶה וְלֹא יָאֶה לוֹ כָּזֹאת – וַיִּדְחֶה אֶת טְבִילָתוֹ.

וַיְהִי הַמַּעֲשֶׂה רַע בְּעֵינֵי הָאֵלִים, וְיִּשְׁמְרוּ לוֹ עֶבְרָתָם.

וַיְהִי לִימוֹת הָאָבִיב, וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ וּבִתּוֹ הַתְּאוֹמִים, הֵם מַלְכֵּנוּ וְאֵם הַבָּנוֹת הַנִּמְצָאוֹת כַּיּוֹם בָּעִיר הַזּוּ, לָשׁוּט בְּסִירוֹת בִּנְהַר גַּנְגֵּס הַקָּדוֹשׁ, וַיֵּרְדוּ עִמָּם כָּל “צְבָא הַשּׂוֹחִים” הַשּׁוֹמְרִים – כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ לִבְלִי רֶדֶת עַל פְּנֵי מַיִם בְּלִי “צְבָא הַשּׂוֹחִים”, לְבַל יִקְרֶה אָסוֹן אֶת הָאָרֶץ.

וַיְהִי אַךְ רָחֲקוּ רְגָעִים מִסְפַּר מִשְּׂפַת הַנָּהָר – וַיִּשָּׁמַע לְפֶתַע הֹלֶם עַז כְּקוֹל רַעַם אַדִּיר וְיִזְדַּעְזְעוּ מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ כִּי פָּרְצָה אֵשׁ לֶהָבָה מִלּוֹעַ אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר בָּאִיִּים הַקְּרוֹבִים – וְתִּרְעַד הָאֲדָמָה. אָז תָּקוּם בִּן רֶגַע רוּחַ סְעָרָה: בִּרְקֵי אֵשׁ לוֹהֶטֶת וְרַעֲמֵי זְוָעָה פָּרְצוּ וַיְזַנְּקוּ מִכָּל עֵבֶר, חַשְׁרַת עָבִים שְׁחוֹרוֹת כִּסְתָּהּ פְּנֵי שָׁמַיִם וּמַיִם, וַיִּגְעֲשׁוּ וַיִּרְעֲשׁוּ גַּלֵּי הַנָּהָר, כְּמוֹ רָתְחוּ מִמְּצוּלוֹתָם – וַיַּהַפְכוּ אֶת כָּל הַסִּירוֹת הַמַּיְמָה; רַבִּים מִן בְּנֵי הַצָּבָא אָבְדוּ וְרַבִּים נִצְלוּ, אַךְ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה צָלְלוּ וַיֵּעָלְמוּ – וַיִּסָּחֲבוּ בַּעֲווֹנָם לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם הַבֶּנְגָּלִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְאוּלָם הַתְּאוֹמִים, הַבֵּן וְהַבַּת, הוּא מַלְכֵּנוּ וַאֲחוֹתוֹ אֲשֶׁר חָפוּ מִפֶּשַׁע, נָדוֹנוּ בִּרְצוֹן הָאֵלִים לְחַיֵּי גָּלוּת, שִׁפְלוּת וָבוּז בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מַלְכוּת בַּעֲווֹן הוֹרֵיהֶם – כִּי לֹא הוּרְדוּ לִטְבִילָה בִּהְיוֹתָם בְּנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים תְּמִימוֹת – כַּחֹק וְכַמִּשְׁפָּט. וַתְּהִי גַּם גְּזֵרַת הָאֵלִים לְהַכּוֹתָם בְּשִׁמְמוֹן לֵב, וַיִּשָׁכַח וַיִּמָּחֶה כָּלִיל דְּבַר עֲבָרָם וּבֵיתָם מִקֶּרֶב לִבָּם.

וְגַלֵּי הַיָּם פְּלָטוּם וְיַּשְׁלִיכוּם אֶל אַחַד הַיְּעָרוֹת הַסְּבוּכִים אֲשֶׁר בְּאַחַד הָאִיִּים בַּדָּרוֹם.

