הַקְדָמָה    🔗

מִדֵּי יַעֲלוּ בְּזִכְרוֹנִי כַּמָּה דְבָרִים וְעִנְיָנִים מִקּוֹרוֹת יְמֵי יַלְדוּתִי, אֶתְהֶה עַל עַצְמִי, כְּלוֹמַר: לֹא אֵדַע עַצְמִי, לֹא אֵדַע אִם עָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעוֹלַלְתִּי אֶת אֲשֶׁר עוֹלַלְתִּי, לִי וְלַאֲחֵרִים, בִּגְלַל הֱיוֹתִי יֶלֶד נָבוֹן וּפִקֵּחַ לְמַדַּי, אוֹ שֶׁמָּא בִּגְלַל הֱיוֹתִי תָּמִים לְמַדַּי, אוֹ פֶּתִי בְּמִקְצַת וְאוּלַי יוֹתֵר מִקְצָת? וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר עָבְרוּ מִקּוֹרוֹת הַיָּמִים הָהֵם לְמַעְלָה מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה, בְּכָל זֹאת אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁפָּסוּל אֲנִי לָדוּן אֶת עַצְמִי וְלִקְבּוֹעַ מֶה הָיִיתִי בְּיַלְדוּתִי. לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי, אֲסַפֵּר אֶת הַקּוֹרוֹת כְּפִי שֶׁקָּמוּ וְהָיוּ – וְהַקּורְאִים יֵדְעוּ וְיִשְׁפְּטוּ.

קֹדֶם כֹּל, אַצִּיג אֶת עַצְמִי לִפְנֵיכֶם: שְׁמִי חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה. נוֹלַדְתִּי בִּירוּשָׁלַיִם. בֵּן יָחִיד הָיִיתִי לְהוֹרַי (אֲחָיוֹת הָיוּ לִי שָׁלשׁ, שְׁתַּיִם גּדוֹלוֹת מִמֶּנִּי). אָבִי וְאִמִּי שָׁאֲפוּ וְהֶאֱמִינוּ בְּכָל לֵב שֶׁאֶהְיֶה לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל, אַךְ אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁרָאוּי וְיָאֶה לִי לִהְיוֹת עֶגְלוֹן. לֹא אֶתְעַכֵּב עַכְשָׁיו בִּפְלוּגְתָא חֲשׁוּבָה זוֹ בֵּין הוֹרַי וּבֵינִי, לְבַל אֶגָּרֵר אַחֲרֵי כַּמָּה דְבָרִים וְעִנְיָנִים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. אֲבָל רָאוּי לְהַזְכִּיר כָּאן: בְּחִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת שֶׁבֵּינִי וּבֵין הוֹרַי בְּיַחַס לַעֲתִידִי, הָיִיתִי אֲנִי תָּמִיד נְטוּל זְכוּת דִּבּוּר לְגַמְרֵי, שֶׁכֵּן בָּהּ בְּשָׁעָה, שֶׁהוֹרַי הִבִּיעוּ אֶת דַּעְתָּם עַל עֲתִידִי בְּקוֹל רָם וּבְתֹקֶף־לָשׁוֹן, אֲנִי לֹא הֵעַזְתִּי, כַּמּוּבָן, לְגַלּוֹת דַּעְתִּי אַף בְּהֶגֶה קַל. אֲבָל עִם כָּל זֹאת הָיִיתִי תַּקִּיף בְּדַעְתִּי בַּסֵּתֶר לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁהָיוּ הֵם תַּקִּיפִים בְּדַעְתָּם בְּגָלוּי.

וְעוֹד עָלַי לְצַיֵּן, שֶׁקְּרוֹבִים וּרְחוֹקִים כִּנּוּנִי: “מְתוּחְבָּל” (בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת) – כִּי לְשׁוֹבָב הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים מְתוּחְבָּל.

מַה תַּחְבּוּלוֹת הָיוּ עִמִּי?

לְסַפֵּר עַל כָּךְ – הֲרֵי זֶה לְסַפֵּר אֶת כֻּלִּי, אֶת כָּל עַצְמִי, אֶת כָּל קוֹרוֹת יַלְדוּתִי כִּמְעַט. וְאֵין זֹאת כַּוָּנָתִי. לֹא בָּאתִי כָּעֵת לִמְנוֹת מִסְפָּר לְתַחְבּוּלוֹתַי (אַגַב: גַּם בְּשַׁעְתָּן לֹא כִּוַּנְתִּי לְהִתְפָּאֵר בָּהֶן, אֶלָּא עֲשִׂיתִין לִשְׁמָן, כְּלוֹמַר: לְתַכְלִית מְסֻיֶּמֶת). אֲבָל חַיָּב אֲנִי לְהַדְגִּישׁ: כָּל שֶׁעָשִׂיתִי תַּחְבּוּלוֹת קְטַנּוֹת אוֹ גְדוֹלוֹת וְכָל שֶׁזַּמֹּתִי, אִם בַּסֵּתֶר וְאִם בְּגָלוּי, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, הָיָה קָשׁוּר, יָשָׁר אוֹ בַּעֲקִיפִין, בְּעִנְיָן אֶחָד, בְּרַעְיוֹן אֶחָד, בִּשְׁאִיפָה אַחַת: בַּגְּבוּרָה. כִּי כָּלְתָה נַפְשִׁי כָּל הַיָּמִים לִהְיוֹת גִּבּוֹר גָּדוֹל. אָכֵן כָּל יֶלֶד כִּמְעַט יֶאֱהַב וְיַעֲרִיץ גִּבּוֹרִים וּמַעֲשֵׂי גְבוּרָה וְגַם יִשְׁאַף לִהְיוֹת בְּעַצְמוֹ גִּבּוֹר, אֲבָל סָפֵק אִם יֶלֶד אֶחָד מִנִּי אֶלֶף בִּקֵּשׁ כָּמוֹנִי, יוֹמָם בְּהָקִיץ וְלַיְלָה בַּחֲלוֹם, דְּבַר־גְּבוּרוֹת וַעֲלִילוֹת גִּבּוֹרִים, וְאִם יֶלֶד אֶחָד מִנִּי רְבָבָה שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְהִגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת בִּגְלַל תְּשׁוּקָתוֹ לִגְבוּרָה, כַּאֲשֶׁר קָרָה עִמָּדִי לֹא פַּעַם.

וְעַתָּה אֲסַפֵּר אֵיפֹא פָּרָשָׁה אַחַת, מֻגְבֶּלֶת וּמְסֻיֶּמֶת, מֵאוֹתָן הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָדוּ עָלַי בִּגְלַל שְׁאִיפָתִי לִגְבוּרָה.

א    🔗

נוֹגַהּ עֵת־עַרְבַּיִם שֶׁל יוֹם קַיִץ שָׁפוּךְ עַל חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלם.

יֶלֶד כְּבֶן תֵּשַׁע – זֶה אֲנִי, חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה – חָרַג־זִנֵּק מֵחֲצַר “תַּלְמוּד הַתּוֹרָה” כְּגוּר אַרְיֵה שֶׁנִּמְלָט מִסּוּגָרוֹ. בְּדִלּוּגִים גְּדוֹלִים, בִּקְפִיצוֹת נוֹעָזוֹת. הָלַךְ וְגָמָא רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּסְעָרָה.

– מֶה הָיָה לוֹ? לְאָן הוּא נֶחְפָּז? אֵיזֶהוּ מְחוֹז חֶפְצוֹ?

– אֶל בֵּית־הַקַּהֲוָה שֶׁבִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים כָּלְתָה נַפְשׁוֹ. יוֹם גְנוּסִיַּת הַשּׂוּלְטַאן הַיּוֹם. בְּיוֹם זֶה וּלְעֵת כָּזוֹ נוֹהֲגִים לְהִתְכַּנֵּס שָׁם הֲמוֹנֵי יְהוּדִים, סַבָּלִים, עֶגְלוֹנִים, חַמָּרִים וּבֵינֵיהֶם מְצוּיִים כָּל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל הַיְדוּעִים בְּשֵׁם וְהַנֶּעֱרָצִים לִתְהִלָּה, בְּעִקָּר בְּפִי הַיְלָדִים.

מִשֶּׁהִגִּיעַ הַיֶּלֶד – הוּא הַיֶּלֶד חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל – לְבֵית־הַקַּהֲוָה, עָמַד וְסָקַר מִתּוֹךְ נַחַת־רוּחַ גְּמוּרָה אֶת מַחֲנֵה הַיּוֹשְׁבִים חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת לִמְנוּחוֹת, כְּכֶלֶב רוֹעִים זֶה שֶׁעוֹמֵד וְצוֹפֶה אֶל הָעֵדֶר הָרוֹבֵץ תַּחְתָּיו לָבֶטַח.

אַחַר־כָּךְ תָּרוּ עֵינָיו וְחִפְּשׂוּ אַחַר הַגִּבּוֹרִים הַנִּכְסָפִים. וְכַדְּבוֹרָה הַטָּסָה טוּס וַחֲנֹה בֵּין הַשִּׂיחִים לָמֹץ דְּבַשׁ הַפְּרָחִים, כֵּן הָיָה הַיֶּלֶד סוֹבֵב־הוֹלֵךְ מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה, לֵיהָנוֹת מִזִּיו דְמוּתָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים וּלְהַקְשִׁיב לְחֵן שִׂיחָם.

הִנֵּה פֹּה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַחֲבוּרָה משֶׁה נַחְמִיאָס, אִישׁ רַב־אוֹנִים וִידוּעַ־שֵׁם בַּעֲדַת הַסַּבָּלִים, זֶה הַמֻּמְחֶה בְּיִחוּד לְגַלְגֵּל חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת בְּסִמְטוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָעֲקַלְקַלּוֹת וְהַמְשֻׁפָּעוֹת, כִּי רַק הוּא הַיּוֹדֵעַ לִיתֵּן דֶּרֶךְ לַחֲבִיּוֹת, לַעֲלוֹת בְּשָׁלוֹם בְּסִמְטָה מְשֻׁפַּעַת, וְהוּא הוּא הַיָּכוֹל לְעָצְרָן מֵהִדַּרְדֵּר בַּמּוֹרָד וּמֵהִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים.

וּבַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת יִפְתַּח פִּיו, פֶּה מֵפִיק גְּבוּרוֹת, אֱלִיעֶזֶר גַּלַנְטִי, אֲשֶׁר כְּתֵפַיִם לוֹ כְּצוּקֵי סֶלַע וְשִׁנַּיִם לוֹ כְּשִׁנֵּי אַרְיֵה, כִּי הַחֲזַק יַחֲזִיק בֵּין שִׁנָּיו שַׂק־קֶמַח בֶּן עֲשָׂרָה רוֹטֶל, וִיטַלְטְלֶנּוּ כֹּה וָכֹה כְּאִלּוּ הוּא כִּיס צַעֲצוּעַ וּבִתְנוּדָה חֲזָקָה יְטִילֶנּוּ בְּבַת אַחַת מִשִּׁנָּיו אֶל… גַּבּוֹ!

וְשָׁם, בַּחֲבוּרָה גְדוֹלָה, יָסֵב גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים, הוּא מַסְעוּד טֻפַּל, אִישׁ אַמָּתַיִם וָחֵצִי קוֹמָתוֹ וְרֹחַב כְּתֵפָיו אַמָּה וּמַבָּט עֵינָיו עַז, תַּקִּיף וְיָהִיר, וְעֵת יַחְדִּיר מַבָּטוֹ בְּרָגְזָה בְּעֵינֵי זוּלָתוֹ – וְהָיָה כְּמוֹ יִנְעַץ בָּהֶם שִׁפּוּדִים חַדִּים.

וּבַקָּצֶה מִזֶּה יָאִיר פָּנָיו יְפֵה־הַגִּבּוֹרִים, אִישׁ־חֲמוּדוֹת, בְּהִיר־עַיִן, שְׁחוּם־עוֹר, אֲשֶׁר חֻדֵּי שְׂפָמוֹ מְסֻלְסָלִים־מוּצָקִים (וְדִמְיוֹן לָהֶם לְעֻקְצֵי מַתֶּכֶת מְעֻגָּלִים) – הוּא הָעֶגְלוֹן יוֹסֵף צָרְפַתִּי, הַמְכַהֵן פְּאֵר בְּמֶרְכָּבָה הֲדוּרָה כְּמִרְכֶּבֶת שָׂרִים וְרוֹזְנִים (וְהוּא שְׂכִיר־יוֹם אֵצֶל אַבּוּ שַׁאקֶר הָעַרְבִי, בַּעַל הָעֲגָלוֹת).

וְעַל־יַד אוֹתָהּ חֲבוּרָה יוֹשֵׁב אָחִיו, מוּסָה צָרְפַתִּי, בַּגִּבּוֹרִים הֲכִי נִכְבַּד; וְאִם כִּי נְמוּךְ־קוֹמָה הוּא, כָּל כֻּלּוֹ אֵיתָן, כְּאִלּוּ חֻצַּב מִסֶּלַע מוּצָק. וְהוּא אֲשֶׁר נֶאֱבַק לֹא אַחַת עִם שְׁנַיִם־שְׁלוֹשָׁה מֵחֲבֵרָיו הַגִּבּוֹרִים בְּבַת־אַחַת וְיָדוֹ הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

כֹּה עָמַד הַיֶּלֶד קִמְעָא פֹּה וְקִמְעָא שָׁם, הִקְשִׁיב וְשָׁמַע לְשִׂיחוֹ שֶׁל זֶה וְלַאֲמָרָיו שֶׁל זֶה – וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה לָשִׂיחַ בְּעַצְמוֹ, פֶּה אֶל פֶּה, עִם אַחַד הַגִּבּוֹרִים.

מֵאָז וּמִכְּבָר תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה לוֹהֶטֶת בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְוַדַּע אֶל אַחַד הַגִּבּוֹרִים וּלְדַבֵּר עִמּוֹ. הֵן דְּבָרִים רַבִּים בְּפִיו אֲלֵיהֶם. דּוֹמֶה לוֹ שָׁעוֹת רַבּוֹת הָיָה יָכוֹל לָשִׂיחַ עִמָּם. מִי יִתְּנֶנּוּ מְאֻשָּׁר לִהְיוֹת מוֹדָע וּמַכָּר לְאַחַד הַגִּבּוֹרִים! אֲבָל מַה יַּעֲשֶׂה וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ? מִי הוּא וּמָה חֲשִׁיבוּת לוֹ כִּי יִזְכֶּה לְכָךְ?

כֹּה עָמַד הַיֶּלֶד שָׁעָה אֲרֻכָּה לְיָדוֹ, לְיָדוֹ מַמָּשׁ, שֶׁל גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים מַסְעוּד טֻפַּל, כְּשֶׁהוּא מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב בְּכָל מְאֹדוֹ לְכָל הֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיו וְהָיָה מְהַרְהֵר בְּסֵתֶר לִבּוֹ: לוּ יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ… לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ מָה, לְהַגִּיד לוֹ דָבָר…

תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, לְפֶתַע פִּתְאֹם, פָּנָה אֵלָיו הַגִּבּוֹר מַסְעוּד וּשְׁאָלוֹ: מָה אַתָּה רוֹצֶה, יֶלֶד? מַדּוּעַ תַּעֲמֹד כָּאן כָּל הַשָּׁעָה?

– כָּכָה, לִרְאוֹת אוֹתְךָ, רַק לִרְאוֹת, וְגַם עוֹד דָּבָר… אִם תִּרְצֶה… אִם תִּסְלַח לִי…

– בֶּן מִי אַתָּה?

– בֶּן ח' שְׁלֹמֹה נָדָב.

– אִם כָּךְ, בֵּן לְאִישׁ טוֹב אַתָּה. מָה אַתָּה רוֹצֶה, שְׁאַל וְאֶשְׁמַע.

– כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד – הָיִיתָ כְּבָר גִּבּוֹר גָּדוֹל?

– לֹא, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיִיתִי גִּבּוֹר קָטָן.

– אֲבָל הָיִיתָ גִּבּוֹר… וַאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּמוֹךָ כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד.

– שַׁפִּיר, תִּהְיֶה גִּבּוֹר, אֵין לִי נֶגְדְּךָ כְּלוּם.

– אֲבָל אֵיךְ? מָה עוֹשִׂים כְּדֵי לִהְיוֹת גִּבּוֹר? זֶהוּ, בְּעֶצֶם, מַה שֶּׁרָצִיתִי לִשְׁאָלְךָ.

(כָּאן דִּבֵּר הַגִּבּוֹר עִם חֲבֵרָיו בְּעַרְבִית, דְּבָרִים לֹא מוּבָנִים לַיֶּלֶד, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּאוּ פִּיהֶם צְחוֹק).

אָז פָּנָה הַגִּבּוֹר לַיֶּלֶד וְאָמַר: אִם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת גִּבּוֹר בִּמְהֵרָה, עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מָה… עָלֶיךָ לַעֲמֹד בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת.

– אֵילוּ נִסְיוֹנוֹת?

– רֵאשִׁית עָלֶיךָ לֶאֱכֹל פִּלְפֵּל חָרִיף, מֵאֵלֶּה הַפִּלְפְּלִים הַ"עַזָּאוִים" (שֶׁגְּדֵלִים בְּעַזָּה), שֶׁצּוֹרְבִים אֶת הַפֶּה כְּגַחֶלֶת אֵשׁ, בְּלֹא שֶׁתּוֹרִיד אַף דִּמְעָה. אִם תּוֹרִיד דִּמְעָה – חַסָּל, לֹא שָׁוֶה הַנִּסָּיוֹן.

– טוֹב אָכוֹל אֹכַל – אֲבָל כַּמָּה פִלְפְּלִים?

– לְפָחוֹת אֶחָד שָׁלֵם, גָּדוֹל, הָגוּן.

– כָּךְ. לֶאֱכֹל בְּלִי לֶחֶם?

– אֶפְשָׁר גַּם עִם לֶחֶם.

– וַדַּאי. רַבִּים אוֹכְלִים – גַּם אֲנִי אֹכַל.

– וְעוֹד עָלֶיךָ לַעֲסוֹק בִּמְלָאכָה קָשָׁה, כְּדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּקְנָה יָדֶיךָ. הַרְאֵה לִי אֶת יָדְךָ.

הַגִּבּוֹר אָחַז בְּיָדוֹ הַגְּדוֹלָה אֶת הַיָּד הַקְּטַנָּה, מַעֲכָהּ בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו כְּאִלּוּ הָיְתָה מִבָּצֵק, וְאָמַר: אַתָּה רוֹאֶה, זֶה צֶמֶר־גֶּפֶן, אֵין זֹאת יָּד. תַּעֲסֹק בְּנַפָּחוּת, נַגָּרוּת, אוֹ מוּטָב בְּסַתָּתוּת, שֶׁאֵין דָּרוּשׁ בִּשְׁבִילָהּ לֹא חֲנוּת וְלֹא מַכְשִׁירִים רַבִּים. בְּקִצּוּר, תְּסַתֵּת אֲבָנִים עַד שֶׁתִּתְקַשֵּׁינָה יָדֶיךָ.

– טוֹב, אֲסַתֵּת. וְעוֹד אֵילוּ נִסְיוֹנוֹת?

– כָּךְ… עוֹד… עוֹד אַתָּה רוֹצֶה…

כָּאן נִכְנָס מוּסָה צָרְפַתִּי, הַגִּבּוֹר הַנֶעֱרָץ, לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ וְאָמַר לַיֶּלֶד:

– עָלֶיךָ לְהֵיאָבֵק עִם שְׁלשָׁה יְלָדִים מֵחֲבֵרֶיךָ, לְהַכְרִיעָם, לְהַפִּילָם בָּזֶה אַחַר זֶה.

– זֹאת כְּבָר עָשִׂיתִי לֹא פַּעַם. זֶה לֹא קָשֶׁה.

