מלוקטים וערוכים בידי ד"ר א. גורלי וע. ברק

מבוא    🔗

א    🔗

מעטים החוקים שזכו לטפול כה רב מצד המחוקק הא"י והישראלי כחוקי הגבלת השכירות. “הספריה המשפטית” ראתה, איפוא, צורך ללקט את כל החוקים, הפקודות, התקנות והצווים, כדי להביא בפני הצבור מסכת שלמה אשר תקל על השימוש בחוק זה שהפך לחם חוקו של בית המשפט. ואולם, היריעה רחבה יותר; אין להבין את חוקי הגבלת הפינוי ודמי השכירות בלי הרקע של דיני השכירות. על כן מוקדש החלק השני של הספר הנוכחי ללקט דיני השכירות הכלולים במג’לה וביתר החוקים התורכיים וכן בכמה פקודות מתקופת המנדט ובכמה מחוקי ישראל. הספריה המשפטית מקווה שהצליחה להביא לקהל ספר המכיל את מכלול דיני השכירות המחייבים בישראל.

ב    🔗

כשם שהחוק על הגבלת דמי השכירות זכה לטפול רב מצד המחוקק ובתי המשפט, כן זכה גם לספרות משפטית עשירה באופן יחסי. כבר ב־1935 הופיע ספרו של ד"ר א. א. שמש “מדריך לבעל־בית ולדייר” שכלל את פקודות הגבלת דמי השכירות שחייבו אז וכן הוראות כמה חוקים עיקריים על דיני שכירות. לאחר מזה הופיעה חוברת של א. נוסבאום וא. הורנשטיין על בעיות השכירות, בה נעשה נסיון למצות בצורת הרצאה את דיני הגבלת דמי השכירות. כן הוקדש פרק מיוחד לדיני השכירות בספרם האנגלי של גודבי־דוכן על חוק הקרקעות. ב־1941 הופיע הספר הראשן שטפל בפקודות הגבלת דמי השכירות המחייבות כיום בישראל, וזהו ספרו העברי של ד"ר א. גורלי “חוק הדירות והעסקים”. ספר זה כלל את נוסח שתי הפקודות שעובד ע"י העורך בעקבות התרגום הרשמי וכלל פירושים מהחוק האנגלי ומפסקי דין א"יים. לספר צורפה תוספת אנגלית של נוסח הפקודות ופסקי דין הדנים בשכירות. שנתיים לאחר מכן הופיעה מהדורה שניה, אולם הפעם של החלק האנגלי בלבד. במהדורה זו נוספו פסקי הדין החדשים שיצאו בינתיים. כשהחומר המשפטי הלך ורב ועניני השכירות הפכו עקב מצוקת הדירות לבעיה המרכזית של בתי המשפט בא"י, הופיעו ב־1947 שלושה כרכים של קובץ חוקים ותמציות פסקי דין באנגלית בשם “דיני בעל הבית והדייר בא”י" (הספר ידוע כ"גורלי – בע"ב ודייר").

ג    🔗

במבוא לספר הראשון כתב ד"ר א. גורלי ב־1941:

"אין לך חוקים שכה הרבו להשתמש בהם בזמן האחרון בפני בתי הדין כפקודות להגבלת דמי השכירות ואין לך, אולי, פקודה שאגב השימוש בה נתגלו קשיים כה רבים בהבנת הוראותיה ובפירוש סתומותיה כפקודות הללו.

החבור המוגש בזה לצבור הוא נסיון לתת פירוש מקיף ומדעי לפקודות האלה על יסוד הלכות שהורו בתי הדין בארץ ישראל ובאנגליה לפי חוקים דומים ועל יסוד נתוח הנוסח של הפקודות עצמן.

המחבר ראה את תפקידו להעלות את הבעיות הרבות שהתעוררו והעלולות להתעורר אגב השימוש המעשי בפקודות הנ"ל שהוא מיעוט המחזיק את המרובה, ולחפש להן תשובה מבוססת. במקום ששם לא נמצאה אסמכתא משפטית לפתרון הונחו הנחות על אחריות המפרש".

כידוע, לא הלכו יתר המהדורות בכיוון זה של פרשנות והסתפקו בהבאת קטעים מתוך הלכות בית דין, התמורות התכופות המתחוללות במקצוע זה, הן ע"י החוקים החדשים והן ע"י הלכות בתי המשפט, אינן מאפשרות עדיין לחזור לשיטה זו של פרשנות ועל כן יסתפק העורך גם להבא בפרסום לקט הלכות. ואולם הספריה המשפטית מקווה, שעם התגלות סימני היציבות בשדה זה, היא תוכל לגשת להוצאת ספר יסוד על שכירות בישראל.