וַיְזַמְּנוּ הָאֵלִים דַּיָּג עָנִי אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיְלָדִים – וְיִקָּחֵם בְּרַחֲמָיו אֶל בֵּיתוֹ. אַךְ מֵאֵת הָאֵלִים הָיְתָה, כִּי יִשָּׁכַח כָּל עֲבָרָם מִזִּכְרוֹנָם וְלֹא יָדְעוּ סַפֵּר לְאִישׁ מִי הֵמָּה וְאֵי מוֹצָאָם – כִּימֵי דּוֹר אָדָם: שִׁבְעִים שָׁנָה. וְהִנֵּה, כַּיּוֹם, תַּמּוּ שִׁבְעִים הַשָּׁנָה, כִּי בְּנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים הָיוּ הַיְּלָדִים וּתְמוֹל הֵן מָלְאוּ לְמַלְכֵּנוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה – וּלְנָכוֹן שָׁב כֹּחַ זִכְרוֹנְךָ עַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, – פָּנָה הַמְנַחֵשׁ אֵלָיו – בְּסַפְּרִי אֶת הַקּוֹרוֹת לְאָזְנֶיךָ, וְעָלֹה יַעֲלוּ עַתָּה עַל לִבְּךָ זִכְרוֹנוֹת יְמֵי יַלְדוּתְךָ".

– כֵּן, בְּנִי, בְּנִי – עָנָה הַמֶּלֶךְ בַּלָּאט, כְּנֵעוֹר מִתַּרְדֵּמַת שָׁנִים – נָגוֹל עַתָּה הַמַּסְוֶה מֵעַל זִכְרוֹנִי. זָכוֹר אֶזְכֹּר אֶת שְׁנוֹת יְמֵי יַלְדוּתִי, וְזָכֹר אֶזְכּוֹר לְנָכוֹן, כִּנְכוֹן הַיּוֹם, אֶת יוֹם רִדְתֵּנוּ, אָבִי וְאִמִּי וַאֲנִי וַאֲחוֹתִי, אֶל סִירוֹת הַשַּׁיִט, אַךְ הַמְשֵׁךְ וְסַפֵּר נָא אֶת הַקּוֹרוֹת הַבָּאוֹת, כִּי לְךָ נָאֶה לְסַפֵּר, בְּנִי.

וְיִּהְיוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים מַקְשִׁיבִים בְּכָל מְאֹדָם בְּדוּמִיָּה רַבָּה אֶל דִּבְרֵי הַמְנַחֵשׁ.

וְיּוֹסֵף לְסַפֵּר בַּהַבִּיטוֹ אֶל כַּף יָדוֹ:

"אָז תִּשָּׁאֵר אַרְצֵנוּ, כַּאֲשֶׁר תֵּדְעוּ, בְּאֵין מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט, וַתְּהִי הָאָרֶץ עֲזוּבָה עֶשְׂרִים שָׁנָה. וּבִתְקוּפַת עֶשְׂרִים הַשָּׁנָה גָּבְרוּ תְלָאוֹת הַגּוֹלָה עַל רָאשֵׁי הָאַחִים כַּמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.

בְּבֵית הַדַּיָּג הָיָה גּוֹרָלָם רַע וּמַמְאִיר, כִּי הַדַּיָּג אָמְנָם טוֹב לֵבָב וְרַחְמָן הָיָה, אַךְ אִשְׁתּוֹ קְשַׁת־לֵבָב, מִרְשַׁעַת וְאַכְזְרִיָה הָיְתָה וְתִּשְׂנָא אֶת הַיְלָדִים הַזָּרִים אֲשֶׁר בָּאוּ לִגְזוֹל פְּרוּסַת הַלֶּחֶם מִפִּי יְלָדֶיהָ, כִּי חֲמִשָּׁה יְלָדִים הָיוּ לַדַּיָּג הֶעָנִי וַיְחַלֵּק אֶת פִּתּוֹ בֵּין יְלָדָיו וּבֵין הַיְלָדִים הָאֲסוּפִים".

– נְכוֹנִים, נְכוֹנִים הַדְּבָרִים, צָדַקְתָּ בְּנִי – דִּבֵּר הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ לְנַפְשׁוֹ.

"וַתְּהִי הָאִשָּׁה מַעֲבִידָה אֶת הַיְלָדִים בְּכָל רַע – וַיָּבוֹאוּ לָהֶם יְמֵי רָעָב וְיָגוֹן. בַּיָּמִים רָאוּ עָמָל וַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, וּבַלֵּילוֹת – נְדוּדִים וְנִקְיוֹן שִׁנַיִם. יְחֵפִים הָלְכוּ, קְרוּעִים וּגְלוּיֵי בָּשָׂר. בְּיָדָם חָטְבוּ עֵצִים מִן הַיַּעַר, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִן הַנָּהָר הָרָחוֹק וְיֵלְכוּ פְּצוּעֵי יַד וָרֶגֶל. כִּי לָרֹב נִפְקַד מָגִנָּם, הַדַּיָּג, מִבֵּיתוֹ בְּנוּדוֹ לְמֶרְחָק לָדוּג וְלִמְצֹא טֶרֶף לְבֵיתוֹ.