– כָּךְ? נִצַּחְתָּ שְׁלשָׁה חֲבֵרִים? אֵינִי מַאֲמִין… תֵּאָבֵק עוֹד פַּעַם וְתָבִיא עֵדִים עַל כָּךְ. וְעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשֵׂה־גְבוּרָה: תַּהֲרֹג חַיָּה אַחַת. אֲנִי הָרַגְתִּי בְּיַלְדוּתִי זְאֵב אֶחַָד וּשְׁנֵי תַּנִּים. אַתָּה תַּהֲרֹג לְכָל הַפָּחוֹת כֶּלֶב. אוֹ חָתוּל.

זֹאת צָרָה גְדוֹלָה – חָשַׁב הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ – אֵין לִי לֵב לַהֲרֹג אֲפִלּוּ עַכְבָּר!

– הֲתַהֲרֹג? – שָׁאַל מוּסָה בְּתֹקֶף.

– נִרְאֶה… אֶתְחַשֵּׁב בַּדָּבָר… אֶתְאַמֵּץ… הֲתַמּוּ הַנִּסְיוֹנוֹת?

– לֹא, לֹא כָּל־כָּךְ עַל נְקֵלָּה תִּהְיֶה גִּבּוֹר.

שׁוּב הָיוּ הַגִּבּוֹרִים מְדַבְּרִים עַרְבִית בֵּינֵיהֶם. צוֹחֲקִים וּשְׂמֵחִים מִשִּׂיחָם עִם הַיֶּלֶד.

אָז יִפְנֶה אֱלִיעֶזֶר גַּלַנְטִי אֶל הַיֶּלֶד וַיֹּאמַר:

– עָלֶיךָ לִדְהוֹר כִּבְרַת־אֶרֶץ עַל פִּרְדָּה גְּדוֹלָה. הֲדָהַרְתָּ מִיָּמֶיךָ עַל פִּרְדָּה?

– הַרְבֵּה פְּעָמִים דָּהַרְתִּי עַל חֲמוֹר – אֶדְהַר אֵפוֹא עַל פִּרְדָּה.

– אֲבָל יֵשׁ לַחֲשׁשׁ… הֵן סַכָּנָה גְדוֹלָה בַּדָּבָר, כִּי תִּפֹּל וְלֹא תָקוּם, הֲתָבִין?

– אֲנִי מֵבִין. אוֹ שֶׁאֶפֹּל וְאָמוּת, אוֹ שֶׁאֶהְיֶה גִבּוֹר. רָכֹב אֶרְכַּב! אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֶעֱמֹד בַּנִּסָּיוֹן.

כָּאן אָחַז מַסְעוּד טֻפַּל בַּחֲגוֹרָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וּנְשָׂאוֹ אֶל־עָל, כְּאִלּוּ הָיָה בּוּבּוֹן קָטָן, קֵרְבוֹ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ בְּפָנָיו.

נִתְרַגֵּש הַיֶּלֶד מִגִּלּוּי־חִבָּה זֶה שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַגִּבּוֹר וְהוֹסִיף לְשָׁאֳלוֹ:

– הַגֵּד לִי כָּל נִסָּיוֹן שֶׁחַיָּב אֲנִי לַעֲשׂוֹת – וְאֶעֱשֶׂה בְּכָל לִבִּי וְנַפְשִׁי.

– כָּךְ. עָלֶיךָ עוֹד… הִנֵּה… אַתָּה רוֹאֶה: עֵדֶר הַפָּרוֹת עוֹבֵר לְיָדֵינוּ… עָלֶיךָ לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי שׁוֹר גָּדוֹל אֶחַד וּלְהוֹבִילוֹ דֶרֶךְ הָרְחוֹב… אוֹ שֶׁיָּעִיף אוֹתְךָ לְ"עוֹלָם הַבָּא", אוֹ שֶׁתִּהְיֶה גִבּוֹר. הֲתַעֲשֶׂה זֹאת?

– אֶעֱשֶׂה.

– לֹא תִירָא וְלֹא תִמּוֹג מִפָּחַד?

– לָמָּה אִירָא? הֵן רָאִיתִי רוֹעִים וְקַצָּבִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּקַרְנֵי הַפָּרָה… גַּם אֲנִי אַחֲזִיק…

– עַכְשָׁו נִרְאֶה כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת הִטַּלְנוּ עָלֶיךָ: א) לֶאֱכֹל פִּלְפֵּל חָרִיף; ב) לְסַתֵּת אֲבָנִים; ג) לְנַצֵּחַ שְׁלשָׁה יְלָדִים; ד) לַהֲרֹג חַיָּה אֶחַת; ה) לִדְהוֹר עַל פִּרְדָּה; ו) לְהוֹבִיל פָּרָה בְּקַרְנֶיהָ…

– וְעַכְשָׁיו – אָמַר מַסְעוּד – הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן, הַשְּׁבִיעִי…

מַסְעוּד הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל מִצְחוֹ, כְּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִזְכֹּר מָה.

– הִנֵּה… זֶה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי: עָלֶיךָ לַעֲבֹר עַל קֶרֶשׁ נָטוּי בֵּין שְׁנֵי גַגּוֹת שֶׁהַמֶּרְחָב בֵּינֵיהֶם שֵׁשׁ־שֶׁבַע אַמּוֹת וְגָבְהָם לְפָחוֹת שְׁתֵּי קוֹמוֹת – חֲמֵשׁ־שֵׁשׁ אַמּוֹת לְכָל הַפָּחוֹת… אִם תַּעֲבֹר בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִפֹּל – אַתָּה גִבּוֹר.

– זֹאת יָכֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת בְּנָקֵל. כַּמָּה פְּעָמִים כְּבָר עָבַרְתִּי עַל קֶרֶשׁ נָטוּי בֵּין גַּג לְגָג. אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו עָלַי לְחַפֵּשׂ מָקוֹם מַתְאִים לְפִי הַתְּנָאִים – לְפִי הַגֹּבַהּ וְהַמֶּרְִחָק שֶׁאַתָּה אוֹמֵר.

שׁוּב מִלֵּא הַגִּבּוֹר פִּיו צְחוֹק, לִטֵּף אֶת הַיֶּלֶד בְּחִבָּה, טָפַח עַל גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: שְׁמַע, בְּנִי, אֵינְךָ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ. דַּי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה וּמוּכָן לַעֲשׂוֹתָם.

– מַדּוּעַ? מַדּוּעַ לֹא לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל הַיֶּלֶד בִּתְמִיהָה.

– מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁאֵינְךָ מְיֻתָּר לְהוֹרֶיךָ. הֲמֵבִין אַתָּה?

– לֹא, אֵינִי מֵבִין.

– וּבְכֵן, שְׁמַע בְּקוֹלִי: אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאַתָּה יֶלֶד גִּבּוֹר – וְדָי!

– טוֹב, תּוֹדוֹת רַבּוֹת לְךָ.

מִשֶּׁעָזַב הַיֶּלֶד אֶת מוֹשַב הַגִּבּוֹרִים, הָיָה מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ רְכוּן־רֹאשׁ, שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו. כָּל כֻּלּוֹ הָיָה מוּצָף גִּיל אשֶׁר, וְכָל תּוֹכוֹ מָלֵא שִׂמְחָה: בְּשָׁעָה אַחַת זָכָה כַּמָּה זְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת: א) הֵזִין עֵינָיו שָׁעָה שְׁלֵמָה מִזִּיו הוֹדָה שֶׁל עֲדַת הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּהּ; ב) דִּבֶּר פֶּה־אֶל־פֶּה עִם הַמְצֻיָּנִים שֶׁבַּגִּבּוֹרִים; ג) זָכָה וְרָכַשׁ אֶת חִבָּתָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים, וּמֵעַכְשָׁיו הֲרֵי הֵם “יְדִידִים” שֶׁלּוֹ; ד) הָעוֹלֶה עַל כֻּלָּנָה – שָׁמַע וְקִבֵּל תּוֹרָה מִפִּי גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים עַל הַגְּבוּרָה וְעַל הָעָצְמָה.

בָּרִי לוֹ, שֶׁכָּל דִּבְרֵי מַסְעוּד אֱמֶת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת אֱמֶת וְכָל הַתְּנָאִים אֱמֶת (וַאֲשֶׁר אָמַר הַגִּבּוֹר לִבְסוֹף שֶׁאֵין צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת – הֲרֵי מִשּׁוּם חֲשָׁשׁ סַכָּנָה אָמַר. אֲבָל – חֲשָׁשׁ שָׁוְא עִמּוֹ. שֶׁכֵּן, מִלְבַד הֲרִיגַת חַיָּה, שֶׁקָּשָׁה בְּעֵינָיו, שְׁאָר הַנִּסְיוֹנוֹת עַל נְקַלָּה יַעֲשֵׂם).

וְהוּא יוֹכִיחַ לַכֹּל בֶּעָלִיל, שֶׁרְצוֹנוֹ עַז וְהַחְלָטָתוֹ נְחוּשָׁה לְבַצֵּעַ אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת בִּשְׁלֵמוּת וּבְהֶקְדֵּם – תּוֹךְ שָׁבוּעַ יָמִים. כֹּה יַעֲשֶׂה לוֹ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף, אִם לֹא בְּשָׁבוּעַ אֶחָד יַתְחִיל וְיַתִּים אֶת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת.

ב    🔗

עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הָפַךְ וְהָפַךְ בְּעִנְיַן הַנִּסְיוֹנוֹת. שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ וְגָמַר שֶׁמִּן הָרָאוּי שֶׁיִפָּטֵר בַּתְּחִלָּה מִן הַנִּסְיוֹנוֹת הַקַּלִּים וְיַשְׁאִיר לְבַסוֹף אֶת הַכְּבֵדִים.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, לְעֵת עֶרֶב, עִם צֵאתוֹ מִן הַחֶדֶר, הִתְחַמֵּק וְנִמְלַט מִבֵּין חֶבֶר מְרֵעָיו, רָץ וְנֶחְפַּז אֶל בֵּיתוֹ. הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן, הַפִּלְפְּלִים, רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּצִנְעָה וּבְהֶסְתֵּר. אַל יִרְאֶה אִישׁ בְּהִשָּׂרֵף פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִן הַפִּלְפְּלִים. בְּנֶאֱמָנוּת וּבִשְׁלֵמוּת יַעֲשֶׂה אֶת הַנִּסָּיוֹן – וְהַגִּבּוֹרִים יַאֲמִינוּ לוֹ בִּדְבַר פִּיו, בְּלֹא עֵדִים.