ד    🔗

כאמור, זנח ד"ר א. גורלי במהדורה ב' הנ"ל של ספרו את שיטת הפרשנות והסתפק בליקוט פס"ד וסידורם. במבוא למהדורה ב' זו אנו קוראים: “לאחר שהקובץ הראשון של חוקים ופסקי דין בנוגע לעניני הגבלת דמי שכירות שהופיע ביולי 1941 נתקבל ע”י אנשי המקצוע והמשפט בארץ. ראיתי בכך עידוד לעצמי לפרסם מהדורה שניה, מורחבת. מהדורה זו כוללת כ־110 פסקי דין שיצאו לאחר פרסום הקובץ הראשון ונוסף לזה נתפרסמו בו כל החוקים הנוגעים להגבלת דמי שכירות שהופיעו לאחר המהדורה הראשונה.

בכוונתי, במידה שמהסיבות ירשו זאת, לפרסם לעתים מזומנות עוד תוספת".

אם, איפוא, כבר ב־1941 כתב העורך במבוא למהדורה הראשונה על שימוש הרב בפקודות להגבלת דמי השכירות ועל הקשיים הרבים שנתגלו בהבנת הוראותיהן, הרי שהחומר ההלכתי הרב שנצטבר במשך השנים אילץ את העורך לזנוח את השיטה שנקט בה במהדורה ב' (לפרסם פסקי דין במלואם) ולעבור לשיטת “דיג’סט” או אוסף קטעים מתוך פסקי דין המכילים את ההוראות הנוגעות לענין הנידון בפרק המסוים.

ה    🔗

ואלה דברי העורך במבוא למהדורה השלישית, שהופיעה, כאמור, ב־1947, בצורת לקט קטעים מתוך פסקי דין והידועה כ"גורלי – בע"ב ודייר":

“כאשר ביאנואר 1943, נתפרסמה המהדורה השניה של ספרי הדן ב”הגבלת דמי שכירות", כתבתי כי יש בדעתי, עד כמה שהמסיבות תרשינה זאת, לפרסם תוספות מזמן לזמן. ברם כוונה כזו להוציא לאור תוספת ל"הגבלת דמי שכירות" הוזנחה עד מהרה, מאחר שנתברר כי הדבר אינו מעשי לאור המספר הגדול של פסקי הדין שניתנו בענין הגבלת דמי שכירות מאז סוף שנת 1942. יתר על כן, הרגשתי כי לצורך קידום מטרת הספר יש לכלול בו פסקים לא רק בענין הגבלת דמי שכירות אלא גם אלה הדנים בדיני שכירות. באופן זה יהיה בידי העוסקים במקצוע ואחרים, ספר שימוש מועיל יותר. הספר הנוכחי עוסק, איפוא, בבעיות הנובעות מהקשר שבין בעל בית לדייר. הספר מחולק לשני חלקים. הראשון מכיל את כל התחיקה העותומנית והא"יית בדיני שכירות: חלק זה כולל את ההוראות העיקריות של חוקי הגבלת דמי שכירות האנגליים המתאימים להוראות הדומות בא"י. החלק השני מכיל תמציות של פסקי דין שניתנו ע"י בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בא"י, מסודרים בהתאם לתכנם. כמו כן יש בהערות ציונים לאסמכתאות אנגליות ולאי־אלו פסקי דין של בתי משפט השלום בא"י.

הקושי העיקרי שבו נתקלתי בליקוט החומר היה אופן סידורו הנכון. נסיתי להתאים את הסידור למעמדו המיוחד של החוק בא"י, בהולכי בעקבות השיטה האנגלית. מאידך לא הלכתי בעקבות ה"אינגליש אנד אמפייר דיג’סט", וברוב המקרים צוטט בספר החלק הנוגע לענין מתוך פסה"ד ורק באילו מקרים הוכנסו שינויים קלים. כמעט כל פסקי הדין שנתפרסמו ברבים ומספר פסקי דין שלא נתפרסמו ברבים, נכללו בדיג’סט הנוכחי, כי לאור חוסר היציבות של החוק שלנו, במיוחד בעניני דיני שכירות שהנם מסובכים יותר מאשר בחוק האנגלי, אין כמעט פסק דין שאי אפשר למצוא בו ערך כלשהו.

בכוונתי לפרסם, במדה שהמסיבות ירשו, תוספות שנתיות, “קומוליטיביות”.

ו    🔗

כידוע, לא רבים היו פסה"ד שניתנו בתקופת המנדט לאחר פרסום “גורלי – בע”ב ודייר". תקופה חדשה נפתחה סמוך להקמת המדינה. מצוקת הדיור עקב העליה הגדולה, עוד גברה. הופיעו חוקים חדשים שבאו להקל על עולים חדשים, חיילים משוחררים ועוד. הופיעו בעיות חדשות כגון הקשורות בשכירות נכסי נפקדים, בתים משותפים ועוד. המצב הזה הגדיל עוד יותר את מספר תביעות הפינוי שטפלו בהן בתי משפט השלום, וסעיף זה נעשה החשוב ביותר בבתי המשפט האלה. כמות גדולה של פסקי דין יצאה בקשר לכל הנוגע לדיני הגבלות דמי שכירות ולדיני השכירות בכלל. כוונת הספריה המשפטית, איפוא, להמשיך בשיטה של דיג’סט בקשר להלכות בתי הדין. הספריה המשפטית פותחת בזה בהכנת קבצי דיני השכירות, אשר יכילו את החוקים והלכות בתי דין המחייבים במדינת ישראל. פסקי הדין שהתפרסמו ב"גורלי – בע"ב ודייר" לא יתורגמו לעברית; הקבצים החדשים של הספריה המשפטית יכילו רק את פסקי הדין שניתנו ב־1947 ובמדינת ישראל, כהוספה לסעיפים המתאימים ב"גורלי – בע"ב ודייר", דוגמת התוספות הקומוליטיביות ל"אינגליש אנד אמפייר דיג’סט".