וְיֶּאֱרְכוּ לָהֶם הַיָּמִים בְּבֵית הַדַּיָּג – כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים.

אַךְ הַנַּעַר, מַלְכֵּנוּ, בְּקֻצּוֹ מִפְּנֵי רֹעַ יַד הָאִשָּׁה וּבְבוּזוֹ אֶת הָעַבְדוּת וְהַשִּׁפְלוּת וְאֶת פַּת לֶחֶם הַחֶסֶד אֲשֶׁר אָכַל, עָזַב אֶת הַבַּיִת וְיִבְרַח לְנַפְשׁוֹ בְּעֵירוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל – וַיְהִי נָע וְנָד בָּאָרֶץ. שָׁנִים עַל שָׁנִים עָבְרוּ, וַיְהִי דַּרְכֵּהוּ בַּיְּעָרוֹת וּבְעַרְבוֹת הָאָרֶץ – כִּי בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם לֹא יָדַע מַרְגּוֹעַ וּמְנוּחָה. כִּי כֵן הָיָה דְבַר הָאֵלִים כִּי יֵקַלּוּ הַנְּעָרִים בְּעֵינֵי הָאָדָם עַל כִּי בָּזוּ וְהֵקֵלּוּ הוֹרֵיהֶם אֶת דֶּרֶךְ בְּנֵי הָאָדָם – וִיבַקֵּשׁ הַנַּעַר אֶת דַּרְכּוֹ וְגוֹרָלוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – בְּלִי דַּעְתּוֹ עַד מָה – וְיֵּלֵךְ קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ כָּל הַיָּמִים. וְיִגְדַּל הַנַּעַר וַיְהִי לְאִישׁ הַשָּׂדֶה, וַיְהִי טַרְפּוֹ פַּעַם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּפַעַם עֵשֶׂב הָאֲדָמָה.

אַךְ הָאָחוֹת, הִיא אֵם הַבָּנוֹת, נִשְׁאֲרָה בַּעֲבוֹדָתָהּ וּבְשִׁפְלוּתָהּ בְּבֵית הַדַּיִג, וְיַעַן לֹא דָּרְשָׁה וְלֹא בִּקְּשָׁה לְהִגָּאֵל מֵעֲבוֹדָתָהּ, וַיַּזְנִיחוּהָ הָאֵלִים וַיַּסְתִּירוּ אֶת פְּנֵיהֶם מִגּוֹרָלָהּ. הִיא נִשְׁאֲרָה בְּבֵית הַדַּיָּג עַד כִּי גָּדְלָה, וְתִּמְכְּרֶנָּה אֵשֶׁת הַדַּיָג לְאַחַד הַצַּיָּדִים וּתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה. וּבִרְבוֹת הַשָּׁנִים וַתֵּלֶד לוֹ אֶת הַבָּנוֹת הָאֵלֶּה, אַחְיוֹת זֹאת הָעַלְמָה – אַךְ הַצַּיָּד לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים כִּי טָרוֹף טֹרַף בְּצִפָּרְנֵי נָמֵר עַז, וְיֹּאבַד מִן הָאָרֶץ, וּבְהִשָּׁאֵר הָאִשָּׁה וְהַיְּלָדוֹת בְּאֵין תּוֹמֵךְ וְעוֹזֵר, וַיָּנוּדוּ מֵעִיר לְעִיר וּמִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, עַד הַגִּיעָן לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר אֶל הַבִּירָה – וְהִנָּן יוֹשְׁבוֹת כַּיּוֹם בְּעֹנִי וּבְדַלּוּת, טוֹוֹת בְּצֶמֶר וְאוֹרְגוֹת בְּפִשְׁתָּן לִמְצֹא אֶת לֶחֶם יוֹמָן.