עִם הִכָּנְסוֹ אֶל בֵּיתוֹ, נִגַּשׁ מִיָּד אֶל אֲרוֹן הַמִּטְבָּח, בָּחַר לוֹ מִן הַפִּלְפְּלִים הָ"עַזָּתִיִּים" שְׁנַיִם, בֵּינוֹנִים (לֹא נִמְצָאוּ שָׁם גְּדוֹלִים), נְתָנָם בְּכִיסוֹ וְעָלָה לַגָּג. הוֹצִיא הַפִּלְפְּלִים מִכִּיסוֹ, הִבִּיט אֲלֵיהֶם כֹּה וָכֹה וְלֹא הִתְמַהְמַהּ. בְּשֵׁם ה’ – אָמַר – וְתָחַב חֲצִי פִּלְפֵּל בְּפִיו, וְאַחֲרָיו הַחֵצִי הַשֵּׁנִי – וְלָעַס וּבָלַע. וּכְהֶרֶף עַיִן כְּמוֹ עָלְתָה שַׁלְהֶבֶת־אֵשׁ בְּפִיו. צָרֶבֶת לוֹהֶטֶת. לַהַב מִתְלַקֵּחַ. הוּא לוֹעֵס וְעוֹצֵר דִּמְעָתוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, וּכְאָדָם שֶׁהִתְיַגַּע מִשְּׂחוֹת בֵּין גָּלִּים זֵדוֹנִים בְּלֶב־יָם, שֶׁמַּפְקִיר עַצְמוֹ לְגַלִּים – כָּךְ הִפְקִיר אֶת פִּיו לַפִּלְפְּלִים. לָעַס וּבָלַע אֶת הַפִּלְפֵּל הַשֵּׁנִי. מִשּׁוּם מָה בָּעֲרוּ מְאֹד גַּם עֵינָיו וּפָנָיו (יִתָּכֵן מִשּׁוּם שֶׁנָּגַע בָּהֶן, לְמַעַן עֲצֹר אֶת דִּמְעוֹתָיו). הַכְּאֵב הָיָה גָּדוֹל לְלֹא נְשׂוֹא. הוּא לֹא בָּכָה. אֲבָל מִהֵר וְיָרַד אֶל חֶדֶר אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, הַטּוֹבָה וְהַנְבוֹנָה, לְבַקֵּשׁ מָזוֹר לַכְּאֵב.

מִשֶּׁנָּתְנָה הָאָחוֹת עֵינֶיהָ בְּפָנָיו, כְּמוֹ נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ:

– מַה לְּךָ, חִזְקִיָּה – שָׁאֲלָה חֲרֵדָה.

– לֹא כְלוּם… פִּלְפֵּל… פִּלְפֵּל חָרִיף, – גִּמְגֵּם בְּקשִׁי מֵעֹצֶם הַכְּאֵב.

– מַדּוּעַ אָכַלְתָּ? מַה קָּרָה?

– אַל תִּשְׁאֲלִי. הַגִּידִי: מָה עוֹשִׂים?

– שֶׁמֶן, שֶׁמֶן־זַיִת. יֵשׁ לִמְרֹחַ הַפֶּה בְּשֶׁמֶן זַיִת. וֶאֱכֹל פְּרוּסוֹת־לֶחֶם בְּלֹא לִפְתָּן.

הִיא מִהֲרָה מְבֹהֶלֶת וְהֵבִיאָה אֶת הַדָּרוּשׁ. שָׁעָה אֲרֻכָּה שָׁכַב סָרוּחַ עַל הַסַּפָּה, עַד כִּי הָלַךְ הַכְּאֵב הָלֹךְ וְרָפֶה.

כְּשֶׁבִּקְּשָׁה הָאָחוֹת לָדַעַת מִפִּיו פֵּשֶׁר דָּבָר, נוֹכְחָה כִּי סוֹד הוּא עִמּוֹ וְלֹא יְסַפֵּר דָּבָר.

הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן עָבַר אָמְנָם בְּרֹב עִנּוּיִים, אַךְ הוּא עָמַד בּוֹ כָּרָאוּי: אַף דִּמְעָה לֹא הֵזִילוּ עֵינָיו.

ג    🔗

שְׁנַת הַלַּיְלָה הֵבִיאָה מַרְפֵּא שָׁלֵם לְצָרֶבֶת הַפֶּה. בַּבֹּקֶר, לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ בַּחֶדֶר אֶת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, טֶרֶם תָּחֵל שְׁעַת הַלִּמּוּד – עָמַד חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה בְּרַחֲבָה שֶׁעַל־יַד הַחֶדֶר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּאָזְנֵי הֲמוֹן הַיְלָדִים וּלְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לֵאמֹר:

– יְלָדִים, הָבוּ לִי מִכֶּם שְׁלשָׁה גִבּוֹרִים וְאֵאָבֵק עִם שְׁלָשְׁתָּם, בָּזֶה אַחַר זֶה. אִם יַפִּילֵנִי אֶחָד מֵהֶם, אֶתֵּן לְכָל אֶחָד מִן הַשְּׁלשָׁה שְׁנֵי גְרָשִׁים. וְאִם אֲנִי אַפִּיל אֶת שְׁלָשְׁתָּם – לֹא אֲבַקֵּשׁ מְאוּמָה. רַק בְּבוֹא הָעֵת, אִם יִשְׁאַל מִי אֶתְכֶם עַל אוֹדוֹת הַמַּאֲבָק הַזֶּה – תַּגִּידוּ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה.

לְשִׁבְחוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה בֶּן שְׁלֹמֹה יֵשׁ לְהַגִּיד: הַכֹּל כִּמְעַט הִסְּסוּ לְהִכָּנֵס בְּהַרְפַּתְקָה זוֹ, וְלֹא מִהֲרוּ לָצֵאת לְמִבְחָן. אֵין זֹאת, כִּי אִם בַּאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת לֹא פַּעַם הִכְרִיעַ אֶת יְרִיבָיו תַּחְתָּיו בַּתַּחְבּוּלָה הַבְּדוּקָה שֶׁלּוֹ.

מַהִי אוֹתָהּ תַּחְבּוּלָה?

בְּקַלּוּת תְּנוּעוֹתָיו (כִּי דַק וְזָרִיז הָיָה חִזְקִיָּה) יָדַע תָּמִיד לִתְחוֹב רַגְלוֹ בֵּין שְׁתֵּי רַגְלֵי יְרִיבוֹ וְהָיָה מַכְשִׁילוֹ וּמַפִּילוֹ אַרְצָה.

וְאַף שֶׁחִזְקִיָּה לֹא גִלָּה לַיְלָדִים דָּבָר מִשִּׂיחָתוֹ עִם הַגִּבּוֹרִים (פֶּן יִוָּדַע סוֹד הַשָּׂגַת הַגְּבוּרָה לַאֲחֵרִים), הִרְגִּישׁוּ הַיְלָדִים כִּי דָבָר נִכְבָּד בְּגֵו, וְגַם חִזְקִיָּה הָיָה חוֹזֵר וּמְגָרֶה אֶת חֵשֶׁק הַיְלָדִים לִזְכּוֹת עַל נְקַלָּה בְּשִׁשָּׁה גְרָשִׁים (שֶׁכֵּן הִפְקִידָם חִזְקִיָּה בְּיַד שָׁלִישׁ). וְכָךְ הִצְלִיחַ בַּדָּבָר: שְׁלשָׁה יְלָדִים מְהַיְדוּעִים כְּגִבּוֹרִים יָצְאוּ לְהֵאָבֵק. וְאָמְנָם, כַּאֲשֶׁר דִּמּוּ הַצּוֹפִים כֵּן הָיָה: בָּזֶה אַחַר זֶה נֶאֶבְקוּ עִמּוֹ רְגָעִים אֲרֻכִּים, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא עָמַד בִּפְנֵי הַתַּחְבּוּלָה. בָּזֶה אַחַר זֶה הִתְפַּתְּלוּ, כָּרְעוּ, נָפְלוּ.

ד    🔗

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִגִּיעַ הַתּוֹר לַנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי: סִתּוּת אֲבָנִים. מִמַּפֹּלֶת עַתִּיקָה שֶׁל חֶדֶר בַּגָּג הַסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ סָחַב כַּמָּה אֲבָנִים לְגַג בֵּיתוֹ. בְּנֵי בֵּיתוֹ וְהַשְּׁכֵנִים לֹא יָדְעוּ מֶה עָלָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד לִסְחוֹב אֲבָנִים כְּבֵדוֹת מִגָּג אֶל גָּג. כָּל שֶׁבִּקְּשׁוּ לָדַעַת מִפִּיו שֶׁמֶץ דָּבָר – לֹא עָלָה בְּיָדָם. נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ: כֵּוָן שֶׁהוּא סוֹחֵב אֶת הָאֲבָנִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאֵין בִּרְצוֹנוֹ לְהַשְׁלִיכָן בַּחוּץ – יִסְחַב.