ז    🔗

בספר הנדון הלכו העורכים בעקבות פרק החוקים של גורלי על בע"ב ודייר. פרק א', הדן בדיני הגבלת דמי שכירות, מכיל את נוסח הפקודות, התקנות והצווים מתקופת המנדט בעברית (בעקבות התרגום שבעתון הרשמי). וכן את החוקים, התקנות והצווים של המחוקק הישראלי. התיקונים שהכניס המחוקק הישראלי לפקודות מתקופת המנדט שולבו בנוסח המובא בספר שלנו. בסוף הפרק הראשון מובאים הצווים בקשר להטלת חוק העסקים על אזורים שונים בארץ. בפרק ב' מובאים דיני השכירות הכלליים דהיינו: אלה המצויים בחוקים העותומניים, בחוקים מתקופת המנדט וכן בחוק ובתקנות על נכסי נפקדים. כמה חוקים כוללים גם ענינים שאינם שייכים לעניני שכירות, ועל כן הושמטו כאן. כן לא הובאו התוספות לתקנות שהוצאו עפ"י חוק נכסי נפקדים ועל הקורא להזדקק כאן לקובץ התקנות.

כפי שצויין לעיל, פורסם נוסח הפקודות, התקנות והצווים מתקופת המנדט בעקבות התרגום שבעתון הרשמי, דהיינו מתוך שמירה, עד כמה שאפשר, על הלשון של התרגום הרשמי. פרט לתקונים קלים, צויינו כל השינויים שנעשו בנוסח הרשמי, בהערות. אולם עם פרסום החוקים, התקנות והצווים של המחוקק הישראלי הועמדו העורכים בפני קושי חדש לאור העובדה שהמחוקק הישראלי השתמש במונחים ובלשון העברית של המתרגם הרשמי, של תקופת המנדט: במקרים אלה ניתן נוסח החוק של המחוקק הישראלי ללא שנוי, עם ציון הדבר בהערה מתאימה, פרט לשמוש במונח “שוכר” שהעורכים הקפידו עליו, אף אם השתמש המחוקק הישראלי, בעקבות התרגום הרשמי, במונח “דייר”.

כל מקום שסטו העורכים מלשון התרגום הרשמי הובא בשולי העמוד הנוסח הרשמי ובכמה מקומות – אף הנוסח האנגלי. מקום שהמתרגם לא דייק, ניסו העורכים לתקן. הם גם השמיטו דברים שאינם מופיעים בנוסח האנגלי והוסיפו דברים שהמתרגם הרשמי לא כללם בתרגומו: כל אלה צויינו בהערות. במיוחד צורך היה לתקן את הנוסח העברי של חיקוקי 1946, המדבר על “התפרעות” במקום “גבייה” וכיו"ב.

ח    🔗

כמו בכל ספרי הספריה המשפטית הקפידו העורכים על הכנסת השינויים “הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה” (פקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח – 1948). במקום “הנציב העליון” ו"הנציב העליון במועצה", במידה שהדבר נוגע לפעולות שנעשו בתקופת המנדט, הושארו בנוסח המובא בספר זה (ראה למשל הערה 79 (ב), עמ' 20, לעיל); בכל יתר המקומות – הוחלפו ב"שר המשפטים" (ראה פקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח – 1948 וההודעה בדבר חלוקת הסמכויות). כן בא שר־המשפטים במקום זקן השופטים בקשר להתקנת תקנות (לפי פק' בתי משפט (הוראות מעבר) (תקון) מס' 17 תש"ח – 1948, ע. ר. מס' 14 עמ' 31) במקום הפונט באה הלירה (פק' המטבע תש"ח – 1948, ע. ר. מיום 16.8.48, תוספת א' עמ' 39). יתר השינויים מוסברים בהערות בשולי העמודים.

ט    🔗

הספריה המשפטית מתכוונת להוציא מדי פעם תוספות לספר זה שיכילו תקונים לחוק כחוקים חדשים בכל הנוגע לעניני שכירות. כן תוציא הספריה המשפטית, כאמור לעיל, תוספת שתכיל “דייג’סט” של פסה"ד בעניני שכירות שניתנו לאחר הופעת הספר של גורלי “בעל בית ודייר” כהשלמה לספר זה.

במלאכת ליקוט ועריכה עסקו עורך הספריה המשפטית ומר עזריאל ברק, האחראי גם להגהות.

העורך