וְהַנַּעַר – מַלְכֵּנוּ – גָּדַל וַיְהִי לָאִישׁ, אַךְ פִּגְעֵי נְדוּדָיו וּתְלָאוֹתָיו רָדְפוּ אוֹתוֹ כְּמֵאָז, וַיְהִי הַיּוֹם, בִּקְשׁוֹת עָלָיו רוּחוֹ, וַיִּפֹּל אַפָּיִם אַרְצָה וְיֵבְךְּ מִמְּצוּקַת לִבּוֹ בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְיִרְצוּ הָאֵלִים אֶת בִּכּוּרֵי דִּמְעוֹת בֶּן מֶלֶךְ וַיַּפִּילוּ עָלָיו תַּרְדֵּמָה בַּאֲשֶׁר הָיָה שָׁם. וּבַחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה דְּמוּת מַלְאָךְ, אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה אֵלָיו מֵאֵת הָאֵלִים, מְדַבֶּרֶת אֵלָיו לֵאמֹר: לֵךְ לְדַרְכְּךָ יָמָּה, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וּלְעֵת הַבֹּקֶר תִּמְצָא בְּחוֹרְשָׁה קְטַנָּה מִיָּמִין אֶת “עֵשֶׂב הַיְּשׁוּעָה”, הוּא עֵשֶׂב הָרַעַל לַתַּנִּינִים אֲשֶׁר בַּיָּם. וְלָקַחְתָּ מִמֶּנּוּ מְלֹא יָדֶיךָ וְסַרְתָּ בְּדַרְכְּךָ קָדִימָה לְעִיר הַבִּירָה וְיָרַדְתָּ שָׁמָּה אֶל הַנָּהָר עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, אָז יִקְרַב לִקְרָאתְךָ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל וּפָעַר פִּיו לְבַלְעֵךְ: וְאַתָּה הַקְדִּימֵהוּ וְהַשְׁלֵךְ אֶל לוֹעוֹ אֶל אֲלֻמַּת הָעֵשֶׂב וְיָמוּת – וְעָלִיתָ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה".

– כֵּן, צָדְקוּ דְּבָרֶיךָ כְּתוּמָם… בָּחוּר יָקָר – נִשְׁמַע קוֹל הַמֶּלֶךְ לְפֶתַע בַּדּוּמִיָּה אֲשֶׁר נָחָה בָּאוּלָם בְּדַבֵּר הַנַּעַר אֶת דְּבָרָיו.

וַיְכַל הַבָּחוּר אֶת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ: “וַאֲשֶׁר הָיָה אַחֲרֵי זֹאת, בַּעֲלוֹת מַלְכֵּנוּ עַל כִּסֵּא הַמְלוּכָה, הֵן יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כֻּלְּכֶם הַיּוֹשְׁבִים פֹּה”.

הַמְנַחֵשׁ כִּלָּה אֶת דְּבָרָיו, וַיַּבִּיטוּ הַנֶּאֱסָפִים אִישׁ אֶל פְּנֵי אָחִיו, כְּמוֹ אָמְרוּ לְהִוָּכַח, אִם לֹא מִקְסַם כָּזָב אָחַז אֶת רוּחָם – וְיַעֲבִירוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל עֵינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר יַעֲבִיר הַמִּתְעוֹרֵר מִשְׁנָתוֹ קוּרֵי הַתַּרְדֵּמָה מֵעַל עֵינָיו.

וַתְּהִי שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ וְכָל הַנֶּאֱסָפִים רַבָּה, בִּנְפֹל הַיּוֹם צְעִיף הַסְּתָרִים מִימֵי הֶעָבָר וּבְהִוָדַע לִפְנֵי כֹּל כִּי לֹא זָר הַמֶּלֶךְ לָאָרֶץ, כִּי בֶּן הוּא לְבֵית הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִיָּמִים רַבִּים.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶת אֲחוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

וּוִירָנָה אָמְרָה לַמְנַחֵשׁ:

– הֵן גִּלִּיתָ הַיּוֹם בִּסְגֻלָּתֵךְ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת; שֵׁב נָא מִשְּׂמֹאל וְחַכֵּה לִדְבַר הָאֱלֹהִים.