בְּמָקוֹם מֻסְתָּר, מֵאַחֲרֵי כִּפָּה שֶׁבַּגָּג, סִדֵּר לוֹ מוֹשָׁב עַל הָרִצְפָּה, כֶּסֶת קְטַנָּה, כְּדֶרֶךְ הַסַּתָּתִים בָּרְחוֹב. הֵבִיא לוֹ פַּטִּישׁ וּשְׁנֵי דְּקָרִים מֵאֲשֶׁר מָצָא בַּבַּיִת, יָשַׁב וְהִתְחִיל בַּעֲבוֹדָה, רַגְלוֹ הָאַחַת כְּפוּפָה תַחְתָּיו וְהַשְּׁנִיָּה מוּשָׁטָה, וְהָיָה הוֹלֵם בָּאֶבֶן מִזֶּה וּמִזֶּה וּמְסַתְּתָהּ. תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ הָיָה שׁוֹלֵחַ יָדוֹ בַּפַּת שֶׁעַל יָדוֹ, בּוֹצֵעַ מִמֶּנָּה בְּשִׁנָּיו וְתוֹחֵב חֲתִיכַת עַגְבָנִיָּה לְפִיו, כְּמִשְׁפַּט הַסַּתָּתִים הַשּׁוֹקְדִים עַל מְלַאכְתָּם שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְעוֹבְדִים כְּאֶחָת. עִם כָּךְ הָיָה מְזַמֵּר בְּקוֹל חֲרִישִׁי לַחַן נָעִים, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה וְשָׂמַח שֶׁהַמְּלָאכָה עוֹלָה יָפֶה בְּיָדוֹ. הֵן לֹא לְחִנָּם עָמַד פְּעָמִים הַרְבֵּה שָׁעָה אֲרֻכָּה לְיַד הַסַּתָּתִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּצִדּוֹ שֶׁל רְחוֹב וְהִסְתַּכֵּל בִּמְלֶאכֶת־יָדָם.

גַּם בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הִמְשִׁיךְ בְּחֵשֶׁק רַב בַּעֲבוֹדָה. אָבִיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ גִלּוּ אֶת מְקוֹם מוֹשַׁב “הַסַּתָּת”, בָּאוּ כֻּלָּם וְעָמְדוּ עַל־גַּבּוֹ תְּמֵהִים וְתוֹהִים: מַה “דִּבּוּק” זֶה שֶׁנִּכְנָס בַּקָּטָן? אֲבָל – אָמְרוּ – מוּטָב שֶׁיְּהֵא דוֹפֵק עַל אֲבָנִים וְאַל יִדְפֹּק עַל יְלָדִים.

שְׁלשָׁה יָמִים – בִּשְׁעוֹת עַרְבַּיִם – יָשַׁב עַל הַמְּלָאכָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. וּכְשֶׁהִתְחִילוּ שַׁלְפּוּחִיּוֹת שֶׁל מַיִם עוֹלוֹת בְּיָדָיו וּבֵין אֶצְבְּעוֹתָיו – קָשְׁתָה עָלָיו הַמְּלָאכָה. מִן הַנִּמְנָע הָיָה לַהֲלוֹם עַל הַדֶּקֶר. עִם כָּל מַהֲלֻמָּה בַּמַּכְשִׁיר הָיָה הַמַּכְשִׁיר הוֹלֵם בַּשַּׁלְפּוּחִית, וְהָיָה הַכְּאֵב גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא.

אָז יְנָחֵם חִזְקִיָּה אֶת עַצְמוֹ, שֶׁעַד שֶׁהִסְפִּיק לְסַתֵּת תֵּשַׁע אֲבָנִים עָלוּ שַׁלְפּוּחִיּוֹת בְּיָדוֹ – כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל מַסְעוּד הַגִּבּוֹר. דַּיּוֹ בְּכָךְ, תַּם וְנִשְׁלַם הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי.

ה    🔗

כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַעֲשֵׂה הַנִּסָּיוֹן הָרְבִיעִי – דְּהִירָה עַל פִּרְדָּה – רָאָה הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹ לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב מִכָּל הַחֲבֵרִים, בֶּן לְמִשְׁפַּחַת הַקַּבְרָנִים שֶׁבָּעִיר. בִּרְשׁוּת הַקַּבְרָנִים הָיוּ מְצוּיִים חֲמוֹרִים אֲחָדִים וּפִרְדָּה אַחַת שְׁחוֹרָה וְנָאָה.

בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, בְּשִׁבְתּוֹ בַּחֶדֶר, רָמַז לוֹ לְבֶן־צִיּוֹן חֲבֵרוֹ, בֵּן לְרֹאשׁ הַקַּבְרָנִים, שֶׁ"סּוֹד מֻפְלָא", “סוֹד לְהַלֵּל”, צָפוּן בְּחֻבּוֹ, וְלִפְנוֹת עֶרֶב מוּכָן הוּא לְגַלּוֹתוֹ לִפְנֵי בֶּן־צִיּוֹן.

וְכֵן הָיָה. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ סִפֵּר חִזְקִיָּה לְבֶן־צִיּוֹן מִפֶּה לְאֹזֶן דְּבַר שִׁבְעַת הַנִּסְיוֹנוֹת, שֶׁהוּטְלוּ עָלָיו מִפִּי מַסְעוּד טֻפַּל עַצְמוֹ.

נִתְרַגֵּשׁ מְאֹד חֲבֵרוֹ בֶּן־צִיּוֹן לְשֵׁמַע הַפָּרָשָׁה שֶׁל שִׁבְעַת הַנִּסְיוֹנוֹת, פָּרָשָׁה חֲשׁוּבָה מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְעָמַד וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ מִלֵּב מָלֵא חִבָּה וִיקָר: סְמֹךְ עָלַי, חִזְקִיָּה, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת הַפִּרְדָּה לִדְהוֹר כְּכָל שֶׁלִּבְּךָ חָפֵץ.

דָּנוּ בִּפְרָטֵי פְּרָטִים עַל אוֹתוֹ עִנְיָן וְגָמְרוּ: בְּיוֹם רִאשׁוֹן נוֹהֵג הַדּוֹד יוֹסֵף לִרְכּוֹב עַל הַפִּרְדָּה, לָשׂוּחַ מִחוּץ לָעִיר. בֶּן־צִיּוֹן יְבַקֵּשׁ אֶת הַדּוֹד לָקַחַת אוֹתוֹ וְאֶת חִזְקִיָּה עִמּוֹ. הֵם יִרְכְּבוּ כָּל אֶחָד עַל חֲמוֹר קָטָן. בַּדֶּרֶךְ יַפִּיל בֶּן־צִיּוֹן תַּחֲנוּנָיו לִפְנֵי הַדּוֹד – כְּפִי שֶׁבֶּן־צִיּוֹן יוֹדֵעַ לְחַלּוֹת פָּנָיו כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַשִּׂיג דָּבָר מֵהַדּוֹד – שֶׁיִּתֵּן לְחִזְקִיָּה לִרְכּוֹב קְצָת עַל הַפִּרְדָּה. לִבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, שֶׁהַדּוֹד יֵאוֹת לוֹ. וּמִשֶּׁיַּעֲלֶה חִזְקִיָּה עַל הַפִּרְדָּה – הֲרֵי הַכֹּל נָתוּן בְּיָדוֹ.

שְׁלשָׁה יָמִים אָרְכוּ יְמֵי הַצִּפִּיָּה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. וּבְעֵת שֶׁעָלוּ עַל הַחֲמוֹרִים הָיוּ לִבּוֹת שְׁנֵי הַחֲבֵרִים פּוֹעֲמִים מֵעָצְמַת הַסּוֹד שֶׁהָיָה הוֹמֶה כְּפַטִּישׁ בְּלִבָּם.

אוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה הַדּוֹד צָרִיךְ לָצֵאת לִצְפוֹנָה שֶׁל הָעִיר, דֶּרֶךְ שַׁעַר שְׁכֶם, בְּקִרְבַת מָקוֹם לְקֶבֶר כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ.

אֲגַב־אוֹרְחָא נִכְנְסוּ וְיָרְדוּ לַחֲצַר כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ, בְּחֶבְרַת כַּמָּה מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בֶּן־צִיּוֹן.

אֵין זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּקֵּר חִזְקִיָּה בְּמָקוֹם זֶה. פְּעָמִים אֲחָדוֹת נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהִכָּנֵס לְכָאן. וּבְכָל זֹאת, כְּמוֹ תָּמִיד, כָּל אֵימַת שֶׁנִכְנַס לְמָקוֹם זֶה – דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ נִכְנַס לְפַלְטִין טָמִיר, שֶׁכֻּלּוֹ סָפוּג רָזֵי־רָזִים וְרִמְזֵי־רְמָזִים מִקּוֹרוֹת חַיָּיו שֶׁל בַּעַל הַקֶּבֶר – כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ. בָּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה יִשְׁתּוֹמֵם הַצּוֹפֶה לְמַרְאֵה כְּלָלוֹ שֶׁל מִגְרָשׁ זֶה, שֶׁכֻּלּוֹ, כָּל חֲלָקָיו, הַמָּבוֹא, הַמַּדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת כְּרֹחַב אֵמָּה כָּל אַחַת, הַקִּירוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁבֶּחָצֵר, הַקַּרְקַע עַצְמָהּ, הַכּוּכִים וּבְרֵכוֹת הַמַּיִם שֶׁבְּמוֹרַד הַמַּעֲלוֹת – הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, חָצוּב וְכָרוּי מִסֶּלַע אֶחַד. רַחֲבוּת לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר מֻפְלָג – כַּלְבָּא־שָׂבוּעַ – רְמוּזָה יָפֶה יָפֶה בַּהֲדַר קִבְרוֹ, שֶׁהוּא מֻפְלָא וְנִפְלֶה מִכָּל קְבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה בְּחַיָּיו יוֹצֵא מִכָּל כְּלָל בְּנֵי אָדָם, כֵּן גַּם בְּמוֹתוֹ. וְאָכֵן, בַּחֲלָלוֹ שֶׁל כָּל הַתְּחוּם הַזֶּה כְּמוֹ מְרַחֶפֶת תִּפְאֶרֶת־הוֹד מִיָּמִים קְדוּמִים, וְנֹגַהּ־אוֹר רַךְ יָצִיף אֶת הָאֲחֻזָּה הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה וְהַצְּחוֹרָה מִקָּצֶה אֶל קָצֶה.