וְתֵפֶן וַתֹּאמֶר לָאָח הַצָּעִיר:

– כִּי אָמַרְתָּ לֵב טָהוֹר לְךָ – וְהוּא מְבֻקָּשִׁי מֵאֵת הָאָדָם כָּל הַיָּמִים – אֶשְׁאֲלָה אוֹתְךָ אֵפוֹא שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹתַי וְיִבָּחֵן לִבְּךָ. וְהָיָה אִם עָנֹה תַּעֲנֶה מַעֲנֶה אֱמֶת, אוֹת הוּא כִּי מֵאֵת הָאֵלִים נִשְׁלַחְתָּ אֵלַי.

וּלְהָאַחִים פָּנְתָה וְתֹּאמַר:

– וְהָיָה אִם יִמָּצְאוּ גַּם מִקִּרְבְּכֶם אֲשֶׁר יַעֲנוּ לִשְׁאֵלוֹתַי – תָקוּם הַבְּחִירָה בֵּינֵיכֶם עַל־פִּי גּוֹרָל.

וְתִּשְׁאַל וִירָנָה הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה לֵאמֹר:

– מָה מַּר מִמָּוֶת?

וְיַּחְשְׁבוּ הַבַּחוּרִים וְכָל הַנֶּאֱסָפִים רְגָעִים מִסְפָּר וְיִהְיוּ בֵּינֵיהֶם אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַעֲנוֹת: “הָעֹנִי מַר מִמָּוֶת”, עָנָה הָאֶחָד. “הָעִוָּרוֹן” – עָנָה אַחֵר; “הַמַּאֲסָר”, “הַפְּרִידָה” – עָנוּ אֲחֵרִים. וַיְהִי בְּהַחֲרִישָׁם וַיֹּאמֶר הַצָּעִיר בְּקוֹל שָׁקֵט.

– מַר מִמָּוֶת – הַשֶּׁקֶר.

וַתָּנַע וִירָנָה רֹאשָׁהּ אֵלָיו – כְּשָׁמְעָהּ תְּשׁוּבָתוֹ.

וְתִּשְׁאַל וִירָנָה שְׁאֵלָתָהּ הַשְּׁנִיָּה:

– מִי הַמְּאֻשָּׁר עֲלֵי חֶלֶד?

וַתְּהִי תְּשׁוּבַת הָאַחִים:

– הֶחָכָם מְאֻשָּׁר מִכֹּל.

– הֶעָשִׁיר, הַמְשׁוֹרֵר, הַגִּבּוֹר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, הַקּוֹסֵם…

וְיַעֲנֶה הָאָח הַצָּעִיר בְּהֶחְרִישׁ כָּל הַמְּדַבְּרִים:

– אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר.

וְתָּאֵר וִירָנָה אֶת פָּנֶיהָ אֵלָיו בַּשְּׁנִיָּה.

וְתִּשְׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית:

– מָה אַחֲרִית עוֹלָם זֶה?

וְיִּשְׁתְּקוּ הַבַּחוּרִים – כִּי לֹא חָשְׁבוּ בָּזֹאת מֵעוֹלָם וְלֹא יָדְעוּ עֲנוֹת מִטּוֹב וְעַד רָע.

וַיֹּאמֶר הָאָח הַצָּעִיר, וְקוֹלוֹ שָׁקֵט וּפָנָיו אֲחוּזֵי מַחֲשָׁבָה:

– אַחֲרִית הָעוֹלָם? הַתְחָלָה מֵחָדָשׁ.

וַתָּקָם וִירָנָה וַתַּרְכֵּן רֹאשָׁהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְתֹּאמֶר בְּעַנְוַת חֵן:

– הוּא, הַצָּעִיר, אֲשֶׁר הוֹכִיחוּ לִי הָאֱלֹהִים.

וַתִּפֹּל דּוּמִיָּה בָּאוּלָם בֶּאֱמֹר וִירָנָה אֶת דְּבָרָהּ, וְיַבִּיטוּ הַנֶּאֱסָפִים אֶל עֵבֶר הָאַחִים הַיּוֹשְׁבִים, וַיֵּרָאֶה לְתִמְהוֹנָם מַחֲזֶה זָר וּמַפְלִיא:

הַתְּמוּנָה אֲשֶׁר עַל יַד הַצַּיָּר – נָמַסָּה בִּצְבָעֶיהָ וּתְהִי לִירִיעַת בַּד מְגֹאָלָה וְנִרְפָּשָׁה.

וּ"פֶרַח וִישְׁנוּ" – כַּמָּשׁ בִּן רֶגַע וַיִּבֹּל וַיְהִי מַרְאֵהוּ כִּסְחָבָה בָּלָה.

וְיַבִּיטוּ אֶל פְּנֵי הַגִּבּוֹר – וְהִנֵּה חָוְרוּ וְהוֹרִיקוּ כִּפְנֵי אִישׁ יְדוּעַ חֹלִי.

וְשִׂפְתֵי הַמְּשׁוֹרֵר נַעֲווּ וְיִתְפַּתְּלוּ וְיִהְיוּ מְכֹעָרִים.

וּמַרְאֶה פְּנֵי הַשּׁוֹמֵעַ שְׂפַת חַיָּה וְעוֹף – הָיָה כְּמַרְאֵה אֶחָד הַמְּשֻׁגָּעִים וּמֻכֵּי הָרוּחַ.

וְעֵינֵי הַצּוֹפֶה כָּהוּ בְּחוֹרֵיהֶן.

וְקוֹמַת הַקּוֹסֵם עֻקְּמָה וְנָכַפָּה, כְּמוֹ הֵעִיק עָלָיו מַשָּׂא כָּבֵד.

וְהַמְנַחֵשׁ גִּמְגֵּם בְּלַחַשׁ וּבִכְבֵדוּת קוֹלוֹת נְבוֹכִים.

אַךְ פְּנֵי הַבָּחוּר הַצָּעִיר זַכּוּ וְקָרְנוּ שִׁבְעָתַיִם.

וַיְהִי הַמַּחֲזֶה מַבְהִיל וּמַכְאִיב לֵב.

וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ שָׁאֲלוּ הַנֶּאֱסָפִים בְּמַבָּטֵי עֵינַיִם דּוֹמְמִים, בְּלִי הֶגֶה וָקוֹל: מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים?

אָז יָקוּם הַזָּקֵן אֲשֶׁר שָׁתַק כָּל הָעֵת הָאֲרֻכָּה וַיֹּאמַר:

– אַחֲלֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה – וַאֲדַבְּרָה כִּי יַצִּיקֵנִי דְבָרִי. וַיִּפֶן אֶל בָּנָיו בְּקוֹל נִמְרָץ וָעַז:

– אָכֵן, בָּנַי, בְּרוּכֵי הָאֵלִים הֲיִיתֶם, אַךְ – כְּכָל הָאָדָם הִנְּכֶם, וַאֲחֵיכֶם הַקָּטֹן כְּכָל הָאָדָם הִנֵּהוּ, אַךְ – בְּרוּךְ הָאֵלִים הוּא…

צָדוֹק צָדְקָה וִירָנָה הַטְּהוֹרָה! הִיא תְּבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי אֲנִי כָּל יָמַי. וַאֲנִי – מְאַת שְׁנוֹת חַיַּי כֻּלָּן נָתַתִּי לָכֶם וָאַנְחִיל לָכֶם סְגֻלּוֹת אֵלִים לְבַל יֵלֵךְ לִבְּכֶם אַחֲרֵי הָרַע וְהַכָּעוּר – וַיְהִי עָמָל כָּל חַיַּי לַשָּׁוְא וְתִקְוַת כָּל חַיַּי – מֵאָפַע.