בְּעוֹד חִזְקִיָּה הוֹזֶה־תּוֹהֶה לְמַרְאֵה עֵינָיו, קָרְאוּ לוֹ בְּנֵי לִוְיָתוֹ לִטְעֹם מִן הַמִּגְדָּנוֹת שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם. יָשַׁב עִמָּם וְשָׁמַע לַאֲשֶׁר יָשִׂיחוּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ הַחֲמוֹרִים וְהַפִּרְדָּה בִּקְצֵה הֶחָצֵר. עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה לְהַקְדִּים לִקְשׁוֹר קִשְׁרֵי־רֵעוּת בֵּינוֹ וּבֵין הַפִּרְדָּה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נוֹחָה וְצַיְתָנִית לוֹ. מִיָּד פָּנָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁעָמְדָה הַפִּרְדָּה לָתֵת לָהּ לִטְעֹם מִיָּדוֹ קִשּוּא רַעֲנָן וָטוֹב. אוֹתָהּ שָׁעָה נָפְלָה עוּגָה מִיָּדוֹ בֵּין רַגְלֵי הַפִּרְדָּה. הִתְכּוֹפֵף לְהֲרִימָהּ – וּבְבַת־אַחַת נִמְצָא הָדוּף בְּחָזְקָה וּמוּטָל עַל הָאֲדָמָה בְּמֶרְחָק כַּמָּה אַמּוֹת: הַפִּרְדָּה רָגְזָה אוֹ נִבְעֲתָה וּבָעֲטָה בּוֹ וּמִכֹּחַ הַבְּעִיטָה נָפַל עַל אֶבֶן וּפֶצַע שׁוֹתֵת דָּם נִגְלָה בְּמִצְחוֹ.

הַכֹּל נִבְהֲלוּ וְנִתְעַצְּבוּ מִמִּקְרֶה זֶה. וְאִם כִּי חִזְקִיָּה לֹא הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְּרָע, נֶחְפְּזוּ לַחֲבשׁ אֶת פִּצְעוֹ וּמִהֲרוּ לָשׁוּב הָעִירָה.

גַּם לְאַחַר שֶׁנִּרְפָּא פִּצְעוֹ עֲדַיִן לֹא נְתָנוֹ לִבּוֹ לִקְרַב אֶל אֵיזוֹ פִּרְדָּה שֶׁהִיא…

לִמְגִינַת לִבּוֹ – הַנִּסָּיוֹן הָרְבִיעִי לֹא עָלָה בְּיָדוֹ.

ו    🔗

הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי הָיָה קָצָר, מָהִיר וּמֻצְלָח, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הוּא הָיָה עָקוּב מִדָּם וְרָצוּף סַכָּנַת מָוֶת. וְזֶה דְבַר הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי:

בְּאַחַד הַיָּמִים, לִפְנוֹת עֶרֶב, נִמְצָא בְּלֹא כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת בִּרְחָבָה שֶׁבָּעִיר הַיְדוּעָה בְּשֵׁם “מִידַאן”. אוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ לְשָׁם עֵדֶר הַפָּרוֹת שֶׁשָּׁב מִן הַמִּרְעֶה. מִכָּאן הָיוּ הַפָּרוֹת פּוֹרְשׁוֹת קְבוּצָה־קְבוּצָה לְרִפְתָּהּ.

סָמוּךְ לְחִזְקִיָּה שָׁהֲתָה תַּחְתֶּיהָ פָּרָה גְדוֹלָה, שְׁחוֹרָה, מְנֻמֶּרֶת בִּכְתָמִים לְבָנִים, וְלֹא נִצְטָרְפָה אֶל אַחַת הַקְּבוּצוֹת. נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִיא נְבוּכָה וְאוֹבֶדֶת־דֶּרֶךְ. הַיֶּלֶד הִכִּיר מִכְּבָר אֶת הַפָּרָה, פָּרָתוֹ שֶׁל זֶלִיג מָרְדְּכַי הָאַשְׁכְּנָזִי, שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבַר שָׁכֵן בִּרְחוֹבָם. מִיָּד נִתְעוֹרֵר בּוֹ רָצוֹן לְהוֹבִיל אֶת הַפָּרָה לִמְקוֹמָהּ, וְעִם זֶה לְסַיֵּם אֶת הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי. מִיָּד אָזַר חֵילָיו, וְשָׁלַח בִּזְהִירוּת וּבַלָּאט אֶת יָדוֹ אֶל רֹאשׁ הַפָּרָה. הִיא רִחְרְחָה בְּיָדוֹ וְנֵאוֹתָה לוֹ. אָז אָחַז בְּקַרְנָהּ וּמְשָׁכָהּ אַחֲרָיו. הַפָּרָה צָעֲדָה בְּצַיְתָנוּת לְאִטָּהּ. כָּךְ עָבַר אֶת הָרְחוֹב לְאָרְכּוֹ מִשֶּׁפָּנָה לִרְחוֹב צְדָדִי, צַר, בָּאָה לִקְרָאתוֹ קְבוּצַת פָּרוֹת צוֹעֲדוֹת בְּחָפְזָה. וְטֶרֶם הִסְפִּיק לְהַחְלִיט דָּבָר, הֲיַעֲזֹב כָּאן אֶת הַפָּרָה אוֹ יוֹסִיף לְהוֹבִילָהּ, יָצָא בִּמְרוּצָה פָּר צָעִיר, מְדַלֵּג וּמִשְׁתּוֹלֵל, כָּפַף רֹאשׁוֹ עַל מְנָת לְנַגֵּחַ – אֶפְשָׁר אֶת הַפָּרָה וְאֶפְשָׁר אֶת הַיֶּלֶד, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה פָּגְעָה קַרְנוֹ בְּסַנְטֵרוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד – וְהוּטָל לְצִדּוֹ שֶׁל הָרְחוֹב. הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים מִהֲרוּ לְעֶזְרָתוֹ וּשְׁנַיִם נְשָׂאוּהוּ עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם. אָכֵן, סַנְטֵרוֹ הָיָה שׁוֹתֵת דָּם, אֲבָל יָדוֹ עָמְדָה לוֹ לְהַתִּים אֶת הַנִּסָּיוֹן הַחֲמִישִׁי בֶּאֱמוּנָה.

כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ, עַד שֶׁנִּרְפָּא פִּצְעוֹ.

שֶׁמָּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם לֵאמֹר, שֶׁאַחַר שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַיֶּלֶד מַכְאוֹבִים וְעִנּוּיִים בִּדְבַר הַנִּסְיוֹנוֹת, וַדַּאי פָּג רוּחוֹ, נָפַל לִבּוֹ וְנִתְיָּאֵשׁ מִן הַנִּסְיוֹנוֹת? וְלֹא הִיא! דַּוְקָא בַּיָּמִים שֶׁשָּׁכַב פָּצוּעַ הָיְתָה דַעְתּוֹ פְּנוּיָה עִמּוֹ וְהָיָה הוֹפֵךְ בָּהֶם וְהוֹפֵךְ בָּהֶם, בַּנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹתָם. בִּפְרָט הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחוֹ הַמַּחֲשָׁבָה עַל הֲרִיגַת חַיָּה. אֵיכָה יְבַצַּע מַעֲלָל זֶה? אֵיכָה יִשְׁלַח יָדוֹ לְהַמִית אֶת הַנֶּפֶשׁ? מִי יִפְטְרֶנּוּ מִצָּרָה זוֹ? מִצַּד אֶחָד – הָזְקָה עָלָיו מִצְוָתוֹ שֶׁל מוּסָה, הַגִּבּוֹר שֶׁבַּחֲבוּרָה, מִצְוָה שֶׁהִיא בְּעֵינֵי חִזְקִיָּה כַּ"הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינָי": וּמִצַּד שֵׁנִי בָּרִי לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל, לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לַהֲרֹג חַיָּה. וְאֵי הַמּוֹצָא? שֶׁמָּא יִפְדֶּה אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה בְּנִּסָּיוֹן אַחֵר? אֲבָל מַה יָּכֹל לְשַׁמֵּשׁ תְּמוֹרָה לְמַעֲשֵׂה הַהֶרֶג?

כְּשֶׁהִבְרִיא וְיָצָא לְעִנְיָנָיו, הָיָה מְחַפֵּשׂ אֶת מוּסָה הַגִּבּוֹר לִשְׁאֹל הֲלָכָה מִפִּיו אִם אֶפְשָׁר לְהָמִיר אֶת הַנִּסָּיוֹן בְּאַחֵר? פְּעָמִים הַרְבֵּה חִפֵּשׂ אַחֲרָיו, עַד שֶׁנּוֹדַע שֶׁיָּצָא לְיָפוֹ וְאֵין יוֹדֵעַ מָתַי יָשׁוּב.

יוֹם יִרְדֹּף יוֹם וּכְבָר עָבְרוּ לְמַעְלָה מִשְּׁנֵי חֳדָשִׁים, וַעֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת (וְהוּא בְּחֶפְזוֹ חָשַׁב שֶׁיַּתְחִיל וִיסַיֵּם הַכֹּל בְּשָׁבוּעַ יָמִים). בֶּאֱמוּנָה: מֵעוֹלָם לֹא הִסְכִּין לַהֲלִיכָה שֶׁל רִשּׁוּל וְעַצְלָנוּת בְּעִנְיָנִים שֶׁנָּטַל עָלָיו. כָּל יָמָיו נוֹהֵג הוּא בִּזְהִירוּת, דְּרִיכוּת וְדַיְקָנוּת. וְצַר לוֹ מְאֹד, שֶׁדַּוְקָא בְּעִנְיָן נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב זֶה, שֶׁכָּל מַעְיָנָיו נְתוּנִים לוֹ וּבוֹ תְּלוּיָה כָּל מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ – יִתְנַהֵל כָּל כָּךְ בַּעֲצַלְתַּיִם.

וּבְחַפְּשׂוֹ מוֹצָא מִמְּצוּקָתוֹ – עָלָה עַל דַּעְתּוֹ רַעְיוֹן מֻפְלָא וְנוֹעָז. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ גָּמַר אֹמֶר, שֶׁמִּן הַהֶכְרַח שֶׁיְּגַלֶּה אֶת דַּעְתּוֹ בְּעִנְיַן זֶה לִשְׁנֵי חֲבֵרִים, שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים מַמָּשׁ לְהַגְשָׁמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רַעְיוֹן שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ.

כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הַחֶדֶר לִפְנוֹת עֶרֶב, הִזְמִין חִזְקִיָּה לְבֵיתוֹ אֶת בֶּן־צִיּוֹן חֲבֵרוֹ הָרִאשׁוֹן־בַּמַּעֲלָה, וְאֶת יוֹסֵף חָסוֹן, חֲבֵרוֹ הַשֵּׁנִי. עָלוּ עַל הַגָּג, מָקוֹם מוּכָן לְמוֹעֲצַת־סוֹד, וּמִיָּד הֵבִיא לָהֶם מִגְדָּנוֹת וּמַטְעַמִּים. הֵיטִיבוּ לִבָּם בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה, כְּדֶרֶךְ הַגְּדוֹלִים, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ פָּתַח חִזְקִיָּה וְאָמַר לָהֶם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:

– אַתֶּם שְׁנֵיכֶם חֲבֵרַי הַטּוֹבִים מִכָּל הִַחֲבֵרִים. לְפִיכָךְ בָּחַרְתִּי בָּכֶם לְהִתְיָעֵץ עִמָּכֶם בְּעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד. הִנֵּה בֶּן־צִיּוֹן יוֹדֵעַ אֶת עִקָּר סוֹדִי, וְעַכְשָׁיו אֲסַפֵּר גַּם לְךָ, יוֹסֵף, וּשְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ עֵדָי.

כֵּן סָח לוֹ לְיוֹסֵף בִּקְצָרָה אֶת פָּרָשַׁת הַנִּסְיוֹנוֹת, כְּפִי שֶׁהוּטְלוּ עָלָיו מִפִּי מַסְעוּד טֻפַּל וַחֲבֵרָיו הַמְהֻלָּלִים.

וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף וְאָמַר בְּנַחַת וּבִמְתִּינוּת, כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי בִּינָה:

– אֲבָל נִסָּיוֹן אֶחַָד בְּעוֹכְרָי. חֲדַל־אוֹנִים אֲנִי לַהֲרֹג חַיָּה. זֹאת לֹא אוּכָל. לֹא מִפַּחְדָּנוּת, אֶלָּא מֵרַחֲמָנוּת. לֹא אוּכַל לְתַאֵר לְעַצְמִי שֶׁאֶרְצַח אֵיזוֹ חַיָּה שֶׁהִיא. וּלְמַעַן יַאֲמִינוּ לִי הַגִּבּוֹרִים כִּי לֹא מִמֹּרֶךְ לֵב מִתְחַמֵּק אֲנִי מִנִּסָּיוֹן זֶה – נָכוֹן אֲנִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה גְבוּרָה אַחֵר, שֶׁאַף הוּא כָּרוּךְ בִּשְׁפִיכַת דָּם, אֲבָל – מִגּוּפִי, מִבְּשָׂרִי, מִדָּמִי אֲנִי. אֲנִי נָכוֹן לִדְקֹר עַצְמִי בְּאוֹלָר (פִּגְיוֹן אֵין לִי), מַמָּשׁ לִדְקֹר עַצְמִי עַד זוֹב דָּם – וְלֹא אִירָא וְלֹא אֵחַת. מַה דַּעְתְּכֶם אַתֶּם, הַאֵין זֹאת הוֹכָחָה בְּרוּרָה כִּי לֹא מִפַּחַד מִשְׁתַּמֵּט אֲנִי מֵהֲרֹג הַיָּה? וְאַתֶּם תָּעִידוּ עָלַי בִּפְנֵי טֻפַּל וּבִפְנֵי הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּם, שֶׁרְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם בְּנָעֳצִי סַכִּין בִּבְשָׂרִי וְלֹא הֲשִׁיבוֹתִיו אָחוֹר עַד אִם זָב דָּמִי.

– הַאֻמְנָם – שָׁאַל בֶּן־צִיּוֹן, תָּמֵהַּ וְחָרֵד כְּאֶחָד – תִּדְקֹר עַצְמְךָ בְּסַכִּין?

– אֶדְקֹר מַמָּשׁ, לֹא בִּדְבַר שְׂפָתָיִם.

– חֲדַל, חִזְקִיָּה, אַל תְּהִי שׁוֹטֶה, הֵן מְסֻכָּן הַדָּבָר.

– לֹא מְסֻכָּן, אֶדְקֹר עַצְמִי לֹא בִּגְרוֹנִי וְלֹא בְּחָזִי, אֶלָּא כָּאן בִּזְרוֹעִי אוֹ בְּשׁוֹקִי – בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה גְדוֹלָה.

וְיוֹסֵף חָסוֹן אָמַר: הַצֶּדֶק עִם חִזְקִיָּה, דִּבּוּר הוּא דִבּוּר וְכָבוֹד הוּא כָּבוֹד. אִם הִבְטִיחַ לַגִּבּוֹרִים לְהַתִּים אֶת שִׁבְעַת הַנִּסְיוֹנוֹת – עָלָיו לְהַתִּימָם, וְהַדְּקִירָה בְּגוּפוֹ – תְּמוּרָה נָאָה הִיא, פִּדְיוֹן נָאֶה לַהֲרִיגַת חַיָּה.

– אֲבָל מָה אַתָּה סָח – הִתְרַעֵם בֶּן־צִיּוֹן – הוּא מְסַכֵּן אֶת עַצְמוֹ! אִם חָבֵר אַתָּה, אִם אוֹהֵב אַתָּה אוֹתוֹ – אֵיךְ תַּסְכִּים לְשִׁגָּעוֹן זֶה? אֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת!

עוֹד הֵם מִתְוַכְּחִים בְּרָגְזָה – שָׁלַח חִזְקִיָּה כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת יָדוֹ לָאוֹלָר שֶׁהָיָה מוּכָן שָׁלוּף בְּכִּיסוֹ, דָּקַר בּוֹ בִּזְרוֹעוֹ וְחָלַץ אֶת לַהַב הָאוֹלָר כְּשֶׁהוּא צָבוּעַ קְצָת בְּדָם. וּכְשֶׁהִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּל כָּפְתָּנוֹ וְכֻתָּנְתּוֹ, נִרְאָה שְׁבִיל אָדֹם, כְּתִקְוַת הַשָּׁנִי, זָב לְאֹרֶךְ הַזְּרוֹעַ.

בֶּן־צִיּוֹן נִדְהָם. הוּא אָחַז בָּאוֹלָר כְּאוֹבֵד עֵצוֹת וּזְרָקוֹ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. הוּא גִמְגֵּם בִּמְבוּכָה: אֵיךְ זֶה? מַה יִהְיֶה עָתָּה? אֲנִי אֵלֵךְ לְהַגִּיד לְאִמְּךָ, לְאָבִיךָ.

– אַל תְּעוֹרֵר שָׁאוֹן. אוֹי לָנוּ אִם יִוָּדַע הַדָּבָר לְאָבִי. אַתָּה יָכֹל רַק לְהַגִּיד לַאֲחוֹתִי בְּלַחַשׁ, שֶׁאִישׁ לֹא יִשְׁמַע. הִנֵּה הִיא תּוֹפֶרֶת בְחֶדְרָהּ.

כְּשֶׁרָאֲתָה הָאָחוֹת אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה – אֲחָזוּהָ פַּחַד וְתִמָּהוֹן. מִיָּד שָׁבָה לְחֶדְרָהּ וְהֵבִיאָה תַּחְבּשֶׁת וְכֹהֶל. כְּשֶׁנִּקְּתָה אֶת הַזְּרוֹעַ מִן הַדָּם, נִרְאָה חֲתָךְ בַּבָּשָׂר בְּצוּרַת גַּרְעִין חִטָּה גָדוֹל.

וְכָל שֶׁשָּׁאֲלָה בִּדְבַר הַמַּעֲלָל הַמּוּזָר הַזֶּה, הֵשִׁיב לָהּ חִזְקִיָּה: אַחַר־כָּךְ אֲסַפֵּר לָךְ. וְתוֹךְ כְּדֵי חֲבִישָׁתָהּ אֶת הַפֶּצַע (בְּלֹא שֶׁתֵּרָאֶה בְּלִיטַת הַתַּחְבּשֶׁת בִּזְרוֹעוֹ) הָיָה חִזְקִיָּה מֵסִיחַ דְּבָרִים קַלִּים וּמְבַדְּחִים, כְּדֵי לְחַזֵּק רוּחָם שֶׁל הַחֲבֵרִים וְשֶׁל אֲחוֹתוֹ וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם כִּי לֹא הוּרַע לוֹ מִפִּצְעוֹ.

מִן הַיּוֹם הַהוּא וְאֵילַךְ גָּדְלָה חֲשִׁיבוּתוֹ וְנִתְעַלָּה כְּבוֹדוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה בּעֵינֵי שְׁנֵי חֲבֵרָיו לְאֵין עֲרוֹךְ.

ז    🔗

עָבְרוּ אַךְ כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים – וּמִכָּל אוֹתָהּ דְּקִירָה לֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא צַלֶּקֶת קְטַנָּה אֲדַמְדַּמָּה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה וּמַזְכֶּרֶת גְּדוֹלָה וְרַבַּת־חֲשִׁיבוּת בְּעוֹלָמוֹ.

עַכְשָׁיו גָמְרוּ אֹמֶר, הוּא וַחֲבֵרָיו, שֶׁרָאוּי לִגְמוֹר אֶת הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי – הַמַּעֲבָר עַל גֶּשֶׁר־קֶרֶשׁ. (אָמְנָם, עֲדַיִן נִסְָּיוֹן הַדְּהִירָה עַל פִּרְדָּה תָּלוּי וְעוֹמֵד, אֲבָל, סָבְרוּ, נִסָּיוֹן זֶה מִן הַקָּלִים הוּא וּבְכָל שְׁעַת כּשֶׁר אֶפְשָׁר “לִגְמוֹר” עִמּוֹ).