אַתֶּם בֵּין הַרְרֵי־אֵל גְּדַלְתֶּם, וּבְקֶרֶב בְּנֵי אֱנוֹשׁ מְעַט מִזְעָר חֲיִיתֶם, אַךְ הִנֵּה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאֲכֶם בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם – וְתַּבְאִישׁוּ אֶת רֵיחֲכֶם: כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי בָּחֲרָה הַגְּבִירָה בַּאֲחֵיכֶם הַצָּעִיר, וְיִמָּלֵא לִבְּכֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה אֵלָיו, וַהֲיִיתֶם מְכֹעָרִים וְנִתְעָבִים! וְהוּא הַקָּטָן, אֲשֶׁר בִּסְגוּלַת פֶּלֶא לֹא חוֹנַן – לֹא נִמְנַע מִבּוֹא אִתְּכֶם; בְּתֹם לֵב וּבְנִקְיוֹן רוּחַ בָּא. גַּם לֹא שָׁאַל, גַּם לֹא דָּרַשׁ, גַּם לֹא קִנֵּא וְלֹא כָּאַב. וְהוּא, רַק הוּא, בָּא עַד חֵקֶר חַיֵּי אָדָם עֲלֵי תֵּבֵל. בְּשָׁתְקוֹ וּבַהֲגוֹתוֹ כָּל הַיָּמִים יָדַע כִּי מַר מִמָּוֶת הוּא הַשֶּׁקֶר: הַמָּוֶת יִגְאַל וִישַׁחְרֵר, הַמֵּת לֹא יֵדַע מְאוּמָה מֵאֲשֶׁר יֵעָשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, גַּם קְרוֹבָיו יִשְׁכָּחוּהוּ בְּרֹב הַיָּמִים וִינוּחֲמוּ, אַךְ הַשֶּׁקֶר יְשַׁעְבֵּד וְיַכְנִיעַ תָּמִיד וְהוּא הוּא פֶּתַח כָּל רָעָה עֲלֵי אֲדָמוֹת. גַּם יָדוֹעַ לֹא יְדַעְתֶּם כִּי הָאִישׁ הַמְּאֻשָּׁר הוּא אֲשֶׁר לֹא יֵדַע שֶׁקֶר, כִּי הוּא לֹא יֵדַע מַכְאוֹב יוֹם עָבַר וְלֹא יִירָא מִפַּחַד יוֹם מָחָר – וְאָמְנָם כָּזֶה הוּא הַמְּאֻשָּׁר בְּחַיָּיו. וַיָּבֶן אֲחִיכֶם לִשְׁאֵלַת הַגְּבִירָה בְּשָׁאֳלָהּ: מָה קֵץ תֵּבֵל הַלֵּזוֹ, עֵת הַשֶּׁקֶר וְהַקִּנְאָה, הַשִּׂנְאָה וְהַמַּשְׂטֵמָה, הָעֹנִי וְהַדַּלּוּת יֹאכְלוּ כָּל הַיָּמִים אֶת הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? וַיַּעַן לֵאמֹר: הַתְחָלָה מֵחָדָשׁ, כִּי שׂוּמָה עַל הָאָדָם לִבְרֹא אֶת הָאָדָם הֶחָדָשׁ.

הִנֵּה רָאֹה רְאִיתֶם כִּי שָׁוְא הִיא כָּל סְגוּלָה עֵת תִּשְׁכֹּן בְּלֵב פּוֹתֶה וְנָלוֹז, כִּי אַךְ בְּאוֹר הַלֵּב הַטָּהוֹר תּוּאַרְנָה כָּל סְגוּלוֹת הָאֵלִים.

וַאֲנִי – מַה גָּדוֹל שִׁבְרִי בְּהִכָּזֵב תִּקְוַת חַיַּי כְּיוֹם הַזֶּה!

וַיְהִי כְּדַבֵּר הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו וַיּוֹרִידוּ הָאַחִים אֶת רֹאשָׁם בְּיָגוֹן קוֹדֵר, וּבְכַלּוֹתוֹ – וְיִּתְחַנְּנוּ פֶּה אֶחָד לֵאמֹר: חָטָאנוּ הַפַּעַם. סְלַח נָא לָנוּ, חָנֵּנוּ!

וַתָּקָם וִירָנָה מִמְּקוֹמָהּ וְתֹאמַר: אֲנִי אֶתְפַּלֵּל בַּעֲדָם. וְתִפְרֹשׁ כַּפֶּיהָ בִּתְפִילָה לָאֵלִים וְתֹּאמַר:

– סִלְחוּ, אֵלִים, לַשָּׁבִים אֶל הָאֱמֶת. הַתְּשׁוּבָה – אֲחוֹת הָאֱמֶת הִיא.

וְיָשׁוּבוּ פְּנֵי הָאַחִים וּסְגוּלוֹתֵיהֶם כְּבָרִאשׁוֹנָה.

וְיָקוּמוּ הַשּׁוֹמְעִים מִסָּבִיב, וְיִשְׁאֲפוּ רוּחַ אַחֲרֵי שִׁבְתָּם שָׁעָה אֲרֻכָּה, וַיֵּקַל לְלִבָּם וְיֵדְעוּ כִּי גַּם בָּהֶם נָגְעָה יַד הָאֱמֶת לְטַהֲרָם – וְיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

ו    🔗

וַיִּבָּחֵן בַּלַּיְלָה הַהוּא שַׁר הַמַּשְׁקִים, וְיִמָּצֵא הַמְרַגֵּל הַקּוֹסֵם וַיּוּשָׂם בַּכֶּלֶא.