אוּלָם דְּבַר הַנִסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי הָיָה מַעֲסִיק אֶת שְׁלָשְׁתָּם יָמִים רַבִּים. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁיָּרֵא חִזְקִיָּה לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ. כְּלָל לֹא. הַכֹּל יָדְעוּ, שֶׁלֹּא פַּעַם כְּבָר עָבַר חִזְקִיָּה עַל גְּשָׁרִים־קְרָשִׁים כָּאֵלֶּה. אֶלָּא הַקּשִׁי הָיָה בַּתְּנָאִים שֶׁקָּבְעוּ הַגִּבּוֹרִים: גֹּבַהּ כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וְרֹחַב – שֵׁשׁ־שֶׁבַע אַמּוֹת. שֶׁכֵּן, אִם מָצְאוּ בְּאֵיזוֹ חָצֵר גֹּבַהּ מַתְאִים – לֹא הָיָה הָרֹחַב מַתְאִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ: הָרֹחַב מַתְאִים – אֲבָל הַגֹּבַהּ חָסֵר.. וְאַף אֵלּוּ הָיוּ מוֹצְאִים אֶת שְׁנֵיהֶם – מֵאַיִן יִמָּצֵא לָהֶם קֶרֶשׁ אָרֹךְ שֵׁשׁ־שֶׁבַע אַמּוֹת? וְאַף אִם יִמָּצֵא לָהֶם – הֵיאַךְ יִסְחָבוּהוּ לַגַּגּוֹת? מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת? וַדַּאי יָנִידוּ רֹאשׁ אַחֲרֵי חִזְקִיָּה, שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ. וְלֵךְ סַפֵּר לָהֶם, שֶׁזָּקוּק הוּא לְכָךְ, לְמַעַן הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁבִיעִי. וּבֵינְתַּיִם – כָּבְדָה עַל חִזְקִיָּה וְעַל חֲבֵרָיו צָרָה זוֹ, שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה בַּסֵּפֶר.

וּבְצָרָה זוֹ הָיוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים מְסַיְּעִים לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. כִּמְעַט יוֹם יוֹם הָיוּ שְׁנֵיהֶם מְשׁוֹטְטִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, נוֹשְׂאִים עֵינַיִם לַמְּרוֹמִים, כְּלוֹמַר: לַגַּגּוֹת, תָּרִים וּמְחַפְּשִׂים הֵיכָן מָצוּי בִּנְיָן חָדָשׁ? הֵיכָן אֶפְשָׁר לִמְצוֹא מָקוֹם מֻצְלָח?

בֵּין כָּךְ וְכָךְ גִּלּוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים בְּחִפּוּשֵׂיהֶם מָקוֹם נָאֶה לַתַּכְלִית הַנִּרְצָה: בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת הָרְחוֹקוֹת, סָמוּךְ לַסַּרַאיָה (בֵּית הַמֶּמְשָׁלָה) בָּרֹבַע הַמֻּסְלְמִי, הָיְתָה חָצֵר גְּדוֹלָה רַבַּת־שְׁכֵנִים. בֶּחָצֵר זוֹ הָיְתָה שְׂרוּעָה, בֵּין שְׁנֵי אֲגַפֵּי הַבִּנְיָן, גֶּפֶן גְּדוֹלָה, רַבַּת־דָּלִיּוֹת, עַל שִׂבְכַת קוֹרוֹת קְבוּעוֹת בְּצוּרַת שְׁתִי וָעֵרֶב. הַמָּקוֹם נִרְאֶה דַּי גָּבוֹהַּ. וְהָרֹחַב – כִּמְעַט מַתְאִים.

מִיָּד הֵבִיאוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה לִחִזְקִיָּה. בּוֹ בַּיּוֹם, עִם צֵאתָם מִן הַחֶדֶר, הָלְכוּ בִּמְרוּצָה לְאוֹתָהּ חָצֵר. בִּזְהִירוּת וּבַלָּאט הִתְחַמְּקוּ מֵעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים וְעָלוּ לַגָּג. עֶצֶם מַרְאֵה הַגֶּפֶן הָעַתִּיקָה, הַגְּדוֹלָה, הָרַעֲנַנָּה, הַשְּׂרוּעָה בִּמְרוֹמֵי גַגּוֹת, הִרְהִיבָה אֶת עֵינוֹ וְהִלְהִיבָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה.

מִיָּד הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁבֵּין הַדָּלִיּוֹת נִמְצָאִים רְוָחִים וְנִרְאוֹת הַקּוֹרוֹת: עַל הַקּוֹרוֹת (שֶׁהֵן צָרוֹת בְּהַרְבֵּה מֵהַקֶּרֶשׁ) אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ אֶת הָרֶגֶל וְלַעֲבוֹר מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

מִתּוֹךְ שֶׁשָּׂמַח הַרְבֵּה עַל הַמְּצִיאָה, לֹא דַּק כְּלָל לִמְדּוֹד אֶת הַגֹּבַהּ וְאֶת הָרֹחַב. הוּא נִתְמַלֵּא עֲלִיצוּת לְעֶצֶם הַמַּעֲבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא. מִיָּד הִתְחִיל צוֹעֵד בִּזְהִירוּת בֵּין רְוָחֵי הַקּוֹרוֹת. בְּקַלּוּת עָבַר אֶת “חֲצִי הַדֶּרֶךְ”. אוּלָם שָׁם הִרְגִּישׁ שֶׁקּוֹרָה אַחַת כְּמוֹ חוֹרֶקֶת וְנֶאֱנַחַת מִתַּחַת לְרַגְלוֹ אֲנָחָה־חֲרִיקָה מִתּוֹךְ זִקְנָה. מִיָּד עָבַר לְמִשְׁבֶּצֶת אַחֶרֶת, וְאַף זוֹ נִרְאֲתָה רְפוּיָה וּנְבוּבָה; וְעוֹד שֶׁהִסְפִּיק לַחֲזֹר בּוֹ – נָפְלָה הַקּוֹרָה בָּאַדִּיר, וְעִמָּהּ חִזְקִיָּה. הוּא נָפַל וְיָשַׁב עַל עַכּוּזוֹ: הַגֹּבַהּ הָיָה רַק כְּחֲמֵשׁ אַמּוֹת.

מִקּוֹל הַמַּפָּל יָצְאוּ הַשְּׁכֵנִים, גְּבָרִים, נָשִׁים וָטָף, וְרָאוּ אֶת חִזְקִיָּה יוֹשֵׁב כְּמוֹת שֶׁנָּפַל. לְלֹא תְנוּעָה בְּגוּפוֹ, לְלֹא מִלָּה בִּלְשׁוֹנוֹ וּלְלֹא קוֹל בִּגְרוֹנוֹ. אַךְ עֵינָיו הָיוּ קְרוּעוֹת וּבוֹלְטוֹת.

הַחֲבֵרִים הִגִּידוּ לָאֲנָשִׁים בֵּן מִי הוּא הַיֶּלֶד. נְשָׂאוּהוּ עַל כַּפַּיִם כְּמוֹת שֶׁהוּא יוֹשֵׁב, דּוּמָם, נְטוּל כֹּחַ־הַדִּבּוּר. כָּךְ הוֹבִילוּהוּ אֶל בֵּיתוֹ. – –

וַיֵּהוֹם כָּל הַבַּיִת עָלָיו.

לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים, כְּשֶׁהִרְשׁוּ לִשְׁנֵי חֲבֵרָיו לָסוּר אֵלָיו, מְצָאוּהוּ שׁוֹכֵב פְּרַקְדָּן בְּמִטָּתוֹ. אֲבָל לְתִמְהוֹנָם וּלְשִׂמְחָתָם נוֹכְחוּ לִרְאוֹת, שֶׁהוּא עַלִּיז וְעֵר וּמַרְבֶּה שִׂיחָה כְּדַרְכּוֹ. וְהֵם, דַּוְקָא הֵם, הָיוּ כִּמְבֻיָּשִׁים וְעָנוּ קְטוּעוֹת עַל דְּבָרָיו.

בְּהֶמְשֵׁךְ שִׂיחוֹ אָמַר לָהֶם: בְּפַעַם אַחֶרֶת נִצְטָרֵךְ לְהָבִיא בְּעַצְמֵנוּ קֶרֶשׁ חָזָק. הַכֹּל חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּעֶצֶם יָדָיו, וְלֹא לִסְמֹךְ עַל הַמִּקְרֶה.

יוֹסֵף חָסוֹן אָמַר כְּמִשְׁתּוֹמֵם: הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב עַל פַּעַם אַחֶרֶת? אֲנִי אֵינִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ… לְעוֹלָם לֹא אֶעֱזֹר לְךָ בְּ"מַעֲבַר גֶּשֶׁר".

– וַאֲנִי – הוֹסִיף בֶּן־צִיּוֹן – לֹא אֶתֵּן לְךָ לָגֶשֶׁת לְדָבָר כָּזֶה.

– מַדּוּעַ? מַדּוּעַ? – הָיָה חִזְקִיָּה כְּמִתְחַנֵּן – כְּלוּם אַתֶּם הַלּוֹקִים וְהַסּוֹבְלִים? לָמָּה תִּתְרַעֲמוּ עָלַי?

– לָמָּה לְךָ עוֹד נִסְיוֹנוֹת? – טָעַן לְפָנָיו בֶּן־צִיּוֹן טַעֲנָה נִצַּחַת – הַרֵי אַתָּה כְּבָר גִּבּוֹר… מִי יֶלֶד גִּבּוֹר כָּמוֹךָ?

וַאֲנִי, חִזְקִיָּה, אוֹדֶה עַל הָאֱמֶת: הִסְכַּמְתִּי בְּלִבִּי לְדִבְרֵי בֶּן־צִיּוֹן: לָמָּה לִי עוֹד נִסְיוֹנוֹת הֲרֵי חֲבֵרַי עַצְמָם מְעִידִים וּמַגִּידִים כִּי גִבּוֹר אֲנִי!