וּלְמִקֵּץ שָׁבוּעַ יָמִים וַיֵעָרֵךְ יוֹם כְּלוּלוֹת וִירָנָהּ עִם בְּחִירָה לְאֹמְאֵל. הוּא הָאָח הַצָּעִיר, וּכְלוּלוֹת יֶתֶר הָאַחִים עִם שְׁמוֹנֶה הָאֲחָיוֹת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ – הַגָּדוֹל לַגְּדוֹלָה וְהַצָּעִיר לַצְּעִירָה. וַיוּחַג יוֹם עֲלוֹת לְאֹמְאֵל וּוִירָנָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ נֶרַדִּי, כִּי כֵן הָיָה חֶפְצוֹ, וְיִּהְיוּ הָאַחִים שָׂרֵי הַמַּמְלָכָה, אִישׁ אִישׁ לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹתָיו.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִּשְׁלַח לְאֹמְאֵל סְפָרִים וְדִבְרֵי שָׁלוֹם אֶל מַלְכֵי פָּרַס וּמָדַי וְהַכַּשְׂדִּים עַל הָאָוֶן אֲשֶׁר זָמְמוּ לַעֲשׂוֹת וְיּוֹכִיחַ לָהֶם כִּי נִגְלְתָה כָּל מִזִּמָּתָם. וְיִּשְׁלַח בַּסֵּפֶר אֶת כָּל פָּרָשַׁת גְּדוּלַת מַמְלַכְתּוֹ וּפִלְאֵי שָׂרָיו – וַיֹּאמֶר כִּי סָלוֹחַ סָלַח לָהֶם פִּשְׁעָם וְרִשְׁעָם.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ אֶל הָאוֹיֵב, וְהוּא עוֹד בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ לְהֹדּוּ, דִּבְרֵי כָּל הַכָּתוּב בַּסְּפָרִים – וְיָשׁוּבוּ נִכְלָמִים לְאַרְצוֹתָם.

*

וּמֵאֵת זֶרַע הָאַחִים קָמוּ וְנָפוֹצוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּנֵי הָאָדָם הַמְּצֻיָּנִים בִּסְגוּלוֹתֵיהֶם – הֵם הַמַּמְצִיאִים וְהַמְּגַלִּים, מֵאָז וְעַד הַיּוֹם, פִּלְאֵי הַתֶּבֶל וְהַבְּרִיאָה: מִמַּסְלוּלֵי כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מִמַּעַל בַּמְּרוֹמִים, מִמֵּרוּץ הָרוּחוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בֶּחָלָל הַמֶּרְחַבְיָה, מֵרָזֵי יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ לְמִכְמַנֶּיהָ – עַד חֵקֶר נִשְׁמַת כָּל חַי וְכָל עֵשֶׂב, עַד מִשְׁפַּט כָּל אֶבֶן וְגַרְגֵּר קָט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעַד חָפֵץ כָּל עִנְיָן בְּחַיֵּי הָאָדָם עַל הָאָרֶץ.

*

וּדְבַר חֵפֶץ וִירָנָה וּמַשָּׂא נַפְשָׁהּ הַגָּדוֹל קָם וַיֶהִי: מִבְנֵי וִירָנָה וּלְאֹמְאֵל וְצֶאֱצָאֵיהֶם נִגְלוּ וְיוֹפִיעוּ בְּנֵי אָדָם בְּרוּכֵי־אֱלֹהִים כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם, הֵם הֵם – הַנְּבִיאִים, הַמַּטִּיפִים הַגְּדוֹלִים, גַּם אַנְשֵׁי עֵט־אֱמֶת אֲשֶׁר יָקוּמוּ מִדּוֹר דּוֹר לִבְנֵי הָעַמִּים לְגִזְעֵיהֶם – עֵדוּת חַיָה לִבְנֵי אֱנוֹשׁ: כִּי יֵשׁ לָאָדָם עַל הָאָרֶץ לְהִדָּמוֹת לִבְנֵי מָרוֹם, וְכִי תְעוּדַת הָאָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת הִיא לָתוּר, לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת דֶּרֶךְ גְּאֻלַּת הָאָדָם בָּהּ יַעֲלֶה הָלֹךְ וְעָלֹה, הָלֹךְ וְהִתְרוֹמֵם עַד יִטְהַר לִבּוֹ כָּלִיל לֵאלֹהִים.

דמשק, תרפ"א